במקור: Madagascar
במאי: אריק דארנל, טום מקגארת'
קולות: בן סטיל, כריס רוק, דייויד שווימר, ג'אדה פינקט סמית, סשה ברון כהן
ג'ירפה, היפופוטם וזברה נכנסים לתחנת רכבת. זה נשמע כמו בדיחה. יש לזה את העומק העלילתי של בדיחת "טוק-טוק". זה 'מדגסקר'.
טוב, זה לא היה לגמרי מדוייק. 'מדגסקר' הוא לא בדיחה אחת ארוכה שנמשכת שמונים דקות. הוא הרבה בדיחות קטנות שביחד לוקח שמונים דקות לספר אותן. יש בו המון בדיחות, הרבה מהן אפילו מצחיקות, אבל מעט מאוד תוכן מכל סוג אחר.
בערך חצי מהעלילה תוארה במשפט שמופיע בתחילת הביקורת הזו. בחצי השני, לאחר ההתפרעות של האריה (בן סטילר), הג'ירפה (דיוויד שווימר), ההיפופוטם (משהו פינקט-סמית'… נו, אשתו של וויל) והזברה (כריס רוק) הם נשלחים לשמורת טבע באפריקה, מקום בו הם לא יוכלו להזיק לאף אחד. בעקבות השתלשלות אירועים מצערת וארבעה פינגווינים, הם נוחתים על חוף שומם באי מדגסקר. אה, ושם קורה משהו עם קבוצה של למורים (נראה כמו סנאי, שר שירי פופ זולים), וארבע החיות מגלות את משמעותה של חברות אמיתית, וכאלה.
כל העלילה הזו כמעט מיותרת. 'מדגסקר' הוא אמנם לא אחד מאותם סרטי אנימציה שמלבישים עלילה נדושה על קונספט כמו "כל גיבורי הסרט הם טוסטרים", אבל הוא לא מאוד רחוק מזה. לג'ירפה, למשל, אין אופי של ג'ירפה – יש לה את האופי שהייתם מצפים מטייפ-קאסט של דיוויד שווימר. כנ"ל לאשתו של וויל סמית', שמתנהגת כמו דוגמנית במשך כל הסרט, ולא כמו היפופוטם. בכלל, שתי הדמויות האלה לא עושות כמעט כלום, ומבחינת העלילה הן מיותרות לחלוטין. הכוכבים המרכזיים של הסרט הם האריה אלכס והזברה מרטי, שלאורך הסרט מגלים עד כמה המיקומים היחסיים שלהם בשרשרת המזון עלולים להזיק ליחסים ביניהם. כל השאר נמצאים שם רק בשביל להעביר שורות מחץ ברגעים המתאימים, וגם זה לא תמיד.
אבל, וזה כבר חשוב באמת: שורות המחץ האלה עובדות. אפשר להתלונן מפה ועד הודעה חדשה על 'מדגסקר': העלילה שלו מפגרת, הדמויות לא-מעניינות, ואם הן לא היו עשויות מפיקסלים – הן היו עשויות מקרטון. אבל במדד של בדיחות נטו לדקה, הוא מנצח בגדול. כמו 'שרק', מדגסקר זורק הרבה קטעי רמיזה ופארודיות לסרטים משמעותיים מהשנים האחרונות (הוא מצליח להתחמק, תודה לאל, מפארודיה על 'החוש השישי' או 'מטריקס'), אבל בינהם יש גם דמויות משנה מגניבות והרבה הומור הג'ירפה-נפלה-על-הראש שעובד טוב במיוחד.
אם כבר מדברים על דמויות משנה, בפרס ע"ש סקראט מ'עידן הקרח' לדמויות המשנה שלא קשורות לשום דבר אבל גונבות לחלוטין את ההצגה זוכים הפינגווינים. הפינגווינים הם הכוכבים המרכזיים של 'מדגסקר' – בטח שיותר מהזברה המעצבנת הזאת. דמיינו את וין דיזל וברוס ויליס בגובה 40 ס"מ ועם רגליים קצרות מדי. כן, זה משעשע יותר ממה שזה נשמע. הפינגווינים מקבלים בדיחות טובות יותר מכל דמות אחרת, הם מדובבים בצורה נהדרת, ומבצעים בנונשלאנטיות סצנות פריצה והשתלטות משעשעות במיוחד. אחריהם מגיעים הקופים, אבל הם באמת לא מופיעים ליותר מדי זמן בסרט. מי שכן מקבל זמן מסך ארוך יחסית הוא מלך הלמורים מטעם עצמו, ג'וליאן, בדיבובו של סשה ברון כהן, המוכר יותר כעלי ג'י. כל אלה גורמים לכל ארבעת השחקנים הראשיים להאפיר לידם. נכון, השחקנים הראשיים עשו עבור הדמויות שלהם עבודת דיבוב לא רעה בכלל, אבל האישיות של הדמויות הללו לא ממש נחקקת בזיכרון. הם שם. הם מדברים קצת. וזהו, בערך.
זה משאיר אותי בבעיה די רצינית, כי לדעתי 'מדגסקר' הוא סרט שבהחלט כדאי לראות. שווה לקחת אחה"צ פנוי, לתפוס קורבן כלשהו ולהתכונן לשמונים דקות של צחוקים. אבל יש לי מעט מאוד טיעונים מוצקים לגבי למה כדאי לעשות את זה. 'מדגסקר' הוא לא סרט מבריק, הוא רק מצחיק, וכאן זה נגמר. אין בו כמעט שום דבר נוסף שאפשר להגיד עליו מעבר לזה. אבל בעצם, איפה כאן הבעיה? הנסיון שלי לבלבל לכם את השכל הוא מלכודת אחת ש'מדגסקר', בניגוד אלי, לא נופל בה. מדובר בזריקה גדושה ומרוכזת של הומור, ישר לוריד, עטוף במינימום קיטש ובמקסימום פוליטיקל-קורקטנס. עוד סרט קיץ.
שתי הערות
1. הסרט הזה כל כך ניו-יורק-סנטריק שאני תמה האם הוא מומן מתחת לשולחן על ידי עיריית ניו יורק. מעבר לכך, אני באמת לא מופתע שהסרט לא הצליח כל כך כלכלית בארה"ב. יותר מתושבי מדינה אחת מן הסתם החרימו את הסרט על העלבת ביתם.
2. להרגשתי כמעט יותר מכל סרט מצוייר אחר בעת האחרונה הסרט הזה נועד בעיקר למבוגרים בשל העובדה שהוא מורכב באופן כמעט מוחלט ממחוות וקריצות, שכמעט כולן ניתנות להבנה רק על ידי מבוגרים (לא בהכרח בגלל התוכן אלא בגלל ההקשר). אותי אישית הכי שעשע ספר הבישול שנמצא על האי.
3. הפינגווינים אכן מטורפים. איפה משיגים אחד?
שתי(?) הערות
איפה להתחיל? אה, אוקיי, בהתחלה.
1. ו'היום שאחרי מחר' לא ניו-יורק-סנטריק? ו'ארמגדון'? ו'מת לחיות 3'? ו'סקס והעיר הגדולה'? המון, המון סרטים מתרחשים ב- ומדברים על – ניו יורק, הרבה מעבר לגודל היחסי של אוכלוסית העיר. אני מניח שזה משום שניו יורק סיטי היא מקום שפחות או יותר כל אמריקאי היה בו פעם, ומכיר אותו במידה מסוימת (ואם הוא לא היה בו, הוא מכיר אותו מהסרטים הקודמים). חוץ מזה, הסרט *כן* מצליח. הוא פשוט לא מצליח ברמה של 'שרק' או 'מוצאים את נמו'.
2. מה פתאום ולא נכון. ההרגשה שלי היתה הפוכה לגמרי: הסרט מיועד בעיקר לילדים. נכון שתקועות שם הרבה מחוות לסרטים אחרים, כדי שגם המבוגרים ייהנו – אז מה? זה לא שהן מפריעות לילדים. מי שלא מבין את המחוות האלה לא יצחק, אבל גם לא יבכה. הוא פשוט יעבור הלאה. יש מספיק הומור בסרט מהסוג שגם בני חמש יבינו. העלילה העיקרית ורמת הדיאלוגים והנושאים שעליהם מדובר מכוונים לילדים. אם אתה רוצה סרט אנימציה למבוגרים, תנסה את 'משפחת סופר-על'.
אה, ודעתי על הסרט – בערך כמו ש-BS אמר, רק קצת פחות מצחיק. הפינגווינים היו באמת מצוינים, אבל אני תוהה אם הסיבה שהם כל כך בולטים לטובה היא בגלל שהסרט שמסביבם הוא לא מדהים. אולי אם הם היו בסרט של פיקסאר, הם היו סתם דמות טובה אחת בין הרבה דמויות טובות אחרות, ולא היינו שמים לב אליהם.
את מפקד הפינגווינים
מדובב במאי הסרט בכבודו בעצמו.
והם בהחלט שולתים!1 (just smile and wave boys, smile and wave…)
הפינגווינים לא היו הערה. הם היו בקשה
1. הנקודה היא לא רק שהסרט מתרחש בניו יורק. למיטב זכרוני אף אחד מהסרטים שהזכרת לא טחן כמה ניו יורק היא נפלאה וכדאי לחיות בה וכמה כל מקום אחר בארה"ב לא שווה (הם בעיקר הראו כמה כיף להחריב את ניו יורק וסתם דיברו על גדלות האומה האמריקנית). 'סקס והעיר' קצת חורגת אבל היא לא סרט (עדיין).
2. דווקא מכיון שאין בסרט כמעט שום עלילה והעיקר הוא הבדיחות, אופי המחוות היה יותר בולט עבורי. אבל כפי שכתבתי, זו היתה דעתי.
הפינגווינים לא היו הערה. הם היו בקשה
2. זה העניין. יש בסרט עלילה ויש בסרט דמויות, אבל הם נראים כאילו הם מיועדים לקהל יעד שאוהב עלילות מאוד פשוטות ודמויות שטוחות. אני מניח שאצל ילדים יש יותר כאלו מאשר אצל מבוגרים – פשוט כי ילדים עוד לא ראו הרבה סרטים. מהבחינה הזו, אגב, "מדגסקר" הוא סרט מוצלח למדי.
לגבי ''משפחת סופר על''
יש הרבה סרטי אנימציה שפונים ישירות למבוגרים (הנסיכה מונונוקי), מבוגרים חרמנים (פריץ החתול) ומבוגרים עם זיק של ילד בפנים (אלאדין למשל).
"משפחת סופר על" לדעתי הוא סרט ילדים טיפוסי לקיץ שכמו סרטים מצוירים רבים עכשיו משתדל להתחכם כדי לפנות גם לקהל יעד זקן (אה.. מאותגר כרונולוגית). זה במיוחד נכון לחלק הראשון שלו. החלק השני עם היריות והכוחות המיוחדים זה נטו לילדים/ חובבי קומיקס של "מארוול..".
ולא אמרתי אף מילה על "מדגסקר"- פשוט, כי עוד לא ראיתי
'משפחת סופר-על'
ובעיקר החצי הראשון שלו, הוא בלי שום ספק לא סרט ילדים. יש בו ילדים, אבל הם מקבלים מעט מאוד תשומת לב. יש בו מעט מאוד אקשן, והוא עוסק בנושאים כמו חוסר סיפוק בעבודה ומשבר בחיי נישואין. לא בדיוק דברים שמעניינים ילדים בני 8.
''די להתעללות בדגים''?
את "מוצאים את נמו" הצלחת לשרוד?
ספר הג'ונגל
ההאנשה הטובה ביותר של חיות שראיתי (או קראתי ליתר דיוק) היא בספר המעולה של רדיירד קיפלינג "ספר הג'ונגל" ושם זה לא מפריא להן למות או להרוד בני אדם. בקיצור אני ממליץ מאוד מאוד לכל חובב קריאה פה לקרוא את ספר הג'ונגל, ובמיוחד את סיפורי מאוגלי ילד הזאבים אשר אין שום קשר בניהם לסרט של דיסני חוץ מהשמות (וטוב שכך, כרגיל הסרט הוא עלבון לספר). אני רציני לגמרי, הסיפורם מיועדים לנוער ולמבוגרים כאחד, והם ממש טובים.
-האשף הדגול
ומה עם פרוקי רגליים ורכיכות?
במלך האריות הפתרון לסימבה בדמותן של התולעים השמנמנות והחרקים החלבוניים, נראה בזמנו סימפטי מבחינה מוסרית ודוחה מבחינה קולינרית…
אבל אם כבר אנחנו מתלוננים, אז אפשר להכניס גם אותם לאותו סל כמו את הדגים.
וכל מי שראה את הדבורה מאיה יכול לדמיין לעצמו עכשיו את התולעת עם עיניים פקוחות לרווחה וחיוך כובש… "דוחה", אמרתי? מה פתאום… איזה פשושית…
לסימבה אף פעם לא היתה בעיה מוסרית
עם אכילת חיות. הוא אכל זברות ואנטילופות. זה הכל חלק מעניין מעגל החיים, וכל זה.
אבל כשהוא היה גור לבד
פומבה וטימון הם חיות צמחוניות- הם לא אוכלים בשר, לא טורפים, אלא אוכלים מהצומח. לכן, יהיה קצת מוזר אם בזמן שסימבה מתגורר עם טימון ופומבה והם יאכלו חרקים וצמחים, סימבה ילך לו לאכול איזו זברה נחמדה. הוא פשוט מסתגל לתנאים שניצבים מולו.
טימון הוא סוריקטה, סוג של טורף
בטבע הם אמנם לא רודפים אחרי אנטילופות, אבל הם צדים חיות קטנות. חזירי בר מסוגלים לעכל בשר ויוכלו חרקים בהעדר מקור מזון אחר.
היו. היו.
לא עוד.
בקשר לדגים:
אותי עוד יותר עיצבן העיניין הזה בגלל שגיבור הסרט הקודם שלהם(תפוס ת'כריש) היה דג.
למיטב ידיעתי
אין גן חיות של ניו יורק. לא סיטי, לכל הפחות. יש את הברונקס זו, ושם יימצאו הג'ירפות, הזברות והאריות.
מה שכן יש, זה שני מיני גני חיות של סנטרל פארק, שהם יותר כמו שמורת חי בקיבוץ כלשהו, מאשר גן חיות. ושם, בשביל פינת חי של קיבוצניקים, דווקא יש להם אחלה דב קוטב, פינגווינים, עכבישים וחיפושיות וקרפדות רעילות, ציפרים טרופיות ועוד.
אם ב''לוסט'' אז למה לא בפינת חי?
התכוונתי להוא של סנטרל פארק.
אבל תחשבי בהיגיון.
האם היית שם לפני או *אחרי* צילומי הסרט?
ברור. איך לא חשבתי על זה.
אז זו פינת חי, כאמור.
גן החיות האמיתי נמצא בברונקס.
''זה בסדר שפינגווינים אוכלים דגים, כי דגים לא חמודים''
העניין הזה הוא תופעה קבועה – הזכרתי אותו רק לפני כמה ימים, בביקורת שלי על "משפחת הקיסרים".
מדובר באחת הגישות הצבועות הנפוצות של בני אדם לחיות. היא פחות מזיקה מהגישה הצבועה של אנשים בנוגע לאכילת בשר חיות ("זה שאנשים אוכלים חיות זה סדר הדברים הטבעי", וכו'), אבל בכל זאת מרגיזה.
דייב בארי מפורש:
למה אין שימורי דולפין Tuna Safe?
קראתי, ולא הלכתי
משמעות החיים נמצאה!
לגבי יריבות בין גבורים
על בסיס חייתי- יש סרט שהקדים את העניין (גם אם לא ממש בתחום האכילה אלא בהקשר הרחב של ציד) וזה ה"שועל והכלבלב" של דיסני.
לבדוק שאחרים לא הגיבו כבר ואמרו בדיוק את מה שרציתי להגיד, ואפילו יותר טוב.
האנימצייה המיוחדת
מצאתי את האנימצייה בסרט פחות ריאליסטית ויותר אומנותית, בניגוד לשרק או לחיות של עידן הקרח למשל. הקווים של הדמויות והרקעים בסיפור, בעיקר אלה של מדגסקר, צויירו בקווים מעוגלים ובחירות הצבעין היו נהדרות.ונראה שישנה השפעה של אומנות אפריקאית ודרום אמריקאית גדולה בסרט. זה בהחלט צעד חיובי נכון ומרענן שתורם לסרט. לא חייבים ליצור תוכנה של פרווה מלאכותית רק כדי שהקהל יגיד וואו….
האנימצייה המיוחדת
נתקלתי באיזה "מאחורי הקלעים" של הסרט, ודיברו שם על ההשראה מציוריו של רוסו לעיצוב הויזואליה. מדגסקר באמת יצאה נפלא וההשראה מורגשת מאוד. ועכשיו אני רק מקווה שאצליח ללנקק…
.html
http://www.allposters.com/-sp/Jungle-with-Horse-Attacked-by-a-Jaguar_i829062_.htm
הביקורת ממש קצרה
איפה חובבי הסטטיסטיקה שיגידו אם אכן זו הביקורת הכי קצרה (חשבתי שיש פה סטטיסטיקות לכל דבר)
אבל כמו שאומרים, הגודל לא קובע.
קישור מתבקש:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%92%D7%A1%D7%A7%D7%A8
קצת חבל לי
דיסקליימר – לא ראיתי את הסרט עדיין, ה"חבל" הוא על סמך הביקורת.
זה לא שסרט מונפש הפונה במוצהר לילדים הוא המקום שבו אני נוהגת לחפש עומק ותוכן, אבל כאן מדובר בסרט שנקודת הפתיחה שלו היא דמויות עירוניות-אמריקאיות (למרות שהם חיות) הפוגשות בעולם הלא מוכר של הבר. בעולם שלנו איזורי הבר הם מעטים, בסיכון ומחזיקים בקושי המון מינים שנמצאים על סף הכחדה (כמו מיני למורים רבים, שהם לחלוטין לא סנאים ששרים שירי פופ) . לדעתי הייתה כאן הזדמנות לחשוף את הקהל הצעיר לנושאים שהם רלוונטיים במיוחד למי שמתכנן להסתובב בפלנטה הזו בעוד 60 שנה בצורה קלילה שתקרב אותם לעולם המשונה והמעניין של הפראי והטבעי (במיוחד במדגסקר, שהוא אי מרתק מהבחינות האלה, אך גם שנמצא בסיכון במיוחד).
ולא, זה לא אומר שהסרט צריך להיות מטיפני או דידקטי, רק טיפה יותר מאשר מקבץ משעשע של בדיחות. הוא היה יכול לנצל את המפגש של גיבורי הסרט עם העולם השונה הזה כדי להציג אותו קצת גם בפני הילדים.
שאלת תם
סתם לשם סיפוק הסקרנות: מה זה בדיוק אומר, "אין לה אופי של ג'ירפה", "היא לא מתנהגת כמו היפופוטם"? כלומר, נניח שהדמויות היו בעלות אופי של חיות, אז…מה? מה אני יודעת על אופי של ג'ירפה פרט לכך שהיא גבוהה (וזו לא ממש תכונת אופי)?
מה גם
שאם היו שואלים אותי לאיזו חיה דומה דיוויד שווימר, סביר מאד להניח שג'ירפה היתה אחת מהאופציות המובילות.
נגיד את זה ככה:
אם במקום ג'ירפה דיוויד שווימר היה משחק אוכל נמלים, זה היה משנה משהו – אפילו הכי קטן – בעלילה של הסרט?
נגיד את זה ככה:
לא, זה לא היה משנה. איך זה פוגם בהנאה מהסרט?
זה לא, זה לא מוסיך ולא גורע. זה פשוט, לא רלוונטי.
אני חושב ש-BS נהנה.
ואני לא חושב שזה פוגם בהנאה, אבל בטח שלא מוסיף לה. אבל סרט שבו יש משמעות להיותן של הדמויות הראשיות ג'ירפות (למשל) הוא סרט יותר טוב מאשר סרט שבו אין משמעות כזו. זה מה שעושה את ההבדל בין סרט על דגים, כמו 'מוצאים את נמו', לסרט על אנשים שבמקרה נראים כאילו הם לובשים מסכות מכוערות של דגים, כמו 'תפוס ת'כריש'.
אופס, לרגע חשבתי שאנחנו מדברים על 'מדגסקר'
במחשבה שניה נזכרתי שדווקא 'מדגסקר' התייחס לאורך כל הסרט לזן הדמויות: הצוואר הארוך של מלמן מספק לו הרבה רגעי הומור פיזי שכדב נמלים לא היו קיימים, או לפחות היו שונים מהותית. לאלכס האריה יש בעיות תזונה שכל חיה צמחונית לא היתה נדרשת להתמודד איתם (לא מהכיון הזה של הלוע). הפינגווינים מתחזים ליצורים חמודים ומשעשעים כדי להשיג את מטרתם הלא-חמודה במיוחד. לגודל וההיקף של ההיפופותמית יש גם איזכורים לאורך הסרט.
אז מה אם המאפיינים האלה שטחיים והאזכור שלהם נקודתי? זו כבר בעיה אחרת. אין זו סיבה לקרוא למלמן "דב נמלים".
אלכס ומרטי הם באמת אריה וג'ירפה.
כל הויכוח היה על הפיסקה בביקורת שמדברת על הג'ירפה וההיפופוטם. לאריה ולזברה באמת יש *בעלילה* בעיות שנובעות מכך שהם אריה וזברה. אי אפשר היה להפוך את אלכס לקנגרו בלי לעשות שינויים מהותיים מאוד בתסריט. לעומתם, הג'ירפה וההיפופוטם באמת מוסיפים לסרט הומור ויזואלי (כלומר, הם נראים כמו ג'ירפה והיפופוטמית) ואולי בדיחה מילולית או שתיים, אבל מבחינת *העלילה* הם היו יכולים להיות דובי נמלים.
אלכס ומרטי הם באמת אריה וג'ירפה.
אני צריכה לשים פה ?
מיץ פטל הוא באמת ארנב.
אופס. אריה וזברה.
מרטי הוא זברה.
העניין הוא שמבחינת ה*עלילה*, מלמן וגלוריה יכולים להיות פחמן דו-חמצני. אין להם קווי *עלילה* והם לא תורמים לקווי העלילה הקיימים. לו היתה להם *עלילה* אולי היתה לעובדה שהם ג'ירף והיפופוטם משמעות, ואולי לא. אבל אין להם *עלילה*, יש להם בדיחות, ובבדיחות האלה כן נעשה שימוש בזן של מלמן וגלוריה.
למורים.
אגב, במסגרת מקבץ האנימציה (המצוין) של פסטיבל ירושלים מוקרן גם הסרט Gopher Broke. בתכניה ניתן לו השם העברי "סנאי על האש", למרות שבסרט אין לא אש ולא סנאי. כנראה ש"סנאי" הפך למילה כללית שמשמעותה "חיה שאת שמה אני לא מכיר", או חב"מ. מה שמזכיר לי, כשהסתובבתי עם דודי בג'ונגלים של אפריקה המזרחית פעם, כמעט טרף אותנו סנאי באורך 5 מטרים עם שיניים חדות ופסים, נו, איך קוראים לזה.
למורים.
זברה מהונדסת גנטית?
או שהם אנדמיים לגילדר?
הוא באמת מצוין?
כי כשאומרים לי "מקבץ אנימציה בפסטיבל הסרטים בירושלים" אני מתעורר בצווחות אימה של "לא! לא! לא מיצג יפני שלא נגמר! לא!", וזה לא משנה אם ישנתי קודם או לא.
לא את כל הסרטים ראיתי.
אבל הוא כולל את 'ראיין' המדהים, 'לורנצו', הסרט עם ה"סנאי", פעמיים ביל פלימפטון ועוד כמה שנשמעים מבטיחים, אף אחד מהם לא יפני.
למורים.
כמה שאתה צודק בקשר לחב''מ.
מה יש לעולם מפינגווינים בזמן האחרון?
אלו פשוט
פרסומות מתוחכמות ותת הכרתיות ללינוקס
מ-צ-ו-י-ן!!
אבל זאת לא ביקורת, זה תקציר העלילה.
גאוני!
אני לא יכול להתאפק
וירטואוזי ממש.
מעולה!
למסגר ולתלות בראש חוצות!
איזה יופי!
ואגב בקטגוריית דמויות המשנה שרציתי לראות עוד מהם- ללא ספק הקופים.
איזה יופי
ברגעים כאלה אני שמחה שאני יסודית (נמחקה לי ההסטוריה של עין הדג, ואין לי מושג מה כבר קראתי ומה תגובות חדשות. החלטתי בכל זאת לנצל את שבת בבוקר יום יפה לסריקה – ומצאתי את האודה שלך. שווה!
למה דווקא מדגסקר, בעצם?
לא חשבתי על זה עד עכשיו, אבל זהות האי שהסרט מתהדר בשמו היא למעשה חסרת כל משמעות. העלילה יכלה להתרחש באי בודד וזניח בגודל של חמישה קמ"ר וזה לא היה משנה דבר.
לא שהייתי מצפה לראות סקירה גיאוגרפית, דמוגרפית והיסטורית של המדינה ועלילה שסובבת סביב בדיחות אודות סלברטיז מקומיים, אבל אם הייתי תושב מדגסקר, נראה לי שהייתי מתרגז קלות מהעובדה שמדינה של 18 מיליון תושבים מוצגת כאי נטוש לגמרי =)
מדגסקר הוא ''אי בודד''
בדיוק כמו שבריטניה היא "אי בודד". קשה להרגיש בודד כשאתה על אי גדול כל כך. הכוונה המקורית של היוצרים בטח היתה לתת יותר תשומת לב לחיות שחיות במדגסקר ולא בשום מקום אחר (אני זוכר שראיתי לפני כמה שנים סקיצות של דמויות לסרט שכללו כמה שלא הופיעו בסרט עצמו). בסופו של דבר נשארו רק הלמורים (שאותם אפשר היה להחליף בקלות בסנאים או בלוטרות) והפוסות (שאפשר היה להחליף בכל טורף אחר, ובכלל, נראים דומים באופן חשוד לסימבה).
מדגסקר הוא ''אי בודד''
אבל בלונדון יש יותר בדידות.
טוב, לא ידעתי שיש למורים רק שם
אבל קצת קשה לומר שזכינו להכיר אותם, אלא אם גם במציאות הם חובבי מסיבות שמונהגים ע"י עלי ג'י. יכלו להחליף אותם בכל חיה קטנה אחרת.
מסתבר שמדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם, ד"א.
טוב, לא ידעתי שיש למורים רק שם
כן, נו, ההודעה שלי נכתבה בחצי אירוניה.
אני רק רוצה להבין מה זה הבדיחות המרובות האלה
שכולכם שבים ומזכירים.
כי אני הלכתי לסרט, ולא רק שלא צחקתי כמעט, ניקרתי קשות. ולא רק שלא הייתי עייפה, גם כשאני עייפה מתה אני לא אחת שמנקרת. כלומר, אלא אם זה מור"ק על הצוללת דק"ר ואנחנו בטירונות.
מישהו מוכן לעשות סקירה של ה-alleged jokes האלה?
תראי את הטריילר, הכול שם.
אה, כן.
ולא הגיוני שהם נתנו את השורה של רון להרמיוני, כי רון הוא צב, ואין להם מיתרי קול.
מסכים לגמרי
בחייך
עזוב שהרצון של אלכס להשאר בגן החיות נראה לי קומי ומודע לכך שבכל סרט אחר המצב היה הפוך (ולכן במובן כלשהו, זו אכן פארודיה), אבל על כל אותם סיפורים חוזרים ונשנים על חיות שבי משוחררות שמתות בטבע כיוון שאין להן הכלים להגן על עצמן, צריך לחזור?
אחד הדברים המעניינים באופי, זה שהוא משתנה מאדם לאדם (או במקרים של האנשה- מאריה לפינגווין). הקופים, הפינגווינים והזברה דווקא רוצים לחיות בטבע, האריה ההיפופוטמית והג'ירף לא. אף אחת מהגישות הללו לא מוצגת כהאמת האבסולוטית. אם אלכס היה לומד שהטבע דווקא טוב יותר מהכרך, אז אולי זה היה יותר נוח מבחינה מוסרית, אבל מהלך עלילתי דוחה ופחדני.
ומערכת היחסים בין מרטי לאלכס היא דבר לגיטימי. אתה לא רוצה יחסים אנושיים, אל תאניש חיות.
בחייך (כה''ב) (כה''ב)
לא, זה לא אומר שצריך להמשיך ללכוד אותם. זה אומר שהרעיון הזה של חיות שבי שקשה להם לחיות בטבע, לא מופרך, אידיוטי, מניפולטיבי וחסר בסיס כמו ש-Quizzie הציג אותו.
אלכס הוא ארכיטיפ, הוא דמות. הוא לא נהנה מהמופעים האלה כדי להשקיט את המצפון של ההורים, הוא נהנה מהם כדי ליצור הזדהות ברמה כלשהי עם הדמות. כך לפחות אני מאמין. אני גם מאמין שהרבה יותר קל לתסריטאי לכתוב על חיות שסובלות בגן החיות הרשע ובורחות כנגד כל הסיכויים לטבע הירוק והצח. החיות מטיילות בין הכלובים ויוצאות בלי בעיה כי אחרת האינטראקציה בינהם הייתה לקויה, וזה דורש יוצרים קצת יותר יצירתיים מש'מדגסקר' מתגאה בהם. אם הייתי מוצא במדגסקר אמירה גורפת לטובת הטבע או גן החיות, אולי זה היה צורם לי. אבל, חשוב לא לשכוח, אין בסרט אחת כזאת.
הלמורים נולדו בטבע, הקופים לא. הקופים הם הזוג עם בדיחות הקקי. אני יודע מה זה למורים, זה לא קופים. אני דיברתי על הקופים, לא על הלמורים- על הקופים עם המעיל… איפה הייתי? אה, כן: נכון שהפינגווינים והקופים הם הפוגות קומיות. אבל אני יכול לומר אותו דבר גם על הג'ירף וההיפו. זמן המסך שלהם זעום לעומת מרטי ואלכס, ולא שמעתי את משנתם המלאה והרצינית בנוגע לשאלת "טבע או שבי?". הסרט נע בין הגישה של מרטי לגישה של אלכס, ונותן לכל אחת מהן זמן מסך מכובד וצידוקים משל עצמה.
קומץ ים קצר לסיום:
מרטי לא מגלה ש"הכי טוב עם החברים בבית". הוא מגלה ש"הכי טוב עם החברים". לא משנה איפה. אני חושב שזה היה אלכס שאמר שלא אכפת לו איפה הוא נמצא, ואפילו מציע לעצור בכמה תחנות כדי לראות עולם.
הסטייקים הם אכן בעיה דומה לבעית הדגים, אבל לא מהכיוון שאתה הצבעת עליה. אם הם לא יודעים שהסטייק בא מבעל חי, הם לא יכולים להתנגד לו. אני לא יודע אם חיות מבויתות יודעות שהדבר האדמדם במונח להם על הצלחת עשה פעם "מוווו", כך שאני לא רואה פה שום בסיס לניטפוק. הבעיה טמונה בסוף, כאשר אלכס מבין שהוא טורף, ועדיין הסטייקים של ניו-יורק מוצגים כפיתרון קסם. סוף מחריד.
סוף .
בחייך (כהל''ב)
באיזה אספקטים, לדעתך, קיים מקום טוב לחיה יותר מאשר גן החיות? נניח לצורך הדיון שמדובר בגן חיות שבו יש לחיה מקום מחיה מרווח יחסית ולא כלוב צפוף, ושהיא מואכלת טוב ולא מתעללים בה או זורקים לה ניילונים (קיים גן חיות כזה?)
עד עכשיו בדיון הזה ראיתי אספקט אחד: ה"מימוש העצמי". דווקא אליו נראה לי ש*כן* התייחסו בסרט.
אגב, שאלה מעניינת היא מה זה *כן* כיף גדול לחיות, אם גני חיות זה לא. האם חיים בטבע הם "כיף גדול" בשבילם?
לא, חיים בטבע הם לא ''כיף גדול'' לחיות
חתול רחוב (שלא ממש חי בטבע, אבל לצורך העניין זו דוגמה טובה) חי רק 4 שנים בממוצע, כלומר בערך רבע ממה שחתול בית יכול להגיע אליו.
אבל גם חיים בגן חיות הם לא כיף לחיה, כי ברוב גני החיות התנאים הם לא טובים – כלומר לא מתקיימים התנאים שתיארת, שלחיה יש מספיק מקום להסתובב, וכו'. כמובן, תלוי גם איזו חיה – לדג פחות אכפת מאשר לקוף שכלוא בכלוב של עשרה על עשרה מטרים עם עוד 10 קופים, כמו שראיתי בפעם האחרונה שהלכתי לגן חיות בארץ (זה היה לפני שהחלטתי שאני לא הולך יותר לגני חיות).
אז אם גם כאן וגם שם לא כיף לחיה, אז מה ההבדל? ההבדל הוא 1. בגן חיות, החיות שם כדי לשעשע את האנשים. כלומר, הכליאה שלהן משרתת צורך אנושי לראות בנוחות "חיות מהטבע". ו-2. מה שהרבה יותר חשוב – גני חיות, ואספני חיות פרטיים, בעצם קיומם, יוצרים שוק של קוני חיות. התוצאה היא שחוטפים חיות בר מהטבע (לרוב החיות הרבה יותר קשה להתרבות בשבי). כשחוטפים את החיה, במקרים של זנים מסוימים, הורגים את ההורים כדי לקחת את בעל החיים הצעיר. במקרים אחרים, לוכדים הרבה חיות, כי יודעים שהרבה מהן ימותו בדרך – וזה בדיוק מה שקורה.
בשורה התחתונה, הרבה יותר ממה שגני חיות מעודדים הבנה או אהבה לחיות, הם מעודדים נזקים לחיות, מתוך ניצול של חיות, וגישה שהחיות נועדו לשמש את האדם.
לא, חיים בטבע הם לא ''כיף גדול'' לחיות
נראה לי שאנחנו מסכימים על העיקרון, ובעיקר מתווכחים על המחיר. כלומר, אתה לא מתנגד באופן עקרוני לגני חיות, אלא לגני חיות מסויימים, שהתנאים בהם לא טובים, ושקונים חיות שנחטפו מהטבע. מכיוון שאפשר לשנות את זה מבלי לבטל את הרעיון הבסיסי של גן חיות, אני חושב שאין בינינו ויכוח של ממש.
הנקודה היחידה שבה אנחנו לא מסכימים היא 1. נניח שהחיות שם כדי לשעשע את האנשים. מה זה משנה? אם היינו יודעים בודאות שלחיה יותר רע בגן החיות מאשר בטבע, אפשר היה להסכים שזה לא בסדר שאנחנו גורמים לחיות יותר סבל משהיו סובלות גם כך רק כדי לשעשע את עצמנו. אבל אם לא כל כך ברור איפה לחיות יותר טוב, מה זה משנה?
כדי לחדד את הנקודה, בוא נדבר באמת על מקרה הקצה של חתולי הרחוב. במקרה שלהם, אני חושב שאין הרבה ויכוח שחתול רחוב שנאסף לבית אוהב שמטפל בו היטב חי חיים טובים יותר מאשר חתול רחוב. בוא נניח שחתול רחוב מסויים נאסף לא מתוך רצון להיטיב עמו, אלא בגלל שבעלי החתול מפיק הנאה ("שעשוע") מקיום חיית מחמד אצלו בבית. האם זה רע שהוא אוסף אותו? בוודאי שלא, הרי עדיף לחתול להיות בבית טוב, לא משנה מאיזה מניעים.
אני לא מבין מה החשיבות של הכיף
הנאה וכיף הם רק אספקט אחד בחיים שלנו ושל חיות אחרות.
חתולים וכלבי רחוב הם לא דוגמא כל כך טובה כי הם לא בדיוק חיים בסביבה הטבעית שלהם, אפילו שבגלל שהם תוצאות של ברירה שעשה האדם אין להם גם מקום גידול טבעי בטבע. צורת הגוף, החושים והחשיבה של חיות רחוב לא מותאמים לליקוט מזון מפחי זבל והמנעות מסכנות כמו דריסה.
בטבע החיות משיגות את מזונן בעצמן, חיות בקשרים עם הקבוצות שלהן (כמו להקות, עדרים או מפגשים לצרכי הזדווגות) וחופשיות לנוע מרחקים מאוד גדולים. קיימות כמובן סכנות, אבל אלו סכנות שהן ערוכות להתמודד איתן (כמובן, לא תמיד בהצלחה).
יש מחלות, סכנת טורפים וטפילים, תחרות על המזון, לפעמים רעב. אבל החיות לא נמצאות בחשש מתמיד מסכנות אלו וגם לא חוות אותם כל הזמן. אין, במובן הזה את "חוק הג'ונגל".
עבור החיות, כל הכיף הפוטנציאלי של גן החיות הדמיוני שלך חסר משמעות לעומת חיים שברירה של מליוני שנים הכינה אותן לחיות.
אני לא מבין מה החשיבות של הכיף
אני מצטער, אבל לא הבנתי מה ממה שאמרת אמור לשכנע אותי שאני טועה. לא נימקת למה הכיף "חסר משמעות" חוץ מכך שהחיים האחרים הם "חיים שברירה של מליוני שנים הכינה אותם לחיות". אתה גם מייחס כאן "כוונה" כלשהי לברירה, וגם מניח שאם הברירה עשתה משהו במשך מליוני שנים הוא בהכרח עדיף על מה שהאדם יכול לעשות (מה גם שעל פי אותו הגיון, גם האדם צריך לחיות על פי מה שה"ברירה" קבעה לו ולא לנסות לשפר את מצבו הטכנולוגי).
מה השוס בזה שחיה "משיגה את מזונה בעצמה"? היתרונות היחידים שאתה מציג הם שהן חיות בקשרים עם הקבוצות שלהן (מפגשים לצורך הזדווגות יש גם בגן החיות, דומני) ושהן מסוגלות לנוע מרחקים גדולים מאוד. אני לא מוצא את זה משכנע במיוחד.
אם לדעתך יש עוד אספקטים לחיים בנוסף להנאה וכיף – בבקשה, תגיד מה הם ולמה הם חשובים. מספיק כדי שהחסרון של היעדרם יגבור על היתרונות שמציע גן החיות.
אני לא מבין מה החשיבות של הכיף
אני אשמח אם אני לא אאלץ להגיב על דברים שלא אמרתי. כתבתי שהכיף חסר משמעות לעומת חיים שהחיות מתאימות לחיות, לא שהוא חסר משמעות כשלעצמו.
אני גם לא מייחס שום כוונה לברירה. נראה לי ש"הכינה אותם לחיות" זה קיצור סביר ל"ברירה טבעית (ולא מכוונת) של השורדים הטובים בסביבתם שגרמה לכך שהפרטים בכל דור היו מסוגלים להסתדר היטב, דהיינו למצוא מזון, לשרוד ולהעמיד צאצאים פוריים."
האדם אולי יכול לעשות משהו טוב יותר. אבל הוא לא.
ה"שוס" הוא שהחופש הארור לא נשלל מהן. יש להן כישורים מסויימים שהן מנצלות וצרכים (גם פסיכולוגיים, כמו מרחב) שממומשים.
זה אולי לא משכנע אותך אבל יש לי הרגשה שזה היה משכנע את החיות אם זה היה נתון באיזשהו אופן לבחירתן.
אין שום דבר "לא טבעי" (אני מוצא את הביטוי חסר משמעות לרוב) בטכנולוגיה. אפילו חלק מהאבולוציה שלנו התרחשה בהשפעת אש וכלי ביתור.
מה ש"לא טבעי" הוא הרעיון שהעולם שייך לנו והיישום שלו, שגרם בין השאר לזה שאנחנו שישה מיליארד אנשים על הפלנטה, רובנו חיים בתנאים גרועים, מכחידים 200 מינים אחרים ביום, וחצי מהביומסה של הפלנטה מנוצלת ליצירת מזון אנושי.
לא הבנת אותי, אנחנו לא מסכימים על העיקרון
אני כן מתנגד בעיקרון לגני חיות. כי גני החיות *כולם* יוצרים ביקוש לחיות, שנחטפות ונסחרות, כדי לשעשע אנשים. ובאופן מעשי, אי אפשר לשנות את זה בלי לבטל את כל הרעיון של גני חיות.
בנוגע לעניין של "אם לא ברור איפה טוב יותר לחיות, מה זה משנה?" – כמו שניסיתי להגיד בתגובה המקורית שלי, זה משנה כי א. הרבה מאוד חיות מוחזקות בתנאים שגם המטפלים שלהן בגני החיות יודו (אם הם אנשים ישרים) שהם לא מספקים עבורן, ומהווים הרעה יחסית לתנאים שלהן בטבע. בין אם מדובר בגן חיות שנמצא באקלים שונה לגמרי מהאקלים הטבעי של החיה (חום /קור), ובין אם מדובר במיעוט מקום לבעל חיים שבטבע עובר מרחקים עצומים, כמו פיל. אבל מה שעוד יותר חשוב זה ב. העובדה שנחטפות ונהרגות הרבה מאוד חיות כדי להצליח לספק לגני החיות את אותן חיות שמוצגות בהם.
כולכם צודקים
ההוכחה לכך שהסרט חלש, מלבד הבלחות ספורות, היא שלא באמת ברור מה הוא רוצה להגיד. והוא בהחלט לא אומר משהו משמעותי על הנושא המאוד משמעותי של חיים בעלי משמעות בטבע או בשבי.
אבל אם שאלת המשמעות הספציפית הזו של חופש/שבי/טבע/פרא/טורף-נטרף מעסיקה אתכם – "חיי פאי" הוא ספר שנוגע בו באופן שהוא גם עמוק וגם מזיז.
ג.
אני לא שש לסנגר על הסרט (כל''ה)
יען כי הגישה של הסרט כן צרמה לי. אבל.
"גן חיות עבור החיות שבו הוא כמו בית חם ואהוב עבור בני אדם, וכשהחיות חוזרות לטבע, הן בדיוק כמו כמה ניו יורקרים שהיו מוצאים את עצמם על אי בודד".
אני מרגיש את החבל מתהדק סביב צווארי בעקבות מה שאני עומד לומר, אבל גן חיות עבור החיות שנולדו בו בהחלט יכול לתפקד כבית חם ואהוב, ואריה שנולד בשבי ומוצא עצמו יום אחד בסביבה טבעית לא יתמצא הרבה יותר טוב מניו-יורקר (גם אנטארטיקה זה טבע, ואני לא יודע אם היא פחות מתאימה למחיה עבור אריה מסוגו של אלכס מאשר מדגסקר). לא משנה כרגע אם המצב הזה הוא באשמת האדם או לא, כי הסרט לא נוגע בנושא הזה.
אני חושב שאתה נותן מעט מדי קרדיט לילדים. לא, זו לא אחת מההודעות סטייל "גם ילדים הם מבוגרים!!!1", אני פשוט חושב שנקודת הפתיחה של ילדים, היא שחיות צריכות לחיות בטבע. הם ראו את כל הסרטי הדיסני-ים והסדרות בערוץ הילדים. הם יודעים שזה מוגזם. יוצרי הסרט (אני באמת חייב לטרוח לברר איך קוראים להם?) יודעים שהקהל יודע שזה מוגזם, קריקטורה, הומור, תפסיק את רצף האסוציאציות מתי שתחשוק.
"אתה צודק בדבר אחד – זה לא שרק החיים בגן החיות מוצגים בצורה מעצבנת, גם ההתמודדות עם הטבע לא מוצגת בצורה מקורית מבחינה תסריטאית"
אני צודק? במקרים כאלה אני מצטער שלא אמרתי את המשפט המוסכם. אני לא מתייחס לרמת התסריט, זה לא משנה לי כרגע. מה שכן משנה הוא שהסרט מביע תמיכה גם בחיים בשבי וגם בחיי הפרא.
הקופים היו זניחים, הלמורים היו זניחים, הפינגווינים היו זניחים. גם מלמן היה זניח, וגלוריה הייתה זניחה. רגע, אמרתי את זה כבר.
אולי זה קשה לסספונד שהם לא יודעים, אבל הם לא יודעים. כך שמבחינה מוסרית אין פגם בעלילה. אם הם היו יודעים מראש שאריות טורפים, הסרט לא היה עובד. מרגע שאלכס מגלה מה זה שהוא כה אוהב, הסטייקים מפסיקים להיות פתרון קל עבורו.
אני חושב שמה שמפריע ולא מסתדר, זה שהסרט לא נוקט עמדה רצינית לשום כיוון (בניגוד ל'משפחת סופר-על', נגיד, שנוקט עמדה רצינית לכל כיוון). כשעוסקים בנושא כזה מתבקש לתת גם הרצאה קטנה בנוגע למה נכון בעולם ומה לא. 'מדגסקר' לא עושה את זה, לטוב ולרע.
המזגן והמחשב לא מסתדרים יחדיו בבית של אמא שלי, ואני משנה פה מצב צבירה, אז אני חייב להפסיק כאן.
אמנם אי אפשר לשאול את החיות בגן חיות, אז כל הויכוח הוא תיאורטי,
אבל עד כמה שאפשר להניח הנחות – בהחלט יכול להיות שיש חיות בגן חיות שמבחינתן גן החיות עדיף על הטבע, מבחינת איכות החיים שלהן. נכון גם, שבעלי חיים רבים שגדלו בשבי יתקשו להסתגל לחיים בטבע, וסביר אפילו שימותו שם.
אבל כמו שכתבתי כאן באיזושהי תגובה, לא רק שיש הרבה מאוד חיות, ברוב גני החיות, שאין להן תנאים טובים. כל הסיטואציה שבה בכלל יש גני חיות גורמת להרג, לכידה וסבל של בע"ח במימדים גדולים. אז להציג גן חיות כבית חם ואוהב, זה כאילו שתיקח בנאדם שיושב בכלא, בתנאים טובים מאוד (הרבה יותר טובים ממה שהיו לו בחופש), ובסה"כ די מרוצה מהמצב שלו. אבל הוא שם אחרי שהרבה אנשים אחרים סבלו ומתו כדי לחטוף אותו ולהביא אותו לכלא. אם היית רואה סרט שזו העמדת הדברים בו, והית יודע את התמונה המלאה, לא היית חושב שזה מקומם?
אתה יכול לומר "מה זה קשור לסרט". אבל זה כן קשור – כי אם מראים לך רק את הצד הורוד של התמונה, כשהתמונה היא ברובה קודרת – זה שקר. אם מראים(בצורה מוגזמת, קיצונית ודי שקרית) שהחיים של בע"ח בגן חיות הם כיפיים, בלי לתייחס לצדדים אחרים של המצב, זה מרגיז.
בנוגע לתמיכה שהסרט מביע כביכול בחיים בטבע ו/או בשבי – יכול להיות שאתה צודק, צריך לחשוב על זה עוד קצת.
אני גם מסכים שהסרט לא נוקט עמדה רצינית לשום כיוון, וזה מה שמפריע.
כל הויכוח הוא תיאורטי
אני חושבת שאתה לגמרי מגזים. להאשים גני חיות שבגללם יש 'הרג, לכידה וסבל של בע"ח במימדים גדולים' זה ממש לא נכון.
רוב בעלי החיים הניצודים היום לא מגיעים בכלל לגני חיות. לרוב, אין בהם 'צורך' כיצורים חיים. גני-חיות שמכבדים את עצמם (וברור שלא כולם כאלו) לא עוסקים בציד ולא קונים מציידים.
אולי אני באמת לא מעודכן
את יכולה להפנות אותי למידע שעליו את מתבססת?
אם גני חיות לא משיגים חיות שניצודות, מאיפה הם כן משיגים אותן?
אולי אני באמת לא מעודכן
ראשית, גני חיות נוהגים לדאוג לכך שהחיות שהם מחזיקים יתרבו. שנית, הם מחליפים בינהם בעלי-חיים, או מוכרים לגני-חיות אחרים.
אין לי כרגע לאן להפנות אותך (אני עדיין מחפשת), אבל נכנסתי לאתר של גן-החיות של סן דייגו והגעתי לקישור מהאתר שלהם לאתר של WWF (+) אני מניחה שארגון כמו ה – WWF לא יעבוד עם גן-חיות שעובר על חוקי ציד וסחר בבע"ח.
בכל מקרה, התייחסתי בעיקר לטענה שלך שציד *במימדים גדולים* נעשה כדי למלא גני-חיות. נראה לי (אני מודה – אין לי כרגע שום הוכחה) שכיום פשוט כבר אין צורך – יש מספיק חיות בגני החיות.
(+) World Wildlife Fund – לא אלו מההיאבקות
כמו שציינתי, מינים רבים מאוד לא מתרבים או כמעט לא מתרבים בשבי
ואם אין מספיק חיות שנולדות בשבי, גני חיות לא יכולים להשיג את החיות שהם רוצים רק מזה שהם מחליפים או מוכרים אותן.
אני אשמח אם תצליחי למצוא נתונים נוספים – אני מקווה שגם לי יהיה לי זמן לנסות למצוא מידע על הנושא, ואם כן, אני אחזור איתו הנה.
אמנם אי אפשר לשאול את החיות בגן חיות, אז כל הויכוח הוא תיאורטי,
החיות שעבורן עדיף לחיות בגן החיות מאשר בטבע משולות לאדם שהיה קשור בחבל של שני מטר לצווארו כל ימיו, ולא יהיה מוכן לצאת מעבר לשני המטרים האלה גם אם יתנו לו. המקום הטוב ביותר לחיות בר הוא בטבע, מכיון שאליו הן מותאמות. אם לוקחים אותן כשהן צעירות, כולאים אותן בכוח ומרגילים אותם לחיים מנוונים, מובן שהן לא ישרדו כשיצאו מגן החיות. אבל המטרה שלנו צריכה לדאוג שהן לא יגיעו למצב הזה מלכתחילה, ולא להשתמש במצב הזה כטיעון לסיבה שבגללה הוא מועיל להן!
ואגב, quizzie, קצב הכחדת המינים כיום מוערך בכעשרה מינים ליום. שזה לא פחות מפחיד מהנתון שאתה העלית.
לא הבנתי אם את מתווכחת איתי,
אבל אם כן – את מתווכחת עם האדם הלא נכון. אני מסכים איתך לגמרי (מה שאמרתי על חיות *ספציפיות* – כלומר בעל חיים X או Y – שאולי טוב להן יחסית בגן חיות, בא רק כדי להדגיש את האמירה שלי בהמשך, שבאופן כללי גני חיות הם דבר רע. בגלל זה נתתי כאן בעצמי, באיזה מקום, את הדוגמה של בנאדם בכלא).
לא הבנתי אם את מתווכחת איתי,
אני באופן חד משמעי לא מתווכחת איתך, אלא עם למינג בדרכים. אני סומכת את ידיי על כל מה שאמרת בדיון הזה עד כה. הרגשתי רק שיש צורך לחזק את הנקודה.
לא הבנתי אם את מתווכחת איתי,
אני מתנצל שאני לא עונה להודעות שלך, אבל אני מנסה להימנע מדיון שלא קשור לסרט או לקולנוע באתר הזה. רק אגיד שאת מעלה נקודות טובות.
יכול להיות
אני מניח שאין לזה הרבה חשיבות בדיון הזה. בכל מקרה, בדיקה קצרה באינטרנט העלתה נתונים שנעו בין 15 לכ- +200 מינים ביום. אני השתמשתי במידע מודפס ממחקרים אמינים יחסית, אבל בן יותר מעשר שנים.
אולי ההבדלים נובעים מאי ספירה של צמחים או חרקים בחלק מההערכות.
מה שלא יהיה, הסיכוי לקריסה אקולוגית בכל אזור נתון גדל מיום ליום.
אם את רוצה
קישור קצת יותר עתיק למה שאמרת, הפעם לגבי היצורים שכיום נוהגים להתווכח מעבר למסכי מחשב – משל המערה, של אפלטון.
אם את רוצה
אכן, משל המערה הוא דוגמא טובה – רציתי לפשט מעט את הסיפור. :)
הידע שלי בא מהמרצה שלי לאקולוגיה. גם הוא, כמובן, אמר שיש כמה וכמה הערכות לגבי קצב הכחדת מינים.
אני רק רוצה לחדד משהו:
גן חיות הוא אף פעם לא בית חם ואהוב עבור חיות. הוא גם לא כלא. חיות שבי המשוחררות לחיק הטבע לא מרגישות כמו ניו- יורקים. אנחנו לא מבינים את המודעות של חיות, או תפיסתן את המציאות- אנחנו רואים התנהגות מסוימת ומשליכים אותה על תפיסת המציאות שלנו. מכאן, ברגע שאתה מאניש חיות, אתה בכל מקרה תיאלץ להעביר גם את גן החיות למושגים של בני אנוש, ולחבר בינהם בעזרת רגשות אנושיים. להפוך גן-חיות לבית אוהב יהיה שקר בדיוק כמו להפוך אותו לכלא.
מצד אחד - אתה צודק
בזה שאנחנו לא באמת מסוגלים להבין לעומק מה חיות חושבות ומרגישות.
מצד שני – ניקח (למשל) קוף שיש לו מרחב מחיה מאוד מאוד מצומצם בגן חיות, ושפוצע את עצמו, תוקף קופים אחרים וכולי. במקרה כזה ה"האנשה" של הקוף, בכך שנגיד שהוא כלוא, היא נכונה.
רגשות ותחושות בסיסייים מאוד, כמו מצוקה וכאב, ניתנים לזיהוי בקלות יחסית, גם כשאין האנשה של החיות.
מצד אחד- אתה צודק (הכה''ב בקאמבק מטורף)
מצד שני, קל למצוא גני חיות שבעלי החיים הכלואים בהם לא משדרים מצוקה וכאב ברמה הבסיסית המשותפת לנו ולהם. מכאן שהצגת גן החיות כבית, גם אם היא פחדנית, לגיטימית מבחינה מוסרית.
נ.ב- יצא לי לראות סרטים ולקרוא ספרים גם על אנשים שמנסים להגיע לכלא, כיוון שאין להם כלים להתמודד עם החיים שבחוץ. אני מנחש שגם יצא לך.
תלוי מה אתה מוכן לקבל בתור ''רמה בסיסית משותפת''
של סבל לאנשים ולחיות.
אתה יכול לעיין, למשל, בסקירה הבאה על גני חיות, שכוללת גם התייחסות למחקרים שמהם יוצאים גני החיות מאוד לא טוב, בלשון המעטה:
http://worldanimalfoundation.homestead.com/WAFZoos.html
וכמו שציינתי כאן כבר, הבעיה היא שגני חיות יוצרים מצב שבו יש חוסר בבע"ח מצד אחד, ועודף בבע"ח מצד שני – ולכן מצד אחד גורמים לחטיפת בע"ח מהטבע, כמו שמתואר כאן:
http://www.idive.co.il/Index.asp?ArticleID=615&VolumeID=&CategoryID=24
ומצד שני גורמים לחיסול בע"ח, כמו שמתואר כאן:
http://www.anonymous.org.il/gneihayot.htm
בנוגע לאנשים שבוחרים להגיע לכלא, אין שום מקום להשוואה. חיות הרי לא יוזמות בשום צורה את החטיפה שלהן לגן חיות, או את הלידה שלהן בו, ולא מבצעות פשעים במכוון כדי להגיע אליו.
מצד אחד- אתה צודק
אם המטרה היא להוכיח שגן החיות הוא לא בית הולם, לא צריך לחפש סימני מצוקה וכאב אצל החיות כדי לדעת את זה. כמו שכבר אמרתי בדיון הזה, גם אדם שרוצה לחיות בכלא כי ככה הוא רגיל לא משדר "סימני מצוקה וכאב". להפך, בכלא נוח לו. זה לא אומר שזה המצב שצריך להתקיים.
אם לסבתא שלי היו גלגלים, היא הייתה מוזרה יותר ממרלין מנסון
אבל אין לסבתא שלי גלגלים, והמטרה היא לא להוכיח שגן החיות הוא לא בית הולם. הצלחתי להמנע עד עכשיו מהדיונים על האינטרסים של אמא אדמה, ואני נחוש להמשיך במגמה זו.
וכדי להדגיש את הנקודה, אני אקדיש עוד שלוש שורות וקצת כדי להסביר שלאורך כל הדיון לא נגעתי בסוגיית "האם טוב לחיות בשבי" אפילו פעם אחת, וכל תרומתי לדיון נגעה לשאלה "האם יתכן הדבר שחיית שבי תעדיף את גן-החיות על גבי הטבע *למרות* מה שטוב לה כיצור פרא".
אם לסבתא שלי היו גלגלים, היא הייתה מצטרפת לשלך על תקן טוויגי.
אוקי, אז אנחנו מסכימים: בהחלט ייתכן שחיית שבי תעדיף את גן החיות. אני רק מתווכחת עד כמה ההעדפה הזאת אכן "אמיתית".
הסרט מצחיק, ה''עלילה'' מעצבנת במיוחד
האם לדעתך יש משהו פסול עקרונית בגני חיות? האם לדעתך החיות שנמצאות בגן החיות תמיד סובלות יותר מאשר בטבע, או שייתכן מצב שבו החיים של החיות בגן החיות טובים יותר משהיו אם היו נולדות בטבע?
חיים בשבי
בכוונה לא השתמשתי במילה סבל, כי המילה מתארת בעיקר כאב פיסי.
החיות בשבי נהנות מאספקת מזון קבועה (גם אם די משעממת בדרך כלל) וטיפול רפואי, ותוחלת החיים שלהן גבוהה משל חיות בטבע. הן לא סובלות במובן הזה.
הבעיה היא שזו לא סביבת החיים הטבעית שלהן. הן בנויות לחיים בסביבות מסויימות, ואני חושב שהן מרגישות שמשהו לא בסדר, גם אם הן נולדו בשבי ולא חשו חופש מעולם. מי שראו פעם נמר מסתובב הלוך ושוב בכלוב שלו יבינו אולי למה אני מתכוון. אולי נסתכל על זה כך – מניעת החיים שהיו "מיועדים" להן מונעת מהן את מה שאנחנו רואים בו אצלנו "מימוש עצמי".
נכון, גם אנחנו חיים בתנאים שונים מאלו שאנחנו בנויים לחיות בהם. לא שאני חושב ש*אנחנו* מסתדרים בתנאים הקיימים כל כך טוב, אבל לנו לפחות הייתה איזושהי בחירה (ואם לא לנו אז לאבותינו, ואם לא להם אז למי שכפה עליהם חיות כך). לחיות בשבי לא הייתה.
מה שעושה את כל העניין לבעייתי עוד יותר הוא שאנחנו מחזיקים את החיות בשבי לשם השעשוע שלנו. אני לא צמחוני, ואני לא מתנגד באופן חד משמעי לניסויים בבעלי חיים, אבל זה כבר מוגזם.
אולי זה לגיטימי להחזיק בשבי פרטים ממינים שנכחדו בגלל שהרסנו את סביבת המחייה שלהם (ואם הרסנו אותה המין יכול להיחשב כנכחד במלוא מובן המילה ולא משנה כמה ולא משנה כמה פרטים עוד חיים בידינו), או כאלו שנולדו בשבי ולא יוכלו לעולם לחיות בטבע. אבל בואו לא נשלה את עצמנו שאם הצלנו אותם ממוות אנחנו עושים להם טובה כזו גדולה.
חיים בשבי
אני תמיד קיבלתי את הרושם שהנמר מסתובב בכלוב כי כל כלובי הנמרים שראיתי עד היום היו, משום מה, קטנים בצורה מזעזעת, שבאמת גובלת בהתעללות בבעלי חיים – זאת בזמן שלאריות, למשל, היה שטח פתוח יחסית גדול.
אף אחד לא מנסה לטעון שאנחנו עושים לחיות "טובה גדולה", אלא שאנחנו לא מבצעים כאן התעללות בבעלי חיים (באופן כללי, כאמור – מקרה הנמרים מראה שגם בגני החיות לעתים מתנהגים לחיות בצורה שנראית כמו התעללות).
השאלה היא האם מה שאנחנו לוקחים מהחיות (את מה שאתה מכנה "סביבת החיים הטבעית שלהם") פוגע בהן יותר מאשר החיים באותה סביבת חיים טבעית היו פוגעים בהן. אנחנו לא יכולים לשאול את החיות האם הן מעדיפות לחיות כאן או ב"חופש".
יתר על כן, טענות כמו "מימוש עצמי" נראות לי כמו האנשה של החיות. מזכיר לי הודעה שקראתי פעם שהתנגדה לעיקור חתולים כי זה מונע מהחתולות את חדוות האמהות. אני לא אוהב לדבר על "ייעוד", לא לבעלי חיים וגם לא לבני אדם. אלא אם אתה מאמין שיצר אותנו אל (ואז זה תפקידו לשחרר את החיות אם הן לא ממלאות את ייעודן בכלובים), אין שום סיבה שתחשוב שיש לבעלי חיים "ייעוד" כלשהו. יש רק סביבות שבהן הם התפתחו – וכלל לא ברור שאלו הן הסביבות האופטימליות עבורם.
די מפתיע אותי גם שאתה לא צמחוני, אבל החזקת החיות ב"שבי" למען ה"שעשוע שלנו" מקוממת אותך. גם אכילת בשר היא "שעשוע" (רובנו יכולים להתקיים יפה מאוד על דגים ותחליפים מהצומח) אבל תעשיית הבשר גורמת סבל לבעלי החיים – בזמן שהם עוד חיים – הרבה יותר מאשר מה שנגרם בגן החיות. אם כואב לך לראות את הנמר בכלוב, כמה יכאב לך לראות תרנגולות בכלוב, למשל? ארגוני בעלי החיים ישמחו להראות לך את הצפיפות שהולכת שם. אז דווקא על גני חיות לומר "זה כבר מוגזם"? נראה לי שאתה נטפל לזוטות במקום לבעיות העקרוניות.
יתר על כן, אני מניח שלא קשה למצוא עוד הצדקות לקיום גני חיות – כמו שאמרת, בין אם נרצה ובין אם לא, יש בעלי חיים שחיים בשבי ויש לטפל בהם, ויש מינים בסכנת הכחדה שיש להציל במחיר הוצאתם מסביבת המחייה המקורית שלהם, ויש גם חשיבות גדולה לכך שבני אדם יהיו מודעים לקיום של חיות ואולי גם יפגינו התחשבות יותר גדולה בהן כשיש בידיהם לפגוע בהם בטבע. לא צריך לטעון שאנחנו עושים לחיות "טובה גדולה". מספיק לטעון שאנחנו לא עושים להן עוול.
אגב, אני חושב שהטיעון שלך, לפיו אם הרסנו את סביבת המחיה של מין פירוש הדבר הוא שהוא נכחד ללא תלות בכמות הפרטים ממנו שעדיין חיים, הוא לב ההבדל בין הגישות שלנו. אתה לא מוכן לקבל את קיום בעל החיים בנפרד מה"סביבה הטבעית" שלו ויש לדעתך משהו פסול בבעל חיים שלא חי ב"סביבה הטבעית" שלו, אם אני מבין נכון את כוונתך.
''רובנו יכולים להתקיים יפה מאוד על דגים ותחליפים מהצומח''
כלומר, אתה מאמץ את הגישה של הסרט, שדגים הם לא חיות שיש להתחשב בהן או להרגיש אשמה על אכילתן.
אני חשבתי
שאולי הוא נתון תחת איזושהי תפיסה שהדגים הנמכרים למאכל גדלים להם בשלווה בים עד שבא יום תפיסתם, ולא בדיוק כך הדבר.
למינג בדרכים, הנה כמה כתבות שאולי כדאי לך לקרוא:
http://www.anonymous.org.il/fish.htm
(את הסרט לא ראיתי, אבל מהתגובות כאן הבנתי שדיון בנושא צמחונות יכול להתעורר כאן בכל רגע, ואני מעודדת)
אני חשבתי
תודה, חיפשתי כתבות מהסוג הזה. הבעייה העקרונית לא השתנתה: אפשר לוותר על כל תעשיית הבשר והנזקים שהיא גורמת ולהסתפק רק בתעשיית הדגים (והנזקים שהיא גורמת). הסיבה שהבאתי את הדגים מלכתחילה היא כדי למנוע הסטה של הדיון לכיוון "בני אדם חייבים בשר כדי להתקיים", אבל אני רואה שהמחיר של אי הסטת הדיון לכיוון אחד פירושו הסטת הדיון לכיוון אחר.
''רובנו יכולים להתקיים יפה מאוד על דגים ותחליפים מהצומח''
לא, אבל מה עדיף: להתקיים גם על דגים וגם על המבורגרים, או רק על דגים? כל סיפורי הזוועות על תנאי גידול גרועים שקראתי עד היום של ארגוני זכויות בעלי החיים התייחסו ליונקים ועופות, לא לדגים, ואני משתף איתם פעולה לצורך הדיון.
כדאי גם לזכור שמדובר כאן בטענות לא נגד *אכילת* החיות, אלא נגד הצורה שבה מגדלים אותן עד לאכילה. ההבדל עצום, אבל להיכנס לעובי הקורה פירושו דיון שלא שייך לאתר, וגם לא לסרט.
זו לא התעללות אם אתה מגדיר התעללות
כגרימת כאב פיסי.
"מימוש עצמי" היה נסיון- אולי כושל – להסביר למה אני מתכוון. גם אני לא מאמין בשום ייעוד, לא של אנשים ולא של חיות. כוונתי הייתה לכך שחיות בנויות, מותאמות ו"מרגישות בנוח" בסביבתן הטבעית.
לא רציתי להיכנס לדיונים בנוגע לצמחונות. אני מכיר את צורת הגידול התעשייתית של חיות למאכל, וזו אכן התעללות.
אם זאת, אחרי מליון שנה של ציד תתקשה לשכנע אותי שצמחונות היא הדרך הנכונה היחידה לחיות.
הפסול שאני מוצא בחיי חיות בשבי הוא בנזק לחיה, לא לאיזו כוונה אלוהית שכל אחד יחיה בסביבה הטבעית שלו.
הוצאת בעלי חיים בסכנת הכחדה לא מצילה את המין. אם הרסת את סביבת הגידול, הכחדת 20 מינים והצלת אחד, לא תוכל ליצור את הסביבה של האחד הזה מחדש.
(כן, גם הרעיונות של פארק היורה לא משהו לדעתי :-)
הסרט מצחיק, ה''עלילה'' מעצבנת במיוחד
הוא אפילו לא כל כך מצחיק.
אבל תחשוב רגע, שחיות שחיות בשבי לא יודעות לטרוף בעצמן, לא יודעות איך להתגונן מפני טורפים, למצוא אוכל באופן כללי, להתגונן ממזג אוויר רע כשיש, מחלות וכל החרא. בעצם, חיות בשבי לא יודעות אפילו על קיומם של הדברים האלה, הן יודעות שיש מי שמאכיל אותן ומטפל בהן ודואג להן בכל מצב כך שבעצם חיות בשבי לא במיוחד יכולות *לרצות* לצאת החוצה, כי הן לא יודעות מה יש בחוץ, הן אפילו לא יודעות ש*יש* משהו מעבר לסורגים של הכלוב שלהן.
(נו, כמו הקטע הזה עם המערה של איזשהו פילוסוף.. סוקרטס נדמה לי. בסרטים אחרים לא ממש חושבים על זה, מניחים שהחיות באופן טבעי יודעות בדיוק מה יש בג'ונגלים וביערות בטבע בלי להיות שם פעם אחת)
הסרט מצחיק, ה''עלילה'' מעצבנת במיוחד
אתה מתכוון כנראה ל"משל המערה" של אפלטון.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F
הסרט מצחיק, ה''עלילה'' מעצבנת במיוחד
נו, אבל הייתי לפחות קרובה?
(אין לי זיכרון כל כך טוב לשמות של פילוסופים יווניים.)
וואו
איזה תמצות גרוע של המשל.
וואו
אכן. הרעיון הוא שאם זה לדעתך גרוע, תתריע על כך או תשפר.
חיות שבאמת קשה להן
סליחה, אני מתנצל מראש, אבל פשוט לא יכולתי להתאפק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3113539,00.html
אכן, זו התעללות בחיות
אבל איך שהוא נראה לי שלרכב על סוס וכל הזמן לבעוט לו בבטן שיזוז יותר מהר – זו לא התעללות פחות גדולה.
לדעיתי...
סרט מצחיק לאללללללללללללללא!!!
אבל איכשהו ,לא יכולתי להסתכל עליו ברצינות. אחד הסרטים היחידים (מסוגו) ,שגרמו לי לצחוק כל כך הרבה , אולי בגלל שאיתי את זה עם חברים שלי ,והם צוחקים מכל דבר חצי שעה ,במיוחד צחקתי מה 'עצירות של דודה שושי ' ,ומהקטע שצוחק על כוכב הקופים עם פסל החירות , אבל עוד פעם אני אומר ,אני לא מצליח להבין מה ההתלהבות **הענקית** שלכם מכל הענין ,אתם לקחתם אותו יותר מדי רציני…יכול להיות שאני טועה , אבל ככה ניראה לי , ניסיתי להסתכל על כל הקטע הזה רציני , ופשוט אי אפשר 'בואו נחזור לציביליזציה?' נו באמת ,אל תקחו את זה רציני…
כולה סרט ,אני מבין שיש השפעה על הסרט לילדים ועל איך שמציגים את ההתנהגות לבעלי חיים , וזה ממש מופרח ,אבל תסבירו לי , איזה מסר אפשר להעביר ,בשך הכול סרט קיץ מהנה לילדים ואולי יותר אפילו למבוגרים ,אני נהנתי , לא הסתכלתי על ההשפעה שיש לילדים מזה.
ושאומרים שם ,בהתחלה ,פאקינג מאנקי , או מאדר פא..,או נושך או כל דבר אחר ,תסתכלו על זה בעין שונה ,סאות'פארק יותר גס , וזה גם אפילו לא נקרא גס ,סוג של הומור ,לא רציני כמו שקר ,אבל גם מצחיק..
תגבו
אהבתי את 'אלכס אוכל את כולם'
ותאמיני לי שניסיתי לקחת אותו ברצינות (זה לא חוכמה שהחברים שלי גרמו לי לצחוק מהשטויות שלו) ,אבל זה פשוט לא שווה את ההערה על זה שחיות נהנות בגן חיות ,נו ,לי זה די ברור שהחיות לא מסתלבטות כל היום בגן חיות כמו בסרט ,זה סתם.
לא היה לי אפילו רצון להבין מהי ההשקפת עולם של היוצרים .
וזה ההבדל הגדול בין סרט סטיייל מדגסקר לסטר כמו שרק ,שאותו באמת לקחתי ברצינות ,וההומור שלו הוא הומור שאי ארפשר להשוות למדגסקר.
נ.ב.- מה הקשר לכותרת שלך?
אה? כמי שגרה
צמוד לגן החיות התנכ"י בירושלים ומבקרת בו שלוש פעמים בחודש, אני יכולה לחתום לך שהחיות שם מסתלבטות כאילו אין מחר.
הדוגמה הכי טובה תהיה, באופן מתבקש, האריה. גודל בכלוב שלהם עולה על שבעים מטר, להארכתי. הוא ענק, מרווח, יש להם צל, שמש ואפילו בריכה. והם אריה ולביאה אחת בכלוב, זה הכל.
בכל עשרות הפעמים שראיתי אותם, הם לא עשו שום דבר חוץ מלהסתלבט בשמש או בצל. כלום. הם מנמנמים 18 שעות ביממה, אגב.
ונו, לא ניסית לקחת ברצינות את הסרט? זבש"ך. לקחת ברצינות את שרק? עוד יותר זבש"ך. מה לעשות, אף על פי שמדגסקר הוא סרט קיץ, כן, יש לו גם ערך מוסף. בהחלט.
אגב, העכרור הוא זכר. הוא אפילו מוכר זקנים מזויפים! (האם זה אמור לגרום לנו לחשוד?)
אל תסתכלי עליו ככה.
בשרק יש מסרים נוקבים נגד פינוי אנטי-דמוקרטי של יצורים(*) מבתיהם.
———–
(*) ואנחנו הרי יודעים למי התגית "יצורים" הודבקה במשך ההסטוריה.
אה? כמי שגרה
את מודעת לזה שבסוואנות באפריקה, תחום המחיה של האריות הוא מאות דונמים, נכון?
"עולה על שבעים מטר" זו פשוט לא הגדרה נכונה לתאר בית גידול טוב לאריות. ועצם זה שהאריה והלביאה מנמנמים כל הזמן לא אומר שטוב להם. דרך אגב, פעמים רבות בטבע הלביאות חיות יחד כדי לצוד, ולא עם האריה, כך שייתכן שהעובדה שהם זוג אחד בכלוב לא ממש משמחת אותם.
גם בסוואנה יש לאריות וללביאות צל, שמש ואפילו בריכה. יש להם גם הרבה מאוד מקום, אריות אחרים שיוכלו לתקשר איתם וגירויים רבים שיגרמו להם לא לישון כל הזמן אלא להיות פעילים (ציד, גידול גורים, הגנה על העדר ועוד). כך שאני לא מקבלת את הדוגמא שלך.
אה? כמי שגרה
אני חושבת שאם היית ישנה לך 18 שעות במקום אחד כל היום, זה לא היה מפריע לך.
קומדיה מנסה (לפעמים מצליחה) להצחיק!
שוב אתה חוזר על התיאוריה שכבר הועלתה כאן רבות, כאילו יוצרי הסרט מאמינים שבתי הכלא (גני החיות) טובים לחיות הכלואות. ואני שואל, אולי ההיפך? כשאתה מנסה להצחיק, אתה מראה מציאות הפוכה. אם אתה חושב שברור לכולם שגני החיות אינם מקום ראוי לחיות, כשתרצה להצחיק תצייר מציאות הפוכה שבה החיות נהנות עד קצה הזנב. לסיכום, אני לא חושב שהטענות נגד הסרט בענין הזה מוצדקות, מאחר ונדמה לי שגם יוצרי הסרט חושבים כמוך.
לא נראה לי
ההנאה של הגיבורים (חוץ ממרטי ודמויות-משנה – הפינגווינים) מהחיים שלהם בגן החיות, והתנאים המעולים שיש לכולם, אמנם מוצגים בצורה מוקצנת שנראית מגוחכת. אבל אני חושב שזה רק כדי להדגיש את העובדה שמרטי לא רוצה לברוח כי רע לו, אלא כי משעמם לו.
אם זו הייתה סאטירה, היא עברה ביעף מעל ראשי והתרסקה ברעש אל קיר גן החיות, כשהיא מפספסת בשני סנטימטר את צוות הפדיקור/מניקור האישי של אלכס.
ללונג ג'ון
לונג ג'ון למה לא להשוות את
"מדגסקר" ל"שרק2"?
רגע,
לא אמרו שמדונה או ג'ניפר לופז היו אמורות להיות גלוריה ולא ג'דה פינקט סמית'? ולא אמרו שג'ורג' מסיינפלד היה אמור להיות מלמןולא דיוויד שווימר?
רגע,
בכנות – אם זה היה קורה, היינו שמים לב להבדל של ממש?
אמרו, אבל זה היה מזמן.
תגידו, זו לא היית גרסת רימייק
ל"החוף" עם ליאונרדו די קפריו?
רק בלי ליאונרדו דיקפריו, ועם חיות מצויירות ומותאם לילדים?
הסרט מאוד מצחיק
אבל האנימציה מחורבנת והעלילה די משעממת. בקיצור: 80 דקות של צחוקים בלבד.
האנימציה מחרבנת?
לגבי העלילה זה כבר ענין של טעם, אבל האנימציה היתה יוצאת מן הכלל! אם אפשר לשאול- באיזה סרט ראית אנימציה שעולה על זו? כי כשאני ראיתי את הסרט בפעם הראשונה דווקא חשבתי שההתחלה היתה די משעממת, אבל שהאנימציה הנהדרת היא זו שגרמה לי להישאר לצפות בסרט כולו.
לא מחורבנת אבל גם לא משהו
מבחינת דמויות, האנימציות של שרק וגם של כל הסרטים של פיקסאר עד כה הן יותר טובות מהאנימציה של הסרט הזה.
כולם להזיז ת'טוסיק!
ואם אפשר לעוץ לי בעניין הפסקול העברי של הסרט – יש דבר כזה בשוק? אני צריכה את השיר הספציפי המרומז בעדינות בכותרת, ותהיתי אם מי יודע מה על כך. תודה מראש
מי, מי עושה את מלך הלמורים בעברית?
הוא עושה עבודה *נהדרת*.
הא?
כלומר, לא זוכרת…ברון כהן אולי?
לא, בעברית.
באנגלית זה אכן ברון כהן, וגם הוא עושה עבודה נהדרת – אבל מה שמדהים הוא שהמדבב לעברית עשה עבודה טובה לא פחות.
למישהו יש מושג מי זה?
כן, הבנתי שהכוונה הייתה לעברית.
אבל לא הייתי בטוחה בטוהר כוונותיך (ה-* בלבלו אותי). ראינו את הסרט בעברית מזמן יחסית (בבית יש גרסה המדובבת לרוסית), ולא זכרתי את טיב הדיבוב.
אבל אולי אתה יודע אם מפיצים את הפסקולים המדובבים כמוצר נפרד? (הילדונת זכרה לטובה את שיר הלמורים, יש תחרות כשרונות צעירים באופק – she'd like to move it, move it).
שחזור של 'מיס סאנשיין הקטנה'?
היי! עוד לא ראיתי את מיס סנשיין,
אבל ככל שאני נגד הקונספט של תחרויות ראווה לילדים, אצלנו זה פשוט חלק מחוג הבלט שלה, לקראת פורים (כולל תחפושות). אז לכולם יהיו נסיכות ולי יהיה למור!
אני מצטער
אין לי שום דבר נגד למורים, אבל הרעיון של ילדה קטנה מופיעה בתחרות כשרונות צעירים עם שיר ששקול ל"תזיזי ת'ישבן תנענעי ת'תחת" עדיין קצת מטריד.
לשיפוטך, הקליפ המקורי של השיר. לא נגענו.
http://www.youtube.com/watch?v=bs2IkAVr4Ws
אויייש..
איך, עם כל מסכי הציניות, הצלחתי להתעלם מזה? כל הלמורים המרקדים, והתרגום החביב (זה *טוסיק*, כמה חמוד?), אבל באמת מבוסס על משהו כ"כ סליזי. יאק. תודה, לא יזיק לשקול שיר אחר. יש הצעות?
ראיתי את מדגסקר בתמימות לא אופיינית
תוך התעלמות מכוונת מכל מסר שהוא מעבר לחיות חמודות בהרפתקה. זה היה הסרט הראשון שלנו בקולנוע (של הילדונת ושלי ביחד), לכן הצלחתי להדחיק בקלות מפתיעה כל הקשר חיצוני גם לשיר המדובר.
למרות שבעקרון, סשה ברון כהן יכול לדבב גם בעברית
נשברתי אחרי עשר דקות צפייה
איפשהו באיזור היומולדת ואחרי כמה פאנצ'ים נדושים שלא ממש הצליחו להצחיק אותי החלטתי ששום דבר מרתק לא יצמח מהסרט הזה,אבל לאור התגובות פה נראה לי שאני אתן לזה עוד צ'אנס
לא מגיע לו.
__________________________
הממא הולכת לשבור אותי.
מה אתם אומרים על הסרט הזה אחרי 15 שנה?
אני נולדתי ב2007 אחרי שהסרט יצא אבל ראיתי אותו מלא בילדותי ולפי דעתי עם הסרט הזה היה יוצא היום הוא לא היה מצליח כמו שהוא הצליח ב2005 אבל גם עדיין אפשר לאהוב את הסרט הזה שהוא בן 15 שנה וליהנות ממנו מה אתם אומרים עם אתם רואים את מה שאני כותב?