כוכבת הקומדיות הרומנטיות האהובה עליי:
49  |
ג'ניפר אניסטון |
| 56 |
סנדרה בולוק |
103  |
דרו ברימור |
| 68 |
קמרון דיאז |
| 68 |
ריס וויתרספון |
| 45 |
רנה זלווגר |
| 35 |
ג'ניפר לופז |
| 74 |
מג ראיין |
| 94 |
ג'וליה רוברטס |
| 65 |
אנה ניקול סמית |
מספר מצביעים: 657
קמרון דיאז...
ולו רק בגלל "להיות ג'ון מלקוביץ"!
ריס.
היא לא רק בלונדינית.
חסרה לי אנדי מקדואל
מבין האפשרויות הקיימות אף אחת לא קסמה לי.
ההתלבטות הראשונית שלי
היתה בין מג ראיין לג'וליה רוברטס. אולי בגלל ששתיהן שיחקו בשתי הקומדיות הרומנטיות היותר מוצלחות/אהובות/מפורסמות (כשהארי פגש את סאלי ואשה יפה). אבל את אף אחת מהן לא באמת הייתי מגדיר כאהובה עלי (אם כי אף אחת מהן גם לא שנואה עלי) ומה גם שמאז שתיהן לא שיחקו בקומדיות רומנטיות מוצלחות במיוחד (את נדודי שינה בסיאטל לא ראיתי).
כיוון ששמותיהן של מג וג'וליה היו בצמידות לא הבחנתי בהתחלה בשמה של דרו בארימור.
חמודה ומתוקה? check
קומדיות *רומנטיות מוצלחות? check
אוהב אותה גם בסרטים שהם לא קומדיות רומנטיות? check
יש (לי) מנצחת.
* בהקלדת פרה-הגהה הקלדתי קומנטיות. אני חושב שאני דווקא אדבוק בזה כתיאור לקומדיה רומנטית.
דרו ברימור
חמודה, מצחיקה ומסוגלת להימנע מקיטש מיותר (רוב הזמן), והיא גם לא נראת בדיוק כמו הטיפוס של קומדיות רומנטיות.
אני לא האחראי...
אבל אני מקווה שזה יהפוך לסלנג עין דגי!
לא מקורי!
כתבה מספר 1312
לא מקורי!
נו, מה לעשות, אני טרי, חדש, טירון!
אוי לא. כרגע פתחתי השתלשלויות של סרטי צבא.
"היי, טירון, בלה בלה בלה!"
"יו, טירון! בלה בלה בלה!"
קתרין הפבורן
קרול לומברד
*אודרי* הפבורן
או בהעדרה, סנדרה בולוק. מקסימה וחיננית ואמיתית באופן יוצא דופן לרשימה, ובמיוחד שבתה אותי ב'בזמן שישנת'.
דרו בארימור, לעומתה – אני כמעט ולא רוצה להכנס לזה. פשוט פיכס (לטעמי, הכל לטעמי)! סכרינית ומתחנחנת ומטופשת עד כדי השפלה ומבוכה*. ואני מתייחסת כאן בעיקר ל'אף פעם לא התנשקה' המזוויע, שאפילו ורטן ודיוויד ארקט לא הצליחו להציל, וממוקם כעת ממש בראש רשימת השנואים עלי (גם אם לא הכי גרועים).
*אמרתי ש"כמעט" שאני לא רוצה.
סנדרה בולוק באמת מקסימה
ובלי לחשוב פעמיים הייתי מצביע לה, בניגוד לדרו בארימור, איתה הייתי בטוח מתחתן.
אבל דרו בארימור תמיד תהיה אותו פלינג של קיץ…
ריס וית'רספון
אבל לא בגלל הקומדיות הרומנטיות אלא בעיקר בגלל תפקידה הבלתי השכח בעיניי ב"התוכנית" (Best Laid Plans) – אחד הסרטים המעולים והלא מוערכים האלה…
כף מזג אוויר
היא בהחלט לא רק בלונדינית.
ריס ויתרספון
כי היא גם שחקנית טובה ומסוגלת גם לעשות דברים אחרים.
לומרות שאם הייתה אודרי הפבורן היא הייתה התשובה הטובה ביותר.
התלבטתי בין
רוס לברי, אבל בסוף בחרתי ברוס.
מקורי
חח,
אבל אממ
לאדעת.
בחרתי בג'ניפר אניסטון..
פשוט, כל סרט שלה שיוצא אני רוצה לראות,
אח"כ אני מחליטה אם זה באמת שווה את זה או לא..
אבל..
נו, אני תמיד מצפה לריצ'ל :)
ולרוב את גם מקבלת אותה.
אוקיי, מי מצביע לרנה זלווגר?
כשנכנסתי לראשונה לסקר הוא היה עדיין טרי וחלק מהשמות עוד היו עם 0 קולות. ייחלתי לרנה זלווגר להשאר בתחום האפס. אלא שלא רק שהיא לא נשארה שם היא אפילו עקפה (נכון לרגע זה) שמות כמו ג'ניפר לופז.
אני יכול להבין הצבעה לכל אחד מהשמות הנ"ל, אפילו לאנה ניקול סמית. אבל רנה זלווגר? באמת? באמת באמת? גם אם יומנה של בריג'יט ג'ונס נחשב כקומדיה קומנטית מוצלחת, עדיין, רנה? רנה זלווגר? רנה?!
אני- לא מאהבת המן אלא משנאת בגתן, או משהו.
כלומר – אני לא ממש מסמפט אף אחת מהשחקניות שם, ואני מוצא את המשחק של רובן (או אותן עצמן) כמעצבנים למדי. רנה היא היחידה שכשאני מנסה להזכר בתפקידים שהיא גילמה אני לא מתעצבן, אלא אני אפילו יכול לשקול לראות את אותו סרט שוב (כאשר היוצא מן הכלל הוא 'האחות בטי' המזוויע. אבל זו לא קומדיה רומנטית).
מאהבת המן פה...
אני חושב שג'רי מגווייר היה סרט נהדר ומיומנה הראשון מאוד נהניתי (גם מהשני אבל לא מסיבות קשורות לסרט) היא השאירה רושם טוב אצלי
אוקיי, מקבל את עמדתכם
(מה שלא מונע ממני להוסיף את שמותיכם לרשימת האנשים שביום בו אעלה על מגדל גבוה…)
תנופף להם בעליצות מלמעלה?
משהו כזה
זה כי היא
שחקנית טובה, אני חושבת שיותר מחלק רציני מהשאר, אבל היא מעצבנת. ממש ממש ממש מעצבנת.
דרו בארימור!
אם הייתם עושים את הסקר הזה לפני 5 שנים, מג ראיין היתה זוכה. 5 שנים לפני זו היתה ג'וליה רוברטס.
אבל מראשית שנות ה2000, דרו בארימור היא הכוכבת הבלתי מעורערת של הקומדיות הרומנטיות.
דווקא בגלל שהיא לא כזו רומנטית, ודווקא בגלל שלפעמים נדמה כי היא גרסא עדינה יותר של קורטני לאב, היא מצליחה לכבוש בהפתעה כל פעם מחדש.
אולי היא מצאה את הנישה המושלמת עבורה (כמו מג ראיין בשנים קודמות. אגב, איפה באמת מג ראיין?), איכשהוא אף פעם לא מצליחה להמאיס ותמיד משאירה טעם טוב בפה, גם בסרטים שמראש נראים טפשיים למדי.
ואולי היא פשוט בוחרת תסריטים מוצלחים יותר, ומביאה אותם לשיאים חדשים. סרטים כמו 'עכשיו ולתמיד', 'זמר החתונות' ו'50 דייטים ראשונים' היו יכולים להיות סתמיים, אבל בזכות הופעה בלתי נשכחת של דרו בארימור לנצח יכנסו אצלי לפנתיאון.
וצריך רק לראות את הסרט 'הדייט שלי עם דרו' כדי להבין כמה קל להיסחף ולתהות מאיפה היא שואבת את הקסם (ולקנא בבעלה, כמובן).
בעמוד הראשי,
ב'לך תבין נשים'.
גם 'מילים ולחן' חביב ביותר
וסליחה על הציניות הקלה אבל אין הרבה מה לקנא בבעלה. אם לשפוט על פי נסיון העבר, תוך חודשים ספורים הוא כבר יהפוך לבעלה-לשעבר.
דרו במערכון ב-SNL
http://www.youtube.com/watch?v=Etis93g3KKQ
דרו ברימור
ולו רק בזכות סרט אחד שהיה מין עיבוד מגניב לסינדרלה. שאם מישהו יודע במקרה איך הוא נקרא אני אשמח אם תספרו לי.
וגם כי היא חברמנית כזאת, Happy go lucky והיא ממש בסדר ברוב הסרטים שלה (למרות שממש לא סבלתי את 'אף פעם לא התנשקה').
דרו ברימור
זה "עכשיו ולתמיד" או ever after.
התלבטתי בין דרו לסנדרה בולוק. סנדרה היתה הראשונה שחשבתי עליה אבל בסוף בחרתי את דרו, כי היא כל כך חמודה שזה כואב :)
אני בעד מרלין מונרו המלכה
בגלל "חמים וטעים" ובגלל "גברים מעדיפים בלונדיונית" ובגלל בכלל.
בסקר הזה היה לי קשה להחליט את מי אני מעדיפה, כי את השחקניות שאהבתי, אהבתי רק לסרט אחד ולא עוד (כמו מג ראיין ב"כשהארי פגש את סאלי", וסנדרה בולוק ב"בזמן שישנת", וג'וליה ב"אישה יפה").
כולן איומות
שחקניות בלתי נסבלות בעיני. במיוחד כשהן בז'אנר הנ"ל, אבל גם באופן כללי.
אני דווקא מאוד התרשמתי מריס
(ומארק ראפאלו) ב"כמו גן עדן".
לגמרי שדרגו את הסרט.
ואגב – איפה רייצ'ל מקאדמס?
היומן, לדפוק חתונה, משפחת סטון – מגיע לה בכבוד.
'היומן' הוא לא קומדיה,
ב'עד שהמשפחה תפריד בינינו' (מה לעשות) היה לה תפקיד שולי יחסית, וזה, בעצם, הרזומה הרומנטי שלה כולו. היא שחקנית טובה ואולי עוד תהפוך פעם לכוכבת קומדיות רומנטיות מובילה, אבל בינתיים היא לא.
רב הקומדיות הרומנטיות אינן קומיות בעליל
וביומן היו גם רגעים קומיים. לא יודעת, הוא כזה סוג של קומדיה רומנטית, לא? ואגב, איפה גולדי הון? ציפור על תיל, הסרט ההוא שבו היא פגשה את ראסל, שמפו ואפילו מועדון האקסיות וטוראית בנג'מין. וגם הבת שלה, עם כמעט מפורסמים, את אני ודופרי, אלכס ואמה, לגדל את הלן, איך לאבד בחור, וכן הלאה.
ג'ניפר אניסטון, אישית, עליי קצת נמאסה ומיצתה עצמה בז'אנר הקומדיה. כי לראות רייצ'ל במאה ואחת אפשרויות שונות זה לפעמים יכול לשגע בנאדם (וגם כזה שראה ב'חברים' את רייצ'ל במאה ואחת אפשרויות שונות). אישית אהבתי את רנה זלווגר, בגלל שהיא שחקנית טובה ומעוררת הזדהות. במיוחד בבריג'יט ג'ונס. האח לתחת בגודל ברזיל…
לטעמי היא לא רעה בכלל
משום מה אני מאוד מחבבת את ג'ניפר אניסטון ויש בה לדעתי משהו מאוד שובה לב. בחורה טובה זה סרט שאני מאוד אוהבת ויש בה הרבה יותר מאשר רייצ'ל.
גם הקומדיות הרומנטיות איתה שראיתי היו בסדר וחברות עם כסף היה לא רע.
אישית בחרתי בריס וויתרספון, יש לי גם חיבה אליה, משום מה. במחשבה שניה הייתי צריכה לבחור באניסטון.
לטעמי היא לא רעה בכלל
בחורה טובה וחברות עם כסף לא היו סרטים בז'אנר הקומדיה הרומנטית… ובשניהם היא שיחקה דמות מאוד שונה מרייצ'ל. בקומדיות רומנטיות, לעומת זאת, היא לרוב רייצ'ל.
או – איך רציתי לערוך השוואה קצרה ולצאת בחיים, ובסופו של דבר כתבתי מגילה על נשים חזקות וייתכן שגם על כך שאני שוביניסטית בלבי (ואולי זאת רק השפה העברית – לא! סתם אני צוחקת, טריליאן אל תשימי לב)
ההתלבטות העיקרית שלי היא בין 2 שחקניות שונות למדי – סנדרה בולוק וקמרון דיאז.
בכל אופן, אם הדגש היה על שחקנית אהובה בלבד, אז הבחירה שלי בוודאי היתה קמרון. הבחורה היא דיווה, אין ספק. מישהי שהצליחה לחדור דרך שריון הבלונד ולהמס את לבי עם חיוכה הצחור בכל פעם מחדש. אך הבעיה מתחילה כשיש צורך למצוא את שחקנית הקומדיה הרומנטית האהובה ביותר, וזה לא בדיוק התחום שמזוהה לי עם קמרון, שתמיד תעדיף לעשות עוד סצנת ריקוד עם תחתוני-ספיידרמן מול מראה, מאשר להילקח בזרועותיו של גבר חסון. קומדיות – בהחלט, אבל לא כל כך רומנטיקה.
ובדיוק לשם כך התכנסה כאן היום סנדרה בולוק. יפיפיה לא קטנה בעצמה, יש לזכור, ובכל זאת, יש בה משהו קצת יותר "עמך" (אמר מי שאמר שסנדרה בולוק היא ג'וליה רוברטס לעניים), פחות עסוקים בלהסתנוור ממנה והרבה יותר בלהזדהות איתה (ואף מילה על "הבית באגם"!): ההוא עם השוטרת, "שבועיים מראש", "28 יום" (לא זה עם הזומבים), "קסם מעשי", "בזמן שישנת", וכמובן – "ספיד".
ההרגשה הכללית שלי היא שבולוק היא הרבה יותר רומנטית קלאסית, לעומת דיאז, שאצלה המגע הוא יותר של "שיגועים": "הכי מתוק שיש", "שרק", "המלאכיות של צ'ארלי", "המסכה", "משתגעים על מרי". בעצם, לא ממש ברור לי מה היא עושה בסקר על קומדיות רומנטיות (אשמח אם תאירו את עיניי).כשאני עוברת על רשימת הסרטים שלה (ולא, לא ראיתי את כולם, כך שייתכן שבכך נעוצה הבעיה) נדמה לי שהעיקר כאן הוא שהיא נוטה לשחק דמויות נשיות חזקות (רציתי להוציא כאן מהכלל את "להיות ג'ון מלקוביץ"', אבל במחשבה שנייה נראה לי שגם בסרט הזה היא אישה חזקה מאוד, אולי לא מתחילתו, אבל בהחלט בהמשך שלו), ואולי זה מה שמוציא אותה מהשטנץ הקבוע של קומדיה רומנטית. ואולי זה בכלל שטנץ של המוח שלי שפוגם לי ביכולת ההצבעה בסקר הזה. במחשבה שלישית (או רביעית, אני לא ממש עוקבת) מי בכלל קבע מה הכללים של קומדיה רומנטית? רק בגלל שנדמה לי שקיימת תבנית מסויימת, או תחושה מסויימת שאמורה לעבור בסרט, לא אומר שכך זה במציאות. האם כל סרט קומי שבמקרה מתייחס גם לאהבה או זוגיות הוא קומדיה רומנטית? כי לי זכור מפורשת ש"הכי מתוק שיש", למשל, ייחצן את עצמו כ"קומדיית גועל לבנות". ולמרות שהוא בהחלט מצחיק, ואף עוסק בבחורה שמנסה להשיג בחור, אני מסכימה עם הכותרת הזו לגמרי, כי הסרט אינו רומנטי.
טוב, אני בינתיים לא מצביעה בשל הקונפליקט הפנימי שהאתר הזה הכניס אותי אליו (שלא לדבר על הקונפליקט הרגיל של "הכנת עבודות להגשה" לעומת "כתיבת הודעה").אשמח לשמוע את דעתכם בעניין אפילו אם הצבעתם לדרו בארימור. במידה ומדובר באי-שפיות זמנית שלי ההודעה תושמד תוך 3, 2, 1…
תאמיני או לא, אבל היתה לי את אותה התלבטות בדיוק
כשרק ראיתי שקמרון דיאז מופיעה בסקר ידעתי שהיא תיקח את הקול שלי.
ואז חשבתי קצת יותר לעומק ונזכרתי שלמרות שאני מת עליה בסרטים והיא מתוקה מאוד בקומדיות, הרבה יותר כיף לי לחשוב עליה מרססת קליעים (או את הפנים של ….) ואפילו בקומדיות רומנטיות היא תמיד שיחקה את הדמות הבלתי מושגת שלא תחכה להיסחף. קמרון היא פנטזיה, אבל בסופו של דבר היא לא מי שתביא הביתה לאמא ותראה איתך סרטים רומנטיים.
מהרגע שהבנתי שצריך שקמרון תשחק את אשת החתול בבאטמן חוזר 2, חיפשתי ברשימה בחורה עם לב פועם… ומי אם לא סנדרה בולוק הצביעה 'אני, אני!' כדי לשבות את ליבי. אני מכיר את סנדרה, הוונדר וומן האולטימטיבית בחליפת הבת של השכן. מקסימה כשצריך, מתוקה עד כדי הגזמה, ומאוהבת מעל לראש. הרי משם היא שואבת את הכוח שלה, ואני זוכר לה חסדי נעורים, ואני כל כך רוצה בטובתה, אז איך זה שלא בחרתי בה?..
כי עשיתי את החישוב שאסף עשה, או יותר נכון להגיד שמה לעשות, התבגרתי. סנדרה היא המון אבל פשוט לא מספיק. היא הטויוטה קורולה**, אבל זו של השנה שעברה, ודרו בארימור היא הדגם החדש של הסיטרואן קסנטיה** דה לוקס. היא מגניבה יותר, ומהירה יותר, ומפתיעה יותר, ועושה בומים הרבה יותר רועשים. ואחרי הסערה המחשמלת בנסיעה עם דרו, איך אוכל לחזור לבית השקט עם קציץ הבשר* כשנותרתי רעב להמבורגר אמיתי*?
אהבתי את הסרטים של סנדרה, אבל את הסרטים של דרו אהבתי הרבה הרבה יותר. ועד כמה שרציתי שסנדרה תנצח, לא באמת היה לה סיכוי.
_____________________
* אין לי באמת מושג, אני צמחוני.
** ואני גם לא מבין במכוניות.
וואו, וואו, תאט שם רגע.
קמרון דיאז, אשת החתול? כי אנחנו זקוקים נואשות לאשת חתול חייכנית, היפר אקטיבית ומעצבנת (ולעזאזל, אפילו בעד החתונה זה יעבור, שם היא מפחידה רצח, היא מפחידה רצח בצורה חייכנית, היפר אקטיבית ומעצבנת)? אשת החתול היא, דבר ראשון, חתול – היא חיננית. סנובית להפליא. היא לעולם לא תידרדר ללזוז או לדבר כמו קמרון דיאז. היא שקטה וקטלנית, ולמרות שלא רואים את זה כשהיא מנמנמת על הספה, חוש הישרדות פנימי בכל זאת מונע ממך להעיר אותה. קמרון דיאז בקושי יכולה לשחק אישה סתם, אז אישה חתול? נא לא לתת למפיקים רעיונות.
אני מבקש למחות על ההשתלחויות בקמרון דיאז
במלאכיות של צרלי 1 ו2 היא מ ש ח ק ת מקסימה וחמודה הרבה יותר מרוב הרשימה פה.
אני הצבעתי לה
שתשחק איך שהיא רוצה.
אין לי מילה רעה, באמת, בעיקר כשהיא מסתובבת בעיקר בז'אנרים וסרטים שאין ביני לבינם דבר וחצי דבר. אבל שלא תתקרב לי לאשת החתול. אם הבמאי הזה יחליט להכניס לסדרה המחודשת את אשת החתול זה גרוע מספיק, תודה (ובאמת, לתת לו את אשת החתול זה פשוט להתחנן לסצנות ארוכות ומייגעות על ילדותה של הנ"ל, ואיך היא היתה הולכת להאכיל חתולים עזובים אחרי בית הספר עד שיום אחד ראתה אחד מהם נדרס וצולקה נפשית לכל החיים, וזה מה שהתפרץ בעצם). לא מספיקה התועבה עם האלי ברי?
וואו, וואו, תאט שם רגע.
חיננית, סנובית להפליא, שקטה וקטלנית. הרגע תיארת את התפקיד של קמרון דיאז ב Life Less Ordinary. אז למרות שאני לא בטוחה אם זה רעיון טוב או לא שהיא תשחק אשת חתול, תהיי מודעת לכך שהיא בהחלט מסוגלת.
זה בהנחה
שהיא שיחקה טוב ב-Life Less Ordinary. הנחה שאני ממש לא מסכים איתה. (למרות שלדעתי היא מסוגלת, בלי קשר לסרט הזה).
אני בעיקר זוכרת
שהמשחק שלה היה לא אחיד לאורך כל הסרט, נהדר במקומות מסויימים ובלתי נסבל באחרים.
שקטה?
אני לא ממש יודעת מה היא כן היתה שם, אבל שקטה היא לא. וגם אשת החתול היא לא. ואני אומרת את זה בתור מישהי שדווקא די נהנתה מחיים לא רגילים.
ריס ווית'רספון
כי היא חמודה ושובה בפשטות שבה היא משחקת.
ריס ויתרספון היא אחת השחקניות החביבות עלי
אבל אהבתי אותה יותר דווקא בסרטים שלה שאינם קומדיה רומנטית- "בחירות או לא להיות", "פלנזטוויל" ו"יריד ההבלים", כך שקשה לי לתייג אותה כשחקנית קומדיות רומנטיות.
לכן הצבעתי לג'וליה רוברטס, שהיא ללא ספק אחת מכוכבות הז'אנר.
חברים עם כסף
זה פשוט סרט מצויין והמשחק של אניסטון בו יוצא מן הכלל. דמות מאוד לא מוחצנת, מאוד לא מושכת תשומת לב, בגלל זה היא גאונית- כי היא אמיתית לחלוטין. בלי ניואנסים. הדמות הזאת אוליביה, פתאטית אבל בדרך מציאותית כזאת, בלי יפיופים. מאוד לא צפוי שרייצ'ל תבחר לגלם דמות שהיא ההפך הגמור ממה שהיא משדרת- עושר, זוהר, הצלחה, מתיקות. אוליביה עצובה וחסרת ביטחון, מוזרה ונדמה כאילו אין לה מושג איך מתמודדים עם סיטואציות בחייה- כמו כולם. מי שלא ראה, סרט מוזר אבל מעניין. את הקומדיות שלה אני לא סובלת- אבל חייבים להעריך אותה על התפקיד המינורי וכנה הזה.
חברים עם כסף
זה שאת מתייחסת לג'ניפר אניסטון כ"רייצ'ל" זה כבר מוכיח דבר או שניים אודות השחקנית.
וואלה? מה זה מוכיח?
אני יודעת, אני יודעת!
זה מוכיח שהיא שיחקה ב- friends ושקראו לדמות שלה רייצ'ל!
יש פרסים?
כמובן!
את מקבלת… חולצה ומלפפון!
הורי!
וואלה? מה זה מוכיח?
שכמו במקרה של ג'יימס גנדולפיני ושרה ג'סיקה פרקר קשה להפריד את השחקנית מהדמות הטלויזיונית אחרי כל כך הרבה שנים ,דבר שתוקע\\מרסק את הקריירה עם רדת הסדרה.
גם יוצרי הסרט 'חברות עם כסף' לא ניסו להמציא את 'רייצ'ל' מחדש ולא הסתירו את העובדה שהיא הרבע האטרקטיבי מסחרית ותו לא כשקראו לסרט 'Friends with Money'
מוכיח
שהשחקנית לא הצליחה לשחק במספיק סרטים שחקקו(?) אותה בתור דמות אחרת בזכרוננו,או שום ושמים כשחקנית עם שם, כי איכשהו למת'יו פרי אני לא רואה שאנשים מתייחסים כ"צ'נדלר" איכשהו אניסטון תמיד נשארת "רייצ'ל". אבל tometo –
tomato הא?
אצלי זה בדיוק ההפך
אז אני מניחה שנסתפק בהבנה שאנחנו מתעסקים בדיעות ולא עובדות סטטיסטית ונעבור הלאה.
ראית את בחורה טובה?
לא. שווה צפייה?
לטעמי, מאוד
סרט שמאוד מאוד אהבתי, יותר מחברות עם כסף.
דרו היקרה.
לא חשבתי שתובילי בסקר. מצד שני, אני לא צרכן אדוק של קומדיות רומנטיות; כשעוד הקפדתי להתעדכן, ג'וליה ומג שלטו בנישה ללא עוררין.
אני מחבב אותך. אם לשפוט לפי ההופעות שלך בתקשורת, את אדם לבבי ומלא שמחת חיים (או קוק, אני לא בטוח). אבל הרי שנינו יודעים שאת לא שחקנית. את מופיעה בסרטים, זה נכון, אבל תמיד בתור אותה דמות: דרו ברימור.
בגלל שאני בעדך, אני מבקש ממך להסתכל רגע לצדדים. תסתכלי על ג'וליה, מג וסנדרה. כולם נשים חזקות ובשלות. בשיא נשיותן. והקריירה שלהן? מתה. הן ממשיכות לעשות סרטים, ולאף אחד לא אכפת.הן זקנות מדי לז'אנר שבנה אותן ועכשיו הן רודפות את בוורלי הילס כמו זומבים עטויי פראדה.
עכשיו תפני מבט לעבר יו גרנט, הכוכב שלצידך. עשר שנים הוא עושה את אותו תפקיד, חוזר על אותם שטיקים, פולט אותם וואן-ליינרים "אנגליים". תסתכלי לו בעיניים, דרו. העיניים שלו מתות; האיש מת מבפנים, והוא כרוך כל-כך אחר הכסף או תשומת הלב או וואטאבר, שאפילו לפרוש כמו גבר הוא לא יכול. אל תגמרי כמוהו.
שנינו יודעים שאת לא יפה כמו קמרון; היא תשחק כוסיות קופצניות עד לרגע שהיא לא תוכל להזיז את שרירי הפנים מרוב ניתוחים. את גם לא שחקנית איכותית כמו ריס, שמחלטרת בקומדיות רומנטיות. קומדיות רומנטיות זה החיים שלך; את לא יודעת לעשות שומדבר אחר. ואל תתחילי עם "המלאכיות של צ'רלי". אף אחד לא בא לראות את הסרט בגללך. את היית הבחורה שהסתירה את לוסי ליו.
קומדיות רומנטיות זה ז'אנר אוכל יושביו. אם קומדיות רומנטיות פרסמו אותך, הכתם הזה לעולם לא יירד בכביסה, כמו פורנו. כי מה זה קומדיות רומנטיות אם לא פורנו לנשים?
ואת הרי לא נעשית צעירה יותר. כמה שנים עוד תוכלי לשחק את דרו, העלמה הקופצנית וחסרת הביטחון? את לא מרגישה שמנדי מור כבר נושפת בעורפך? תחסכי את זה לעצמך. תפרשי עכשיו, הרי לא חסר לך כסף. קני חווה במונטנה וגדלי ילדים וסוסי מוסטנג. אם לא, עוד עשויה למצוא את עצמך מהדסת במורד שדרות סאנסט, מסטולה מכדורי הרזייה ובוטוקס וממלמלת "אני מוכנה לקלוז-אפ שלי, מר סנדלר". את לא רוצה להגיע למקום הזה, דרו. קוויט ווייל יור אהד. פדי את הצ'קים, תזרקי את הבלקברי לפח, צאי מהערפיח של לה-לה-לנד ואל תביטי לאחור; לעזאזל, אל תביטי אחורנית אפילו לרגע אחד.
!מחיאות כפיים סוערות!
בעיקר על הנימה הכללית המרגשת, היות ועם חלק מהפרטים אני לא ממש מסכימה… אה, והרפרנסים. גם על הרפרנסים.
מסכים עם כל מילה
ומקשר אותי למשהו שרציתי לכתוב מאז שעלה הסקר: כחובב קומדיות רומנטיות, עצוב לי שאף אחת מן השחקניות בסרט לא ממש מלהיבה אותי. לחלקן היו סרטים טובים, אבל אין אף אחת שממש כובשת את המסך. אולי רוברטס וראיין, אבל ראיין משפילה את עצמה ולאחרונה ורוברטס הרבה זמן לא הייתה בקומדיה רומנטית טובה.
ובקשר למה שכתבת ובגל נוסטלגי שלי וקומדיות הרומנטיות של פעם, חשבתי לראות את התפחתה הקרירה של כוכבות הקומדיה הרומנטתי הקלאסית.
קתרין הפבורן, ברברה סטנוויק ושירלי מקליין (על הגבול של התקפוה הקלאסית) החזיקו מעמד זמן רב, זה כי הם היו גם שחקניות טובות בז'אנרים אחרים.
לגבי אודרי הפבורן- גם היא שחקנית יחסית מגוונת, אבל לא זכור לי שום דבר מאוחר טוב שלה. למעשה הסרטים הדרמטיים שלה היו מעטים ולרוב לא הצליחו.
ויש שחקניות שנדמה לי שיכלו לעשות רק קומדיות רומנטיות ולא ניתן לבחון איך הן הזדקנו כי הן פשוט מתו מוקדם- ג'ין הארלו, מרלין מונרו וקרול לומברד האהובה עלי במיוחד.
כמו כן אני רוצה לציין את קולדט קולבר המקסימה, אין לי מושג מה קרה לה (מתעצל לבדוק בIMDB).
קולדט קולבר
בשנות החמישים (לחיה ולמאה) שיחקה בעיקר בטלוויזיה ומ1961 עד 1987 לא הופיעה בכלום. חוץ מזה, נזכרתי שהיא הופיעה גם במלו-דרמה טובה אחת שראיתי -"חיקוי לחיים" (המקורי, הגרסא של דאגלס סירק היא רימייק) בנוסך לשורה של קומדיות רומנטיות ברמה שהיום ניתן רק להתגעגע אליה- "סיפור פלאם-ביץ" "זה קרה לילה אחד" "זה קרה בחצות" "אשתו השמינית של כחול הזקן" ועוד.
אני רק מזכירה
הן בעיקר שחקניות והרבה פחות מנבאות את עתיד הסרטים בהם הן משתתפות- ככה שיוצא מצב ששחקנית תשחק בסרט שתחשוב שהוא הולך להיות הצלחה גדולה והוא יהיה נפילה, או הפוך, אני מניחה, בתור שחקנית שניגשת לעיתים תכופות לאודישנים, שכשסקרלט אוהרה קיבלה לידיה סצינה מתוך Gone with the wind היא לא חשבה יותר מידי על ההשלחות ויותר חשבה על כמה מהר היא הולכת לפדות את הכסף.
סתם- נקודה למחשבה..
לא טענתי שהם מנבאות את העתיד
הם מן הסתם לקחו את מה שהציעו להם- בתקופת האולפנים הרבה פעמים הכריחו אותם לקחת תפקיד- כמו קולדט קולבר שממש, אבל ממש, לא רצתה להופיע ב"זה קרה לילה אחד" התפקיד המפורסם ביותר שלה. מה שכן, זה מראה שהשחקניות שהתמחו בקומדיות רומנטיות, לאורך שנים, לא מוצאות עבודה אחרי שהתבגרו. קתרין הפבורן כיכבה בימי תהילתה ובקומיות ובדרמות במקביל ועבדה וזכתה לתפקידים טובים עד גיל מאוחר- רק שמשלב מסוים היא שיחקה רק בדרמות.
אודרי אהובתי
כמה שאני אוהב את אודרי הפבורן
לא כל כך ברור מה הכוונה ב"משהו מאוחר שלה". הפבורן פרשה ממשחק בסוף שנות השישים, כשהייתה לקראת גיל 40. בהופעות המעטות שלה מאז, היא דווקא התבלטה (למשל ב"לנצח" של ספילברג, שם היא הייתה הדבר הכי טוב בסרט).
דווקא סרטי שנות השישים, כאשר היא כבר לא הילדונת הבריטית החמודה אלא אישה בוגרת ומתוחכמת, מוצלחים במיוחד. קשה לבטל אותם רק כקומדיות רומנטיות קלילות וטיפשיות. ב"ארוחת בוקר בטיפני" היא הראתה איך דמות קלת דעת לכאורה, יכולה להיות גם שברירית ופגומה ומורכבת; "חידון בחרוזים" הוא מותחן קומי רומנטי, שבו לא ברור האם הדמות שלה היא יותר מענגת או יותר מטרידה; את "גבירתי הנאווה" ואת "בודדה באפלה" ראיתי ממש מזמן, כך שאני זוכר מהם מעט, אבל אני כן זוכר שהפבורן הייתה מצוינת ("בודדה באפילה" הוא מותחן אפל, תרתי משמע, ואודרי עושה שם תפקיד דרמטי נהדר שגם זיכה אותה במועמדות לאוסקר).
והכי אני אוהב את "שניים לדרך". כל העליות והמורדות של זוג (אודרי הפבורן ואלברט פיני) מתוארים דרך הטיולים שלהם באירופה לאורך 10 שנים. קפיצות מפתיעות בין זמנים ומקומות, דיאלוגים שנונים, קטעי אבסורד, צחוק ודמע. כמעט מתבקש להאשים בגניבה מ"אנני הול" של וודי אלן, רק שהסרט הזה נעשה עשור קודם.
מש''א. אין על אודרי הפבורן.
דרו היקרה.
לא הסכמתי עם הקטע על יו גרנט. תמיד אהבתי אותו ואת המשחק שלו, והוא ממשיך להצחיק אותי. אה, וגם, לדעתי קמרון דיאז לא כל כך יפה.
דברה מסינג !
את האמת שהאהובה עליי היא דברה מסינג,( AKA גרייס ). היא מדהימה, באמת.
אבל שמה לא מופיע ברשימה ולכן, דרו בארימור.
דרו בארימור
אני חייבת להודות שגם אני הופתעתי לראות את כמות הקולות להם זכתה הגברת בארימור, אבל היום בשעה 2 ומשהו בצהריים ראיתי סטודיו למשחק, בו היא התארחה וקצת התחלתי להבין מדוע קרה המקרה(בעיקר התלהבתי מחינניותה הבולטת אבל גם מקטעים שהראו מתוך סרטים בהם השתתפה).
ג'וליה רוברטס,
במעט הסרטים הרומנטים שראיתי, יצא לי לראות הרבה 'ג'וליה רוברטס' וטוב שכך כי: היא לא בלונדינית (יש רק שתיים בכל הרשימה הזאת!!!) ואין לה אף משופץ.
מה שגורם לי להזדהות איתה יותר. וחוץ מזה שהיא עושה עבודה טובה, גם בתור אובייקט נטול אשיות.
בחרתי בדרו בארימור
כי היא שחקנית נורא חמודה..
אני לא סובלת את קמרון דיאז. יש לה פרצוף מעצבן, היא משחקת מעצבן בתפקיד מעצבן.
מג ריאן!!!
האמת, אך ורק מסיבות היסטוריות.
מאז "כשהארי פגש את סאלי"… וואט קאן איי סיי, שי איז דה קווין
מוזר
כי אני דמיינתי את רשימת השמות הזאת (פלוס עוד כמה, אבל למה לקלקל) תחת הכותרת "נשים שהייתי משסף בחרב סמוראית בחצר ביתי בגשם (או בשמש, לא משנה) תוך תחושת כבוד ותרומה עזה למין האנושי וללא שום חרטה". בערך. מה זה אומר עליי?
אתה אוהב פעילות באוויר הפתוח.
לול!
מה היה קורה אם היו משווקים את הסרט "לול" בחו"ל כאוסף של מערכונים עם הכותרת LOL.
בהחלט הקדים את זמנו, השם הזה.
מה עובר על המגיבים באתר?
אתמול עמד בסימן צואה והאינטראקציה שלה עם בני-אדם והיום התקדמנו לשיסוף גרונות? מה החום עושה לנו?!
להזיע.
אני אסביר - היכונו להיבעת -
הקיץ גורם לכולם להיות כמוני.
?
פספסתי משהו?
תגובה מטרידה של ''בקל שסבק'' בביקורת על זודיאק
שהושארה לפני יומיים.
בוא, אחי, ואנשקך.
סוף סוף אדם שהלך מחשבותיו מובן לי.
הי, אתם שניכם!
זה באמת השימוש הכי מוצלח מבחינתכם בכל הבחורות האלו?
, אז זה יהיה ברור ובוטה מדי.
אני לא יודע, הייתי נוטה לחשוב שאפשר למצוא עוד כמה דברים לעשות איתן, אם רק מחפשים קצת…
.
.
.
לא, אין צורך שאשים
זאת הערה קצת מטרידה
וגם בוטה מדי
הי, אתה, מה זו ההחפצה הזו?
אשה, גם אם היא שחקנית בקומדיה רומנטית סוג ב', היא לא משהו שמשתמשים בו וזורקים.
קצת כבוד לחצי מהאנושות!
אני אמרתי לזרוק?
הארמ.
מג'ניפר לופז אני לא מצפה ליותר מדי, למרות שהופתעתי מאחד הסרטים הישנים שלה (מה זה היה?)
התפשרתי על דרו ברימור
יכול להיות שזה
'סיבוב פרסה' הפושר של אוליבר סטון , עם שון פן שנתקע בעיירה נידחת.
הלו הלו!
פושר? הגזמת לחלוטין. אני ממש לא נמנה על מעריציו של אוליבר סטון (רוצחים מלידה אף פעם לא אהבתי ופלאטון שיעמם אותי), אבל 'סיבוב פרסה' הוא אחד הסרטים המעולים שלו.
תיאור כל כך סוריאליסטי אך אותנטי לכאורה של עיירה קטנה של הילביליז לא ראיתי בשום מקום אחר. כל פעם שאני רואה את הסרט הזה אני נהיה ממש צמא… הנה, אתמול אפילו ראיתי את החצי השני (והפחות טוב) של הסרט וממש נהניתי.
פושר זה לא בהכרח שלילי-לא כל שכן כשמדובר בסטון.
עם בסיס עלילה ופתיחה עם כזה פוטנציאל עצום-מבאס לראות איך הסרט מתדרדר למחוזות בנאליים וצפויים מאוד.
התלבטתי בין דרו ברימור לקמרון דיאז.
אם היה אפשר להכניס את שתיהן לחליפות עור ולהוסיף את לוסי לו זה היה יכול להיות נהדר. אבל בעצם זה לא כל כך רומנטי.
בסופו של דבר הלכתי על דרו ברימור. כי כל סרטי סטייל ה"זמר החתונות" ואפילו עד "מילים ולחן" היו סרטים רומנטיים קלילים שבאו טוב. קמרון דיאז כמו שאמרו פה, היא יותר לשיגועים כמו "משתגעים על מרי" ו"הכי מתוק שיש". זה קצת פחות רומנטי.
אהה, וסנדרה בולוק, עוד מאז ימי ספיד, עושה לי חררה ברמות עצומות. זהו, רק רציתי להוריד את זה מהלב.
ריס וויתספון
השחקנית הכי טובה שיש אני אוהבת ת'משחק שלה אהבתי את המשחק של בזוג משמיים היא פשוט מדהימה.