 |
||
| ב'העצמות המקסימות' של פיטר ג'קסון, שייצא בסוף השנה, המספרת היא ילדה מתה. ב'If I Stay', המבוסס גם הוא על ספר מצליח, הגיבורה היא נערה בתרדמת. כנראה שזה באופנה. קתרין הארדוויק ('דמדומים') תביים. |
24.05.2009
|
|
יומית
ב'העצמות המקסימות' של פיטר ג'קסון, שייצא בסוף השנה, המספרת היא ילדה מתה. ב'If I Stay', המבוסס גם הוא על ספר מצליח, הגיבורה היא נערה בתרדמת. כנראה שזה באופנה. קתרין הארדוויק ('דמדומים') תביים.
ב'העצמות המקסימות' של פיטר ג'קסון, שייצא בסוף השנה, המספרת היא ילדה מתה. ב'If I Stay', המבוסס גם הוא על ספר מצליח, הגיבורה היא נערה בתרדמת. כנראה שזה באופנה. קתרין הארדוויק ('דמדומים') תביים.
מזכיר לי
את הסרט על מישהו שעובר ניתוח, וחווה חוויה חוץ גופית, ומגלה תוך כדי הניתוח שרוצים להרוג אותו.. שכחתי איך קוראים לו, אבל הוא לא קיבל ביקורות טובות.
סכין בלב
אני רוצה טריילר! (לפיטר)
דרך אגב, זה לא באמת יהיה השם העברי של הסרט נכון?
אני לא יודע עדיין מה יהיה השם העברי של הסרט,
אבל 'העצמות המקסימות' הוא השם העברי של הספר ותרגום נכון של השם המקורי, אז אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה שם הסרט.
אני לא רואה סיבה למה המפיצים הישראלים לא יעדיפו לקרוא בשם הרבה
יותר רלוונטי, כמו, נגיד: "העצמות שתקעו אותי על הזמן".
אהם אהם.
יש לך מזל שאני במצב רוח רגוע כרגע. בוא נעבור הלאה ושזה לא יחזור. לעולם.
הספר בינוני למדי
קראתי את הספר כי הרעיון נראה לי מקורי, אבל מצאתי אותו דיי בנאלי. אני תוהה מה יעשה איתו ג'קסון, כי אפשר לקחת אותו לכיוון של סרט מטח או לכיוון של מסחטת דמעות.
-האשף הדגול
הספר בינוני למדי
לא מסכים, מאוד אהבתי את הספר.
ואני סקרן גם לראות מה ג'קסון יעשה איתו. יש שם בדיוק מספיק פנטזיה כדי שהוא יוכל להפעיל את היכולות שלו כמו שהוא יודע ("יצורים שמיימיים").
מש''א.
ספר ממש לא בינוני, מאוד מעניין, וגם הרעיון שמאחוריו מאוד מקורי (יחסית).
אני מצפה לסרט הזה מאוד (אם כי עדיין – מארקי מארק במקום ריאן גוסלינג? באמת?)
זו, אגב, הנקודה שבה הפסקתי לצפות לסרט הזה.
הספר בינוני למדי
פנטזיה? אתה מתכוון לקטעי גן העדן אני מניח. אני לא יודע. יש שם כמה אספקטים שהוא פשוט לא יכול להתרכז בהם אלא עם הוא ממש השתנה, כי בגדול הוא יוצר מאוד הוליוודי, ובספר יש אספקטים שהם דיי טאבו.
רציתי לפרט קצת לגבי דעתי על הספר: מצאתי את הרהורי הנפש של הילדה כתובים בצורה מעניינת, אך את כל סיפור הרקע עם הרוצח כולל הפתרון מאוד בנאליים. (אני מתכוון לעלילה שלו לאורך השנים, לא רק ההתחלה) קראתי סיפורי רצח\מתח טובים פי מונים וסיפור המסגרת של הילדה, למרות היותו מקורי ומעניין לא הספיק כדי להחזיק את כל הספר. לכן הרושם שכל החבילה הותירה עלי הוא בינוני.
-האשף הדגול
''אלא אם הוא מאוד השתנה''?
פיטר ג'קסון התחיל, וגם המשיך לא מעט זמן, בתור במאי של סרטים כל-כך לא קונבנציונליים, כל-כך שוברי טאבו, כל-כך חריגים ובוטים ולא מתחנפים, שנראה לי מפוקפק מאוד לתהות אם הוא מסוגל לעשות משהו פחות "הוליוודי". ראית את 'טעם רע'? 'Meet the Feebles'? 'יצורים שמימיים'? אפשר להגיד עליהם הרבה דברים, אבל מיינסטרים הם לא. רחוק רחוק מזה.
''אלא אם הוא מאוד השתנה''?
מצד שני הסרטים המאוחרים שלו (עיר הרשע, שר הטבעות, קינג קונג) הם בהחלט 'הוליוודיים': אבל הם הוליוודיים במובן הטוב של המילה, במובן של ג'יימס קמרון, של סטיבן ספילברג, של ג'ורג' לוקאס בימיו המוקדמים -גרנדיוזיות שמגובה בכישרון אמיתי לרגש ולהדהים את הצופה.
אתה מתכוון חוץ מ'עיר הרשע' ו'קינג קונג', נכון?
ב''עיר הרשע'' הכוונה ל''The Frighteners'', נכון?
אני אמנם לא זוכר הרבה מהסרט, אבל זכור לי שראיתי אותו פעמיים או שלוש ושהוא היה אחד הסרטים האהובים עליי בזמנו. לא יודע עד כמה הוא "איכותי", אבל לדעתי ולמיטב זכרוני הוא כיפי מאוד.
אתה מתכוון חוץ מ'עיר הרשע' ו'קינג קונג', נכון?
קינג קונג היה אחלה – אם כי סבל מסוף נמרח (היי, גם שר הטבעות). "עיר הרשע" – טוב לא ראיתי אותו מאז נעורי, הוא בהחלט היה חביב אז.
אבל לא דיברת על ''חביב'',
אמרת "גרנדיוזיות שמגובה בכישרון אמיתי לרגש ולהדהים את הצופה". זאת חתיכת מחמאה, שאני חושב ששני הסרטים הללו לא עומדים ברף הגבוה שהיא מציבה.
אמנם לא אותי שאלת,
אבל בשבילי קינג קונג היה אחת החוויות הסוחפות והמרשימות שעברתי בקולנוע. הכי "גרנדיוזיות שמגובה בכישרון אמיתי" שיש.
אבל לא דיברת על ''חביב'',
כשאמרתי "אחלה" על קינג קונג אכן התכוונתי ל"גרנדיוזיות שמגובה בכישרון אמיתי לרגש ולהדהים את הצופה" (אני ראה צריך כתוב מילון שפירא-לעברית).
בקשר לעיר הרשע: טוב, הוא בכלל לא כיוון לגרנדיוזיות, אבל הוא היה מהנה (שוב, בעיני עצמי הצעיר והמטופש יותר).
עניין של טעם, אני מניח.
'קינג קונג' היה גרנדיוזי ומדהים מבחינה ויזואלית. לרגש, אותי לפחות, הוא לא הצליח.
עניין של טעם, אני מניח.
אותי כן, אבל מצד שני אני לא דוגמה, התרגשתי גם כשאופטימוס פריים הופיע ברובוטריקים