 |
||
| סדקים באחוות הטבעת. הווארד שור, שהלחין את סרטי 'שר הטבעות', נטש (או הונטש) את 'קינג קונג', בגלל חילוקי דעות עם פיטר ג'קסון. לג'יימס ניוטון הווארד, שמחליף אותו, נשאר חודש וחצי כדי להלחין את הפסקול כולו. טרויה נופלת שוב? |
17.10.2005
|
|
יומית
סדקים באחוות הטבעת. הווארד שור, שהלחין את סרטי 'שר הטבעות', נטש (או הונטש) את 'קינג קונג', בגלל חילוקי דעות עם פיטר ג'קסון. לג'יימס ניוטון הווארד, שמחליף אותו, נשאר חודש וחצי כדי להלחין את הפסקול כולו. טרויה נופלת שוב?
סדקים באחוות הטבעת. הווארד שור, שהלחין את סרטי 'שר הטבעות', נטש (או הונטש) את 'קינג קונג', בגלל חילוקי דעות עם פיטר ג'קסון. לג'יימס ניוטון הווארד, שמחליף אותו, נשאר חודש וחצי כדי להלחין את הפסקול כולו. טרויה נופלת שוב?
עושה רושם שהחברה של פיטר ג'קסון ממש אוהבים לעבוד ברגע האחרון
נו, מה אמרתי?
הסרט יוצא בארץ יום לפני ארה"ב. מתכון בטוח לפלופ מהדהד.
מעניין
שיתוף הפעולה בין שור לג'קסון ב"שר הטבעות" היה ממש הרמוני. מעניין מה קרה שהפריד ביניהם. זה יהיה סיפור מעניין לתוספות המיוחדות של "קינג קונג".
בכל אופן, ג'יימס ניוטון האוורד הוא מלחין אדיר, אז אל חשש.
היה באמת סיפור דומה עם טרויה… ובתוספות של הדי-וי-די הזה לא אמרו על זה שום דבר.
הקונפליקטים זה מה שמעניין, לא המחמאות ההדדיות!
פיטר ג'קסון מתכנן הכל מראש.
הסיבה שהוא בחר דווקא בג'יימס ניוטון הווארד כדי להחליף את הווארד שור היא כדי שהוא לא יצטרך לשנות את כל הצילומים ב"מאחורי הקלעים" שבהם הוא אומר "הווארד הוא המלחין החביב עלי. אני מעריץ את הווארד עוד מילדותי. לעולם לא אחליף את הווארד!".
הם גם די דומים אחד לשני.
"סליחה, מר ג'קסון, אני מהתזמורת. לאיפה הולכים?"
"חפש את המלחין, ההוא עם השיער הלבן והמשקפיים עם המסגרת השחורה".
המשקפיים זה פוטוג'וב שלכם?
לא.
באמת יש להם אותה מסגרת. אם כי ג'יימס הווארד כנראה מגוון לפעמים – מצאתי תמונה אחת שלו שבה יש לו משקפיים עגולות ונטולות מסגרת.
מעניין.
זה מעניין
כי הייתי די בטוח שפיטר ג'קסון והווארד שור יהיו צמד קבוע אחרי "שר הטבעות", כמו ספילברג וג'ון ויליאמס, טים ברטון ודני אלפמן.
דרך אגב, ג'יימס ניוטון הווארד הוא המלחין הקבוע של מ' נייט שמאלאן ועושה עבודה מצוינת, בעיקר בפסקול ההיצ'קוקי היוצא מן הכלל של "סיינס".
בכל אופן, מעניין אם פיטר ג'קסון והווארד שור יחזרו לשתף פעולה בסרט הבא של ג'קסון, או שזה נגמר.
אני אישית מקווה מאוד שהם יחזרו לשתף פעולה. הפסקול של "שר הטבעות" הוא אחד מפסי הקול הטובים ביותר שנעשו אי פעם. המילה "פסקול",
קצת קטנה עליו, האמת. הוא יותר יצירה מוזיקלית עשירה.
אם העלת את הנושא, ואתה מתעניין...
ביצירות מוזיקליות עשירות, המבוססות על ספרים בסגנון של טולקין, אני ממליץ לך לשמוע את האלבום האינסטרומנטלי הנקרא:
"the snow goose" המבוסס על ספרו של פול גאליקו, של להקת קאמל (Camel) זו אחת מהיצירות המדהימות ביותר שנוצרו לדעתי..
מומלץ לקנות.. או שכבר יש לך אותו…
לא, אין לי אותו
וזאת הפעם הראשונה שאני שומע עליו, אבל תודה על ההפנייה.
אני לא אוהב את הפסקול של "שר הטבעות" דווקא כי זה "שר הטבעות", אלא כי זה פסקול קולנועי מדהים. יש המון פסי קול של סרטים אחרים שאני מאוד אוהב, והם לא של סרטי פנטזיה.
(וכשאני אומר פסקול בהקשר הזה, אני מתכוון ליצירה סימפונית, לא לשירים).
לא, אין לי אותו
האלבום הנ"ל (The Snow Goose)
הוא יצירה בעלת מבנה סימפוני,(עם התפתחות ועלילה)רק שתדע, ואני ממליץ עליו גם בלי שום קשר לפנטזיה עליה האלבום מבוסס. ודרך אגב, אתה מתעניין רק בפסי-קול לסרטים, בעלי מבנה סימפוני??
כי יש לי רשימה מלאה להמליץ לך , של מוזיקה בעלת מבנה סימפוני, בלי שום קשר לסרטים
כעיקרון, כן
רוב היצירות הסימפוניות שאני אוהב הן פסי קול (בעיקר ג'ון ויליאמס), אני לא ממש פריק של מוזיקה קלאסית, אם לזה אתה מתכוון, למרות שאני בהחלט מודע לזה שפסי הקול הסימפוניים מושפעים מאוד מיצירות קלאסיות קודמות (כמו the planets במקרה של "מלחמת הכוכבים").
ראיתי ש-snow goose זה מעין רוק פרוגרסיבי. אז אני מניח שאתה לא ממש מתכוון למוזיקה קלאסית… האמת, אני לא כ"כ מכיר יצירות כאלה, מה זה, קטעים שכל אחד מהם 15 דקות?
כעיקרון, כן
פרוגרסיב רוק (או פרוג) הוא סגנון מוזיקלי שהתפתח בסןף שנות השישים והגיע לשיאו בשנות השבעים. להקות פרוג ניסו לצאת מהמסגרות של הרוק הרגיל וליצור משהו חדש שמושפע ממוזיקה קלאסית, ג'אז ועוד הרבה דברים. וכן יש בזה יצירות של למעלה מחצי שעה
להקות מפורסמות:
פינק פלויד
יס
ראש
ג'נסיס
דרים ת'יאטר
ועוד הרבה שלא עולים לי בראש כרגע.
בקיצור, לך לויקיפדיה עם אתה רוצה לדעת עוד
למה ויקיפדיה כשיש מקדש בעברית?
המדריך העברי לרוק מתקדם של אורי ברייטמן:
http://www.mitkadem.co.il
15 דקות ואפילו יותר..
יש יצירות שעולות על שעה..
לי לפחות יש איזה חמישה אלבומים של שעה ואפילו שעה וחצי.. רוב היצירות הארוכות מתחלקות לתתי פרקים,ליצירה יש עלילה מתפתחת, היא מציגה מוטיב מסוים, בפרוג רב היצירות עוסקות במשמעויות נסתרות ופילוסופיה ולעיטים במיתולוגיה.. דרך אגב המון יצירות משתמשות באפקטים קולונעיים…
לא, אין לי אותו
מבנה סימפוני? אתה מתכוון לארבעה פרקים סונטות וכו? איך אתה מוצא את זה באווזת השלג? או בפסקול של שרהט?
לא, אין לי אותו
ראשית לא דיברתי על שום פס-קול,
ועכשיו,- אווזת השלג משתייך לז'אנר רוק מתקדם סימפוני,
ברוק המתקדם מבנה סימפוני מקבל עוד משמעויות, בדרך כלל סימפוניה היא יצירת קונספט בעלת ארבעה, חמישה פרקים,
אומנם אווזת השלג לא בדיוק בעלת חמישה פרקים, היא בעלת 16תתי פרקים, אך היא יצירת קונספט, אשר מבוססת על סיפור בעל מבנה עלילתי,לכן היא משתייכת לרוק סימפוני. כאמור היא מציגה רוק רך ומודרני ומשלבת אותו עם קלאסי.
להקת קאמל
יש להם בדיוק אותו שם ואותו לוגו כמו של סוג הסיגריות הנתעב, מה שפוגע מאוד בלגיטימיות שלהם.
אה...... הא.....
נתעב יותר מסיגריות אחרות?
כל סוג נתעב בדרכו שלו
כן.
מבין כל יצרני הסיגריות, האנשים שמאחורי "קאמל" השתמשו, כנראה, בשיטות השיווק הכי מפוקפקות לחבילות-הסרטן שהם מוכרים.
זה התבטא בעיקר בניסיון לדחוף את הסיגריות לצעירים, כשהכוונה היא לא לחבר'ה בגילאי 12 ומעלה, אלא 10 ומטה. הם צירפו לחפיסות הסיגריות שלהם כל מני צעצועים ומתנות קטנות שמיועדות לילדים, והם פרסמו את הסיגריות עם הדמות החביבה של "ג'ו קאמל" שנועדה לתת למוצר שלהם דימוי לא-מזיק. המודעות שלהם עם הדמות של ג'ו קאמל מוקמו, לרוב, בקרבה אסטרטגית לבתי-ספר יסודיים.
הטקטיקה הזאת לא בהכרח עבדה (פרסום, כמו שציינתי פה פעם, זה משהו שנהוג לייחס לו הרבה יותר כח ממה שיש לו בפועל), אבל היא כן מציבה את אנשי "קאמל" במקום נמוך מאוד בסולם המוסרי של יצרני הסיגריות. והסולם הזה הוא לא כזה גבוה מלכתחילה.
קאמל היא מיצרניות הסיגריות המצליחות ביותר!
לפי מה שידוע לי…
הגמל שלהם מת מסרטן, לא?
או שאני מתבלבל.
אני מניחה שאתה מתכוון לזה...
http://adbusters.org/spoofads/tobacco/
הדמות של Joe Chemo פותחה בהתחלה ע"י מרצה לפסיכולוגיה, כחלק מהמאבק נגד עישון. Adbusters לקחו את זה הלאה, ויצרו מודעות "פרסומת" עם דמותו. אפשר עוד לקרוא באתר:
http://www.joechemo.org/about.htm
להקת קאמל
אין קשר בין הלהקה לסיגריות (למה דווקא הסוג הזה נתעב? אני מנחש שכוונתך היתה שכל הסיגריות נתעבות). ר' http://www.magenta.co.il/camel/faq/faq-fr.htm שאלה 27.
יש אפילו סיפור על פיו נציג של חברת הסיגריות של קאמל (נראה לי שזו פיליפ מוריס) ניסה לשכנע את הלהקה לקרוא לשירים שלהם בשמות פרסומיים שונים לסיגריות, והם הגיבו בהצעות לשמות כמו "Twenty Sticks of Death" וכיו"ב.
האלבום עצמו מומלץ בחום רב.
אה באמת?
אני שמח לשמוע. כי דווקא אהבתי את The Snow Goose (לאחותי יש את הדיסק).
אז מה למדנו היום, ילדים? שצריך לקרוא FAQים לפני שמאשימים באשמות שווא! בשביל זה יש אינטרנט.
ובינתיים...
בין התגובה הקודמת לנכחית המשכתי בחיפושי אחרי המקורות לסיפור שהבאתי לעיל, וגיליתי שהוא מופיע באתר הרשמי של הלהקה:
http://www.camelproductions.com/CamelTimeline1964_1981_v2.html
תחת השנים 1971-1975.
מסתבר שזה לא היה נציג חברת הסיגריות אלא נציגי חברת התקליטים של הלהקה באירופה.
הנה עוד דוגמא איך הושחטה והתמשכרה המוזיקה...
האיכותית של אז, כיום יש רק אם,טי,בי, רובם אמנים נטולי כשרון שמוכרים את עצמם כמותגים… חבל.
כרגיל, אני באוף טופיק
אני לא ממש מסכים. גם אז היתה הרבה מוזיקה "ממוסחרת" (וכי קאמל חילקו את המוזיקה שלהם בחינם?) וסתמית, וגם היום יש הרבה מוזיקה טובה. רק צריך לדעת לחפש (אם אתה בקטע של פרוג, אז Porcupine Tree מצויינים, וגם Radiohead עושים לעתים קטעי פרוג לא רעים בכלל).
זהו, שפעם לא היה צריך להתאמץ ולחפש..
היום צריך, דור האמ,טי,בי רק מראה כמה שזה נכון-הקליפים נוצרו,בשביל שיהיה עוד גירוי, לעין לא מספיק,רק גירוי השמיעה, כנראה.. אני מסכים שיש דברים טובים, גם היום, אבל לא כמו פעם.. נקווה למהפכה..
לא שמעתי עליהם.. הם פעילים כיום, או שהם משנות ה90???
בזמני הכל היה יותר טוב.
לא כמו היום, שהכל מסחרי ומגעיל והנוער מופקר.
פעם האוכל היה יותר טעים, המוזיקה היתה יותר טובה, הסרטים היו משובחים והפוליטיקאים היו ישרים.
שלא יגידו שלא הזהרתי
זו כבר פעם שניה או שלישית ביומיים האחרונים שבה עולה על דפי האתר בגלוי(!) ובלי כל ניסיון הסוואה דרישה למהפכה.
בתור המאויים העיקרי אני לא מבין איך אתה מהלך לך בשאננות ועונה תשובות שנונות בזמן שמספרי הדיונים ממשיכים להתחלף להם בדרך ל-3000.
נראה לך שאני אהיה כל כך צפוי?
נסיון הפיכה בחגיגות ה-3000? בבקשה ממך. אני הרבה יותר מתוחכם מכפי שנדמה לך.
תומכי המהפכה כבר קיבלו את המסר המקודד, והחלו בהכנות ליום פקודה. הנה המסר המקודד לפניכם:
"ויוה לה רזיסטנס!", אמר דן ברזל בעודו מביט אל עבר השקיעה המבטיחה עתיד חדש ללא דגים אדומים.
מה שנקרא, 28 כתבות אחרי…
הגברים היו גברים אמיתיים, והנשים - נשים אמיתיות
ויצורים קטנים שעירים מאלפא סנטאורי היו יצורים קטנים ושעירים מאלפא סנטאורי.
וגם הכבישים היו כל-כך בטוחים
לפני שכל הכרכרות חסרות-הסוס האלה התחילו לדהור בהן במופקרות מוחלטת.
אומרים שהיה פה טוב לפני שנולדתי.
אז אומרים. פההההה.
במקום לפתוח פתיל
עם המלצות על פרוג מודרני, יותר פשוט לשלוח אנשים לכאן:
http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=1995
באמת שלא חסר. כולל להקות בארץ:
http://planet.nana.co.il/sympo/
מעניין,
זה בדיוק מה שהסופר של The Snow Goose אמר לחברי הלהקה כשהם ביקשו ממנו רשות להשתמש ביצירה. ועל כן שמו המלא של האלבום הוא Music inspired by The Snow Goose.
ואם כבר להקות פרוג וטולקין
הרי שבו הנסון (Bo Hansson) השוודי מומלץ גם הוא. הוא אפילו מזכיר את קאמל בסגנון הסימפוני שלו, אלא שהוא הושפע ישירות מטולקין. שני דיסקים שעשויים לעניין:
לעוד מידע:
http://www.progarchives.com/Progressive_rock_discography_BAND.asp?band_id=1368
ואם כבר קאמל וטולקין, הרי שהקטע השלישי באלבום Mirage (זה שנראה כמו קופסת קאמל מעוותת) נכתב בהשראת קטע מ"שר הטבעות".
הקטע מחולק לשלושה חלקים, ונקרא בהתאם:
עוד מידע:
http://www.magenta.co.il/camel/albums/mirage.htm
ועוד קצת
לסיום –
טולקין היווה השפעה על להקות רוק מתקדם רבות. החל בלהקות "איזילדור'ז ביין", "הוביט" ו"מריליון", וכלה באינספור יצירות שהולחנו בהשראת הספרים שלו.
כנסו לכאן:
http://www.progbibliography.de/inspbooks.htm
וחפשו tolkien.
ואם כבר להקות פרוג וטולקין
גם Barcley James Harvest עם השיר Galadriel.
ואם כבר להקות פרוג וטולקין
עם כבר טולקין, אז מה עם מטאל?
בלייינד גארדיאן, נייטוויש, מייהם, באטלור, סאמונינג, יש מלא להקות מטאל שמושפעות מטולקין.
(סוף סוף יוצא לי לדבר על הנושא האהוב עליי…)
ואם כבר להקות פרוג וטולקין
יותר נכון להקת פרוג (Yes) ויצירות המבוססות על ספרים בסגנון טולקין וכו'..
שערי ההזייה (Gates of Delirium) של להקת יס מבוסס על ספר שנקרא "מלחמה ושלום" וזו אחת היצירות המדהימות שיש במיוחד הקטע האחרון Soon שמכניס אותך להיי טבעי..
ואם כבר.. היצירה "Tales From Topographic Oceans" המבוססת חלקית על ספר שנקרא "האוטוביוגרפיה של יוגי", יצירה יפיפייה גם.. (ואם כבר מדברים על פרוג) כל אלבום שג'נסיס הוציאה בין השנים 1970-1974 – מומלץ בחום!!
ואם כבר להקות פרוג וטולקין
סבבה
חשבתי ש''I'll be back'' הוא משפט של שוורצנגר
http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/film/4350830.stm