 |
||
| 'חלומות בלתי אפשריים' היא ספרית הוידאו האולטימטיבית, שבה תוכלו למצוא את כל הסרטים שרציתם לראות אבל מעולם לא הופקו. זה גם הסיפור הקצר זוכה פרס הוגו, מאת טים פראט. עכשיו בתרגום לעברית ב'בלי פאניקה'. |
03.12.2007
|
|
יומית
'חלומות בלתי אפשריים' היא ספרית הוידאו האולטימטיבית, שבה תוכלו למצוא את כל הסרטים שרציתם לראות אבל מעולם לא הופקו. זה גם הסיפור הקצר זוכה פרס הוגו, מאת טים פראט. עכשיו בתרגום לעברית ב'בלי פאניקה'.
'חלומות בלתי אפשריים' היא ספרית הוידאו האולטימטיבית, שבה תוכלו למצוא את כל הסרטים שרציתם לראות אבל מעולם לא הופקו. זה גם הסיפור הקצר זוכה פרס הוגו, מאת טים פראט. עכשיו בתרגום לעברית ב'בלי פאניקה'.
וכמו שכבר אמרתי כשהסיפור זכה בהוגו לפני כמה חודשים:
סיפור מצוין שמצליח לגעת בשתיים מאהבותיי הגדולות ביותר: מד"ב וקולנוע. אולי בגלל זה הוא ריגש אותי עד כמעט דמעות, ואולי פשוט משום שהוא כתוב מצוין. כך או כך – שווה לקרוא.
אה, כן: ובזכיית ההוגו שלו הסיפור גבר, בניגוד לכל ההערכות המוקדמות, על סיפור מאת ניל גיימן. ועד כמה שאני אוהב ומעריך את גיימן (כן, למרות "בייוולף") הסיםור הזה טוב יותר מהסיפור של גיימן שהיה מועמד.
איזה סיפור כיפי
אל תתעצלו, לכו לקרוא אותו. :-)
אבא שלי כל הזמן מפציר בי לקרוא ספרים
ואני אישית אוהב בעיקר קצרים. אני לא חושב שראתי אי פעם סיפור קצר מרגש כמו זה. נהנתי כמו שאני נהנה כל פעם שאני רואה את חומות של תקווה.
עם כל כמה שאני אוהב את הכתיבה של גיימן,
וכמה שגם הוא לדעתי כמו טים: רומנטיקן, נוסטלגיסט וחובב קולנוע, נראה לי תמיד שהוא מנסה בכוונה לחרבש את הסוף של כל סיפור שלו. קראתי ממש לאחרונה את "עשן ומראות", וכמעט בכל סיפור לא הבנתי את הסוף "עד הסוף". היו כמה סופים שלא היו ברורים לי בכלל, והשאירו אותי בתחושה שאני תלוי באוויר, שהסיפור לא באמת נגמר.
כמה התגעגעתי לסיפור כמו זה שכאן, פשוט, זורם, כיפי, עם סוף לא ממש מפתיע אבל מתוק ונעים, בלי מפלצות אפלות מאד ובלי פיתולים מיותרים. גיימן של היום לעולם לא היה מסיים סיפור שלו ככה, וחבל.
עם כל האמור לעיל, הסיפור שהכי אהבתי של גיימן הוא "לעולם-לא עולם", והסיפור הזה של פראט מאד הזכיר לי אותו. במקרה או שלא במקרה, הסיפור הנ"ל של גיימן הוא היחידי שאת הסוף שלו ממש אהבתי. :-)
אני אפילו לא סיימתי את עשן ומראות
מתישהו זה פשוט עלה לי על העצבים וזראקתי את הספר לעזאזעל.
ובאמת הסיפור מזכיר את לעולם לא עולם.
אוווו...
(זה מה שאמרתי כשסיימתי לקרוא).
מקסים ביותר.
למישהו יש קישור לסיפור של גיימן שהיה מועמד?
כאן
http://www.neilgaiman.com/exclusive/shortstories/partiesstorytext/
תודה!
סיפור נחמד, אפילו טוב מאוד.
אבל אני לתומי חשבתי שכדי לזכות בהוגו צריך משהו קצת יותר טוב.
אבל עדיין, סיפור טוב, במיוחד למי שאוהב קולנוע, ומזכיר מעט בקונספט שלו את "אשתו של הנוסע בזמן".
סיפור נחמד, אפילו טוב מאוד.
בדיוק מה שאני חשבתי.
נהניתי מאוד לקרוא.
בשנה שעברה זכה בנבולה 'קסם למתחילים' של קלי לינץ' (לשם אין שום קשר לסיפור). ב-1999, 'גלקסי קווסט' היה הפתעה ענקית כשניצח את 'מטריקס' בתחרות על ההוגו לפרזנטציה הדרמטית. המשותף לכולם הוא שכולם עוסקים בסוגים של פאנדום: 'חלומות' מדבר על חובבי קולנוע אובססיביים, 'קסם' מדבר על חבורת מעריצים של סדרת טלויזיה, 'גלקסי קווסט' הוא כמובן פארודיה על טרקיסטים. כנראה שלחובבי מד"ב – "פאנס" – יש משיכה לסיפורים שבהם הם רואים את עצמם, כלומר, שעוסקים באופן כלשהו בחובבות עצמה. עד כדי כך שזה הדבר היחיד שיכול לנצח את גיימן.
אוח
קלי לינק, לא לינץ'.
בהחלט מקסים
וממש עושה חשק שגם לך זה יקרה.
סיפור מצוין.
זה רק אני או שהסיפור קטוע?
הרבה פעמים כשאני עובר לשורה הבאה, אני מרגיש כאילו חסרה עוד מילה, אבל לא סטייל "עין דגי" שרואים את אצמע המילה שנחתכה, בדף לא רואים את המילה שחסרה.
הפיתרון היחיד זה להעתיק את הטקסט למיקרוסופט וורד, או משהו אחר. מעיק.
זה קורה גם לי לפעמים
אני תמיד מקטינה את גודל הטקסט וזה מסתדר.
ניסיתי כתב קטן יותר וכתב גדול יותר
ובשניהם אפשר סוף סוף לקרוא את הטקסט כמו שצריך, בלי לנחש מילים שאפשר להשלים.
נסה את הגרסה להדפסה.
זה קורה לא רק בבלי פאניקה אלא בעוד אתרים עם עברית,
והפתרון הפשוט ביותר הוא לרפרש.
מישהו ראה מייקל קלייטון? איך הוא? מרשים, קלאסי, משעמם?
סרט שפונה למין הגברי באופן בוטה או פחות?
''מייקל קלייטון'' סרט טוב מאד
והוא פונה לכל מי שאוהב סרטים טובים. תסריט מצוין, בימוי מדויק, משחק מצוין (במיוחד של טילדה סווינטון וסידני פולאק, אבל גם קלוני עושה תפקיד טוב), ובקיצור: סרט ממש טוב.
אני מנסה להזכר
בסיפורים הדומים לגבי ספריות (כאלו עם חפצים משונים עשויים מנייר, נו… מתחיל ב-ס'…) אשר הכילו את כל הספרים שיכולים להכתב. היה משהו דומה ב"הסיפור שלא נגמר", ופראצ'ט איזכר את זה פעם או פעמיים בהתייחס למרחב L אם אני זוכר נכון, אבל אני משוכנע שהיו סיפורים שהוקדשו ממש לנושא אבל לא מצליח להזכר.
בורחס:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Library_of_Babel
בסדרת ת'רזדי נקסט יש ספריה כזו
היא כוללת את כל הספרים שיצאו ואת כל הספרים שיכלו לצאת. כולל אלה שנשארו בגדר רעיון בראש הסופר.
גם הספריה של לוסיין ב'סנדמן' של ההוא, איך קוראים לו.
יש להניח שעל זה אני מדבר
אם כי, לדעתי, אנדה עשה את זה הכי טוב בעיר הקיסרים שעבר זמנם.
מקסים ומוזר.
לא מקצועי במיוחד, אבל בהחלט כובש מבחינת המוזריות שלו.
מאוד
- עזרה באיתור סיפור
זכור לי פעם שלחצתי על הלינק של היומית הזאת, ואז ניסיתי להגיע לגרסה המקורית באנגלית..
ויצא בדומה לגיבור מהסיפור הזה, הגעתי איכשהו לסיפור שונה לגמרי (יכול להיות שלחצתי על לינקים אחרים או משהו. לא ברור).
סיפור שהגיבור שלו מתעורר מחיות מושהית (suspended animation) בספינת חלל, כאשר הוא מתעורר אחרי 9 חודשים בלבד במקום אחרי כ-300 שנה. בזמן שכל נוסעי הספינה האחרים עדין מורדמים.
אבל לא הצלחתי למצוא פעם שניה את הסיפור הזה. האם הוא מוכר למישהו? הייתי רוצה לסיים אותו…
זה היה ביומית אחרת.
כאן: כתבה מספר 4218
תודה רבה!