הרשע הגדול מכולם בסרטי האנימציה הקלאסיים של דיסני:
61 ![]() |
המלכה, שלגיה ושבעת הגמדים |
39 ![]() |
קפטן הוק, פיטר פן |
27 ![]() |
מאלפיסנט, היפהפיה הנרדמת |
104 ![]() |
קרואלה דה ויל, על כלבים וגנבים |
24 ![]() |
שיר-חאן, ספר הג'ונגל |
79 ![]() |
אורסולה, בת הים הקטנה |
118 ![]() |
ג'אפאר, אלאדין |
206 ![]() |
סקאר, מלך האריות |
23 ![]() |
האדס, הרקולס |
74 ![]() |
האדם, במבי |
מספר מצביעים: 755
פעם ראשונה שאני הראשון שהצבעתי.
ובחרתי בג'פאר[לאלו שיגיעו אחרי שעוד אנשים יצביעו]. הוא פשוט היה רשע.
זה הרי הולך להיות קרב בין סקאר לג'פאר, לא?
ג'אפאר
הוא לא הכי מפחיד, או הכי חזק (לפחות בתחילת הסרט), אבל הוא הכי מורכב. המלכה, מאלפיסנט, שיר-חאן וקרואלה לא באמת זוכים לפיתוח משמעותי של הדמויות. האדם בכלל מזכיר יותר כח טבע מאשר דמות. השאר פשוט לא מגיעים לרמות התחכום שג'אפאר מסוגל להן.
נ.ב.
לא בדיוק אש"כ, אבל דמות ראויה לציון: השד צ'ראנבוג מפנטסיה (לילה על הר קרח).
זה סקר שהוצע גם על ידי גולשים (בין השאר סנופקין, אאז''נ)
וגם אנחנו רצינו ביוזמתנו לעשות כבר הרבה זמן, למרות שעכשיו הוא לא הכי אקטואלי.
רשימת הסרטים הנ"ל מוכיחה שוב שנבל טוב הוא דבר נורא נורא חשוב להצלחה של סרט. יש התאמה די גדולה בין 'כמה הנבל היה טוב', לבין 'כמה הסרט היה טוב'. לא רק בסרטים של דיסני, אבל במיוחד בהם. למשל, אני חשבתי שג'אפאר היה הכי טוב, ו-'אלאדין' זה הסרט "הקלאסי" של דיסני שאני הכי אוהב.
אין ספק שהרשע הוא האדם בבמבי
קודם כל הוא לא פיקטיבי- זה קורה כל יום…
ודבר שני, אני לא באמת חושב שהרשעים האחרים כל כך רשעים..
על ג'פאר אפשר להסתכל גם כעל רפורמטור במשטר המלוכני
סקאר – זו דילמה משפחתית, וזה עניין ליעוץ פסיכולוגי ולא למציצנות ברבים (ועוד בסרט)
אורסולה- אם אווריל לאבין יכולה לגנוב בחורים לבנות אחרות גם היא יכולה!
קרואלה דה וויל- נכון שהכוונות שלה לא טהורות, אבל אחרי שתדרכו על קקי של כלב ברחוב אני בטוח שתסתכלו עליה בהבנה
זה סקר שהוצע גם על ידי גולשים (בין השאר סנופקין, אאז''נ)
קודם כל, תודה על הקרדיט. חשבתי שזה סקר שיכול להיות גם מגניב וגם בעל פוטנציאל לקרב מצוין בין הנבלים המשתתפים בו.
אני מעריך שהקרב העיקרי יהיה בין סקאר, ג'פאר ואורסולה, והסיבה העיקרית לכך היא שמרבית הגולשים כאן (בהכללה לא בדוקה) הם בשכבת הגיל שגדלה על הסרטים של שנות השמונים (אלאדין, מלך האריות ובת הים הקטנה). ולכן הרשעים מהסרטים האלה הותירו בהם את הרושם הכי עמוק בילדותם.
אין ספק שהם רשעים טובים (ביחוד אורסולה) אבל לטעמי, כאחד שגדל עשור אחד קודם, הם לא טובים כמו הרשעים המוקדמים יותר: קפטן הוק, קרואלה, שירחאן (והייתי מוסיף גם את מלכת הלבבות מעליסה).
בסופו של דבר בחרתי בקפטן הוק. אין לי ממש הסבר מלומד למה בחרתי בו, חוץ מזה שהוא גם מרושע, גם מצחיק, גם מעורר רחמים וגם ג'נטלמן, וכל זה במבטא קלאסי ועם כמה שורות בלתי נשכחות שנכנסו לפנתיאון. הוא פשוט נפלא, בלי סיבה מוגדרת.
מהנבלים היותר חדשים, ראוי לציין את האדס מהרקולס, שבהחלט ראוי להיות בעשירייה הפותחת.
ליאופולד, מעניין אותי לשמוע את דעתך המלומדת.
לא שנות ה-80
כלומר, בת הים הקטנה הוא אכן מ-1989, אבל אלדין כבר מ-1992 ומלך האריות מ-1994.
בכ"א, בד"כ מי שגדל על סרטים של דיסני גדל על "כולם", בייחוד אם הוא נולד מאוחר מספיק (אני למשל, כילידת 1983, צפיתי בקולנוע בילדותי גם ב"במבי", "שלגיה ושבעת הגמדים" ו"ספר הג'ונגל", ואת "היפהפיה הנרדמת" ראיתי אז בוידאו) ולכן השיפוט שלו דווקא נשמע לי אובייקטיבי יותר.
עם זאת, אמנם אני לא פריקית של דיסני שבחנה את העניין לעומק, אבל נדמה לי שבסרטים המאוחרים יותר, אלדין ומלך האריות, יש מעט יותר תחכום, גם בדמויות הרשעים, ולכן אולי הם "נחשבים" יותר.
שמע, באמת לא נעים לי להגיד
אבל ההודעה שלך פשוט לא נכונה בכל כך הרבה רמות שאני לא יודע מאיפה להתחיל.
סרטי האנימציה של וולט דיסני מאז ומעולם פנו גם למבוגרים. 'פנטזיה' הוא סרט ילדים, לדעתך?
לא יודע מה היא "מסגרת ההפקה הרגילה", אבל דיסני חרגו ממנה כמעט ברגע שבו התחילו לעשות סרטי אנימציה. אם כבר, הדעיכה לתוך נוסחה בדוקה ומוכנה מראש התחילה *אחרי* אלאדין, ולא לפניו.
רובין וויליאמס לא חידש שום דבר. "שחקנים רציניים" דובבו סרטי אנימציה שנים רבות לפניו (אם כי יכול להיות שבתחום הזה באמת היה מדובר ב"עליית מדרגה" – ששחקנים שנחשבים לכוכבי-ענק כמוהו לא לוהקו לסרטים מצוירים עד אז. גם בזה אני לא בטוח).
דיסני התעסקו במרצ'נדייז כמעט מאז ומתמיד, אבל שוב – אם אתה רוצה לסמן את נקודת הזמן שבה הם *התחילו* להתמקד בהפקת סרטים כתירוץ למרצ'נדייז במקום להיפך, 'אלאדין' הוא נקודה טובה.
אתה פשוט קורא את התגובה שלי לא נכון
ההערה שלי לגבי המרצ'נדייס נועדה פשוט לציין סוג של מונוטוניות שהייתה קיימת בדיסני, בתחום המרצ'נדייס כשלעצמו אותה מדיניות מעולם לא השתנתה.
"פנטזיה" נראה לי כמו סרט לילדים, כן. הוא מפחיד מאוד, נכון, אבל גם המכשפה משלגיה מפחידה. דיסני יודעים להפחיד. אבל התייחסתי יותר להומור ששודרג בסרט של דיסני. להביא את רובין וויליאמס (ונסנג'ר גם את גילברט גודפריד על הדרך) עם הומור בוטה יותר היה דבר ניסיוני מאוד בשביל סרטי אנימציה של דיסני. וכן, אתה מוזמן לבדוק, אף אחד ברמתו (לא מבחינת רצינות, אלא מבחינת פופולאריות) של וויליאמס לא דיבב בסרט מצוייר לפני "אלאדין".
הבדיחות קודם פשוט היו יותר מובלעות
נכון שלא היה סטנדאפ סטייל רובין וויאליאמס או גילברט גודפריד, אבל גם אחרי אלאדין לא היו הרבה כאלה – אם בכלל, ורוב הסרטים נראו בערך כמו מה שתיארת על שנות השמונים (הגיבן מנוטר דאם? טרזן? כוכב המטמון?)
דווקא בסרטים היחסית מוקדמים היו כמה בדיחות לא רעות כולל רעיונות שכוונו לקהל יותר מבוגר (למשל הנשרים בספר הג'ונגל והביטלס)
הביטלס?
הביטלס.
שים לב לתספורות, וללחן של השיר שלהם, שמאוד שונה בסגנון שלו משאר השירים בסרט. אגב, אם אני לא טועה גם מלך הקופים מתייחס לאמן ספציפי- לואי ארמסטרונג.
אתה לא טועה.
יאיי.
לא בטוח
מלך הקופים אמנם אומר "I'm king Louie" אבל הכוונה היא לזמר שעושה את הקול שלו- לואיס פרימה, מלך הסווינג http://en.wikipedia.org/wiki/Louis_Prima
למה לעזאזל אני צריך לשמוע ברדיו את "שאלה של טעם" כל יום שבת?
הביטלס.
בהחלט, ובמיוחד זה בולט לגבי הנשר עם התסרוקת על העיניים שנשמע בול כמו רינגו סטאר..
אבל, באופן מפתיע בהשוואה לסרטי דיסני אחרים, הביטלס לא היו הקולות שמאחורי הנשרים.
מצד שני, הם אפילו לא עשו את הקולות של עצמם ב"צוללת צהובה".
אם ממש מתעקשים לחלק את סרטי דיסני
לתקופות, נדמה לי שהחלוקה הנכונה יותר תהיה כזו:
1937 (שלגיה) – סוף שנות ה-60: תור הזהב, עם להיט אחרי להיט, וכל הקלאסיקות המוכרות לנו עד היום.
שנות ה-70 – סוף שנות ה-80: ימי הביניים, עשרים שנה של דיכאון מתמשך, שמקסימום אפשר לדלות ממנו את 'פו הדב'.
שנות ה-90: תור הזהב השני של האולפן, שמתחיל דווקא ב'היפה והחיה', ולא באלדין, הסרט הראשון והיחיד עד כה של דיסני שהיה מועמד לאוסקר על הסרט הטוב.
שנות האלפיים: שפל נוסף, שמקורו בעליית האנימציה התלת מימדית, ונפילה של סרטי האנימציה הקלאסיים.
חלוקה לא רעה
למרות שבשנות השבעים המוקדמות היו גם סרטים ממש טובים כמו רובין הוד (המצויר, לא הטייטס), וחתולים בצמרת…
מצד שני הם היו באמת בתחילת שנות השבעים….
חתולים בצמרת הוא חמוד להפליא, כן.
אבל רובין הוד? האם אנחנו חושבים על אותה תועבה? כתוב רע, מעצבן, שוביניסטי, רע, מדובב (לעברית, לפחות) מזעזע (כל מה שצריך כדי לשכנע אותי לחנוק את חני נחמיאס זה לארגן לי הקרנה של הנ"ל), משעמם למראה, וכבר ציינתי רע?
תועבה???
התועבה היא אולי לראות סרטים בדיבוב… לפחות בעיניי ואני ראיתי (לצערי) יותר מאחד.
רובין הוד המצויר של דיסני הוא סרט מצוין שכולל בדיחות שדווקא מכוונות לקהל מבוגר ושחקנים כמו פיטר יוסטינוב בטרי תומס בדיבוב המקורי..
רובין הוד תמיד נראה לי
כאילו לא היה להם כוח להשקיע בסרט, אז הם לקחו את הדפים שנשארו אצלם מספר הג'ונגל, והלבישו את החיות בבגדים:
יש שם את הדמות של ג'ון הקטן שנראית בול כמו באלו הדוב (אאל"ט גם השריף מנוטינגהם הוא וריאציה על הדמות הזו), ואת הנחש שנראה שתי טיפות מים קא.
יש בזה הרבה אמת
בעיקר כי יש לי ספר על סרטי דיסני עד 88' ורשום שם שג'ון הקטן עוצב לפי באלו ואפילו השחקן אותו שחקן (המדבב).
לגבי היס וקא- הציור דומה אבל לא אותו שחקן.
בכל מקרה , אם מדובר בשאריות מספר הג'ונגל הן לא רעות בעיני (ואגב אם משווים אני מעדיף את ספר הג'ונגל- שהוא לדעתי הסרט הטוב ביותר של דיסני, גם אחרי אלאדין וכו' וגו')
חתולים בצמרת הוא חמוד להפליא, כן.
כל סרטי דיסני מדובבים גרוע לדעתי… אני ממש לא מסוגלת לשמוע אותם או שירים מהם בעברית, מצד שני היה לי הכבוד לגדול עליהם באנגלית וזו כנראה הסיבה.
בקשר לתקופות, זה קשור למתי נולדת כמו גם לאיפה חיית.
בשבילי:
85- נחתתי בעולם
90- המשפחה עוברת לארה"ב אני מעשירה את הספרייה הפרטית בעשרות סרטי דיסני הזכורים מהם : בת הים הקטנה, רובין הוד , פיטר פן, היפה והחיה ואלאדין האהוב עליי ביותר עד היום.
94- המשפחה כבר גרה בארץ שוב אבל לא שוכחים להביא לי מנסיעה לארה"ב את העותק הטרי בזמנו של מלך האריות
ומאז ועד שבגרתי זה פחות או יותר המשיך מאוחר יותר האוסף עבר לאחיותיי והיום הוא מצא את סופו העצוב באיחסון איפשהו
כמה מדכא להזדקן.
אני גדלתי על הדיבובים בעברית
של ספר הג'ונגל, אלדין, בת הים הקטנה, מלך האריות והם מאד מאד מוצלחים בעיני (ציינתי אותם דווקא כי הדיבוב בסרטים אלו חרוט בזיכרוני הכי טוב מכולם. יכול להיות שגם השאר מוצלחים אבל אני פשוט לא זוכרת אותם מספיק טוב כי לא ראיתי אותם כל כך הרבה).
רק בשנים האחרונות יצא לי לראות אותם בשפת המקור ואני ממש חושבת שהסרטים בעברית לא נופלים מהם בכלל, לא בדיבוב הדמויות ולא בשירים. אפילו היו דמויות שעלו על המקור, לדעתי.
כל זאת, אני מאמינה, נובע מהעובדה שבזמנו לקחו שחקנים שבאמת טובים ומוכשרים בדיבוב. היום, לעומת זאת, הדיבובים לא מוצלחים כמו פעם בגלל שמנסים להביא כמה שיותר "כוכבים" וסלבריטאים וזמרים וכו' שאין להם ניסיון או כישרון כהוא זה לעסוק בדבר, וזאת אך ורק כדי למשוך קהל גדול לסרטים ויש לבוז לזה בכל מכל.
כוכבים בשקל שמדבבים הם רעה חולה
אבל מהמעט שראינו שנינו בדיבוב (מהרשימה שציינת זה רק ספר הג'ונגל אבל לדעתי ראיתי עוד אחד או שניים.. אולי 101 דלמטיים..?)המקור לדעתי לוקח בענק.
אחת הסיבות היא שבמקור הדמות עצמה עוצבה הרבה פעמים לפי השחקן המדבב (הג'יני באלדין זו דוגמא קיצונית אבל גם דמויות אחרות) וכל מי שנכנס לנעליים של המדבב בעצם היה על תקן חיקוי שלו. וחיקוי (חוץ במקרה של עלמה זק) כמעט תמיד נדון להראות פחות טוב.
דוגמאות? במקור שיר חאן דובב על ידי ג'ורג' סאנדרס, שחקן בריטי עם גינונים של לורד, וכך עוצב גם שיר קאן. בדיבוב שמו את יוסי ידין, שחקן תיאטרון טוב בהחלט אבל יש לו חן בריטי בערך כמו לי (אם תראי אותי אוכל פלאפל תביני כמה זה מנוגד)
טוביה צפיר שדיבב את הג'יני
הוא פחות או יותר תפור על התפקיד הזה לא פחות מרובין וויליאמס. מבחינתי, הם די המקבילה אחד של השני.
צר לי - לא מסכים
רובין וויליאמס הוא סטנדאפיסט די מוכשר ושחקן עם עבר מפואר כולל את "בוקר טוב ויאטנם", "גברת דאוטפייר" ו"פישר קינג".
טוביה צפיר הוא חקיין מקומי (מוכשר) שאם לא היו רושמים לו את הבדיחות זה היה מצחיק כמו כל חיקוי ממוצע של פוליטיקאי, ועיקר הסרטים שלו היו בתפקיד שולי בתור נחנח בקומדיות בורקס (צ'רלי וחצי, חגיגה בסנוקר) או תפקיד שולי של פוץ שחוטף בקומדיות אחרות (הלהקה, גבעת חלפון אינה עונה).
עם זאת,אני מסכים שביחס להיצע המקומי הוא המקבילה הכי טובה (יחסית) לרובין ווילאמס.
מכאן ועד לומר שהדיבוב טוב כמו המקור או עולה עליו הפער רב מאוד
לא ניסיתי להשוות
בין הפרוייקטים שעשו 2 השחקנים במהלך הקריירה שלהם אלא דיברתי על הדיבוב. מכיוון שאתה אומר שלא ראית את הדיבוב לאלאדין, אני לא מבינה איך אתה יכול להחליט שהוא לא משתווה למקור. לדעתי הוא כן.
יכול להיות...
כי את אלאדין המדובב לא ראיתי. ההנחה שלי הייתה שלפי ההכרות שלי עם שני האישים, איכות הדיבוב בארץ שנתקלתי בה והתפקיד של ג'יני טוביה צפיר הוא המקסימום שאפשר לארגן בארץ אבל עדיין נחות מהמקור.
אם הוא משתווה לרובין ווילאמס אני האחרון שיתלונן, כי ככל שהדיבוב ישתפר איכות הקולנוע שילדים נחשפים אליו בגיל צעיר תעלה, וזה טוב.
בואי נסכם שני דברים: הראשון הוא, שרמת הדיבוב בארץ לאחרונה ירדה בגלל דיבוב של דוגמנחים מקומיים ולפיכך ראוי שידבבו שחקנים מקומיים איכותיים יותר. והשני-אין לי יכולת להעריך סרטים שדובבו שלא ראיתי (ע"ע אלדין).
לגבי אלו שראיתי- יש לי עמדה מאוד מוצקה.
ובכל מקרה, עדיף בעיניי לראות סרט בשפת המקור עם תרגום נאמן למקור, מאשר דיבוב (וזה תקף גם מעברית לאנגלית).
יכול להיות...
ההבדל הוא שרובין ויליאמס אילתר את רוב התפקיד שלו כג'יני ולמעשה אחראי למרבית הטקסט של הדמות. טוביה צפיר ושאר המדובבים נאלצו להיצמד לתסריט קבע, וטוב שכך.
זה רק מחזק את דעתי
שכאשר יש דמויות TAILOR MADE לאומנים מסוימים דיבוב רק גורע.
אני לא מבין את הויכוח
דיבוב הוא כלי מאד טוב ויעיל לילדים שעדיין לא למדו לקרוא, כלומר עד לאמצע כיתה א', מקסימום עד לכיתה ב'.
כל השאר משוחררים מעולו של זה, ולא משנה עד כמה טוב הוא עשוי או את מי מדובב רן דנקר.
אני לא מבין את הויכוח
אני מניח שאין לך ילדים. זה לא מספיק לדעת לקרוא, צריך לדעת לקרוא טוב ומהר כדי להספיק לפני שהכתובית עוברת. הייתי אומר – כיתה ב' לטובים מאוד, עד כיתה ד' לפחות מהירים.
כל השאר משוחררים מעולו של זה?
כמה חבל שבארץ זה יותר מי שלא רוצה לראות סרט מדובב משוחרר מהיכולת לראות אותו בקולנוע באופן כללי…
אני לא מבין את הויכוח
הויכוח הוא ממש לא על נחיצותו של דיבוב, שהרי צפוי שילדים צעירים מאוד לא יוכלו לקרוא כתוביות- אלא על הטענה שהעלתה flo לפניי, והיא שהדיבוב עולה על המקור במקרים רבים באיכותו..
כאן התגלעו חילוקי דיעות בינינו כי לדעתי הדיבוב הוא כורח מציאות (כמו שאמרת) ופעמים רבות אינו מסוגל לעמוד בסטנדרט המקורי (ראה טענתי על TAILOR MADE).
ועדיין, רצוי שגם אם הדיבוב נדון להיות פחות טוב מהמקור, שידבב אותו שחקן המתאים לדמות ולא רן דנקר
אבל flo אמרה בפירוש
שהיא גדלה על הסרטים האלו. אני בטוח שהיום היא לא בוחרת באופציית הדיבוב כבחירה הראשונה ולא משנה עד כמה הוא טוב.
ולמרות זאת הטענה שלה, לפיה יש דיבובים מוצלחים אף יותר בעברית מהמקור, לא נראית לי מופרחת. תמיד יכולים להיות יוצאים מהכלל.
בוודאי שכיום
אני מעדיפה לראות בשפת המקור (כמו גם בקריאת ספרים), אבל זה בכלל לא סותר את מה שאמרתי והוא שאת סרטים הספציפים שציינתי, ראיתי גם בשפת המקור וגם בדיבוב לעברית ולא הרגשתי שהדיבוב של הדמויות והשירים היה פחות מוצלח. גם לא אמרתי ש"הדיבוב עולה על המקור במקרים רבים באיכותו" כמו שטען יואב, אלא ש*לפעמים* היו דמויות (בדר"כ יותר משניות) שאפילו היו מוצלחות יותר בדיבוב, לטעמי. אם הדיבוב לא היה טוב מספיק, אני לא חושבת שהסרטים הנ"ל היו עומדים בבחינת הזמן אצלי. אבל העובדה שבמשך שנים ראיתי אותם בעברית ונהנתי מעידה על כך, נראה לי.
כל זה כמובן רלוונטי לתקופה ההיא, שהדיבוב לאנימציות של דיסני היה באמת טוב ולא נשען על סלב למיניהם, אלא על מי שבאמת מתאים.
בואו נעבור לסרטים אילמים
נראה לי שזה יפתור את הדיון רשמית…
לאו דווקא.
יצא לי לראות את נוספרטו ללא תרגום ואני חייבת לציין שזה פגם מאוד בחוויה שלי.
שנאמר:
סרטי דיסני מדובבים ברמה גבוהה מאד
משקיעים משאבים רבים בדיבוב שלהם, וידוע שדיסני גם עוקבים אחר התהליך ומעורבים בו, ואף יכולים לפסול שחקנים מסויימים אם הם לא נראים להם. אמנם לרוב המקור עדיין עדיף, אבל בין "יש טוב יותר" לבין "גרוע" יש הבדל גדול, בפרט שהראשון הוא עניין יחסי.
בילדות צפיתי בקולנוע בסרטי דיסני קלאסיים מדובבים בעיקר, אני מניחה, אבל אני לא זוכרת כלום מהדיבוב שלהם. כשיצאו הסרטים החדשים בשנות ה-90 כבר צפיתי בהם באנגלית.
שני דיבובים שיצא לי להכיר מקרוב:
* אלדין מדובב טוב, אבל רובין וויליאמס טוב יותר מטוביה צפיר (שעשה עבודה טובה מאד, אבל אני לא מתה עליו באופן כללי).
* בת הים הקטנה דיבוב משובח ברובו, ולא רק כיוון שהיכרתי בעיקר את הגירסה המדובבת והיא זו שחרשתי עליה. אמנם יש בו נפילות, כמו יהויכין פרידלנדר שמדבב את אריק (והקול המאנפף שלו לא כ"כ מתאים לדמות של נסיך, לדעתי) ודני ליטני, שמתאמץ מאד להיות הטבח הצרפתי (ועושה זאת לא רע, אבל לא מתעלה על המקור המשובח), אבל רחל אטס ז"ל היתה אורסולה מופלאה ומפחידה יותר מהמקורית לדעתי, ושלומית אהרון המדהימה היא בעיני אריאל האולטימטיבית (ובפרט, בעיני היא הזמרת הישראלית עם הקול הטוב ביותר, כך שזה עונג צרוף).
יש לי הפסקול של "בת הים הקטנה" בעברית שהפכתי עולמות כדי להשיג, וחיכיתי שנתיים להוצאה המחודשת של ה-DVD כדי לקנות אותו עם דיבוב לעברית (על אף שכאן הוציאו מהדורה בודדת ובחו"ל כפולה).
אם זכור לי נכון,
הבעיה עם הדיבובים לעברית של סרטי דיסני אף פעם לא היתה הקולות, אלא הטקסט: הם מדברים בשילוב ביזארי של עברית ארכאית וסלנג. הדוגמה שקופצת לי לראש היא דווקא מ'צעצוע של סיפור': סיד (ככה קוראים לילד הרע, כן?) שואל את אחותו אם הגיעה אליו חבילה בדואר, והיא עונה לו באופן משכנע לגמרי "אנ'לאיודעת". בתגובה, הוא מתעצבן: "מה פירוש לא יודעת?!". מה פירוש מה פירוש? אני לא יודע איך הילדים של שפרירה זכאי מדברים, אבל אני לא חושב שראיתי אי פעם אדם בן פחות מ-40 אומר "מה פירוש". בטח שלא ילד.
למה?
אני אומר "מה פרוש".
יש בזה משהו
אבל לי זה מעולם לא הפריע…
חשוב לזכור (ואני בטוחה שאני לא מחדשת לך) שבחירת המילים המדוייקת לא נבחרת רק משיקולים של דיוק בתרגום ובמשלב הלשוני אלא כפופה לאילוץ של התאמה לתנועות השפתיים. יש כמות מוגבלת של הברות שצריך לדחוס, בזמן נתון, במרווחים נתונים מראש… זה לא פשוט.
לילדים, במיוחד קטנים, אין בדר"כ מודעות למשלבים השונים בשפה. הם לומדים מילים והם משתמשים בהן. אני זוכרת את הלסת של אמא שלי נשמטת כשאחי הקטן (אז בתקופת הגן) אמר לה "נפלה עלי תרדמה"… הוא שמע את הביטוי, הבין את משמעותו, והשתמש בו בלי לדעת שזה נחשב לעברית גבוהה במיוחד. אני בכיתות הנמוכות קראתי באופן קבוע תרגומים ישנים לספרים (שהיו של הוריי), כאלה שבהן הילדות היו משתמשות בכינויי גנאי כמו "סכלה קטנה"… וזה לא הפריע לי; מבחינתי אלה היו מילים ככל המילים, עוד לא היו לי הרגלי קריאה מבוססים. זה השלב בילדות שבו רוכשים אוצר מילים, ועוד אין "התקבעות" על סגנון מסויים. רוצה לומר: לך, בתור אדם בוגר עם מודעות למשלבים בשפה, זה צורם. אבל עבור ילדים בגילאים שזקוקים לדיבוב, זה לא המצב.
אני שמחה שיש הקפדה על העברית בדיבובים ואם יש שילוב של עברית גבוהה הרווח כולו של הצופים הצעירים. אם הם לא הכירו מילה או צירוף מסויים לפני הסרט, אז עכשיו הם יכירו, וזה נפלא בעיני.
זה עדיין טפשי
במקרה הספציפי הזה, לא רואים את הפנים של סיד כשהוא אומר "מה פירוש לא יודעת", לכן לא היתה צריכה להיות שום בעיה להחליף את המשפט ב"מה זאת אומרת לא יודעת" השפוי הרבה יותר. התרגום "מה פירוש" הוא פשוט לא נכון: אם סרט כמו 'צעצוע של סיפור' מתרחש בעולם המודרני והילדים בו אמורים להיות ילדים מודרניים, זה לא נכון לתת להם לדבר בעברית גבוהה. ברוב הסרטים של דיסני זה לא המצב, כי הם לא מתרחשים כאן ועכשיו. הגיוני שקוואזימודו לא ידבר בשפה של שנות האלפיים, ולך תדע באיזה סוג של עברית מדברים האריות באפריקה. אז במקרים האלה, הגיוני לתת להם לדבר בשפה גבוהה; מה שלא הגיוני הוא השילוב הצורם שעליו התלוננתי בין סלנג מודרני ("אח שלי", "מגניב") לביטויים ארכאיים. אני לא מצליח להאמין למשפט "הבה נצעד-נא אל המעיין, אחא, כי מקום מטריף לאללה הוא".
לילדים קטנים אני לא חושב שזה מפריע, מהסיבות שציינת. הם לא מודעים לרמות השונות של מישלב ולצרימות שבשילוב כמה מהם. אבל אני לא ילד, ולי זה כן מפריע.
אני לא מכירה את המקרה המסויים הנ''ל
ואני מסכימה איתך לגבי ערבוב המשלבים הלא הגיוני, אבל אני מודה שהרעיון שבכל זאת זה יעשיר, ולו במעט, את השפה של הדור הצעיר, משמחת אותי יותר…
בכל מקרה, אתה לא קהל היעד של הגרסה המדובבת, אז לא נורא.
היי!
זה סגנון הדיבור (והכתיבה) שלי שאתה משמיץ כאן! משלבי שפה זה לחלשים.
אני חש צורך עז להתחצף.
סרטי דיסני מדובבים ברמה גבוהה מאד
ואיך אפשר לשכוח את ריטה בתור פוקהונטס…
לא צפיתי בפוקהונטס (בכלל).
זה בסדר, לא חייבים.
עוד מגיל 7 חשבתי שהוא לא מהסרטים הטובים של דיסני.
פעם ראשונה שאני שומע שמאשימים אותי באנפוף …אבל נסלח לך. גם אני בדרך כלל מעדיף את המקור על פני ההעתק.
רובין הוד זכור לי כסרט חמוד,
מצוייר בצורה סבירה,
כולל יופי של נחש מעופף,
ולא במיוחד שוביניסטי.
על מה את מדברת?
בעיקר על הנסיכה מריאן.
שתפקידה מתחלק ללצחקק בצורה דבילית או לזעוק "רובין עזור לי!" (אמנם זה לא "נקבה קנאית תהיה מוכנה לכל דבר" של פיטר פן, אבל זה עדיין עולה על העצבים). אחד מסרטי דיסני המעצבנים שראיתי.
טינקרבל, נקבה נקמנית
בקשר לטינקרבל: ה-DVD החדש של 'פיטר פן' מכיל, בין התוספות, סרטון על ההיסטוריה שלה (שהוא למעשה פרסומת מחופשת ל'טינקרבל – הסרט'), שמספר, בטון מתיילד ומטיפני ובשיא הרצינות, עד כמה טינקרבל היא אייקון פמיניסטי ועשתה רבות לקידום מעמד האישה בעולם. צריך לראות כדי להאמין (אבל עדיף לא לראות ולא להאמין).
אגב, גם 'טינקרבל - הסרט' הוא פרסומת:
לליין הפיות החדש של דיסני, שהולך להכניס להם כמויות נתעבות של כסף.
בדיוק חשבתי לעצמי הבוקר,
איך זה שאף אחד עוד לא חשב לעשות סרט פיות?
הייתי צריכה לשער שדיסני לא יפספסו טרנדים לוהטים.
ואני מנצל בדיל און טופיק זה להוקיע בריש גלי את 'וינקס',
סדרה שגם בים השיקוץ השוטף את ערוץ הילדים מצליחה להיות הדבר הכי חלטוריסטי, פתטי ומדובב בצורה מעוררת בחילה בסביבה.
יש גרועים ממנו בהרבה..
נכון שמולאן יותר פמיניסטי אבל אפילו הלביאות (שהן כידוע אריות ולא נסיכות חננות) במלך האריות היו כנועות ומסכנות מול סקאר. שלא לדבר על היפיפיה הנרדמת, הרקולס, חתולים בצמרת וכו' וגו'…
זה עדיין סרט מצוין ופיטר יוסטינוב מלך (תרתי משמע)
אוקי, *חוץ* מהשוביניזם...
הסרט קיטשי להחליא, השירים מעצבנים, הילדים (ארנבים? שפנפנאי-ארנבונים? איפה הפינגווין עם מגדיר החי והצומח?) מעצבנים אפילו יותר, הכומר טאק אדיוט, לא, בעצם כל דמות ודמות הינה אדיוט (ו/או אדיוטית), וכל הרעיון של רובין הוד על ידי בעלי חיים מואנשים עלה לי על העצבים. ושוב, אף לא אחד מאלה התקרב אפילו ללהיות מעצבן כמו ציחקוקיה של העלמה מריאן (חוץ, אולי, מהילדים המעצבנים).
לא שכנעת אותי
אני עדיין טוען שזה סרט מצוין בסטנדרטים של דיסני, ועדיין טוען שהסיבה לזילות בעיניך הוא כל עניין הדיבוב הזה (ועניין החני נחמיאס הזה).
בכל מקרה אני יכול בשלוף לבחור לפחות (!) 10 סרטים פחות טובים (לדעתי) של דיסני בהשוואה לרובין הוד
ואגב, ההערה לגבי ההפיכה של הדמויות לחיות- דיסני עשו את זה בעוד סרטים (אוליבר על בסיס אוליבר טוויסט, בזיל על בסיס שרלוק הולמס..)
רובין הוד זה ההוא עם החיות?
כי אני דווקט זוכרת אותו כחמוד מאוד (אבל אולי זה אפקט נוסטלגי).
בקשר ליפה והחיה.
היפה והחיה היה הסרט אנימציה היחיד (רוב הסיכויים שלא יהיו אחריו עם הכנסת "סרט האנימציה הטוב ביותר") שהיה מועמד, אבל לא סרט דיסני יחיד. הם גם עושים סרטים לא מצוירים. שודדי הקאריביים מצויר לדעתך? ומרי פופינס היה מועמד לסרט הטוב ביותר.
דעתי הלא כל כך מלומדת
הצבעתי לשיר-חאן. אני לא חושב שאני כל כך מוסמך להחליט בסקר כזה, כי מצד אחד יש פה סרטים שלא ראיתי בכלל, או שראיתי בגיל כל כך צעיר שאני לא זוכר מהם שום דבר (כלבים וגנבים, בת הים, במבי, שלגיה, פיטר פן). מהצד השני, סרטים שראיתי בגיל מאוחר יחסית, אז אני יכול אולי להעריך את מידת המגניבות של הרשעים, אבל הם לא ממש הפחידו אותי (אלאדין, מלך האריות, הרקולס).
לגבי מאלפיסנט, אני זוכר שפחדתי מאד כשהיא הופכת לדרקון או משהו בסגנון בקטע האחרון, אבל עד הרגע לא ידעתי בכלל איך קוראים לה.
נשאר ספר הג'ונגל ושיר-חאן, שראיתי מספיק פעמים בשביל להתרשם מהרוע האדיש שלו, וגם קצת לפחד ממנו בתור ילד. גם קאא הנחש הוא סוג של רשע משובח במיוחד, ובכלל זה אולי הסרט הכי כיפי מכל הרשימה הזאת.
דעתי הלא כל כך מלומדת
הו ליאופולד, איפה אתה? כמובן ששירחאן הוא הבחירה השניה שלי (אתה לא זוכר את פיטר פן ולכן אני סולח לך על אי בחירת הוק), וכמובן שספר הג'ונגל הוא הדיסני הטוב מכולם. מה לעשות – great minds think alike!
אני מניח שהכוונה בסקר היא לא רק מידת הרשעות וההפחדה של הנבלים, אלא גם מידת המגניבות. כי ביננו, רשע שהוא לא גם קצת מגניב, מי צריך אותו בכלל? וכאן נכנס שוב אפקט המבטא הבריטי. לרשעים הכי טובים יש מבטא בריטי, מה שמראש הופך אותם ליותר מגניבים.
אכן
וזה מה שדופק את וולדמורט בסרטי הארי פוטר- לכל הדמויות יש מבטא בריטי…
מסכים לחלוטין
בניית נבל בצורה מוצלחת כל כך חשובה לבנייה טובה של הסרט.
ובהתאם- סקאר (מלך האריות לעולם ישאר אחד הסרטים האהובים עליי).
סקאר
בגדול.
אני לא חושב שמישהו יצליח להתמודד איתו על התואר הזה.
הטונים העולים והיורדים בדיבור שלו בדיבוב העברי פשוט הופכוים אותו לסופר וילן המושלם..
סקאר
אם איינני טועה הטונים העולם ויורדים בדיבוב העיברי של סקאר הם בדיוק אותם טונים עולים ויורדים בדיבוב של ג'אפר לא? גם באלאדין אלי גורנשטיין נתן דעתו נכון?
איפה הוא לא נתן דעתו?
תמיד נראה לי כאילו אלי גורנשטיין דיבב ב-90% מהסרטים של דיסני. בדיעבד כנראה שזה הרבה פחות, אבל באמת, בסוף שנות השמונים ושנות התשעים לא הייתה חסרה לו עבודה בתחום הזה. בתקופה ההיא הוא דיבב לפחות ארבע דמויות של רשעים, שני סיידקיקס ודודו, ואני בטוחה שהיו עוד כמה שזיכרוני לא מאפשר לי לזכור.
לא שזה רע או משהו. הוא אחלה מדבב. רק לאחרונה גיליתי שהוא בכלל מבוגר מאבא שלי בפחות משנה. תמיד חשבתי שיש לו לפחות עשר שנים על אבא שלי. הממ.
בהודעה מעלי יש
ל-'בת הים הקטנה'. ותזכורת כללית:
גם אם כותבים הודעה שמספיילרת סרט שלדעתכם כל העולם ראה – עדיין צריך לסמן ספוילר (ולכתוב בכותרת של התגובה איזה סרט מספוילר בה).
לא, זה לא
לא, זה לא
ואפילו לא קרוב.
לא, זה לא
כן, אבל הוא היחיד בו הוא לא נענש על מעשיו!
אני לא מאמינה שקרואלה לא מנצחת.
היא רוע טהור! אלה כלבלבים קטנטנים וחסרי ישע! לכל מי שחושב שהוא רוצה להצביע למישהו אחר, שימו לב:
אורסולה - ויש סיבה
רוצה את מה שמגיע לו?? מה? הוא חמס!
ג'אפאר!
יש לי טראומת ילדות ממנו…
בעיקר מהסוף של הסרט השני… (מישהו ראה אותו? הוא לגמרי לוקח בסיבוב את אורסולה ואת סקאר ביחד בסרט הזה!)
עכשיו, מתי ראית את הסרט הזה?
אם מגיל תשע ומטה, מובן לגמרי. תשאירי את זה ככה. הפעם הכמעט אחרונה שאני ראיתי אותו היה בגיל 8, וזכרתי אותו כסרט מגניב. עד שלשום, שבו ראיתי אותו שוב, והתברר לי שזה אחד הטיפולים הכי lame-assשאפשר לתת לדמות של ג'פאר.
כי בסופו של דבר, הוא נראה כמו סתם בוזו אדום עם שרירים ועיניים צהובות, לא משהו מפחיד במיוחד. ויותר מזה, הוא מובס ע"י בגידה של תוכי!
תוכי!
זה באמת לא מאיים אפילו קצת.
מה קורה עם יאגו באלאדין 2, באמת? אני פשוט הרגשתי לאורך כל הצפיה תחושה של "הוא תוכי! מה אתם נותנים לו כל כך הרבה חשיבות?! תוכי!!!"
ג'אפאר!
כן, זה זה…והוא עושה את זה מפחיד!
ואיכס, מה כולם מוצאים באורסולה? פשוט שנאתי את בת הים הקטנה! הוא ממש שיעמם אותי ואורסולה לא הפחידה אותי בכלל.
חוצמזה, אני גם לא מבינה למה סקאר מוביל. מלך האריות הוא הסרט האהוב עלי מסרטי דיסני, והסיבה העיקרית לכך תמיד הייתה סקאר והצבועים. הוא פשוט היה מגניב בעיני, לא מפחיד. (והייתי ממש קטנה, בטח מתחת לגיל 6).
ג'פאר. ג'פאר ג'פאר ג'פאר.
וכל מינה נוספת מיותרת.
השתכנעתי
וקולי הלך לאורסולה.
מקום שני על פי נימוקי הקהל תקבל אצלי קרואלה, בעיקר כי אני לא זוכרת אם צפיתי בכלל בסרט ההוא אי פעם… הטיעונים משכנעים, אבל הדמות לא נחקקה. את אורסולה ראיתי לאחרונה על מסך הטלויזיה לפני כ- 14 שנים ואני עוד זוכרת אותה היטב.
פרס חביב הקהל הולך לג'פאר, בעיקר בגלל דיבוב עברי מוצלח (גם לאורסולה היה דיבוב עברי לא רע) וסרט טוב מסביב.
קרואלה
קרואלה דה ויל- בעיקר בגלל המעיל.
זה אחד מזכרונות הילדות הכי חזקים שלי, המעיל הזה.
ובאמת, קוראים לה קרואלה! מה עוד אתם צריכים לדעת?
הו, וואו, סקר נפלא.
מכיוון שהסקר הוא לגבי הרשע המוצלח ביותר, ולא הרשע המרושע ביותר, החלטתי להצביע לסקאר. במלך האריות, שבו אני מקפידה לעשות צפיה חוזרת אחת לשנה פשוט כי הוא סרט כל כך מוצלח, סקאר הוא דמות מאוד מאוד סימפטית. רשע אומנם, אבל רשע עם עומק, מגניבות, ובסך הכל, גם לא מעט טענות צודקות. אין לו כוח יוצא דופן כמו לכמה רשעים אחרים [אורסולה, ג'אפר] והוא רשע כל כך גדול דווקא מכיוון שהוא עושה מה שהוא עושה רק בעזרת הרבה פיקחות [ושירים מגניבים] ולא בעזרת כוחות מיוחדים או קסם.
מה גם שהוא מאוד מצחיק, ובהרבה רגעים מהסרט חיבבתי אותו הרבה יותר ממה שחיבבתי את סימבה המעצבן. מבחינתי הוא רשע קלאסי – כזה שברור לי שהוא רע עד לשד עצמותיו, ובכל זאת אני יכולה להזדהות איתו.
ללא ספק סקאר
זה שאחרי שסימבה יהיה מלך יהפוך ל"דוד של קוף"
זה רק אני?
או שגם אתם שמתם לב לכך שלכל הרשעים בסרטים של דיסני יש מבטא בריטי.
מה דעתכם לעשות הפסקה של שבוע
מהודעות שמתחילות ב"זה רק אני"?
נעשה דבר כזה: כל מי שרוצה לכתוב "זה רק אני או ש…" יכתוב במקום זה חמשיר קצר על הסתיו או על אנג'לינה ג'ולי, מה שבא לו. זה לבטח יהיה יותר מעניין.
ולשאלתך, ולשאלתו של כל מי ששאל אי פעם את השאלה הזאת: לא, זה לא רק אתה.
אפשר בראשי תיבות?
ותכניסו את זה למילון האתר – "זראא"ש".
למה חמשיר?
אפשר הייקו?
האביב חלף,
אנג'לינה ג'ולי מהממת כתמיד.
הו! קיץ אכזר.
אני לשם הרקורד, הצבעתי לקרואלה. היא המרושעת הכי אנושית שקיימת.
היא לא איזו סוג של רשע מיסטי – פשוט לא אכפת לה!
אם זה לא רוע, אני לא יודע מה כן.
שיט. רציתי לכתוב ''זה רק אני או ש...''
כל סתיו קורה דבר מה
בסתיו האחרון קרתה פה מלחמה
(אוקיי, זה היה יותר בקיץ
בסתיו כבר נהיה פה שוויץ)
אולי בסתיו הבא תיפול החומה
וואו. הפתעתם אותי.
אמרתי לעצמי לפני שבחרתי בסקאר "טוב, אני אצביע לו כי הוא היה פשוט מרושע גדול מהחיים וחוץ מזה בטוח מעט הצביעו לו".
אבל לא! הצבעתם לו, והצבעתם לו בגדול.
ואני רוצה להגיד לכם תודה – תודה על הטעם הטוב שלכם לשם שינוי.
כמובן שקרואלה.
זה כמו שבשר הטבעות כל הדברים העל טבעיים זה טוב ויפה, אבל הדבר המפחיד באמת זה האכזריות של המלחמה, כי זה מציאותי. אז ג'ינים ומכשפות זה מגניב והכל, אבל קרואלה דה-ויל מעבירה בי צמרמורות בלתי נשלטות כל פעם מחדש, כי אנשים כאלה מסתובבים בעולם בסבבה שלהם וככל שמעיל הפרווה שלהם עשוי מחיה נדירה יותר הם יותר מרוצים.
אה, ובגלל הקושי העז שלא לענות לטלפון ב: "My only true love darling (I live for furs, I worship furs, after all is there a woman in this wretched world who doesn't?"), דחף לא ברור שאני עד היום מנסה להבין מאיפה לעזאזל הוא הגיע.
זה לא אני אמרתי – זה ידוע:
אמת
הרוע בסרטים של דיסני הוא פנטסטי, כזה שילדים אולי לא יאהבו או יפחדו בזמן הסרט אבל ישכחו ממנו אחר כך. וזה מכוון, מן הסתם.
אבל קרואלה? אשכרה יש אנשים כאלה.
למרות שעברו לפחות 10- 15 שנים מאז שראיתי את 101, עדיין מדי פעם אני מזמזם לי את הפזמון הזה… כאוהב כלבים קולי הלך אליה בלי לחשוב פעמיים
לא קולי, דלמטי
אורסולה
אין עליה… הרסה לי את הילדות ה@3%$^##@#@ הזאת!
כמובן שקרואלה...
היא ההשראה לכל כך הרבה ביצ'יות בסרטים, החדשה ביותר מביניהן היא כמובן MS "מירנדה פריסטלי" (מריל סטריפ) בשטן לובשת פראדה,
ולא תאמינו כמה דמויות היא "משרה"
וחוץ מזה, עכשיו כשאני חושב על זה...
איזמה מ'הקיסר נפל על הראש' היא בלי ספק הרשעית המגניבה ביותר בהיסטוריה של הרשעים המגניבים! כולם נופלים לרגליה של איזמה ומריעים למגניבותה שאין לה גבולות!
הייל איזמה!
היא חתיכת אומללה מסכנה.
הצחיק אותי כשעמדו מסביבה ושרו לה "יש לך יום הולדת".
אוי, סרט טוב.
אבל גם המלכה משלגיה היא דמות מציאותית,
והיא מפחידה בעיני הרבה יותר מקרואלה דוויל.
רגע, כשמדובר על קרואלה דה-ויל
על איזה מהן מדובר? מהסרט המצוייר של שנות ה-70, או של החדש?
הרי קרואלה דה-ויל מורידה המון מערכה כשהיא נהפכית לבשר ודם.
שאלת הסקר עוסקת בסרטי אנימציה
לא הוגן
יש כאן הטיה חזקה מאד לטובת הסרטים החדשים יחסית והסרטים שעשו קאמבק בעשורים האחרונים.
כל הסרטים עשו קאמבק בעשורים האחרונים.
דיסני מוציאים מחדש כל אחד מהסרטים הקלאסיים שלהם לקולנוע/וידאו/דיוידי/מה שלא יהיה הפורמט המקובל באותו זמן, פעם ב-5 עד 7 שנים.
כל הסרטים עשו קאמבק בעשורים האחרונים.
צודק. התכוונתי לקאמבקים מיוחצנים, כמו על כלבים וגנבים, למשל. בעצם, למה למשל? התכוונתי לעל כלבים וגנבים.
מאליפיסנט שולתתתתת!
בחלומות הבלהה שלי. לא יכולתי להצביע אחרת.
ובאמת- יש לה קול מלטף של נבלת על (במקור, לא ראיתי אף פעם את הדיבוב), כוחות קסם שלוקחים את הפיות המצחיקות בסיבוב, ומטרה שכמעט מושגת של לגרום לכ-ו-ל-ם להיות מדוכאים כל חייהם הארוכים (חוץ מלבלונדה, שהיא רצתה בהתחלה להרוג. אבל למי אכפת ממנה?). ויש לה עורב.
באמת, כל שאר הנבלים הם אנושיים שאפר להבין/להזדהות איתם. כשאני חושבת על הרוע המוחלט- זאת רק המכשפה מהיפייפיה הנרדמת.
המכשפה משלגיה
היא זאת שהכי הפחידה אותי כשהייתי קטנה, והיא גם היתה הכי חסרת לב (
ואולי בגלל זה ביקשה אחד) ופעלה ברשעות, מרמה ותחככנות והיו לה המטרות הנבזיות ביותר.
המממ...
המלכה, שלגיה ושבעת הגמדים- לא. יותר מדי מוהאהאהאהא.
קפטן הוק, פיטר פן- בתור הרשע הכי קורע, הוא המתאים.
מאלפיסנט, היפהפיה הנרדמת- לא. פשוט לא.
קרואלה דה ויל, על כלבים וגנבים – היא הייתה הבחירה שלי! הנה! סוף סוף יש לנו ביצ'ית אמיתית!
שיר-חאן, ספר הג'ונגל- מי, הנחש? יותר מדי אלגורי.
אורסולה, בת הים הקטנה- איכס! קצת אלגנט הרג מישהו?
ג'אפאר, אלאדין- שוביניסט, מניאק, קול איטי ומעצבן, אבל לא הבחירה כי הוא נראה קירקטוריסטי מדי.
סקאר, מלך האריות – רשע! אבל לא הבחירה שלי.
האדס, הרקולס- נראה לי יותר מדי ג'יימס בונד (אני אשתלט על העולם! מוהאהאהאהאהאהאהא!)
האדם, במבי- הוא הרשע הכי נורא בעולם, אבל לא הראו אותו, וזהנ נורא מעצבן.
שיר-חאן הוא הטיגריס
המממ...
הג'יני,
אי לחזור ולראות את אלאדין בגרסת המקור אחרי שנים שגדלת על הגרסא העברית זה תענוג גדול מאוד.
כמה שצחקתי :D
גם אם בלי סיבה מיוחדת,
תמיד הייתה לי פינה בלב בשביל מליפיסנט.
אם זה היה סקר הנבל המורכב ביותר
או אולי המעניין ביותר, האמיתי או האמין ביותר, אז סביר שהייתי בוחר בג'פאר, בסקאר או בהוק.
המפחיד ביותר אולי היה הולך לאורסולה.
המשעשע ביותר בטוח היה הולך להוק.
המטומטם ביותר לקרואלה.
אבל הגדול מכולם הוא שיר-חאן. הוא נבל רגוע וקר שרואה את המטרה שלו ולא מוותר עליה. הוא Badass עוד מלפני שהגדירו את המושג והוא מטיל טרור. הוא נבל גדול ומאיים ואני באמת צריך לראות את הסרט הזה עוד פעם.
לצניעות דעתי הנבל המוצלח ביותר בסרטי דיסני הוא גסטון.
הוא גם היחיד שחורג קצת מהנוסחה שעל הנבל להיות גיי ציני ואנגלי.
ציני ואנגלי אני מבין,
אבל גיי? אף אחד מהנבלים של דיסני לא עשה עלי רושם הומואי במיוחד. אולי אתה מקבל את הרושם הזה כתוצר לוואי של היותם בריטים.
כן, נבלי דיסני הם גייז.
דוגמאות מובהקות-
אורסולה (המבוססת על דמות דראג מסרטי ג'ון ווטרס).
כל הנבלים ב"פינוקיו", מהסרטים הפאשיסטים וההומופובים ביותר של דיסני (ואני מוכן להרחיב אם יש התעניינות) בעיקר הנבל הראשי, מנהל התיאטרון, שהוא ממש סטריאוטיפ של גיי.
דוגמאות פחות מובהקות-
סקאר, הרווק המבוגר שלא מתעניין ברבייה, בניגוד לאחיו, גם כשהוא הופך לזכר האלפא.
גסטון המגונדר, עם אחוות הגברים המוגזמת שלו והניסיון לפצות על ההומוסקסואליות בעודף גבריות.
אני לא בטוח אם אתה צוחק,
אבל ברור לך שאתה רואה בהם דברים שמעולם לא היו, כן? את 'פינוקיו' לא ראיתי, אבל להגיד שסקאר הומו רק כי הוא רווק? גם אני עוד לא התחתנתי, ואפילו את סבתא שלי הצלחתי לשכנע שזה לא אומר שאני הומו. וגסטון המסכן, אם הוא היה מתנהג ב"נשיות", היית בלי ספק אומר עליו שזאת ראיה להומוסקסואליות, ומכיוון שהוא מתנהג בגבריות, אתה טוען שזאת ראיה לכך שהוא מפצה על הומוסקסואליות. You can't win.
בין הדברים השנואים עלי זה הניסיון של קבוצות לחת שונות
לדחוף את השטויות שלהם לכל נושא לא קשור. הדמויות שציינת כה מגוונות עד שניתן להסיק מכך (ומהטיעונים שלך זה אכן נראה כך) שלא משנה מה תיהיה הדמות תמיד תמצה איזו דרך טיפשית להציג שהוא גיי – זה גברי מדי, זה נשי מדי, זה רווק, זה רודף בנות מדי, ואישה שמנה אחת מתברר שהיא בכלל דראג קווין?! יש דרך ליצור דמות שאיננה גיי?
-האשף הדגול
אני מוכנה להגן על הטיעון עם אורסולה.
הדמות, למיטב ידיעתי, אכן מבוססת על דראג קווין קיים. לגבי השאר: אני חוששת שלזה הדרדר ניתוח תוכן בחקר התקשורת של ימינו – אני אקח את הטקסט הזה ואמצא בו מה שבא ונוח לי.
לגבי אורסולה לא התווכחתי
באמת יש בה משהו דראג-קוויני, אבל מה – היא *אישה*. אז מה זה אומר, שהיא לסבית?
לגבי אורסולה לא התווכחתי
לפעמים יש בחורות שהן פשוט קוקיצה כלוא בגוף של אישה.
בחני את עצמך: יודעת לזמזם שיר אחד או יותר מהמתמודדים באירוויזיון האחרון? אוהבת להתאפר, ללבוש חצאיות ושמלות ולנעול נעלי עקב? לעיתים את מתלהבת וצווחת בהתרגשות תוך נפנוף הידיים באצבעות פרושות? אוהבת את ריטה/שר/סטרייסנד/ג'ודי גרלנד? נמשכת לגברים?
אם ענית בחיוב על יותר משלוש שאלות, הגיע הזמן לצאת מהארון. את קוקיצה.
אבוי!
חברה מהקהילה (ההומולסבית כמובן) טענה לאחרונה שאני בעצם דראגיסטית במסווה מכיוון שכל האיפור שלי כולל נצנצים, והנה בא פרסטון ומחזק את טענתה!
אויה!
חבר שלמד 'פרשנות ותרבות'
(ידוע גם כ'לימודי פרשנות'), תיאר פעם את מהות הלימודים שלו כך:
"אנחנו קוראים טקסט ומוכיחים שדופקים את השחורים".
דומה, אבל לדעתי יותר לכיוון:
"אנחנו קוראים טקסט ומוכיחים שדופקים את [הכנס קבוצה מדוכאת פופולארית כאן]"
ושוב, אני לא אומרת שאין קבוצות מדוכאות, או שאי אפשר לפענח דברים מעניינים מתוך סאבטקסט. מה שמפריע לי באמת זה שבאיזשהו שלב, השאלה אם הסאבטקסט הזה באמת קיים בטקסט או לא הפכה ללא רלוונטית.
אבל סקאר כן מתרבה
בסרט השני של מלך האריות מופיע בנו.
כן טוב, לא ציפיתי לתמיכה גורפת
אבל אורסולה "לא דומה לדראג קווין", היא מבוססת על דראג קווין שכל אמריקה אהבה לשנוא.

אגב, ג'ון טרוולטה ישחק אותה בסרט על חייה (?).
אני חושב שהומופוביה, יחד עם עוד כמה מוטיבים שמרניים, קיימת בהרבה מסרטי דיסני, ואני לא לבד, למעשה יש באמתחתי שני מאמרים בדיוק על זה.
יש כאלה שקוראים את סרטי דיסני כקולנוע גדול, יש כאלה שקוראים אותם כמוני. אני לא חושב שהקריאה שלי נאמנה פחות למציאות (:.
יש גם טקסט מעל הסאבטקסט.
שמע, אולי אפשר למצוא הומופוביה בסרטים של דיסני (שאגב, ידועה כאחד התאגידים הכי גיי-פרנדלי באמריקה). כאמור, מי שמחפש מספיק יכול למצוא כמעט כל דבר בכל דבר. אבל מסרים אמיתיים לא צריך לחפש. למשל, לא צריך לעשות פרשנויות מרחיקות לכת כדי לראות שהסרטים המוקדמים של דיסני הם שוביניסטיים באופן קיצוני (יחסית לנורמות של היום). או שלאחוז עצום מהנבלים שלהם יש מבטא בריטי. זה נמצא שם גלוי לכל עין, לא צריך להתחיל להתפלפל בשאלות לא רלוונטיות כמו היחס של סקאר למוסד הנישואין. אז אני אקנה את זה הרבה יותר בקלות אם מישהו יגיד שדיסני מנסים לחנך את ילדי אמריקה לשנאת בריטניה הגדולה מאשר שהם מנסים להחדיר להם הומופוביה באופן תת-הכרתי.
כן טוב, לא ציפיתי לתמיכה גורפת
jחוצמזה, זה דיסני והמדיום- אנימציה.
ההומואים של דיסני לא מזדיינים כי
אין להם מערכות יחסים רומנטיות (או איברי מין).
נסו להתרכז באנימציית הגוף של הרשעים הללו, פילבולי העיניים, ההתחנחנות, תיאטרליות.
אם שחקן בשר ודם היה נותן שואו כזה היו אומרים שזה סטריאוטיפ מוחצן של גיי.
די, שטחתי את כל טיעוניי ולא אתווכח עוד.
הם דמויות מצוירות.
מובן מאליו שהם יהיו מוקצנים ותיאטרליים.
ברור. אבל השאלה איזה אופי אתה בוחר לאיזו דמות
והסטריאוטיפ שדיסני שולפים מהשרוול כשיש להם נבל להכין הוא של גיי.
ההכללה הזו לא פועלת על הסרטים החדשים (החל מפוקהונטס אני לא ממש זוכר).
פעם (כשדיסני עוד היה בחיים) היו לבחירות הסטריאוטיפים מצע אידיאולוגי של ממש.
היום מדובר בסתם באר סטריאוטיפים די מעופשת שדיסני שואבים ממנה כמובן מאליו.
(אגב, ג'אפר וסקאר הם גיי לא פחות משהם בריטים!).
אנימציה לא חייבת להיות כזו סטריאוטיפית ומפגרת!, ע"ע ספר הג'ונגל, ענק הברזל, לילו וסטיץ', ועוד רבים וטובים!
אם ג'פאר הומו,
וואלה. לא זכרתי את זה.
טוב נו אז ג'אפר לא אבל כל השאר אגזוזנים עם תעודות.
אם ג'פאר הומו,
ועכשיו ברצינות.
כמו שברור שהוא מפרס ולא מאנגליה ויש לו מבטא אנגלי, זה שהוא מבקש מהג'יני בלה בלה בלה בשביל לקדם את העלילה לא משנה את זה שהדמות שלו היא סטריאוטיפ של גיי.
מה אומר שהוא *כן* סטראוטיפ של גיי?
במיוחד אם מתחשבים במחקרים המעמיקים שדיסני נוהגת לממן עבור הכותבים והאנימטורים בכדי לשמור על רמה גבוהה (בהתחשב בקהל היעד המאוד רחב) של דיוק היסטורי?
לא הבנתי.
יותר מדי מרכאות והפוך על הפוך למשפט אחד.
שום מרכאות והפוך על הפוך
חלק לא מבוטל מתקציב ההפקה בסרטי דיסני הולך על תחקיר. במלך האריות, למשל, הובאו בפני האנימטורים אריות ובע"ח שונים אמיתיים בכדי שידעו לצייר אותם בתנועה מציאותית ככל הניתן.
אני מניח שמן הסתם, גם באלאדין הושקעו לא מעט דינרוס בכדי שידעו פחות או יותר איך נראה שוק בפרס עתיקה, איך התלבשו העניים ובני האצולה וכו'. אם ג'אפאר נראה הומו בגלל סממנים חיצוניים, זה כנראה בעיקר בראש שלך. הלבוש והאיפור שלו מייצגים מראה של וזיר נכבד בפרס העתיקה, עם התאמות לפיהן יוכלו לזהותו בקלות כנבל (גבוה ורזה משאר הדמויות, עיניים התקועות על מבט כועס, לבוש כהה, זקן מטופח). למעשה, דיסני משתמשים במאפיין הצבע כמעט, אם לא בכל, סרטי האנימציה שלהם: לסקאר יש רעמה שחורה, גאסטון הוא שחור שיער ולובש אדום (החיה ובל בעלי שיער חום ולובשים כחול), המכשפות תמיד לבושות שחור. נכון ששחור מרזה, אבל לפי מה שאני מבין מהתגובות שלך, גם במערבונים, הרשעים הם סטראוטיפים של גאים.
אני רק רוצה לציין שגם ב''300'' המלך הפרסי אוחצ'ה,
ו-"300" הוא סרט מדויק עד להדהים מבחינה היסטורית.
ואם גם פרנק מילר וגם החבר'ה מדיסני מודעים לי שהפרסים אומואים, אז הפרסים אומואים.
אני ממש ממש מקווה שאתה ציני (קצת קשה לקלוט את זה בטקסט)
אם ג'פאר הומו,
אגב, לפני שתתקפו אותי גם על זה אציין אלאדין הוא הסרט היחיד מהתקופה שמציג דעות שמאלניות ליברליות, לראיה-
1. יש בו דמות גיי חיובית.
2. הוא מצדיק גנבה בתנאים של מחסור.
3. המסע עלa whole new world " השטיח המעופף הוא טריפ אל.אס.די
4. יש בו זלזול מסויים בסמכות (דמותו הנלעגת של הסולטן), בנגוד להתרפסות לה העומדת במרכז "צלך האריות" לדוגמא.
רגע, רגע, מה פספסתי?
בהנחה שג'אפאר הוא לא דמות חיובית, כמה גייז מסתובבים שמה באלאדין?
מי זה הגיי החיובי – הג'יני? אבו? הסולטן? יסמין הדראג-קווין?
רגע, רגע, מה פספסתי?
ברור שהג'יני.
המיניות שלו היא בפירוש לא "נורמלית", כשהנורמה מיוצגת ע"י אלאדין והנסיכה.
לג'יני אין מיניות
ההתיחסות היחידה שלו לסקס אפיל היא בשיר A Friend Like Me, כאשר הוא יוצר רקדניות יפהפיות יש מאין ומופיע בענק במקום זו שאלאדין עומד לנשק. זה לא אומר דבר על הנטיה המינית שלו, רק שהוא מספיק שובב בכדי לעבוד על אלאדין, תוך הצגה מרשימה של כוחותיו.
אם כבר, ראג'ה (הטיגריס) הוא היחיד שנושך ישבנים.
בשלב זה לא נראה לי שזה משנה
לסוג המחקרים שאובר-רייטד מצטט אם למשהו יש מיניות או לא. נראה לי שהם יכולים להכריז גם על השטיח כהומו.
לג'יני אין מיניות
טוב. בוא לא נתווכח עד מחר.
ולסיכום-
אתם יכולים לנחור בבוז עד מחר אבל נבלי דיסני מייצגים מיניות "עקומה" השונה מהמיניות הזוגית התקינה של הגיבורים, ממש כמו המבטא השונה שלהם, דבר זה מתבטא בעיצוב הדמות ובאנימציית הדמות.
בעניין התחקירים של דיסני- האנימציה אכן מבוססת על מחקר רציני, אבל כידוע הם מאוד גמישים בכל אספקט אחר (ע"ע הרקולס), ומה הקשר בעצם? אותו דבר בעניין הצבעים, מה הקשר?
בירה נשר (מאלט)
אין ויכוח עם זה שלנבלים בסרטי דיסני יש גישה לזוגיות שנראית מעוותת לצופה בן ימינו (אפילו אם בזמן התרחשות העלילה, היא הייתה מקובלת). העניין הוא שמה שנחשב לנורמה הוא אהבת אמת מונוגמית שנבנית באופן טבעי בעקבות ארוע או סדרת ארועים בין שתי דמויות. הנבלים נוטים לנסות לכפות את אהבתם על אחרים, בין אם בעזרת כישוף, או ע"י שימוש לא רלוונטי בכח. עדיין, גם הנבלים של דיסני הם או א-מיניים, או הטרוסקסואלים ולפעמים באופן בוטה במיוחד (גסטון).
מה שעוד לא הסברת זה מה נחשב בעיניך סטראוטיפ הומוסקסואלי בנבלי דיסני. אתה כל הזמן מעלה את שילוב המילים הזה כאילו הוא מובן לכולם, אבל הוא לא ומהתגובות שלך, עוד לא הבנתי למה הכוונה בדיוק. זרקתי ניחוש שהכוונה אולי להופעה החיצונית, אבל את זה ניתן להסביר כאפיון חוזר של דמויות בסרטים לכל המשפחה, כאשר הצבעים הם אמצעי בולט למדי.
בירה נשר (מאלט)
אה. אמרתי קודם…
שפת גוף- פלבולי עיניים, תיאטרליות, תנועות ידיים מוגזמות.
הופעה ממש אה לה סטיבן פריי.
אתמול הכל נראה לי ברור כשמש ועכשיו כבר פחות. אולי אני צריך לחזור למאמרים שלי.
''שפכת מין'' זה פשוט מצוין. אימצתי בחום.
אופס, טעות פרוידיאנית
(אבל אני עדיין דורש תמלוגים על כל שימוש עתידי בה)
אני מסכימה בהחלט.
מהסאבטקסט של השיר "לילות ערב" בהחלט ניתן להסיק שהוא מתייחס לפרס.
ועכשיו: רגע של אירוניה
עם כל מה שכתבתי על ההשקעה של דיסני בתחקיר, פרס לא נחשבת מדינה ערבית. בנוסף, אני בהחלט מאמין שהתיעצו עם היסטוריונים ומומחים בארכאולוגיה בכדי לדעת כיצד נראתה עיר מערב-מרכז אסייתית לפני אלף ומשהו שנה ומה לבשו בני המעמדות השונים. עדיין, הסיפור המקורי מתרחש בסין.
אולי אני טועה, אבל לא נראה לי שאלדין (הסרט) מתרחש בפרס.
בדיוק בגלל שפרס היא לא מדינה ערבית, ולא מצוין בפירוש שמדובר בפרס.
למען האמת, באמת לא אומרים איפה הסרט מתרחש
העיר אגרבה היא ככל הנראה פיקטיבית והמראה הכללי של הסרט מושפע מאוד מ"הגנב מבגדד". למעשה, אני בכלל לא זוכר שמישהו בסרט מציין שהוא מתרחש בפרס, אולי פשוט מתבלבלים עם Prince of Persia. הנה אפילו ניתוח קצר על מיקומה האפשרי של אגרבה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forumId=172&a=65811&c=6916&sc=0&ssc=0
בכל אופן, הם עדיין לא סינים.
אגב
הניתוח המקושר לא באמת מצליח לענות על השאלה. מציעים שם דרך מעניינת לאיתור ארץ ההתרחשויות ע"י פסילת מקומות שנזכרים בשירים כתחנות במסע, אבל היא לא מספקת. עדיין נותרות לא מעט מדינות שאינן מוזכרות ואין שום התיחסות ספציפית לגיאוגרפיה, האדריכלות וסגנון הלבוש בסרט (לכתוב שיש שם מדבר ובניה צפופה זה לא מספיק). המסקנה המתבקשת, בסופו של דבר, היא שהסרט לא מתרחש במדינה ספציפית ואגרבה היא פשוט שילוב של מאפיינים כלליים מהתרבות האיזורית של לפני אלף שנה ומעלה.
למען האמת, באמת לא אומרים איפה הסרט מתרחש
אם אני זוכר נכון העלילה מתרחשת בסוריה או בלבנון וזה בעזרת הסדרה של אלאדין(נתקלתי בה בטעות, באמת!) שהם מציינים שהם הולכים להמר ומדברים על עיר הימורים מפורסמת או משהו כזה ויש הרבה נקודות דימיון נוספות בפרק ללבנון
ומצד שני:
יש מרצה באוניברסיטה העברית שעם כל התיעוב שלה לדיסני ולמסרים שלהם טוענת שדווקא העיצוב של אורסולה כדראג קווין הוא אחד הרגעים החתרניים הבודדים שאפשר למצוא בסרטים שלהם. כמו שאמרתי, זו הבעיה בניתוחי תוכן – אפשר לעשות כמעט כל דבר עם כמעט כל טקסט. אז יש לך שני מאמרים שמדברים על הסאבטקסט ההומופובי בסרטי דיסני. השאלה המתבקשת כאן היא: אז מה? כשיגיעו החוקרים עם המוטיבציה המתאימה, הם ייצגו כולם את האיסלאם, או הבודהיזם, או תומכי תכנית החלל.
אני לא אומרת שאין סאבטקסט, או שאין מסרים בעייתיים בטקסטים תרבותיים. אני רק אומרת שהנטייה בעולמנו כרגע היא למצוא אותם בלי הרבה קשר לטקסט.
מאליפפססנננטטט
פחדתי ממנה מ=ו=ו=ת כשהייתי קטנה,
היו לי סיוטים ממנה !!#
במבי.
אני יודעת שגם הייתי בוכה, אם הייתי רואה כשהייתי קטנה.
קואלה-
כי היא מפחידה, ומזוויעה.
עזבו את כל השאר,
היא באמת מעבירה בכם צמרמורת!
(ואני בהחלט לא חושבת שעל כלבים וגנבים היה הסרט הכי טוב של דיסני..)
אבל אם כבר נבלים,
מה עם ההונים במולאן?
קואלה- החיה הכי מתוקה ועצלנית שקיימת?
מה היא עשתה לך רע?
אולי הוא התכוון לקואלה הזו:
קואלה- החיה הכי מתוקה ועצלנית שקיימת?
חחח
התכוונתי כמובן קרואלה
נמ, צריך ללמוד לכתוב לאט XD
כל הרעים ביחד פה
להנאתכם
http://www.youtube.com/watch?v=IZ1xw0Mfubg
לא יודעת, ראספוטין תמיד עשה לי חררה.
מה רספוטין עכשיו?
אנסטסיה זה בכלל סרט של דון בלות' ופוקס המאה העשרים.
(תמיד הייתה לי חולשה לבארטוק.)
ומה עם
שאן יו (ככה קראו לו?) ממולאן. אמנם הוא לא מדבר יותר מדי בסרט אלא רוב הזמן נושם בכבדות ופותח עיניים גדולות ומרושעות, אבל זה דווקא הופך את הנוכחות שלו לעוד יותר מאיימת ומצמררת. כשהוא כן מחליט לדבר, זה במשפטים קצרים ואכזרים במיוחד ובקול נוראי(ספוילר קל:"הילדה הקטנה תחסר את הבובה שלה")…
תוסיפו לזה את ההונים המגודלים שמלווים אותו ואת העובדה שמלחמות זה דבר מפחיד באמת וקיבלתם נבל מוצלח מאד.
''תחסר את הבובה שלה''?
זה ציטוט מדויק מתוך התרגום? אני מקווה שלא. כמה זה ילדה חסר בובה?
הרשו לי לצטט בקצרה
ברור שג'פאר...
המלכה ומליפיסנט לא מספיק מעניינות, קפטן הוק והאדש יותר מגוחכים מרשעים, אורסולה וקרואלה בהחלט מספקות תחרות אבל אין על ג'אפר ("הזקן שלך…כל כך…פתלתל").
האדש=האדס
הבחירה הראשונה שלי בהחלט:
קפטן הוק.הוא לא הכי רשע אבל הוא כל כך מצחיק! והדמות שלו גאונית! אני לפחות לעולם לא אשכח את:"אני חמור ים!" וכד'.
זאת אחת הדמויות שאני נהנית לראות בגללן את הסרט..
סקר קשה ביותר
בניגוד לרוב הסקרים, בסקר הזה ראיתי את כל הסרטים. דבר שגרם לי באמת להצביע ויותר גרוע, לא להחליט מהר. התלבטתי קשות תוך כדי קריאת כל התגובות עד שהבנתי שאלאדין הוא הסרט המושלם וג'פאר הנבל המושלם, ושום דראג קווין תת מימית או אל מתוסכל לא ינצחו אותו.
ג'פאר וכל דבר שקשור לאלאדין לשלטון!*
*חוץ מג'פאר בעצמו בעצם, כי לא נעים לחיות בממלכה שלו.
אני לא מבין למה אין עוד סקרי דיסני.
מה עם המצחיקן הכי טוב בתולדות דיסני? טימון ופומבה, ג'יני, קרואלה דה וויל (תודו שהיא הייתה קורעת), הפיות מהייפהיפיה הנרדמת… לא חסר! אבל על בטוח ג'יני מנצח… מצחיקני העולם התאחדו כדי לדובב את הלץ המבדח הזה!
הו ג'יני ג'יני...
וכמובן מושו, לומייר, יאגו, סמית', ושאר החיות/שמנמנים משופמים.
הדמויות האהובות עליי.
ברור שג'פאר
יודע בדיוק מה לבקש?
כל משאלה שלא מבטלת את הקודמת והאחרונה היתה כמובן בחירה גרועה
אלא אם *=" ?!
דיסני בקליפים
http://www.youtube.com/watch?v=vp-I5qwf0Dc&mode=related&search=
ים) שפתאום, נראה כמו סרט בכלל לא רע.
Bitch בגרסת הרקולס (מכיל
http://www.youtube.com/watch?v=C-8BC8rkc5Q&mode=related&search=
Girlfriend של אבריל לאבין.
http://www.youtube.com/watch?v=Zce2jV2l1kY&mode=related&search=
http://www.youtube.com/watch?v=kaLMeJzkXYI&mode=related&search=
The Internet is for Porn, מתוך המחזמר הפארודי Avenue Q.
http://www.youtube.com/watch?v=_GGGAJ_2TvQ&mode=related&search=
יש איזשהו קשר?
בין השירים לבין ה"קליפים", כלומר? לא זיהיתי שום ניסיון להתאים את תנועות השפתיים לשיר, או להתאים את ההתרחשויות למוזיקה. בשביל מה זה טוב?
יש נסיון
בקליפ של Bitch, למשל, בכל פעם שנאמרות המילים I'm a sinner, רואים את מגרה עם האדס. כששומעים את המילים This may mean you'll have to be a stronger man, רואים את הרקולס הצעיר מתאמן.
ב-Ultimate Showdown, יש התאמה בין המילים לבין הדמויות שמופיעות על המסך. אפשר לשים לב כל עוד אין דיליי.
בשירים האחרים, הנסיון היה בעיקר להתאים מבחינת העריכה, אבל זה לא תמיד הצליח. אחת הבעיות היא שניסו להלביש את מילות השיר על תנועות שפתיים שנועדו לטקסט אחר, אבל אני חושב שהרעיון נחמד.
דווקא הקליפ של The internet is for porn מוצלח מאד,
עם התאמה טובה למדי בין המתרחש בקליפ לבין השיר.
עד שהגעתי אליו כבר התייאשתי
הוא באמת טוב יותר מהאחרים. אבל עדיין מיותר.
או, מצאתי את הקליפ הזה עכשיו, במקרה:
The internet is for porn, פיטר פן. הכי מוצלח בינתיים:
http://www.youtube.com/watch?v=wQNWyc1YfSM&mode=related&search=
ההתאמה בין תנועת השפתיים למלות השיר אינה מושלמת, אבל פרט לזה, הקליפ מצוין.
דווקא פחות אהבתי
The Ultimate Showdown of Atlantean Destiny הכי מוצלח לדעתי.
לעזאזל, אתה צודק.
זה מזכיר לי כמה 'אטלנטיס' היה אסתטי.
אין מה להגיד, מייק מיגנולה מוכשר. חבל שהתסריט כזה דבילי.
צא לספרית הוידאו המובחרת הקרובה אליך
וקח את 'The Amazing Screw-On Head'.
אמנם גם כאן התסריט דבילי, אבל כאן זה בכוונה (וזה גם מצחיק).
תורגם לעברית ספר על ההיסטוריה של דיסני:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/866864.html
הספר אינו עוסק ב-''היסטוריה של דיסני''
הוא עוסק במה שהתרחש בחברה בצד העסקי בעיקר מאז שמייקל אייזנר התמנה שם כמנהל. ה-"היסטוריה של דיסני" מתחילה כמה שנים טובות לפני כן.
לגבי השיר של סקאר
לא נראה לי שמלך האריות הוא מטאפורה למלה"ע II, בעיקר מאחר והוא יותר מבוסס על המלט. מה שכן, הקליפ של Be Prepared אכן שואב השראה מ"נצחון הרצון".
הכול נכון, אבל לא הזכרת את השיר הגדול מכולם - של ג'אפאר באלאדין!
לדעתי, שיר הניצחון הכי טוב של נבל כלשהו אי פעם. למי ששכח – הנה זה:
http://www.youtube.com/watch?v=x_FguEpJ3fo
(יש בקטע הזה ספוילרים לשלב מתקדם למדי ב-'אלאדין', אם מישהו לא ראה את הסרט)
ככל הידוע לי,
אורסון וולס מעולם בחייו לא צרח 'רוזבאד'. מקסימום לחש. זכותך לאהוב את מה שאתה אוהב ולהעדיף את מה שאתה מעדיף, אבל להביע זלזול מופגן בדברים שככל הנראה לא ראית בכלל לא גורם לדעתך להישמע אמינה יותר.
שכחת אחד חשוב..את רדקליף מפוקהונטס…אבל הדמות הכיהכי הכי רעה לדעתי שהייתה בדיסני זה פרולו מהגיבן מנוטרדאם..הוא היה אכזרי ברמות קשות…
סצינת דיסני המלחיצה ביותר
דרך אגב אחת הסצנות הטובות בסרטי דיסני היא מהגיבן מונטרדאם שפרולו מסובב לאזמרלדה את היד ומעביר יד על הצוואר שלה והיא שואלת "מה אתה עושה?" והוא עונה לה "מדמיין את החבל על צווארך היפה"
כבודה האבוד של האם החורגת (באיחור של כ-8 שנים...)
אם הייתי מגיעה לסקר הזה בזמן שהוא יצא, לא הייתה לי שום בעיה עם רשימת הדמויות המופיעה, ולאחר התלבטות קשה בין מליפיסנט, שיר-חאן, הוק, קרואלה דה-ויל, אורסולה, ג'פאר וסקאר הייתי בוחרת בוודאי במלכה.
א-ב-ל ממש לפני מספר חודשים ראיתי את סינדרלה, בפעם הראשונה מזה שנים רבות, וגיליתי שלא זכרתי כלום מהסרט. ועוד גיליתי, שהאמא החורגת בסינדרלה היא פשוט נבל בסדר גודל של קרואלה דה-ויל, שכן כמוה היא אנושית ואמיתית, ובהחלט יש בה משהו מאוד מאיים ומפחיד. ולכן, גם אם לא הופתעתי מזה שהיא לא הופיעה בסקר, כן הופתעתי שאף אחד לא שם לב לכך, במיוחד בהתחשב שסינדרלה נחשבת לקלאסיקה.