 |
||
| ילדים היום מתפתחים מהר. הרמיוני, למשל, התפתחה משמעותית בין פוסטר אחד של 'הארי פוטר ומסדר הפניקס' לשני. מקרים דומים של שיפוץ אברים דיגיטלי כבר קרו לא פעם ולא פעמיים – אבל לא כשהדמות המדוברת היתה בת 15. |
08.05.2007
|
|
יומית
ילדים היום מתפתחים מהר. הרמיוני, למשל, התפתחה משמעותית בין פוסטר אחד של 'הארי פוטר ומסדר הפניקס' לשני. מקרים דומים של שיפוץ אברים דיגיטלי כבר קרו לא פעם ולא פעמיים – אבל לא כשהדמות המדוברת היתה בת 15.
ילדים היום מתפתחים מהר. הרמיוני, למשל, התפתחה משמעותית בין פוסטר אחד של 'הארי פוטר ומסדר הפניקס' לשני. מקרים דומים של שיפוץ אברים דיגיטלי כבר קרו לא פעם ולא פעמיים – אבל לא כשהדמות המדוברת היתה בת 15.
הבדיחה הצפויה ביקום:
ב-3D, אל תשכח.
קצת פרופורציות (הא)
השערוריה כאן מובנת ומוצדקת. נכון שהרעיון של מישהו שיושב על פוטושופ כדי להגדיל את השדיים של אמה ווטסון (ולצבוע לה את השיער לבלונד, משום מה) הוא די קריפי. אבל האמת היא שאין בזה שום דבר לא שגרתי. פוסטרים היום מורכבים מיותר פוטושופ מאשר אלמנטים "אמיתיים". אין אף תמונה באף פוסטר שהיא אותנטית. הכל עובר שיפוץ ושיפצור, פנים של שחקנים מולבשות על תמונות אחרות שלהם או של דוגמני-גוף. ובעניין אמה ווטסון עצמה – במציאות היא בת 17, לא ממש ילדה, ויכול להיות שמבנה הגוף שלה במציאות דומה יותר לתמונה השניה מאשר לראשונה. הפאשלה האמיתית היא ששני הפוסטרים הגיעו לעיני הציבור ואיפשרו להשוות בינהם.
מה גם
שיש הרבה בני נוער שזה עושה להם את זה ובמקרים כאלה זה לא נוגע כלל וכלל בפדופיליה (שלא כמו הדבר הקריפי שציינת).
היא בת 17, על איזו פדופיליה אתה מדבר?
לגבי הבלונד, נראה לי שהתמונה השניה פשוט בהירה יותר.
השיער שונה בשתי התמונות
בתמונה השניה הוא בהיר יותר ופרוע יותר.
הוא לא בהיר יותר.
הוא פרוע יותר הצידה, אז יש חלק גדול יותר שיכול לעבור דרכו אור.
בכלל, יש מלא נקודות שוני (בעיקר צבעי שיער ופנים) בין הפוסטרים. לכו תדעו, אולי להארי יש בפוסטר השני תפיחה מסוימת במפשעה?
בכל מקרה, בהחלט לא נקודת השוני היחידה, והרי מה לא עושים בשביל האפקט הדרמטי.
איזה בולשיט.
זה ממש מעצבן אותי. אני אמורה להתרגש מזה שעיגלו לילדה הטהורה והתמימה את השדיים באיזה חצי מילימטר? אני אמורה להיות מטומטמת מכדי לדעת שבכל פוסטר אחר בעולם, *כל* פוסטר, משנים את הצורה האמיתית של השחקנית באופן הרבה יותר מרחיק לכת ובכיוונים הרבה יותר בעייתיים (רזון קיצוני/עור פלסטיק אחיד לחלוטין שיגרום לי להרגיש פגומה ומכוערת)?
את אמורה להתרגש מזה שהגיל יורד, זה הכל.
מצד שני, בעולם בו ילדות בנות 15 הן דוגמניות-על שמדגמנות לבנים (במקרה הטוב), זה כבר לא ממש מרגש.
מצד שלישי, קהל היעד של בנות ה-15 האמורות הוא בני ה-20+, ואילו כאן, ילדות בגיל ההתבגרות אמורות כבר להרגיש פגומות.
לא רק שדוגמניות הן בנות 14 -
אני גם בטוחה שהרמיוני היא לא השחקנית בת ה-17 הראשונה ששופצה בצורה כזאת. כמו כן, הקהל של דוגמניות בנות 14 שמוכרות חוטיני הוא ילדות בנות 10 ומעלה שקונות חוטיני.
זוכר שדיברתי פה פעם, בהקשר של "סקס והעיר הגדולה", על איך מעצבנים אותי טרנדים "פוסטיים", ריאקציונריים-לכאורה, למהפכה שלא באמת קרתה? כי זה הכי לעבוד עלי בגסות ולחשוב שאני מטומטמת? "בעצם נמאס להאדיר את חיי הרווקות, בואו נחזור להיות אובססיביים לגבי זוגיות" – כאילו שמישהו הפסיק אי פעם? אז עוד התנהגות תקשורתית שנורא חורה לי, באותו הסגנון, היא כשמתרגשים מאיזו בעיה קטנה ומעמידים פנים תוך כדי שלא קיימת הבעיה ההרבה-יותר-גדולה. אין *שמץ* של הגיון בלהתרגש ממידת החזיה של הרמיוני, אלא אם הכותב ממש רוצה להשכיח מאיתנו את העובדה שהפוטושופ כבר מזמן שולט בחיינו.
…ומכיוון שאני לא בקטע של תאוריות קונספירציה, אני אאלץ להניח שמי שכתב את הכתבה הזו ודומותיה הוא פשוט קצת דביל.
השאלה היא האם המהומה כאן היא לא הזדמנות לעשות קצת סדר בדברים:
כמו שאנחנו עושים כאן, לדוגמא.
אבל כן, ברור לי שזה לא מה שיקרה במרבית המקומות.
עדיף פוטושופ
על רפידות החזה של לארה קרופט.
אגב, למה שתחשבי שמשהו פגום אצלך
אם את יודעת שכל הדוגמניות עוברות שיפוץ ובעצם מציגות יופי לא טבעי?
אני אישית לא מחשיב שדיים של סיליקון כשדיים בכלל אבל מצד שני, זה רק אני.
ורק אצלינו בארץ עושים בדיוק ההפך
(אם מישהו זוכר את תקרית 'שם קוד: דג חרב')
ורק אצלינו בארץ עושים בדיוק ההפך
והנה הלינק:
כתבה מספר 528
עם פוטושופ או בלי פוטושופ,
עדיין מלכה.
ואיך אפשר שלא להיזכר
במערכון המופלא של לינדזי לוהן ב-SNL:
http://www.youtube.com/watch?v=2B3ciBXGu0k
באמת אי אפשר שלא,
בייחוד כשיש אליו לינק ביומית עצמה…
באמת אי אפשר שלא,
כמובן, זה הקישור היחיד ביומית שלא לחצתי עליו…
אין לך מושג איזה פאדיחות גרמת לעצמך כעת, אה?
נה, קטן עלי.
חייתי מספיק זמן כדי לייצר פאדיחות גדולות בהרבה…
אני דווקא נזכרתי במשהו אחר-
בתמונה הזו:
מה ההבדל?
ה לא כאילו פתאום מידה A היא הפכה למידה C או D…היא נשארה מידה A…אני אישית לא ממש רואה הבדל בתמונות..
גם אני לא ראיתי שום הבדל בין התמונות
אבל חשבתי שאולי הראיה שלי דפוקה כל כך, שאני כבר לא רואה שום הבדלים…
)-:
הם נתנו את החזה של אנג'לינה להרמיוני!
תסמכו על הוליווד שתדע להפוך דמות ספרותית של נערה מכוערת, שרוב היופי שלה פנימי, לנערה חמודה לנערה סקסית.
ולא אני לא מסכים שרוב הפוסטרים כיום הם ממוחשבים. אנשים לא עיוורים. ברגע שהם רואים דמות מסויימת בפוסטר ואחר כך את אותה דמות רק שונה (אפילו במקצת) בקולנוע הם שמים לב. עד כמה שזה פשוט לשנות כמה פיקסלים בפוטושופ..
אתה יכול לא להסכים,
אבל זה המצב.
באמת? יש לך מקור פנימי שממנו אתה יודע את זה?
אני שואל ברצינות, כי אני מסכים איתך שהרבה מאוד חברות הפצה משתמשות בתמונות מעובדות. אבל למרות זאת, קשה לי להאמין שהנורמה היום היא לקחת תמונה של שחקנית ולעשות לה שינויים פיזיים, למחוק לה נקודת חן, להלביש אותה על גוף של דוגמנית, וכדומה.. זה פשוט פירסום מטעה. אני יכול להבין למה "בלייזר" מפרסם תמונה מעובדת של מירי בוהדנה אבל אני חושב שרוב העיתונים הרציניים (לא, "בלייזר" לא אחד מהם) לא משתמשים בטכניקה הזאת. כאמור, אם יש לך מידע אמין שזה לא המצב אז אני מקבל את התיקון.
טוב, דיברתי על מודעות, לא על תמונות בעיתון
(למרות שבתמונות דוגמנות במגזינים המצב לא שונה בהרבה).
כמה דוגמאות
http://www.youtube.com/watch?v=P4wI_o8gyxA
http://demo.fb.se/e/girlpower/retouch/retouch/index.html
וזה עושים משועממי אינטרנט, נראה לך שבמסע פרסום של סרט לא עושים?
אנשים ועוד איך עיוורים.
"עיוורון שינויים" הוא תופעה של המערכת הקוגניטיבית האנושית. אנשים *לא* שמים לב, אפילו לדברים הרבה יותר משמעותיים. אם אתה רוצה דוגמא קולנועית, תשאל אנשים כמה מהם שמו לב שלג'וליה רוברטס יש כפילת גוף באישה יפה. לא סתם גוף ששונה קצת בין הפוסטרים לסרט, אלא גוף אחר מסצנה אחת לסצנה הבאה, או אפילו במהלך אותה סצנה.
הרגליים, ה-רגליים
בפוסטר לא היו של ג'וליה רוברטס. מבחינתי זה באמת היה גילוי מזעזע, שכן הדבר היחיד שהבנתי באטרקטיביות שלה היו הרגליים האין-סופיות האלה. שהן לא שלה, מסתבר.
הא - עדות אישית
אחת לכמה שנים אני מגלח את הזקן שלי, וכשאני מגיע למחרת לעבודה מסתכלים עלי ואומרים "משהו שונה בך, הסתפרת?" אף אחד לא מזהה את השינוי במדויק.
זה תמיד ככה, עברה עליי חוויה דומה כשגידלתי ראש שני.
כולם בעבודה שמו לב רק לחולצה החדשנית עם שני הפתחים לצוואר.
איפה אתה עובד, שאין בכלל נשים במקום עבודתך?
אותי שואלים אם הסתפרתי
כשאני חופף את השיער.
בוא נקח את הדוגמא הספציפית של היומית.
נגיד שיש מתבגר, שההורמונים עלו לו לראש, שראה את הפוסטר להארי פוטר החדש והחליט ללכת לסרט לא בגלל הסיפור או האפקטים אלא רק בגלל החזה של הרמיוני (כפי שנראה בפוסטר). את חושבת שהוא לא ישים לב שהכרזה לא בדיוק משקפת את המציאות כשהוא יראה את הסרט? ועל זה אני מדבר. ברור שאנשים מתרשמים מהתמונה הגדולה ולא שמים לב לכל פרט קטן, אבל בסופו של דבר לכמה מהם כן תעלה מחשבה בראש, רגע אני זוכר משהו שונה בה, ולמי שחשוב פנים או גוף של שחקן או שחקנית, כן יידע לעשות אחד ועוד אחד ולהבין שמשהו פה לא בסדר ואולי אפילו להבין מה לא בסדר.
אני לא נתקלתי בכאלה מתבגרים
אולי לא נתקלת במתבגרים שמודים בזה?
סתם, עזוב.. דוגמא טיפשית. אבל הנקודה בעינה עומדת.
דיברתי בציניות, עזוב, השעה...
לא.
זה פשוט לא יקרה.
כן, כי הגוף של ג'וליה רוברטס כל כך משני באישה יפה.
אולי מספר אנשים מצומצם יבוא לסרט עם סרגל כדי לוודא שהחזה של הגיבורה בדיוק באותו גודל כמו בפוסטר, אבל האכזבה של הנ"ל, איך להגיד, לא מפריעה לי. מקסימום האכזבה תאיץ קצת את תהליך ההתמוטטות והאישפוז – זה רק חיובי.
אישפוז? באיזה מחלקה?
ברור לכם מה הלאה.
דקוטה פנינג במידה D.
מידה D, למה לא.
אתה קצת מגזים, לקח לי כמעט חצי דקה לשים לב להבדל בין שני הפוסטרים, וזה כשאני יודעת שיש הבדל.
כנ''ל.
באמת שחיפשתי את התמונה הנוספת והשערעוריתית בעמוד, משהו ששווה התייחסות.
על זה?
אני חושב שהמופרע האמיתי הוא מי שחקר את המעט שאפשר לראות מה"חזה" (סוודר) שלה מספיק זמן כדי לשים לב להבדל הזה.
אה, לא יודע
לי ההבדל היה בולט נורא ומיידי. אולי אלו פשוט הרגלי ראייה שונים.
אולי ראיתם פעם את הפרסומת הזאת בתוך אחד מהסניפים של מקדונלדס, שבו הם מדגימים את המעבר לשמן קנולה בשתי חפיסות צ'יפסים זהות לכאורה, כדי להראות שזה בדיוק אותו דבר, רק בריא יותר? כמובן שזה לכאורה, כי התמונה שבה זה אמור להיות עם צ'יפס קנולה היא קצת יותר רחבה, הצ'יפסים בה קצת יותר זהובים-כריזמטיים וקצת יותר גדולים. מאידך, כששאלתי חבר שלי אם הוא רואה בזה משהו משונה הוא לא שם לב עד שאמרתי לו.
כנראה כי אני רגיל לראות ציורים וכל מה שהוא רואה זה וקטורים. ככה זה. הרגלי ראייה.
זה לא זה, זה משהו אחר
ואני אצטט את עירית לינור:
נשים לא מסתנוורות כל כך מהר מציצים של נשים אחרות.
זהו אחד התחומים היחידים בהם נשים הרבה פחות רגישות מגברים…
יש לי משהו להגיד על זה
"נשים לא מסתנוורות כל כך מהר מציצים של נשים אחרות", אמרה עירית לינור.
וטעתה.
אלמלא היו מסתנוורות כל-כך משדיהן של נשים אחרות, הטרנד של הגדלת החזה לא היה לוהט כל-כך.
נשים מסויימות אוהבות לומר שהן לא מסתנוורות. נשים גם נוהגות לומר שהן נגד סטוצים. נשים גם מקפידות לציין שפורנו לא עושה להן את זה.
המחקרים והחיים מוכיחים אחרת.
בכל זאת
לי לא קרה אף פעם שדיברתי עם מישהי והסתכלתי לה על החזה במקום על הפנים.
מה הקשר?
אנחנו גם עושות דיאטות, מתעמלות כמו מטורפות ומחמצנות את השיער (טוב, אני לא מחמצנת
). אנחנו לא עושות את זה כי אנחנו מסתנוורות מאחרות, אלא כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו.
זה דפוק, אבל זה עובד…
סליחה, אני לא יכול להתאפק:
בין שתי הסיבות אין הבדל ממשי.
יש, אבל אני לא ניסחתי את עצמי היטב
ובכל מקרה גלשנו ליותר מידי עוף.
ושלא תחשבו לרגע שהדיונים בשאלות האלה הם מהיום:
"אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה" (גמרא, מסכת מגילה פרק יג עמוד א)
צדקה לחלוטין.
מצאתי את עצמי הרבה פעמים בסיטואציה שבה דיברתי עם גבר, והוא העיר משהו לגבי נתוניה הפרונטלים של בחורה מסויימת, ואני אפילו לא שמתי לב, כי פשוט לא הסתכלתי לשם. אני לא אומרת שאני לא שמה לב למחשופים או לנשים עם מרפסת מרשימה במיוחד כשדוחפים לי את זה מול הפרצוף אני לא עיוורת; אבל המבט שלי לא הולך לשם בראש ובראשונה, ולמעשה לפעמים בכלל לא. זה לא מעניין אותי מספיק.
באשר להגדלת חזה אתה טועה. נשים עושות את זה לא כיוון שהן מסתנוורות מהחזה של נשים אחרות, אלא כיוון שגברים מסתנוורים ממנו, וגם הן רוצות. פרט לכך, נשים עושות את זה כדי להרגיש טוב עם עצמן. אם מישהי מרגישה לא נשית מספיק כיוון שאין לה חזה מרשים, היא יכולה ללכת לאיזו סדנה (או כל טיפול אחר) שיגרום לה להשלים עם מה שיש, והיא יכולה לשנות את המצב בפועל. כל אחת בוחרת בפתרון שלה.
אגב, הדשא של השכן תמיד ירוק יותר, ומי שאין לו תמיד פוזל למי שיש לו, לקנאה יש כוח. ר"ל, הגיוני בעיני שבחורה שטוחה שהנושא מפריע לה תסתכל באובססיביות על חזה של נשים אחרות ותמדוד את עצמה ביחס אליהן. לא מן הנמנע שאותי זה לא מטריד כיוון שמעולם לא היתה לי בעיה במישור הזה… (לעומת זאת כשמדובר באברי גוף אחרים שאני לא אוהבת אצלי אני כן בודקת כל הזמן איך אני לעומת הסביבה…).
נקודה טובה.
בכל מקרה, מדובר בנערה שטוחת חזה למדי
לא ראיתי שום הבדל בין התמונות – ודווקא, בגלל האייטם, בהיתי בנערה כדי למצוא הבדלים כמו הבוס הדביל של איליין מ"סיינפלד" בתמונת התלת מימד
ו''פוש אפ'' זה לא הטעיית הציבור ורמיה בפרהסיה?
בחורות הולכות עם חזיות פוש-אפ, מה זה בדיוק?
אמת בפירסום?
אין מה לעשות. אנשים ונשים רוצים להוציא את עצמם הכי יפים שאפשר. בתמונות בקולנוע ובחיים.
ממה אתם מתרגשים, בדיוק. אתם לא הולכים ללכת איתה למיטה – אז מה איכפת לכם? הגדילו לה בפוטו שופ או שהיא סתם לבשה פוש-אפ היסטרי. מה העניין.