היה זה לילה ארוך וקשה של פילים, קרוקודילים, קופים, פינגווינים ופשטידות. זה מה שנקרא חינוך ספרטני אמיתי. מפגש גולשי עין הדג, קון-אקשן, היה כאן וחלף. |
01.06.2007
|
יומית
היה זה לילה ארוך וקשה של פילים, קרוקודילים, קופים, פינגווינים ופשטידות. זה מה שנקרא חינוך ספרטני אמיתי. מפגש גולשי עין הדג, קון-אקשן, היה כאן וחלף.
היה זה לילה ארוך וקשה של פילים, קרוקודילים, קופים, פינגווינים ופשטידות. זה מה שנקרא חינוך ספרטני אמיתי. מפגש גולשי עין הדג, קון-אקשן, היה כאן וחלף.
בוקר טוב, עין הדג!
היה קון מצוין, נהניתי מאד. פגשתי מגיבים וקוראים פנים אל פנים וגיליתי תגלית מרעישה: כולכם לפלפים שאינם מסוגלים כוס קוואס אחת עד תומה. אגב, האש הנוזלית שרייבי חלק איתי עזרה לי מאד להעביר את הלילה.
אני מרגיש שאני חייב התנצלות בפני שלמקו, רעייתו ו-unknown.k על הצעקות שצעקתי במכונית. יש לי בזמן האחרון בעיית שמיעה קלה בגלל הגודש באוזן, וחוץ מזה, יש לי נטיה להתלהב ולהתרגז ללא סיבה נראית לעין, מה שגם גורם לי לצעוק.
בסך הכל, היה נחמד מאד, והכרתי הרבה אנשים נחמדים. כמובן, אני הייתי הכי יפה, חכם ומוצלח באופן כללי.
נ.ב. יופי של פשטידה, גברת שלמקו. באמת, דליקטס.
בזה תאשים את החותנת.
בפשטידה, זאת אומרת. בשאר אני בעד להאשים את הגודש.
לרד-פיש, לונג-גון ודר-הביצות וכולם
היה ממש נחמד. אמנם הייתי קצת עייף (הגעתי בשתיים בלילה אחרי יום עמוס מאד) ולא כ"כ הצלחתי להגיע לשיחות משמעותיות (פחות מהקון הקודם), אבל לא נורא. פעם הבאה.
בכל מקרה היה שווה לטרוח להגיע. קודם כל כי זה האפשרות השנתית לראות קצת פרצופים שיהיה אפשר לחבר לשמות ולניקים… וכמובן עצם המפגש והסרטים.
לרד ולונג ועכרור – הידד!
אגב, לגבי הסרטון עם התור למכונית
לקראת הבוקר התחלתי לנמנם. ואת הסרט על האנשים בתור למכונית לא לגמרי הבנתי. היתה שם בחורה שהיא מן אורקל כזה או מדיום ואנשים שנכנסו והיא הראתה להם מה שהם רוצים לראות. אבל יותר מזה לא ממש הבנתי ובמיוחד לא את הסוף המר…
וגם – מה היה הסרט הראשון? והאם יש קישורים לסרטונים?
אגב, לגבי הסרטון עם התור למכונית
הבחורה בסרטון מראה לאנשים את רגע "היווצרותם", כאשר אמם נכנסה להריון ולמי שמשלם עוד חמישה דולר, גם את מותו.
איפה הסרטונים? (לרד-פיש)
האם היה אמור להיות הפניה לסרטונים השונים ורק פספסתי? מאז הפעם הקודמת אני מחפש את הסרטון של יאטה, ומצאתי כמה עם אותו השם אבל משהו אחר. אז שמח אם יהיה קישור. וכך גם לגבי הסרטון על הבחורה. תוך כדי צפיה הבנתי שיש משהו משמעותי אבל הייתי קצת עפוץ מכדי ממש להבין ואשמח אם אצליח לראות זאת שוב ולהבין יותר.
פרסמתי כבר, למטה.
את יאטה לא מצאתי למטה
את הסרטון על האשה כן. ואין לי חרוז גרוע לזה…
יאטה!
http://www.youtube.com/watch?v=-yEDJ4d-fy0&mode=related&search=
ארוה''כ ראשון שלי
חבר'ה , קון ראשון שלי היה וחלף לו.
היה נהדר.
תודה לכל העורכים על ההשקעה בארגון.
נ.ב.
אני אשתדל ממש בקרוב להעלות את התמונות לרשת. בכל מקרה, מי שלא יכול להתאפק ורוצה את התמונות אצלו מיד, שישלח לי מייל.
להתראות בקון הבא.
באופן מסורתי, התמונות מרוכזות אצל אפסאלון
אני מניח שניתן לשלוח אליו את התמונות החדשות (רצוי אחרי הקטנת התמונות למשהו בסגנון של 800X600) לכאן:
fisheye ב alon.wox.org
[יש להחליף את ה-ב ב-@ כמובן]
אל ריכוז התמונות של קונים קודמים, אפשר להגיע מכאן:
http://fisheye.8ln.org
באופן מסורתי, התמונות מרוכזות אצל אפסאלון
http://picasaweb.google.com/targumon/ConAction
אבל למה בעצם רק תמונות? אנחנו לא בדור היו-טיוב?
http://www.youtube.com/watch?v=r2VA8p_ron4
מסורת זה לא מה שהיה פעם
אז כיוון שאפסאלון קצת התעייף, העלתי את התמונות שצילמתי לכאן:
http://picasaweb.google.com/oren.iz/FisheyeConAction2007?authkey=Whz3xUNTvD8
[אם מישהו רוצה שתמונתו תוסר, אנא לפנות אלי במייל (כרגע האלבום אינו ציבורי – אפשר להגיע אליו רק דרך הלינק הנ"ל).]
סוף סוף רואים אותי!
חבל שבלהט הרגע מנעתי מתרגומון לצלם אותי.
אוף, כמה עבודה...
כמה תמונות של באי הקון, באדיבות האחות הגדולה:
http://picasaweb.google.com/MoreConAction/MoreConAction
(כל זה בהנחה שעשיתי את זה נכון, מי יודע? הרי ידוע שמחשבים שונאים אותי)
מחשבים לא שונאים אותך.
מחשבים שונאים *בני אדם*.
(ואני אומרת את זה בתור מתכנתת).
מחשבים לא שונאים אותך.
נו,טוב, אם הם לא היו שונאים בני אדם לא היה ביקוש לעבודה שלך,לא?
יש לך אשליה
אם אתה חושב שהתפקיד של מתכנת זה לגרום למחשבים לעבוד. בשביל זה יש אנשי סיסטם, שתוך כדי שהם מחיים את המחשב שלך, הם גם מחליטים להתקין לך zshell בשביל הכיף.
יש לך אשליה
קודם כל אני בת.
אבל אם מחשבים היו עובדים לא היה צריך להמציא משהו חדש,נכון?
אררר. לא.
תמיד צריך לפתח דברים חדשים.
זה שהטלפון עובד לא אומר שלא המציאו את הפלאפון. זה שהפלאפון עובד, לא אומר שלא המציאו את הVOIP.
מחשבים שונאים תכנתים...
ואת ההוכחה סיפק דודו גבע.
אין לי מושג מי זה דודו גבע.
הבנתי מויקיפדיה שהוא היה צייר קומיקס, אבל לא באמת טרחתי לקרוא את כל הערך.
ברור לך עד כמה זה לא בסדר, נכון?
דודו גבע לא היה רק צייר קומיקס. הוא היה אחד המוחות הסטיריים והקומיים היעילים ביותר בתולדות המדינה. הוא גם עודד את תרבות הקומיקס האלטרנטיבי בארץ, אם כי לא הספיק לעשות רבות בתחום זה. אי אפשר להסביר מי הוא מבלי לעיין ביצירותיו (ומומלץ גם הסרט הקצר "כוכב קטן" שביים). גשי מיד לספריה וקראי את "יומן הפקיד"!
בעצם, גם הספר הזה יתאים בשביל תמונה כללית יותר:
http://www.steimatzky.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=10072593
קומיקס אלטרנטיבי ?
לא צריך קומיקס מיינסטרמי לפני שאפשר להגדיר אלטרנטיבי ?
בארץ תרבות הקומיקס כל כך דלה שהכל הוא או מיינסטרמי או אלטרנטיבי
קומיקס עצמאי? מחתרתי?
איך לקרוא לקומיקס שאינו מצויר בידי אורי פינק?
אלטרנטיבי לשאר התרבות
לא לקומיקס אחר.
ושתיקת הברווז, שתיקת הברווז!
שהייתי קוראת עוד מילדותי המוקדמת יחסית, ולימדה אותי פחות או יותר כל מה שאני יודעת.
הספר הזה
יצא יחד עם תערוכה נפלאה מעבודותיו, שכבר ירדה למרבה הצער.
אני עדיין מחכה שעיריית ת"א תאמץ את ההצעה (שהועלתה בכתבת המחווה הנפלאה והמרגשת של איתי אנגל) להעלות פסל של ברווז על בניין העירייה.
מאוד חבל שהתערוכה ירדה
הייתי בה והיא אכן מציגה את דודו גבע כיותר ממאייר ברווזים שנתבע בידי דיסני. כנראה, אגב, שזה מה שיזכרו לו בסופו של דבר. לפני שידברו על יוסף ואחיו, האביר זיק, או על כוכב קטן (הסרט הוצג בתערוכה), ידברו על דונאלד דאק עם שתי תרנגולות.
תל אביב?!
דודו גבע היה ירושלמי! לאהלן וסהלן יש אפילו קטע מדויק במיוחד בו הם מסבירים מה דעתם על "חומוס של תל אביבים".
אוף. על מי אני עובד?
לא סתם דודו גבע עבר לגור בתל אביב. הסיכוי שיהיה פסל של ברווז בכיכר ספרא (או – וזו אופציה טובה יותר – ליד רחמו בשוק) הוא אפסי, ולא בכדי.
לא כיף להיות ירושלמי בימים אלו.
תל אביב!
אבל יוסף היה תל אביבי.
תל אביב
אכן – תל אביב:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/962812.html
יומן הפקיד
'יומן הפקיד' קשור למקבצי הקומיקס של דודו גבע שהיו מתפרסמים פעם ב'כל העיר', של יוסף (אם אני לא טועה) היושב במשך רוב הריבועים מאחורי שולחן עם אצבעות שלובות זו בזו, ומדבר?
אם כן, אני הולכת לחפש, ומייד…
לא, זה ''ישראלי בפריז'', נדמה לי.
בכל מקרה, זה לא יוסף. יוסף הוא מ"יוסף ואחיו", קומיקסים שהתפרסמו לראשונה ב'העיר' (שוב, נדמה לי) ונאספו, יחד עם עוד המון דברים מצוינים, בסדרת 'ספר מגוחך' ('ספר מגוחך', 'בנו של מגוחך', 'מגוחך בעורף האויב' ואולי עוד אחד). היוצרים הם קובי ניב ודודו גבע.
יושב מאחורי שולחן
זה אכן "ישראלי בפריז" ואפשר לקרוא את קורותיו כל שבוע ב"כל העיר", הירושלמי וזה אחד הדברים היחידים שבגללם שווה לקרוא את המקומון הזה (מחולק חינם לקוראי הארץ).
אין לי מושג מי זה דודו גבע.
אחד מציירי הקומיקס היותר שנונים וחדים שהיו , ולצערי נפטר בטרם עת.
בנוגע להוכחה:
באחד ספרי הקומיקס שלו (ניסיתי לחפש אצלי ולא מצאתי) פורסמה אפיזודה קצרה שכותרתה היתה "האם למחשבים יש נשמה?"
רואים שם תכנת ששואל את המחשב:
"כמה זה 10 בחזקת 7" (משהו בסגנון הזה), והמחשב עונה
"10000000.00" לאחר שתכנת יוצא מהתמונה, מחשב אחד פונה לשני ושואל "חישבת לו?" והמחשב הראשון עונה "דפקתי אותו בשני אפסים…"
בשורה שסוגרת את האפיזודה נכתב "כנראה שכן".
(מטעמי זכויות יוצרים אני לא אעלה את היצירה לרשת).
זה אולי נכון,
אבל ספציפית אותי הם שונאים *יותר*.
אני מניח שלא גדלת בימי הדוס העליזים,
ואני לא מתכוון למצעד הגאווה בזמן כהונת לופוליאנסקי.
אם היית גדלה אז, היית יודעת שהשיטה הטובה ביותר לגרום למחשב לעשות מה שאת רוצה היא לתת את ההוראה ואז לברוח ולעשות משהו אחר עד שהוא מסיים, לא להיות לידו, והמהדרין מעירים בקול: "אני? לי בכלל לא אכפת אם זה יצליח!"
לא שיש לי משהו נגד גישת המחשב כקומקום.
אבל כששלושים ואחד מחשבים קורסים סימולטנית כשהם רואים אותך באה, באופן עקבי ולאורך זמן, בסופו של דבר את מתחילה להבין שאת מיוחדת. כנ"ל לגבי תוכנות שמסרבות לרוץ בשבילי, אבל ירוצו בשביל אנשים אחרים למרות שהם לא שינו בהן שום דבר. כרגע אני מתלבטת בין ההסברים האפשריים:
א. רצחתי מחשב (או חשבוניה) באכזריות בגלגול הקודם, ובני מינו נוקמים בי.
ב. הם כמו כלבים, מריחים פחד ותיעוב (ולאס וגאס).
פשוט יש לך שדה אלקטרו-מגנטי פעיל במיוחד.
חשבת פעם ללכת לקורס EMF?
או שתשקלי
להציע את עצמך לצה"ל כנשק חדשני להשבתת מערכות מחשוב עויינות.
אתה לא באמת מציע להצניח את מאץ' מאחורי קווי האויב, נכון?
אמנת ז'נווה וכל זה.
היי!
שעתיים ו-17 דקות.
את נהיית איטית, יקירתי.
ניסיתי לתפור את המחשב לעצמות
אבל מתברר שזה עובד רק עם מגפיים.
תבקשי מהסורים קצת עזרה.
שמעתי שהם ממש טובים בדברים כאלו.
אני אוותר.
גם כי סוריה היא ארץ אויב וכל זה, אבל גם כי לאחר שקילה מחודשת של הנושא הגעתי למסקנה שמחשב תפור לעצמות זה כבד, וגם נורא מסובך להתקלח עם זה.
או לשתות קולה.
ג. יש לך קשר משפחתי לוויל פרל
אני חושב
שמאז "אני מוצא את זה.." לא נראה רצח גדול כל כך של השפה העברית כמו "רץ בשבילי".
יהי זכרה ברוך.
מנסיוני?
תוכנות רצות. מהר ורחוק.
תוכנות בהחלט רצות!
העברות של for me הוא זה שהפריע אני.
(ובכל זאת, ח"ח על הבדיחה)
עיברות? איזה עיברות?
אני מבקשת מהן לרוץ (יפה, על הברכיים, בתחנונים), והן רצות בשבילי (כלומר לא, אבל בתיאוריה). זה עניין של האנשה, לא שפה.
ברור,
גם למקור האנגלי יש היגיון. העניין הוא שהביטוי לא שגור בשפה העברית, ולכן צורם מאוד לאוזן (עין). המורה לתרגום שלי היתה אומרת שזה לא שאין accuracy, זה פשוט לא appropriate!
שוב: לא מדובר בביטוי.
מה שמסביר, פחות או יותר, למה הוא לא שגור. מדובר בנסיון להעביר מערכת יחסים טעונה ומורכבת, וזו בעיני המילה המוצלחת ביותר למשימה.
או, זה ידוע.
תמיד כשיש לך בעיה ומשהו לא רץ, לא משנה מה אתה עושה, ברגע שתקרא לאיש סיסטם או לעזרה – המחשב פתאום ייהפך לילד טוב וחמוד, ויריץ את התוכנה בהבעה של "אני? מה אני עשיתי? אני תמיד פעלתי טוב."
זה נקרא ''חוק מרפי ההפוך''
והוא תקף לכל מכשיר חשמלי.
ליתר דיוק ניסוחו המדוייק הוא:
"ככל שזמן ההמתנה לנותן השירות רב יותר, כך גדלים הסיכויים של המכשיר החשמלי להתנהג כרגיל כשהוא יבדק לבסוף"
לדוגמה, הסיכוי של מכונת הכביסה לעבוד אחרי שחיכית לטכנאי מ9 בבוקר עד 4 אחר"צ הוא כמעט 100 אחוז
אוי, הקופים האלה עוד יככבו בסיוטי לאורך זמן
מה קרה, ראיתם את ''כוכב הקופים''?
ספרו קצת על הסרטים, למען כל אלה שלא היו.
אני ממש שמחה שהצלחתי להגיע בסוף.
תודות לאחות הגדולה יש גם קצת תמונות, אבל היות ואף פעם לא ניסיתי להעלות כאלה לרשת, אני לא בטוחה איך זה עובד… אם למישהו יש כוח להסביר, לאט ובזהירות…
אה, ולכל מי שאולי פגש אותי לפני אחת עשרה ומשהו – לא ממש הייתי עצמי, ואני מתנצלת בשם רותם אם היא היתה במקרה מפחידה מהרגלה. ומצד שני, כשהיא עזרה באירגון ובנקיונות והיתה נשמה טובה באופן כללי, גם זו לא הייתי אני. אז זה מתאזן, לא?
אני משער שזה יגיע בסופו של דבר
אבל אני בהחלט אצטרך, בשלב מסויים, לינקים או משהו בסגנון לסרטונים. הסרטון הסיני, עם הבדיחות סטייל בזוקה והפזמון בעל המילים השנונות כבש אותי לחלוטין. כן, אני הייתי זה בצד שלא הפסיק לצחוק מאותו הסרטון.
ובנימה יותר כללית, היה ממש נחמד. בחירה מאוד.. מעניינת של סרטים. הראשון הצרפתי (משהו 13 כן?) הגניב אותי לחלוטין, וקונג פו האסל היה כל כך שונה ממה שציפיתי ממנו להיות. מישהו מוכן להסביר לי מה לעזעזל קרה שם? אני לא יודע אם זה היה העייפות, איכות ההקרנה או הסרט עצמו, אבל אחרי העלילה (?) אני ממש לא הצלחתי לעקוב.
בכל מקרה, ח"ח לעורכים על עוד קון מוצלח.
תודה לכולם על לילה נהדר – לעורכים על הארגון וההשקעה המדהימים כתמיד, למלכישוע על הטעם (מתכון, ומייד!) לטרמפיסטים שלי על שהשאירו אותי ער בשיח וקשב, ולספרטנים על שהרסו לי את עור התוף.
כן ירבו!
אתה מתכוון במקרה...
ל-"מלכישועית", פשטידת הקישועים שלי?
זה כי היא שועה ומלכה.
ועכשיו, מתכון להמונים!
תודה
וכל הכבוד לעורכים על ההשקעה וההתמדה, הן בהפקת הקון (זה וקודמיו) והן בתחזוקה יומיומית של האתר (הלא מסחרי!).
שש וחצי שנים (אם אני לא טועה), ללא סימני עיפות נראים לעין ותוך שמירה על רמה מאד גבוהה.
אני מעריך מאד את היכולת הזאת.
התחרות הספרטנית היתה פספוס
כי אף אחד לא הכניס לתמונה את אחת מהדמויות הבולטות והיותר קלות לחיקוי שם – הגיבן. חבל לי שלא חשבתי על זה בזמן, אבל ככה לפחות אני יכול להיות בטוח שלא יעלו תמונות חושפניות שלי לרשת (או כמעט בטוח. החיים מלאים בהפתעות).
שמע, אני חשבתי ברצינות על לעשות את זה,
אבל אז חשבתי- נו באמת. אני היחיד פה עם סנדלים וזקן.
נטיית ליבי האוטומטית היתה עם הגיבן, בכל מקרה.
היה ממש נחמד
שמחתי מאוד לגלות שאני לא היחיד שעוקב אחרי סידרת Ask a Ninja השנונה P: והסרט הצרפתי באמת היה טוב
(אגב, עוד מישהו שם לב לדמיון כלשהו בין ארמדילו להוא מ-Eurotrip? לקח לי קצת זמן לזהות מאיפה אני מכיר אותו P:)
"משהו לא מסתדר לי.. אתה מתנהג כמו ספרטני אמיתי.. אבל הייתה בקולך מידה של.. תחכום כלשהו.. שנינות, אם תרצה."
אז בסופו של דבר, לא הבנתי מי הכינה את עוגת היומולדת הממש טעימה בצורת לב – איפה המתכון? :)
אמא של מיס פויקלו.
פרטים נוספים, אני מניח, ברגע שאני (או מיס פויקלו) ארשום תגובה מפורטת יותר על הקון.
תודות תודות תודות
תודה רבה ל- skies שהסיעני עד הלום (ולעין החורש), תודה לענבל שהנעימה את זמני בשיחות בדרך לקון ובקון עצמו, תודה לחסידה שוטה ורוזוולה שעשו את עצמן מתעניינות בתאונות מטוסים, תודה לכל בני ה- 25+ שלא גרמו לי להרגיש זקן, וכמובן תודה ענקית ללונג ג'ון ורד פיש על ארגון yet another קון מוצלח! כאחד שארגן כנסים בעבר אני יודע כמה זה קשה לעשות זאת שוב ושוב.
תודה!
אחלה קון
למרות שזקנתי והייתי צריך לחתוך מוקדם בגלל עייפות ממש נהניתי.
עכשיו שני בקשות:
1. לינקים לסרטונים.
2. מתכונים של כל מה שהיה שם.
בתודה.
נ.ב.
סליחה לכל מי שהבהלתי אותו עם קולות מוזרים/הדחפות פתאומית להחריד לשיחות D:
היה קון… משובח.
הקון הזה ענה לי על הרבה שאלות: מה זה קוואס (משקה מאלט מוזר), מה הטעם של זה (יותר גרוע מהריח), איך שותים את זה (כמה שיותר מהר, כדי להתגבר על רפלקס ההקאה כנראה), מה טיב הקשר בין עידניד לברק (מדגמנים זוגיות יציבה, תודה ששאלתם), למה התקרה של הלובי מכוסה בנייר טואלט משומש (ככה זה בקיבוץ!), האם לשנוא משקאות מוגזים זו תכונה נדירה עד כדי כך (כנראה שלא – לפחות שלוש גולשות התוודו על כך), על הקשר בין 'מועדון קרב' לשואה (תשאלו את ארמדילו), כמה מהגולשים היו/יהיו או כרגע ב-8200 (המון. הרבה יותר משחשבתי), איך ספרטני נולד (משהו עם אבא ואמא בחדר, וחסידה [לא בהכרח שוטה] שמוציאה אותו מהכרוב), למה באמת נפלה האימפריה האצטקית (היהודים באים!), עד כמה הזויים הסרטונים שבמקבץ הסרטונים האחרונים (הסרטון עם הקופים והאופניים, ובעצם גם הסרטון שכלל את כיפה אדומה ביער ופרסומות מזעזעות ל-Pork Chow סחטו ממני את רוב מאגרי ה-WTF שלי) ועוד, ועוד ועוד…
אז תודה לכל מי ששיעשע אותי בלובי, תודה לרייצ'ל על פאי לימון טעים במיוחד, ובמיוחד:
תודה לעורכים. אתם אחלה, אתם נהדרים, והרמתם אחלה של קון. רואים את ההשקעה שלכם, ויצא מצוין.
בהחלט הריח גרוע מהטעם (קוואס כמובן).
פיכסה על שניכם.
כמה גולשי עין הדג הם יוצאי 8200?
אהמ...
הפאי לימון היה שלי…
אם נתתי את הקרדיט לבת-חווה הלא נכונה,
אני מתנצל. שאלתי בקון וזה מה שנאמר לי. אני מתכוון לעוגה שנראתה פחות או יותר כך:
ולא כך:
?imgmax=800
אני חושש שאת העוגה שלך פספסתי – ייתכן שזה מאחר שהגעתי באיחור.
וואי ואי וואי - אני סלבריטי
משתמשים בתמונה שצילמתי בתור עדות עוגתית, מעכשיו אימרו "שץ המהולל, העולה על אנדי וורהול ובכלל".
שוב תודה לכל החבר'ה ,צריך לארגן את זה לעיתים הרבה יותר קרובות.
נ.ב.
1. למרלין, העוגה שלך היתה הראשונה שראיתי שבה עם אפקטים חזותיים וקוליים (ואני לא מתכוון לברנר).
2. זה רק אני, או שעכרור מתנהג באופן חשוד והיפר אקטיבי כסקארט?
3. לפרשנדתא (אני לא בטוח אם זה שמך -הקיצר לזה שזכה בתחרות) – אתה יכול לעזוב הכל וללכת ללמוד משחק.
4. למדתי את הלקח, לקון הבא אני מביא בקבוקי בירה שחורה של ליטר וחצי ולא אישיים.
5. וחיבוק ותודה גדולה גדולה גדולה לכל הנוכחים שהיריעה תקצר מלפרטם שגרמו לי לחייך כל הערב.
הקרדיט שלך נכון, ותודה
ולשץ – אנא בדוק מייל והתייחס.
בשמחה, תודה לך...
(העוגה שלך נראתה כמו זו שאמא שלי מכינה לי לכל יומולדת, והייתה קרובה מאוד לכך בטעמה. וזה אומר הרבה).
רייצ'ל שלום
עניתי לך.
הקרדיט שלך נכון, ותודה
תגידי, את אופה במקצועך? יש לך קונדיטוריה? יש אתר סגידה לעוגירייצ'ל שבו אפשר לקנות קילו ב140 דולר?
הפטיש שלך לעוגיות מטריד אותי
הפטיש שלך לעוגיות מטריד אותי
אני לא אגע עם פטיש בעוגירייצ'ל, למה להרוס דבר מושלם?
סתם סתם, אין לי פטיש לעוגיות, אני משער שפשוט לא טעמת מהפלא הזה.
הסעתי את רייצ'ל לפחות צד אחד בשלושת הקונים האחרונים
אני תוהה האם כדאי לי לקחת אחוזים למקרה שהדבר אכן יהפוך למסחרי.
אתה צריך, הדבר הזה זה הראשון מפלאי תבל.
אגב, אתה התאכזבת מכך שאין לי מבטא, נכון?
טוב, חשבתי וחקרתי, ומסתבר שאני מתקשה להגות את המלים קצין ופציפיסט, ובמידה פחותה יותר גם את המלים קציצה וציפור.
עכשיו אתה יותר מרוצה?
לא
אבל משום מה היתה לי תמונה בראש כמו של רועי /יורי מארץ נהדרת (רק עם שיער שחור).
השווית אותי לדרעק הזה?! <וריד פועם באכזריות ברקתו של הרוסי>
בחיי, מוטב שלא תדע עד כמה זה מעצבן אותי. זו הדמות השנואה עלי בארץ נהדרת, תמצית כל מה שאני מתעב.
אני מסכים.
הרוסי הקטן הוא בדיוק ההפך מרווועי: הוא ישראלי עד לשד עצמותיו, אבל מנסה לשכנע את עצמו שהוא רוסי.
אמרתי לך, העצבנות עוברת במשפחה שלי בתורשה[*].
חוץ מזה, אתה יודע מה אומרים: "ברומא, התנהג כרומאי". לא ראית איך אני מתנהג בחברת דוברי רוסית, אז אין לך למה להשוות.
[*] אם כבר, בכך אני מזכיר יותר את החברים הגרוזינים שלי.
___________________________
אתה יודע, קצת נעלבתי.
אמרתי לך, העצבנות עוברת במשפחה שלי בתורשה[*].
גיורגים, אני דורש!
גאורגים, אם כבר.
אחחח. הייתי זקוק לזה.
תודה לעורכים על אירוע נפלא ומבדר, לסולוצו ולאדם על הטרמפים, ולפרשדונה ולבריטניה על המוסיקה לדרך. תודה למי שהנעים את זמני בשיחות, וסליחה ממי שהתכוונתי לדבר איתו ולא יצא.
תודה גם לכל הטורחים על האוכל שלא זכיתי ליהנות ממנו, אבל במיוחד לרייצ'ל על העוגירייצ'ל ולטווידלדי ששכנע אותי שהן כשרות. רק חבל על שני קונים קודמים שעברו בלי שידעתי את זה.
מסקנות אישיות
ר"ת של המסקנות האישיות מדו"ח ברגמן לארועי ה-31 למאי 2007, שם קוד "קון-אקשן":
1) כשמישהי מנסה להתחיל איתי, אני צריך להבין את זה בזמן אמת, ולא לקלקל לעצמי עם רושם של חוסר עניין, במיוחד כשמדובר במשהי ממש נחמדה.
2) ובכלל, לא לפחד כלכך מלדבר עם אנשים…
3) אני, לפי ההגדרה של הרוסי הקטן, לא לפלף, כי הצלחתי לסיים כוס אחת של קוואס עד הסוף (ורק אז נשברתי!).
4) כשאתה רואה סרטון הזוי, דע לך: תמיד יש סרטונים יותר הזויים!
5) מרנג + ברנר = גם טעים וגם מגניב!
6) אני בטוח אגיע לקון הבא!
א. ברגמן
היה קון, וקון שהיה
לפני הקון ממש נלחצתי, כי אני בד"כ קוראת פסיבית ואף אחד לא מכיר אותי, אבל היה פשוט כיף חיים. מהר מאוד פגשתי אנשים ונהיה פשוט כיף, (במיוחד הנסיעה ברכבת לת"א עם ארמדילו וחסידה ועוד אנשים, שתחזכר כאחת הנסיעות ההזויות).
"מהומה בשנחאי" הוא סרט מצוין והזוי לחלוטין, וכל המוני הסרטונים היו מצחיקים עד דמעות.
תודה רבה לכל מי שדיבר איתי למרות שלא היה לו מושג מי אני, לליה שבאה איתי וכמובן לכל צוות האתר, שעשו עבודה מדהימה בארגון הקון, ויצא נפלא!
אני כבר מחכה לקון הבא
היה קון, וקון שהיה - תוספת
שכחתי לציין שאף אחד לא נראה כמו שדמיינתי אותו, וזה היה מאוד משעשע ומוזר לראות את כולם במציאות, אבל גם הרס לי כמה תדמיות על אנשים.
לרד פיש אין ראש של דג! זה פשוט לא בסדר!
אני אהיה מקורי, ואגיד שהיה מוצלח מאוד. שמעולם לא נחשפתי לכמות כזו של גיקיות מרוכזת, למרות אייקון ושטויות אחרות, ושזה די מרענן. שלמדתי שאין גבול לכמה אתה יכול לפעור את פיך בתדהמה ולומר "מה לעזאזל הם חשבו לעצמם", ו "מי נתן להם מצלמה". שכל הפשטידות, בסופו של דבר, הן זהות. וגם מי זה מייקל ביי.
המון תודה למארגנים!
סיכומפגש!
אני מודה שהביישנות שלי קצת מנעה ממני לקחת חלק יותר פעיל באירוע, אבל ממה שראיתי אנשים זה לא דבר כל כך מפחיד.
דברים שזכורים לי מהמפגש:
name-tags, צחוקים, פשטידות טעימות, דרקונים, מסרים אנטישמיים, ספרטנים מאולתרים, צחוקים, michael bay, סיגריות, דשא של קיבוץ, שירותים, טרמפים, כסאות, מקרן, צחוקים, ג'ינג'ים, רצפה, תקרה, דלתות עשויות עץ וצחוקים.
חלום חיי הצנוע היה להגיע למפגש של עין הדג, אז תודה לכל המארגנים, בתקווה שסיכומפגש זה אינו צולע יתר על המידה.
ד"ש ל(אלה שמזכירים לי את) אסי עזר ואדוארד נורטון.
בוקר טוב לנו
היה מעולה! ככה זה כשזה כבר לא "הקון הראשון שלך" ופחות מתביישים להדחף לשיחות ולפתוח דיונים מעמיקים על תקרת הלובי.
יצא לי לטעום כמה פשטידות וכל מה שטעמתי היה פשוט טעים! אז כל הכבוד ותודה רבה לכל הבשלנים!
היה כיף לדבר עם כל מי שדברתי (אני נוראית עם שמות, אני פשוט לא אזוכר את כולם אז אני לא אתחיל לציין) ולהקשיב לדיונים מרתקים.
חבל שלא יצא לי לדבר עם יותר אנשים, אבל יחסית לקון הקודם זה היה שיפור רציני, אז לא נורא, בקון הבא!
תודה גדולה לשלמקו על הטרמפ!!
בלאגן הטרמפים הקל בבוקר, הוכיח לי שאני לא באמת בוגרת ואחראית.. אבל היה מאוד משעשע ברכבת עם הקטינים
היה המ.. מעניין.. לשחק ספיד-טאקי הכי איטי בעולם שלא הסתיים אפילו! הו, המחדל.
הסרטונים היו משעשעים ומשונים וכל מה שסרטונים צריכים להיות! (למרות שפרשתי לפני הסוף).
אני בטוח שוכחת עוד דברים מעולים שראויים לציון, זה הגיל, אני מצטערת.
ו-כ-מ-ו-ב-ן– המון תודה לעורכים הנפלאים שארגנו הכל וכל מי שעזר להם! היה פשוט נהדר!
נתראה בקון הבא!
(אולי אני אפילו אתגייס עד אז..)
K, בורחת לא.צהריים אצל סבתא
#הא! יש כמה תמונות וסרטון, הכל יועלה מתישהו. לא כמו בשבועות..
סרטון!
ווייי!!
חיקויי שודה"ק למיניהם בבוקר:
http://www.youtube.com/watch?v=0rFSlkRKgzI
הו, החינניות בהתגלמותה.
תודה רבה שהתוודיתי על אהבתי לאורלנדו בלום בלייב ועכשיו כל יו-טוב [שלא לדבר על כל באי הקון] ידעו מזה.
אבל החיקויים היו ממש מוצלחים.
אההה
אם זכרוני אינו מטעה אותי, כולנו כבר יודעים (או אולי עלי לכתוב – זוכרים) את פיסת האינפורמציה הזו?
סרטון!
אחת מהן עושה ג'ק ספארו טוב.
הצמדת כינויים לאנשים תעזור.
הבלונדינית [בערך] זו אני, הרזה זו מי שפרסמה
את הסרטון, הרד פיש הוא הרד פיש.
פעם הבאה
אני מקווה שנפגש יותר מוקדם ונריץ לפחות שלושה משחקי טאקי מבלי "שיפריעו" לנו עם סרטוני קופים טראומטיים למניהם…
גם אני...
נהינתי מהחצי ספיד טאקי שלא ממש ידעתי איך לשחק.
אכן בקון הבא צריך להתחיל מוקדם יותר (או שמא זה מאוחר פחות?).
הקון הראשון
נורא נהנתי, פגשתי אנשים חדשים. ואני אשמח לשמור עם אנשים על קשר.
אם אנשים יתנו פה את המסנג'רים שלהם זה יהיה מאוד נחמד. גם אתה חילזון הפלדה! וגם אתה פנתר הקטיפה!
לא נראה לי שהחילזון יראה את ההודעה הזו
הוא עדיין כועס על זה שלא ראית הנסיכה הקסומה ומועדון קרב.
וזה באמת מוזר שאתה בן פחות מ-14. לך תשקיע בכדורסל גם אם אתה לא מוכשר במיוחד, כי יש לך סיכוי לצמוח לגבהים שבהם כבר לא צריך כשרון אלא סתם לעמוד מתחת לסל ולקבור כדורים שעוברים שם.
לא לדאוג!
הסרטים ברשימה.
ואתה פנתר הקטיפה?
אני מעדיף להתנער מהכינוי
הוא קצת מתרומם מדי לטעמי ונכפה עלי באופן מצער.
היה כיף.
חבל שהגענו מאוחר ושהייתי צריך לחתוך מוקדם, אבל היה כיף גדול.
מפגש ראשון
שלי של עין הדג, והיה מגניב ושמח. מאוד נהנתי והיה סבבה להכיר אנשים חדשים. לצערי לא יצא לי לדבר עם הרבה אנשים, אבל בשביל זה המציאו עוד קונים.
היה גם נחמד לפגוש הרבה אנשים מוכרים שלא ידעתי שיגיעו…
תודה לעורכים, תודה לכולם ותודה לעולם.
אחרי כמה שנים
שלא רק שלא הייתי באף קון (ולא רק בגלל שלא היה קון, אלא כי לא יכולתי להגיע), וגם די הפסקתי לכתוב באתר, די חששתי לבוא כי חשבתי שאף אחד כבר לא יזכור מי אני.
ואיזה כיף היה להגיע ולגלות כל כך הרבה אנשים ותיקים שהצטרפו למעגל הזקנים והעלו זכרונות מאובקים מדפי ההיסטוריה.
היה כיף גם לדבר עם אנשים חדשים, לאכול פשטידות, לצפות בסרטונים הזויים (איפה הלינקים, איפה?), לשמוע על תאונות מטוסים ("700 הרוגים? מגניב!"), לסרב לקוואס, לברוח מאימת המעשנים בחוץ, להתחרט שלא הבאתי גוגואים למפגש, ולהזהר לא לסחור בשום דבר עם סוחר המוות.
ותודה לטרמפיסטים האמיצים שלא אמרו נואש והמשיכו לקשקש ולדבר והצליחו להשאיר אותי ערה לאורך כל הנסיעה הארוכה דרומה.
ד"ש לטרקלינה.
[מתכון לפשטידת הפטריות שלי יובא בהמשך]
עכשיו לדוגמה, יש לי מליון רעיונות לספרטני נולד...
היה מאוד נחמד ( בעיקר בהתחלה כאשר גיליתי שבניגוד לפורומים פה אין עניין של ותיקים מול חדשים), האנשים היו כיפים, הדיונים היו נחמדים, הבועות היו… עם סבון? האוכל היה טוב, הקוואס (והויסקי ושני טון קולה ובירה שחורה ומים) עשה לי כאב לא בטן, ואפילו הצלחתי להגיע איכשהו הביתה.
( אני לא בטוח מי הקפיץ אותי ואת פרשדונה, אבל בתחנה ששמת אותנו לא היה קו לתל אביב, לידיעתך)
נחמד לדעת שיש המון אנשים מירושלים ( וצעירים!) ונחמד לעמוד על הרגליים אחרי הכל.
שבת שלום, ומי ייתן והסרט הבא שתראו יהיה סרט טוב ביותר.
עכשיו, אחרי שישנתי כמה שעות טובות,
היה מעולה, למרות שלא הייתי בשיאי, הסרטים היו מעולים[אני שמח ששילמתי 30 שקל, כי זה סרטים שאין מצב שהייתי רואה אי פעם][למרות שאני גם שמח לתרום לאתר], הסרטונים, הזויים אבל קורעים מצחוק[ממש HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA HA], האוכל מעולה, העוגירייצ'ל- פאקין פאקד דה גאדפאקינדמט, זה ממכר.
עכשיו לאנשים:
tרמדילו- לא הבנתי 3 דברים-
מה שמך
האם אתה ג'ינג'י
האם אתה רוסי
בכל מקרה, אתה מעניין, אבל יותר מידי מנתח לדעתי, מצד שני גם אני בדיוק כמוך[אפילו אם אתם לא רואים את זה כאן, אני בזמנו גם כתבתי ביקורת או שתיים לאתר כזה או אחר, והייתי טוב], אני מנתח, רק שאני הפסקתי עם זה באיזה שהוא שלב בחיי. למרות שאני די בטוח שאתה מודע לעצמך בקטע הזה. האמתי נתת לי השראה, אם אתה יכלת לכתוב כאן באתר וגם להשתתף ביורוטריפ, אז גם אני יכול לכתוב מהו לאתר. ננסה.
ההוא עם המצלמת קאסיו הפיצפונת- היית נחמד, למרות שאני לא זוכר מה היה כתוב על התג-שם שלך.
עכרור-
אתה נורא נחמד. באמת. אם היה לך דף במייספייס היו לך יותר חברים מלתום[הבהרה- אני לא משתמש קבוע של מייספייס, שלא תתפסו אותי לא נכון].
רדפיש- הייתי בטוח שיהיה לך ראש של דג, או שלא יהיה לך אף, יענו תהייה כזה רייף פיינס בהארי פוטר, אבל הדבר היחידי אצלך שרד, זה השיער, וגם בזה יכול להיות שאני טועה.
התחרות ריאליטי- הייתה דבר מביך לדעתי. תגידו מה שאתם רוצים, פשוט חשתי מבוכה בשבילכם. כאילו, כאן זה אתר ביקורות קולנוע, לא פורום קומיקס מנגה ומשחקי תפקידים!
אמממ עוד אנשים שאני שוכח כרגע- זה בגלל שאני לא מצליח לקשר שמות לפרצופים כרגע. צריך לעשות מדריך מי זה מי. אבל אז זה יהרוס את חווית האנונימיות שבאתר מסוג זה.
עכשיו, אחרי שישנתי כמה שעות טובות,
והפתעה לכולם:
http://www.youtube.com/watch?v=27rQqpgpRvw
לפי הסדר:
בן, כן, לא, סליחה.
איך אני לא מחדשת.
כרגיל, היה נהדר. לכל העורכים (עכשיו יש 4) – תודה רבה. :)
הקון הזה לימד אותי דברים רבים שלא ידעתי קודם, למשל שרד פיש ולונג ג'ון באמת זוג. אני חייבת לציין שעד עכשיו חייתי בבועה והייתי בטוחה שהם פשוט שותפים לטובה וידידים ממש טובים.
חוץ מזה, תמיד כיף לגלות שיש עוד סרטונים של harry potter puppet pals.
בנוסף, תודה לאורן לנג על הטרמפ לקון, לבלתי נסלח על הטרמפ חזרה, ואני מתנצלת קשות בפני רייבי שדיברתי עליו ורק אז גיליתי שהוא במכונית.
בקיצור, היה אחלה אוכל, ואחלה אנשים – חבל שלא יצא לי לדבר עם יותר בני אדם – וכמובן, התנצלותי בפני כל מי שדיבר איתי אחרי 4 בבוקר ולא הצליח לקבל ממני תשובות נורמליות.
ודבר אחרון – ההחלטה לעשות את הקון בקיץ, ולא בחורף כמו תמיד, הייתה ממש חכמה. קון ראשון שלא היה לי קר בכלל.
:)
רד ולונג הם זוג?!
אני נרעש לגלות.
ושוב מתחממת לה הגזרה...
אכן.
לא הבנתי.
באסה לי.
=\
ושוב מתחממת לה הגזרה...
יייפייייי!
איך אני לא מחדשת.
הקטע עם RAVY היה ממש מצחיק. היו צריכים לצלם את זה.
אז... מתי אמרנו שהקון הבא?
כי חצי ערב העברתי עם כמה אנשים בנסיון להחליט איזה רעיון ילך טוב לקון הבא. יש לי הרגשה שהרעיון של that dude להולוקון על סרטי שואה לא יתקבל בברכה… אבל הגייקון של assaftv כבר נשמע יותר טוב
היה ערב מאוד נחמד, עם סרטונים מאוד מצחיקים (יאטה!) וסרט אקשן צרפתי שאם היו מדברים בו קצת יותר לאט ובכך גם התרגום באנגלית היה רץ יותר לאט- היה יכול להיות הרבה יותר מהנה.
שמחתי לפגוש אנשים חדשים, 2 אקסים וגם שכנים חדשים במרחק כמה בניינים ממני P-:
גם הפשטידות היו ממש טובות ובנימה זו אני שולחת ח"ח לאחראי לעוגת ספוג עם ריבת חלב בתחתית. הייתה ממש טעימה!
אז מתי אמרנו שהקון הבא?
לא סגרנו בסוף על אימוטיקון?
ילדי אימו – התאחדו! (או משהו כזה…)
עוד קון הזוי ומשעשע להחריד עבר עלינו לטובה, נכון שאת רובו העברתי בחוץ, מצד שני, היו די הרבה אנשים בחוץ…ועוד כמה דברים…
אז שלל תודות וחיבוקים וירטואלים לכנופיה הבלתי מנוצחת של אתמול בלילה; AssafTv, רוס, אולה, בן וגם אתה, שאני פשוט לא זוכרת מה היה כתוב לך על המדבקה- קראת לעצמך "הכושל הכושל" (שזה בעצם אומר שאתה מוצלח, אל תקשיב להם!) לIdanyd – סליחה שאיימנו לך על הגבריות בכל פעם שהתקרבת, לthat dude- לא יודעת למה החלטת שאף אחד לא יודע מי אתה, מה זה השטויות האלה בכלל? לMoon sphinx שפיזרה אבקת פיות מנצנצת לכל עבר (ובעיקר על עצמה), לאפסאלון – אתה לא באמת נראה בן 32, תירגע. לבחור עם האופנוע – תודה, לא יודעת מה היינו עושים בלי האופנוע שלך (כנראה מוצאים שולחן), אם היית יוצא החוצה ולו חמש דקות קודם…היינו כולנו חוטפים מכות (סתם סתם, נו).
המון המון תודה מיוחדת לעורכים הנפלאים על עבודת הפרך המאומצת. גם לשלל הבשלנים. ולבסוף, לשמוליק – אין עליך בין כל כלבי עין החורש, למזל, חתולת השאול שרדפה את בן (קישטה, יצור דמוני!) ולבסוף, לבטי החשופית היקרה, השם ייקום דמה.
ככה עושים לביסלי...
לא יפה! אופנועו של אדם הוא מבצרו! אגב, לבחור עם התהייה לגבי הפיצוי, בדר"כ מי ששואל שאלה זו, באמת מחפש שיטה לפיצוי… ודי לחכימא ברמיזא.
הגענו קצת מאוחר, וקצת עייפים. בסה"כ היה נראה מושקע מאוד, ושמועות אמרו שגם טעים, וחתכנו באמצע הסינים המנגנים על "עוד"!!!1 (שניים סינים עם עוד גדול). פעם הבאה לבוא מוקדם יותר, פחות עייפים, ולחפש אי שם בפנים, את הלהט של "האלמנט החמישי שולתתת!11".
ולונג, הייתי ממליץ על איזה שבועיים ללא טלפון נייד, ככה, לדלל קצת את הקרינה.
יי! יש מישהו שמסכים איתי על הסרט בצרפתית!
אולי אם הייתי יכולה להספיק לקרוא משהו מהכתוביות הייתי מבינה משהו ונהנית, אבל ככה היה סתם מוזר ולא משהו.
ואפילו ראיתי את הסצנת קפיצה בין הגגות הראשונה ביוטיוב פעם, אז היא לא הייתה כזו מלהיבה.
תודה, וזה חלבה (עם טחינה ודבש).
אבל אני מודה שזה מבלבל.
טחינה ודבש?? בדיוק כמו שאני עושה בבית!
היה טעים, תודה!
מיותר לציין שהולקון לא היה הרעיון היחיד שלי
אני מצפה שהרעיון ל"קוקון" (סרטים על ושל משוגעים) יתפוס תנופה לקראת העת הבאה בה יצטרכו להמציא קון. וכמובן שאימוטיקון הוא הרעיון ההזוי אך הגאוני ביותר שהגיתי בחיי, אני מגניב ומפגר בו זמנית.
וכעת… יאטה! אונץ! אונץ! אונץ!
ואני עדיין שמח שאף אחד לא יכול להצביע ולזהות אותי, כי אני לא קיים, אני לא מוכר משום מקום, אני הוא הבחור הזה… that dude.
למקומות הי-קון צא!
צ'ילי קון קרנה- יוקדש למיטב הקולנוע הספרדי (לא שיש לי מושג מהו) והעיקר- לאכול צ'ילי
קון-אייר- סרטי טיסה (יוגש אוכל מטוסים אמיתי- כולל שקיות ההקאה)
קון-טרול- קון שמוקדש אך ורק לצפיה בסרט קונטרול
קון-פיוז'ן- מיטב (הא!) הסרטים של דיויד לינץ' (עם קצת טרי גילאם המאוחר לתוספת)
סטושי קון- כי אחרי הטריילר מי פה לא רוצה לראות את פפריקה? תירוץ טוב לראות שוב את כחול מושלם(אח- איזה סרט) ולהביא אוכל יפני (אבל לא סושי- רק לא סושי!)
אל-אלוהים-מה-חשבנו-קון- הקרנה של הסרט "תרופה לנדודי שינה"- כל 5220 הדקות שלו. במקום אוכל אנשים יתבקשו להביא גלולות מרץ.
קון-לימל- לא באמת, יש גבול גם להומור.
בקון-טרול יוקרן הסרט ''טרול 2''?
סילי.קון - סרטים מטופשים עם דוגמניות פלייבוי לשעבר
הסרטים שיוקרנו יהיו: "האקדח מת מצחוק 33 ושליש" ו"בייסקטבול". אולי גם "בוראט".
כמו כן, כל תרוץ להקרין את קונטרול יתקבל בברכה.
למקומות הי-קון צא!
קונ-טיניו- קון המשכונים!
קונ-קאנ- קון מיוזיקלס\ריקודים!
קונ-דום- עדיין לא החלטתי על מה הקונהזה!
ירקון- קון סרטי ירקות!
המלצה של אשתי:
קוצ'י-מוצ'י-קון.
קון של קומדיות רומנטיות אוויליות. לקון כזה היא בטוח תגיע.
הפעם היא לא הגיעה כי סרטי אקשן הם לא בדיוק כוס התה שלה.
ועוד אחד קטן...
קון-טין טרנטינו?
ועוד אחד קטן... (כה''ב)
פנאופטי.קון – קון סרטי קונספירציה וטכנולוגיות מעקב מתקדמות.
אותך לפוקו(ן)!
פוקו מת, יחי המאצ'רג'ויסינג!
או משהו. אתה חושב שזו שחיטה של מושג הפנאופטיקון? תקרא את "הנוסע" של ג'ון (?) טוולף-הוקס (לגבי החלק הזה של שמו אני בטוחה בהחלט).
קון-ספירציה
ועוד שניים:
קונ-דולה (לסרטים איטלקיים)
וכמובן קונלוע (עם 'מלתעות' ו'חנות קטנה ומטריפה')
היר קון דה סאן, טו דו דו דו
אנד איי'ל סיי: היה נפלא. 'B-13' היה מבדר להפליא, ואני חושד שגם שנון, אם כי השילוב של השעה והצרפתית לא איפשרו לי לעקוב במדויק אחרי המתרחש. מקבצי הסרטונים היו תענוג גדול (בייחוד סאגת סרטוני האנטישמיות, סרטון היאטה המסורתי עם הופעת האורח של הירו נאקמורה, סרטון ה"חה חה חה" ההזוי עם הופעת האורח של רד ולונג, פארודיית הראפ ההיסטרית על 'חומות של תקווה' ושיר חג המולד של ברוס וויליס). תשדיר הבטיחות עם הקופים היה פיסת הזבל הבלתי-מודעת-לעצמה ביותר בתולדות האנושות. עורכים, מגיעה לכם תודה ענקית על ההשקעה.
עוד תודות מגיעות לנמרוד שהסיע מתחנת הרכבת, ולאין אור שהסיע בחזרה אליה. לחסידה שהשאילה לי את הסווטשירט שלה לתחרות הספרטנית למרות שאני לא אוהב את 'קיס קיס, בנג בנג'. לכל מי שהנעים את זמני בשיחות על אמלי פרקינס, זודיאק, סאות'פארק, רמיזות הומו-אירוטיות, ליד-ה, שודדי הקאריביים, יס פלאנט יסודות הטאקי ומה לא. וגם תודה לנטלי פורטמן שמלמדת את ילדות ארה"ב להתנתק מתפקידי המגדר שנכפו עליהן על-ידי ההגמוניה הגברית.
מסתבר שפספסתי לא מעט סרטונים
אני כמעט מצטער על זה שהייתי יותר זמן בחוץ בשיחות על נושאים אחרים עם (בעיקר) נמרוד ורוברטס. אבל רק "כמעט".
היה כיף.
ולונג – אני ממש מקווה ששרדת.
כמעט נעלבתי.
יש לך מזל שאני מכיר אותך.
תודה על החברה, לך ולכל מי שיצא לי לדבר איתו (וחבל שהיו די מעט אנשים כאלה, באשמתי), תודה לאדם ולברק על הטרמפים (וסליחה על ההורדה החפוזה. אני מוכן להישבע שפעם היו בכביש ההוא שוליים), ותודה לעורכים ולאורחים על ארגון מרשים של אחלה ארוע.
אז מה היה לנו שם, חלק ראשון: בקרוב על מסך זה
ראשית, הבהרה: מהקון הקודם עברה שנה וחצי, ואחד הדברים שקרו במשך הזמן הזה הוא עליית יוטיוב וכל מיליון חיקוייו. אם פעם האתגר היה למצוא קטעים מעניינים ומבדרים, עכשיו אתגר הרבה יותר גדול היה למצוא קטעים ש*אין* ביוטיוב, כדי שהקון לא יהיה "המיטב של יוטיוב" (וגם להשיג מדי פעם איכות תמונה סבירה). זה, מסתבר, כמעט בלתי אפשרי. את רוב הקטעים שהוקרנו אפשר למצוא ביוטיוב, אבל יש גם קטעים נדירים יותר (עדיין).
(אני לא כולל כאן את הטריילרים ה"נורמליים" שהוקרנו).
• Black Sheep, סרט האימה על הכבשים: טריילר לסרט (ניו זילנדי) אמיתי. סביר להניח שהטריילר יותר טוב מהסרט, כי שתי דקות וחצי זה בערך הזמן שהבדיחה הזאת מחזיקה.
http://www.blacksheep-themovie.com/
• Brokeback to the Future, המוצלח מבין המש-אפים בניחוח ברוקבק, לטעמי. הוקדשה לו כבר יומית, כאן:
כתבה מספר 3135
• 300 – הגירסה הידידותית לילדים:
http://www.youtube.com/watch?v=gNqiSkd1M6k
• טריילר לסרט "הרובוטריקים", שובר הקופות (או שלא) משנת 1986:
http://www.youtube.com/watch?v=Oh3wgldJxRM
• גארדן סטייט – טריילר לסרט החביב הזה בתור סרט מתח מצמרר.
http://www.youtube.com/watch?v=iZ1318KFSZk
ולמי שלא מכיר את "גארדן סטייט" המקורי:
http://www.fisheye.co.il/garden_state
• עשרה דברים שאני שונא בקשר לדיברות, טריילר מש-אפ מוכר ומוצלח.
http://www.youtube.com/watch?v=u1kqqMXWEFs
• אם כל הטריילרים, עם אדוארד נורטון:
http://www.youtube.com/watch?v=Kt0RAe9qqXg
• לקט "הסצינות הגרועות בכל הזמנים", רשימה חלקית בהחלט, אבל משעשעת:
http://www.youtube.com/watch?v=ezm97YZ_nCQ
• שיר הלל למייקל ביי, הבמאי המוכשר, המדהים, היפה, המבריק והחתיך בעולם:
http://www.youtube.com/watch?v=ZP7FXFFywy4
• ולשם איזון: "פרל הארבור היה גרוע ואני מתגעגע אלייך", שיר אהבה מקסים מתוך 'Team America', עם קליפ אלטרנטיבי.
http://www.youtube.com/watch?v=iqrSSI8VDGk
• נטלי פורטמן ואלמו ב"הנסיכה והפיל": קטע מתוך רחוב סומסום האמריקאי. הוקרן לכבוד יום ההולדת של BS, כיוון שידוע שהוא מעריץ גדול של אלמו.
http://www.youtube.com/watch?v=4y-b9cjaxVs
• מלך קרוקודיל ושבעת בניו: קטע קלאסי מרחוב סומסום הישראלי
http://www.youtube.com/watch?v=lcyoyp7Ts0U
• סקראט, הכוכב הבלתי מעורער של 'עידן הקרח', ב'אין זמן לאגוזים' (שם דבילי, כי מה לסקראט ולאגוזים? הוא אוסף בלוטים. אבל במקור קוראים לו 'No Time for Nuts'). הסרט כלול כתוספת ב-DVD של 'עידן הקרח 2' (אותו אחד שכלל גם את המשפט הידוע "לפעמים אני דוחף אותו לטוסיק").
• קליק קלאק. שני רובוטים מלמדים את היצור שמצאו את השפה שלהם. סרט אנימציה צרפתי נהדר, שבאופן נפשע, לא היה מועמד לאוסקר (שלא כמו רבים מסרטוני האנימציה האחרים שהוקרנו). יש לו יומית:
כתבה מספר 3114
• המלך ארתור פוגש את דארת' ויידר:
http://www.youtube.com/watch?v=leEsz9ci5XE
• בוראט ב-Sexydrownwatch: סצינה שנחתכה (למה?!) מ'בוראט', מתוך ה-DVD של הסרט.
• יאטה! כי אין קון בלי יאטה! ואין כמו יאטה! וגם בין המון דברים ביזאריים, יאטה! הוא עדיין הגדול מכולם. הפעם עם הקדמה מאת הירו נקמורה.
• B-13. סרט אקשן צרפתי משובח, שהפיק וכתב לוק בסון. אנשים שאלו אותי איך קוראים לסרט, והיה לי קשה לענות: הוא לא יצא בארץ, אפילו לא ב-DVD, כך ששם עברי רשמי אין לו. השם הצרפתי המקורי הוא 'Banlieue 13', ומלבד זאת הוא ידוע כ-'District B-13' (אבל לא 'Barrio 13'. זה דווקא סרט אחר). וכן, הם בלי ספק מדברים מהר מדי, אבל קטעי האקשן והפארקור שווים את זה.
סקראט
http://www.koreus.com/video/scrat-no-time-for-nuts.html
ושישאר לפרוטוקול
'סצינת המוות הגרועה ביותר', מהסרטון על הסצינות הגרועות בהיסטוריה, לקוחה מהסרט Enter the Ninja של מנחם גולן (ואל תגידו לי שאתם מופתעים), שנתקלתי בו במקרה ולצערי ב-MGM, וכתבתי עליו פה באחד הדוחק"ואים.
הקטע מבוראט
http://www.youtube.com/v/BYM0jYBisgY
איזה אידיוט אני
שכחתי להודות למייקל ביי שעמל קשות על הוספת התרגום לשיר ההלל לדן ברזל.
כלומר, נו, ההיפך.
ראיתי בחודש מרץ באוקלנד ועדיין לא ברור לי מה כוונת המשורר. מדובר בקומדיה (די גרוטסקית וביזארית) עם מספר בדיחות לא רעות בכלל, אך בין הבדיחות הסרט מתייחס לעצמו ברצינות כה תהומית שלעיתים עלו בי מחשבות שצחקתי על הסרט ולא איתו (ומצד שני כל הקהל הניו זילנדי לא הפסיק להתפקע מצחוק מכל מיני ביטויים וציטוטים פנים-ניו זילנדים שחלפו מעל ראשי, אז אולי זו בכל זאת קומדיה).
זה מגיע לארץ?
אז מה היה לנו שם, חלק שני: הא הא פאני
• ארץ נהדרת – קטע מיוחד שנוצר לכבוד חגיגות 15 שנה לבית ספר סם שפיגל, ומעולם לא שודר בטלויזיה (ככל הידוע לי). את הקטע ניתן למצוא בדיסק אוסף הסרטים הקצרים של בוגרי סם שפיגל.
• Potter Puppet Pals, או "תאטרון הבובות של פוטר וחברים": גם זאת יכולה להיות הדגמה של התפתחות האינטרנט – הסדרה הזאת התחילה כסדרת סרטוני פלאש שמדמים תאטרון בובות, ואחר כך היגרה ליוטיוב עם בובות אמיתיות. סדרת הסרטונים היא יצירתו של ניל סיסיריגה, גאון בן 21, שהספיק כבר ליצור גם את 'The Ultimate Showdown of Ultimate Destiny' ועוד מיתולוגיות רשת. בקון הוקרנו הקטעים 'Wizard Angst' ו'The Mysterious Ticking Noise'.
http://www.potterpuppetpals.com/
• 12 הימים של ברוס וויליס: לאיש יש משהו עם סרטים ממוספרים.
http://www.youtube.com/watch?v=EHKvIh1D7PA
• 'שושנק בדקה', שבניגוד מוחלט למובטח נמשך שתי דקות וחצי. תקציר מספוילר של הסרט 'חומות של תקווה' בראפ (זה יותר מצחיק ממה שזה נשמע). יומית:
כתבה מספר 3598
• מעוף הדרקונים (קטע אנטישמי מס' 1): הפתיחה של סרט הטלויזיה-חינוכית-בקיץ הקלאסי, בערך.
• בוראט ב"בארצי יש בעיה" (קטע אנטישמי מס' 2): קטע מתוך תכנית הטלויזיה של בוראט באמריקה.
http://www.youtube.com/watch?v=Vb3IMTJjzfo
• אפוקליפטו (קטע אנטישמי מס' 3): הטריילר לסרט של מל גיבסון, עם תרגום ברוח מל גיבסון, באדיבות SNL.
http://www.youtube.com/watch?v=KP2Fp7vJD4E
הפסקה לפרסומות:
• מה יותר טוב, מחשב "נייד" של קומפאק או דג מת? פרסומת משנות השמונים עם ג'ון קליז.
http://www.youtube.com/watch?v=RlmzwZXa-Ww
• המנורה הקטנה והמסכנה (קרובה של לוקסו?). פרסומת.
http://www.youtube.com/watch?v=I07xDdFMdgw
• "מצעד הקיסרים":
http://www.youtube.com/watch?v=1NhSQARojp0
• משפחת הקיסרים – גירסת האקשן:
http://www.kevindonovan.tv/penguins.htm
• פרסומות אמריקן אקספרס של מ. נייט שמלאן וווס אנדרסון:
http://www.youtube.com/watch?v=spCknVcaSHg
http://www.youtube.com/watch?v=Skw-rKYsXOY
נגמרו הפרסומות.
• שאל את הנינג'ה – סדרת יוטיוב מפורסמת שבה הנינג'ה עונה בדרך כלל על שאלות כמו מה נינג'ה אוהב לאכול, איזה דברים מעניינים הרגת הבוקר וכד'. הקטע הראשון שלו שהוקרן היה ביקורת של הנינג'ה על 'שודדי הקאריביים 3' (וגם 2):
http://www.askaninja.com/node/3718
השני היה ראיון של הנינג'ה עם וויל פרל וג'ון הדר ('נפולאון דינמיט') לכבוד הסרט 'Blades of Glory'.
http://www.askaninja.com/blades
• Charade: סרט אנימציה קצר מ-1984, שהיווה, לדעתי, את ההשראה לטריילר ההארי-פוטר המפורסם של 'מפלצות בע"מ'. לא מצאתי לינק נגיש אל הסרט ברשת.
• הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא. הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא. הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא. הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא.
http://www.youtube.com/watch?v=tF4JTd61xco
• אלון מזרחי וחן שריג דנים על מושג היופי ועל סטראוטיפים. נדמה לי שזו היתה ג'ורג' אליוט שאמרה: אלוהים אדירים, האנשים האלה אשכרה קיימים במציאות.
http://www.youtube.com/watch?v=tLAfQX-dijE
• ג'ייק ג'ילנהול מתחבר לצד הברוקבקי שלו בפתיחת Saturday Night Live. לא נמצא ביוטיוב, בגלל כל מיני עניינים עורכדיניים.
• 'Kung Fu Hustle', הידוע גם כ'מהומה בשנחאי': מטריקס פוגש את הלוני טונס, סרט בורקס וסרט קונג-פו מסורתי, ואז ארבעתם מכסחים אחד לשני את הצורה במכות.
http://www.fisheye.co.il/kung_fu_hustle
אז מה היה לנו שם, חלק שלישי: It's a Sansation
בחלק האחרון של הקון אנחנו נוטים להקרין גם סרטים פחות קצרים, לא בהכרח מצחיקים, וכמובן, ביזאריים ככל האפשר.
• The Aviv Matzah Story: ממחלקת "כן, זה אמיתי". סרטון תדמית מתוצרת הארץ למפעל מצות, עם קריין שמאוד מנסה להיות מצחיק, ומצליח, אבל בדיוק מהסיבות הלא נכונות. המשפט החביב עלי (חוץ מ"איטס א סנסיישן", כמובן):
http://www.youtube.com/watch?v=Hfh475YUnPM
• Pop! Goes My Heart, הקליפ הגאוני של להקת "פופ!" הדמיונית אך השולתת, ושיר הפתיחה של 'מילים ולחן'.
http://www.fisheye.co.il/music_and_lyrics
• One Got Fat: "כן, זה אמיתי" מכה שנית. בשנת 1963, מישהו רצה ללמד ילדים על כללי בטיחות באופניים, והחליט שהדרך הנכונה לעשות את זה היא באמצעות ילדים עם מסכות מזוויעות של קופים שמתים אחד אחד לצלילי מוזיקה עליזה והערות מתחכמות של הקריין, שלדעתי נראה שהוא נהנה מהקטל הרבה יותר מדי. Right?
http://video.google.com/videoplay?docid=-1225980947023052205&q=one+got+fat
• Treevil: על חוטב עצים קטן עובר יום קשה. סרט אנימציה מפינלנד.
http://video.google.com/videoplay?docid=-1225980947023052205&q=one+got+fat
• Badgered: על גירית אחת עובר יום קשה. סרט אנימציה בריטי, כל היודע דבר על מקום המצאו ברשת מתבקש להודיע.
• The Sailor's Girl. במכונית בתוך מחסן עזוב, אישה אחת מנהלת עסק מצליח: תמורת 15 דולר היא תראה לך את הרגע המדויק שבו נוצרת, ותמורת 5 דולר נוספים, היא תראה לך גם את הרגע שבו תמות. אחד הסרטים הכי טובים שראיתי השנה בכל אורך.
http://www.maxgoldmandp.com/movies/sailorgirl.mov
את הסרט ביים ברט סיימון, במאי קליפים ופרסומות שיש לו אתר מגניב.
http://www.brettsimon.com/
• Doll Face. סרט אנימציה קצרצר עם מסר לא הכי מקורי, אבל עשוי מאוד יפה.
http://www.lumeneclipse.com/gallery/16/huang/iMovie.html
מכאן ואילך, סרטי אנימציה שאני לא אנסה להסביר:
• The Forest in Winter. לא יכול להסביר, אמרתי!
http://www.youtube.com/watch?v=U_3b_zp9a8Q
• הכלב שהיה חתול:
http://www.youtube.com/watch?v=mOeqShdf-gY
• האל.
http://www.youtube.com/watch?v=rkLje7omeRk
• אנימציה בשיטת עשה זאת בעצמך. אין לינק.
• המסעות הגאוגרפיים המסתוריים של ג'ספר מורלו. סרט באורך חצי שעה שהיה זוכה באוסקר לסרט האנימציה הקצר בשנה שעברה אם 'ריאן' הענק לא היה שם.
http://video.google.com/videoplay?docid=2058013310900590790
אז מה היה לנו שם, חלק שלישי: It's a Sansation
הלינק של ה" Treevil: על חוטב עצים קטן עובר יום קשה. סרט אנימציה מפינלנד
" שגוי
בקשר לThe Sailor's Girl לא הבנתי מי היה הזוג שהיא ראתה בסוף.
צודק. לינק מתוקן:
http://www.youtube.com/watch?v=vmP02Hjzfns
אני כל-כך מזדהה עם האל הזה.
גם אני שונא חרקים. הם כאלה נודניקים.
הו, איזו זוועה. היו צריכים לקרוא לזה "עשרה קופים קטנים".
ולמי שאהב את Doll's Face
אני מציע לחפש ביוטוב את Tma/Svetlo/Tma של ז'אן סבאנקמאווז'ר, אחד מהיוצרים הסוריאליסטים ובכלל הכי משפיעים בתחום סרטי האנימציה הקצרים, שהוא נראה כאילו גרסא פרימיטיבית של Doll's Face.
השראה? אולי.
מסקנות:
1. holy shit (על מצות האביב ועל היער בחורף, בעיקר, אם כי לא רק).
2. לא, זו פחות או יותר המסקנה העיקרית שהגעתי אליה.
3. בעצם, יש עוד אחת: במידת האפשר, להגיע לקונים במלואם. וואו.
אה, the sailor's girl מסרב להיפתח. גם הוא, כנראה, לא אוהב אותי.
גם לי הוא מסרב.
אפשר לנוסות את הקישור הישיר הזה:
http://www.brettsimon.com/shorts/sailorsgirl.4.mov
[מומלץ לבצע שמירה עם קליק ימני]
תמונות
http://picasaweb.google.com/asmy999/VrOjmJ
העלאת תמונות ראשונה שלי.
נ.ב.
החתול והכלב הם שני שוכני גינה שלי שראו את ברובק והלכו איתו הרבה יותר מידי רחוק…
מה היו גם סרטים?
בכל קון שעובר אני מוצא עצמי יותר ויותר מבלה בחוץ עם האנשים. מה שלא מראה חלילה על איכות הסרטים אלא על על איכות האנשים. ו-yey! יותר מעשנים בקון הזה מבכל קון! אנחנו גדלים! (אמנם ייתכן שבעוד כמה שנים מספרנו יצמח דרמטית ואצטרך לפגוש את האנשים הללו במקומות אחרים אבל נו, עד אז וחוץ מזה לי זה לא יקרה וכו').
תודה למרלין ותרגומון על הטרמפ בהלוך ולבלתי נסלח על החזור.
תודה ל-Ridds, אולה, דניאל (Ravy), בן, moon sphinx, that dude ורוס על החברה והעישון (פסיבי אצל חלקם ולא, מבטים זועמים לא יגרמו לנו להפסיק. טלפון לאמא כן). שץ – אני מחכה למייל עם התמונות.
מזל טוב ל-BS! וכן בשנה הקרובה תצטרך להתרגל לכך שכשאומרים לך "24, הא?" לאו דוקא מדברים על ג'ק באוור.
ותודה ענקית לרד, לונג ועכרור על עוד קון מוצלח.
מה היו גם סרטים?
התמונות פורסמו , תסתכל הודעה אחת מעליך.
אם תרצה, אני אשלח לך את התמונה שלך ישירות .
כן, ראיתי בדיעבד
אם כי עדיין אשמח לקבל את התמונה המקורית
וידוי קטן
הייתי אמור ללכת לקון עם עוד שני חברים, שלא קשורים ל'עין הדג', והבריזו לי ברגע האחרון.
מאחר שלא היו ממש טרמפיסיטים מאיזור הצפון (לפחות לא בדרך הלוך) ומאחר שרוב האנשים שדיברתי איתם בקון הקודם לא יכלו לבוא לקון הנוכחי, קצת התלבטתי אם לבוא לבד או לא.
בסוף דווקא זה שבאתי לבד "אילץ" אותי במידה מסויימת להכיר אנשים חדשים, וסוף סוף ראיתי את הפרצופים מאחורי הניקים (עם חלקם אפילו יצא לי לשוחח מעט).
לא היו לי הרבה הפתעות אולי חוץ מהעובדה שהיו מספר אנשים (בודדים) שזיהו את הניק שלי, וקצת נהרסה לי התדמית של "קורא בדרך כלל ומגיב מדי פעם כשיוצא", מה שהיה… די נחמד.
בסופו של דבר היה ממש אחלה וכיף ואני שמח שניצלתי את ההזדמנות האחרונה שלי להיות בקון (וכנראה, החל מהזמן הקרוב, גם להמשיך לבקר באתר ).
באגף הסרטונים היה שיפור משמעותי לעומת הקון הקודם. אהבתי במיוחד את בובות הארי פוטר, הסנאי מ'עידן הקרח', ברוס וויליס וחג המולד, קטעי בוראט (למרות שהכרתי את חלקם אבל זאת חוויה לראות אותם בקון), אלון מזרחי והסרטון ההזוי – נייט שאמלאן והכרטיס אשראי (מה לעזאזל הלך שם).
לכל מי שהביא פשטידות, אוכל או שתייה.
על הבחירה של הסרטים.
לרוסי הקטן, שהעביר איתי חלק מהזמן בחוץ ואפילו פתח בקבוק ולימד אותי איך לשתות קוואס (כן.. גם הקצף חשוב).
לכל העורכים ולכל מי שאירגן, דאג, הגה וחשב על הערב.
לאדיר
אחרי שחיפשתי את שתי התגובות שלך בכל האתר לשווא, אני מוכרחה לשלוח לך לינק לאתר של "כחול" (ולכל מי שאוהב מוסיקה אירית – כדאי. באחריות):
http://www.kahol-music.com/Hebrew.html
תהנו. :)
ללונה
היי, זה לא פייר שאני לא יודע את שמך האמיתי!
בחיפוש מתקדם אפשר לחפש כאן תגובות לפי שם, כמו שאת בוודאי יודעת, מה שאומר שכנראה טעית בשם העט שלי כאן-משהו שלא היה קשה לעשות עד עכשיו. But no more!! שהרי, אדוארד נורטון שולתתתטטתט11!!1!
ובכלל, קרו"כ (קון ראשון וכו'…) הייתי די בשוק מכמות האנשים שיכלו להידחף ללובי הקטנטן של האולם. מעבר לזה, היה ממש כיף! המון תודה ל-SabreRunner ואחיו (שעוד לא הצליח לשכנע אותי שהוא באמת אחיו!) על הטרמפ לשני הכיוונים, ד"ש חם לשירלי, לונה ואלישבע שבזכותן הזמן עבר בנעימים, וסליחה מראש בפני כל האחרים שאולי דיברתי איתם ושכחתי, אבל אני לא במיטבי אחרי למעלה מ-24 שעות רצופות של ערות. הסרטים היו ממש-ממש כיפיים (רובם… מה היה הקטע של הפרסומות לאמריקן אקספרס??), ואני דווקא נהניתי מתחרות "ספרטני נולד", וחושב שזה בריא לעשות צחוק מעצמך מדי פעם בפני קהל (…והמבין יבין. ). כמובן, תודה לשירלי על הניק החדש (שעוד ישתפר, מבטיח!) ותודה ללונה על הלינק – אשמח להמשיך לשוחח!
בפעם הבאה, אדוארד נורטון החדש מבטיח לבלות הרבה יותר זמן חוץ לאולם קולנוע, להספיק לאכול יותר פשטידות ולהכיר יותר אנשים, וכמובן, לברר פעם אחת ולתמיד מה זה, לעזאזל, קוואס (והאם הוא קיבל את שמו מכיוון שהוא מעורר קבס).
מה זה ''מה זה קוואס''?
רצתי ברחבי האולם בניסיון לשכנע אנשים לשתות מהקוואס, לא יכול להיות שלא שמת לב.
היה נפלא.
אומנם הגעתי בסביבות אחת בלילה, אחרי פספוס הרכבת, נסיעה לתחנה המרכזית של תל אביב ואז באוטובוס לתחנה המרכזית השוממת והמפחידה של חדרה עם פלאפון מת, אבל לונג אספה אותי [שוב תודה] ואפילו אמא נרגעה.
הומ, הגעתי ישר לתחרות הריאליטי, והיה ממש נחמד. ממש חשתי את הרוח הספרטנית שוהה על השופטים המכובדים [אפילו שעשיתי חיקוי של ג'ק ולא של ליאונידס] והיה מאוד מצחיק. גם הספר שהזוכה קיבל [זקן וסנדלים, שכחתי את הכינוי] היה מצחיק לאללה.
הומ, תודה לכל מי שישב איתי ולא התבייש בי כי אני קטנה וחסרת טאקט, בייחוד לארמדילו, על דיון נפלא ופורה בנוגע למועדון קרב [שרישומיו יעלו לביקורת בקרוב] לאפאסלון על סיפורים נפלאים שיגרמו לי לחשוב פעמיים לפני שאני עולה על מטוס [ולהחליט שלא] לכל הקטינים, לאנדריי, לאננס [נדמה לי שזה היית אתה? הצעיר עד מאוד עם האח והחולצה הירוקה] לענבל ולחברתה ששמה ברח לי, לאקסמנית, לכל האנשים הנחמדים שישבו לידינו, לשיר הסמויה השווה עלי אדמות, לשץ המגניב [אף על פי שהתמונות שלי זוועה. ארמדילו, בפעם הבאה שאתה מתלונן על חוסר פוטוגניות בקונים…] למי שהביא אוכל [אומנם לא ממש אכלתי, אבל השאריות נראו טובות!] וכמובן לעורכים, על קון נפלא, עם סרטונים קורעים [חלמתי על הקופים אגב. היה מלחיץ] וכמובן על הטרמפ ועל השלט.
היה ממש כיף!
קון ראשון שלי, היה ממש מוצלח!
היה ממש מצחיק, הסרטונים היו גאוניים, אנשים הופתעו מזה שאני בת 15, ארמדילו לא באמת ג'ינג'י, מהומה בשנחאי הזוי לחלוטין וכולם היו ממש נחמדים. מתי הקון הבא?
מעכשיו אני כבר לא סמויה… :)
היה ממש כיף!
אה, שכחתי, הפשטידה שהכנתי ולא הצליחה להגיע לקון הייתה מאוד טעימה. בקון הבא אני מבטיחה להביא משהו.
(ולחסידה, קוראים לי ליה, אבל יותר קל לזכור Mabu)
יאללה
סופשבוע הבא היצ'קון
היו לנו כל הכוונות להגיע אבל העייפות התגברה עוד לפני שיצאנו
מתל-אביב, ולא נותר אלא לקוות שתחלוף פחות משנה וחצי עד הקון הבא.
בתור פיצוי מסוים ראיתי היום את "חסין מוות" של טרנטינו, סרט שמתאים מאין כמוהו להקרנה בקון עתידי כלשהו (ורצוי להתחיל אותו אי שם לקראת 4 בבוקר).
עד הפעם הבאה !
רק ב-4 בבוקר.
ורצוי בגירסה מקוצרת. מאוד.
הממ... אני מגלה ניצני חוסר הסכמה על הסרט המסוים הזה :-)
אנחנו דווקא מסכימים. בערך
כלומר, זה בדיוק מה שאני חשבתי עליו: זה נראה כמו אחד הסרטונים הקצרים שהייתי מקרין בקון. רק מרוח על שעתיים.
אז ככנראה שאנו לא כל כך מסכימים
אבל לא נפתח את זה כאן, נשאיר את זה לפתיל שעוד יהיה על הסרט.
היה ממש כיף. פעם הבאה אשאר יותר.
דברים שלמדתי ב-24 (ומשהו) השעות האחרונות
•קוואס מחייה את הגוף והנפש. לא בדקתי בעצמי, אבל הרוסי הקטן נראה די אנרגטי לכל אורך הלילה.
•אי אפשר לצלם את משתתפי ספרטני נולד בעזרת מצלמת הסלולארי מהקהל, צריך להתקרב.
•רייצ'ל מסוגלת ללבוש יותר מצבע אחד.
•בגלל בחירת מקצוע שגויה של עכרור השלולית, פספסה מדינת ישראל קופאי מלידה. כאלה יש רק אחד למיליון.
•משימה: לראות את "מהומה בשנחאי" בדיבוב לפולנית.
•כאשר בני משפחתי נפגעים אחד אחרי השני בתאונות אופניים מזעזעות, יש להמשיך כאילו כלום לא קרה ולעשות פיקניק עם האוכל שלהם. Right?
•השם האמיתי של דן ברזל (סוד שאקח לקבר).
•עוזרת המדריכה שלי מקורס הפוטושופ גרה ברמת אביב וגם בלי שהמח מטומטם מארבע שעות מול מחשב בחדר סגור, היא אחת הנשים היפות בעולם וגורמת לי להצטער שלא נולדתי כך וכך שנים קודם לכן.
•לעובדה האחרונה אין שום קשר לכך שהגשתי לאחרונה את מטלת הסיום של הקורס.
•לעולם אל תתנו את הטלפון שלכם לסופרמרקט לחיות מחמד. לעולם!
•כשחסידה שוטה אומרת שמשחק כדורסל שהסתיים בתוצאה 80-78 לא היה צמוד מספיק, זה אומר שמכבי נצחו.
•ניתן להוסיף עוצמה לשאגת האריה.
•קיבוץ עין החורש מחזיק במקרר חצי אבוקדו ובקבוק שוקו קר.
•המקרר נעול.
עוד משהו
אי שם בארץ, מסתובב גיבור על מקומי בשם מצה-מן. יחד עם עוזרו הצעיר מצה-בוי, מצילים הם את העולם ממצות שמשאירות פרורים (מחיאות כפיים).
דברים שלמדתי ב-24 (ומשהו) השעות האחרונות
אתה הסעת אותי להרצליה? אם כן אז תודה. תודה רבה. בזכותך יש לי מצית טורבו קליפר, וקליפר.
זה לא הייתי אני
גם אין לי מושג מה זה מצית טורבו קליפר.
טוב, זה לא היה הקוואס בלבד,
במהלך הערב שתיתי שלוש כוסות קפה וחמש לגימות מהבקבוקון של רייבי.
__________________________
מאז הקון אני מרגיש שאני חייב לומר משהו, אבל אני מתבייש. אני צריך להכריח את עצמי להוציא את זה החוצה איך שהוא, לפני שזה יהפוך ללא רלוונטי.
קדימה
למה אני דגנרט?
שכח שכתבתי משהו. את הבעיות שלי אשמור לעצמי.
מוטב שאשתוק לפעמים, באמת.
איזה פספוס
רציתי לבוא,
למרות שאני קצת ביישנית..
אבל בית ספר הרס
ועד שהתברר שבכלל לא היה בית ספר ביום שישי, וזה יצא מעולה,
היה מאוחר מידי ולא היה עם מי ואיך לבוא.
אז, נתראה כזה שנה הבאה אה?.. :)
* עם הקרנה של שה"ק בקון נכון? :P
הוראות ההגעה לקון
מכיוון שהוא מתרחש בשעות החשיכה, אני ממליץ על שלט הניאון האדום של "זוגלובק" כסימן לנקודה בה צריך לפנות מכביש 4 לכביש 581.
וואו, היה כיף
תודה לכל נותני הטרמפים, ובייחוד לבועזז, כי הוא דיבר עם ההורים שלי. הסרטונים היו מאוד נחמדים, גם אלה שכבר ראיתי קודם. תודה גם לכל מי שדיברתי איתו, כי אני לא זוכרת שהייתה אפילו שיחה גרועה אחת.
עכשיו רק להתחבא עד הקון הבא.
פשטיקון מוצלח היה זה.
זהירות, זה הולך להיות ארוך במיוחד.
כל קון אני נהנה יותר, וגם הפעם הייתי שמח אם הייתה לי איזו מכונת זמן קטנה, שהייתה מאפשרת לי לעבור את הלילה שוב עוד פעם-פעמיים, ולהיות בשלושה מקומות בו זמנית – ככה שאני אוכל לדבר עם כל האנשים, להיות בכל הסרטים והסרטונים עם הקהל, וכמובן, לאכול מכל הפשטידים והעוגיים לפני שייגמרו.
הנה מקבץ, מייצג בלבד, של רגעים ואנשים זכורים לטובה. אז תודה על הדגים:
לקוויזי, שהיה הראשון שהגיע וכך יצא לי לנהל איתו שיחה נעימה, היחידה בכל הקון שנמשכה דקה וחצי (!) שלמה ללא הפרעות.
לרד פיש ואלישבע על דיון תאולוגי-בוטני מאיר עיניים, שעסק בסוגיות הרות הגורל מדוע אפונה היא שטנית, ומדוע בננה היא ההוכחה לקיומו של אלוהים.
לרייצ'ל, שהתעקשה בהתחלה לעמוד למרות כל נסיונותיי לשכנע אותה לשבת, וגרמה לי להמציא על המקום ענף ספורט חדש שאציע לוועד האולימפי: קפיצה והבאת כיסאות עד למרחק 6 מ'. אבל זה בהחלט היה שווה את השיחה איתך.
לטווידלדי, על מידע מבפנים בנוגע לצד האפל של שיווק ספרי היסטוריה בשוק האמריקני. הידעתם? אמריקנים לא יקראו ספר מדע פופולרי באורך של מעל 300 עמודים.
למאצ' ריג'ויסינג החלופית, הידועה גם כרותם, שניסתה לשכנע אותי להיות פחות היפראקטיבי. היא אמנם נכשלה, אבל סייעה לי כמה פעמים במציאת דברים. תודה!
לשרון, שתארה לי, למיס פויקלו ולרייצ'ל את סמטאות הפשע האפלות של עיר החטאים, באר שבע.
לשלמקו, על אספקת הפשטידה הכשרה-בוודאות היחידה בקון. אני מתנצל בפני כל שומרי המסורת. בפעם הבאה נזכור לבקש מאנשים לסמן מה כשר.
לארגמן ברגמן, על מלכישואית, פשטידת הפלא. זה הייתי אני שחיסל אותה סופית, ואני לא מתבייש – מישהו היה צריך לעשות את זה.
לאקסמנית לעתיד, שיר, מר אדון ו-unknown k. – על כך שהעלו עבורי באוב תקופות כמו בית ספר תיכון, טירונות וקורסים צבאיים, והכניסו אותי חינם לסרט אימה כשהזכירו לי את התפריט השבועי בבה"ד של חיל מודיעין.
(למתעניינים:
יום ראשון: תפוחי אדמה, בתוספת שערות חתול.
יום שני: פירה שעשוי מהתפו"א של אתמול, בתוספת שערות חתול.
יום שלישי: בורקס תפוחי אדמה, שהמילוי שלו הוא הפירה מאתמול, בתוספת שערות חתול.
יום רביעי: פשטידה שעשויה מהבורקס של אתמול, בתוספת שערות חתול.
יום חמישי: חתול).
שמחתי לפגוש בפעם הראשונה מחוץ לעולם הוירטואלי את ravy (אני בטוח שראיתי אותך איפשהו קודם), roswella, that dude moon sphinx, שץ, האגס בברדס, ועוד מלא אנשים.
תודה מיוחדת לכל מי שעזר עם הטרמפים: אורי, ברק וכל השאר, ולכל מי שהתנדב לעזור לסדר ולנקות בשעה שש בבוקר, כשהתחלתי להתעייף קצת.
נ.ב. מרלין – אני מסרב להשלים עם זה שלא טעמתי מהפאי לימון. I want that pie, damn it! בקון הבא אני אנעל אותו מאחורי סורג ובריח ואקח חתיכה לעצמי ראשון.
להפסיק להביא אנשים מהעולם האמיתי לקונים, בסוף תמיד אוהבים אותם יותר ממני. מצד שני, אם רוצים פמלייה (או פרולטריון אישי קטן שימלא את כל משאלותיך וצרכיך) כנראה שצריך להקריב קורבנות. אוף – למה שום דבר בחיים לא יכול להיות פשוט?
(אגב – אולי מישהו יכול לספר לי למה בננה היא עדות לקיומו של אלוהים? זה נשמע לי מעניין, ואם אני אחכה עד צאת שבת לשאול את אלישבע אני בחיים לא אזכור…)
שאלה מצויינת.
למה אני לא שמעתי על זה?
וכמו שאמר אדם חכם בעבר: "You can't make an omelet without shooting the cook. Or something like that."
אגב, תתחדשי על הגלאח
שמעתי שאת בקון, חיפשתי אותך כדי להגיד שלום ופשוט לא מצאתי אותך. רק בתמונות פתאום הבנתי שראיתי אותך אך לא זיהיתי.
אז: היי.
תודה תודה.
הוא יצמח בחזרה. ואני נעצתי מבטים במישהו שחשבתי שאולי הוא אתה, אבל חוסר היכולת הידוע שלי לזהות פרצופים, בשילוב עם העובדה שלא נראה שהוא מזהה אותי, הניע אותי להסיק שאני מדמיינת דברים. מאז התספורת נראה שאני מכירה הרבה פחות אנשים. כך ייעשה למי שתלויה בתגובות של אחרים לדעת אם היא מכירה אותם או לא, כנראה.
הי, כנ"ל. חוץ מלזהות אותך בתמונות, כי לא ידעתי את מי לחפש.
ההסבר של ר. פיש, כוהן הדת הבננית, לאלוהיותה של הבננה:
א. אשכולות של בננות הן אריזות קבוצתיות, כמו six-pack. אפשר לקחת אשכול בננות שלם, או להפריד כל כמות של בננות מתוכו שרוצים.
ב. הקליפה של כל בננה היא אריזה אישית.
ג. לפי הקליפה של הבננה אפשר לדעת באיזה מצב בשלות או מוכנות לאכילה היא.
ד. לבננה יש פותחן טבעי מלמעלה.
ה. המבנה של הבננה מאפשר לאכול אותה בקלות ובנוחות ביד אחת.
ו. בננות הן טעימות וממריצות.
אולי פספסתי משהו.
את ההסבר המדויק לשאלה למה אפונה היא שטנית אני לא זוכר. בדיוק הפריעו לי באמצע, כשאלישבע הסבירה את זה.
שכחת את הפואנטה
…בקיצור, הבננה היא פרי באריזה מושלמת לשימוש של בני אנוש – ולבננה לא יוצא מזה שום דבר.
אני לא רוצה להיות זה שמקלקל את החגיגה,
אבל בטח שלבננה יוצא מזה שום דבר: ככל שהפירות שלה קלים יותר לאכילה, כך הזרעים שלה יפוצו יותר. אני חושב.
איזה זרעים?
איזה זרעים?
לפי הבנתי, לזנים מתורבתים אין זרעים, כנראה כתוצאה מהשבחה אנושית. לזנים פראיים, לעומת זאת, יש זרעים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Banana
כן, זאת הבעיה
לבננה אין זרעים, אבל ככל הנראה זה לא באמת מוכיח את קיומו של אלוהים אלא רק את קיומה של השבחה גנטית.
שיט.
הנקודות השחורות הקטנות שיש בתוך הבננה.
לעכרור, שפספס את ההסבר, ולמי שעוד תהה
אפונה היא שטנית.
היא קטנה, עגולה, מקומטת וירוקה.
ממש כמו השטן.
לפי זה, אופטימוס פריים הוא אלוהים.
הוא גדול, מלבני, חלק ואדום.
בדיוק!
אתה מתחיל להבין את העקרונות הרוחניים
שעומדים מאחורי האלהה/השטנה.
תראה איך הקון עשה לך טוב!
היום בעיתון המשובח משו משו ''ישראלי''
התפרסם שבסין, הורים הרגו את הבת שלהם כי לא הצליחה לקרוא את המילה בננה…
משום מה נזכרתי בפתיל הזה, האם ידיעה זו מחזקת את הטענות שלכם? או שמה הבננה היא דיי שטנית וגורמת למוות של ילדים סיניים קטנים?
היום בעיתון המשובח משו משו ''ישראלי''
הרי הסינים רוצים לצמצם קצת את כמות האוכלוסייה שלהם.
אולי גם זו לטובה
צמצום אוכלוסיית סין?
מדהים איך שההיסטוריה חוזרת על עצמה לפעמים.
כתבה מספר 825
אמרתי לך
שהיית צריך להחביא את הדברים הטובים לעורכים.
(ולאלה שמשחדים את העורכים. )
בענין התפריט - איך שכחת את
פנקייקס שערות החתול של יום שישי, ובנו הלא חוקי – שאריות פנקייקס ושערות חתול ביום שבת???
אולי פנקייק שערות החתול גורם לאובדן זיכרון.
חוץ מזה, אף פעם לא הייתי שם בסופי שבוע. לפחות זה.
אני זוכר את תמימות הילדות,
כאשר חשבתי שלא יכול להיות אוכל גרוע יותר מאשר זה שבמישר. אבל זה כלום לעומת תמימות הנעורים, כאשר חשבתי שלא יכול להיות נורא יותר מאשר בגלילות. כל זה הסתבר כאין וכאפס כאשר סעדתי לראשונה בבה"ד, ותמימותי נגזלה ממני סופית.
תחי רמת השרון! תחי, תחי, תחי!
אתה זוכר את כל התמימויות האלה? כנראה לא אכלת פנקיייקס שיער חתול
האוכל במישר גרוע?!
להיפך, במפקדה *מפנטזים* על האוכל במישר (למרות שבפעם היחידה שהייתי שם כולם טענו שהגעתי ביום חלש וכו'). האוכל בכל הבסיסים הסגורים אמור להיות טוב עשרות מונים מהאוכל בבסיסים הפתוחים, אני מתפלאת שלא ידעת את זה.
(אין כמו אוכל של בית פלדמן. אתה לא יודע שמן מה הוא עד שאתה אוכל שם).
כרגע עלית על מה שמפיל המון תיאוריות נפלאות: המציאות.
תיאורטית, יש בזה משהו. מעשית, האוכל במישר, בתקופתי, היה הדבר המזעזע ביותר שאכלתי עד אז. חצי שנה התקיימתי על מנות חמות ותפילות חרישיות.
האוכל במישר בכלל לא רע.
אבל לא בחדר אוכל הנוראי והמזוויע. בתקופתי היתה שם מין סטקייה קטנה ליד השק"מ, שהחזיקה אותי בחיים.
אולי פנקייק שערות החתול גורם לאובדן זיכרון.
כן, וזה רק אחד משלל האפקטים האפשריים.
לא היית שם אף פעם בסופ"ש? עוול!
ואני אמרתי לך לשים עליו עין...
תרשום לפניך שאני חייבת לך. בהזדמנות הראשונה…
דווקא שמתי עליו עין, אף אחד לא נגע בו עד שבאת לחתוך אותו.
הבעיה הייתה שברגע שבו הוא נחשף לתשומת הלב הציבורית, עשיתי טעות פאטאלית והפניתי את הגב למשך משהו כמו 20 שניות, שבסיומן שני הפאים היו כלא היו.
כבר היו מקרים שלווינים שזזים במהירות 8 ק"מ לשניה נעלמו לי מהר יותר מהפאי הזה. אנשים פשוט הסתערו עליו כמו עדת ברקודות.
דווקא שמתי עליו עין, אף אחד לא נגע בו עד שבאת לחתוך אותו.
אתה מפעיל לווינים? פשוט, אני מכיר רק עוד מפעיל אחד, וזה מפעיל מנוף, אז אתה יושב לך בלווין בתא כזה מזכוכית ומזיז הרבה ידיות?
סתם סתם, אתה חייב להסביר קצת על המקצוע. זה נשמע כאילו יש לך הרבה כוח בכפות ידייך, טעות קטנה ואתה גורם ללווין להתרסק, לווין ששוקל טונה בנפילה חופשית דרך החלל, מה הוא יעשה לפיאט אונו נייחת?[בפגיעה כמובן]
זה באמת לא כזה מעניין.
כמו הרבה מקצועות אחרים שנשמעים מאגניבים, זה הרבה-הרבה פחות מלהיב במציאות. רוב הזמן זה מסתכם בלבהות בצגי מחשב, לחכות שדברים יקרו, ולבדוק שהם בסדר כשהם קורים.
וואו, לא הייתי
ועכשיו כל התאורים של האנשים הורסים לי את הדימויים שיש לי בראש… זה לא בריא
– מזל טוב לי, קון ראשון. הגיע הזמן אחרי ארבע שנים באתר.
היה כיף ומגניב כמו שחשבתי שיהיה. הרבה יותר נחמד לראות את הסרטונים עם כולם על המסך ולא רק בהשלמת פערים בבית.
– שמחתי לפגוש את כל מי שפגשתי והצטערתי שלא פגשתי את כל השאר (איפה היו דן ברזל ורייבי?).
– המון תודה לליור ולאיגור על ההסעה ועל המוזיקה המצוינת שהתנגנה ברקע. לקון הבא אני מזמין עותק של האוסף האוקראיני.
– האם הראליטי היה בעצם מזימה מתוחכמת של העורכים להפשיט כמה שיותר מגולשי עין הדג? לא חשבתי שאשמע את רד ולונג ג'ון צועקים "יש לך יותר מדי בגדים, תתפשט". אני בטוח שזה יחזור אליי באיזה סיוט עתידי. נגעה ללבי התגובה של חסידה: "אבל אני רק בת 16". מסמך מזעזע.
– אם כבר חסידה, הארי פוטר 3 הוא אחלה סרט. עכשיו אני רץ למצוא מחסה.
– אפסאלון, טוב לדעת שאם אי פעם אני אמות בתאונת מטוס ענקית, יהיה מישהו שיספר את סיפורי כקוריוז משעשע במסיבות. לזה אני קורה קון אייר.
– לא שתיתי את הקוואס. אני עדיין בחיים. אני חושב ששתי העובדות האלה קשורות זו לזו.
מצד שני, זה רק קון ראשון. אולי בקון הבא אני אהיה נועז יותר.
– אם אתה מגיע לבד למקום עם אנשים שלא ראית בחיים, סביר להניח שתכיר בסוף מישהו. זה עולם קטן, יותר נכון מדינה קטנה. מיכל, יש לך ד"ש מיעל ותודה שדאגת שאנשים ידעו איך לאיית את השם שלי (ברווז בשני וו'-ים).
היי, להפשיט אנשים זה לא בהכרח דבר רע.
רק לא באחת לפנות בוקר, במצב הכרה נוזלי, מול אולם שלם של אנשים שרק יושבים ומצפים לפדיחה שתבוא.
הארי פוטר 3 זה איכסה סרט. ארמדילו, תגיד לו למה.
אני רוצה להבהיר
בשום פנים ואופן אין לפרש את דבריי כהתנגדות להפשטת אנשים. להפשיט אנשים זה לא דבר רע. להפך. כל חיי הייתי תומך נלהב בהפשטת אנשים, וכך גם אמשיך להיות בעתיד.
זה תלוי מאד באיזה אנשים מדובר
(למעט מקרים בהם אתה מעוניין לשדוד את הבגדים של אותם אנשים ולברוח, ואז זה כבר פחות קריטי)
כי... אה, ללופין יש שפם, וכאלה. או משהו.
דן ברזל שכב בבית עם חום גבוה
פעם הבאה.
חסרונו הורגש
[עוד לא ראיתי/שמעתי גם את רותם, דורה (עם או בלי ניק מתחכם), עדי אשכנזי, דרצ'י, ספל חמאה, גל. וחבל.]
יפה לך פולני
העיקר הבריאות. תרגיש טוב ופעם הבאה אינדיד.
יי קונ.אקשן! (או: איך נכשלתי בקריאת רמזים)
קשה לסכם קונים של פישאיי. מצד אחד יש כל כך הרבה אנשים, אירועים הזויים וסרטונים מגניבים, עד שזו לא אמורה להיות בעיה. מצד שני, יש עוד כמות מכובדת של אנשים שעברה חוויה מאוד דומה לשלך. אז מה, שאני אגיד "היה כיף"? ברור שהיה כיף. אני בסך הכל מהווה עוד כמה פסקאות ברצף טקסטואלי ענק שמסביר, בצורה חד-משמעית, כמה שהיה כיף.
ובכל זאת, החוויה היתה מהנה אפילו יותר הפעם, בזכות חברתי הנפלאה גלית/מיס פויקלו. שנינו לא חובבים גדולים של פשטידות (וזו הסיבה שבגללה ביליתי כמה דקות מוקדם יותר באותו היום בהכנת סנדוויצ'ים – מאוד קשה להכין פיתה עם חומוס). אז מאוד התפלאתי כשהיא אמרה לי ש"בסוף בכל זאת ביקשתי מאמא שלי להכין פשטידה לקון".
האסימון היה צריך ליפול לי בשלב מוקדם יותר. ה- 31/5 הוא יום ההולדת שלי. ה- 1/6 הוא יום ההולדת של אחיה של גלית, אופיר/צל אפור. הפשטידה היתה מכוסה כל הזמן במהלך הנסיעה. כשהצעתי להוציא אותה מהרכב בתחילת הקון, גלית אמרה לי ש"לא, נוציא אותה אחרי הסרט הראשון, אין טעם להוציא אותה עכשיו". כשאמרתי לה שכל הפשטידות האחרות כבר הוצאו ממחבואן, היא אמרה לי "אל תדאג, אני יודעת מה אני עושה".
זה, וחבר משותף (כשהוא כן מגיב באתר, הוא מגיב בשם Hitchhiker, אבל זה לא קורה הרבה) שדאג שאני אכנס לאולם ברגע המתאים ואעמוד באזור הכללי של אופיר, מסכם את מבצע ההטעייה המתוחכם שנעשה בשביל לכבות את האורות בסביבות חצות, ואז לפצוח בשירת יומהולדת, כשגלית מתהלכת עם חיוך ענק של "אה! bet you didn't see THAT coming!" ועוגת שוקולד חמושה בנרות יומהולדת. הייתי מופתע טוטאלית, וביחד עם כל הדברים שאנשים הזכירו כאן כבר קודם לכן (סרטונים הזויים, נטלי פורטמן, וכו'), הייתי פחות או יותר באופוריה טוטאלית.
זהו, זה מסכם את הסיפור האישי שלי מהערב הנ"ל. תודה לכל מי שהיה מעורב במסע ההטעיה המתוחכם (ולחברתי האהובה בפרט), תודה לעורכים הנפלאים שארגנו את כל המאורע (וחלקם – גם על כך שהם היו מעורבים במסע ההטעיה) ותודה למי שעשה את District B-13 על סצינות מרדף משפליכצות במיוחד.
נתראה בקון הבא!
סתם הערה:
אני אומנם די חדש פה והכל אבל… זה די מעצבן שהופכים אירוע ציבורי (כמו קון, לדוגמא) לאירוע פרטי (כמו מסיבת יום הולדת של מישהו מסויים). אל תקח את זה באופן אישי, אני לא מכיר אותך ואני באמת מאחל לך מזל טוב וכל זה, אבל… את האמת זה הפריע לי (וממה שראיתי, לא רק לי). מצטער.
נו, באמת.
לא שמתי לב שמישהו "הפך את האירוע לפרטי". מעבר לזה שמדובר באירוע של האתר ש-BS גולש, מגיב וכותב ביקורות בו, אף אחד לא הכריח אותך לאחל מזל טוב או חלילה לאכול מהעוגה. לכל היותר נאלצת לשמוע כמה אנשים חוגגים יומולדת למישהו במשך שתי דקות.
יאפ.
ציבורי?
דווקא הייתי אומרת – קהילתי. זה שההזמנה היא תמיד פתוחה ל*כולם* זה בגלל שזו קהילה חברותית ומזמינה. מה מפריע בלחגוג יום הולדת לאחד מחבריה?
!?
וואו. פשוט וואו.
מש''א.
לדעתי לא הייתי שם כשזה קרה, אבל גם אם כן הייתי, מטריד? לא נעים? כולה שני שירי יומולדת שמח ועוד עוגה, בלובי רחב ומלא פינות. באמת שאני לא רואה על מה פה אפשר להתלונן [ועוד קיבלת עוגה, בחור!].
באמת קשה לי להבין
איך הרגשת שאירוע 'איחולים + עוגה' של חמש דקות ברוטו, שבו השתתפו חלק מהאנשים בקון באופן ספונטני (כי הם מכירים את האדם שיש לו יום הולדת) – השתלט על קון שלם בן 10 שעות או הפך אותו מציבורי לפרטי.
כשאתה יושב במסעדה ומישהו מהסועדים מקבל עוגה ליום הולדת שלו, והמשפחה שלו שרה לו יום הולדת שמח – גם אז אתה מרגיש שהמסעדה הופקעה לצרכי הפרט?
בכל מקרה, אם ירצה המקרה ונקבע את הקון הבא לתאריך שבו תציין ארוע משמח כלשהו – אתה מוזמן לחגוג גם אותו בקון עם עוגה, שירים וכל מה שתרצה.
אוקיי סליחה אם הגזמתי בתגובה
אני צריך ללמוד לעשות סינון ולא ללחוץ בכזאת קלות על "אשר" תגובה.
בכל מקרה ובניגוד למשתמע מההודעה הקודמת – לא הרגשתי שזה נהפך לאירוע פרטי. זה גם לא הפריע לי כל כך ובסך הכל מאוד נהנתי מהקון הראשון שלי (אגב עכרור, אתה אחד מהאנשים שעשו עליי רושם ממש נחמד). בכל זאת, אני לא חושב שזה אותו הדבר כמו במסעדה, כי בסך הכל רוב האנשים מכירים אחד את השני איכשהו או לפחות כולם באו, באיזשהו אופן, בגלל "עין הדג" (לא כמו במסעדה). אולי הגזמתי כי זה נראה לי משהו יותר מאורגן ובטעות החשבתי את זה כחלק מהקון. בכל מקרה, כאמור, מצטער אם פגעתי וזה ממש ממש לא אישי.
סבבה,
אז נראה לי שלא הייתה פה בעיה אמיתית ואפשר לסגור את הנושא.
רשמי יומולדת:
1. שיר יומולדת.
2. "למי חגגנו יומולדת כרגע?"
3. היי! הרווחנו עוגה!
לא צריך להכיר אנשים כדי ליהנות מעוגות. תלמד לקחת דברים בקלות.
ולא סתם עוגה
עוגת מיס פויקלו. עם פצפוצים כאלה בצבעים שונים והרבה הרבה שוקולד ומרקם עדין ומתוק ו… רגע, למי היה יומולדת?
אה, למניאק שיש לו את כל העונות של סקראבס ועדיין לא מלווה לי את השלישית
ואני חושב שזו ברכת היומולדת הכי אגוצנטרית שיכולתי לכתוב.
מדויק לגמרי.
אני זוכר איך הצטרפתי בספונטניות לשירת "היום יום הולדת", ולאחר בערך דקה נזכרתי לשאול את מי שהיה לידי למי חוגגים יום הולדת. קיבלתי תשובה מעורפלת משהו, ולכן אמרתי לעצמי: "מה זה משנה? היום יום הולדעעעעעעת… היום יום הולדעעעת לבלה בלה! <מחיאת כף דבילית>".
רק חבל שלא העזתי לטעום מהעוגה.
סתם הערה:
מדוע ליבך כל כך גס במחווה אנושית שנעשתה בין חברים?
אחד הדברים שלמדתי בימי חיי הוא להיות נדיב כלפי רגשותיהם של אחרים.
חוצמזה בזכות זה ראיתי את אלמו ונטלי פורטמן הופכים לטרנסג'נדרים פיליים.
(לא ידעתי את את זה עד לקון, אבל גם אני אוהב את אלמו).
בוא לא נמשיך לפתח את הנושא הזה, בבקשה.
אורן כבר הבהיר שההערה המקורית שלו נשמעה יותר קיצונית ממה שהוא התכוון, חבל להמשיך לדוש בזה.
מזל...
עכשיו כשראיתי את התמונות, מזל שאף אחד לא יודע מה השם משפחה שלי…
כמעט שכחתי: הודעה חשובה לגולשת מורן, שהייתה בקון
אנחנו צריכים להחזיר לך משהו שלך, בבקשה צרי איתנו קשר במייל כדי לקבל אותו.
אם מישהו אחר שמכיר את מורן קורא את ההודעה הזו – אנא אימרו לה ליצור איתנו קשר.
מתכון
לכל מי שרוצה את המתכון למלכישואית, שיכתוב לי דואר, ואני אחזור אליו עם סריקה מספר המתכונים…
נ.ב, אולי הקון הבא יהייה בסימן אוכל? מת-קון או משהו… שמעתי גם שיש סרט נחמד בנושא של אלי רות'…
אין ספק שהיה פה פיצוי הולם מאוד על ההפסד הצורב של לפני שנה וחצי
כשלא ניחשתי נכון את מספר הדקות שעברו מ"מאנוס", והייתי צריך לשבת בשקט ולעצור את הבכי כשמישהו אחר קיבל את החולצה.
אין דבר יותר מחמם לב מלראות שמונים חנונים במקום אחד. אתם יודעים למה זה באמת חמוד? כי בגלל שחנונים הם מטבעם יצורים ביישנים, כשיש שמונים מהם באותו מקום והם יודעים שיש להם בערך מכנה משותף, הם *עדיין* ביישנים וקשה להם לדבר עם זרים.
כמוני, נו.
ובכנות, אני מתנצל בפני כל מי שהנחתי לו יד על הכתף ושאלתי אותו בחיוך אם יש לו קקי, השעה היתה מוקדמת וחשבתי שבגלל הנתון הזה יהיו אנשים שזה יצחיק אותם. מילא.
אחלה שמחלה סרטים, אני אקח מתישהו מהאוזן השלישית את קונג פו האסל כדי לפצות על החצי השני שבו ישנתי, הסרט הצרפתי היה מעולה והם *לא* דיברו מהר מדי, הם דיברו בדיוק במהירות שבה אנשים מדברים. במיוחד אהבתי את הקטע עם ג'ייק ג'ילנהול ואת האחד עם אלון מזרחי, כי הוא היה כל כך, כל כך לא קשור לכלום.
התחרות היתה, מן הסתם, שיא הערב בשבילי, כי זה נתן לי תירוץ להוריד את החולצה [ולרגעים מסוימים לפני שעליתי היתה מחשבה אולי גם על המכנסיים] ולצרוח לפני קהל. [אין לאף אחד במקרה וידאו של התחרות, נכון?] אז תודה רבה על המחמאות, ואני אנצל את הבמה הזו בשביל פרסום עצמי חסר בושה:
כשאני לא מתפשט, אני עושה את זה: http://www.flickr.com/photos/7779358@N08
[לחצו על הקישור חבריה, יש שם את התמונות מהתערוכה שלי, זה כיף גדול! פשוט צריך לסמן את כל הכתובת כולל הNO8, להעתיק ולהדביק לשורת הכתובת.] [ואני אפילו אשמח אם תכתבו שם או פה מה דעתכם!]
תודה לסולוצו על הטרמפ המוצלח לשם [ושהוא לא כעס עלי כשליהגתי לו ולמרווין על דברים מטופשים כאלה או אחרים], ותודה ליונתן "סוחר המוות" על שביטל את מה שהיה כנראה נסיעה בודדה למדי בלעדיו והפך את החזרה הביתה למעין road trip קצר ודל תקציב אך מהנה.
אה, ותודה גם לאדם קלין אורון שנתן לי הזדמנות לאמן את כישורי הפולניות שלי.
הו, רגשי נחיתות אומנותיים
טוב, עבר לי.
אבל אני זוכרת אותך, אז היה נחמד.
אולי זו ההזדמנות לשאול:
סייבר ראנר, פרשדונה… WTF? אני מוחה בתוקף – אנשים כל כך דומים שמסתובבים בכנסים זה לא הוגן כלפי שכמותי. בהתחלה חשבתי שאולי זו רק יכולת זיהוי הפרצופים המאותגרת שלי, אבל אחר כך ראיתי אתכם באותו חדר, ו… מה הקרבה המשפחתית? או לחלופין, האם מישהו מכם מודע להיסטוריה של תאומים שהופרדו בלידתם במשפחה?
וואלה? היה אחד שדומה לי?
מוזר, בדר"כ אני שם לב לאנשים כאלה. טוב, תשמעי- כשיש כנס שיש בו הרבה חנונים, חייבים להיות לפחות שניים עם זקן ושיער ארוך.
רשמים מהרשמים מהקון
לקון אמנם לא הגעתי (משום מה לא היו טרמפים מגרמניה), אבל כדי להשתתף בחוויה צפיתי בכל הסרטונים לפי הלינקים שנתן רדפיש. אין ספק, Sailor Girl נפלא וסרט הקופים (one got fat) מדהים ומבעית. הבנתי גם שכמיטב המסורת היה אוכל שחוסל במהירות, שיחות שנשמעות כמו סרטים של קווין סמית', ונסיונות להפשיט אנשים באמצע הלילה. מהתמונות והווידאו נראה שהיו גם המון אנשים ושלא היה קר מדי; בקיצור, עוד קון מצוין עד מושלם. לחיים!
תהייה
לא הגעתי בגלל חתונה (מה נסגר, איך שנגמרת ספירת העומר חייבים י ש ר להתחתן? שלוש חתונות ביומיים. זה לא טבעי), אבל קרה מקרה שראיתי את "מהומה בשנחאי" בסוף השבוע הזה, ורציתי לשאול-
מה היה כל כך טוב בסרט הזה? כי חוץ מהחמש דקות הרצופות שצחקתי מ"אם כח גדול באה אחריות גדולה", לא היה כל כך מצחיק…
הלינק שנתן רד לסרט מתחיל להוריד, אבל נפסק אחרי כמה עשרות מגהבייטים.
רחמו על אלה שלא יכלו להגיע; יש מקור כלשהו אחר להוריד את הסרט?
מהאתר של הבמאי
http://www.brettsimon.com/shorts/sailorsgirl.4.mov
הודעה ארוכה שבכל זאת מצליחה לא להגיד כמעט כלום!
אם חושבים על זה קצת, רואים שבעצם לא הייתה לי ממש ברירה. ככה זה כשלאחיך הגדול קוראים "צל אפור", החבר שלך ידוע בתור "BS", והאתר היחיד שהקמת אי פעם בחייך הוקדש למעריצי עין הדג. אז כמובן שגם הפעם באתי לקון… והיה כיף, כיף, כיף!
הא הא הא הא הא הא הא הא הא הא!
אני רוצה להודות לעורכים הנפלאים שאירגנו את האירוע המוצלח והצליחו גם להישאר חינניים ומבהיקים לאורך כל הלילה, כולל הפקת קליפים מרהיבים בשעות שבהן רובנו כבר ישנו ממזמן במיטות (כן, רד, אני מתייחסת לחיקויי ג'ק ספרו עם החסידה בשעות הבוקר). בנוגע לאירגון, אני יכולה רק לנחש כמה זה מתיש ומלחיץ, בהתחשב בכמות המתח שהצטברה אצלי כשכל מה שהייתי אחראית עליו הייתה עוגת יומולדת אחת ונרות (ותודה לבחור עם הסרט הסגול בשיער על המצת… סליחה שהתעכבתי איתו, אבל מסתבר שכשמשאירים מצת דלוק הוא מתחמם מאוד ונוטה לשרוף את האצבעות האומללות שמנסות להדליק נרות יומהולדת ושיעזבו אותן לנפשן) (אפשר לקחת אוויר) (שוב סליחה על המשפטים הבלתי נגמרים, אתם יודעים שזה רק מהתרגשות, נכון??)
בכל אופן היה כיף , היו צחוקים, עכרור סיפסר במדבקות, שרון סיפרה על יתרונות השוקר החשמלי (רייצ'ל ואני רשמנו הערות), דורון (היצ'הייקר) נרדם, דקל הזדחח והפסיק לדבר איתי בגלל ב**י (), רד ולונג הביאו מתנה (איך אני אוהבת שחבר שלי מקבל מתנות זוגיות! ), אופיר קיבל ממני מתנה (ואפילו התנהג כאילו היא מוצאת חן בעיניו!), אמא שלי אפתה עוגה, מיכי ועידו בידרו בנסיעה ועזרו בפיתוח דיון מסעיר על משמעות המילה "שגר", ברק התלהב מתמונה של ז'ק חתולתי הוד ז"לותה, השיער של רוזוולה שוב ארך, ורק הפעם שמתי לב לדמיון המפתיע בין טווידלדי לבין ג'ייק ג'ילנהול (ולא, אין קשר לסרטון שהוקרן). אה ובועזז! תמיד יש בועזז, זה אחד ממרכיביו הבסיסיים ביותר של קון, לא ידעתם?
אז הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא מוכנה להסתבך עם תודות, ובמקום זה הצלחתי להכניס שמות של המון אנשים בדלת האחורית, מה שאומר שאת רוב האנשים בטח פיספסתי בהודעה, אבל בכל זאת, חשוב לי להזכיר – היה כיף שהגעת! (כן – אני מתכוונת אליך!)
ולפינת הפיספוסים: ראיתי סוף סוף מי זה אדם, ככה ששלב 1 הושלם. עכשיו רק נותר להתקרצץ לשיחות איתו בקון הבא.
האמת שאני מתפלאת שלא מצאתם לנכון לשלב בין הספרטנים לבין ריקוד היאטה (!), בהתחשב בזה שבין כה וכה הופעל על המשתתפים לחץ להתפשט, והבמה הייתה כל כך שוממת כשהקרנתם את יאטה!. אני מניחה שזה אילוץ של הרצת הניסיון, כן? נו, טוב, קון הבא.
ומה זאת אומרת גרמניה? אפסאלון – פעם הבאה תדאג להביא את אח שלך, אחרת תשב בפינה (אבל לפחות זאת תהיה פינה מוארת היטב עם מיקרופונים ותמונות של תאונות אוויריות מפוענחות עד הפרט האחרון).
בברכת
"פיהוקון"
מיס פויקלו
-הנערה הפויקלותרמית –
טוב לראות גם אותך, מותק...
ולהתראות בקון הבא (או קודם? מסתבר שאנחנו ממש שכנים עכשיו).
אני אנצל את התגובה שלך
להגיד מזל טוב לצל אפור, שבכלל לא ידעתי שגם לו חוגגים יומולדת באותו לילה.
אז מזל טוב!
~אמוטיקון של צל אפור, שזה ממש פשע שלא קיים כי מה יותר קל מלצייר צל אפור?~
וגם רציתי להעיר שבכלל לא זכרתי שבקונים הראשונים היה לי שיער ארוך. טוב שיש מישהו שזוכר פרטים חשובים כאלה.
ואני אגיב תגובה ציונית הולמת:
מההההההה?
שתוק ותהנה מהמחמאה.
בחיי, יש אנשים שלא יודעים לנצל נסים קטנים.
נ.ב. – עכשיו גם אני יודע מי זאת המיס.
אני חושב שהיא התכוונה לכך ששניכם נראים טוב בשמלה
אמנם הייתי עייף בקון,
אבל אני די משוכנע שאם הייתי בשמלה – הייתי זוכר.
אגב, מתי גילנהאל הסתובב בשמלה?
''אל תאמין לשקרים שלו!''
הוקרן סרטון נחמד (SNL?) שהמחיש, רק למקרה שתהית, איך ג'ייק נראה בשמלה, ועוד יותר חשוב מכך – איך הוא שר כמו ליידי אמיתית.
בכל מקרה הדגשתי בכוונה שאין קשר בינו ובין המסקנה שלי!
אני אסביר:
נראה לי שהמקור לדמיון הוא בצורה של האף בשילוב עם הזווית של העיניים. משהו כזה, עד כמה שזכור לי… וזה הכל.
ואם כבר SNL
מכל הקטעים הטובים בפרק המופלא ההוא עם ג'ייק ג'ילנהאל, איך זה ש"חתולי הלייזר" הושמט בצורה פושעת?
בבקשה תמסרו לפויקלו שאני מבקש לא לעשות אאוטינג לשם המשפחה שלי.
אם במקרה מישהו תהה – אני זה הזחוח.
גם בישראל
מסתבר שעוסקים בפארקור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/866474.html
מסתבר שגילית את אמריקה...
אתה צריך לבוא לתיכון שבו אני לומד.
זה פשוט גן חיות – אתה רואה כל הפסקה יצורים מעוותים עושים פארקור. בהתחלה אתה חושב שהם קופים… אח"כ אתה חושב שהם… קופים.
אני לא מצליחה לראות את הסרטון של סיילור גירל
למישהו יש לינק אחר?
מתכונים
קדימה צעד!
מה עם עוד אחד...?
ואני שואלת את זה מסיבות אגואיסטיות לחלוטין, אני מתגייסת עוד פחות מחודשיים.
אז להתחיל לחשוב על תרוצים למפקדים או שאין צורך?
אני יכול לומר בבטחון רב
שלא יהיה קון בחודשיים הקרובים. מצטער.
טוב נו, נסתדר כבר 8)
OMG. ריפטראקס עשו את 'One Got Fat'.
Rifftrax הם כמה מהאנשים שהיו אחראים ל-Mystery Science Theatre 3000, שעושים את מה שהם יודעים לעשות – מדברים על רקע סרטים. רק שהם עושים את זה באינטרנט ומוכרים את זה ב-MP3.
ועכשיו הם עשו את One Got Fat, אחד הדברים הביזאריים ביותר שהקרנו בקונים. נראה לי שאני אאלץ לשלם את ה-0.99 דולר רק כדי לגלות מה הם עשו עם זה.
http://www.rifftrax.com/ondemand/one-got-fat