במקור: Fun with Dick and Jane
במאי: דין פריסוט
תסריט: ג'אד אפטאו, ניקולס סטולר
שחקנים: ג'ים קארי, טיאה ליאוני, אלק בולדווין, ריצ'רד ג'נקינס
בתחילת 'דיק וג'יין עושים את זה', איש העסקים דיק הארפר עולה לבד במעלית, ומנצל את החלל הריק כדי לפצוח בריקוד סוער ומשחרר. זה מצחיק, אתם מבינים, בגלל שמאנשי עסקים מצופה שיתנהגו באופן עצור ושקול. אלא שדיק הארפר מגולם על-ידי ג'ים קארי, ופיזוז מטורף הוא בדיוק מה שהייתם מצפים שג'ים קארי יעשה, כשהוא לבד במעלית. אם קארי היה עומד בשקט ופוזל לכיוון שעון היד – זה היה מצחיק.
ככל שאציין זאת מוקדם יותר, כך ייטב: אם אתם לא מחובביו של הברנש ג'ים קארי, אתם יכולים לוותר על 'דיק וג'יין עושים את זה'. בניגוד למשתמע משם הסרט, בעיקר דיק הוא שעושה את זה, בעוד ג'יין (טיאה ליאוני) נמצאת רב הזמן ברקע, וגם כשהיא מבליחה אל קדמת המרקע, זה בעיקר כדי להוות עזר כנגדו. רוב הסרט מוקדש לדיק ותופעות הלוואי של גילומו ע"י ג'ים קארי: העוויות מוגזמות, מימיקה מוחצנת, הומור על גבול הסלפסטיק – אותם שטיקים מוכרים, שצופי קולנוע ממוצעים למדו לקבל מהבחור. מי שדברים מהסוג הזה אינם כוס התה הקומית שלו, עלול לבלות את הסרט בגלגול עיניים כרוני.
אם אתם כן מחבבים את ג'ים קארי בעמקי לבבכם, לעומת זאת, כדאי מאד שתוותרו על 'דיק וג'יין עושים את זה'. המועקה הכרוכה בלראות שחקן שאתה מעריך מבזה את עצמו, קשה מנשוא. קארי כבר הוכיח שהפקת קולות מוזרים היא לא הפונקציה היחידה שהוא מתוכנת לבצע, ואפילו מחמירי המבקרים הכתירו אותו כ"שחקן". אם כך, למה בשם אלוהים הוא חוזר לדמות שעל חשבונה הוא מתפרנס זה למעלה מעשור? הפיתרון היחיד שאני יכול להציע: מיודענו ג'ים חושב ש'שמש נצחית בראש צלול' ראוי למשחק פר-אקסלנס, כזה עם גינונים אנושיים, ו'דיק וג'יין עושים את זה' – איננו ראוי. כמובן שבמקרה זה נשאלת השאלה: אם 'דיק וג'יין' לא טוב מספיק אפילו בשביל קארי בכבודו ובעצמו, למה שהוא יהיה מספיק טוב בשבילי?
אגב, לאחר שהמעלית מגיעה ליעדה והדלתות נפתחות, דיק מפסיק לרקד, ומקודם לדרגת סמנכ"ל בגלובודיין, חברת הענק בה הוא עובד כבר חמש עשרה שנה. למשמע החדשות הטובות, שוקע הזוג הארפר בחלומות על מדשאות ירוקות ושטרות ירוקים עוד יותר. מה רבה אכזבתם כשהם מגלים שהקידום היה רק חלק ממזימה של נשיא החברה ג'ק מקאליסטר (אלק בולדווין, שנראה מרוצה מאד מכך שהוא אלק בולדווין) כדי להתנער מחובותיו הכספיים, ותוך כדי כך לחסל את אנרו… סליחה, גלובודיין. חיסול החברה מחסל כלכלית גם את דיק, על אף שהוא מנסה לשכנע את העולם שהעסקים כרגיל והכל כשורה. העולם, מצדו, מנסה להוכיח לדיק שלא כך המצב, דרך הערמת עוד ועוד קשיים קושי עליו ועל זוגתו שתחיה ג'יין – ממשכנתאות נשכניות ומוציאים אכזריים לפועל, ועד ניסויים סנסציוניים בתחום הביולוגיה. כשההארפרים מגיעים לשפל המדרגה (או בלטינית, "מקסיקו"), מחליטים השניים להפר את החוקים ולפנות לענף תעסוקה מפוקפק כדי לגמור את החודש.
ככל שהסרט מתקדם, מינון המונטאז'ים לדקה עולה. בחציו השני, הופך 'דיק וג'יין' לאסופה של מעין קליפים עם קטעי קישור ביניהם. טוב, הכוונה לא לקליפים במובן הערוץ-עשרים-וארבע שלהם, אלא להרבה סצנות דומות, שנדחסות אחת אחר השנייה לפרק זמן של שיר אחד מפס-הקול, וכל אחת מהן היא פירוט והרחבה על קטע הקישור שקדם לה. שיר אחד הוא "ככה הפיטורים משפיעים לרעה על דיק", אחר הוא "זה כל מה שקרה לזוג הארפר בארבעת החודשים האחרונים והביא אותם למצב נואש" או "לזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'חיים טובים"'. במפתיע, מתברר שזה בדיוק הקצב המתאים לקומדיה ברוטב קארי, והקצב של החצי השני עושה את זה.
חצי מס' 2 של הסרט מהווה שיפור ניכר לעומת הראשון. ג'ים הוא עדיין ג'ים, ודבר פרט לריטלין לא ישנה זאת. אבל פתאום חשיבות תפקידה של טיאה ליאוני מתקרבת בצעדי ענק לזו של בעלה, ומתברר שבין השניים שוררת כימיה לא רעה בכלל. מדי פעם, בניגוד להתחלה, מופיעה על המסך בדיחה מצחיקה באמת, בעיקר בזכות הילד דובר הספרדית של הצמד. ונכון, חלק נכבד מההומור בסרט נכנס לקטגוריה של פגיעה פיזית באחת הדמויות, אבל אחרי שעה של ג'ים קארי מחקה חוצנים, אני לא יכול שלא לברך על כל וולט חשמלי שעובר בגופו. אמנם הבדיחות צפויות בחלקן (אם לא בפעם הראשונה שהן מופיעות בסרט, אז בפעם השניה), אבל אני מסוגל להבליג גם על זה. כמעט ויכולתי לומר, חרף חצי הסרט הראשון והאיש שמככב בו, ש'דיק וג'יין' הוא סרט שווה צפיה. כמעט.
הצרה היא שבנוסף לצחוקיה הסטנדרטית, דיק וג'יין מנסים לעשות גם סאטירה מושחזת. שמעתי שלדין פריסוט יש ניסיון לא רע בבימוי סאטירות, אבל אין לכך שום הוכחה בסרט הנוכחי שלו. ביטויים כמו "בובת תאגידים" וחצים לכיוון הקפיטליזם נזרקים לחלל הסרט בלי שום צידוק, הגיון תסריטאי או קשר למשמעות ביטויים אלו בעולמנו אנו (מה גם שעם כל הכבוד, נאומים נגד תאוות הבצע הקפיטליסטית אני לא רוצה לשמוע מרימייק בעלות 100 מליון דולר לסרט משנות השבעים). ב'עושים את זה' יש גם אמירה מאד בולטת בנוגע לחלום האמריקאי, אבל לא ברור אם הוא מגנה או מהלל אותו, והמסר המתקבל הוא משהו בסגנון "החלום האמריקאי הוא ממש שטחי ואדיוטי, כל עוד אתה לא זה שהגשמת אותו". קומדיות טיפשיות אני, מטבעי, מסוגל לבלוע בשקט. קומדיות טיפשיות במסווה של קומדיות חכמות מוציאות את האידיוטומט שלי מכלל שימוש.
אז אמנם לא התאכזבתי, בעיקר כי לא ציפיתי לגדולות ונצורות, אבל גם אי אפשר לומר שהתרשמתי לטובה. התרשמות טובה אני שומר לסרטים טובים, ו'דיק וג'יין עושים את זה' הוא בפירוש לא סרט טוב. הוא בסדר. הוא סביר. הוא נסלח. תחליטו אתם אם יש לכם כח לסלוח לו במשך שעה ומחצה.
בדיוק מכך חששתי
ג'ים קרי חזר לסורו. איך אפשר לעשות סרט כמו 'שמש נצחית בראש צלול' ואז לחזור לסרטים מטופשים בסגנון 'אני עצמי ואיירין', עצוב ומעליב.
באמת חבל.
כיוון שקארי הוא אחד השחקנים המשובחים בהוליווד, לטעמי.
חבל.
אה, והביקורת טובה. הצליחה להעביר לי את העניין בלי רשעות וציניות יתרה (קארי הוא נקודה רגישה אצלי).
אחד מהדברים
הרעים בהוליווד הוא שאלא אם כן לשחקן יש עצבי פלדה וסוכן עם ביצים, הוא מדי פעם, ולעיתים אפילו הרבה, נשלח לעשות כל מיני סוגים של סרטים.
שחקנים מעולים עושים הרבה סרטים מטופשים, כנראה מסיבות כלכליות כאלה ואחרות. גם הם רוצים מדשאות מטופחות ודולרים רבים.
אם תמונה אחת שווה אלף מילים
הרי שהדבר המזעזע שמצוי בראש הביקורת יגרום לי לא להתקרב לסרט הזה אפילו באיומי אקדח.
חוץ מזה, מג'ים קארי באמת שלא אכפת לי, אבל לראות את דין פאריסוט – במאי מוכשר בצורה יוצאת מן הכלל ("גאלאקסי קווסט") הורס לעצמו את שמו הטוב – זה באמת יותר מדי עבורי.
עם כל אהדתי ל'גלקסי קווסט'
לא נראה לי שהבמאי הפך אותו לסרט מוצלח כל-כך (למרות שהוא בטח לא הזיק), אלא התסריט המבריק, שכתבו דוויד הוארד ורוברט גורדון. הראשון (שגם כתב את הסיפור המקורי) לא עשה כלום לפני זה או מאז, ועל כך באמת יש להצטער. השני כתב את התסריט ל'גברים בשחור II' ול'סדרה של צרות' ול-Addicted to Love, מה שאומר שהוא כנראה הפחות מוכשר מבין השניים.
פאריסוט גם ביים את הפיילוט של הסדרה ''מונק'' שהיה מוצלח מאוד
כך שאני בהחלט נותן לו קרדיט.
גם, גם הבמאי.
זה נכון לגבי כל סרט, אבל אני חושב שזה נכון בעיקר בקומדיות: התסריט הוא רק ההתחלה. זה הבמאי והשחקנים שעושים את ההבדל.
התסריט של 'גלקסי קווסט' היה יכול להפוך בקלות גם לקומדיה סתמית ו"בסדר". לבמאי יש חלק גדול בכך שהוא הפך לסרט מצוין. ולגן גם אני מאוכזב מאוד מכך ש'דיק וג'יין' הוא כזה סרט לא משהו.
אני לא מבינה מספיק בקולנוע
כדי לדעת איזה חלק בסרט יצא טוב בזכותו של מי, אבל בגלקסי שמתי לב מההתחלה לכמה דברים יוצאי-דופן (יחסית לז'אנר) שאני די בטוחה שהם בזכותו של הבמאי. למשל, שכשמישהו מדבר וכמה אחרים מקשיבים, הפרצוף ושפת-הגוף של המקשיבים לא פחות מושקעים ולא פחות מצחיקים ממה שהדמות המדברת אומרת. וכאלה.
השטיקים של ג'ים קארי כבר הצליחו להרוס הופעה נהדרת שלו
ב"סדרה של צרות", קארי יכול היה להיות פשוט נהדר. לצערי, ישנן סצנות בהן הוא מקבל יד חופשית מדי מהבמאי ופוגע באמינות של הדמות. הוא כבר הציג הופעות דרמתיות מאופקות (ומצוינות) במופע של טרומן, איש על הירח ושמש נצחית בראש צלול, כך שלא מדובר באייס ונטורה: בלש ברצינות.
לא ראיתי את דיק וג'יין (הם היו פה לפני שניה), אבל אני מבין מהביקורת שהמצב שם דומה. יכול להיות שזו המשכורת המאוד כבדה של קארי, או סתם האמונה שכל מה שיעשה על המסך ימשוך קהל. משהו גורם לבמאים מסוימים להימנע מלגרום לו להישאר בדמות. כשהרוזן אולף השקט והמאופק עושה חיקוי של דינוזאור, זה מצחיק, אבל זה לא הרוזן אולף, אלא ג'ים קארי.
זה לגמרי
, אבל
כשהרוזן אולף עושה חיקוי של דינוזאור זה לחלוטין הרוזן אולף, כי הרוזן אולף הוא שחקן שחצן שמפגין בכל הזדמנות את הכשרון המפוקפק שלו. ומכיוון שקארי משחק את הרוזן אולף, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ועדיין להיות הרוזן אולף. בגלל זה הליהוק הזה היה מוצלח.
נורא מוזר שהוא עוד עושה את זה...
אני זוכר שקראתי מתישהו (לפני שנים… נדמה לי שלפני המופע של טרומן) ראיון עם קארי, שבו הוא סיפר שהוא רוצה להיות שחקן רציני יותר ושנמאס לו לעשות שטויות (אני זוכר שהוא אפילו סיפר שהוא הרגיש כמו זונה כשהוא עשה את אייס ונטורה 2, רק כי הוא חתם מראש לשני סרטים).
השאלה היא אם הסרט הזה מתעלה מעל הרמה של אייס ונטורה (שנורא אהבתי כילד) ועדיין מציג כשרון משחק כלשהו או שהוא עדיין רק סרט עוויתות ופרצופים?
אייס ונטורה 2 לא היה הסרט הטיפשי האחרון שלו
הוא שיחק גם ב"אני, עצמי ואיירין" האידיוטי אחרי שהוא כבר הופיע בתור טרומן ואנדי קאופמן, וגם ב"ברוס הגדול מכולם" קשה לומר שהוא שיחק תפקיד רציני במיוחד.
אייס ונטורה 2 לא היה הסרט הטיפשי האחרון שלו
את "אני, עצמי ואיירין" לא ראיתי… ו"ברוס הגדול מכולם" לא היה מטופש כמו אייס ונטורה ושות'… הוא לא חייב לשחק בתפקיד רציני כדי לא לעשות את ההעוויות הטפשיות שלו ואני לא זוכר כאלה ב"ברוס הגדול מכולם" (אם כי אני בטוח שהיתה אחת או שתיים).
מעניין שאף אחד (כמעט) לא מתייחס לטיאה ליאוני
(חוץ מהביקורת עצמה כמובן)
אולי כי היא פשוט לא שווה התייחסות?!
הבחורה פשוט לא יכולה לשחק גם אם יכוונו לה אקדח לראש.
אפשר להמשיך לקטול אותה כל היום, אבל זה פשוט קל מדי ולא הוגן לרדת על חלשים/ות.
מישהו יכול, אולי, להפנות לסרט שבו היא מופיעה שהיא העלתה את הערך המוסף שלו במשהו??
זה - מסתבר- נתון במחלוקת,
אבל ב"ספנגליש" היא נפלאה לחלוטין.
היה לה פעם סיטקום מפגר, לא?
היא דווקא זכורה לי כבעלת סטייל מסויים. לא סטארית מדהימה, אבל מישהי שהיתה יכולה להיות טובה בסרט טוב.
מצד שני, מה שאני *הכי* זוכרת מהסיטקום הזה זה שתמיד היה לה משהו קשור על הצוואר, כאילו היא טרנסקסואלית שמנסה להסתיר גרוגרת.
סיטקום ממוצע להחריד משנות התשעים. ובשנות התשעים כולן הלכו עם קולרים.
אייס ונטורה 2 לא היה הסרט הטיפשי האחרון שלו
"אני עצמי ואיירין" התעלה על רמות הטמטום הגדולות ביותר, הקטע הכי קשה בו זה שרנה זלווגר השפילה את עצמה והשתתפה בו.
"בברוס הגדול מכולם" היתה קומדיה חביבה במיוחד ולא מטופשת ומעצבנת.
הוא רומס את הכבוד העצמי של עצמו, אחרי שהוא מראה שיש לו יכולות משחק ואז הוא עושה קומדיות מעצבנות.
כנראה שכסף כן עושה אותך מאושר או מצחיק (לפחות לנסות להיות מצחיק).
תמורת 20 מילון דולר לסרט
כנראה שלא איכפת לו להרגיש זונה מדי פעם
חבל
פשוט חבל שהוא עושה כמעט רק קומדיות הוא יכול לעשות כל כך יותר כשחקן
להלן: "שמש נצחית בראש צלול", "המופע של טרומן" וכן כן קומדיה אבל הוא עדיין היה אדיר "המסכה"
הוא פשוט צריך למצוא סרט טוב ועמוק והוא יעשה נפלאות
הצעה אלטרנטיבית:
למה שהוא לא ימשיך לעשות קומדיות, אבל *ישחק* בהן? סיטואציות קומיות לא סותרות אופי אנושי, ככל הידוע לי.
הצעה אלטרנטיבית:
למה שלא יעשה סרטים גרועים ויעשה רק סרטים טובים?
אם נותנים את "המסכה" ו"אייס ונטורה" כדוגמא לסרטים טובים (ואני בהחלט מבין למה) קצת קשה להתלונן על כך שהוא בוחר קומדיות הנראות טיפשיות.
אפשר לדעת עם איזה חלק מהתגובה שלי אתה לא מסכים?
זה יקל עליי להסביר לך למה אתה טועה
.
עם התגובה שלך אני מסכים
הערה היא לגבי הרבה תגובות אחרות כאן וביומית, הערתי אחרי התגובה שלך כי היא הייתה האחרונה והכותרת שלך התאימה לי.
הצעה אלטרנטיבית:
לדעתי הוא כן משחק בקומדיות שהוא עשה (לא משנה אם הן טובות או לא)
ובקשר להערתך:"סיטואציות קומיות לא סותרות אופי אנושי"
לדעתי אתה טועה.
רק בגלל שבן אדם מצחיק בסרטים או הצגות שהוא עושה
לא אומר שהוא מצחיק באופי שלו
כנ"ל גם לקארי ולעוד קומיקאים…
אני לא מדבר על אופיו של קארי כאדם.
הדמות שהוא משחק יכולה להיות מצחיקה ואנושית בו זמנית.
אני מקבל את הרושם שג'ים קארי רואה בקומדיה ז'אנר נחות ומטופש, ונוהג בהתאם. כמה שווה קומיקאי שדוגל בגישה הזו?
בערך 10 מליון דולר לסרט?
בערך 10 מליון דולר לסרט?
גים קארי מקבל 25 מיליון דולר לסרט וזה בלי אחוזים שהוא מקבל
ג'ים קארי כל סרטיו הכניסו $1,903.500.000
וזה רק מ18 סרטים שלו
הרבה שחקנים גדולים שעשו 60 סרטים לא הגיעו לחצי מהסכום הזה
ג'ים קארי זה כסף והרבה
אלף תשע-מאות ושלושה דולר,
וחמישים סנט?
לאתר הזה יש 2 בעיות עיקריות:
1. ביקורות על סרטים חדשים מתפרסמות מאוחר מידי.
2. בנאדם אף פעם לא מסוגל להבין אם הסרט מומלץ או לא מהביקורת, המבקרים תמיד "משאירים את ההחלטה" לקורא ויוצרים בילבול עם רמיזות לטוב ולרע בסרט.
וכדי שלא יגידו שאין לי דברים טובים לומר, אז:
הכתיבה נחמדה ונעימה לקריאה, לא מרגישה מתנשאת.
1. לא הן לא. לפעמים הן מפורסמות עד לפני הבכורה. בכל מקרה, "מאוחר מדי" זה אחרי שהסרט כבר ירד.
2. אם קשה לך לחשוב עבור עצמך האם מהביקורת קיבלת את התחושה אם צריך לראות את הסרט או לא, ואתה מעדיף שמישהו יגיד לך "כן" או "לא", אני ממליץ לך לקחת את המילה הראשונה והאחרונה בביקורת, למצוא את הערכים שלהן בגימטריה ולחבר. אם קיבלת מספר זוגי – לך לסרט. אם לא – תוותר. ככה לא תרגיש שמישהו חס וחלילה "משאיר לך את ההחלטה".
דווקא לגבי 1
הוא צודק. ביקורות כאן לעתים קרובות מתפרסמות מאוחר יחסית, למרות שהיינו מעדיפים שכולן היו מתפרסמות ברגע שהסרט היה עולה. ביקורות לעולם אינן מתפרסמות לפני הבכורה.
מה שמוזר הוא שהטענה הזאת מושמעת דווקא בביקורת על סרט שפורסמה בדיוק באותו היום שבו הוא עלה לאקרנים.
''הארי פוטר וגביע האש''?
זה כבר עניין של הגדרה.
אם אתה קונה את ההגדרה לפיה ההקרנה של סרט לאורך שלושה ימים ב-35 בתי קולנוע ברחבי הארץ, שבהם צפו בו (להערכתי) קרוב ל-100 אלף צופים, היא "טרום בכורה", אז אני מניח שפרסמנו את הביקורת לפני הבכורה.
(מה היה קורה אילו לזבוב היו רגליים של צפרדע, וראש של צפרדע, וגוף של צפרדע?).
אני? אני בכלל מסיפור אחר.
אתה שם?
לגבי 2
חלק מהביקורות הן מאוד החלטיות לטובה או לשלילה. מצד שני, אני מסכים שרובן נוטות ליפול לאמצע ולהשאיר לקורא את ההחלטה על סמך הנתונים המוצאים בביקורת. עדיין, אם אתה מוצא את הביקורת מבלבלת, יש תגובות של גולשים שאמורות לעזור למקם את הסרט מבחינת הטעם הכללי.
בעיה 1 היא אכן נקודת תורפה שלנו (כמו שרד פיש ציין)
אבל קשה לשפר את זה, כי הכתיבה היא כולה בהתנדבות. אז אי אפשר לומר למישהו "לך *עכשיו* לסרט הזה ותכתוב עליו ביקורת, כדי שהיא תעלה מיד אחרי שהוא יוצא".
בנוגע ל-2., לדעתי זו לא בעיה אלא להפך – יתרון של האתר. רוב הסרטים באמת נמצאים איפשהו באמצע, ויש בהם דברים טובים ורעים. ביקורות שמשקפות את זה עושות שירות נאמן לקורא, כי הן מגלות את כל התמונה – לא מסתירות חלק ממנה כדי להיות חד משמעיות. לצד זה, בדרך כלל יש לכל ביקורת שורה תחתונה בנוסח "תלך לסרט אם אתה רוצה…" או "סרט טוב, מומלץ אם נראה לך שתרגיש כמוני בנוגע לדברים שמתוארים בביקורת".
סרט חמוד ומצחיק
אני ממש לא מסכים עם הביקורת. אני חושב שג'ים קארי לא התבזה בסרט הזה. כן, יש את הבעות הפנים המצחיקות שלו, אבל כזהו ג'ים קארי, וככה אני אוהב אותו. היו לו בדיוק את אותן הבעות פנים ב"שמש נצחית" וב"המופע של טרומן". "חוזר לדמות שעל חשבונה הוא מתפרנס כבר עשר שנים"? לעזאזל, הוא משחק בסרט הזה בדיוק את אותה דמות ששיחק ב"טרומן", הסרט הראשון שבו התחילו להתייחס לקארי בתור "שחקן".
מהביקורת היה אפשר להבין שהבדיחות בסרט הן בדיחות נאדים סטייל "אייס ונטורה" או "טיפשים בלי הפסקה". זה לא המצב. אולי לא מדובר בהומור מתוחכם במיוחד, אבל הבדיחות הצליחו לשעשע ברוב המקרים מבלי לרדת נמוך.
מעבר לכך, מדובר גם בסרט סימפטי ונוגע ללב, שלדעתי רבים ממובטלי ההיי-טק של תחילת שנות האלפיים יוכלו להזדהות איתו. בסך הכל – הצפייה מומלצת.
סרט חמוד ומצחיק
הביקורת פה ממש לא צודקת
הסרט של גים קארי קארי מאוד מצחיק!
אני ראיתי ונהנתי מאוד
אני מסכים
היה קל מאד "לסלוח" לסרט.
דווקא הילד הספרדי הצליח לעצבן אותי קלות, אבל התגברתי.
קארי לא במצב צבירה ונטורי
כמו שאולי ניתן להבין מהביקורת. הוא הרבה יותר מעודן ושפוי מהונטורות ו"אני עצמי ואיירין" הדוחה שהוזכר בתגובות. ההשתוללות שלו מאוד חמודה, לא מעצבנת כמו ב"ברוס" אבל לא משהו שאפשר להשוות לתפקידים הרציניים.
אני מאוד מסכים עם מיכל. הסרט מעולה סוחף, קליל, מקורי ובעיקר מצחיק!פשוט לשבת ולהנות, מה שאנשים שכחו לעשות. אין צורך להתפלצן.
אני לא חושב שזה עניין של פלצנות יתר.
גם אני יודע להנות מאוד מסרטים גרועים, אבל אני לא אטען שהם טובים בגלל זה.
אז על מה בעצם הביקורת
לא הבנתי הרבה מהביקורת. בעיקר לא הבנתי אם המבקר הוא חסיד נלהב של קארי ובגלל זה קשה לו עם הדמות המופיעה בסרט. פרט לסרט אחד או שניים הזכורים לי במעומעם (לא האיש על הירח) קארי מבצע באדיקות אותה דמות שהקנתה לו את פרסומו. מאחר שאין בביקורתו של ארמדילו כלום על עלילת הסרט או רמזים ממנה אי אפשר לדעת כלל אם כדאי "לרוץ" לסרט או או ללכת במתינות או שמא לבצע נסיגה ותפנית חדה לסרט אחר.
אני מבין שהביקורת נוגעת רק למי שראו את הסרט ולא לאלה שטרם. מאחר שספוילרים אסורים בתכלית האיסור הביקורת לא אומרת דבר וחצי דבר על הסרט עצמו.
ד"ש
סליחה,
"אין בביקורתו של ארמדילו כלום על עלילת הסרט או רמזים ממנה"?
כנראה שלא קראת אותה.
משום מה שמתי לב---
שאף אחד לא מזכיר פה את "מג'סטיק" בין סרטיו הטובים של הבחור (קארי). לטעמי "מג'סטיק" נמצא טיפה מתחת ל"שמש נצחית בראש צלול" וטיפה מעל "המופע של טרומן אף אחד גם לא הזכיר את הסרט הא-י-ו-ם "שקרן שקרן" שזרוק באותה רמה עלובה עם "ברוס הגדול מכולם", "אני עצמי ואיירין" וכן – "דיק וג'יין". זבל. זבל.
משום מה שמתי לב---
כי זה הרי דיון בחייו ופועלו של הבחור קארי והמקום להשוות בין כל סרטיו?
מה?
מה אורך הסרט?
אורך הסרט מופיע בלוח ההקרנות שלו (הלינק שמתחת לביקורת).
אורך הסרט מופיע בלוח ההקרנות שלו (הלינק שמתחת לביקורת).
איך הייתה טיה לאוני בסרט הזה ?
אופי היותה של טיה לאוני בסרט הזה מופיע במהלך הביקורת
(הביקורת שמעל ללינקים)
היא היתה בסדר. כרגיל, אין שום דבר מיוחד להגיד עליה.
רק לי...
המנגינה בתחילת הסרט ממש הזכירה את השיר ההוא של צביקה פיק?
לא,
גם לי זה ממש נשמע כמו "מעלה מעלה".
הסרט דיק וג'ין עושים את זה הוא סרט מחודש, במקור משנות ה-70…התוספת הכי טובה לדעתי בסרט היא הליהוק של ג'ים קארי באחד התפקידים הראשיים.
ג'ים קארי הוא שחקן מדהים, שכמו שכבר ראינו מסוגל לשחק ולהצליח בכל סוג סרט, כל אלה שאומרים שהוא לא צריך לחזור ולשחק בקומדיות כמו "שקרן שקרן", "אני עצמי ואיירין" טועה-אם דבר כזה יקרה זה פשוט יהיה כשרון מבוזבז…
ממש לא מסכימה
ראיתי את הסרט היום. אני לא מחובבות ג'ים קארי ולא משונאיו (אולי לכן) ואהבתי את הסרט.
כבר מזמן לא ראיתי קומדיה מצחיקה כ"כ. נכון שיש שם קטעים עם הומור של ילדים בכיתה ח' אבל יש שם קטעים שסתם גורמים לך לגחך בהנאה או יותר מזה. אני לא חושבת, אגב, שהוא עושה מעצמו אידיוט מושלם (בניגוד למה שאפשר להבין מהביקורת.). עוד דבר שאהבתי מאד בסרט, זו ה"זוגיות התומכת" שלהם. הם לא צרחו אחד על השני ולא צחקו ולא רבו אלא ממש תמכו אחד בשני והקשיבו אחד לשני וזה היה ממש כיף לראות כזה דבר שכבר מזמן לא ראינו במחוזות המסך הגדול.
ממש נהנתי מהסרט.