יאללה, מיצינו:
47  |
גיבורי על |
| 51 |
ביוגרפיות מוזיקליות |
199  |
אנימציה על חיות מדברות |
| 9 |
עיבודים לסדרות טלויזיה |
| 5 |
עיבודים לספרי פנטזיה |
| 35 |
עיבודים למשחקי מחשב |
| 27 |
רימייקים |
| 176 |
פארודיות "מת ל…" |
| 25 |
אפוסים היסטוריים |
| 119 |
סרטים ישראליים על משפחה במשבר |
מספר מצביעים: 693
אחד מהסקרים הקשים
אבל בחרתי בדבר שהכי נטחן השנה וזה סרטי אנימציה עם חיות מדברות
אחד מהסקרים הקשים
בהחלט קשה. ואני לא יודעת למה, אבל נשפכתי מצחוק כשראיתי את הסקר… סופסוף מישהו שם לב ל-כ-ל הדברים שנטחנו עד דק, אבל בכל זאת, לדעתי אף אחד מהם לא יכול להגיע לרמה של החיות המדברות. זה פשוט תת-ז'אנר זוועתי שמיצה את עצמו כבר מזמן. כמה אפשר כבר לראות חיות שמתנהגות כמו בני אדם, דאמיט?! ומדברות שטויות בקולות של מפורסמים?!
די! קצת מקוריות זו בקשה כ"כ גדולה?
ומישהו שמע כבר על הסרט "גיבור של כולם" שיוצא בפסח? זה שיא השיאים… כדור מדבר… ואלת בייסבול מדברת… נו טוב… אולי לילדים לא נמאס עדיין…
אחד מהסקרים הקשים
גיבור של כולם לפחות מחדש(חצי ציניות כי בזאנר של סרטים ממחושבים הייתי קורא לזה יחסית חידוש) אבל אותי צפליא שהרבה הצביעו לפארודיות,נכון שהם תת רמה אבל אין כל כך הרבה שאפשר לומר שזה נטחן כמו האנימציות(וידוי קטן,דווקא צחקתי ממת לצעוק 3 אפילו צחקתי די הרבה)
אלת בייסבול מדברת בקול של מרגול,
צריך להגיד.
נשמע כמו פוטנציאל קאלט לא רע
לא.
אם הכדור היה מדבר בקול של צביקה פיק, אז היה על מה לדבר.
ידעתי!
ידעתי שהסרט שבו מרגול משחקת Sassy Mizrahi Baseball Bat באמת היה דבר אמיתי ולא איזשהו סיוט קדחת שנצרב לי במוח!
רימייקים.
למרות שמרבית הדברים ברשימה הם טרנדים מעצבנים להפליא, יש משהו ברימייקים שמעצבן אותי במיוחד. איזו עצלנות אינהרנטית, יהירות, וכמובן, כשהמקור הוא טוב, הרס של קלאסיקה. אה, וכמובן, מוות לסטיב מרטין! בלבן – למקרה שגם הקמפיין הקטן שלי הוא אולי טרנד מעצבן, כדי לא להכביד יותר מדי על האוכלוסייה הכללית
מש''א
מאוכזבי "השתולים" התאחדו!
והאיחוד הזה...
יהיה בו שוקולד?
קוט דור 86% קקאו.
אם כבר סמים, שיהיו קשים…
ועכשיו, להקלת הדיאטות של הקיץ:
מאגנום וניל מצופה בשוקולד מריר 60%.
אמרתי "הקלת"? אוי, סליחה, התכוונתי ל"הפיכה לבלתי אפשריות".
אמר האיש ששופך על פני האתר
את תיאור קינוחי השוקולד ברוטב שוקולד מוגש לצד שוקולד שלו.
רק מלקרוא עליהם מתחילים להשמין.
תמיד ידעתי שאת נפש-אחות.
זה לא היה פשוט
כל אחד מהדברים ברשימה נטחן… לפעמים יצאו סרטים מוצלחים, והרבה פעמים ממש לא! רוב האופציות ייגוועו באופן טבעי ממילא לפי דעתי, אם כי אף פעם לא באופן מוחלט.
נדמה שכל הקונספט של הוליווד הוא ללכת על אופנות לפי הצלחות של אחרים, ואם אפשר אז לעבוד לפי נוסחה "מנצחת" בדוקה. כל זה בגלל שנגמרו להם הרעיונות, ובגלל זה אני הכי מודאג מרימייקים – וזו הבחירה שלי! לא רחוק היום שאת הקולנוע יציפו רק רימייקים לרימייקים.
ולגבי האופציה הישראלית.. אני מעדיף משפחות במשבר על סרטי בורקס.
וואו, קשה.
כמעט כל אופציה כאן ראויה אבל מצד שני כמעט בכל ז'אנר יכול "להתפלק" איזה סרט טוב בטעות.
הפונקציה מבחינתי היא כמה סרטים רעים מאותו ז'אנר יצאו בזמן האחרון – ואין ספק שפה פרודיות "מת לצעוק" לדורותיהן, יחד עם סרטי אנימציית החיות לוקחים בגדול. כל-כך, כל-כך הרבה סרטים מיותרים.
הבחירה שלי?
עיבודים למשחקי-מחשב. לא בגלל שיצאו הרבה כאלה לאחרונה, לא בגלל שאבסולוטית הם הכי רעים (כאמור "מת לצעוק" וכיו"ב), פשוט בגלל שבמקרה הזה אני לא זוכר אפילו סרט אחד, *אחד*, שבאמת היה טוב. כמאמר חז"ל, ערימה של כלום ושום דבר.
אמממ... סיילנט היל?
עם כל הכבוד לכמה מהאופציות
זה לא כזה קשה לבחור – נטחנו מהכל, אבל מאנימציות חיות מדברות ראינו יותר מדי.
וכל מי שלא מצביע לחיות המדברות, הרי שלא ראה 'גיבור על נמלים'.
מת להרוג את הז'אנר
אם גם שילוב של הירוק והחום מהמוצדקים שניתן למצוא בארץ לא הוציאו ממני אפילו גיחוך כשראיתי את "מת לדייט" המזעזע, אם תחושת קבס קלה מציפה אותי כשאני שומע את הצירף "מת ל…"*, אז כנראה שקולי יתרם לז'אנר הביזיוני הזה.
* ויסלח לי ג'ון מקליין.
ג'ון מקליין זה לא הז'אנר,
ג'ון מקליין זה הטריגר לז'אנר. הוא אפילו לא התחיל אותו.
סרטי גיבורי על.
אבל...
אני חושבת שביוגרפיות מוזיקאליות זה לא נטחן בכלל! הסרטים האחרונים דווקא ממש טובים…
ג'אנר נטחן זה ג'אנר שכבר אף סרט שלו לא טוב ולא מושך צופים. זאת דעתי…
דרך אגב, סקר מעולה!
אני לא חושב ככה.
סרטים בז'אנר מסוים יכולים להיות טובים כל אחד כשלעצמו, אבל כל כך חוזרים על עצמם, שזה כבר משעמם. 'הולך בדרכי' היה יכול להיות סרט הרבה יותר טוב אם לא היינו רואים אותו כבר שנה קודם לכן בשם 'ריי'.
ועדיין
אני מאמין ש"אני לא שם" היה שונה מאוד משניהם וירענן את הז'אנר.
אני לא שם?
זו דרמה מוזיקלית על החבוב מרחוב סומסום שאומר "אבל אני רוצה להיות שם! למה אני לא שם!"?
כמעט, על בוב דילן
היחוד (גימיק?) ב"אני לא שם" הוא שדילן מגולם בסרט בידי שורה של שחקנים, המייצגים צדדים שונים באישיות ובחיים של הזמר. הבמאי הוא טוד היינס ולפי ימד"ב, בתפקיד בוב דילן כן יהיו שם:
)
כריסטיאן בייל (יש לך אש? אני בוב דילן)
קייט בלנשט (אישה בתפקיד זמר מפורסם, זה בטח שווה אוסקר או משהו)
מרקוס קארל פרנקלין (אין לי מושג מי זה, אבל הוא נראה שחור ומתבגר)
ריצ'רד גיר (הצד הרוחני, אני מניח?)
הית' לדג'ר (סתם רצו שחקן שדילן האמיתי לא יוכל לבטא את השם שלו
בן ווישאו (הבושם, לאייר קייק)
תודה לך.
http://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE&mode=related&search=
אלוהים! דרמות משפחתיות!
כמה אפשר לראות סרטים ישראלים על משפחות? תודה לאל שיש את איתן פוקס שיוציא אותנו מזה קצת (גם אם לא תמיד בהצלחה) וסידר חלק מהזמן (מדורת השבט) וזה למרות שכבר היה ז'אנר מאוס של סרטי צבא בארץ.
בקיצר, הגיע הזמן לסרט מד"ב ישראלי או מותחן (דני לרנר – כל הכבוד).
אלוהים! דרמות משפחתיות!
…מדורת השבט זה האמ-אמא של הדרמה המשפחתית המאוסה.
אני חושב שגל נתן את 'מדורת השבט'
בתור דוגמה לחלק מהזמן שבו סידר *כן* עושה דרמות משפחתיות. אלה הסרטים האחרים שלו שאינם כאלה.
אפשרות אחת בטוח שלא מיצינו:
תנו לי עוד עיבודים (איכותיים) לספרי פנטזיה. כמה כאלה כבר יש?
חוץ מזה, זה שנמאס מאפוסים היסטוריים זה כי האחרונים היו גרועים (לא כל כך נוראים לדעתי, אבל זו רק דעתי מול רוב הצופים והמבקרים) אז הם המאיסו את זה. אבל הלואי שיצא אפוס היסטורי עם עלילה סוחפת ומרגשת והרבה אקשן ובלי שבחלק גדול מהסרט הגיבורים מדברים שטויות משעממות (ארתור, ממלכת ג"ע, אלכסנדר ועוד) ולא קורה כלום.
עוד לא אמרו את זה לפניי?
אז ארים את הכפפה – "שיר של קרח ושל אש"!! (שני סימני קריאה זו המכסה לפני הנידוי?)
הנה משהו שאני מאוד מצפה לו (ומסתכנת בניפוץ ציפיות היסטרי, לצערי).
גם את זה כבר מיצינו:
כתבה מספר 3695
סימן הניקוד הזה תקני בכלל?
על מה אתה מדבר?
אני חושב שהוא התכוון לשאול אם שני סימני קריאה ביחד זה תקני
ולמיטב ידיעתי השימוש התקני הוא בסימן קריאה אחד – להדגשה רגילה, או בשלושה – להדגשה מיוחדת ונדירה.
אה, אוקיי.
טוב לדעת, אגב. לא הקדשתי לעניין יותר מדי מחשבה, מעבר לעובדה שייתכן ואאולץ לרוץ בשדה חמניות אם אפריז בסימני קריאה – לכן העדפתי להסתפק בשניים
סימן קריאה זה סימן פיסוק ולא סימן ניקוד
תודה, אני אשתדל לזכור את זה.
זה מה שקורה
כשאינני קורא את ההודעות שלי שש עשרה פעמים לפני שאני שולח אותן. התכוונתי לסימן פיסוק, כמובן.
אני חושב שהוא התכוון לשאול אם שני סימני קריאה ביחד זה תקני
אני חושבת שהקטע של אחד-או-שלושה עובד רק עם נקודות ("." או "…"), לא ידוע לי שום כלל מיוחד בנוגע לסימני קריאה, מה שאומר שאחד הוא תקני, וכל אחד מעבר זה לא לא תקני, אבל זה מיותר.
ביוגרפיות מוזיקליות סוחטות דמעות ואוסקרים נמאסו בהחלט.
בעיניי הבחירה באנימציות על חיות מדברות מעט תמוהה, כי למרות שהדבר נטחן הרי שעדיין היו כמה יציאות טובות ש"סגרו" את הז'אנר בטעם מתקתק הרבה אחרי שכולם טענו שהז'אנר מוצה (מעבר ליער, למשל? פינגווינים מרקדים, לדוגמא?).
ופארודיות זה משהו כל כך זניח שאפילו לא שווה להתייחס אליו.
אני באמת לא מבינה את ההתלהבות מזוועת הפינגווינים המרקדים.
פסקול מעצבן, תסריט מעצבן, דמות ראשית מעצבנת, סרט משעמם.
לא מתקרב בשום צורה שהיא לסרטי אנימציה טובים באמת, שזו חיה קיימת בהחלט (מדגם אקראי רק לשם תזכורת: מפלצות בע"מ, אלאדין, וואלאס וגרומיט…). אם זה המיטב של סרטי אנימציית החיות, אולי טעיתי בהצבעתי לרימייקים.
כל בנאדם נורמלי
שצפה ב"מת לדייט", כבר ידע לאיזו קטגוריה להצביע..
למזלם של האנשים הנורמליים,
רובם לא צפו בו.
זה מה שמפתיע אותי:
השוויון בין סרטי "מת ל…" וסרטים אנימציה עם חיות מדברות. אני אמנם די בטוח שעוד לא היה סרט חיות-מדברות שהגיע לביבים שבהם מדשדשים סרטי "מת ל…" בדרך כלל (לא, לא ראיתי את "ג'ונגל סיטי"). מצד שני, סרטי "מת ל…" הם תופעה שדי קל להתעלם ממנה. זה משהו שאם אתה לא מחפש, אתה יכול די בקלות לא לשים לב אליו (מלבד אולי איזה טריילר או דוחק"ו פעם פעמיים בשנה). סרטי חיות מדברות הם משהו שגם אם כמעט לא הלכת לקולנוע בשנה האחרונה, לא יכולת שלא לשמוע עליו.
תנו לחיות לחיות
רבותיי, נא להיכנס לפרופורציות.
אין בעולם אף סרט אנימציה, וליתר דיוק אף סרט בכלל, יותר גרוע מ'מת לדייט'. אנימציה ממוחשבת זו טכנולוגיה חדשה יחסית, שהולכת והופכת לזולה יותר – ורווחית יותר – עם הזמן. ירידת עלויות ההפקה של סרטי אנימציה ממוחשבת, ביחד עם ההצלחה של חלוצי הז'אנר, הובילה למבול של סרטים כאלה בשנים האחרונות. עם הכמות, הגיעה גם הירידה באיכות, אחרי שנים של הגמוניה פיקסאר-דרימוורקסית.
מכיוון שמצד אחד קשה להנפיש בני אדם, ומצד שני קשה מאוד להראות אובייקטים לא אנושיים – ובכללם מכוניות, צעצועים, מפלצות, רובוטים, טוסטרים, וכן, גם חיות – מדברים ומתנהגים כמו בני אדם, אך טבעי שרבים מבין הסרטים האלה הם סרטי אנימציה ממוחשבת עם חיות מדברות. יש ביניהם סרטים גרועים, כמו 'גיבור על נמלים', או סרטים טובים, כמו 'מעבר ליער' או 'תזיזו ת'רגליים'. אין שם קטסטרופות כמו 'מת ל-'.
בחודשים האחרונים מתנהל מעל דפי האתר מסע השמצה חסר תקדים, מלווה בהכללות גסות ופגעניות, נגד סרטי אנימציה עם חיות מדברות. בכל פעם שלמישהו יש משהו חיובי להגיד על סרט כזה, הוא נפתח בנימת התנצלות ("כן, אני יודע שהסכמנו שסרטים כאלה כבר יצאו מכל החורים, אבל היי, הסרט הזה דווקא נחמד.."). בעצם, כל הביקורות האחרונות על סרטים כאלה נכתבו בנימה כזאת ('מעבר ליער', 'חיים בזרם', 'תזיזו ת'רגליים'). למה, בעצם? הרי אם קוראים את הביקורות על הסרטים האלה באתר עולה תמונה של סרטים שהם דווקא לא רעים.
להגיד שמיצינו את הסרטים האלה בגלל ש-80% מהם זה זבל זה כמו להגיד שמיצינו את הסרטים עם דמויות אנושיות מצולמות, או נניח את כל הסרטים מז'אנר מסוים (לדוגמא סרטי אימה) רק בגלל ש-95% מהם מחורבנים. די להוציא את דיבתם של סרטי אמינציה ממוחשבת עם חיות מדברות רעה!
________________________________
מוגש מטעם הועד למען סרטי אנימציה ממוחשבת עם חיות מדברות©
איפה נרשמים לוועד?
כי אני חותם על כל מילה (חוץ מעל זכויות היוצרים, כי זה יהיה די אירוני לחתום על זכויות יוצרים שאינן שלי).
סרטי החיות המדברות אינם ז'אנר, הם מדיום. כמדיום, הם יכולים להכיל תכנים טובים או תכנים רעים. סרטי 'מת ל..', לעומת זאת, הם ז'אנר, ולכן זרעי הפורענות בו רבים ופוריים בהרבה.
התקבלת.
נמשיך במועדון לחבר.
דבר הקטגוריה
כמו שרז אמר, סרטי 'מת ל-' מגיעים בקצב נמוך, אחד או שניים לשנה. כן, הם מיצו את עצמם לגמרי, אבל די קל להתעלם מהם. סרטי החיות המדברות הגיעו בכזאת התקפה מרוכזת, והשתלטו על כל תחום סרטי הילדים באופן כל כך דומיננטי, שהמונח "יאללה מיצינו" נראה מתאים להפליא, אפילו אם לא כל הסרטים האלה היו גרועים.
חוץ מזה, רוב סרטי החיות-מדברות שקיבלו אצלנו ביקורות הם באמת הסרטים הטובים יותר. הסרטים הגרועים לא קיבלו הרבה התייחסות. אבל אל תשכח, כשאתה מדבר על 'מעבר ליער' ו'תזיזו ת'רגליים', שהיו גם 'מדגסקר' (בסדר), 'ג'ונגל סיטי' (לא בסדר), 'פגוש את היונים' (גרוע), 'בלגן בחווה' (זוועה), 'חברים על הכוונת' (חלש), 'צ'יקן ליטל' (שום כלום) ו'קרוסלת הקסמים' (לא ראיתי). אז אמנם יש גם סרטים טובים, אבל לא במקרה הז'אנר הזה הפך למאוס.
דבר הקטגוריה
בתור מישהו שהסרט הראשון שראה בקולנוע בתחילת שנות ה-80 היה "השועל והכלב", מוזרה בעיני הגדרת סרטי אנימציה עם חיות מדברות כז'אנר. סטטיסטיקה מופרכת: מאז ומעולם, יותר מ-50% מסרטי האנימציה היו עם חיות מדברות! אז זה כמו להגיד נמאס מדרמות או משהו כזה.
דבר הקטגוריה
כמה סרטי חיות מדברות יצאו בשנה מסוימת באייטיז (תבחר איזו שבא לך) וכמה יצאו השנה?
לפעמים בשביל שמשהו יהיה מאוס מספיק שיהיה יותר מדי ממנו.
זה נכון...
ילדים מזדהים עם חיות, וגם עולם ספרות הילדים כולל הרבה מאד חיות מדברות ואנושיות בכל מיני דרכים. אולי הבעיה עם סרטי האנימציה של חיות היא שונה, ולא עצם קיומן של חיות מדברות… אולי הבעיה היא הפילוח של סרטים אלה – האם לילדים, למבוגרים, או לכל המשפחה? אולי אנימציה שיוצאת כסרט קולנוע למבוגרים לכל דבר, צריכה לגוון יותר ולעזוב את עולם החי. לגבי ילדים, אני באמת חושבת שזה הטבעי וכנראה גם לא ישתנה.
תנו לחיות לחיות
מסכים ב100 אחוז. כמה תפוחים רקובים, עץ וכו'.
ראינו כמה סרטי אנימציית-חיות רעים ומעיקים מאוד לאחרונה, זה לא הופך את הז'אנר (?) הזה למשהו שמתקרב אפילו לזוועות כמו "מת לדייט".
וכן, ראיתי. אוי לעיניים.
תנו לחיות לחיות
ותפסיקו להנפיש אותן.
או במלים אחרות: כן לחיות, לא להחיות!
או במלים אחרות: להעניש את המאניש!
או במלים אחרות: להכפיש את המנפיש!
אני מבין שיש לך קשר משפחתי הדוק
לבעל כנף כזה או אחר, אבל ראבאק. יותר גרוע מ"מת לדייט" זה בטח לא.
תפוחים רקובים, עץ....
היי, איך זה שעדיין לא עשו סרט עם פירות וירקות מדברים?
הרי גם לילדים וגם למבוגרים יש כזה יחס מורכב עם אוכל…
שיר הנושא יכול להיות "אפונה וגזר".
עשו.
'Veggie Tales' – סרט שבו מלפפון מגלם את תפקידו של יונה הנביא, וירקות אחרים הם דמויות אחרות בסיפור. וכולם מדברים.
זכור לי גם סרטון קצר של אדיפוס
בתור תפוח אדמה [נדמה לי] שלא היה מאוד מאוד מוצלח, אבל מאוד הצחיק את מגמת ספרות אתגר ואחראי באופן אישי על הציון שלי השנה.
זכור לי גם סרטון קצר של אדיפוס
כתבה מספר 3740
(התרעת
)
לא נכון, "חיים בזרם" כן הגיע לביבים.
די די די!!
לא יכולה יותר עם החיות המדברות!! ועוד יותר נמאס מתת הז'אנר השחוק לעייפה של חיות-שיצאו-מגן-החיות-וגילו-את-המציאות! (או גרסת "חיים בזרם: "חיות שתורבתו ומגלות את חיי הטבע")
לא מיצינו את המפלצות. גם סרטים על צעצועים אפשר עוד ליצור. ואין לי שום דבר נגד רובוטים.
חוצמזה, ניתן לחשוב על תחומי תוכן נוספים שאפשר לעשות מהם סרטי אנימציה: עולמם של כלי הכתיבה, למשל. אני הייתי רוצה שיעשו סרט על עולמם של העטים האבודים (גניבה מאחד מספרי "מדריך הטרמפיסט", אבל אני לא מודה בכלום). ומה רע בסרט מצויר על "החייל האמיץ שוויק"? מה רע בספרות יפה?
רק לא חיות. די עם החיות.
מה רע בספרות יפה:
גורמים שלא מוכנים להזדהות בשמם הקריבו את בריאותם הנפשית למען המדע וצפו בגירסת האנימציה של "חלום ליל קיץ" על מנת להגיע לתשובה מספקת על השאלה הנ"ל. לרוע המזל, מוחם של אותם גורמים לא שרד את הניסוי על מנת לדווח על תוצאותיו.
קשה, קשה לשמוע חוויה כזאת
זה נשמע כמעט גרוע כמו לראות את "מדגסקר"
היית חייבת?
אני רוצה ללכת לישון בקרוב, את יודעת, ולחלום חלומות פז, שלא כוללים בתוכם אריות שכלובים עושים להם את זה, למורים חובבי מוזיקה גרועה (וסקסיסטית) ודיוויד שווימרים היפוכונדרים!
אכן סקר קשה
אבל בסופו של דבר, קולי הלך לסרטים הישראלים. גם כי זה באמת נמאס, אבל בעיקר כי הגיע הזמן לעשות משהו קצת 'יותר'. לדוגמה? סרט סטייל דוני דארקו (כלומר – דרמה בעלת מוטיבים מד"בים), או אפילו לכיוון הטירוף עם GORA או משוכזה. סרט כזה – אפילו אם יהיה אכזבה (ולא מוכרח שיהיה כזה), לפחות יוסיף צבע כלשהו לסרט הישראלי.
מש''א
באמת הרבה אפשרויות נכונות, אבל האופציה ישראלית היא היותר רלוונטית כלפי וכלפי אנשים שרוצים לראו סרטים ישראלים ונמאס להם כבר מדרמות.
אני קורא להחזיר את סרטי הבורקס לאופנה.
המצב של הקלנוע בארץ הגיע לזה ש"בופור" נחשב לסרט פעולה.
בסגנון GORA היינו כבר בשנות השבעים,
וזה היה כה, כה נורא.
מה נורא, מה?
זאב רווח הוא שחקן ענק, ורבים מהסרטים שבהם הוא שיחק טובים עד טובים מאד; אפילו "צ'רלי וחצי", אם מריצים קדימה בקטעים "הרומנטיים".
'צ'ארלי וחצי' הוא סרט גרוע.
כלומר, חוץ מקטע הפתיחה שגורם לי לנוסטלגיה מופלאה (למרות שאין לי במה לבסס את הנוסטלגיה הזאת, אז זה סתם גורם לי להרגיש אידיוט), הוא סרט טיפשי עם הומור גרוע, וכמו שציינת, סצינות רומנטיות שגורמות לאחד להתעלל בעצמו.
ואני לא מתחיל לדבר על 'חגיגה בסנוקר'.
גרוע, גרוע, אבל אני צחקתי במהלכו רוב הזמן
הדרך הכי טובה ליהנות מ"צרלי וחצי" היא לעשות הפסקת תה בכל פעם שיש יותר מדי יהודה ברקן או זאת ה"משחקת"* את אהובתו על המסך.
מה יש לך נגד חגיגה בסנוקר? דמויות קלישאתיות, סיפור מגוחך, הומור כתה ז', יהודה ברקן מעצבן מתמיד. בקיצור, סרט פנאן. קאלט.
* מייבבת? מפברקת? אינני מכיר מלה היכולה לתאר את הזוועה שבהופעתה.
אני מסכים איתך לרוב שסרטים גרועים כאלה יכולים להתברר כמצויינים,
ואילו רק בגלל האיכות הגרועה שלהם; אני משתדל פשוט לא להימנע מחוויות מוזרות שכאלה יותר.
בפעם האחרונה שניסיתי את זה, זה נגמר במרתון 'תרגיל לשוטרים מתחילים'.
היה קה, אבל הפארודיות
לקחו בסופו של דבר.
נמאס!כל כך נמאס!
יאפ.
אני עם הצמרור.
אחרי צפייה ב''אגדה שמגדה''
נראה לי שצריך להוסיף סעיף לסקר – "פארודיות על אגדות".
יאללה, הבנו שתם עידן התמימות ועכשיו זה הכי אין לצחוק על האגדות המסורתיות ועל כמה שהן שטחיות ומאוסות, אבל בחייאת, לא די כבר?? ב"שרק 2" זה היה עוד מרענן, אבל אחרי "כיפה אדומה הסיפור האמיתי" זה מעצבן אותי. אני מתחילה לרחם על אחי הקטן שאותו אני לוקחת לסרטים האלה… למה לוקחים ממנו את הזכות לילדות זכה ונורמלית??
כי עושים מזה כסף.
סרטים ישראלים!
כל הסרטים האלה על המשפחות במשבר(ולא רק), יצאו מכל החורים. כמה עוד אפשר לחזור על הנוסחה הזו? כל הסרטים האלה כתובים ונראים אותו הדבר!
תמיד חייבת להיות סצנת סקס לא חשובה לעלילה, לא קשורה לשום דבר שקרה במהלך הסרט, ובמקרה הגרוע ביותר – מנסה להיות טרגית.
נראה לי כדאי לעשות סקר חוזר ולראות מה השתנה ב-16 השנים שחלפו
אני די בטוח שהתוצאות היום יהיו בהחלט שונות.
נראה לי ש״גיבורי על״ או ״רימייקים״ יגיע למקום הראשון.
בכל מקרה, נראה לי שזה יהיה מעניין להשוות ואפשר יהיה להכניס סקר כזה תחת הקטגוריה של ״מה נשתנה״.
אגב, מעניין לראות ש״גיבורי על״ נמצא פה ואפילו קיבל 47 קולות, וזה עוד לפני שהיקום הקולנועי של מארוול התחיל בכלל.