פברואר 2003, פינגווין מנבא שבתוך מספר חודשים – שנה לכל היותר – המעריצות של אורלנדו יעדיפו מישהו אחר. המעריצות נשבעות שלעולם לא תשכחנה את אורלנדו המאמי.
ינואר 2004, רד פיש מנבא שבתוך שנה, המעריצות לא יזכרו מי זה אורלנדו בלום. התהילה עוברת מהר, הוא אומר. המעריצות, מצידן, נשבעות שלעולם לא תשכחנה את אורלנדו המאמי.
מאי 2005, על פי סקר שערכה 'פוקס', 66% מצופי 'ממלכת גן העדן', בכיכובו של אורלנדו בלום, הם בני 25 ומעלה.
המסקנה ההגיונית היחידה היא שהערצה של אורלנדו בלום, גורמת להתבגרות מואצת. מאד מאד מואצת.
'ממלכת גן עדן' הוא אפוס היסטורי מרשים (Not!), המתרחש בתקופת מסעות הצלב, ועוסק בהפיכתו של נפח פשוט – הוא בלום – לאביר נוצרי עז לבב. בהמשך מספק הסרט רגעים מרטיטים (נניח) מתוך מסעו של בלום לארץ ישראל ועלייתו לגדולה. או לתורה. יש, כמובן, מספר סיפורי משנה, כמו הרומן שלו עם אחותו של המלך מייקל ג'קסון (לא, אני לא צוחקת), יריבות אישית ומקצועית עם בעלה (כן, היא נשואה), וכו'. בקיצור, מישהו שבספר המחזור של הצלבנים, מוקדש לו עמוד נלהב בו מסופר כמה שהוא הכי טוב, ישר, תמים, חכם, נבון, אסטרטג, לוחם, נמר, דרקון, וגיבור.
החדשות הטובות הן שאורלנדו המאמי עשה את זה, והוביל את הסרט שלו – הסרט שפותח את הקיץ באופן רשמי! – למקום הראשון בטבלה השבועית, כפי שמתבקש.
החדשות הפחות טובות הן שזה קרה עם 19.6 מיליון דולר.
החדשות הרעות הן, שתקציב ההפקה של הסרט עומד על 130 מיליון דולר, לא כולל הוצאות פרסום.
החדשות הרעות מאד הן, שיחסית לסרט שפותח את הקיץ – כלומר, מאכלס את סוף השבוע הראשון של מאי – זה ממש מעט. ממש ממש מעט. למעשה, מאז שנת 1997, אף אחד מהסרטים שפתחו את הקיץ לא עשה כל כך מעט. כן, אפילו 'ואן הלסינג' המושמץ מהשנה שעברה, הרוויח יותר מפי שתיים. ואם מדברים על מספר הצופים, נצטרך להרחיק ולחזור עד שנת 1991(!) כדי למצוא שבוע פתיחת-קיץ מוצלח פחות.
אורלנדו בלום, כפי שניתן לנחש, הוא לא קוסם הקופות שחשבו שהוא. סביר שמעולם לא היה כזה. ו'ממלכת גן עדן', שהביא לשיאו את טיפוח הכוכב המזויף, רק מוכיח את זה. לרוע המזל, הסרט גם מוכיח שימיו של הבמאי שלו, רידלי סקוט, חלפו הלכו לבלי שוב.
למבקרים יש הרבה מה לומר על הסרט. ורוב מה שהם אומרים נשמע לי כמו "אוי יוי יוי…". אבל אולי אני משוחדת. לפחות בארה"ב, יחס הביקורות השליליות מול החיוביות עומד על חצי-חצי, כשלאף אחד כמעט אין ממש מה להגיד. אם מבקר אומר שהסרט מצולם נהדר, בא חברו ואומר שרידלי סקוט כנראה חשב שהוא מצלם פרסומת למכונית יוקרה. אם מבקר אחד מדבר על החזון של סקוט, בא אחר ומסביר עד כמה הסרט שטוח – ממש כמו השחקן הראשי. ועל כל מבקר שאומר שזה סרט סוחף ומלהיב, יבוא זה שיטען ש'ממלכת גן עדן' משעמם כמעט כמו 'אלכסנדר'.
במקום השני השבוע נמצא 'House of Wax', ששייך לקטגוריה הפופולרית כל כך "סרטי אימה שהם רימייק". הפעם דווקא לא מדובר ברימייק לסרט יפני, אלא לסרט אמריקאי משנת 53'. יודעי דבר מספרים שאפילו הסרט המקורי הביא לקולנוע יותר צופים מאשר 'ממלכת גן עדן'. במרכז הסרט חבורה של שישה, כשביניהם נמצאות אלישיה קאתברט ופאריס הילטון. בדרכם למשחק פוטבול חשוב, נקלעים השישה בעל כורחם לעיירה נידחת, שהאטרקציה היחידה בה היא ביקור במוזיאון השעווה של טרודי. ומה נאמר לכם, טרודי זו מפגינה כישורי פיסול יוצאי דופן, והבובות שלה נראות כה אמיתיות ומלאות חיוניות. או שמא…? (טם, טם, טם!).
לא קלה היתה דרכו של הסרט לקולנוע. לפני שנה עלה באש האולפן בו צולם הסרט, והתפאורות השונות הושמדו. אך לא סיפורים קורעי לב שכאלה יהיו מה שיוציא טיפת סימפטיה מהמבקרים הטורפים. אלו התנפלו על הסרט ללא רחם, וקרעו אותו לגזרים במקלדותיהם, החדות מכל חרב. לדבריהם, מדובר בבידור זול וקאמפי, שמתאים יותר להיות סרט המשך ל'המנסרים מטקסס' מאשר רימייק לסרט של וינסנט פרייס. כדי להמחיש עד כמה הסרט נורא: היו שהסבירו כי פאריס הילטון היא הבעיה הכי קטנה שלו. מבקר אחד אף הודה, כי הוא צפה בסרט רק על מנת שיוכל לראות את ההילטונית מתה בייסורים קשים. התסריטאים, מתברר, ידעו מה יש להם ביד, והתבססו על זה. כך, למשל, הם ניצלו את שמה של הפאריס ושילבו בסרט סצינות בהן מצלמים אותה ללא ידיעתה בעת משחקים מפתים עם החבר שלה (ובדיוק כמו בחיים, התוצאה, על פי הביקורות, היא סצינת סטריפטיז דוחה ולא מושכת בעליל). הקהל, כמו המבקרים, לא התלהב במיוחד, אפילו לא ממותה המובטח של הילטון. על פי הסכומים שהכניס הסרט – 12 מיליון דולר – נראה שרק חובבי הקאמפ הלכו לצפות בו.
'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' נאחז במקום השלישי עם מגבת, בהפרש זעום מהמקום הרביעי. 'המדריך' מסתבר, הוא אולי הספר הנמכר ביותר ברחבי הגלקסיה, אך בכדור הארץ הקטן שלנו לא מעונינים במיוחד במה שיש לו לומר, והוא ספג ירידה של 53% בהכנסותיו, עם סך הכנסות של 35 מיליון. את ההשקעה בהוצאתו לדפוס הוא יחזיר, אבל לא ברור מה הלאה.
חובבי הדרמות יכולים ליהנות מ-'Crash' (אין קשר לסרט של קרוננברג). הסרט מציג שורה של דמויות במהלך 36 שעות, שבסופן כולן עוברות התמוטטות. תמצאו פה את דון צ'ידל, סנדרה בולוק, ג'ניפר אספוזיטו, ת'נדי ניוטון, ברנדן פרייזר וטוני מ'מי הבוס'. את הסרט ביים פול האגיס, מי שידוע בעיקר כתסריטאי של 'מיליון דולר בייבי' עטור האוסקרים, והוא לא סתם מאפשר לנו לעקוב אחר חייהן של הדמויות, אלא מתיימר לגרום לצופיו למחשבות אודות גזענות, יחס שבין אדם לחברו, בין תוקף לקרבן ושאר הרהורים עמוקים שניתן לצפות להם בדרמות ממין זה. המבקרים פעורי העיניים, מסכימים כי הסרט מקיים את ההבטחות, ומספק מבט כואב למציאות. אחדים מהם לא מסתפקים בזה, ואף הכתירו את 'קראש' כבר עתה כסרט הטוב ביותר לשנת 2005. כדרמה מעוררת מחשבה, ובמספר קטן יחסית של בתי קולנוע, הסרט הצליח לא רע, אבל מול סרטי הבידור הקלילים של הקיץ הוא בוודאי לא יכול לעמוד, והוא סיים את השבוע במקום הרביעי עם 9.1 מיליון דולר בכיסו.
בשבוע הבא, הקומדיה 'חותנת בהפרעה', תחזיר אלינו את ג'יין פונדה לאחר 15 שנות היעדרות. והיא תעשה זאת לצידה של ג'יי(ן) לו. אם לא לו, וויל פארל ישמח להצחיק אתכם עם 'Kicking and Screaming', או אולי בעצם הוא יבריח אתכם בצרחות. צרחות מסוג אחר תקבלו אצל ג'ט לי ו-'Unleashed', או בסרט המתח העל-טבעי 'Mindhunters'. שני האחרונים, אגב, יוצאים בהפצה לא רחבה במיוחד.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
5. The Interpreter 7.8 (54.4)
אהרו''כ.
כל זה מוכיח שהעולם יצא מדעתו. אחרי 30 שנה שנכתב הספר וקיבל היכרות ברחבי העולם, ההפקה של הסרט מקבלת רק מקום שלישי? לדעתי זאת בושה שסרט שגורם להתבגרות מואצת עוקף סרט של דוגלס אדאמס ובניו (או ליתר דיוק – בנו).
אני חושש שיש לי קשיים מרובים בנוגע לאורח חיי.
אתה מודע לזה שהסרט היה מקום ראשון
בשבוע שעבר? מה ציפית, שהוא ישאר שם לנצח?
אולי לא לנצח
אבל לפחות עד סוף העולם (ביום חמישי).
עד תום היקום!
אפילו תכננתי להוריד אותו דרך ה_HOT SPOT של המסעדה ההיא רגע לפני הסוף. עכשיו ברצינות- יצאה לי לראות 2 פרקים של תוכנית הטלויזיה המבוססת על הספר הראשון וגיליתי שהם פשוט העתיקו אחד לאחד את תחילת הספר. זה היה די עונש שלא ציפיתי. אני מתפלל שזה לא המצב בסרט החדש( טוב, הטריילר המדהים מרמז שלא).
סוף העולם, ברק, יגיע ביום שבת.
שלא נדבר על מה שיקרה ביום ראשון
כך טוענת אגנס.
והיא, כידוע, נחמדה ומדויקת, כך שכדאי להקשיב לה.
סוף העולם, ברק, יגיע ביום שבת.
יש הסבר נוסף להכנסות של ''ממלכת גן עדן''
לאמריקאים נמאס מהאפוסים. מאז גלדיאטור, מאביסים אותם ללא הפסקה באפוסים שונים, ואחרי אלכסנדר הנוראי, אולי הם הבינו שהיה להם מספיק מזה.
תחברו את זה לפופלריות הנמוכה של מר בלום, ותקבלו את ההכנסות המביישות של הסרט.
פול האגיס, הבמאי של Crash
והתסריטאי של "מיליון דולר בייבי" היה, במשך שנים, תסריטאי ומפיק טלוויזיה די מצליח – הוא כתב, בין היתר ל-"פרקליטי אל.איי." ו-"שלושים ומשהו". בין היתר הוא כתב והפיק סדרת פשע נהדרת בשם Ez Streets, על בלש משטרה שמנסה לגלות מי הרג את השותף שלו, על רקע סיפורים של שחיתות ופוליטיקה בגבול שבין ארה"ב וקנדה. זו היתה סדרה עם תסריטים חכמים, שחקנים מצוינים (במיוחד קן אולין בתפקיד הראשי), וכל-כך ספוגה באווירה מתאימה.
חבל רק שביטלו אותה אחרי תשעה פרקים…
אבל נחמד לראות שהוא מקבל את הריספקט שמגיע לו בקולנוע.
הו! זו היתה סדרה *כל כך* טובה
נדמה לי שבארץ הודבק לה השם "רחובות ללא חוק", שודרה אי שם בשישי אחר חצות (טלעד, כמובן).
''רחובות ללא רחמים''
שזה טייק על השם "עיר ללא רחמים" שניתן פה לסרט "Alphabet City".
תודה
זו אכן היתה סדרה משובחת ביותר
שם הסדרה ניתן לה, אם אני זוכר נכון, כי הרחובות באותה עיר נקראו על פי סדר האלף בית – E St., F St. וכן הלאה, עד z.
משבצת השידור הזו, אגב, תמיד ידעה לאכלס סדרות "אפלות" מוצלחות – אם להזכיר את רצח מאדום לשחור ו-Brimstone.
אהם...
כמו שמות הרחובות כמעט בכל עיר גדולה בארה"ב?
וואללה
לא ידעתי.
אהם...
בהרבה ערים יש מספרים לרחובות או לשדרות (ולמשל במנהטן שבניו-יורק יש גם וגם). אבל אותיות?! חוץ מוושינגטון איפה עוד יש אותיות?
בערים הבאות אין (לפחות ע"פ מה שראיתי בגוגל מפות): סיאטל, ניו יורק, לוס אנג'לס, לאס וגאס, שיקאגו, דטרויט, אינדיאפוליס, יוסטון, דאלאס, נאשוויל, ניו-אורלינס (מקרה גבולי, בכל זאת יש שם כמה מאות של רחובות), דנוור, סן פרנסיסקו, סן חוזה, בוסטון, פילדלפיה, פניקס, מיאמי, אוקלנד, אורלנדו, ממפיס, קליבלנד, מילווקי, פיטסבורג…
ולמרות שישנן ערים נוספות עם יותר מ-100 אלף תושבים[1], פה בערך נמאס לי.
[1] – או שיש לנו הגדרות שונות ל"עיר גדולה"?
חוזרת בי...
לא בדקתי לפני שאמרתי.
אני גרה בוושינגטון, ואני יודעת שכאן זה ככה, וגם בניו יורק זה ככה, ובשאר הערים הגדולות שהייתי בהן פה לא הייתי מספיק זמן בשביל לשים לב לשמות הרחובות…
מה שכן, שווה לבדוק אם לא מנהיגים בהן את השיטה של וושינגטון בה האותיות הראשונות של כל שם של רחוב מסודרות בסדר אלפביתי. אה, כן. וגם לפי מספר הברות.
עוד טרנד שצריך לקטוע באותו באיבו:
שחקניות מפורסמות שלא שיחקו המון-המון זמן ועושות קאמבק בסרט ממש-ממש אדיוטי.
אז מי איתי?!? בואו נבעיר את הוליווד!
במו ברברה סטרייסנד ב''פגוש את הפוקר'ס''?
מסכימה.
מרלון ברנדו היה גם ממבשרי הטרנד
וגם מקוטעיו באיבו.
שזה, יש להודות על האמת, סוג של הישג.
שזה, יש להודות על האמת, סוג של הישג
להיות מרלון ברנדו ושחקנית מפורסמת באופן סימולטני…
תגידו, מה הסיכוי שיש עוד ''1'' אחרי ה-9.1
שעשה "Crash"?
הוא עשה 9.107
אז אם מעגלים – יש סיכוי.
9,107,071
אם תעגל אז תקבל את האחד הנוסף.
יאללה קונספירציה.
פברואר 2003 - כמה אירוניה נוספה לתגובה ההיא בשנתיים האחרונות
ראיתי את Mindhunters לפני כמה חודשים. בסה"כ, סרט אידיוטי וצפוי לחלוטין, משוחק רע וכולל דיאלוגים די מטומטמים. מצד שני, הוא איכשהו מהנה בדביליותו ומציג כמה דרכים מקוריות להרוג אנשים. אגב, אין בו שום דבר על טבעי.
אם הסרט מדורג R
לא הגיוני שרוב הצופים יהיו בוגרים?
שאלה.
נקלעתי למשהו כזה או אחר שעסק בסרט של בלום, ומה שבאמת, אבל באמת הפריע לי היה זה:
הסרט ממוקם, אאל"ט, בירושלים. ואלוהים עדי, ירושלים היתה במישור, ועוד מישור חולי ומדברי להפליא. עכשיו, ואני שואלת את זה בתור ירושלמית מלידה, יש למישהו משהו לספר לי?…
(כל זה היה כמובן מקסים במיוחד כשהם סיפרו על איך הם באו לירושלים והתרשמו מהבניה של החומות… וההרים, ההרים לא הרשימו אתכם?)
אה, ולונג ג'ון:
אני רוצה להתנצל מראש אם אני נשמעת לך כמו "אוי יוי יוי, מייצגים את העיר שלי כמישור מדברי"… אני יודעת שזה קיטור קטנוני למדי. ובכל זאת.
אבל ירושלים באמת מישורית
לפחות… בממוצע.
מישהו צריך לספר את זה
לכל אותם ירושלמים אומללים שמנסים ללמוד, כרגע ממש, זינוק בעליה לטסט…
ירושלים היא לא מישור, והעיר העתיקה, אם נחדד, די מוקפת עמקים (גיא בן הינום, למשל, יורד כמעט ישר מהחומות). קשה לפספס.
נו נו..
אז שילמדו מהחיפאים. זינוק בעליה לומדים כבר בשיעור נהיגה שני, ועד הטסט כבר אין בעיה.
הסבר אלטרנטיבי למצב העגום של הקופות בקיץ הנוכחי:
אחד האתרים היותר משעשעים שלא-בטובתו באינטרנט הוא אתר בשם PABAAH! שמקפיד לעדכן את גולשיו בכל הסרטים שמפיקים הסמולנים/עוכרי אמריקה/זונות של סדאם בהוליווד. את הסרטים האלה, כמובן, צריך להחרים. מי שיעקוב אחרי רשימת ההחרמות של האתר הזה במשך כמה שבועות רצופים, יגיע מהר מאוד למסקנה שלפטריוטים אמריקאיים פשוט אין מה ללכת לקולנוע. כל הסרטים השווים שם מופקים על ידי שונאי אמריקה.
ועכשיו האתר טוען – הצלחנו! הצופים מענישים את הוליווד שונאת-בוש, והולכת רק לסרטים שנודפים אהבת-אמריקה (ושנאת יהודים. למשל "הפסיון של ישו").
זה היה מצחיק, אם התוצאות בשטח לא היו מעוררות חשד שיש דברים בגו. בכל מקרה, לפירוט נוסף:
http://www.pabaah.com/modules.php?name=News&file=article&sid=926
שטויות במיץ
אין שום דברים בגו. יש סרטים לא מעניינים (…את הקהל האמריקני בנקודה זו בזמן). יותר ריאליסטי כבר להאשים את הפיראטים, כמו תמיד.
יצאו מהדו''ח
פגוש את הפוקר'ס, 19 שבועות, 279M$
Coach Carter, 16 שבועות, 67M$
משחקים נסתרים, 14 שבועות, 51M$
ביקורת אומנותית
אני לא מתיימר לחלוק על לונג ג'ון בעניינים מקצועיים, אבל דווקא די נהניתי מה'סרט' של פאריס הילטון :-)
טודה
ביקורת אומנותית
למה משמיצים כל כך את רידלי סקוט?
הסרטים האחרונים שלו: גלדיאטור, חניבעל, בלק הוק דאון ואנשי המזימות לא נכשלו (אנשי המזימות לא הרוויח הרבה, אבל הוא סרט מוערך – 7.4 בימד"ב). גלדיאטור בכלל קיבל שבחים מפה ועד להודעה חדשה. אז הוא עשה סרט אחד רע (אולי). אז מה?
למה משמיצים כל כך את רידלי סקוט?
חלק מהשמצות על רידלי סקוט הן בגלל שאחרי שהוא ביים את גלדיאטור, הוא החליט להתמקד באפוסים היסטוריים והחליט שאם יש בסרט קודם שלו סצינות קרב המוניות שהצליחו, הוא יכניס לסרט הבא שלו סצינות קרבות עוד יותר המוניות ואז אנשים עבואו לראות. מה שהוא שכח זה שלגלדיאטור היה תסריט לא רע, שחקן ראשי, שהיה במצב זינוק לפסגת הוליווד בזמנו והסרט היה מסנוניות המבשרות את בואם של אפוסים לקולנוע. טרנד שהיה צריך להסתיים בערך בטרויה או במלך ארתור, ואז לחסוך מאיתנו את אלכסנדר. אבל הטרנד לא עצר, ולכן אנו עתידים לחזות בעוד אפוס אחד לפחות: חניבעל, בכיכובו של וין דיזל.
נכון שיש טרנד של אפוסים
אבל אני לא בטוח שזה היה "גלאדיאטור" שהתחיל אותו – נדמה לי שהטרנד פרץ קצת לפני, עם יציאת "בן חור".
את רידלי משמיצים בעיקר מאחר והוא עושה סרטים גרועים, או נמוכים, שאין להם דבר עם יצירתו המוקדמת המעניינת. לא זכור לי שראיתי סצינת קרב המונית ב"אנשי המזימות" או "חניבעל" (זה עם הופקינס והרוצח הסדרתי, לא זה עם דיזל והפילים).
נכון שיש טרנד של אפוסים
הכוונה הייתה שאחרי שהוא ראה באפוס אחרון שהוא עשה, היו סצינות קרב המוניות, והסרט הצליח, אז בסרט הבא שלו, יהיו עוד יותר סצינות קרב המוניות. זה כמו שבמאי אקשן חייב שסרט המשך של סרט אקשן מצליח יכיל יותר פיצוצים ויותר מרדפים. לדוגמא: סרטי בונד. כל סרט הבא בסדרה מנסה להוסיף יותר פיצוצים ומרדפים וגאדג'טים(טוב, גאדג'טים מתבקשים כי זה בונד).
אז תן לי להבין
הבעיה של סקוט היא שהוא נדבק לאפוסים (למרות ששני סרטיו האחרונים, כמו גם אלו שקדמו ל"גלאדיאטור", לא היו כאלה), שהוא התחיל את הז'אנר המאוס הזה (למרות שהוא נחשב לאחד הז'אנרים הגדולים של הקולנוע האמריקאי מאז "הולדתה של אומה" ב-1915), ושיש לו נטייה מעצבנת לנסות ולדחוף את המעטפת יותר ויותר מסרט לסרט (למרות שזה הסטנדרט המתבקש והנפוץ באפוסים, סרטי אקשן, וכל ז'אנר אחר שמתבסס על אפקט ה"ספקטקל").
אוקי, עכשיו הכל מובן.
אז תן לי להבין
לחלק מהאפוסים יש עוד מרכיב חשוב. קוראים לו "תסריט מושקע". כנראה שלחלק מהאפוסים אין את זה ואז הם נכשלים בקופות.
ה*טרנד* הנוכחי של אפוסים היסטוריים
באמת התחיל עם 'גלדיאטור'. הוא לא היה הראשון, אבל הוא היה הראשון בגל הנוכחי, ואם הוא לא היה נעשה ומצליח, גם 'טרויה' ו'אלכסנדר' ו'ממלכת גן עדן' ככל הנראה לא היו נוצרים.
טענה מוזרה
קודם כל כי אפוסים לא זקוקים לטרנד, מאחר והם מעולם לא איבדו מהפופולריות שלהם. מה שהשתנה בעידן האחרון (שלצורך הדיון כרגע נגיד ש"גלאדיאטור" פתח) הוא ההתמקדות בסצינות לחימה, המוניות או של אחד על אחד. אבל האפוס כז'אנר תמיד היה פופולרי, רק הפוקוס השתנה.
לגבי "גלאדיאטור" כפותח הטרנד: הוא יצא ב-2000. "שר הטבעות" יצא ב-2001 והיה בפיתוח זיליון שנה לפני כן. כך של"גלאדיס" יש מקסימום את הבכורה מבחינה כרונולוגית, אבל הוא לא יצר שום טרנד.
הם בהחלט איבדו מהפופולריות שלהם.
מה היה לפני 'גלדיאטור'? חוץ מ'לב אמיץ', כמה אפוסים היסטוריים בסגנון "חרבות וסנדלים" היו במהלך שנות השמונים והתשעים?
הלוחם ה-13 נחשב?
הלוחם ה-13 נחשב?
הלוחם ה-13..
יש לי תמונה בראש של מפיק הוליוודי מבושם מחכך ידיים בהנאה וחושב לעצמו "אנטוניו בנדרס בתפקיד ערבי שנלחם ביחד עם ויקינגים. איט קנט גו וורונג."
אוי ויי זמיר.
אבל כאמור, לא התייחסתי לחרבות וסנדלים
אפוס זה עוד הרבה דברים. "ד"ר ז'יוואגו" זה אפוס. "גנדי" זה אפוס. "הסנדק" זה אפוס. "טיטאניק" זה אפוס, אם לקפוץ חזרה לשנים האחרונות.
אז זה לא שאפוסים איבדו מהפופולריות שלהם, כמו שה"חרבות וסנדלים" נעשו פופולריים יותר משאר סוגי האפוסים.
(ובשולי הדיון, כשאני מנסה לשאול את עצמי מה הוביל לזה, אני מניח שזה שילוב של אמצעים טכנולוגיים שהשתכללו לצד עליית רמת האלימות בקולנוע, ואולי אפילו השפעת הקולנוע האסייתי על הדורות החדשים של היוצרים. "גלאדיאטור" לא נראה לי בתור הקטליזטור של זה, אלא בסך הכל הסנונית הראשונה מתהליך שהתרחש מעצמו)
מאמיותו של שחקן לא קשורה לכישרון המשחק שלו,
אלא לתדמית וליופי שלו. לאורלנדו יש תדמית של כלבלב בריטי רגיש והוא יפה, בערך.
דאם, אפילו אני חושבת שהוא שחקן נטול כריזמה וכישרון משחק אבל עדיין חמוד וביישן.
והכל הודות לסוכן/מנג'ר/יועץ תדמית המוצלח שיש לו, כי רוב הסיכויים שבמציאות הוא סנוב נוירוטי. :/
נראה לי שהמבקרים סתם יורדים על כל אפוס שיצא עכשיו בגלל שקדמו לו
כמה לא מוצלחים (נגיד). ממלכת גו עדן הוא סרט מצוין בשביל כל מי שהוא לא ילד קטן (או טיפוס כזה). למרות שהשחקן הראשי גרוע, הוא לא הוא לא הורס את הסרט. אה ולא לשכוח לסתום ת'אזנים (או לצאת לשירותים) בזמן הנאומים הפוליטיים הנלעגים של אליל הבנות. חוץ מזה הוא באמת סרט מצוין. בעיקר ויזואלית אבל לא רק.
ואגב עכשיו ראיתי את אלכסנדר בדי.וי.די. וכמה מפתיע, הוא לא היה כל כך נורא. נכון, יש לו קטעים ארוכים ומשעממים שאפשר היה לחתוך, אבל מאוד נהניתי מהסצינות הפעילות שלו. נראה לי שהיה אפשר להפוך אותו לסרט מצוין רק על ידי שינויי עריכה קלים. לדוגמא, פשוט לחתוך את כל החלק של אנתוני הופקינס (שחקן ענק, דרך אגב ובלי שום קשר) ולשים במקומו כמה כתוביות קצרות בהתחלה, כדי שמהלך הענינים יובן, כמו בגלדיאטור וטרויה. וגם את החלק של ציורי הקירות וההסברים הארוכים הנלווים אליהם. חוץ מזה, זה סרט המלחמות היפה ביותר שראיתי. הקרבות הרבה יותר מרהיבים, סוחפים ומרשימים מהחיילים הממוחשבים של טרויה היבש. גם שאר הסצינות בסרט הרבה יותר טעונות רגשית מאשר בטרויה והמלך ארתור ואפילו לב אמיץ. בקיצור הבעיה של הסרט היא רק בעריכה.
ואגב, רוב המגיבים לביקורות הגרועות של וואלה ואן אם סי., אהבו את אלכסנדר והתעצבנו על המבקרים. אגב את המבקרים הנ"ל הרגיזה העובדה שאלכסנדר של אוליבר סטון מתנהג כמו בוש (לא אדם אהוב עליהם במיוחד), ולכן כמובן הסרט גרוע לדעתם. כאילו שזה מה שקובע.
ידעתי שאני לא לבד.
חבל שלא כתבת הודעה בלי
ספוילרים. אחרי שאמרת שהסרט אלכסנדר לא היה גרוע ממש רציתי לשמוע את דעתך אבל ההודעות שלך היו מפוצצות בספוילרים וחבל. עכשיו בכל זאת נתתם לי תקווה ואני מקווה להשכיר בקרוב את אלכסנדר.
לשכור.
אוף טופיק
מישהו יודע איך קוראים לסרטונים שמסבירים מה קרה בין הסרט השני לחדש בסדרת מלחמת הכוכבים?
אוף טופיק
אנימסטארוורס ?
מלחמות המשובטים, Clone Wars
תגובה אולי קצת לא עניינית:
האם אני היחיד ששם לב להיעלמותו המחשידה של סין סיטי מהעשירייה הפותחת? או שזה קרה כבר בשבוע שעבר או לפניו ואני פשוט עילג דוח"קואים?
לרדפישים הפתרונים…
לא נעים אבל...
אם ברידלי סקוט עסקינן, מישהו יכול להסביר לי את הסוף של הסרט בלייד ראנר? ראיתי אותו רק אתמול.
איזו גירסה?
זאת עם הקריינות או בלי?
אני די בטוח שהיה פה פעם דיון
על 'בלייד ראנר' שכלל בין השאר הסבר מפורט של הסוף. מישהו עם זמן פנוי (לא את, לונג) יכול אולי לאתר אותו?
אכן היה
תודה על ההפניה. ב-2002 אכן התנהל דיון שכזה. באותה מסגרת סיפרת איך צילמת את אחיך נרדם בסרט.
וואלה נכון
אממ
מישהו יודע מתי House of Wax יגיע לארץ? אם בכלל…
ואגב, מתי אמורה להתחיל ה"מתקפה" של סרטי הקיץ?
אני יודע שהטרמפיסט היווה בעצם את אות הפתיחה, אבל מתי אמורים להתחיל להגיע התותחים הכבדים?
ממלכת גן עדן היה אמור לתת את אות הפתיחה
מכיוון שלא עשה זאת, כנראה שנקמת הסית' יפתח רשמית את הקיץ בסוף השבוע הבא.
או לחלופין
יתכן וממלכת גן העדן פתח עונה משעממת, דלה באירועים ודלה עוד יותר בהכנסות.
_________________
נורטון, בפרץ של פסימיות.
או לחלופין
לא ניהלנו דיון בנושא כשנשאלנו מה יהיה הסרט המוצלח לקיץ הזה בסקר לפני שבועיים?
עוד יום שישי בפראג
בכיכר העיר העתיקה של פראג בניינים עתיקים ויפייפיים נשקפים מכל פינה, ועל כבישי האבן מטיילות להן כרכרות ישנות, מנסות להנעים את זמנם של התיירים באמצעות הצצה קטנה לעבר.
ובדיוק שני רחובות משם, נראה לרגע כאילו עיריית פראג הגדילה לעשות: לא רק בניינים משומרים היטב, ולא מספיקות כרכרות הלנדאו העתיקות – אפילו העוברים והשבים התלבשו להם בבגדים תקופתיים.
אחת הכרכרות עוצרת ליד המדרכה, ומתוכה יוצא לא אחר מאשר אדוארד נורטון, לבוש על פי האופנה האחרונה של וינה במאה ה-19, והולך במורד הרחוב.
"קאט!". הבמאי ניל בורגר מציע להזיז את המצלמה מעט, ולהאט את אחת הכרכרות. בעוד הצוות מתכונן לטייק נוסף, עוזר הבמאי מזכיר לעוברים ולשבים שנתקבצו באין מפריע שלא לצלם עם פלאש. נורטון נכנס שוב לכרכרה, וצילומי הסרט The Illusionist נמשכים.
פראג...
אם לא הייתי כל כך עייפה, הייתי מוריקה מקנאה. אבל אני אסתפק בללחוש לעצמי "פראג…" בכיסופים.
אהוד אשרי על תרגום שמות סרטים
(חלק רביעי)
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=575560&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
כל הכבוד
הגיע הזמן שמישהו יכנס בהם. אבל למרבה הצער,זה לא יעזור.
הגיע הזמן?
הזמן הגיע לפני הרבה שנים, וכבר נכנסנו בהם, וזה כבר לא עזר. אין לי שום דבר נגד הכתבה של אהוד אשרי, הוא צודק בהחלט ונותן דוגמאות נכונות, אבל לא צריך להיות גיבור גדול כדי לצאת נגד שמות הסרטים. כבר קיטרנו על הנושא כל כך הרבה שהוא די מיצה את עצמו. אגב, המצב הנוכחי בתרגומי שמות הוא הרבה פחות גרוע ממה שהיה פעם.
*אנחנו* פה באינטרנט (או בשיחות סלון) לא כל כך נחשבים
אבל כתבה בהארץ לדעתי עדיין טיפה יותר נחשבת. בעיני מי שאחראי על תרגום הסרטים.
למרות שיש לי חשד ששום דבר לא נחשב בעיניהם.
יש לי רעיון מצויין לסרט:
קומדיית-אימה-פעולה-מד"בית על עובד שחושב שהבוס שלו הוא חוצן, חוטף אותו, ואז אי אפשר להבין שום דבר ממה שמתרחש.
אוה, סליחה, מסתבר שהקדימו אותי:http://www.apple.com/trailers/independent/save_the_green_planet.html
לא הייתה על זה יומית?
ולמה לכל השחקנים בסרט יש שני שמות משפחה?
כן
וכי הם קוריאנים, ושם הסטנדרט הוא שלושה שמות בני הברה אחת כל אחד.
אופס.
פינת הWTF
מסיבות שלא זה המקום לפרטן חיפשתי חומר על הסרט 'המבוקשים של מאליבו'. בשני אתרים (עבריים) שונים מצאתי את אותו תיאור העלילה בדיוק, שאני מניח שלקוח מהצד האחורי של ה-DVD.
http://www.goopshop.co.il/hot_sale_product.asp?g_id=4730551
התיאור מסתיים במילים:
"המבוקשים של מאליבו היא קומדיה שאם שואלים אותה מה המצב? היא עונה זקוף וניצב!"
What's up, גרסת מניח הרעפים
זה לא כזה מופרך כמו שזה נשמע.
כבר יצא לי לדבר לאיזו דמות או שתיים בסרטים. אמנם בדרך כלל הדברים שאמרתי היו בנוסח "אל תרדי למרתף, יא אהבלה!" וכמובן שהאהבלה אף פעם לא הקשיבה, או, לצורך העניין, ענתה לי.
מסתבר שפשוט הייתי צריך לפתוח באופן ידידותי יותר – לשאול "מה המצב", "איך המרגש", וכאלה, ורק אז לעבור לחלק הקשה – "יש שם, במרתף, מישהו עם גרזן".
אני לא יודע אם האהבלה היתה משתכנעת (כי קשה להיפטר מהרגלים רעים – למשל, לרדת למרתפים שיש בהם מטורפים עם גרזנים), אבל מסתבר שהיא בהחלט היתה עונה לי. בחרוזים, אפילו. שווה לנסות.
כבר קרה שדיברתי אל דמויות בסרט
(מה שיותר מטריד, לפעמים הן עונות) אבל עדיין לא יצא לי לפנות אל קומדיה כלשהי כיישות עצמאית. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. "היי, יומנה של בריג'ט ג'ונס 2, אכפת לך אולי לנסות להיות קצת יותר מצחיקה? תודה."
! ...מה?!
יורם גלובוס: קניוני בידור יחליפו את בתי הקולנוע
יורם גלובוס: קניוני בידור יחליפו את בתי הקולנוע
גלובוס גרופ מקימה מתחם עם 20 בתי קולנוע בראשון לציון, הראשון בסדרה של מולטי-פלקסים
http://finance.walla.co.il/?w=/123/715936
אה! תודה, חיפשתי את זה.
והם גם מתחילים להקים
אחד מול הקריון בקריות (סה"כ 22 אולמות). 10 דקות משם מקים גרדינגר מתחם של (הפתעה!) 22 אולמות בקניון לב המפרץ. שניהם יפתחו בתחילת 2006.
והם באמת ירוויחו כסף?
כבר עכשיו ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם ביחס בין מספר אנשים, לכמות המטרים הרבועים של שטח קניונים. יש רוויה היסטרית.
טירוף.
כנדון כאן:
כתבה מספר 2713
תודה.