טורמולינוס

מאת
עידן זיירמן
– פורסם ב 2 בפברואר 2004Posted in: ביקורות

במקור: Torremolinos 73
תסריט ובימוי: פבלו ברגר
שחקנים: חבייר קמארה, קנדלה
פנייה, חואן דייגו, מלנה
אלטריו

אלפרדו מוכר אנציקלופדיות. במשך מספר שעות, הוא עובר מדלת לדלת, מחכה שהאנשים יואילו בטובם לפתוח לו את הדלת, מציג להם כרך לדוגמה ומדקלם כמה משפטים אותם הוא שינן מראש. לפעמים הם מתעלמים ממנו בעדינות, לפעמים הם טורקים לו את הדלת בפרצוף, ולפעמים הם סתם מאיימים לפגוע לו בנקודות רגישות בגוף. תסכימו איתי שזה לא הג'וב הכי מרגש בעולם.

אלפרדו הוא לא סוג הדמות שמעניין לבנות סביבו סרט, אבל התמזל מזלו, והוא חי בספרד של תחילת שנות ה-70. הדיקטטור פרנקו מאבד את האחיזה שלו במדינה, וספרד נחשפת לראשונה לקצת תרבות מהעולם החיצון. אבל עזבו אתכם משינויים במפה הפוליטית וההשפעות הבינלאומיות. אלה הם פרטים משניים. מה שחשוב לנו כרגע הוא שיש נפילה חדה במכירת אנציקלופדיות מדלת לדלת.

אבל אז מגיע גלגל הצלה מצידו של המנהל של החברה בה אלפרדו עובד. אלפרדו ואשתו מוזמנים לקחת חלק בהפקה מיוחדת – "האנציקלופדיה האודיו-ויזואלית של הרבייה". כל שהם צריכים לעשות הוא לצלם את עצמם במצלמת 8 מ"מ בשעה שהם מתגלגלים בין הסדינים, ואז לשלוח את הקלטת למפיצה הסקנדינבית של האנציקלופדיה. מדובר בעבודה פשוטה וקלה, ועקב הרצון העז של אלפרדו ואשתו להתבסס כלכלית על מנת שיוכלו להביא ילד לעולם, הם לוקחים על עצמם את המשימה הנעלה של רבייה לאור הזרקורים.

קשה לשפוט את 'טורמלינוס' לפי סטנדרטים של קומדיה או דרמה מן השורה, מכיוון שהסרט לא באמת טורח לשייך את עצמו לאף אחד מהז'אנרים האלה. למעשה, הסרט נראה כמורכב משני סרטים שונים ומובחנים זה מזה: מצד אחד, ישנו ההיבט הקומי של 'טורמולינוס'. זה נעשה בצורה מוצלחת למדי, ומצליח לעסוק בכל נושא צילום סרטי הספק-פורנו-ספק-סרטים-"כשרים" מבלי להיות בוטה מדי או לרדת נמוך מדי. מן העבר השני נמצא סרט דרמה כבד, העוסק בניסיונות של אלפרדו להגשים את חלומותיו: הבאת ילד לעולם וצילום סרט משלו. כן עוסקת הדרמה באופן שבו שני הניסיונות/חלומות הללו משתלבים עם עבודת צילום סרטי ה"פורנו" (עד הסוף לא ברור ממש אם הסרטים הללו אכן הופצו בסקנדינביה כאנציקלופדיה, או שהיו אמתלה להפקת סרט פורנו ללא ידיעת המצולמים). כל אחד מהסרטים האלה עשוי טוב ומציג את הרעיון שלו בצורה מצוינת, ושניהם ביחד שולבו בצורה טובה למדי לסרט אחד, באורך של 90 דקות. הבעיה היא שהאורך המקורי של כל סרט בנפרד היה, כנראה, קצת פחות מעשרים דקות.

כתוצאה מכך, ל'טורמולינוס' אין מספיק תוכן כדי למלא שעה וחצי, ובקטעים מסוימים הוא ממש נמרח. הבדיחות על חשבונם של אלפרדו ואשתו, שניגשים בתמימות ילדותית לכל נושא צילום הסרטים, אכן מצליחות לשעשע, ומבדר מאוד לראות את הבעת הפנים של בעלת הבית של בני הזוג כשאשתו של אלפרדו מקפצת לתוך הבית בתלבושת זנותית-משהו. אלא שהבדיחות הללו נעלמות כמעט לחלוטין באמצע הסרט. לעומת זאת, הצד הדרמטי כולל מעט מדי התפתחויות עלילתיות. אמנם מאוד מעניין לראות את אלפרדו מנסה לשחזר את סרטיו הגדולים של הבמאי אינגמר ברגמן, אבל בסוף הסרט נשארתי בעיקר עם תחושה של "נו, זה הכל?".

לאור הנאמר פה, אולי תעדיפו להתייחס ל'טורמולינוס' כאל סרט תקופתי. בתור שכזה, הוא נהדר – החל מהמוסיקה שמתאימה לאווירה, ועד לתפאורות בהן נעשה שימוש בסרט. בכבישים נוסעות מכוניות מקרטעות (על תיבת הילוכים אוטומטית הם בטח לא שמעו, המסכנים), ציוד הצילום הוא מיושן, והאנשים השמרניים מתייחסים בהלם לכל נושא הסרטים שטופי הזימה. מן הבחינה הזו, 'טורמולינוס' משדר תחושה חזקה מאוד של אמינות (אם כי למען ההגינות יצוין שאין לי באמת מושג איך נראתה ספרד בתחילת שנות ה-70, ועל כן תצטרכו לסמוך על האינטואיציה שלי בנושא הזה).

לתחושה הזו תורמים מאוד השחקנים הנהדרים. חבייר קמארה בתפקיד אלפרד וקנדלה פנייה בתפקיד אשתו כרמן מצליחים להחזיק בלי בעיה את הסרט – הם תמיד שומרים על גישה מעט תמימה לכל האירועים שקורים סביבם, ויוצרים דמויות שקל מאוד להתאהב בהן. הדמויות מסביבם ביזאריות מעט יותר, אבל עדיין מצוינות: במאי סרטי הפורנו שמצוטט בקביעות את אינגמר ברגמן, למשל, או השותף לעבודה של אלפרדו, שכל הזמן מצלם גם הוא סרטים דומים, אבל משום מה, אף פעם לא רואים אותו עם בחורה.

קשה לי להמליץ על 'טורמולינוס', אבל אולי זה בגלל שבמהלך כל החצי הראשון שלו ניסיתי בכוח לשייך אותו לאחד הז'אנרים המוכרים. בכל מקרה, מדובר בסרט קצת שונה, המתנהל בעצלתיים וכולל דמויות מעניינות וכמה בדיחות טובות. הוא אולי לא דרמה מבריקה, ולא מדובר בקומדיה שלא תפסיק להצחיק אתכם לרגע, אבל סביר מאוד להניח שאם לא תנסו לקטלג אותו, הוא לא יאכזב אתכם, ובטח שהוא לא ישעמם אתכם מספיק כדי שתברחו מהקולנוע. בעצם, אפשר אפילו להניח שתיהנו ממנו.

תגיות: