במקור: Red Eye
במאי: ווס קרייבן
תסריט: קרל אלסוורת', דן פוס
שחקנים: רייצ'ל מק'אדאמס, קיליאן מרפי, בריאן קוקס, ג'יימה מייז
הבהרה: מעולם לא נמניתי עם חובבי סרטיו של ווס קרייבן, האיש שהביא לעולם את קלאסיקות האימה 'סיוט ברח' אלם' ו'צעקה'. למעשה, מעולם לא צפיתי בסרט של ווס קרייבן. אולם, מאחר שאדם בעל פתיחות רבה אני, החלטתי שיהיה זה אך הוגן לסתום את החור בהשכלה, ומכיוון שהיו לי כרטיסים מוזלים, מצאתי עצמי ניגשת שמחה ועליזת לבב לבית הקולנוע הקרוב לבית מגורי, על מנת לצפות ב-'Red Eye' (שום קשר, כנראה, למיודענו הדג). האם תופתעו לשמוע שלא התאכזבתי? לכאורה ניתן היה לסווג את 'טיסת לילה' כעוד זבלון אימה מצוי ולקבור אותו במעמקי הזיכרון. וככה זה, חברים. אתה בא עם ציפיות נמוכות ובסוף נופל על סרט טוב. מוסר השכל שמח לכולם.
ליסה (רייצ'ל מק'אדמס, הכלבה הבלונדינית מ'ילדות רעות') היא מנהלת במלון במיאמי. לצערה של העלמה הנאווה, כבר בתחילת הסרט איתרע מזלה ואנו פוגשים אותה בפיטסבורג, לאחר שסבתה עברה לעולם שכולו טוב. ואם לא די בצרה זו, הטיסה של ליסה מתעכבת. במהלך ההמתנה היא פוגשת את ג'קסון (קיליאן מרפי), צעיר משובב נפש ותכול עיניים, המפלרטט איתה בחן. יחד הם מעבירים את ההמתנה לטיסה, ומאוחר יותר מסתבר שרצה הגורל, והם גם יושבים יחד. ליסה, הסובלת מפחד טיסות (קל ביותר) ולחוצה גם ככה מהגעתה של אישיות פוליטית בכירה למלון, אסירת תודה לג'קסון כשהוא מסיח את דעתה.
אך לא הכל בהיר וזך שלושים אלף רגל בשמיים, ועד מהרה מתברר לליסה שג'קסון הוא לא הג'נטלמן שחשבה שהוא. למעשה, הוא יותר כמו מנהל עבודה. התנקשויות, רציחות פוליטיות, דברים יומיומיים כאלה. לרוע מזלה של ליסה, הוא צריך את עזרתה במשימה הבאה שלו – וסמכו עליו שיש לו אמצעי שיכנוע טובים. מאוד.
קיליאן מרפי היה, בתפקיד "הדחליל", הדבר הטוב ביותר ב'באטמן מתחיל', והוא בלי ספק הדבר הכי טוב גם בסרט הזה. הוא כריזמטי להדהים, ממגנט למסך ומשכנע ביותר. תשומת הלב שקרייבן העניק לדינמיקה בין ג'קסון לליסה היא נהדרת ופשוט כיף לבחון אותה, בעיקר בזכות מרפי. הוא מצליח ליצור דמות שאינה נופלת לתהום הסטריאוטיפים חסרת התחתית, ומשיג את התעניינות הקהל (שבדרך כלל רק מבקש לזרוק מכל המדרגות דמויות מסוגו). ג'קסון הוא לא סתם עוד בן זונה רצחני שמתנהג בצורה חסרת אבחנה. הוא אמנם עושה את העבודה שלו, אבל בניגוד לדמויות נבלים נפוצות, הוא שם לב להשפעות של מעשיו על הקורבן, ליסה, ומנסה להרגיע אותה, אולי אפילו לדאוג לטובתה, כפי שהוא רואה אותה בדרכו המסולפת.
גם על מק'אדאמס ישנן רק מחמאות לשפוך. הבלבול של ליסה בתחילת הסרט הוא משהו שאפשר להזדהות איתו בקלות, והחיבה שלי כלפיה גדלה עוד יותר בחלק השני של הסרט, בו היא מגלה תושייה ונכונות רבה לסכן את עצמה עבור אחרים. הדבר לא רק תורם לאהדה כלפיה, אלא נותן לסרט גם מידה של חמימות ואמינות, תחום שבו נוטים ללקות בחסר סרטים מסוג זה.
ומה הוא באמת, 'טיסת לילה'? הפרסומות ניסו לקטלג אותו כסרט אימה, אך הוא בשום פנים ואופן לא כזה. כן, ישנו פחד במהלך הסרט, אבל צופים שחיפשו אחר הגעלות או צעקות "בו" שיגרמו להם לקפוץ מהכסא, עדיף שימצאו אולם אחר. חובבי סרטי המתח והאקשן, לעומת זאת, יהנו פה מאוד, בעיקר משילוב מוצלח של מתח בנוי היטב, עם סיום מלא אקשן. התסריט לא מחפף ושומר על היגיון פנימי. הוא מהודק, בעל קצוות קשורים ואמין, מה שמספק ממד של חרדה לצופים, וגורם להם לתהות כל הסרט האם באמת כדאי לעלות על הטיסה הזו לטורקיה בסוכות. אם יש לי תלונה אחת לגבי הסרט היא העובדה שהוא נתן דקות מסך מעטות מדי לסינתיה (ג'יימה מייז), פקידת הקבלה הג'ינג'ית, המקסימה וענקית העיניים במלון של ליסה. שימו עין על הבחורונת הזו. אני אומרת לכם, היא לא תישאר אנונימית עוד זמן רב.
'טיסת לילה' לא נושא בשורה גדולה לעולם הקולנוע, ולא ישאר ממנו הרבה לאחר כמה חודשים, אבל הוא סרט שתהנו לראות. השחקנים, התסריט, הבימוי הרציני והפסקול הופכים אותו למשהו שבהחלט כדאי להשקיע בו את כספכם.
כריזמטי?
ראיתי את הסרט בבכורה, ובדבר אחד אני לא מסכים עם הביקורת – הבחור בסרט לא כריזמטי ולא נעליים. בכל שניה שהוא היה על המסך אני וחברתי רצינו להקיא מרוב גועל.
מצד שני, זה לא הפריע להנות מהמתח והסרט העשוי בכלל-לא-רע (אם כי היו כמה וכמה דברים שדרשו סיספונד, בעיקר אחרי שהטיסה מגיעה לקרקע).
סיליאן מרפי
ואני מתעקשת לכתוב סיליאן מהסיבה הפשוטה שזה מאוית עם ci, הוא פשוט ממגנט. כן, המראה שלו ספוקי למדי, אבל תווי הפנים שלו נראו הרבה פחות מוזרים והרבה פחות נשיים בטיסת לילה מאשר בבאטמן מתחיל.
הוא בהחלט תחליף אורלנדו בלום ראוי לבנות שעברו כבר את גיל העשרים, לפי דעתי.
מצד שני, אני גם הייתי בטוחה שבבאטמן היו לו עיניים ירוקות.
זה לא קשור. את רייף פינס, למשל, כותבים כמו רלף,
אבל הוגים רייף.
לגבי קיליאן, ראי נא כאן: http://www.imdb.com/name/nm0614165/bio
ההערה התשיעית אומרת בפירוש: First name pronounced Kill-ian.
האם זוהי בדיחה על התפקידים שהוא נוהג לשחק?
לא, זו ביקורת חריפה על הליהוק בשר הטבעות
הומופובים
זה לא.
זה לא הגיוני שזה לא – אבל זה עדיין לא, none the less.
לדג יש עין אדמונית!! ח'מודי!
ביקורת מקסימה! רק מגבירה את הרצון שלי ללכת לסרט, אבל אף אחד לא רוצה להתלוות אליי. קקות.
עכשיו, אני יכולה למות בשקט.
למה למות?
מגיע לך מזל טוב ו
על ביקורת ראשונה.
מש''א
מה שהוא אמר.
מזל''ט לחסידתנו השוטה על ביקורת ראשונה
מה יעשה כעת ארמדילו, כאשר שיא הכותב/ת הצעיר/ה נגזל ממנו?
חראקירי.
כד*א*י להשקיע בו את כספך...
באמת סרט חמוד.
צפיתי בו בתנאים משעשעים במיוחד – הצגה יומית עם אולם מלא פנסיונריות. או שהן חשבו שזו קומדיה רומנטית, או שהן סתם חשבו שקיליאן מרפי חתיך.
חיבבתי במיוחד את בניית הדמויות של שאר נוסעי המטוס בתחילת הסרט.
...שהיתה חסרת משמעות להמשך הסרט
אכן, סרט כיפי ועשוי טוב
מזל"ט לחסידה השוטה על ביקורת הבכורה המצויינת. אני מסכים עם כל מילה בביקורת. (טוב, חוץ מדבר אחד, הדחליל לא היה הדבר הכי טוב ב"באטמן מתחיל" ,אלא גארי אולדמן).
זה לא היה התפקיד היחיד של הילדה
כפי שרד פיש הסב את תשומת ליבי, כל הסרט היה מלא באזכורים ל-11/9. הילדה שהזכרת, למשל, אחראית לשורה: "אני לא בת 9. אני בת 11".
הרשו לי לתרום את דעת הפוץ שלי (כה''ב)
שמעתי את זה מכמה ידידים שגם ראו את הסרט וטענו שהוא בונה הרבה מתח לקראת כלום.
איך שהוא, זה מאוד התחבר לי גם לתלונות של הרבה אנשים שהלכו לקולנוע וראו את סודות נעולים. שני הסרטים הופצו בארץ תחת קטגוריה שבה הם כלל לא נכללים וזה עושה להם רק רע.
טיסת לילה בבסיסו הוא סרט מתח, ורוב הדגש שהוא שם הוא על המתח שבעצם נבנה בין הגיבורים. סצנות האקשן של הסוף הם לטעמי לא העניין העיקרי של הסרט, ואולי נכנסו כדי יותר לרצות את הצופים.
מממ… אני גם לא כל כך מסכימה איתך בקשר לדמויות הרקע – הילדה והנערים כן מוסיפים בדיוק כמו הישישה הנחמדה והגברת המטופחת יתר על המידה- הם שם בשביל ליצור אווירה של טיסה.
לא מזמן חזרתי בחו"ל בעצמי ואני בהחלט חושבת שכל עניין האנשים שמסביב כן עוזר להיכנס אל תוך הסרט ושוב, נותן לו הרגשה הרבה יותר חמימה ומציאותית.
מזל''ט על ביקורת ראשונה, חסידה!
האמת, העיניים שלו פשוט מפחידות
חוץ מזה, זה מי ששיחק את הדחליל? וואו, זה היה מתאים
אני מסכים שבתחילת הסרט היתה מוזיקה של משהו רע כשלא קרה שום דבר..
סה"כ זה היה סרט נחמד,למרות שהוא לא גרם לי לפאראנויה אחרי הצפיה כמו הצעקה 3
אותי שכנעת!
הביקורת שנכתבה, נכתבה בצורה רהוטה ובנויה היטב. נהנתי לקרוא את הביקורת. כל הכבוד!
ביקורת מעולה לסרט מצויין.
סיליאן מרפי עשוי להיות הקווין בייקון החדש (לא בגלל "5 צעדים מקווין בייקון", בגלל הבילט-אין לוק הפסיכופט).
ומצד שני, פרטיות אין.
כשליסה קמה לשירותים רואים שהזוג מאחוריה ישן, אבל זה לא משהו שג'ק יכול לחזות מראש. מה גם שהם לא סתם יושבים ומדברים- במהלך הסרט הוא נוגח בה, היא צועקת עליו. יש פעילות.
בנוגע להגנה העצמית, יש גבול. הפסקתי לספור את הפעמים שבהם היא הפילה את ג'ק על הרצפה. מכל החפצים שהיא זרקה עליו הוא הצליח להתחמק בקושי מכסא. זה כבר גובל בפארודיה.
ההיגיון, ואת זה אמר היצ'קוק, לא אני, הוא חלק זניח-עד-לא-חשוב
בסרטי מתח.
ו-"חידה" (וגם את זה אמר אותו היצ'קוק) נוטה גם לא לעבוד בקולנוע. הרעיון בסרט מתח (שוב הנודניק ההוא, היצ'קוק) הוא להושיב את הקהל על קצה הכסא. את זה לא עושים עם "חידות" אלא דווקא עם *כמה שיותר* אינפורמציה ("פצצה מתחת לכסא" וכאלה).
היגיון? לא כזה חשוב.
דיסקליימר: את הסרט הנדון פה לא ראיתי, עדיין.
האינפורמציה של היצ'קוק מיועדת לקהל.
הקהל יודע שיש פצצה, הסועדים במסעדה לא. זהו המתח על פי היץ'. ב'טיסת לילה' אני יודע שליסה לא באמת מדברת בטלפון, ליסה יודעת את זה וג'ק יודע את זה. כל הקלפים על השולחן. מה מכל הידע הזה אמור להצמיד אותי לכסא?
אני לא יודע מה בדיוק היצ'קוק אמר על הגיון, אבל זה נשמע לי תמוה במקרה הטוב. אם גורם המתח הוא השאלה "כיצד תצליח ליסה לצאת מהסיטואציה אליה היא נכנסה בעל כורחה?", אני צריך להיות בטוח שאין פתרונות קלים כדי להתעניין בפתרון שלה. אם הדמויות מסוגלות לעשות מה שבא להן ללא צידוק עלילתי, לא אכפת באיזה פתרון יבחר התסריטאי. הוא יכול לבחור בפתרון אחר, מופרך לא פחות.
יקום שהכל יתכן בו הוא יקום משעמם. בעצם זה לא היה היצ'קוק שאמר את זה, אז עזוב.
את הסרט, כאמור, לא ראיתי.
אבל "פצצה מתחת לכסא" היא לא "חידה". היא פצצה מתחת לכסא.
ופתרון "לא הגיוני" הוא לא פתרון "קל".
22
אם כבר עורכים הודעה, עדיף לערוך את כולה.
אני אנסה לזכור את זה. 21, אגב.
מופרכות עוד לא הרגה אף אחד
הסרט הזה לא ייחקק לנצח בתודעה שלי כסרט שהיה שווה להשקיע בו זמן או אנרגיה. היה חביב, למרות כמה קטעים שגרמו לי לרצות לנטוש אותו בזעם (מעצבן אותי לראות שתסריטאים "שוכחים" שאחת הדמויות נורתה/נפצעה קשה/ נדרסה, ומאפשרים לה להמשיך לתפקד כמו אדם נורמלי).
אה, ולמה הגבתי להודעה שלך דווקא? כי 'קטנוני' הוא השם האמצעי שלי. כמו שתרגומון אמר, צריך 22 מקשים תקינים: 'ל', 'פ', 'ת', 'ע', '_', 'ה', 'ג', 'י', 'ב', 'ו', 'ר', 'מ', 'כ', 'ח', 'א', 'ש', ',', 'ק', 'ד', 'ם', 'ט'.
(כן, אני יודע. אני הולך לישון עכשיו).
ג'יזס.
אני לא מאמין שישבתי לספור שוב את המשפט המחורבן, אבל אני עדיין מגיע ל-21. ואני משתמש בכל המקשים שציינת:
1)ל
2)פ
3)ת
4)ע
5)_
6)ה
7)ג
8)י
9)ב
10)ו
11)ר
12)מ
13)כ
14)ח
15)א
16)ש
17),
18)ק
19)ד
20)ם
21)ט
וכן, זה אכן הדיון המיותר ביותר בתולדות האתר. אולי אפילו בתולדות הקיום האנושי.
איפה נ'?
את רוב התגובה שלך לא קראתי, כי היא נראית לי מלאה בספוילרים שמהם
לא טרחת להזהיר, אבל-
החלק של "עצבנתם אותי" מופנה לאנשים הלא-נכונים.
אתה צריך להפנות אותו לכאן:
http://www.dreamworks.com/dreamworks_home.html
דווקא הגיוני לי כל ההתרחשות הזאת.
ג'ק שולף את העט שכנראה לא פגע בשום עורק חשוב (ולכן גם אין זרנוקי דם) והילדה, למיטב זכרוני, כן אומרת לדיילת שמשהו לא בסדר.
אבל זה כן נכון רפואית
כי האוויר בורח לו דרך החור. אני חושבת.
יש מישהו עם ידע רפואי קצת יותר מתקדם שיכול אולי לספק הסבר, כי אני בפירוש ראיתי אותו מניח אצבע על החור על מנת שיוכל לדבר.
אולי זה נכון, אבל זה עדיין נורא מצחיק.
הסרט הזה פוגע באינטילגנציה באשר היא (כה''ב)
ממש הבהלת אותי עם המשפט הזה. אז רק שתדע – בדקתי את העניין עם האינטילגנציה שלי והיא טוענת שהכל בסדר אצלה, היא לא פגועה ולמעשה שמחה לראות איזה בי-מובי כייפי ולא מחייב.
הסרט הזה פוגע באינטילגנציה באשר היא (כה''ב)
אני דאגתי אפילו יותר.
איך יתכן שהסרט יפגע באינטליגנציה שלי, ואפילו לא ראיתיו? ואז הגעתי למסקנה המתבקשת, שאם בינתי לא נפגעה, הרי זה אומר שאין לי אחת. עכשיו אני רגוע.
לא להיסחף!
נכון, מאוד מאוד קשה למצוא סרט טוב ללכת אליו בזמן האחרון, ואני כבר לא זוכר מתי הגיע סרט מתח איכותי לקולנוע, אבל זה בטח לא הסרט הזה.
הוא מתחיל כסרט מתח טוב, נבנה לאט והקטע במטוס מצליח להיות מותח (למרות מוזיקה אובר-דרמטית כשהדיילות מגיעות עם האוכל). השחקנים טובים ואמינים, למרות שהקלוזאפ על העיניים של מרפי בסצנה הראשונה די מסגיר אותו.
אבל ככל שעובר הזמן הסרט הופך יותר ויותר למותחן דל תקציב ופשטני. במקום בו העלילה יכלה להסתבך עוד קצת ולשדרג את הסרט,
קרייבן בחר לסיים אותו בקטע המטפחת שנראה ממש לקוח מ"צעקה 4". 
"טיסת לילה" שווה אולי כרטיס, אבל רק אם באים נטולי ציפיות.
לאן נעלמה התגובה שלי???
תודה לכולם.
תודה לעורכים שהביאוני עד הלום. האם יש בכלל טעם לציין עד כמה אני מאושרת?
*החסידה, שכמה, ראתה את הביקורת, החלה לצרוח ואז נשמה לרווחה, בעודה מפטירה לאוויר שהשאירה את חותמה על העולם.*
זה היה יכול לקרות כבר לפני שבוע
אם רק היה יותר קל ליצור איתך קשר!
אבל למה?
למה קוראים לזה עין אדומה פור פאבור?
באנגלית זה כינוי לטיסה האחרונה באותו לילה
או בקיצור, "טיסת לילה".
ואני מניח שקוראים לזה ככה – כי יורדים ממנה בעיניים אדומות.
באנגלית זה כינוי לטיסה האחרונה באותו לילה
חן חן
לא בהכרח טיסה אחרונה
אבל בהחלט טיסת לילה. כאשר אתה טס בלילה זה נקרא רד איי.
לא יהרוס כלום, לדעתי.
אני כבר ידעתי את כל זה כשהלכתי לסרט ונהניתי מאוד.
הדגש בסרט או לא על סיפור הרקע או האקספוזיציה. הדגש הוא על המתח ועל מה שקורה לדמויות.
אני חושבת שתהנה.
לא יהרוס כלום, לדעתי.
יופי. עכשיו נרגעתי. ותודה.
בבקשה. ההנה לך.
לזה אתה קורא ''התפתחות בעלילה''?
אני מדבר על התפתחויות והתקדמות בעלילה. אתה מדבר על זה שאולי הבחורה נראית טיפה יותר בטוחה בעצמה בשלב מסוים.
זה ממש לא רציני. לא על זה אני מדבר.
אני אישית לא צריכה נפתולי עלילה חדים כדי להנות.
אנשים שאוהבים את זה הולכים בדרך כלל לסרטי אקשן, כי הם מהירים, יש להם קצב ופיצוצים.
על טיסת לילה המלצתי דווקא משום שהוא נטע זר שכזה. הוא לא טוב בגלל אקשן נונסטוף או עלילה מבריקה וחדשנית – הוא טוב בגלל השימוש שהוא עושה בדמויות שלו ובדינמיקה ביניהם.
רוצה אקשן? לך ל'הטיסה' החדש.
אבל אם אתה רוצה דמויות עמוקות לשם שינוי, משהו מעניין שקורא על המסך ללא פיצוצים עזים או טוויסטים מהירים, אז המלצתי בעינה עומדת.
איזה דינמיקה? איזה דמויות עמוקות?
לא היתה שום התפתחות בדינמיקה בין הדמויות. הדינמיקה היתה זהה מהרגע שהמתנקש סיפר לגיבורה את האמת (רבע שעה אחרי תחילת הסרט) ועד הסוף.
מה בדיוק עמוק בדמויות? המאפיינים שלהן היו ברורים וקפואים. לא היתה שום התפתחות באישיות של הדמויות. המאפיינים שלהן נשארו זהים, ללא שינוי וללא התפתחות, מ-20 דקות אחרי תחילת הסרט ועד סיומו.
אני דווקא ראיתי שם איזשהו תהליך
ביחוד אצל ליסה, שמגייסת אומץ ונעשית החלטית יותר.
גם אצל ג'קסון – בהתחלה הוא קפוא למדי, שולט על כל העניינים ולאט לאט נדמה שהוא מאבד שליטה.
שורות מתות, שורות מתות.
הקריאה על אחריותכם.
אהבתי גם את השוט האחרון בביתה של ליסה, בו ג'קסון גוסס. אני ראיתי שם משהו והצילום הציג אותו ככמעט מעורר הזדהות. מה גם שליסה כמעט ניגשת אליו.
אני חייב לחלוק עלייך
דמויות עמוקות? זה ממש לא נראה ככה.. אם הביטחון שהיא קיבלה אחרי זה, משולב בפאנץ' ליין – never again – זה עומק, אז אני לא יודע 'עומק' מהו.. אני לא מאוהבי האקשן, ולא ציפיתי לסרט כזה.. ציפיתי לסרט מותח, אבל זה פשוט לא סיפק את הסחורה. איפה האווירה? קשה לי להאמין שאנשים באמת נכנסו לאווירה של הסרט, מהסיבה הפשוטה, שאין אחת! הכל קורה בצורה כל כך קרירה ולא משכנעת. אין פה באמת אלמנטים מותחים, למרות שהפוטנציאל טמוע אי שם בעלילה. הסרט פשוט נהיה מעייף לאחר 20 דקות. מצטער, אבל ככה לא בונים מתח, או סרט בכלל. הדבר המפתיע זה שקראתי עליו כל כך הרבה ביקורות טובות שאמרו שווס חזר לגדולתו. אבל במקום זה מצאתי שיעמומון סוג ד' שנראה כמו משהו שניסה לחקות את סרטי לארי כהן, מהאלה שילדים בכיתה ו' עושים עליהם ערבי כיתה.
זוכרים שכמה אנשים טענו שמרפי נראה כמו אישה?
אז הם לא היחידים, גם מישהו בתעשיית הקולנוע חשב כך. ואכן בסרט הבא מרפי משחק אישה. יהיה מעניין לראות את התוצאה.
http://www.imdb.com/title/tt0411195/
ותמונות לדוגמא ניתן למצוא כאן:
http://www.nexbase.net/photo-gallery/Breakfast-on-Pluto
מקאדמס די דומה לג'ינה דייויס:
http://www.imdb.com/gallery/granitz/0055-fre/davisgee.na&
הייתה מתה להיראות כמו דיוויס
אם כבר היא מזכירה קצת את ורג'יניה מדסן, בתקופתה הצעירה יותר.
היא הרבה יותר יפה משתיהן.
טוב, הנה מישהי שהשביחה עם השנים.
(לא כולל טעם באיפור).
ביקורת מעולה.
ברצינות, זו אחת הביקורת הכי טובות שקראתי בחיים שלי.
ובנוגע לסרט – מעולה. מעולה. מעולה.
קיליאן מרפי ורייצ'ל מקאדמס הם שניהם שחקנים מדהימים ומאוד כישרוניים.
בחור חסון?
קיליאן מרפי?
האדם שהיה צריך לשחק את האהובה של באטמן מרב שהוא נראה כמו בחורה רזה בעצמו?
זה כמעט יותר משעשע מ"מנדי מור בת 30 וצריכה להתחתן"
בסרט אמנם קיליאן נראה צנום
אך הוא משחק דמות חזקה.
העובדה שהוא נשי לא קשורה כלל.
זה מפני שהוא, אהה, צנום.
ולכן – תהא דמותו דמות חזקה ככל שתהא – להגדיר אותו כ"בחור חסון" זו קצת הגזמה.
גם מקאדמס משחקת בסרט דמות חזקה, אז מה מפליא בדמות חזקה אחת שמרביצה לדמות חזקה אחרת?