יש קלאסיקות שאסור להתעסק איתן. כבר כמעט התרגלנו לרימייקים מעצבנים לשלל סרטי עבר, שמביאים איתם בעיקר אקשן מהוקצע יותר וצילומים מלוטשים. אבל לקחת סדרת טלוויזיה קאמפית וכיפית ולהפוך אותה לסתם עוד זונת עיבודים ממוצעת? זה כבר בלתי נסלח.
לא קשה לנחש שמרכז ההתעניינות בדו"חקו הפעם הוא (או היא) 'The Dukes of Hazzard'. במקור היתה זו סדרת טלוויזיה פופולרית שהחלה את דרכה בשנת 79', ושרדה על המסך שש שנים, אף על פי שכל פרק בה נעשה בדיוק על פי אותה נוסחה. במרכז התכנית האחיינים טובי הלב לוק ובו דיוק, שבכל פרק מסכלים את התכניות של הבוס הוג המושחת, המחזיק בביצים את העיירה כולה. מי שתמיד עוזרים להם הם הדוד ג'סי, ודייזי הברונטית היפהפיה, שכמו הצמד, יודעת גם היא להרביץ נהיגת שטח (במיוחד אם המדובר בנהיגה ב'ג'נרל לי'). לאור הצלחת הסדרה, השתתפו שחקניה גם במספר סרטי טלוויזיה ווידאו – בעיקר פרקי איחוד וספיישלים. רק לפני שנה אפילו יצא משחק וידאו, שהמשיך את המותג. שנת 2005 הפכה את הסדרה לסרט קולנוע לכל דבר, תוך מספר שינויים. קודם כל, כל צוות השחקנים הוחלף, ומדובר בחתיכת שינוי, בהתחשב בכך שסרט הוידאו האחרון בסדרה יצא בשנת 2000, ועדיין כלל את השחקנים המקוריים. מכל מקום, לתפקיד בו ולוק הפוחזים לוהקו שון וויליאם סקוט ('אחי, איפה האוטו') וג'וני נוקסוויל ('ג'קאס'). דייזי התמימה והמקסימה ספגה מקלחת מי חמצן, והפכה לג'סיקה סימפסון עתירת הסיליקון.
לא קשה לנחש שהביקורות תיעבו את הסרט בכל ליבן. הרבה מהמבקרים התמרמרו על שהאווירה המטופשת של הסדרה נעלמה לבלי שוב, לטובת עלילה קלושה שכל כולה תירוץ למרדפי מכוניות ארוכים. זה לא רע לכשעצמו, אלא שכל זעקות ה"היי-הו" ו"וויהי!" המתלהבות שאפיינו את צעירי הסדרה הפכו פתאום לגניחות סקסיות (או לפחות, משהו שמתיימר להיות סקסי). טוב, למה כבר אפשר לצפות מבמאי שהרזומה שלו כולל את 'המשטרה נפלה על הראש'? בקיצור, 'הרפתקאות בהזארד' אינו מיועד לחובבי הסדרה ובטח שלא למי שמעולם לא מצא בה משהו.
כבר הזכרתי שהסדרה היתה אות ומופת לפופולריות? הזכרתי. לכן אין להתפלא שלסרט לא היתה בעיה למלא את אולמות הקולנוע. 30.7 מיליון דולר. זה הסכום שהשיג הדבר המזופת הזה. יופי של סכום, יחסית לסרט שתקציבו עמד על 50 מיליון דולר. הבה נקווה שבשבוע הבא הקהל יראה לו מה בדיוק מפליץ האגזוז, והוא יחווה נפילה כואבת, כמו שכבר מזמן לא ראינו.
'לדפוק חתונה' ממשיך לעשות חיל, וגם השבוע יש לו ירידה זעומה בהכנסות. בדרך כלל התנהלות-קופות כזו מאפיינת סרטי ילדים, ואין לי אלא להסיק שזוהי בדיוק ההגדרה ל'לדפוק חתונה' – סרט ילדים. ואל תגידו לי שווינס ווהן ואוון ווילסון לא מתנהגים כמו ילדים מפגרים בסרטים שלהם.
כל הטררם הזה עם הזארד גרם לאמריקאים לחוש קצרי סבלנות כלפי הסרטים האחרים בטבלה. סרטים שלא מגיע להם לרדת, נפלו בכבדות. וכך, 'תיכון בהיי' ירד למקום הרביעי עם 9 מיליון דולר, ופספס ממש במעט את קו כיסוי ההוצאות הנחשק. 'Must Love Dogs' חווה גם הוא ירידה בנאלית של 40%, ואילו 'חמקן' הסתחרר מטה ב-50% המסורתיים. אני אומרת לכם – הוא עוד יגמור כמו 'איילנד', וחבל. ל'חמקן', לפחות, יש בניית דמויות טובה, צילומים לעילא ולעילא ועריכה טובה.
מי שהבעיות האלה חולפות על פניהם בשתיקה אדישה הם הפינגווינים, שהשבוע צעדו בסך למקום השישי, ו-7.1 מיליון דולר מוחבאים בפלומתם. הסרט הגיע סופסוף להפצה סמי-רחבה, כך שניתן לשער שהוא לא יעזוב במהרה את העשיריה הפותחת, וכבר עכשיו הוא הפך, כצפוי, לסרט התיעודי המצליח ביותר אי פעם, מלבד 'פרנהייט 11/9'.
השבוע הבא יביא עימו כאב ראש והעוויות פנים לכל חובב דו"חקו: רוב שניידר יעמיד פנים שהוא מצחיק, או סתם ינסה להעמיד, בהמשכון המיותר 'הג'יגולו מת מצחוק באירופה'. מפגש ראפרים יתרחש בסרט הפעולה 'Four Brothers', וב-'The Skeleton Key' קייט האדסון תנסה לשכנע שאין קשר בין דיסק-און-קי לבין סרטי מתח ואימה.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
הסידרה הזאת שודרה בישראל?
לא זכורה לי משום תחנה (ישראל, ירדן או לבנון).
משודרת פעמיים בשבוע בלילה.
(בערוץ 2).
הגזמת.
מלבד שימוש בצבע לשיער, ג'סיקה סימפסון היא טבעית לגמרי.
לגמרי.
אין בה ולו טיפה אחת של סיליקון, ובתור אחת שהתמלאה בכל המקומות בערך בגיל 14, עם הוכחות מצולמות ועדויות של אנשי כנסיה שסירבו לתת לה לשיר אצלם כי "מי שנראית ככה היא בטח חוטאת", באמת לא היה לה איך מתי ולמה להסתלקן.
לא שחקנית מוצלחת? נכון.
מותג בזכות המראה בלונדיני שלה? גם.
אבל לא מפלצת סיליקון, כי אם – לעת עתה – בחורה טבעית למהדרין.
הגזמת.
לא יודעת מה אמיתי ומה לא, אבל בין היתר העיתונים טוענים שהיא עשתה הרמת חזה (לא הגדלה), ניפוח שפה עליונה והרמת עפעפיים. את האמת כנראה יודעים רק הקרובים אליה באמת והרופא. מה שכן, גם אם כל אלה נכונים, קצת מילוי לשפתיים לא הופך אותה למפלצת סיליקון.
שפתיים מסולקנות
אי אפשר להסתיר. במיוחד שפה עליונה. רואים את זה נורא בולט, והשפה כבר לא משורטטת אלא מנופחת. שלה לא מנופחת.
הרמת חזה לא כוללת סיליקון, אז גם אם היא הרימה אותו, זה לא הופך אותה למסולקנת.
כנ"ל עניין העפעפיים, אם כי היא צעירה מכדי לעשות כזה דבר.
אבל זה מצחיק אותי כי אלו בדיוק שלושת הניתוחים שעלו בדעתי לגבי עצמי בפעמים כאלו ואחרות.
ובאמת שלא הייתי סומכת על "העיתונים".
העובדה היא שג'סיקה סימפסון היא הסיבה שהומצאו הניתוחים האלה. היא פשוט נולדה כאילו-מנותחת. גם ריס וויתרספון, אגב. אבל אצלה זהגם הגזרה ה"נכונה", וגם בלונד טבעי ועיניים כחולות.
היא כבר בכלל מסוכנת לפמיניזם.
כן, כן, עוד ניטפוק
"התמרמרו על שהאווירה המטופשת של הסרט נעלמה לבלי שוב" – הכוונה היא לאווירה המטופשת של הסדרה?
לי דווקא
הדוכסים נשמעים לא רע. לא ראיתי את הסדרה אבל הטריילר לסרט היה נחמד. חוץ מזה, מה לעשות, שון וויליאם סקוט וג'וני נוקסוויל מצליחים להצחיק אותי (לפחות בעבר).
לא, הוא באמת דבילי
אפשר ליהנות ממנו, אבל הוא באמת מפגר.
תהיות והבהרות
מדבריך משתמע שגם "תיכון בהיי" וגם "חמקן" הם סרטים טובים (או לפחות טובים לז'אנר שלהם). האמנם? כי הטריילרים של שני הסרטים נראים איום ונורא.
תהיות והבהרות
אהבתי את הטריילר של "איילנד" המוזכר במאמר זה כמו-כן.
העמדה שלי בעניין:
תיכון בהיי: טריילר חביב, סרט אחלה.
איילנד: טריילר חביב, סרט לא משהו.
חמקן: טריילר איום, סרט חביב.
תיכון בהיי
אחלה ברמה של "אפשר ללכת בלי אחותי הקטנה כתירוץ"?
לדעתי? בהחלט
אבל למה לקפח את האחות? אני חושב שגם היא תהנה.
דווקא
עליי לציין, שדווקא הביקורות בעיתוני סופה"ש חזו לסרט של ווהן הרבה עתיד, והמתירו על הסרט שבחים בלי סוף. על סמך כל אלו, כמי שאפילו לא הצליח עדיין לראות את הסרט, אינני מצליח להבין את ביקורתה הדמוי מוזרה של כותבת הביקורת על הסרט. אבל אתם יודעים, כנראה שאת האמת נראה, לכשייצא מאמר ביקורת על הסרט, ע"י אחד הכותבים באתר. ;-))
אם הם משבחים אותו, שיהיה להם לבריאות.
ביקורת על הסרט תעלה אצלנו בימים הקרובים, ושם יהיה אפשר לדון מה כל כך טוב בו, אם בכלל.
כנראה...
פשוט קצת מוזר לי, שמבקרים מעיתונים שונים, הרגילים בד"כ לקטול את הסרטים הרבים, היוצאים לקולנוע, משבחים אותו. ואילו מבקרים רכים ונחמדים כמונו (כן, בטח…) קוטלים את הסרט עד עפר.
אתה יודע, אין פה ''הם'' ו''אנחנו''.
כל אחד מביע את דעתו שלו, וגם אם תתגבש באתר איזו "דעת קהל" בקשר לסרט, עדיין מוקדם מדי לקבוע מה היא תהיה.
אתה יודע, אין פה ''הם'' ו''אנחנו''.
לא ממש הצלחתי לרדת לסוף דעתך.
בהודעה שלך דיברת על שתי קבוצות:
ה"מבקרים הרגילים" מהעתונים, ו"אנחנו", כלומר אנשי עין-הדג, והתייחסת לזה כאילו לכל אחת מהקבוצות יש דעה אחידה על הסרט, מה שמן הסתם לא נכון.
כנראה שאתה צודק. טעות, מצטער.
עוד אחד מהניסיונות הכושלים למרוח דוח"קו.
לא נורא.
בקשר לג'סיקה- למי אכפת?
שון וויליאם סקוט- חבל עליו.
יצאו מהדו''ח
Sahara, 17 שבועות, 68M$
Kicking & Screaming, 12 שבועות, 52M$
ארץ המתים, 6 שבועות, 20M$
800 דולר בשביל מסך רחב
במדורו "סינמסקופ" בגליון היום של "פנאי פלוס", יאיר רוה בודק עם אנשי "גלובוס-יונייטד" למה ההוצאות של "מיליון דולר בייבי" ו"הטייס" חתוכות (הפריים במקור הוא 1:2.35 כאשר הפריים ב-DVD הוא 16:9 כלומר 1:1.77).
לצד התשובות הצפויות (כי הצופים מתעצבנים שיש שני פסים שחורים והתמונה קטנה) אומרים לו ב"גלובוס-יונייטד" שבשביל עוד עותק מאסטר, כדי שאפשר יהיה להוציא ב-DVD גם את גרסת הפריים המקורי, צריכים לשלם למפיץ בחו"ל עוד 800 דולר.
רוה מתרעם שבשביל ההוצאה הזו הם בסך הכל צריכים למכור עוד 50 עותקים כדי לכסותה.
המדור עולה בד"כ במהלך היום לוויינט כך שברגע שיהיה לינק אלנקק לכאן (בהנחה שחלק זה של המדור יעלה אף הוא לרשת).
התשובה האמיתית:
כי 'הטייס' ו'מיליון דולר בייבי' הם סרטים של שפירא.
למה לא לשכור DVD בעברית
הדבר שהכי מעצבן אותי בשכירת DVD בעברית, ושבגללו אני משתדל תמיד לקחת את הגרסה המקבילה באנגלית, הוא העדר התוספות. לקחתם סרט, הוספתם לו כתוביות בעברית, ובתמורה מחקתם את כל התוספות להוציא הטריילר? איפה ההגיון?
זה לא תמיד ככה.
זה בהחלט מעצבן כשזה כן, אבל יש גם סרטי DVD שיוצאים בעברית עם כל התוספות המקוריות, ואפילו מתורגמות.
חלק מהכותרים בהפצה מקומית
יוצאים מראש ב-"גרסת השכרה", שכשמה מיועדת להשכרה בספריות, ומכילה בד"כ רק את הסרט עצמו עם עוד כמה בונוסים קטנים וחסרי משמעות ובגרסה המלאה, לקנייה, עם כל הבונוסים שיש גם במהדורת חו"ל. בספריה שקרובה אלי גם יש מדף שבו מוכרים עודפים של "גרסאות השכרה" בפחות כסף, ואם הבונוסים לא ממש חשובים לך, זו עסקה משתלמת למדי.
גם בארה"ב, אגב, סרטים בפרופיל גבוה יוצאים בשתי גרסאות – אחת עם טונה של בונוסים, ואחת "רזה" יותר, שעולה פחות כסף.
אגב מסך-רחב וארה"ב: שמתי לב שיש לא-מעט כותרים שם שיוצאים גם במהדורת מסך-מלא, מה שאומר שיש עדיין לא-מעט אנשים שלא רוצים לראות פסים על המסך שלהם. יכול להיות שהם לא מבינים מהחיים שלהם, אבל כנראה יש מספיק לא-מבינים כאלה כדי להצדיק הוצאות כאלה.
בקיצור – הסיבה העיקרית בגללה אני מעדיף תקליטורי DVD מחו"ל היא בעיקר המחיר, שעדיין יוצא לי יותר זול (ביחד עם משלוח) מלקנות פה בארץ.
ואציין לסיום כי לאחרונה נתקלתי בכמה שטיקים מכוערים גם על התקליטורים שאני מייבא מחו"ל.
למה באמת אני צריך לראות סרטים בפורמט רחב כשיש לי טלוויזיה רגילה?
מה כל כך מדהים בפסים השחורים האלה שאתם סוגדים להם בכזאת הערצה??
זה לא הפסים, זה הסרט.
הסרט, במקור, הוא יותר רחב מהטלוויזיה שלך. אם התמונה מכסה את כל המסך, זה אומר (ברוב המקרים) שאתה רואה רק חלק מהתמונה. רובנו מעדיפים לראות את *כל* הסרט.
אני מקווה שאתה מרוצה מעצמך
ד. מיעוט: אני לא. אני כופר, מעדיף סרט קטוע בלי פסים שחורים.
מצדי, כשאני רואה "מלחמת הכוכבים" בטלוויזיה, שהידיים של הגיבורים ייקטעו. ממילא זה קורה שם כל כך הרבה פעמים, שכולנו רגילים לזה, גם אני וגם הם. עוד כמה קטיעות לא יזיזו לאף אחד.
לא נורא, זה יעבור.
ניסיון העבר מראה שבדרך כלל העדפת "מסך מלא" היא תופעה חולפת. שינוי ההעדפה לעתים קרובות מתרחש ברגע שבו אתה מנסה לראות את הסרט החביב עליך ומוצא עצמך בוהה באוזן של גיבור א' מדברת עם קצה הכובע של גיבור ב'.
רואים שאין לך יס
כי בסרטים במסך רחב שיס משדרת (לטובת בעלי הפלזמות, שכידוע מהווים את הרוב המכריע של בעלי מכשיר טלוויזיה), לצפות באוזן מדברת לכובע זה עוד טוב. במטריקס למשל רואים מסדרון ריק וקולות מדברים.
הם *עדיין* לא פתרו את זה?!
דווקא פתרו:
בתפריט "אתחול מתקדם" של הממיר יש לבחור סיווג מסך 9X16 (כן, כן, אפילו אם אין לכם…)
את הטלויזיה יש להעביר למצב רחב (בכל הטלויזיות המשווקות בשנים האחרונות בארץ יש אפשרות כזאת. תבדקו בשלט).
והפלא הפלא – זה עובד נהדר. ייחס 1:1.85 כשר למהדרין (וכמובן יש פסים שחורים למעלה למטה).
הבעיה היחידה היא שבזפזופ לערוץ אחר שלא משודר בפורמט רחב נראה תמונה מעוות ומרוחה. אבל אם יש סרט ספציפי שאנחנו מתכננים לראות נראה לי ש20 שניות של עדכון הגדרות זה לא כזה סיפור גדול.
לא ב*כל*
אויש נו.
מה עם הצד השני?
תחשוב על כל לקוחות הכבלים שיש להם מסך רחב ורואים מסדרון מדבר עם פסים שחורים בצדדים!
לא, זה לא עובד ככה.
לקוחות הכבלים ראו את הסרט ב"מסך מלא" (בלי פסים שחורים), אבל בגירסת Pan & Scan. כלומר, התמונה חתוכה, אבל מישהו הפעיל שיקול דעת בבחירה איזה חלק של התמונה להראות בכל פעם. לדוגמה, אם בפריים המקורי רואים את ניאו עומד בקצה אחד של התמונה, את אייג'נט סמית בצד השני, ובאמצע מזדרון ריק, בהוט היית רואה את ניאו *או* את סמית. ביס היית רואה כל הזמן את אמצע התמונה, כלומר, רק את הלא-כלום שבינהם.
ניסיון לתשובה
מה שאתה אולי לא יודע, זה שכשמעבירים את הסרט לפורמט של טלוויזיה, חותכים החוצה את "השאריות" של המלבן של הפורמט הרחב. כדי לייצר ריבוע (פחות או יותר) ממלבן, אתה צריך להוסיף למלבן חלקים למעלה ולמטה (אלו הפסים השחורים) או להוריד מהמלבן חלקים בצדדים.
לראות סרטים בפורמט של טלוויזיה פרושו לאבד בכל סצינה וסצינה את כל מה שנמצא בשולי השוט – וזה חלק מהסרט עצמו, כמובן.
אפשר גם למתוח את המלבן
(למשל להגיד לו שאמא שלו מתה, או משהו כזה)
לא תמיד, אבל לעתים מזומנות מדי
ואין לזה שום הצדקה אלא עצלות, ולכן זה מרגיז במיוחד.
אגב DVD,
אני צריך להזהיר מה-DVD הזר של הסרט המצליח '2046'. אם אתם לא דוברי סינית אני ממליץ שלא לשכור אותו; הכתוביות באנגלית מופיעות בדיוק למשך הזמן שהדמויות מדברות בסינית (לפעמים פחות), וכידוע, שלוש הברות בסינית מתרגמות לשני משפטים מורכבים באנגלית, כך שספק אם תספיקו לקרוא את הכתוביות. הייתי אומר שהסרט עצמו מצוין, אבל לא ראיתי אותו עד הסוף כי הדיסק פשוט הפסיק לעבוד בסביבות הדקה ה-100.
אפשר לחכות קצת.
'2046' אמור להגיע לבתי הקולנוע של 'לב' בתחילת ספטמבר.
מה שמחזיר אותנו לדיון על הוצאות גרועות ב-DVD
לא בהכרח.
הדוידים הישנים של "לב" היו באמת גרועים, אבל לאחרונה הם השתפרו מאוד, אאל"ט.
לזכותם ייאמר
שכמה חודשים לאחר צאתם הם נמכרים במסגרת מבצעי ה-3 ב-99 למיניהם.
קניתי לחבר שלי את מארז אלמודובר-
שבו כל הסרטים הם מסרטי שני (כראוי לספרדי פלצן ). הם נטולי תוספות בצורה מאכזבת, אבל הסרטים עצמם בסדר.
באסה, אין לינק
כלומר יש, אבל הוא לא כולל את החלק הזה, או כפי שמצויין באתר –
עוד ב"סינמסקופ": למה מפיצי הדי.וי.די מקצצים לנו את הפריים? – בגיליון "פנאי פלוס"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3125441,00.html
אולי אני אסרוק או משהו
חייב לציין בקשר לגלובוס...
ביום שישי צפיתי בגלובוס בקניון הזהב בצ'רלי בממלכת השוקולד, בהקרנת ערב, והיה שירות ממש טוב, הסאונד וההקרנה היו די בסדר והיו רק 5דק' פרסומות!
מעניין…
לפני שאתם סוקלים אותי באבנים או משסעים בי מושט
אני חייב לשאול, מי זו לעזאזל ג'סיקה סיפסון?
גם אני לא ממש ידעתי עד עכשיו אבל התשובות א קליק אווי
http://www.imdb.com/name/nm0005433/
הנבואה שלי לאוסקר - גליון אוגוסט
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=155226
אגב, אין לי מושג מאיפה הגיע העיצוב החדש לאתר, אבל הוא ממש מוצא חן בעיני.
אני מאמין שהסרט של ג'ארמוש יזכה
ואגב פינגווין, תודה על הטירחה.
הערות ותוספות
בקטגוריית התסריט המעובד – נכון שעקיבא גולדסמן זו ערובה לתסריט מחורבן, אבל זה לא מנע ממנו בכלל לקחת אוסקר בפעם הקודמת.
חוץ מזה, ישנם גם "צארלי" ו-"נארניה" – שניהם עיבודים לספרי ילדים עם הרבה מאוד יוקרה. נראה לי סביר שלפחות אחד מהם יקבל מועמדות.
בנוגע לקטגוריית האנימציה, אני דבק בדעתי שכל רשימת מועמדים שהיא תכלול בוודאות את "צ'יקן ליטל", וכנראה גם את "מדגסקר". הצלחה מסחרית של סרט היא עדיין פקטור מאוד חשוב בהכללה בקטגוריה הזאת. לפי כל הסימנים המקדימים, "צ'יקן ליטל" יהיה סרט האנימציה שיגרוף השנה הכי הרבה כסף בקופות, וגם הרבה מאוד ביקורות אוהדות (למדגסקר היה את הראשון אבל לא השני). במקרה של שלושה מועמדים, זה משאיר רק מקום אחד לסרט "איכותי", ואם זה המצב, אז וולאס וגרומיט לוקח.
לגבי נרניה, נראה איך הסרט יצא
כרגע, אני מסתפק בהימור סולידי על עיצוב תלבושות. צ'רלי הוא סרט פופקורן קיצי לכל המשפחה. אם ספיידרמן, סדרה של צרות והארי פוטר והאסיר מאזקבאן (כולם קיבלו ביקורות טובות יחסית והצליחו בקופות), השיגו רק מועמדויות טכניות, אני לא חושב שהמצב יהיה שונה עבור צ'רלי.
טריילר ל''אוליבר טוויסט'' של רומן פולנסקי:
http://www.apple.com/trailers/sony_pictures/oliver_twist/
יש צורך לומר שנראה נהדר?
(פולנסקי אחרי הכל)
יש צורך לומר.
אני, למשל, השתעממתי. אפילו כשסוף סוף יצא הטריילר באנגלית, אחרי כל אלו בגרמנית.
צר לי, אני מסכים עם שלמקו
זאת אומרת, העיצוב אכן נחמד, אבל זה אחד הטריילרים המשעממים ביותר שראיתי זה הרבה זמן – לא עושה חשק לראות את הסרט בכלל.
אבל!
נכון, הטריילר נראה כמו טרילר לכל סרט תקופתי אחר, אבל – יש שם פגסוס! הפגסוס חזר! חשבתי שהוא נכחד כבר שנים, והנה הוא שוב!
כנראה שמרד צרכנים כן משתלם-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3125537,00.html
עכשיו הם נזכרו?
כתבה מספר 2834
היי היי היי!
אני אפילו נזכרתי עוד קודם!
כתבה מספר 2799
אני חייבת לציין
שאני לא זוכרת שבלב היו אי פעם הרבה פרסומות. לא שאני ממעיטה בערך החיובי של הפתרון, פשוט לא זכור לי שהיתה בעיה.
ואם תהיתם איך נראית ביקורת
איכותית במיוחד, כנסו לפה.
http://www.dosibot.com/dosibot/seret.htm
משעשע. באחריות.
אוי, הייתי נשמעת רצינית מדי.
ביקורת מזעזעת, נו.
אני עדיין באמצע, אבל...
א- לא ככה משתמשים בפסיק
ב – בייטל ג'וס?! בייטל ג'וס?! (וזה אפילו בלי להזכיר את "גוני דף", שאני אפילו לא בטוחה אם זו טעות, אבל כמעט נחנקתי כשנתקלתי בה)
בנוסף (ספויילר לביקורת),
מתברר שהסדרה התלת רגליים מבוססת על מלחמת העולמות (אני לא ידעתי את זה. זה תחקיר טוב.).
אני יודעת שהולך לצאת לי משפט ציני באופן מזעזע, אבל מה שבאמת עצוב, זה שנראה שהוא באמת מנסה.
מנסה מה?
זה נראה כאילו הוא מנסה בעיקר להיות הזוי ומצחיק, וזה חצי עובד.
וידוי כואב
עלה על פי חצי חיוך…
ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ממחסור באלכוהל
מנסה מה?
היי, אותי הוא הצחיק בנקודות מסוימות.
בכוונה או לא בכוונה, זה נקרא כמו מערכון.
אם הבנתי נכון הוא בן 14. רחמנות.
גן עדן למנטפקים?
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=611921&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
"אי שם בגבעות הוליווד בלוס אנג'לס התכנסה השבוע קבוצת עלית של מדענים מרחבי ארה"ב, ממגוון רחב של תחומי עיסוק – הנדסת טילים, ננוטכנולוגיה, גנטיקה ואפילו וטרינריה – כדי לגבש פיתרון למה שגורמים רשמיים מגדירים כאחת מבעיות הביטחון הלאומי הדחופות ביותר. עבודתם של המדענים ממומנת על יד חיל האוויר והצבא, אך בהחלט לא מדובר ב"פרויקט מנהטן" נוסף – 15 המדענים מקבלים שיעורים כיצד לכתוב ולמכור תסריטים.
במחיר של כ-25 אלף דולר מקרנות המחקר של הפנטגון מלמד "המכון האמריקאי לקולנוע" את המדענים האלה – מהנדסים, כימאים ופיסיקאים – כיצד למצוא את דרכם בעולם שעלול להיות בודד בהרבה מהמעבדה הנידחת ביותר. הם לומדים על מהות הסיפור, על תחנות בעלילה ועל הגיהנום של פיתוח תסריט."
זה, האמת, לא רעיון חדש.
אני זוכר התבטאות של אחד מהמדענים הבכירים פה בארץ, לפני כמה שנים, שכל מה שהוא צריך זו סדרה כמו "פרקליטי אל.איי.", רק על אנשי-מדע, וביום שבו תהיה סדרה כזאת, אנשים יציפו את המוסד שהוא מלמד בו.
וכשאני חושב על זה, אחת המרצות שלי תהתה פעם (בעקבות עבודה שהגשתי), למה בקולנוע ובטלוויזיה אנשים שקשורים למדע תמיד מוצגים בתור פריקים במובן הרע של המלה – טיפוסים בודדים, מנותקים, או סתם מטורפים. נדמה לי ש-"צ'ארלי בממלכת השוקולד" זאת דוגמה עכשווית מצוינת לנושא.
מה, CSI לא נחשב?
בדיוק קראתי כתבה על איך בעקבות הסדרה התחילו לאהוב את המדענים.
יכול להיות. לא ראיתי.
תראה רק את פרק סיום עונה 5.
טרנטינו ביים, וזה יצא כמו סרט.
אבל הם לא מדענים
הם חוקרי מז"פ
חוקרי מז''פ מופתיים, אני מבקשת.
כל מה שתבקשי - תקבלי :-)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3128296,00.html
ומסתבר שאפשר גם בישראל:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3129170,00.html
והם הצליחו לא להזכיר את CSI כל הכתבה.
מה זה משנה?
מבחינת תדמית בעיני הציבור, הם אנשים שמבלים את רוב זמנם במעבדות ועם מחשבים.