 |
||
| אחרי שמל גיבסון הוכיח לכולם שישו הוא בלי ספק כוכב עליון, באולפני ניו-ליין הולכים על פריקוול: סיפורה של מריה הקדושה. קתרין הרדוויק ('שלוש עשרה') צפויה לביים. |
10.02.2006
|
|
יומית
אחרי שמל גיבסון הוכיח לכולם שישו הוא בלי ספק כוכב עליון, באולפני ניו-ליין הולכים על פריקוול: סיפורה של מריה הקדושה. קתרין הרדוויק ('שלוש עשרה') צפויה לביים.
אחרי שמל גיבסון הוכיח לכולם שישו הוא בלי ספק כוכב עליון, באולפני ניו-ליין הולכים על פריקוול: סיפורה של מריה הקדושה. קתרין הרדוויק ('שלוש עשרה') צפויה לביים.
הממממ, אני תוהה איך זה יראה.
מערכה ראשונה: מריה הילדה – מריה הנערה, עם בעיות בבית והרומאים שמתעללים בעם שלה.
מערכה שניה: מריה הנערה פוגשת את יוסף בנגריה, הריח של העץ עושה לה את זה והם מחליטים להתחתן. ההורים לא מסכימים כי הם כבר מצאו בשבילה נער אשכנזי טוב, אבל יוסף מפליל את האשכנזי וגורם לצליבתו.
מערכה שלישית: טוויסט של בגידה, חוץ מכך שזו לא בגידה אלא immaculate conception. בנוסף, יוסף מיוסר מהסיפור עם האשכנזי.
מערכה רביעית: התפייסות כללית, לאחר שמלאך מגיע לחלומותיהם של כל המשתתפים ומסביר להם על אהבה קוסמית.
סצינת סיום: ישו נולד באוורה, שלושה חכמים באים עם מתנות, המצלמה מתרחקת ורואים כוכב חדש זוהר בשמיים.
כתוביות על הא, דא והכנסיה.
סוף!
מהיוצרים של ''תני לי סימן חיים''.
לא נשמע מבטיח במיוחד.
כלומר, זה לא שאני לא אוהב את "13", כי אני מאוד מאוד אוהב אותו, אבל אני לא חושב שהבמאית הספציפית הזאת מתאימה לביים סרט דתי על מריה מגדלנה.
זאת אולי הסקה קצת מוגזמת מדי על במאית שראיתי רק סרט אחד שלה, אבל אני חושב שהרדוויק ("שבוע קשה"?) טובה יותר בלביים סרטי נעורים טובים. כאלו שבועטים בבטן ולא מניחים לרגע. היא לא במאית של אפוסים הסטוריים מרהיבים.
אבל שוב – ע"פ סרט אחד בלבד קשה לדעת מה באמת הסגנון שלה.
היא ביימה גם את 'שליטי דוגטאון'
שלא הוקרן בארץ, ומדבר על תרבות הסקייטבורדינג בשנות השבעים. לא שזה מעיד על היכולת שלה בבימוי סרטים היסטוריים.
לפי ההצהרה של האולפן, היא נבחרה בעיקר כי היא אישה, והם רצו את ה"זוית הנשית" לסיפורה של מריה. יש מעט מאוד במאיות מוערכות, וסופיה קופולה היתה עסוקה.
לא נשמע מבטיח במיוחד.
מריה מגדלנה היא לא מריה הקדושה, למרות ששתיהן צפו בישו הצלוב. הראשונה היא ידידה קרובה, השנייה אמא של.
לא נשמע מבטיח במיוחד.
הרחבת את ההגדרה של "ידידה קרובה" קצת, לא?
אבל זה סיפור נורא קצר
מריה ויוסף מיד לאחר כלולותיהם:
יוסף: "יקירתי, הרגע נישאנו, איך את כבר בהריון?"
מריה: "אה…."
יוסף: "אני ממש מקווה שיש לך הסבר טוב"
מריה: "זה מאלוהים"
יוסף: "אה. טוב. בסדר. אבל הילד הבא יהיה שלי, כן?"
איך יעשו מזה סרט שלם?
ימצאו מה להוסיף לפני כן.
למשל, את ההידרדרות של מריה לסמים בתיכון, והגמילה שאחריה.
המלחמה שלה למען השתתפות נשים בטורניר השחמט של הכפר, והניצחון המפתיע על האלוף המגודל, האכזר והבלתי מובס עד כה.
המאבק המתמשך עם מחלת האיידס (שירשה מאימה, כמובן – היא הרי בתולה).
באמת, חסר מה?
בקרוב הקומיקס:
ואז הסרט שכאילו מבוסס על הקומיקס אבל לא ממש
רק חכו שהחברות הגדולות יגיעו לזה
סרט כחול על ישו?
היומית הזו נכתבה במיוחד עבורי, נכון? לא רק שאת 'הפסיון' לא סימפטתי במיוחד, כפי שאולי כבר קראתם, 'שלוש עשרה' הוא אחד הסרטים השנואים עליי ביותר ( אם הייתה לי רשימת "עשרת אסונות הקולנוע המחרידים שחוויתי, 'שלוש עשרה' היה פותח אותה, סוגר אותה, ומקבל כמה איזכורים יצוגיים באמצע). כבר בערך שנה אני מחפש אדם שאהב את הדבר הזה, נקרא לו "סרט" לצורך הדיון, רק כדי לדרוש ממנו הסברים.
תנו כבר את תפקיד הבמאי למל גיבסון. לפחות יהיה מעניין מבחינה חזותית.
אחד השנואים עליך?
מעניין. אני דווקא מחשיב אותו לאחד מסרטי הנעורים הגדולים אי פעם, ולסרט מאוד מרגש ומטלטל, שמצליח לעקוף קלישאות ברמה כמעט מעוררת הערצה.
הסרט גם גרם לי לחשוב הרבה זמן על איך התקופה הזו משפיעה על בני הנוער, ובכמה לחצים הם סופגים מהתקשורת של ימינו. אניל אשקר אם אגיד שבכמה קטעים מאוד הזדהתי עם הגיבורה המתבגרת (אולי כי אני מתבגר? אולי…) ולא הנחישות והרצון שלה להשתלב בחברה.
למה אתה לא אהבת אותו. תוכל להרחיב קצת?
—————————–
הברדוויל, שרק יציין שיש לו קראש (תרתי משמע) על הולי האנטר, ולכן לא יכול ממש לשנוא שום סרט בהשתתפותה, אבל היא לא הסיבה היחידה שהוא אהב את הסרט המדובר.
נדמה לי שכבר פרטתי פעם.
כן, הנה כאן:
כתבה מספר 2767
באופן יותר תמציתי: ה'שלוש עשרה' שאני ראיתי לא עוקף שום קלישאה. למעשה, הוא מוודא שהוא הצליח לעבור דרך כל קלישאה שאי פעם הוזכרה בשיעור חברה. החל מקלישאת "חיי המקובלים (במלעיל) לא זוהרים כמו שחשבתם" וכלה ב"שתיה וסמים זה לא קול, למרות מה שאתם חושבים". וכל זה מלווה במוסרניות מציקה, דמויות פלקטיות ועריכה דוחה שזה לא יאמן. כשהיית בטרום-חובה הייתה סדרת תשדירים כזו, קראו לה "פשוט אמרו לא!". 'שלוש עשרה' מזכיר לי פרק של הסדרה הזו, רק ארוך פי שעה, ובלי פרפר מדבר.
כשהיית*י* בטרום-חובה, כמובן.
איך אפשר
בלי שום אזכור לסרטו החדש של מל "The Passion of Quetzalcoatl"
או בשמו הנוצרי אפוקליפטיקו?
(סתם רציתי להפיץ את שם הכינוי שלו
)
ניטפוק
קווצאלקואטל הוא אצטקי, הסרט עוסק בתרבות המאיה. (אני חושב).
http://similarminds.com/movie.html
מבחן "איזה סרט קלאסי אני".
טוב, עשית לי את היום. מכל הסרטים, יצאתי "רשימת שינדלר". מעודד ביותר.
גם אני.
אם כי עשיתי רק את המבחן הקצר. אחרי שקיבלתי את התוצאה המדכדכת לא היה לי ממש אומץ לעשות את המבחן המעמיק יותר פן אקבל כתשובה את "שואה" של קלוד לנצמן.
אני יצאתי "שדרות סאנסט".
הבעיה שהם משתמשים בדרך ארכאית לכתוב טפסי מבחנים, וזה מה-זה מדכא לענות על זה.
הם צריכים ללמוד מ-OkCupid.
מתברר שאני ''מר סמית' הולך לוושינגטון''
לא ראיתי את הסרט, רק את הרימייק של מל גיבסון במשפחת סימפסון.
שיואו, גם אני!
ואני אפילו לא שמעתי על הסרט עד היום.
אגב, במבחן הקצר יותר שעשיתי קודם לכן, הסתבר שאני דווקא 'אפוקליפסה עכשיו'.
איכשהו שני הסרטים לא נשמעים לי קשורים במיוחד.
אידיאליסט שכמוני.
אנקת גבהים.
דרמטי, רומנטי ו, תגידו לי אם רק נדמה לי – נגמר ממש רע?