דו"ח קופות שבורות – 8.8.2004

I wasn't even supposed to be here todayדברים שלמדתי במילואים:
1. כלי העבודה החשוב ביותר בצבא הוא פטיש גדול.
2. למרות הנאמר לעיל, יום העבודה נגמר כשנגמרת הבטריה של המברגה.
3. רק בצה"ל שלנו אפשר לקחת מדפים חלודים בגדלים לא אחידים ולחבר אותם ביחד עם ברגים ואומים לא מתאימים.
4. בנגב חם, אבל אחרי מישור החוף זה כיף לא נורמלי ללכת בשמש ולהרגיש את הזיעה מתאדה.

ומה באה לומר ההקדמה הזאת? קודם כל, שרק כשאני יוצא למילואים יש לי מספיק זמן כדי לכתוב דו"חקו. ושנית, מ. נייט שאמאלאן הוא הודי, לא ישראלי.
שאמאלאן ניסה לבנות סרט עם מרכיבים לא מתאימים: טוויסט חלוד שכבר לא מרשים אף אחד, שחקנים שלא מתחברים ביחד ובטח שלא נושאים שובר קופות על כתפיהם, ושום פטיש להכות בו על פעמון האזעקה. 'הכפר' איבד שני שלישים תמימים מהכנסותיו בהשוואה לסוף השבוע שעבר (וירד בכך למקום השני בטבלה), וכשהקהל נוטש סרט בקצב כזה, ברור שיש כאן בעיה. אפילו 'אישה חתול', המקובל על הקונצנזוס כבדיחה הקולנועית של הקיץ, לא חווה ירידה כזאת. למרות הכל, 'הכפר' כבר כיסה את עלותו המשוערת – בכל זאת, מנ"ש חוסך בהוצאות על כוכבים.

ואם שאמאלאן הוא מדפים הודיים, 'Collateral' הוא סרט שבדי מאיקאה: רק להכניס את המרכיבים המתאימים, להרכיב על פי ההוראות ולקבל סרט שהביקורות יתמוגגו ממנו עם מקום ראשון בטבלה והכנסות שוות לכל נפש. "היקפי" (ולא "ערבון", בהכרח) הוא אדם שנקלע למקום ולזמן הלא מתאימים, וסובל מהנזק ההיקפי של מלחמה שאינה שלו. במקרה שלנו, מדובר על ג'יימי פוקס, נהג מונית, שנתקע לילה יחיד שלם עם טום קרוז, רוצח שכיר, שנחוש לחסל את כל העדים במשפט סמים חשוב. לפניהם המשימה, אחריהם הרשויות, רק שיתוף פעולה ביניהם ימנע מהם למות. ומאחורי המצלמה: מייקל מאן, במאי שבדרך כלל מצליח לזכות באהדת הביקורות.

והביקורות אכן מתמוגגות. זה אולי לא סרט חדשני במיוחד, אבל הוא משלב בין מתח משובח ובין משחק מוצלח וכימיה טובה בין שני הגיבורים. הוא אולי נוסחתי, אבל הנוסחה טובה, ובתור בידור יעיל – אין יעיל ממנו. ההכנסות היו יכולות להיות טובות יותר, עם קצת מעל 24 מיליון (דירוג ה-R שהסרט זכה לו בוודאי הפריע במידה כלשהי), אבל עם ביקורות טובות וטום קרוז, הוא עוד יכול להפתיע בשבועות הבאים.

עוד דברים שלמדתי במילואים:
4. כיף לשחק במחשב במשחקי הזזת קופסאות כמו "סוקובאן", אבל פחות כיף כשצריך לגרור אותן בעצמך.
5. פודרה זה לא רק איפור לפנים, זה נספג בבגדים ובריאות.

ג'ייסון בורן נמצא במקום השלישי, לאחר שחצה את קו מאה המיליון, עקף את הסרט הראשון בסדרה, ובשבוע הבא יעקוף כנראה גם את 'אני, רובוט', למרות שהרובוט נהנה מפור יתרון.

במקום החמישי נמצא 'Little Black Book'. הסרט עוסק בבריטני מרפי, שכועסת על החבר שלה שלא מדבר איתה על מערכות היחסים הקודמות שלו. מכיוון שבשנות האלפיים מדובר ולבריטני יש תפקיד בהפקת טוק-שואו, היא מוציאה את מספרי הטלפון של הלשעבריות מהפאלם-פיילוט של החבר התמים, וחוקרת אותן במסווה של תחקיר לתכנית טלויזיה. השלב שבו העניינים מסתבכים הוא כשהיא מתיידדת עם אחת מאותן לשעבריות. כל היגיון עלילתי בריא היה צריך להכתיב שהיא והלשעברית יתאהבו ויחיו יחד באושר עד סוף הסרט, אבל זה, ככל הנראה, דווקא לא קורה.

הביקורות גורסות: בניסיון לעשות קומדיה וסאטירה, נעלמה הרומנטיקה מהסרט. וכשסרט משווק את עצמו כקומדיה רומנטית, זאת בעיה. הרעיון טוב, והבדיחות לפעמים מוצלחות, אבל הסרט פשוט לא מוצלח. כאמור, הוא נכנס למקום החמישי, עם סכום בלתי מרשים בעליל של 7 מיליון דולר, וסביר שלא נראה אותו ברשימה עוד זמן רב.

באופן אירוני למדי, דווקא 'אשה חתול' הכה מושמץ, שכולם נהנו לצחוק עליו, סוגר שבוע שלישי בעשיריה.

בשבוע הבא: הילדים יהנו מהפארסה הקולנועית של 'יו-גי-הו- הסרט' (כן, הוא הוקרן בארץ לפני שהגיע לארה"ב! כבוד!), הבנים יחגגו על הפארסה הקונספטואלית של 'הנוסע השמיני נגד הטורף', והבנות תתמוגגנה מול הרומנטיקה של 'יומני הנסיכה 2: האירוסין המלכותיים'. המבוגרים? שיראו 'שרק 2'. הוא או-טו-טו עובר את 'אי. טי.'.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Collateral – 24.7 (24.7)
2. The Village – 16.5 (85.6)
3. The Bourne Supremacy – 14.4 (124.6)
4. The Manchurian Candidate – 10.3 (38.0)
5. Little Black Book – 7.1 (7.1)
6. I, Robot – 6.5 (126.9)
7. Spider-Man 2 – 5.4 (354.5)
8. Harold and Kumar Go to White Castle – 3.2 (12.3)
9. Catwoman – 2.9 (36.1)
10. A Cinderella Story – 2.9 (46.9)