דו"ח קופות שבורות – 8.4.2007

תשאלו כל חובב קולנוע מתחיל איזה סרט מעניין יצא השבוע, והוא יגיד לכם: 'גריינדהאוס' – הדאבל-פיצ'ר של קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז, שניים מהבמאים הקוליים בעולם, בתוספת כמה כאילו-טריילרים של במאים קוליים אורחים כמו איליי רות' ורוב זומבי. יותר משלוש שעות של פאן מודע לעצמו בלי התנצלויות, בכרטיס אחד. לילה בגן עדן לגיקים. עכשיו נשאר רק לראות לאן הגיע 'גריינדהאוס' בטבלת שוברי הקופות.

'גריינדהאוס' לא נמצא במקום הראשון. כאן שוהה, כמו בשבוע שעבר, 'Blades of Glory' הקומדיה הפופולרית עם וויל פרל וג'ון הדר ירדה ב-30% בלבד, ונשארה עם 23 מיליון דולר; בכלל לא רע, וגם אם הסרט לא יגיע להכנסות של 'לילות טלדגה', אין ספק שלפרל יש עוד להיט-ספורט ביד.

'גריינדהאוס' גם לא נמצא במקום השני. גם כאן בעצם אין שינוי מהשבוע שעבר: 'פגוש את הרובינסונים', הסרט הממוחשב המוצלח של דיסני, ספג גם הוא ירידה צנועה, 32% במקרה הזה, והכניס בסוף השבוע השני שלו 17 מיליון דולר.

רק במקום השלישי, סוף סוף, נמצא סרט חדש. וזה לא 'גריינדהאוס'. זה
'?Are We Done Yet', סרט המשך ל'?Are We There Yet' – שתיהן קומדיות סלפסטיק משפחתיות בכיכובו של אייס קיוב (הסרט הראשון הופץ בארץ ב-DVD בשם 'אמא מאוהבת'). לטענת המבקרים, הסרט הראשון היה מיותר, וסרט ההמשך היה מיותר פי כמה. בקופות הסרט התנהג פחות או יותר כמצופה, והכניס 15 מיליון דולר – קצת פחות מהסרט הראשון, שפתח עם 18 מיליון לפני שנתיים.

ובמקום הרביעי, עם 11.6 מיליון דולר, נמצא 'גריינדהאוס'.
מה שכמובן מעלה את השאלה, וואט דה פאק?!

'גריינדהאוס', הסרט הכה מדובר, הכניס בסוף השבוע הראשון שלו פחות מ'זודיאק', שנחשב לאכזבה גדולה. פחות מ'נחשים על המטוס'. פחות מפאקינג 'Catch and Release', ואני אפילו לא זוכר מה זה. ואם אני ארצה להיות ממש אכזרי, אני תמיד אוכל להשוות אותו לסרט מדובר אחר שיצא לאחרונה, '300', שהפתיחה שלו היתה גדולה קצת יותר מפי שש.

איך סרט כמו 'גריינדהאוס' יכול להיכשל באופן כל כך חרוץ? נשים בצד את זה שמדובר בטרנטינו ורודריגז. השמות האלה אומרים הרבה לקהילת הגיקים חובבי הקולנוע, אבל הקהילה הזאת, כפי שכבר הסתבר לא אחת, קטנה יחסית. מספר האנשים שירוצו לסרט רק בגלל שהוא של טרנטינו לא גדול כמו שנדמה. נשים גם בצד את כל הקטע של המחווה לשנות השבעים, כי בתכל'ס, רוב האנשים מעולם לא היו בקולנוע גריינדהאוס אמיתי, ואין להם למה להתגעגע. ונעזוב גם את זה שהסרט קיבל אחלה ביקורות שבעולם, מה שדי מפתיע לגבי סרט שהוא כל כולו הצדעה לזבל – כי זה שאין קשר בין דעת המבקרים לדעת הקהל זה לא בדיוק חדש.

עדיין נשארת העובדה הפשוטה: 'גריינדהאוס' הוא שני סרטים בכרטיס אחד. אם יש דבר אחד שאפשר לסמוך עליו לגבי ההתנהגות האנושית בכל העולם, הוא שאנשים לא אומרים לא כשמציעים להם דברים בחינם. והנה, מציעים לאזרחי אמריקה שני סרטים מלאים (פלוס בונוסים) של שני במאים נחשבים, שלא מתביישים בכך שהם כוללים בעיקר אלימות וציצים (ואם '300' הוכיח משהו, זה שאלימות וציצים הם עדיין מקדמי המכירות הכי טובים שיש). והם מעדיפים לראות את 'Are We Done Yet'. איך דבר כזה קורה?

באמת שאין לי תשובה, אבל לפני שנעבור לתיאוריות, קצת על הסרט הכפול עצמו. "גריינדהאוס" הוא כינוי לבתי הקולנוע הזולים שהקרינו סרטי אקספלויטיישן (כלומר, אלימות וציצים) בשנות השבעים. בתי הקולנוע האלה לא היו מקום שאליו הייתם הולכים לבד. הם היו זולים, מוזנחים, מכוערים, הקרינו סרטים באיכות מזעזעת – אתם יודעים, קצת כמו רשת קולנוע מסוימת היום. רק שהם נהגו למכור כרטיסים לשני סרטים רצופים במחיר של אחד, והרשת ההיא לא. טרנטינו ורודריגז הם כידוע אנשים של הומאז'ים, והז'אנר המהומאז' הפעם היה הסרטים שהוקרנו בקולנועים האלה. 'Planet Terror', של רודריגז, הוא סיפור על זומבים, אמנויות לחימה וחשפנית עם תת-מקלע במקום רגל. ב'Death Proof', החצי של טרנטינו, קורט ראסל הוא פעלולן מכוניות פסיכופת, שמשתמש במכונית חסינת המוות שלו ככלי רצח. ובסנדוויץ' שבין שני הסרטים מוקרנים, כאמור, טריילרי-כאילו לסרטים שלא ממש קיימים, כמו 'חג ההודיה' ו'נשות הזאב של האס.אס.'. החבילה כולה נמשכת שלוש שעות ועשר דקות. אנחנו, ככל הנראה, לא נזכה לעולם לראות את 'גריינדהאוס' בגרסת עסקת החבילה שלו: האחים ויינסטיין החליטו להפיץ ברוב המדינות שאינן דוברות אנגלית כל אחד משני הסרטים בנפרד. מה שנראה בהתחלה כמו חמדנות לשמה נראה עכשיו, לאור הכישלון של הסרט בארה"ב, כמו פעולה הכרחית לצורך הישרדות: הם צריכים איכשהו לצמצם את ההפסדים. ייתכן גם ששני הסרטים יוקרנו בארץ בגרסאות מורחבות. הכל לא לגמרי ברור בשלב זה.

עוד קצת השפלה ל'גריינדהאוס' מספקת העובדה שהוא בקושי הצליח להביס סרט אימה שעליו כמעט אף אחד לא שמע: 'The Reaping', שמבוסס, לא פחות, על עשר מכות מצרים. דצ"כ עד"ש באח"ב קורות שוב, או כך נדמה, בעיירה קטנה בארה"ב, והילארי סוואנק, בתור חוקרת תופעות בלתי מוסברות, מוזעקת למקום כדי לברר האם מדובר באצבע אלוהים או בסתם אצבע. הילארי סוואנק היא תופעה בלתי מוסברת בפני עצמה: כשהיא לא זוכה באוסקרים, היא עושה כמעט אך ורק זבל. ועל פי הביקורות, הסרט הזה מתאים בהחלט לרזומה שלה, ולא בתור אחד מאלה שיזכו באוסקר. הסרט הצליח להגיע למה שנראה השנה כמו תקרת הזכוכית עבור סרטי אימה: 10 מיליון דולר. שם עברי רשמי עוד אין לו, אבל תאריך יש: 17 במאי.

'300', במקום השישי, מתחיל כבר להריח את קו ה-200 מיליון המתקרב; 'Wild Hogs', שמגיע מיד אחריו, יסתפק ב-150 מיליון. אל המקום העשירי, עם 4 מיליון דולר, הגיע 'Firehouse Dog' סרט ילדים על כלב בתחנת כיבוי אש (Duh), שאין בו שום דבר ראוי לציון פרט לאפשרות שבסרט ההמשך, 'Grindhouse Dog', הכלב יילחם בזומבים, יירה בתתי-מקלע, ויזריק סמים בעירום מלא.

בשבוע הבא: בפעם השניה בתוך פחות מחודש, מבול של שישה סרטים חדשים מגיע לבתי הקולנוע האמריקאים. ההיצ'קוק לנוער 'Disturbia', המותחן של האלי ברי וברוס וויליס 'זרה מושלמת', עוד מותחן (כי אין מספיק) בשם 'Slow Burn', סרט האינדיאנים-נגד-ויקינגים 'Pathfinder', הסרט של סדרת הטלוויזיה המונפשת והמטופשת 'Aqua Teen Hunger Force', ושיבוט של 'מהיר ועצבני' בשם 'Redline'. המצחיק הוא שגם אם אף פעם לא שמעתם על אף אחד מהסרטים האלה, חלק מהם יצליחו יותר מ'גריינדהאוס'.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Blades of Glory – 23.0 (68.4)
2. Meet the Robinsons – 17.0 (52.2)
3. Are We Done Yet? – 15.0 (19.1)
4. Grindhouse – 11.6 (11.6)
5. The Reaping – 10.1 (12.0
6. 3OO – 8.8 (193.9)
7. Wild Hogs – 6.8 (145.5)
8. Shooter – 5.8 (36.7)
9. TMNT – 4.9 (46.7)
10. Firehouse Dog – 4.0 (5.3)