במקור: The Recruit
במאי: רוג'ר דונלדסון
תסריט: רוג'ר טאון, קורט
ווימר, מיטש גלייזר
שחקנים: קולין פארל, אל
פאצ'ינו, בריג'ט מוינהאן
שלושה דברים שהמון סרטי מרגלים מהדור החדש נופלים בהם הם שימוש מוגזם בטכנולוגיה, עלילה-לא-עלילה וזלזול באינטליגנציית הצופים. 'השתול', לעומת זאת, מנסה להראות את ה-CIA מזווית קצת אחרת: לא עוד אפקטים ופירוטכניקה א-לה 'משימה בלתי אפשרית', לא עוד אביזרים סייבר-טכנו-אלקטרו-דיגי-מגנטיים, ובטח ובטח שאפשר לשכוח מרמזים תלושים כמו "היונים לא יעופו הלילה". את האידיוטמט אפשר להשאיר בבית.
קולין פארל מגלם את דמותו של ג'יימס קלייטון, בוגר MIT (הטכניון, אם להאמין למתרגם הסרט), גאון מחשבים ביום וברמן מגניב לעת לילה. אל פאצ'ינו הוא וולטר ברק, צייד כשרונות של ה-CIA, שמסמן את קלייטון ומציע לו את האלטרנטיבה החשאית. רק מה, קלייטון לא מתרשם במיוחד מההזמנה להצטרף אל שורות מי שהוא מכנה "חבורה של גברים לבנים שמנים שלא היו שם כשהיינו צריכים אותם". אז מה עושים עם ילד מוכשר אבל מרדן, שמסרב לעשות את הדבר הנכון? שולפים את קלף האבא המת. זה עבד מצוין עם סימבה, לא?
מה בדיוק טיב הקשר בין סוכן הכשרונות החשאי לאבא המת של קלייטון? אל תשאלו את קלייטון. הוא יודע, בדיוק כמוכם, שאבא שלו מת ב-1990 בתאונת מטוס מסתורית בפרו. אבל הסיכוי לגלות עוד על אבא משכנע אותו, והוא מוצא את עצמו במבחני הקבלה המוזרים ביותר מאז הפסיכומטרי. שם המשחק הוא לחשוב מהר: אז מה אתם מעדיפים (ותנסו לחשוב על זה באנגלית לרגע, כי כרגיל, באנגלית זה נשמע יותר טוב): לא לחוש כאב, לנסוע ברכבת, או לרקוד בגשם? לא, אל תענו! קלייטון, תחת עינו הפקוחה תמיד של ברק, עובר את המבחנים וממשיך לשלב הבא. החווה.
החווה היא מתקן האימונים של ה-CIA. מכאן, או שעוברים ללאנגלי, מוקד הפעילות של הארגון בוושינגטון, או שחוזרים הביתה. עד שלב זה נראה 'השתול' כמו יותר מדי מותחני ריגול שכבר ראינו, אבל כאן זה מתחיל להיות מעניין: בחווה אנו לומדים מעט על הטכנולוגיה שנמצאת בשימוש. שביבים ממנה, כמו מיקרופון במדבקה שמתכלה תוך 48 שעות, מפציעים מאוחר יותר בסרט, אבל בגדול לא הייתי מתפלא אם את רוב הציוד רכשו אנשי הפרופס באופיס דיפו. וזה בהחלט מחזק את האמינות – ברור שלא מדובר כאן בארגון דמיוני הנאבק ברשע נשגב ומגוחך, או במשימה אצילית להצלת העולם, אלא על אנשים אמיתיים וארגון אמיתי, אותו ארגון שהיה אמור למנוע דברים כמו 9/11, בעל כוח גדול וחולשות גדולות לא פחות. הסרט רומז לא אחת על הסכנה שארגונים מסוג זה מהווים, לפעמים, עבור אותם האנשים אותם הם אמורים לשרת. החווה היא לא קייטנה של המתנ"ס, ו-וולטר ברק הוא לא חבר שלכם. קלייטון עומד בכל המבחנים באומץ, אבל מגלה נקודת תורפה אחת: הבחורה, כמובן. כן, כן, כאן נכנסת לתמונה הבחורה, ליילה, אותה מגלמת ברידג'ט מוינהן. הכימיה בין שני המגויסים הטריים ברורה, וניצוצות מכל מיני סוגים עפים באוויר – עד שקלייטון נושר מהתכנית. אבל ב-CIA, כמו ב-CIA, שום דבר אינו כפי שהוא נראה.
מכאן ואילך קשה לומר משפט אחד על עלילת הסרט מבלי לספיילר, שכן הוא ממשיך לתוך שורה ארוכה של טוויסטים, קטנים וגדולים. את רובם לא ניחשתי. גם באלו שחשדתי – לא הייתי בטוח. בדיעבד, כמה מהרעיונות של הסרט הם לא מהמקוריים ביותר, אבל דרך הביצוע שלהם, והמשחק המוצלח של הדמויות הראשיות, מפצים על זה. קצב האירועים, שהופך למהיר מאוד לקראת הסוף, לא מותיר יותר מדי זמן לדסקס את האופציות, מה שרק מעצים את הפינאלה: גם חמש דקות לפני הכתוביות, כשחשבתי שכבר הבנתי הכול, נשאר לדמויות, וגם לי, עוד קצת לגלות.
המוזיקה תורמת לעיצוב האווירה בלי לעצבן, וזה לא מעט. הצילום הוא לרוב נוח, נקי – שום דבר יומרני מדי. פשטות היא שם המשחק. 'השתול' לא יקטוף פרסים נחשבים והוא כנראה גם לא ינפץ קופות, אבל הוא בהחלט יומית איכותית, כיפית, ולא מאכילה בכפית, שמצליחה לספר סיפור מההתחלה ועד סוף מספק והגיוני, שאינו מנותק מכל הסרט שלפניו, או אף יותר מרגיז – כזה שרואים לו את הסיקוול.
אל פאצ'ינו, שועל קרבות קולנועי ותיק, מספק את הסחורה פחות או יותר. פאצ'ינו נותן הופעה מכובדת ללא ספק, אבל הוא קצת תרנגולי. יש שיאמרו שהוא משחק באופן מוגזם, לדעתי הוא סתם קולני. אולי זה מתאים לתפקיד, אבל ראיתי כבר יותר מדי תפקידים שלו שזה התאים להם. ברידג'ט מוינהן, שהכימיה בינה ובין פארל מניחה את הדעת, עושה תפקיד קטן ומוצלח בתור הבחורה, בהא הידיעה. אם הרחבת נחיריים הייתה ספורט אולימפי, היא הייתה לוקחת זהב. אבל הכוכב של הסרט, הוא ללא ספק האדון הצעיר פארל.
קולין פארל הוא הייצוא האירי המרענן ביותר מאז המפגש של שינייד אוקונור עם תמונת האפיפיור ב-SNL. אתם חייבים למות עליו. אם שמעתם את השם אבל אתם לא לגמרי בטוחים מאיפה, הוא הופיע כבר ב-'בחירתו של הארט' לצד ברוס וויליס, וב'דו"ח מיוחד' המצוין. כעת גם אפשר לראות אותו ב'דרדוויל', בתפקיד בולזאיי, הנבל המדויק ביותר מאז אבשלום קור. מי שכבר זכה לכינוי "בראד פיט האירי" מפגין בסרט זה את אמנות גידול הזיפים, וגם כישורי משחק בלתי מבוטלים. 'השתול' הוא אולי לא המקפצה הישירה של פארל לליגת העל, אבל הוא מדרגה טובה ויציבה לטפס ממנה הלאה. הילד יודע לשחק: כשהוא עצבני הוא נורא עצבני, וכשהוא נשבר – אנחנו על הרצפה לידו. והוא נורא חמוד כשהוא שיכור. יש משהו בפארל שגורם לי, מעבר לרצון עז ללדת את ילדיו, להזדהות איתו, לרצות בטובתו, ולא להתחרט על זה ששילמתי 33 שקלים עבור פחות משעתיים במחיצתו.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- קולין פארל
- אל פאצ'ינו
- CIA
- Recruit
- לאנגלי
- הייתי ב-CIA, קיבלתי חולצה
תעזבו אתכם מחולצות.
מטבעות של ה-CIA, זה השוס החדש!
http://www.nic-inc.com/products/q17.htm
9.95 לצד אחד, ורק 18 דולר לשני הצדדים ביחד!
תעזבו אתכם מחולצות.
איזה יופי! מבצע!
ברוך הבא למעגל הכותבים, ויופי של ביקורת.
סחתיין על הביקורת. :-)
ובמיוחד על פרטי הכותב ה, אה, ממוחזרים…
קולין פארל הצליח בדו"ח מיוחד רק לגרום לי להתעצבן עליו (שזה היה התפקיד שלו, נו), אבל אני באמת לא חושבת שאני מסוגלת להבחין בגברים אחרים כשהחיוך המנצנץ של קרוזי בסביבה. (הייתי אומרת "העיניים המקסימות שלו", אבל בתוקף הנסיבות, זה לא יישמע טוב).
סחתיין על הביקורת. :-)
דווקא קרוזי? יאק. ממש לא כוס הפרנץ' ונילה שלי.
וכשאני שלחתי לרד את הפרטים, הם לא היו ממוחזרים, לפחות לא עד כדי כך (כן כן, סיפור ארוך).
אה, ותודה.
כמה הערות חסרות קשר ופשר:
1. אז עכשיו, כשאומרים 'כוכב הקולנוע קולין פ. מהאיים הבריטיים' אפשר להתבלבל, אה?
2.אין קשר בין פארל לאחים פארלי, נכון?
3. אני חייב לציין שהטריילר לסרט מעביר יותר אינפורמציה עם פוטנציאל ספוילר מהביקורת הזו, ראו הוזהרתם!
4.שמישהו יעשה בבקשה לאל פאצ'ינו את מה שקאופמן עשה לניקולס קייג' ב'אדפטיישן'…
קודם כל, מזל''ט לבן על הביקורת
חוץ מזה, למה שאל פצ'ינו ישחק גבר שמן ומקריח עם תאום פיקטיבי?
כי רק אז זה יהיה כוחות
משחק מוגזם מול קיר בטון (קולין פארל, קיאנו ריבס) זה לא חוכמה.
כמה הערות חסרות קשר ופשר:
אירלנד נלחמה די הרבה זמן על עצמאותה בדיוק כדי לא להיות חלק מהאיים הבריטיים, אז מקומו של קולין פירת' (אני מניחה שאליו התכוונת) ככוכב היחיד המנצנץ בשמי אותם איים מובטח. האי שבו שוכנת אירלנד המדינה כולל גם את המדינה שהיא חלק מהאיים הבריטיים (צפון אירלנד). לו קולין פארל היה קורא את הודעתך הוא היה פותח עליך פה מלא במילות F למיניהן (בעצם בכל מקרה זה מה שהוא היה עושה, גם אם היית כותב שהוא מלך העולם, הוא לא יכול אחרת).
מממ....
בכוונה כתבתי 'האיים הבריטיים' ולא 'בריטניה הגדולה' או 'הממלשכה המאוחדת' כדי לא להרגיז את האירים. אבל כנראה שעד שלא נקרא להם 'האיים האיריים' לא יניחו לנו.
מממ....
אחרי התיעצות עם הממסד מתברר שאתה צודק. לחלוטין. שלוחה לך התנצלותי בתוספת פיינט גינס וירטואלי.
אח, לא פשו לוחמי החופש האירים!
אני מכירה כמה אירים שהיו כועסים גם על המושג "האיים הבריטיים". אבל לרובם, למען האמת כבר לא מאוד אכפת – ואני בספק אם לקולין פארל האמריקאי-משהו זה ישנה :)
_____
נעמי, שכמעט התאפקה לא לפרסם את פורום אירלנד הישראלי,
אח, לא פשו לוחמי החופש האירים!
אני עדיין בשוק מזה שיש בכלל פורום אירי ישראלי.
יש לזה עד כדי כך ביקוש?
איזו הגשה להנחתה!
(לא יכולה להתאפק. זו היתה פשוט הגשה. הוא שאל! אני חייבת לענות!)
הממ. קהל חובב אירלנד. רוצה תשובה כנה?
כן.
קהל ענק.
אחרי שלורד אוף דה דאנס מילאו מעל 40 הופעות עד אפס מקום (1500-3000 איש בהופעה) בשתי הפעמים שהם באו, מישהו החליט שהשוק האירי רווחי, והתחיל להפיק פסטיבל אירלנד, שכבר רץ שלוש שנים וממלא את הסינמטק עד פחות מאפס מקום – כרטיסים נגמרים שבועיים לפני, וההפנינג בחוץ ממלא את רחבת הסינמטק כך שאי אפשר לזוז. יש חמש להקות ישראליות שמנגנות מוסיקה אירית, להקות איריות מפורסמות ברמה עולמית פלוס היו כאן (דרוויש היו פעמיים, הסולנית שלהם – שלוש), מוקמת בימים אלה להקת ריקוד אירי ישראלית, שני פאבים אירים שיובאו מאירלנד פועלים ומרוויחים טוב, תודה, ו…
אוקי, די. יש עוד, אבל זה לא באמת המקום.
ויש גם פורום אירלנד ישראלי, חמוד וידידותי לסביבה, שהבעלים שלו נ-ו-ר-א אוהבים לענות על שאלות כאלה :)
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
באמת אתר נחמד מאוד ואני חושב שאתחיל לבלות בו קצת…
אפשר גם?
אמנם לא סרט – אבל זה מופיע בתסריט של תסכית ושל סדרת-טלויזיה. :)
ותודה לרד וללונג שהביאוני עד הלום
:-)
תמשיכו ככה ואתם עוד עלולים להיכלל בנאום קבלת האוסקר שלי.
ותודה לרד וללונג שהביאוני עד הלום
ביקורת טובה, מזל"ט על החדירה לדג (no pun inteneded) .
תהיתי… אתה אותו ה"בן אדם" מהבמה?
ותודה לרד וללונג שהביאוני עד הלום
מודה באשמה…
*הולך לעמוד בפינה*
ותודה לרד וללונג שהביאוני עד הלום
מגניב. זה אלכס סכלא ;)
בריג'יט מY-net??
הסרט אכן היה סימפטי בתור יומית. אך לא אוכל להכחיש שבניגוד לבן, הצלחתי לנחש כל טוויסט בעלילה עשרים וחמש דקות לפני בואו.
נ.ב. מזל"ט בן.
אני מנצלת את הביקורת החדשה כדי..
להגיד שלום.
"שלום".
אני קוראת-סמויה כבר יותר מדי זמן. אחלה ביקורת, ואני כנראה אלך לראות היום את הסרט ואז גם אוכל לומר משהו נוסף.
בלי לבעוט, אני קצת שבירה.
אה, אני קני.
אמנם אירי אבל בתמונה בדף הראשי
הוא נראה דומה לכריסטופר מהסופרנוס.
ועכשיו גם חזרתי מהסרט.
ועכשיו גם יש לי המון מה לומר, אבל אני אקצר קצת.
ובכן, עד אמצע הסרט בערך הוא היה נורא-נורא נחמד. עשוי טוב, קלייטון פשוט בובי, ובאמת, באמת, הכל טוב ויפה. עד ה
התחלה המרדף ברכבת. משם – הכל מתפרק. הסימן הראשון להתפרקות היה איבוד כל כללי ה"עשה" וה"לא תעשה" שישנם במרדפים. מי שולף אקדח באמצע מרדף?!
משם והלאה – שום דבר לא ברור יותר, שום דבר לא הגיוני יותר, כלום. רק מעצבן יותר מרגע לרגע.
מה שכן, על הצד הטכני אני לא יכולה להתלונן. וגם לא על מה-שמו, פארל. בסך הכל היה שווה את הכסף (שלא אני שילמתי) על הסרט, אבל… אבל.
עוד סוג של תגבה
למעט העובדה שקולין פ. אכן גורם לרצון עז ללדת ילדיו, אין בביקורת הנ"ל דבר שיכולתי להסכים איתו.
אל פ. (קרבת משפחה?!) מגוכך ביותר, ואמר כבר מי שאמר שהוא בוחר את תפקידיו לאחרונה ע"פ אורך המונולוג שניתן לו אי שם בסרט (ראה ניחוח אישה, אינסומניה…).
שנית הטוויסטים הם שקופים להפליא ומה שנשאר לעשות רוב הסרט הוא לבהות בשרירי החזה המפותחים של קולין ולהיאנח בסיפוק.
אולי phone booth יצילנו.
לאחרונה?
מילא אינסומניה, אבל ניחוח אישה? לאחרונה אמור להיות העשור האחרון?
בכלל, בלי קשר למונולוג שהיה לו שם, הוא משחק נהדר בניחוח אישה.
תגובה
אז בוא נודה בזה הסרט לא היה הכי טוב בעולם…. אל פאצ'ינו לא יזכר לטובה בהיסטוריה של הקולנוע רק בזכות הסרט הזה ( אולי אני מגזימה…אתם תחליטו) אבל קולין פרל עדיין צעיר ומותר לו לטעות לפעמים אחרי הכל יש לא תפקידים מאוד טובים וראויים לשבח כמו טייגרלנד שפשוט הדהים אותי (אולי משום חשיפת ישבנו..אבל זה לא משנה!) או תא הטלפון שהגיעה אלינו כבר וקולין מקבל על הסרט הזה רק שבחים!! אז לכל בן אדם מותר לטעות לפעמים ולנו גם מותר לסלוח לו, אחרי הכל לבן אדם יש ישבן כל כך יפה עד שבא לי לאכול אותו כמו גלידה!!! אבל הנקודה שלי היא שקולין עשה טעות נוראית כשהוא בחר את התפקיד הזה ( אולי הוא נמשך לתפקיד בגלל שהוא שמע שאל פאצ'ינו משחק לצידו…חשבתם על זה?!) אבל, אנא, בוא לא נתעלם מכישורי המשחק שיש לבנאדם הזה!!! הוא עוד ידהים אותנו ויקבל שורה ארוכה של מועמדיות לאוסקר ואפילו יעלה על הבמה וינאם לנו נאום ארוך מלא במילות ה-F למינותיהן!
פשוט מצויין!
אוקיי, אני מודה… הלכתי לסרט בשביל קולין פארל (וכל מי שמזהה את השם שלי מהביקורות של דרדוויל בכלל יודע עד כמה אני אוהבת את הבחור הזה).
גררתי את החברה הכי טובה שלי לטרום-טרום-בכורה של הסר הזה (למי יש כוח לחכות???) ופשוט נהנתי מהסרט…
החצי הראשון של הסרט היה מהפנט, מסחרר, מעניין ורציתי לקפוץ על המסך כל פעם שראיתי את קולין, וגם יש לי חיבה רבה מאוד לבריג'דט מונהיין עוד מימיה העשוקים כברמנית בחופשיות על הבר וכשאישתו הדקיקה של מיסטר ביג בסקס והעיר הגדולה.
א-ב-ל, החצי השני של הסרט היה פחות טוב, העלילה נעשתה דיי צפוייה וכמה כבר אפשר לשמוע את אל פאצ'ינו מ*&#$יין את השכל??? נראה לי שהוא בוחר את התסריטים שלו לפי הקריטריון של "האם יש לי כאן סצנה שלמה בה אני רק מדבר ומדבר ומדבר" הבנאדם אוהב לשמוע את הקול של עצמו.
למרות זאת, הסרט ממש טוב. הוא כייפי, מצחיק, מעניין, לפעמים מסקרן ואי אפשר שלא לאהוב את קולין בסרט. פשוט כל האנשים באולם התמלאו תוך שנייה בסימפטיה מדהימה עליו. כולם פשוט הצליחו להתחבר לדמות שלו וזה ממש יפה.
שורה תחתונה: לכו תראו!
כמה הערות:
1. העורכים כנראה לא בסביבה, כי ההודעה הזו (מעלי) עדיין לא זכתה לסימון ספוילר.
2. אני דווקא נהניתי ממנה, כי בגלל צירוף נסיבות מסוים, ראיתי את השעה הראשונה של הסרט ואז נאלצתי לצאת באמצע. אז היה נחמד לשמוע איך הכל מסתיים.
3. בהודעה שלי, ללמיטב הבנתי, אין ממש ספויילרים, אלא אם כן כבר ראיתם את הטריילר.
4. לא סרט מדהים, אבל מר קולין אכן חמוד.
5. אל פאצ'ינו משחק אותו תפקיד כמו ב'ניחוח אישה', רק קצת יותר בשליטה.
6. מצד שני, אם אכן הדברים מתרחשים בהודעה מעלי, הרי שהטריילר מספיילר ומסנל"ל את הסרט לימין ולשמאל. רוב מה שקרה בחלק שראיתי הבנתי כבר בטריילר, וגם בערך את מה שקרה בחלק השני, שתואר בהערה מעלי.
7. גם התרגום של The Recruit ל'השתול' כבר נותן הרבה יותר מדי מעלילת הסרט.
8. לקרוא לאל פצ'ינו קפוצ'ינו זה חמוד.
9. אני חייב להפסיק לדבר בנקודות.
מזל שלא ראיתי את הטריילר, כנראה.
בכל מקרה, לדעתי התרגום דווקא בסדר. מושך יותר, מרמז-אבל-לא-מאוד.
עדיף על פני הרבה דברים אחרים שראיתי..
צנזורה מוגזמת?
כדי להגן על עיניהם של הילדים (או על אצבעותיה של הכותבת) הפך ז תמים ל$#;amp&* מאיים.
מפחיד לאללה.
סחטיין על הביקורת וברוך הבא
אחל'ה של ביקורת, רק ש.. לא ממש הסכמתי איתה..
הסרט (לטעמי) היה צפוי מדי – תחילת הסרט היתה נחמדה (איך ש"שתלו" אותו – אם נלך לפי התרגום המטופש של שם הסרט) אבל ההמשך היה פשוט צפוי מדי.. והצפיה בסרט הפכה להיות מאולצת טיפה.. (כמו קני – התחלתי להרגיש את זה מהמרדף..)
אה.. ומצטער לשבור את הקונצנזוס, אבל לי עדיין לא ממש מתחשק שנחיל אירים יפרוץ מבטני.. עמכם הסליחה.
מובן מאליו זה כבר לא יהיה.
טוב, כנראה של-CIA אני כבר לא אתקבל…
מובן מאליו זה כבר לא יהיה.
או שאתה תתקבל כNOC…
:-)
מובן מאליו זה כבר לא יהיה.
מה שיהיה טיפה אבל רק טיפה יותר מרגש מהשירות הצבאי העתידי שלי…
יותר משעמם מNOC, הא?
אחח.. חייו של חייל משועמם מסיירת מטכ"ל..
משתתף בצערך.
טובי – תותחן\שריונר (רק מחר נדע..)
חיח. משעשע.
כן, אל פאצ'ינו מת על המונולוגים הארוכים האלה בהם הוא יכול לדבר ולדבר ולדבר (ולדבר עוד קצת)כדי שכולם יוכלו לשים לב לאיזה שחקן דגול שהוא… לא!
מישהו אמר ניחוח אישה?
בדיוק עכשיו.
מחווה לוונגוט
המרכיב היחיד כמעט שמבדיל בין הסרט הזה לסרטו של ג'קי צ'אן באולם הסמוך, הוא ההומאז'ים המפוזרים ליצירות המופת של קורט וונגוט.
'עריסת חתול' מוזכר בשמו ונותן את הבסיס לסיפור "קרח 9", 'בית מטבחיים 5' נקרא בידי הגיבור מעט אחר כך, ו'ארוחת בוקר של אלופים' מוגשת ע"י בירק לתלמידיו הנאמנים.
מענין אם יש למישהו הסבר משכנע למחוות האלה ו/או יצירות נוספות של וונגוט שנרמזו ולא קלטתי.
ג.
היו גם פחות מכות.
חוץ מלהתחנף לקהל האינטליגנטי, אני באמת לא יודע מה היתה המטרה של איזכורי הוונגוטים האלה.
מחווה לוונגוט
?See the cradle ?
See the
משהו אירוני בזה שקלייטון קורא וונגוט בבית הקפה?
ממש ממש לא!
זה כ"כ, אבל כ"כ, סתמי שם!
בירק (שמישהו כבר יחליט איך כותבים את זה בעברית) דיבר איתו על "קרח תשע" של וונגוט, אז הוא אץ-רץ לקרוא משהו אחר שלו. למה לא את קרח תשע עצמו, בעצם? סתם ככה?
או שקלייטון אמר שהוא מכיר את וונגוט (אני לא זוכרת..), אבל אז, למה לו לקרוא מחדש ספר שהוא מכיר?
סתם, מטומטם למדי.
אה, וזו באמת לא מחווה. סתם, קריצה.
מה שכן, מרגע שה"קרח תשע" הוזכר אני זמזמתי את השיר הנ"ל, למורת-רוחו של היושב לידי.
משהו אירוני בזה שקלייטון קורא וונגוט בבית הקפה?
הספר בו מככב קרח תשע נקרא "עריסת חתול", ואני לעיתים קרובות נהנה לקרוא שנית ושלישית את אותו הספר (כלומר, כן. כנראה שהצדק עימך – זה מטומטמם).
צרור ברכות
הליידי רואה כחובתה המקודשת לאחל לך קליטה נעימה (חייכת? – קלטת!), ולשגר לעברך צרור ברכות ואיחולים לבביים שונים למיניהם. ביקורת מוצלחת, ללא כל ספק, מ'דיר.
באשר לשאיפותיך ללדת אל ילדיו של מר פארל, אין לי אלא לאחל לך הצלחה גם בתחום זה, אם כי להערכתי הבלתי מלומדת אתה עלול להתקל באי-אילו קשיים (פיסיולוגיים, חברתיים ואחרים) בבואך לעשות כן. אני אישית הייתי מסתפקת בכרטיס ברכה מנגן, או דבר מה בסגנון, אולם גם שירותי הבאת ילדים לעולם (בכלל, ולקולין פארל בפרט) הם מתנת חג ראויה, ללא כל ספק.
פסח חגיגי ומלא מצות,
הליידי א. ב. ב.
נו אז מה המסקנה שלכם בקשר לאבא?
הממ.
את דעתי בנושא כבר אמרתי, לא?
חפש קצת יותר למעלה.
ספוילרים, בן. שים לב.
ספוילרים, בן. שים לב.
כן, שמתי לב, כנראה פספסתי את הצ'ק בוקס ההוא. סורי.
אבל בלי קשר, אני אישית יוצא מנקודת הנחה שכל תגובה להודעה שמסומנת כספויילר היא בעצמה ספויילר פוטנציאלי.
אין כבוד
רק אתמול ראיתי את הסרט ורק עכשיו אני קורא כאן את התגובות. יש לי שתי מלים להגיד לכם: תתבישו לכם!!
אל פאצ'ינו הוא מבכירי השחקנים בהוליווד ובשבילי הוא הבן של אלוהים (או ישו או בודהא או מי שאתם רוצים). להגיד שהוא לא שחקן טוב, שהוא משחק מוגזם, שהוא דואג לעצמו למונולוגים ארוכים, השתגעתם? בכל סרט של כוכב בסדר גודל של פאצ'ינו משולב לכוכב מונולוג ארוך עם צעקות וקללות והבעות פנים ספק מתאימות לסצינה ספק קפריזה של במאי גרופי, ככה זה בהוליווד, תבדקו את זה.
אבל מכאן להגיד שאל הוא לא שחקן, לקרוא לו קפוצ'ינו? קצת כבוד למייקל קורליאונה, לטוני מונטנה, לקרליטו, לסרפיקו, לקולונל סלייד ל… (הבנתם לאן אני חותר).
אני מוכן להודות שיש לפאצ'ינו בעיה קטנה עם בחירת תפקידים (הוא לא היה צריך לעשות את הסרט השטותי הזה) אבל ככה זה, פעם נופלים על סרט טוב ופעם לא. לפחות הוא עוד לא הגיע לרמת בחירת התפקידים של דה-נירו "הקומיקאי" אז עוד יש לאן להידרדר.
עשו כבוד למלך.
אני אנטי-מונרכיסטית
ומתגעגעת לימים היפים שבהם מי שניסה להחזיר את המלוכה על כנה הובל אחר כבוד לגיליוטינה.
אבל מכיוון שנראה מדבריך שאתה צעיר מתלהב, אני אוותר לך. אני מאמינה שהגיליוטינה צריכה להישמר רק למונרכיסטים מבוגרים שמבינים את מלוא משמעות מעשיהם.
בקיצור, מבקרי קולנוע, פוליטיקאים ומוסכניקים?
אני אנטי-מונרכיסטית
אני באמת לא רוצה לפתוח פה פתיל של שטויות בקשר להערצה שלי את אל פאצ'ינו כי זה לא רלוונטי וזה לא ישנה כלום לא אצלי ולא אצלך. אבל תרשי לי לכתוב את זה :
הערצה של אדם שבהיסטוריה האישית שלו זוהרות נקודות זכות כמו הסרטים שציינתי בתגובה הקודמת שלי לגיטימית ונפוצה אצל אנשים מכל הגילאים המינים והגזעים. אני אוהב קולנוע, אני אוהב אנשים שעושים קולנוע טוב, ואני מעריץ אנשים שמביאים את הקולנוע לשיאים חדשים (לטעמי). אז אני באמת מודה לך שאת מוותרת לי על הגיליוטינה בגלל שאת חושבת שאני צעיר, את כנראה לא רוצה לדעת בן כמה אני באמת (אני יותר מבוגר ממה שאת חושבת).
עשו כבוד למלך!!
שמע, אני מצטערת בצערך.
צעיר מתלהב שעסוק בהערצת אלילים וכותב בשיא הרצינות משפטים כמו "עשו כבוד למלך!!" זה דבר שאפשר להסתכל בו בסלחנות.
אם אתה באמת אדם מבוגר, אני חושבת שזה הרבה יותר מצער. ואפילו אי אפשר לנחם אותך במשפט, "לא נורא, זה יעבור עם הגיל".
לעומת זאת, אנשים מבוגרים
שמתעסקים בחלליות, רובוטים, מסע בזמן ועוד שטויות ילדותיות כאלה, זה לא עצוב בכלל.
רק כדי להבהיר, שלא יעשו עליי עליהום או משהו, אני באמת לא חושב שזה עצוב, רק רציתי להבהיר נקודה שהכל סובייקטיבי ושלא צריך להעליב מישהו סתם כי הוא שונה ממך.
סליחה, לכתוב
"תנו כבוד למלך" (או "רומח הדרקון שולת!!!1", כרצונך) זה לא להיות שונה ממני. זה להיות… אה… עזוב. אני לא אכתוב את זה.
לא מקבלת כאן את נקודת ההשקפה הפוסט-מודרניסטית הנתעבת הזו. לא כל דבר הוא יחסי, לא כל נקודת השקפה היא לגיטימית, ואני מסרבת בכל תוקף לקבל את הרעיון שהערצת אלילים שקולה בדרך כלשהי לאהבת ז'אנר ספרותי כלשהו.
ואם אתה כבר מתחיל עם היחסיות הזאת, אז מה רע ברצח תינוקות? יש אנשים שזה נראה להם בסדר. זה שהם שונים ממני לא אומר בהכרח שהם לא צודקים או שזה לא לגיטימי. תחי היחסיות.
אז מצטערת, חפש טיעון אחר. הטיעון הזה לא מקובל עלי בשום צורה שהיא. יחסיות היא דבר נחמד מאד, אבל יש לה גבולות, ובשום אופן לא מקובל עלי להשתמש בה כדי למנוע כל שיפוט מכל סוג שהוא. הערצת אלילים היא דבילית. הערצת אלילים שמנסה לבלום כל ביקורתיות שהיא היא דבילית פי שניים. לא תשכנע אותי שזה יכול להיות טוב מנקודת השקפה אחרת כמו שלא תשכנע אותי שיכול להיות שרצח תינוקות הוא דבר מוסרי.
נו באמת
רצח תינוקות פוגע באנשים רבים, בעוד שהערצת אלילים לדעתי יכולה רק להביא אושר למושא ההערצה (כל עוד לא מגזימים ומצלמים אותו מאונן בשרותים או משהו). אני כבר הבחנתי במספיק מקרים של עמיתייך לקהילות השונות, לא זוכר מקרים ספציפיים אבל אסטרונומי עולה לי לראש עם אלאן ריקמן, ועוד כל מיני מעריצי ניל גיימן\סטרנזינסקי\גיליאם\ג'וס ווידון. למרות שג'וס ווידון לא נראה לי בדיוק הטיפוס שלך. לא משנה, הפואנטה שלי היא שנראה לי שכל הלעג שלך הוא לא במקום וזה סתם מגעיל לרדת על מישהו שלא עשה לך שום דבר רע. את לא האמא של העולם ואת לא צריכה לחנך אותו, וכרגע את עושה יותר נזק מאשר תועלת.
הייתי צריכה לדעת
שאתה תיקח את האנלוגיה כלשונה, למרות שהיא מוקצנת בבירור.
רצח תינוקות לא שווה להערצת אלילים. הבנו את זה?
יופי.
למה הבאתי רצח תינוקות? כדי להראות באמצעות הקצנה שיש גבול ליחסיות, ושיש דברים שאפשר להגיע עליהם להסכמה, למרות הסגידה לזכותם של אחרים לדעה משלהם. הבנו את זה?
יופי.
עכשיו, אין שום צורך שתטרח להסביר לי שרצח תינוקות והערצת אלילים זה לא אותו דבר. תסמוך עלי שאני יודעת את זה.
ואני לא חושבת שהערצת אלילים היא טובה גם אצל חובבי מד"ב. אבל מה זה שייך? אסטרונעמי, עם כל הערצתה לאלאן ריקמן, לא הייתה נותנת לזה להפריע לה להעביר ביקורת על הופעה שלו, או להפריע לאחרים להעביר ביקורת על הופעה שלו או על סרט בהשתתפותו.
לעומת זאת, ההודעה לעיל שהרגיזה אותי היתה הודעה שהטילה ספק בלגיטימיות של ביקורת שפורסמה באתר זה, בגלל הערצה לאחד, מר פאצ'ינו, אשר גורמת לפסילת כל העברת ביקורת על כל סרט שאותו מר פאצ'ינו משתתף בו.
*זה* לא מקובל עלי. *זה* נראה לי דבילי. ו*זה* ייראה לי דבילי עם כל היחסיות שבעולם. אין שום יחסיות שבעולם שתגרום לי לחשוב שמחיקת הביקורתיות בגלל הערצה לכל אליל שהוא היא מוצדקת.
הבנו גם את זה?
יופי.
ואין לי שום רצון לחנך את הנ"ל. מבחינתי מספיק שהוא סתם לא יחזור לכאן.
זה לא מקובל עלייך?
סליחה, לא ידעתי שזה בעצם עין הבוג'י, או הוד רוממותך!
אני חושב שאני לא אגיב לויכוח הזה יותר, ואני בטוח שאת תשמחי מאוד ותכתבי איזה משהו ציני ונורא מתחכם, אז אני אחסוך לך את המאמץ.
לא, זה לא מקובל עלי.
ועל דברים שלא מקובלים עלי אני מוחה.
בדיוק היום מחיתי על כך שכלב של מישהי חירבן ברחוב. הרחוב, אני מבטיחה לך, לא היה "סמטת בוג'י". הישוב שבו נמצא הרחוב לא נקרא "קריית בוג'י". אפילו הבית שלידו חירבן הכלב לא נקרא "בית בוג'י". ובכל זאת זה שהכלב חירבן שם, באמצע הרחוב, לא היה מקובל עלי.
אני יודעת, הרעיון מדהים. הרעיון שדברים בעולם הזה עשויים להיות לא מקובלים עלינו, למרות שהעולם לא נמצא כולו בבעלותנו, ושאנחנו עשויים למצוא לנכון למחות על דברים גם אם הם מתרחשים במקומות שאינן נחלותינו הפרטיות הוא מוזר מאד. אני מסכימה. אני בטוחה שאתה מוצא לנכון למחות רק אם מישהו זורק לך פסולת בבית הפרטי שלך, אחרי הכל, הרחוב לא של אבא שלך, נכון?
די מוזר שראית לנכון להתווכח אתי בנושא, אגב. הרי זה גם לא "עין האריאל", אז למה בדיוק אתה מנסה למנוע ממני להתווכח עם מי שבא לי? ואם כבר מדברים, גם זה שהתווכחתי אתו, שמתי לב, לא נקרא אריאל. ובכל זאת ראית לנכון להתערב. מוזר. חשבתי שאתה מתערב רק בדברים שקורים באתרים פרטיים שלך.
והנה, במיוחד בשבילך, גם כתבתי משהו ציני. לא מאד מתחכם, אבל ציני, בהחלט. תבחר אתה מה אתה עושה אתו.
אררג!
למחות על פגיעה שנעשתה בך זה דבר אחד, אבל סתם לפגוע באנשים כי לא מצא חן בעיניך מה שהם חושבים או מה שהם כותבים, זה כבר משהו אחר.
אני אמשיל את זה: זה בערך כמו שהיית הולכת ברחוב, ואז רואה מישהו עם כלב, ולכלב היה קולר ורוד, צבע לא אהוב עלייך, אז היית באה ובועטת בו לעזאזל! זה בערך מה שעשית פה, לדעתי. או שהכלב היה נובח בקול שלא ערב לאוזנך, או משהו.
ג'זס, אני לא מאמין שאני כותב פה את השטויות השמאלניות האלה…
מה הקשר של שמאלן?
לא זכור לי קטע בסיינס או בחוש השישי שבו בעטו בכלב (
נגד פוליטיקה מיותרת).
אז, בקשר ל'השתול'...
מספיק עם זה, בבקשה.
טכנובבל''ת
"שלושה דברים שסרטי מרגלים […] נופלים בהם"
"'השתול', לעומת זאת…"
כל קטעי ה-"הנה אני מתקין תוכנה תוך 3 שניות ומשתלט על האינטרנט" ממש עצבנו אותי.
(טוב, לא עצבנו. אבל הזכירו לי את הסרטפשון "הרשת" עם סנדרה בולוק)
טכנובבל''ת
איפה היו הקטעים האלה, אגב?
*ספויילר*
להזכיר לך שבסוף כשהוא ניסה להתחבר ברשת למחשב המרכזי הוא לא הצליח?
*סוף ספויילר*
להזכיר לך שיש בעולם רשתות שהן לא בהכרח האינטרנט?
טכנובבל''ת
אני מניח שהתכוונת למתי (לא איפה). והתשובה היא על ההתחלה של הסרט (מיד אחרי הכתוביות):
(והיות וזה מתרחש ב-5 הדקות הראשונות של הסרט, אז אני לא מסמן זאת כספוילר)
אב ילדיך מתעורר באיחור ומגיע בקושי לתערוכת המחשבים, שבה הוא והחבר'ה שלו נפגשים עם נציג של חברת DELL. הוא שולף דיסק מהפאוץ' ותוך כמה שניות הפרצוף שלו מופיע על כל המסכים באולם!
וזו בדיוק הסיבה
שהוא אב ילדיי.
הא?
טוב, אני רואה עכשיו
שכבר העירו לגבי ה-USB. מילא.
אם כבר שיקולי CIA חסרי תוחלת,
כמה הגיוני זה אמור להיות שאותו סוכן גם יגיס, גם יאמן, וגם יפעיל סוכן מסויים אחר? ועוד בגבולות ארה"ב, שם אין מחסור בסוכנים?
שטויות
נורא, נורא לא רציתי (בטח שלא אחרי הויכוח שהיה לי כאן עם בוג'י) אבל אני חייב להודות, הסרט הזה הוא מערום של שטויות מטופשות חסרות כל הגיון או צידוק. לא ברורה לי בחירת התפקידים של פאצ'ינו ולא ברור לי על מה חשב התסריטאי כשהוא כתב את הטמטום הזה. אל פאצ'ינו הוא אמנם אלוהים אבל כאן הוא טעה, הסרט הזה לא יוסיף לו הרבה כבוד בראייה היסטורית על הקריירה שלו. באשר לקולין פארל, הוא עוד צעיר ויכול ללמוד מטעויות כאלה.
גם אני ראיתי את הסרט בטיסה חזרה לארץ,
ואחרי כל הסיפורים על העריכה שעוברים סרטי-מטוסים, נורא הפתיע אותי לראות שהקפידו לתרגם את כל גזירי עיתונים שבתחילת הסרט, ולמעשה יצא שהוא נפתח כשעל המסך מופיעות צמד המילים "התרסקות מטוס!".
ברוך שובך.
אולי זה ברוח
"אצלנו זה לא יקרה"?
ולחילופין, "אצלנו מוחאים כפיים ממילא כשנוחתים, אז מה'כפת לנו מה הם חושבים"?
כמו שנאמר,
אחלה סרט
הסרט הזה לא יעיף לכם את המוח. אבל הוא אחלה סרט להעביר איתו שעתיים. מותחן ריגול שלא מתרומם לשיאים גדולים. אבל עלילה מעניינת שמלווה בטריקים של ריגול לא רעים. קולין פארל באחד התפקידים הראשונים שלו. אל פאצ'ינו זה אל פאצ'ינו. וכמגייס בסי איי אייי הוא עושה עבודה נהדרת. בקיצור שווה צפייה לא תתאכזבו.