הארוחה הדוחה ביותר:
105  |
מח-קוף, אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור |
| 19 |
פשטידת בשר, טיטוס |
| 18 |
מרק חרקים, גלקסי קווסט |
| 45 |
ארוחה סינית, אקזיסטנז |
| 64 |
אשך, אמריקן גאי |
| 97 |
מוחו של סוכן, חניבעל |
| 65 |
סנדוויץ' עתיק יומין, דו"ח מיוחד |
| 73 |
"טראפל שוקולד", אמריקן פאי 3 |
| 24 |
זחלים מעוכים, צ'רלי בממלכת השוקולד |
123  |
ארוחת ביג-מק מוגדלת, לאכול בגדול |
מספר מצביעים: 633
וואו, אני הראשון להצביע.
אין ספק, חור בהשכלה – את סרט ה-"אמריקן" למיניהם לא ראיתי.
כנ"ל טיטוס, חניבעל, ולאכול בגדול.
אז מה נשאר?
"גלקסי קווסט" – זה היה יותר מצחיק מדוחה.
"אקזיסטנז" – כל-כך הרבה דברים דוחים היו בסרט הזה, שבשלב מסוים פשוט נכנסתי למצב של קהות-חושים מוחלטת ושום דבר שם לא השפיע עלי.
"דו"ח מיוחד" – זניח, בהקשר של הסרט.
"צ'ארלי בממלכת השוקולד" – העובדה שאני לא זוכר את הארוחה האמורה, פחות משבועיים לאחר הצפייה, מעידה שהיא כנראה לא היתה כזאת דוחה.
אז מי מנצח?
אינדיאנה ג'ונס. גם בדיחה, גם דלוחה, וגם דוחה. אחת הסיבות הרבות בגללן "המקדש הארור" הוא החוליה החלשה בטרילוגיה הנפלאה הזאת.
אתה לא זוכר את הזחלים?
בגונג'לים שם, עם ראש האומפה לומפה? היה די מגעיל. דווקא את הסנדביץ' מדו"ח מיוחד אני לא מצליחה לזכור, ומי בכלל ראה אמריקן גאי? לדעתי האזכור של המלה אשך מושכת אליה מצביעים… אבל צריך לחכות ולראות לאן הסקר מתפתח.
יש עוד סיבה לכך ש''המקדש הארור'' פחות טוב.
אין שם נאצים.
די, אני לא יכול יותר, אני חייב להתוודות:
'המקדש הארור' הוא, ללא ספק, הסרט החביב עלי בסדרת אינדיאנה ג'ונס. הסרט הראשון תמיד נראה לי קצת גולמי ומהיר מדי, והשלישי ארוך וקיטשי מדי. השני, אחחח, זה סרט הרפתקאות טראשי במלוא אונו.
מחזק את ידך
אם יש סרט שראוי להשתמש עבורו בקלישאת 'רכבת הרים' הרי זהו הסרט. חוץ מקטע של 20 דקות במקדש (בו כלולה הארוחה המזינה) כל הסרט רץ בין קטע אקשן משובח אחד לאחר.
הפתיחה בכלל מופתית בעיני – מתחיל בקטע מיוזיקל סטייל באז ברקליי, אחר כך חטיפה, הרעלה, התגוששות ברחבת ריקודים שורצת בלונים רקדניות, קרח ויהלום אחד, עוברים למרדף ברחובות בייג'ינג (נדמה לי), משם למטוס, שננטש ללא טייס, קפיצה על סירת גומי ומסע בנהר. וואו. תחושת הסחרחורת הקלה משכרת.
חסרה לי אופציה
הארוחה המגעילה הזאת ב'מטריקס', משהו שנראה בין קיא לקורנפלקס ששחה בחלב הרבה יותר מדי זמן.
יכול להיות שמשהו מאוד לא בסדר אצלי במוח
אבל החומר "המגעיל" הזה (לא לימדו אותך שלא אומרים "איכס" על אוכל) תמיד עושה לי תיאבון. זה מזכיר לי דייסה. בכל פעם שאני רואה אותם אוכלים את זה, אני חוזרת אחורה הרחק לימי הילדות וללילות החורף הקרים… בהם היו נותנים לי לאכול דייסה.
באמת שאם הייתי נכנסת למאטריקס לא הייתי מתנגדת לאכול את זה. טוב לדעת שבמקרה שאי פעם אהיה במצב כזה יהיה לי משהו אחד פחות לדאוג לגביו.
אם היית *יוצאת* מהמטריקס, את מתכוונת.
לא - אני כבר בחוץ!
אני פשוט מדלגת בין העולם האמיתי למאטריקס כדי לבדוק מה העניינים, לבקר את המשפחה, לבדוק מה שלום סבא (מסכן, הוא לא מרגיש טוב), ולהביא מתנות לאחיינים הקטנים (השבוע הבאתי להם אדוויל ליקווי-ג'ל בשני צבעים, אני מתה לראות מה הם יעשו עם זה).
אבל ייתכן והנסיעה הזו בין העולמות אכן מקהה על הזכרון שלי. את הפיכסה שנראה כמו קיא אני אכן אזכה לאכול בעולם האמיתי. אצלכם במאטריקס נהוג לקרוא לזה "תרנגולת" לפני שהופכים את זה למאכל הזה שקוראים לו "עוף".
או,
הקטע של המרדף אחר האשך באמריקן גאי ואכילתו הוא ללא ספק הסיבה היחידה לצפות בסרט המטומטם הזה.
חניבעל
ולאו דווקא בגלל שזה נראה מגעיל – וזה נראה מאוד מגעיל – אלא בגלל שאכילת חלק ממשהו שעודו חי מעלה לפני השטח יותר מדי דברים שאנחנו מדחיקים בקשר לאוכל.
אקזיסטנס, ללא ספק
כשצפיתי בסרט לראשונה בסינמטק, זכור לי שהאולם היה מלא ובסצינה המדוברת מישהו צעק לפתע "יש באולם רופא??" ופתאום הדליקו את האורות והפסיקו את הסרט. הסתבר שמישהו באולם התעלף, ולא ברור אם זה היה מהגועל או משהו אחר.
והתחלנו עם ה- ומה עם??
ומה עם העוגיות עם השפיך של הכלב ביחצ"ן החתונות?? נראה לי מאוד מגעיל
יחצ''ן המסיבות...
איחס, באמת קטע דוחה.
לא שכחנו את זה.
זה רק שלא רצינו להבריח את הקוראים מהאתר.
הסנדוויץ בדוח מיוחד.
כי אני זוכרת את תחושת הגועל שזה עורר בי. יותר מהעיניים, יותר מהכול. איחס.
הסנדוויץ בדוח מיוחד.
בדיוק.
שני המתמודדים הקרובים היו הסנדביץ' (ינוח הלורד על משכבו בשלום) והארוחה מאינדיאנה ג'ונס.
העניין הוא שכשחשבתי על אינדיאנה ג'ונס, הבנתי שלמרות שהסרט הוא בזיון לסדרה, ולמרות שסצינת הארוחה דבילית מאוד, היא לא ממש מגעילה פשוט כי אני לא מסוגל מאוד לדמיין את עצמי בהקשר הזה. אז יופי, הם אוכלים כל מני דברים חיים (רובם אפילו לא מאוד מגעילים) אבל מבחינתי זה לא משהו מיוחד.
הסנדביץ' לעומת זאת, זה בהחלט משהו שאני מסוגל לדמיין את עצמי מוצא יום אחד במקרר, וכך גם החלב. **זה** ממש מגעיל, ולכן הסצינה היתה אפקטיבית כל כך.
הסנדוויץ בדוח מיוחד.
בדיוק.
ותוסיפו לזה את זיכרונותי מתקופת ביה"ס היסודי, שבה סנדביצ'ים היו נשכחים בתחתית ילקוטי למשך מספר חודשים (אם לדייק, רק בשבוע-שבועיים הראשונים הם באמת היו "נשכחים". אח"כ הריח העולה מהתיק היה מזכיר לי את קיומם בכל פעם שפתחתי אותו, אבל הם נשארו שם עוד זמן רב אח"כ פשוט כי פחדתי לגעת בהם…)
זכרונות בחאקי
כשהייתי בצבא היינו שותים הרבה קפה, ואפילו היו לנו כוסות עם השמות שלנו עליהם (מישהו קנה כמתנת שחרור). הבעיה היתה שהיה צריך לשטוף אותן. לכן הטכניקה המקובלת היתה לשתות קפה עד שנמאס (לרוב היתה נשארת רבע כוס), ואז לשים את הכוס בצד. אחרי כמה ימים היינו נזכרים שהקפה שם, מזיזים כמה ניירות, ומגלים שהוא נהיה לבן, פירורי ומבהיל. בקור רוח מעורר השתאות (צבא, אחרי הכל) היינו פותחים את החלון, מניחים את הכוס בצד השני של אדן החלון, וסוגרים.
כך יצא לי להתבונן בעניין בהתפתחות האבולוציונית המרתקת העוברת על משקעי קפה בכ-20 כוסות שונות, על פני כמה וכמה חודשים.
שנתיים אחרי השחרור לא שתיתי אפילו כוס קפה אחת.
אוווו!!! גם לי היה סיפור כזה
אצלינו בצבא זה הוגדר כ"ניסוי עם דיאט קולה".
היינו משאירים בקבוקים של חצי ליטר ושל ליטר וחצי במרפסת, בשמש, למשך כמה חודשים, ומנסים לבדוק מה קורה לה.
תמיד הגענו רק עד לשלב בו הנוזל מתחיל לשנות צבע (מבהיר, למי שתוהה), ואז היו עושים לנו מסדר ניקיון בלשכה, ומישהו שהיה אמון על ניקוי המרפסת היה זורק לנו את הניסוי לפח. נביילות, כי אז היה צריך להתחיל את הכל מההתחלה.
בחיי, אני לא זוכרת מה הייתה המטרה שלנו.
אוי, נכון! זה קרה לי פעם אחת.
אבל אני התעלמתי מזה כל כך הרבה זמן, עד שכשגיליתי מה קרה, הסנדוויץ' עף יחד עם התיק.
אגס.
אגס אחד, אמנם, אבל במשך כל החופש הגדול בתיק.
חלב,
וזה סיפור אמיתי. פעם מכרתי אותו כי לא יכולתי להתפטר מהריח שעלה כל הקיץ מהבגש אחרי ששקית חלב "התפוצצה" בתוכו ושום דבר לא הצליח לנקות את זה לגמרי. אין צורך להגיד שמכרתי מתחת למחירון.
האם התכוונת לאוטו?
כי זה כבר סיפור הרבה יותר מרשים.
האם התכוונת לאוטו?
נכון.
בוא לא נכנס לענייני דיסלקסיה….
לגבי החלב: ילדים, אל תנסו את זה בבית.
מלפפונים.
בשקית סגורה, אי שם עמוק במקרר כמה חודשים. כשמצאנו את זה זו היתה שקית קרה מלאה בנוזל גושי בצבעי ירוק-כחול-שחור וריח מזעזע.
מש''א
רק בלי השקית.
לחמניה עם אבוקדו.
מהחופש הגדול עד חופשת פסח בשנה הבאה.
(החלפתי תיק באמצע, נשבעת!)
מישו אמר משו על ריח מזעזע?
מלפפונים.
אוי. באופן אירוני למדי, אתמול מצאתי בתיק ביצפר שלי לחמניה (אני אחסוך מכם את התיאור של איך היא נראת). אולהים יודע מאיזו תקופה או מאה, וגם מה היה בתוכה.
יאק.
אני חושב שזה אחד הייעודים של החופש הגדול
חיפוש מקיף בתיק לקראת החזרה לשנה חדשה בבית ספר.
אתה כל כך צודק..
לא מצאתי אוכל בתיק אך מצאתי 7 שקל! שזה 2 פחיות קולה וסוכריה שלא נקנו. וחבל.
שבעה צעדים
שכחתם את הארוחה הדוחה ביותר- דיונון חי.
אני מסכימה.
בסרט ששפע סצנות מאתגרות, סצנת הדיונון היתה מגעילה במיוחד.
אני מסכימה.
למה, בעצם? אותי הסצינות האחרות שעסקו בדברים שונים שקשורים לפה זעזעו הרבה יותר (כלומר, גרמו לי להזיז את הפרצוף מהמרקע, וזה די נדיר אצלי בסרטים).
לא אמרתי הכי גרועה.
אבל כן, היא היתה מזעזעת במיוחד.
שבעה צעדים
אולי בגלל הביקורות שקראתי לפני הסרט שהזהירו מראש מפני הסצינה הזאת – לי היא נראתה פשוט מצחיקה. אפילו כשהדיונון המשיך להזיז את הרגליים בזמן שהוא נאכל. זה פשוט נראה מגוכח.
לטיטוס: אם כבר תמונה מעכירת שלווה בטיטוס – זו התמונה שבה מרקוס, אחיו של טיטוס, מוצא את לויניה,בתו של טיטוס, לאחר שנאנסה. התמונה הזאת נשארה איתי במשך ימים…
קולי הולך לחניבעל. בטיטוס הסצינה נראתה כמו מחווה לדמות שלו מ(טרילוגיית?) שתיקת הכבשים (נכון שמדובר במחזה שייקספירי שקדם לשתיקת הכבשים במאות שנים אבל הופקינס נשאר הופקינס. גם בסינר וכובע מצחיק) והביצוע הקומי שלו שם כמעט משכיח את סיומה הטראגי-הזוי של הארוחה האמורה.
ביג מק!
ולא רק בגלל הבדיחה. הקיא של מורגן אחרי הארוחה המוגדלת היה הרבה יותר דוחה מארוחת המוח בחניבעל וכל השאר.
וד"א, מה לגבי ה"שוקולד" מקקי בסרט: mall rats?
תמצא אותו בשם ''טראפל שוקולד''
תחת הנציגות של 'אמריקן פאי 3'.
ובאמת שאין לי מושג איך אנשים יכולים להתבלבל בין שוקולד לבין, ובכן, המשהו האחר.
ביג מק!
ללא ספק הסרט עם האוכל המגעיל ביותר הוא "לאכול בגדול", דווקא בגלל שהוא מציאותי ויומיומי ולא קטע מטורף/דוחה.
אבל האוכל הכי מגעיל בסרט הוא דווקא המק-נגטס, לפי התאור של הדרך הכנה של זה.
מכיוון שטרם ראיתי את הסרט,
אבל כן ראיתי איך מכינים חטיפי עוף במציאות, נא פרטי כיצד הכינו את זה.
הזכרתי כאן כבר את האקסטרות של הדויד של לאכול בגדול.
הם ערכו ניסוי בהשארת אוכל ממקדונלדס וממקורות אחרים בחוץ, בצנצנות שאינן אטומות לאוויר. האוכל האמיתי נרקב במהירות, האוכל של מקדונלדס נרקב לאיטו, והצ'יפס של מקדונלדס נראה אחרי עשרה שבועות כמו ביום בו נקנה. יותר מגעיל מכל רקב.
אקזיסטנס
בסרט הזה קרונוברג הוכיח לי שהוא הבמאי הדוחה ביותר בעולם כיום (במובן הטוב של המונח) והארוחה בסרט היא מוזרה, מגעיחה ומהפנתת בו זמנית. (ואף-על-פי-כן יצירת המופת הגדולה של קרונוברג,"הזבוב", היה טובה הרבה יותר מ"אקזיסטנס" בכל כך הרבה מובנים שקשה לפרת אותם)
מה עם "שבעה צעדים"?
ומה עם 7 חטאים?
היתה שם ארוחה אחת מאד מזעזעת…
את מדברת על...(
לשבעה חטאים)
הסצנה שבו הוא מאכיל את הסוכן בורסה עד שהוא מתפוצץ?
כן, זה עשה לי סיוטים.
חבל שבכלל הזכרתי את זה
זה אולי ישמע מגוחך..
חחחחחח..גם אותי.
משהו מוזר פה
"לאכול בגדול" מוביל בגדול אבל בתגובות אף אחד לא מציין אותו. הוא הסרט היחיד שגרם לי (לזמן מה) להתנתק מארוחה מסוימת.
..בניגוד להרגל שלך לאכול מוחות של קופים או תולעים שלא הושפע?
אולי בגלל שבניגוד לאפשרויות האחרות, זו אפשרות ריאליסטית יחסית,
ולכן נראית קרובה וממשית יותר. ומאותה סיבה, אולי להקיא ממקדולנלד'ס זה דבר יומיומי כזה, שאין הרבה מה לומר עליו.
או שלא מספיק אנשים ראו את שאר הסרטים.
או הדחיקו.
בנוסף לזה
אף אחד לא הוכיח שמוח קופים מזיק לבריאות. ייתכן וזהו הבסיס לתזונה נכונה, אבל את זה אף אחד לא טורח לבדוק, נכון?
זהו, ממחר מתחילים צילומי הסרט "לאכול (את צ'יפי השימפנזה) הגדול".
למעשה, אם את כבר נכנסת לזה,
אכילת מוחי קופים כחלק מטקס מסוים בכמה שבטים באפריקה, הובילה להתפשטות האיידס.
זה כבר יכול לעורר בעיה בסרט שלי...
גם אם מבשלים אותם קודם?
מעשנים אותם
זה מזכיר לי את ''אפקט הפחד''
הדברים המזעזעים שהם אוכלים שם, בסגנון של קיבת פרה ממולאת בתולעים חיות עם קצת חרדל, הרבה יותר גרועים מכל ארוחה שראיתי בסרטים.
מבין האפשרויות שבסקר – האשך באמריקן גאי לוקח. זה היה אשך אנושי על מזלג, קיבינימט!
שאלה ובקשה
שאלה: בספר הראשון בסדרת "סין סיטי" אחת הדמויות מספרת על ארוחה שהיא, איך ננסח את זה בעדינות, השתתפה בה (לא רואים את הארוחה עצמה). זה הגיע גם לסרט?
בקשה: מישהו יכול להזכיר לי את עניין הסנדוויץ' ב"דו"ח מיוחד"?
אני לא בטוח שזו טעות.
למיטב הבנתי, הרופא השאיר בכוונה חלב חמוץ וסנדביץק עתיק כדי להתעלל באנדרטון (שיש לו סיבה טובה לכעוס עליו, לא זוכר כרגע למה).
וזה עוד בלי להזכיר
שחוץ משני הכריכים ושני קנקני החלב, לא היה כ-ל-ו-ם במקרר הזה.
דווקא חשבתי
שהחלב והסנדוויץ' המקולקלים פשוט נשארו מהפעם הקודמת שהיה שם מישהו שעבר טיפול דומה..
כל המקום דיי מגעיל, והבעלים שלו גם לא משו אז למה שהם ינקו ת'מקרר שלהם?
בדיוק מה שהוא אמר.
סליחה..
זה הפסיכומטרי, הוא דפק לי את חוש ההבנה, אם יש דבר כזה
לא, התכוונתי שאתה אמרת בדיוק את מה שאני חושבת.
אוי ווי
עכשיו אני לא מבינה כלום.
מי אומר מה?
______________
אני ממש מצטערת לא ישנתי הרבה ביומיים האחרונים8( פסיכו ארור
מהתחלה:
את אמרת (אני מצטערת שחשבתי שאת בחור) שהסנדויץ' והחלב המקולקלים נשארו שם מהמסכן הקודם שעבר השתלת עיניים, ובכלל, הם ג'יפות שהם לא ניקו את המקרר בין לבין.
אני הסכמתי עם כל מילה שאמרת, ולכן אמרתי, "בדיוק מה שהוא אמר" (שוב, מצטערת על הבלבול). וזהו.
מסקנה: את אמרת משהו. אני הסכמתי. הכול בסדר.
עכשיו הכל מובן
קודם כל
רגע, אז מה המטופל הראשון אכל?
את הלב.
הייתה רק ארוחה אחת שעוררה בי גועל אמיתי..
הייתה רק ארוחה אחת שעוררה בי גועל אמיתי..
אכן כן
אחת מסצינות האכילה המעוררות בחלה
אבל הוא בסך הכל אוכל שם עוף
אז המזון עצמו לא דוחה
ועל זה הסקר
הסקר הוא דווקא כן על הארוחה..
(לפחות לפי מה שכתוב), אבל כן, הוא בסה"כ אכל שם עופיון קליל עם עגבניות וגביע יין (שנראה לא רע..).
אני רעב.
אוקיי, עשיו הגיע תורי
לשחק אותה איש שמבין בסרטים, וזורק כלאחר-יד שם של סרט שאף אחד לא באמת ראה, ואז כולם יגידו "יו, הוא בטח ממש מבין בסרטים. אבל הוא די משתחצן. בטח סתם חנון בלי חיים."
בכל מקרה – הבחירה שלי: עוגת רחוב, Pink Flamingos. כשזה אמיתי, זה כל-כך הרבה יותר מגעיל.
אבל מבין הסרטים שבסקר, הגם שלצערי יותר מדי מהם לא ראיתי, בחרתי ב"אקזיסטנז". לא מהסרטים החביבים עלי, גם בזכות הארוחה הנ"ל.
אוקיי, עשיו הגיע תורי
נכון.
וזה הזכיר לי את המלך עכברוש. תאור די אמיתי למחנה שבוים יפני.
רק צריך להחליט מה יותר מגעיל. כלב או עכברוש.
ובמסגרת ''ומה עם...''
עגבניות ירוקות מטוגנות.
זכור לי כאחד הרגעים שזיעזעו אותי ביותר.
איזה יופי של סקר לתשעה באב, תודה.
נו, זה עוזר לצום.
נו, לזה התכוונתי.
מה עם מה עם
מונטי פייטון – טעם החיים, הקטע עם השמן במסעדה. טוב, זו לא הארוחה שמגעילה, אלא מה שקורה במהלכה…
או מיי גוד!
ועוד קטע באותו סגנון יש גם ב"אני והחבר'ה".
תגידו שזה מוזר
או שאני מוזר, אבל פתאום נזכרתי בסמואל ג'קסון חותף "טסטי בורגר" ומתענג עליו בזמן שמאיים על פושע קטן. כל ביס , כל פרור בשפתיו צולם בצורה מסוימת שמהצפיה הראשונה (וגם אחר-כך) גרמה לי דחיה מאוכל.
אתה מתכוון ל'קהונה ברגר'
אתה מתכוון ל'קהונה ברגר'
נכון! אתה צודק. שלפת מהזיכרון או שהדויד שלך מכוון אוטומטית על הסרט
.
הי, אם כבר אנו מדברים, אני באמת לא רוצה להיות חוצפן אבל מה קרה אם זה?
"אני מעריץ שרוף של "חיים בהקיץ", ובי נשבעתי שאם תבקשו,(במסגרת "מה היה" הספוראדי), תקבלו ביקורת עליו במהירות שיא …"
בינתיים…
לא תאמין אבל ראיתי לפני יומיים את "רוק בבית הספר" והכל חזר לזיכרוני.
עולם מוזר.
יפה!
שכחתי מזה לגמרי, אבל נראה לי שפשוט לא ביקשו מספיק. בכל זאת, זה נכנס חזרה לרשימת המטלות-שיושלמו-ברגע-שתוגש-התזה-שלי.
ואגב, את 'ספרות זולה' לא ראיתי כבר שנתיים לפחות, אבל איך אפשר לשכוח את השחקן הקול ביותר בהוליווד אומר Now THAT'S a tasty burger!
אז ככה אפשר לשכוח.
בושה וחרפה
הפרודוקט-פלייסמנט רומס כל חלקה טובה. לאן הגענו? לאן??
אהה... להוואי?
יש פה מעריצים שרופים של 'חיים בהקיץ'?!
טוב לדעת..
לא ראיתי את לאכול בגדול
אז אני חייב לשאול:
אנשים כאן יעדיפו לאכול זחלים או סנדוויץ' רקוב או כל מיני דברים ריריים על פני ארוחה במקדונלדס?
יכול להיות ש שהארוחה שהראו בסרט היא לא כמו הארוחות הרגילות שמגישים בסניפי מקדונלדס?
לא ראיתי את לאכול בגדול
זה מאד פשוט,בניגוד לשאר הסרטים, לאכול בגדול היה סרט דמגוגי זול שעשה הכל על מנת להגעיל את מקדונלד על הצרכנים.
ודרך אגב אשה הצליחה להכין עכשיו סרט תגובה שע"י אכילה יומיומית אבל מבוקרת במקדונלד היא הרזתה 30 ק"ג.
בלאכול בגדול הגעילה אותי הדמגוגיה הרבה יותר מאשר ארוחת הביג מק.
''אשה הצליחה''?
מה הסיכויים שהיא עשתה את הסרט מיוזמתה?
ואגב, את הסרט לא ראיתי, אבל זאת לא ממש חוכמה להגיד "תמיד אפשר להזמין סלט". מקדונלד'ס לא נבנו על סלט, לא מפרסמים סלט (טוב, עד הסרט), והם חלק מרכזי מתרבות אכילה שנוחרת בבוז לכיוון של סלט.
הם, כמובן, לא האשמים המרכזיים, אבל הם וודאי לא טלית שכולה תכלת.
''אשה הצליחה''?
הסלט שלהם מלא בקלוריות…
פחות חשוב מה שהיא אכלה,
יותר חשובה האנטי-דמגוגיות שבכך:
מקדונלדס לא עושה אוכל רע, או אוכל טוב. היא עושה אוכל. וכמו שאפשר להכין אוכל בבית ולעלות במשקל, אפשר לאכול במקדונלדס ולהרזות. החוכמה היא לאכול כמו שצריך.
הסיבה העיקרית שמורגן ספרלוק הצליח להרוס כל כך טוב את הבריאות שלו היא לא האוכל של מקדונלדס, אלא שהוא עבר לאכול דיאטה שונה לחלוטין ממה שהוא רגיל וממה שהגוף שלו רגיל לעכל.
ולא שהאוכל של מקדונלדס לא בריא; החריד אותי לראות שיש להם בתפריט מילקשייק שלבדו הוא ארוחה יומית. אבל העיקר הוא לא האוכל, הוא הדמוניזציה של מוסד הפאסט-פוד ומקדונלדס הוא נביאו.
דיאטה מבוססת מקדונלד'ס
אישה אחת עשתה דיאטה מבוססת על האוכל במקדונלדס. אבל היא עשתה אותה באנטארטיקה שם אין מקדונלד'ס ולא היה לה כסף לכרטיסי טיסה. היא רזתה 10 קילו בחודש!
בדיאטה כזאת, אני מצטער לומר לך,
מאבדים קצת יותר מ10 ק"ג בחודש.
תתפלא כמה טעים ועסיסי הוא בשר פינגווין.
והאהבלים הקטנים אפילו לא בורחים כשמתנפלים עליהם. הם רק מתחילים לומר בצרפתית "חייו של פינגווין קשים הם, אויבים שורצים בכל מקום. מיהו זה המתקרב לעברי, סכין ומזלג בידיו ומבט תאוותני בעיניו? האוכל אני, בכנפי הקטנות ובמקורי הקטן, לשרוד מול איום שכזה? אכזר הוא עולמנו זה, וחיים הקשים בקוטב".
בסגנון הספוג/מזרן/כרית מסקורנשלוס בטא?
מה זה אומר לגבי שימוש של צמחונים בקשים? מישהו צריך לארגן פסקי הלכה לצמחוני העצלן, או משהו.
(ואני מתנצלת מראש אם התבלבלתי בשם הכוכב)
אני לא בטוחה
זה תלוי מה המשקל ההתחלתי שלך. הגוף מתרגל לצום באיזה-שהוא שלב.
צריך להפריד
לא ראיתי את הסרט של ספרלוק, אבל לפי כל השמועות הוא אכן, דמגוגי ביותר. זה לא לגטימי.
לעומת זאת, גם הטענה שניתן לאכול אוכל מאוזן במקדונלד'ס היא דמגוגית: ניתן, אולי; הרבה יותר קשה מאשר במרבית המסעדות, בטוח; לא לזה מקדונלד'ס מעודדים אותנו כל השנים, אין ספק.
תרבות הפאסט-פוד היא, בהכרח, תרבות אכילה לא בריאה. טענה אחרת נראית לי מזויפת ומגמתית. אבל לטעון שמקדונלד'ס אחראים לתרבות הזו גם היא טענה מזויפת ומגמתית.
לשם השוואה, זה שמייקל מור בחר לשקר, לעוות ולכחש על-מנת להשמיץ את הנשיא בוש עוד לא עושה את הנשיא בוש איש חכם או נקי-כפיים במיוחד.
אבל מקדונלד'ס גם אף פעם לא אמרו
שהם מוכרים אוכל בריא.
הטענה היחידה שאפשר לומר נגדם היא זו:
"אמרתם שאתם מוכרים זבל, אבל אפילו האדם הסביר והמודע, לא היה יכול לחשב כמה לא בריא הזבל שלכם. הוא ראה קציצה, קצת ירק ולחמנייה. אבל מסתבר ששיטות העבודה שלכם מצליחות לכניס הרבה הרבה הרבה יותר קלוריות לאוכל לעומת מה שהאדם הסביר יכל לצפות. הייתם צריכים לפרסם טבלת ערכים תזונתיים יחד עם האוכל שלכם. לא עשיתם זאת? תעשו זאת מעכשיו, וכל אחד יוכל לקבל את ההחלטה שלו".
נקודה מצוינת
שכנעת אותי.
אגב, אני בכלל חושב שכל מסע ההשמצה נגד מקדונלד'ס הוא חלק מהנטייה הרווחת (אצל האמריקאים, אבל גם אצלנו) To shift blame (יש ביטוי מוצלח לזה בעברית?): נפלת במדרגות בכניסה לרופא השיניים שלך? אשמת רופא השיניים. בלעת שפופרת של פניסטיל ג'ל? תבע את חברת התרופות, כי היה כתוב שהמשחה לשימוש חיצוני בלבד, אבל לא נאמר כלום לגבי השפופרת בה היא מגיעה. בקיצור, שום דבר הוא לא אשמתי.
נקודה מצוינת
אני מסכימה איתך, אבל בוא ניקח את זה עוד צעד אחד קטן ונקרא לילד בשמו: to shift blame יהיה 'לקחת אחראיות על עצמך'.
להפך, לא?
To shift blame זה להטיל את האחריות על מישהו אחר (או _לא_ לקחת את האחריות על עצמך).
כמובן
הכוונה שלי היתה להגיד שזה מה שהם לא מסוגלים לעשות, רק שכהרגלי שכחתי את אמיטוקון ה
הפרסומת הנוכחית שלהם
רומזת לכיוון זה באגרסיביות – אם שמן הטיגון בריא וההורים רוצים שהילדים יאכלו מק'דונלדס, המסקנה המתבקשת היא שזה אוכל בריא.
כן, אבל היא *נובעת* מהסרט, לא קודמת לו.
אבל היא עדיין שקר גס
ארוחה של המבורגר בלחמניה וצ'יפס היא לא ארוחה בריאה לפי שום קנה מידה (חוץ מההוא ב"ישנוני"): והשמן יכול להיות עשוי מזרעוני חיטה נבוטה שנכתשו באבניי ריחיים בידי נזירים טיבטיים שקוראים להם ג'ו, וההמבורגר מ-100% בקשר של פרות שרולה שאכלו רק עשב שהושקה בדמעות של מלאכים, ועדיין זה ישרוץ כולסטרול וקלוריות.
המממ, עכשיו אני רעב.
לא שקר גס, סתם ספין של העובדות.
הארוחה במקדונלדס עכשיו היא יותר בריאה מקודם. לא אומר שהיא בריאה אבסולוטית.
הו לא לא
אני מבין למה אתה יורד על ספרלוק, אבל קשה לי מאוד להבין למה כשמקדונלד'ס עושים בדיוק את אותו הדבר אתה מגן עליהם.
"ההורים יעשו הכל בשביל שהילדים יאכלו במקדונלד'ס" זה לא "הארוחה יותר בריאה", זה "הארוחה בריאה ברמות מטורפות", ו"תזונה מאוזנת במקדונלד'ס" זה לא "תזונה יותר-מאוזנת-במקצת".
זכותם לרמות, כמובן – זה כלל ברזל בפרסום – אבל אין סיבה להתייחס אליהם אלא כרמאים.
הו לא לא
אגב, איפה הפרסומת שאומרת שההורים יעשו הכל כדי שהילדים יאכלו במק'דונלדס? פספסתי אותה.
הפרסומות
אלו הפרסומות עם האמא שמגלה לכולם את הסוף של כיפה אדומה (או משהו) בהצגת ילדים כדי להגיע כבר למקדונלד'ס, והאבא שממסמס לבתו המתבגרת בכינוי א'. אל דאגה, לא הפסד גדול.
לפרסומות אני לא מתייחס כפשוטן,
כי הן, למרות הכל, פרסומות. בדיוק כפי שבפרסומת החדשה, שמראה את מה שטוב בכל האוכל שלהם, הם אומרים בסוף "והקינוחים… שכולם אוהבים".
גם אותי זה הצחיק.
כי הם הצליחו אפילו להוציא את הצ'יפס בתור משהו שיעשה לך רק טוב, וכשהם הגיעו לקינוחים הם נתקעו. "איך נוכל לשכנע אותם שגלידה ורוטב שוקולד הם דבר בריא" אמרו לעצמם המפרסמים. ואז ויתרו על הרעיון.
ניטפוק מוזר
רק היום ראיתי את הפרסומת (מה לעשות, 7 שעות של זיפזופ בין ערוץ 1 ל-2 גרמו לפרסומות להראות כמו הדבר הכי מרענן ביקום), והיא לא בדיוק על כל מה שטוב באוכל שלהם, אלא יותר על כך שהם "תמיד שמרו על שקיפות מלאה". במלים אחרות, הרבה יותר איכס.
ואגב, אני לא יודע אם השתנה משהו מאז יציאת הסרט, אבל אם ההמבורגרים של מקדולנד'ס (שאכלתי כמה פעמים בחיי) עשויים מ-100% בשר בקר, לא מדובר בבקר שאני מעולם נתקלתי בו, או שיש לי חשק להיתקל בו בלי רובה קצוץ-קנה (ואם אפשר, גם את מארב) לצידי.
כל מזללות ההמבורגרים בארץ
קונות את ההמבורגרים שלהן מחברות בשר גדולות ואיכותיות בארץ (במסגרת עבודתי יצא לי לסייר באחת או שתיים). אני לא מאמין למקדונלדס, אני מאמין לספקים שלהם שמדובר ב100 בקר. אולי לא סינטה, אבל כן בקר.
איך שמכינים אותו זאת כבר שאלה אחרת.
איך שמכינים אותו,
ומה בדיוק עושים איתו אחרי שבטעות קציצה אחת נופלת על הרצפה.
חוק החמש.
היית גם בטיבון ויל?
מה שאומרים עליהם נכון?
כן. אכן אין להם בתי מטבחיים.
לא אמרתי שבריא לאכול במקדונלדס.
פשוט ציינתי שמי שאמר שהם אף פעם לא טענו שהאוכל שלהם בריא צדק – הם לא עשו את זה, עד לאכול בגדול. הדוגמא שלונג הביאה היא תוצאה של הסרט – תגובה אליו.
סתם לינק קשור
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3126963,00.html
אבל כבר העירו בפתיל -
הקהל הממוצע שמזמין במק'דונלדס לא מתעניין בסלטים ולא מקפיד להגביל את מספר הקלוריות שהוא צורך. כך שהאישה הזו היא היוצא מהכלל.
הקהל הממוצע שמזמין במק'דונלדס 3 ארוחות ביום?
נראה לי שזו דוגמה לנזק, בהפוך-על-הפוך ש-''לאכול בגדול'' עשה
עד שהסרט הנ"ל יצא, מקדונלד'ס לא העמידו פנים שהאוכל שלהם הוא משהו אחר חוץ מג'אנק פוד. עכשיו הם פתאום מפרסמים את הסלט שלהם? אנשים עוד עלולים לחשוב בטעות שלאכול במקדונלד'ס זה בריא.
נראה לי שזו דוגמה לנזק, בהפוך-על-הפוך ש-''לאכול בגדול'' עשה
אני בספק אם מישהו יחשוב שלאכול במק'דונלדס זה בריא, אבל אני חושב שאחרי הסרט לאכול במק'דונלדס באמת יהיה יותר בריא משהיה לפני כן – וזה דווקא ייאמר לזכותו של הסרט.
לא, זה לא נהיה בריא יותר.
תראה, כשהתחיל הרעש התקשורתי מסביב לנזק הבריאותי שגורמות סיגריות, חברות הסיגריות עלו על פטנט – לייצר סיגריות "לייט" שיש בהן פחות ניקוטין. באמת שלא היה שום דבר בריא יותר בעישון סיגריות "לייט" לעומת עישון סיגריות רגילות (מחקרים גילו שרוב מעשני ה-"לייט" מעשנים *יותר* סיגריות ממעשנים רגילים, ובמקרה הטוב סופגים את אותה כמות ניקוטין – ובכל מקרה, הסיגריות האלה הורגות את המעשנים בדיוק כמו סיגריות רגילות), אבל חברות הסיגריות צמצמו בעזרתן (קצת) את הנזק התדמיתי שלהן, והרבה מאוד מעשנים היו בטוחים שזה בסדר לעשן "לייט".
כשלפני כמה שנים (ואנחנו מדברים פה ממש על שנים ספורות) רופאים התחילו להבין את הקטסטרופה שנגרמה ממותגי ה-"לייט" כבר היה מאוחר מדי עבור הרבה מאוד אנשים.
לא היתה לי בעיה עם מקדונלד'ס כשהם מכרו ג'אנק-פוד והצהירו עליו ככזה. יש לי בעיה אם (כדברי התגובות פה) הם מנסים עכשיו להתכסות בעלי תאנה (או עלי חסה).
ועכשיו, גם הצ'יפס בתעשיית המזון המהיר על הכוונת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3134485,00.html
המחקר די מוכר,
ודי היה ברור שדווקא בארה"ב ייתפסו אליו. אבל צ'יפס הוא לא קרצינוגני, כל עוד אוכלים אותו במתינות- וזאת אותה מתינות שחסרה בכל ההתנהלות הזאת סביב האוכל המהיר.
חוסר אמת בפרסום
ובאותו עניין, עוד מקרה שבו אוכל מהיר מפתיע לרעה. לא נעשתה כאן שום רמייה מכוונת, אבל גם האמת לא סופרה במלואה.
קפה קר.
יש בו 400 קלוריות לכוס!
מי היה מאמין. זה בסה"כ חלב עם קצת סוכר? איך הצליחו לדחוס כאלה כמויות סוכר ושומן לתוך העיסה הזו?
זאת כוס מאד לא קטנה.
חבל מאוד..
אם לא ראית את "לאכול בגדול" קצת מיותר לדעתי לבקר את הדמגוגיה בסרט, בייחוד לאור העובדה שלא נתקלת בה.
בכל מקרה, בניגוד לסרטים אחרים שמופיעים כאן, ארוחת הביג מק היא יותר מציאותית וסבירה. אפשר לדבר הרבה על מסע הצלב נגד מקדונלד'ס אבל העובדה שארה"ב היא מהמובילות בהשמנת יתר (בעולם המערבי בוודאי..) וארוחות מקדונלד'ס הן רק גורם אחד אך משמעותי לתופעה של צריכה מופרזת של מזון לא בריא.
ואגב, אם היית רואה את הסרט לא היית מעלה את נושא שינוי התפריט. אפשר לומר ששינוי תפריט גורם לעלייה במשקל או להרגשה מוזרה. אי אפשר לומר שכל שינוי עושה נזקים לכבד ולמערכת החיסונית כמו שראו בסרט…
חבל מאוד..
נכון ההשפעות החיסוניות והרס הכבד הם לא תוצאה של הטפרית אבל הם תוצאה של משהו קטן שנקרא עלייה דרסטית במישקל.
אני יכול להגיד לך בדיוק מה השתנה אצלו : רמת הCK בדם עלתה מעל הנורמה, דבר שגרם גם לפגיעה במערכת החיסון וגם לפגיעה בכבד.
גם אם הוא היה משמין משנצלים, סלט , סטייקים, או כל דבר אחר זה היה נגרם לו.
תשמע,
אפשר בהחלט לומר ששינוי מאסיבי בדיאטה כמו מעבר מאוכל טבעי לחלוטין לאוכל מעובד כמו של מקדונלדס יגרור נזקים בכבד. הכבד, כמו מרבית האיברים בגוף, הוא איבר סתגלתן. אבל יש גבול לכמות השינוי שמעמיסים עליו לפני שהוא קורס.
באנלוגיה: כל בנאדם, בלי בעיות גופניות מסוימות, יכול לרוץ ולסיים מרתון. אבל בנאדם חסר כושר שינסה לרוץ מרתון בפעם הראשונה שהוא קם מהכורסא לא ישרוד אותו.
חבל מאוד..
אז זהו שכן ראיתי את הסרט, השתמשתי פשוט בכותרת של זה שהגבתי אליו.
ודרך אגב ארה"ב היא מובילה בהשמנת יתר גם בגלל:
תפריט תיפוסי של ארוחת בוקר-ביצים עם ביקון ונקנקיות או פנקיקים וסירוף שוקולד, גם הבריטים אוכלים כזאת בוקר אבל הם לא עוברים לארוחת צהריים שכוללת או ג'נק פוד או סטייק עם תפוחי אדמה ומקנחים בקריחי ג'מבו…
השילוב המנצח של כל זה ובכך ששני המשחקי הספורט האהובים בארה"ב הם:
פוטבול- חולה על המשחק הזה בעצמי אבל אם תוריד את עמדות הקווטרבק,הרסיבר והרנינג בק אתה נישאר עם 7 שחקני התקפה שאמורים להיות גדולים ולוא דווקא שריריים. ואני מעדיף לא להתחיל את הדיון על שחקני ההגנה.
ובייסבול-שבו אני אגיד משפט אחד:בייב רות תמצאו תמונה שלו מתקופת השיא! ואני סיימתי את הטענה שלי.
אמנם הכל מגעיל כיאות
ועל הדברים שעליהם איני יכולה להעיד בגוף ראשון, אני יכולה להאמין לעדויות של אחרים שהעלו כאן.
לא הצבעתי, משיקולי יתר גועל, אם כי הסנדוויץ' ב"דו"ח מיוחד" עשוי היה בהחלט לקבל את הקול שלי, ולו בשל ההתכווצות הבלתי רצונית של הקיבה שלי בכל פעם שצפיתי בזה.
מעבר לכך, בפינת ה"מה עם", אולי דוקא לא משהו משמעותי כל כך, ואולי לא מגעיל כל כך, אבל אולי רק בגלל שזה מצויר וצבעוני כל כך (ואולי דוקא בשל כך, אפילו יותר מגעיל) – טימון ופומבה, ואח"כ גם סימבה, מתענגים על מיטב חרקי הספארי, ב"מלך האריות". יאק.
אוו!! גם אני חשבתי על זה
ישר כשראיתי את הסקר, אבל התלבטי אם לומר או לא, בגלל שזה מצויר. אני עדיין זוכרת שכשהייתי ילדה קטנה וצפיתי בזה, חשבתי "איכסה! מגעיל!".
בקיצור,תודה שהוצאת לי את המילים מן המקלדת.
אני כנראה בין הבודדים שהצביעו ברצינות ל''לאכול בגדול''
למרבה השמחה, את רוב הסרטים ברשימה פשוט לא ראיתי, ואת האחרים אני לא זוכרת (או לא זוכרת מהם דווקא את סצינת הארוחה המגעילה).
גם את לאכול בגדול לא ראיתי, אבל אני בטוחה שבארוחה ההיא היתה עגבניה. אי לכך זה מה שקיבל את קולי!
מה עם Alive?
ארוחת אנשים קפואים ולא מבושלים שפעם היו החברים שלך.
מז לשהם שכחו אותו
סרט איום ונורא. הגרוע ביותר של קרונוברג, לטעמי.
ארוחה דיי מגעילה,
לא בסרט אמנם, אבל בדיוק נזכרתי בקליפ של טראביס לשיר SING אם אני לא טועה, יש שם ארוחה גדולה ומתחילים מלחמת אוכל עם מאכלים ממש פיכסיים!
!
אוי, התמנון על ראש הדודה היה ענק!
דווקא הגעיל אותי
הקטע בשר"ה שיבת המלך, כשהמלך אוכל להנאתו בעוד פיפין מזמר לו ברקע שיר שלפני מלחמה. איך שכל הרוטב או מה שזה לא היה נזל לו מהפה. בכלל לא אהבתי אותו. חוץ מזה שהוא מכוער וזקן, זאת הדמות שלו, הוא בעצמו דמות שאמורה להיות שנואה. אבל אתם כבר יודעים את זה אז נחתוך ישר לעיקר.
הבחירה שלי לארוחה הכי מגעילה: מקדונלד'ס. מאז שראיתי את 'סופר סייז מי' אני לא יכול.. אני.. טוב זה פשוט מגעיל. גם הצורה שהציגו את מקדונלד'ס, האמנתי לכל מילה, שהם רוצים להשתלט על העולם וכל מיני כאלה.. בכלל, אני אף פעם לא ממש אהבתי את ה-M הגדולה. רוצים המבורגר? לכו למסעדת בשר איכותית. אבל אם כבר ג'אנק-בורגר אז בורגר-קינג!
לבורגר קינג יש צ'יפסים מגעילים
במקדונלדס יש פוטטו צ'יפס שזה הרבה יותר טעים. אבל אם מדובר בצ'יפס רגיל, נראה לי שדווקא בורגר ראנץ' מנצחים.
אלו היו 60 שניות על צ'יפס.
למי שקורא ממש לאט.
אולי מדובר בקצב הדפסה.
אם מחשבים גם את ההגהה והאישור, אלו 60 שניות שהושקעו היטב.
גם כן חובבי קולנוע:
אלו היו 60 שניות בקצב בו מודפסים משפטים על מסכי מחשב בסרטים (אם אפשר, בפונט ירוק על רקע שחור ובתוספת סאונד של טלפרינטר).
ואוו! החזרתם אותי אחורה במנהרת הזמן
קיץ 84' (כמדומני,אל תתפסו אותי בשנה). קיץ חם ומהביל בטירוף. הקרנת הסרט "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" בקולנוע כפיר (נדמה שלי שזה היה כפיר) בירושלים.
שעת צהריים. אולם גדוש אנשים. אני כנראה בת 11 וצופה בסרט עם בת דודתי בת ה- 5.
סצינת הארוחה מפעימה אותי.
בכל רגע עולה מאכל דוחה יותר מקודמו על השולחן. הו כן, אני זוכרת היטב את מח הקוף. אני במתח נוראי – מה עוד יוגש לאינדיאנה ולבת לוויתו.
בשלב שחותכים את עור הנחש ויוצאים משם עשרות דגיגים חיים
(נדמה לי שאילו היו דגיגים, אתם מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה), הצריחה שלי מהדהדת באוזניי. ובאוזני כל באי האולם. למרבה הפאדיחה הייתי היחידה שצעקה!
ואם זה לא מספיק גרוע, בת דודתי הקטנה, מאימת התמונות, חייבת פיפי. אני לוקחת אותה לשירותים בעל כורחי (הייתי מרותקת למסך) ומגלה שם שהיא השתינה במכנסיים מרוב פחד.
אכן, סרט בלתי נשכח.
תודות לכם הזכרון המודחק הזה חזר אלי פתאום.
נחשים, לא דגים
נחש ממולא במאות נחשים קטנים. כאילו שאת לא מכירה את המתכון.
צרלי וחצי
אין ספק שלאכול כמות כזו של ביצים קשות ועוד עם הקליפה זה עסק מגעיל. שלא נדבר על הכולסטרול…
ויש עוד סצינה שזכורה לי במעומעם אבל אני אפילו לא בטוח אם אכן היתה שם גם ארוחה כי ראיתי את זה ממש מזמן: זה בנוסע השמיני כשהאנדרואיד משתגע ומחיל להשפריץ קצף. אמנם האקט לא קשור לאוכל אבל היה לי קושי מהותי בילדות לשתות חלב אחרי שראיתי את הסצינה.
תראי את הסרט
הוא כולו סמלי, אבל לא בצורה הזאת.
אבל באמת, בתור מי שלא חובב סרטים של גרינוואי במיוחד בדרך-כלל, זה סרט עצום.
אויש! חלמון ביצה. נזכרתי בסצינת האוכל
שדחתה אותי יותר מכל, למרות שעל הנייר זה לא נשמע: ביצה לא מבושלת. מה שעשה את זה כנראה היה ההקשר – סצינת מין בישיבה כאשר החלמון הרוטט מועבר מפיו לפיה וחוזר חלילה תוך כדי המשגל.
מי זוכר את שם הסרט? (זה היה סרט נדמה לי יפני, מאוד מאוד אירוטי, שנדמה לי שצונזר בארץ לגמרי לתקופה ארוכה).
אמפריית החושים
נכון, תודה!
דווקא לא נכון
אלא אם כן אני מאוד טועה, הסצנה היא דווקא מהסרט 'טמפופו' (גם הוא יפני).