במקור: De Gronne Slagtere
תסריט ובימוי: אנדרה תומאס ינסן
שחקנים: מאדס מיקלסן, ניקולאי לי קאס, לינה קרוס
"את צועקת – קניבל.
את שותקת – קניבל.
אין תקווה – קניבל.
אם לא תרצי בי, אני אלך"
(מתוך "קניבל", מאת שלמה ארצי, כפי שצוטט באתר "אבטיח").
הכירו את הולגר, קצב ד?נ?י שמן, עליז ומרושע. הולגר הוא דמות בתעלומה בלשית מותחת. זה התחיל משני בחורים שעבדו פעם באיטליז של הולגר, סוונד המזיע וביארנה הפאסיבי. יום אחד הם עזבו, ופתחו חנות משלהם. בהתחלה לא היו להם לקוחות, גורנישט, ואז פתאום היו המון. הולגר הבין שיש קשר בין העובדה הזאת לכך שאנשים התחילו להיעלם ליד החנות שלהם, עכשיו הוא מנסה להוכיח את זה, ויפה שעה אחת קודם, לפני שעוד אנשים ייפגעו.
הכירו את סוונד, איש לחוץ ומריר. כמו הרבה אנשים לחוצים ומרירים שאתם מכירים, אף אחד לא אוהב אותו, כי הוא מגעיל לאנשים, והוא מגעיל לאנשים כי אף אחד לא אוהב אותו. כדי להשלים את מזלו הרע, יש לסוונד בעיה חמורה של הזעת יתר, שגורמת לו לטפטף יותר ממזגן של אוטובוס בקיץ. איכשהו יש לו בכל זאת חבר אחד, ביארנה, וכל מה שסוונד רצה זה שהאיטליז החדש שפתחו יחד יצליח. אבל סוונד הוא דמות בקומדיית אימה שחורה, ולכן, כדי להשיג את הבשר הפופולרי, הוא צריך היה לוותר על כמה לקוחות פוטנציאליים. לוותר עליהם סופית, מבינים? כשאנשים אוכלים את ה"מעדנוף" שלו, הם באמת מלקקים אצבעות. מה אתם מזועזעים, זה נורא טעים. אתם יודעים שבזכות אנשים בעלי טעם טוב כמוכם, סוונד היה בטלוויזיה ובעיתון? הוא אמנם מרגיש שמשהו לא בסדר פה, אבל הוא לא יכול להפסיק עכשיו, כשלראשונה בחייו הוא מתחיל להצליח. רוצים לראות את המקפיא בחנות שלו מבפנים? היזהרו רק שהדלת לא תיטרק, הקור שם ממש קטלני. אופס, הדלת נטרקה מאחוריכם בטעות. טוב, לפחות עכשיו יש לסוונד בשר למחר.
הכירו את ביארנה. אין לו מה להגיד, מקסימום הוא ישאל אם יש לכם אולי ג'וינט. הוא פשוט לא מוצלח בדיבורים. למשל, כשהוא כועס על מישהו, אין לו מילים לבטא את זה, אז הוא בועט לו ברגל. מאז שהוא פתח את החנות עם סוונד, ביארנה הוא דמות בדרמה מלאת קונפליקטים. הוא היה לבד בעולם, עד שאחיו אייגיל, שהיה בתרדמת שבע שנים, התעורר פתאום. אבל ביארנה לא רוצה לראות את אייגיל, ויש לו סיבות טובות לכך. חוץ מזה, הוא פגש סוף סוף בחורה נחמדה, אסטריד, רק שהוא ממש לא יכול לספר לה למה הוא וסוונד מצליחים כל כך. הוא בעצמו לא מבין איך הוא מקבל את מה שסוונד עושה. ככה הוא ביארנה, זורם עם הדברים. אבל בפנים, התסכול מצטבר.
הכירו את אסטריד. אסטריד עובדת בבית קברות, בשריפת גופות. קצת משעמם, אבל היא טיפוס מיוחד, אז היא דווקא נהנית מזה. וחוץ מזה, לאחרונה נהיה לה מעניין. אסטריד מעורבת בסיפור אהבה מוזר עם אדם שכמוה, מסתובב בשולי החברה – ביארנה, בחור מופנם, שתקן ומוזר. היא לא ממש יודעת לאן הולך הסיפור שלה עם ביארנה, ויש לה הרגשה שהוא לא מספר לה משהו.
הכירו את אייגיל, שחזר לחיים אחרי חוויה של כמעט-מוות, ואת החבר הכי טוב שלו – ראש של חזיר, שלא חזר לחיים אחרי מוות סופי לגמרי. עכשיו שניהם דמויות בסרט, סאטירה חברתית על היחס של בני אדם לבשר. הם רומזים לנו שאנחנו מזדעזעים מהריגה ואכילה של אנשים, אבל מה כבר ההבדל בין אנשים לבין חיות? הרי רובנו לא מסוגלים למלוק את הראש לתרנגולת, כמו שאנחנו לא מסוגלים להרוג בן אדם. על אחת כמה וכמה שלא נהיה מסוגלים להתעלל בהם לפני כן. אבל אם יעשו בשבילנו את העבודה, אנחנו נאכל וניהנה, בשני המקרים.
הכירו את אנדרה תומאס ינסן, הבמאי והתסריטאי של 'הקצבים'. כן, לא התבלבלתם, אנדרה תומאס הוא במאי מדנמרק, ולא קוראים לו לארס פון-טרייר. האם הוא עשה סרט מהנה? כן ולא. שום דבר בסרט הוא לא אסון: השחקנים די טובים, במיוחד מאדס מיקלסן (סוונד), אבל לא מרגשים. העלילה קופצת מעניין לעניין, ולא תמיד ברור איך דמויות הגיעו ממקום למקום, וזה קצת מפריע. אבל בסך הכול, בדקות שבהן הסרט הוא קומדיה שחורה, הוא מצחיק-מזוויע; בדקות שבהן הסרט הוא דרמה, או סיפור אהבה, הוא קצת מרגש; בדקות שבהן הוא סאטירה חברתית, יש מסר; וכשלא יודעים אם סודם של ביארנה וסוונד יתגלה, יש קצת מתח. הבעיה היא שכל הדקות האלה הן דקות נפרדות זו מזו, כך ש'הקצבים' הוא למעשה חמישה סרטים – די טובים – בגוף של סרט אחד. ובגלל זה, הוא לא לגמרי סרט טוב אחד.
אילו הייתי פוגש את אנדרה תומאס ינסן, הייתי אומר לו שהוא יכול היה להסתפק במקסימום שניים-שלושה סגנונות, במקום ארבעה-חמישה, ואז אולי היה יוצא לו סרט טוב באמת. מצד שני, ביקורת כזו עלולה להרגיז אותו. ואם אני אגיד משהו מרגיז ליוצר של הסרט הזה, הוא בקלות יכול לומר: "רואה את הדלת הזאת? יש שם מקפיא בשר מעניין מאוד. תיכנס, תיכנס. אוי, הדלת נטרקה במקרה מאחוריך. זאת היתה תאונה. הייתי פותח אותה, אבל אני ממהר הביתה. לא נורא, ניפגש לסנדוויץ' מחר".
שמות דניים זה מצחיק.
אני חושבת שרק בשביל השמות האלו כדאי ללכת לראות את הסרט.
חבל שהוא לא טוב כי הרעיון דווקא נשמע מעניין. בעל פוטנציאל, לאור העובדה שלא נעשו הרבה סרטים בנושא (אם זה בכלל יכול להיקרא נושא)…
קוסם – צריך להמשיך להגיד לך שהביקורות מצוינות? כי מתחיל להימאס לי לחזור על זה כל הזמן.
*מעניין מה האמריקאים חושבים על ישראל כשהם פוגשים מישהו שקוראים לו "דודי".
לא התכוונתי שהסרט לא טוב, במובן של ''לא שווה צפייה''
ואני מצטער אם הניסוח מטעה, ויוצר את הרושם הזה. התכוונתי שהסרט מנסה להיות יותר מדי דברים בבת אחת, אז הוא מתפזר ביניהם, ולא מצליח לבצע אף אחד מהם בצורה ממש טובה. אבל עדיין נהניתי ממנו.
לאף אחד, אף פעם, לא נמאס לשמוע מחמאות. זה בטח כלל בפיסיקה, "חוק תנע האגו", או משהו כזה.
אני לא יודע מה אמריקנים חושבים על שמות ישראלים. אבל מניסיון שלי ושל אחרים, בהרבה מדינות, אחת השאלות הראשונות ששואלים ישראלים היא "כמה גמלים יש לאבא שלך?".
גמלים וקופים
אמא שלי היתה גרה בברזיל, בריו. ברזיל גדולה כמעט כמו ארה"ב כולה, היא הכח הכלכלי המוביל בדרום אמריקה, והערים הגדולות שלה יכולות להשתוות לערים כמו ניו יורק.
אבל האמריקאים לא מכירים שום דבר חוץ מארה"ב. החברים האמריקאים היו שואלים שאלות בסגנון, "כבר ראיתם קופים רצים ברחובות וזורקים קוקוס?"
אחרי שצפיתי בסרט "הטרמינל", במיוחד בסצינה שבה הם מנסים לחקור אותו ("אתה אמור לפגוש פה מישהו?" "כן". "מי?" "כן". "לא, מי?" "כן.") הבנתי שהם באמת לא קולטים שיש אנשים שלא מבינים אנגלית. (או שיודעים להגיד רק "כן").
אני אעיף מבט בסרט כשתהיה לי הזדמנות!
והביקורת מצויינת. קולעת, מצחיקה, מעניינת ומעבירה היטב את מה שניסית לאמר על הסרט. אני יכולה להמשיך, אבל נראה לי שהבנת את הפואנטה
.
אה, אז זה כמו ''אמריקן גאי''?
בזכות הלינקים
גם משכילים וגם מפילים (תרתי…)
הלינק של ''עיבוד בשר אנושי''
מוביל לאתר הזוי במיוחד, שאני לא מצליח להכריע בשאלה האם הוא סאטירי או רציני. מצד אחד, יש בו לא מעט התלוצצויות מודעות לעצמן בנוסח "אם אתם בוחרים להתאבד, אל תהססו להוריש לנו את רכושכם". מצד שני, רמת ההשקעה באתר לא הגיונית, יוצריו הקימו עמותה רשומה (או כך לפחות הם טוענים), הם מפיצים מגזין שעוסק בדילול המין האנושי, והרבה מהטענות שלהם רציניות לחלוטין (ואפילו הגיוניות בחלקן, רחמנא ליצלן). קריאה מרתקת, בכל אופן.
כנסייית היות'נאסיה
גם אני לא בטוח אם הם רציניים או לא, ואני לא בטוח שגם הם בעצמם יודעים. בכל מקרה, הם ותיקים מאוד ברשת – אני מכיר את האתר שלהם עוד מ-96' או משהו כזה, לפני שכולם כולל כולם הריצו בדיחות ברשת.
כנסייית היות'נאסיה
למה במדד אוכלויסיית העולם אף אחד לא מת? (המונה עולה בקצב רצחני, אבל למשך הדקה שהתבוננתי בו הוא לא ירד בכלל).
נסי כאן:
(אמנם לא מוות בנסיבות טבעיות, אבל נניח)
http://homokaasu.org/killeveryone/kill.gas
תודה. אבל עד כאן.
זה נהיה יותר מדי הזוי בשבילי. בררר…
אפשר להוסיף לינק?
לסיפור "לאכול אותם":
http://www.dreaming.co.il/babycakes.shtml
או באנגלית (גרסת קומיקס)- "babycakes":
http://ljconstantine.com/babycakes/page1.htm
זה ממש חזק. בהחלט מזעזע.
מי שלא נכנס ללינק שלא יקרא!
באצם אני רוצה שתקראו את כנסו—-http://ljconstantine.com/babycakes/page1.htm
הסיפור הזה זה אחד הסיפורים/מעשייות/צ'יסבטים/קומיקסים הכי סדיסטים שקראתי/ראיתי בחים שלי! (יש יותר גרועים…)
אני נגד התעללות בחיות וזה באמת לא בסדר אבל אני גם יודעת שיש כמה דברים שבאמת נחוצים (רפואה ומאכל, את הבגדים מהעורות עושים מהחיות שכבר אכלו).בתור צמחונית אני חושבת שעדיף לא לאכול חיות למרות שלא מפריעה לי אם מישהו אחר אוכל בשר- אבל תינוקות?
אין לי איך לתאר את זה!
זה מחלךחל ומגעיל, פשוט עברה בי צמרמורת כשקראתי את זה!
*דרך אגב – הסוף ממש יפההה!
אבל זה כבר לא קשור!
נ.ב
הסרט נשמע מצחיק ומעניין (בדר"כ דברים מהסוג שהיה כתוב עליהם בכתבה מצחיקים אותי ולא מפחידים). אם לא הייתי קוראת את הקומיקס אני אולי הייתי אפילו שוקלת לראות את הסרט ואולי (אולי אולי אולי) הייתי גם מורידה אותו!
נ.ב2
אני נשמעת ממש מגעילה, רעה והיסטרית בקשר לכתבה ואלי קצת היגזמתי………..אני לא בנדם שלוקחת דברים יותר מדי ברצינות…….דווקא להפך – אני בנדם שלוקח דברים בסבבה, לא יודעת למה היה לי מצברוח קרבי היום (ככה זה אחרי שרבים מכות עם האחים שלי…)
אבל חוץ ממך
כל הקרניבורים הם גם קניבלים?
אבל חוץ ממך
בני אדם הם לא קארניבורים
הם אומניבורים
רגע, זאת הגירסה המצונזרת?
כי הרי "הקרנת הסרט בארץ בוטלה", לא? אז מי וויתר בסוף, המפיצים או המועצה?
הוגש עירעור,
והועדה שינתה את החלטתה. הסרט מוגבל מגיל 18 ומעלה אבל שום סצינות לא קוצצו ממנו.
(הוגש ערעור למי? למה? איך? לא יודע).
להיות ''תעשיית סרטים יותר אקטיבית מזאת של ישראל''
זה לא הישג כ-ז-ה גדול. אמנם התעשייה פה מראה סימני אקטיביות מוגברת בשנים האחרונות, אבל מעולם לא חשבתי שהיא בולטת בתחום מעל רוב מדינות המערב.
אגב (1) – הסרטים האלה, שאחד חדש מהם מגיע כל שבועיים לקולנוע, הם הפקות מסחריות ברובן, או כאלה שנתמכות ע"י המדינה?
אגב (2) – אנשים גם ממלאים את האולמות שבהם מוקרנים הסרטים האלה?
להיות ''תעשיית סרטים יותר אקטיבית מזאת של ישראל''
לפחות עבורי, ברור לחלוטין שפון טרייר
הוא לא הבמאי הדני היחידי, בדיוק כמו שהצרפתים יודעים (אני מאד מקווה) שעמוס גיתאי הוא לא הבמאי הישראלי היחידי שקיים. אבל מה, דווקא בגלל שרוב הסרטים הדנים שמגיעים לפה הם שלו, מותר לצחוק על זה טיפה.
באתר של מועצת הקולנוע הדנית
יש הרבה מידע רלוונטי על הקולנוע הדני והצלחתו הכלכלית המרשימה בתוך המדינה ("הקצבים", אגב, הגיע למקום ה-13 ברשימת הסרטים הנצפים ביותר של 2003, כשהוא משאיר מאחוריו את "מטריקס רבולושנס" ו"אקסמן 2"):
http://www.dfi.dk/sitemod/moduler/index_english.asp?pid=1880
ולפניו 'ספר הג'ונגל 2'!
מסתבר שזאת בעיה שמטרידה לא מעט מדינות קטנות.
הנה מאמר על ההצלחה של הקולנוע הניו-זילנדי –
http://www.opinionjournal.com/la/?id=110004761
(איזו עוד מדינה יכולה להתגאות ב"שר לענייני שר הטבעות" בממשלה?)
איזו בעיה?
הסרטים המקומיים מצליחים מדי.
איכות התוצרת המקומית,
והרצון של הקהל המקומי לצפות בה, לעומת תעשיית הקולנוע האדירה של ארה"ב.
אבל הרגע נאמר ש*אין* בעיה כזאת בדנמרק
(גם לא פילים, אגב).
חוץ מזה, קשה להשוות. בדנמרק יש (אאל"ט) 6-7 מיליון תושבים, בניו-זילנד – רק מיליון, והם מפוזרים על פני שטח גדול הרבה יותר בלי שום ערים גדולות. למדינה כמו ניו זילנד הרבה יותר קשה לפתח תעשיית קולנוע מקומית. למרות זאת יש להם תעשיית קולנוע ענקית, רק שהיא לא עושה סרטים מקומיים.
ארבעה מליון.
בדנמרק או בניו זילנד?
בדנמרק או בניו זילנד?
היה שם קישור בהודעה שלפני הקודמת, נכון?
לא.
(התשובה, אגב, היא ניו זילנד).
אהבתי מאוד את הביקורת.
היא די שינתה את ההסתכלות שלי על הרעיון של הסרט.
תודה - ומתוך סקרנות, מה הייתה ההסתכלות המקורית, ולמה היא השתנתה?
תודה - ומתוך סקרנות, מה הייתה ההסתכלות המקורית, ולמה היא השתנתה?
קניבליזם, נו, צריך להסביר? :) לא יכולתי לדמיין למה מישהו יעשה סרט כזה. ראיתי בזה מין חציית קו אדום. יש דברים שעליהם… וכו'. (האמת היא שלא ידעתי כלום על הסרט מלבד זה שהוא עוסק בקניבליזם).
ממה שהבנתי מהביקורת, הסרט מאוד מודע לעצמו (אם כי הוא לא נשמע סגור על עצמו :)). הוא לא מנסה להיות תחליף לסרט סנאף, שזה בערך מה שחשבתי.
מצד שלישי, אני באמצע לקרא את עגבניות ירוקות מטוגנות בפעם השביעית, בערך.
אבל שם היה מגיע לו
ביקורת מצוינת. נכנסתי אליה
רק כי ראיתי שהקוסם כתב אותה. ממש לא בגלל הסרט, שברור לי שלא אלך לראות.
זו לא הפעם הראשונה שעושים סרט על הנושא. Soylent Green היה הרבה קודם וגם דליקטסן, שאפילו אחז ברעיון די דומה.
ביקורת מעולה.
(אני יודעת שכבר כתבתי את זה קודם, אבל היא באמת ביקורת משובחת ביותר).
ולמה ברור לך שלא תלכי לראות את הסרט? הוא לא יצירת מופת, אפילו לא ברור לגמרי איזה סוג של סרט הוא רוצה להיות, אבל נהניתי ממנו. אני חושב שהוא שווה צפייה.
אני לא מסוגלת אפילו לשמוע
סיפורים על פציעה חמורה יותר משריטה. בשר מגעיל אותי פיזית. כשאבא שלי היה מנקה עוף במטבח הייתי נסה משם בצרחות בהלה. גם אם היה מדובר על אטליז רגיל לא הייתי מסוגלת לשאת את המראות. אז בכלל כשמדובר על בשר אדם.
מתי שבת לארצנו מוכת הקור?
הבנתי. אם כך זה באמת לא סרט בשבילך.
אני ממליץ עליו לכל מי שמסוגל לשאת מראות כאלה.
ועדיין לא שבתי, אבל לשמחתי אני שב עוד כמה ימים.
ביקורת מצוינת. נכנסתי אליה
חבל רק שהתגובה שלך היא ספויילר נוראי ל-Soylent Green.
אופס. סליחה. אם עורכי האתר
יכולים להוסף סימן ספוילר להודעתי אני אשמח.
ושוב סליחה.
יכולים להוסיף סימון, אבל זה לא יעזור.
אנשים יסיקו מזה שההודעה מכילה ספוילר ל'הקצבים', לא לשום סרט אחר.
עשו על זה מערכון ב SNL פעם
שם ספיילרו את Soylant Green וירדו על הטוויסט ללא הפסקה. זה לא קריטי.
לא הבנתי.
אם הם עשו על זה מערכון ללא אזהרת ספוילר, זה אומר שמותר לספילר את הסרט הזה (או אחרים) בהפתעה?
לא... זה לא בסדר. אבל למרות זאת -
אף פעם לא ראיתי את הסרט הזה, אבל אני חושבת שכיום הוא נודע בעיקר בגלל הטוויסט שלו בסוף. זה לא אומר שאנשים יכולים להרגיש חופשי לספיילר אותו, אבל עקב התיישנות קלה וחוסר נגישות כללי (אני לא בטוחה, אבל לא נדמה לי שיצא לי להיתקל בזה בטלויזיה) אז זה לא קריטי כמו לספיילר את הסוף של הסרט החדש שבדיוק יצא לקולנוע, או כל סרט אחר שהטוויסט שלו לא נהפך לקלאסיקה קולנועית.
לא שאני חושבת שהייתי צריכה לספיילר
אבל בהמשך למה שמתילדה כתבה, ידיעת הטוויסט מראש היא מה שגרם לי לראות את הסרט מלכתחילה. למה שמישהו יצפה בסרט עלום מלפני עשרות שנים אם לא בגלל שהוא נחשב קלסיקה או קאמפ או כי יש לו נושא שכזה?
לעוד מישהו זה מזכיר את סוויני טוד?
sweeny todd באנגלית.
לעוד מישהו זה מזכיר את סוויני טוד?
לי. עכשיו כשכתבת על סוויני טוד נזכרתי. (למרות שזונדהיים קצת מעצבן במוסיקה שלו)
נמאס לי שהמחשב כל כך איטי בגלל כל הוירוסים שמנסים לתקוע אותו!!! אני מאחל לכל מי שמפיץ וירוסים שייתקע לו מסך מחשב בישבן!!!
''עכרור השלולית'' זה תרגום של Puddleglum
שהוא דמות מן הספר "כס הכסף" של סי.אס. לואיס – הספר השישי בסדרת נארניה.
"עכרור" זה מלשון "עכור", או עגמומי.