דו"ח קופות שבורות – 6.10.2003

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 7 באוקטובר 2003Posted in: חדשות

גמר חתימה טובה!
מקווה שהיה לכם צום קל.
בלתי אפשרי עבורי לכתוב דוחק"ו
נורמלי עם צאת החג. אני עוד
בקושי מספיקה להתיישב מול
המחשב, וכבר קמה שוב והולכת
למטבח במטרה לנשנש משהו. זה לא שהצום היה כזה נורא עד שאני לא יכולה לחשוב על שום דבר פרט לאוכל, אלא שקצת אחרי סיום הצום נתקפתי חשק לבשל. ואם יש אוכל טרי (כלומר, לא כזה שחומם במיקרו, אלא כזה שבושל באותו רגע) – אז אני לא יכולה להפסיק לאכול. כל עוד זה לא כרישה. מצטערת מאוד, הכרישה עדיין מאיימת עלי.
טוב, די. לא זה המקום לדון בתסביכים שלי (מה גם שעם הזמן אני מפתחת יותר ויותר מהם). אבל מצד שני, מצב הקופות של השבוע לא מצדיק כתיבת דוחק"ו.

בעצם, מצב הקופות של השבוע מוציא לגמרי את התיאבון.
קחו למשל את המקום הראשון: 'School of Rock'. אוקיי. קומדיית רוק'נ'רול. יפה מאוד. אבל למה לשים את ג'ק בלאק בתפקיד הראשי? לבנאדם יש סקס אפיל של ממרח זיתים (אם כי לטובת ממרחי זיתים ייאמר, שאני לא מקבלת בחילה בכל פעם שאני רואה אותם). בסרט, בלאק ג'ק הוא מוסיקאי מתוסכל שהועף מלהקת הרוק שלו, וכדי להרוויח את לחמו הוא עובד כמורה מחליף בכיתה ד' של בית ספר פרטי כלשהו. אלא שיש לו שאיפות – הוא רוצה לזכות בתחרות נגינה
(It's all about the Money), ולכן הוא מגייס את ילדי הכיתה ומקים עימם להקה. בסודי סודות, כמובן. רק זה חסר לו – שמנהלת בית הספר (ג'ואן קיוזאק, המשולה לצלי בקר בבצל ויין) תשמע על תוכניותיו הזדוניות להשחתת נפש הילדים.

באופן לא צפוי הביקורות מתלהבות עד מאוד. אני כבר לא יודעת מה יותר גרוע – זה שהן מתלהבות מהמשחק של ג'ק בלאק, או זה שהן היו עשויות להתלהב מה… ילדים ה… מקסימים (בררר…).

עדיין בענייני אוכל, הרשו לי להביע את הסתייגותי משונאי הצמחונות המקצועיים, שטוענים שאין כמו "הדבר האמיתי". צר לי להרוס לכם את האשליות, אבל קציצות מטבעול-טחון (סויה. חס וחלילה מטופו) יכולות לפעמים להיות טעימות הרבה יותר מכל בשר אחר. ככה גם בסרטים נוסחתיים – סרט עשוי היטב (מבחינה מקצועית. לא וול-דאן) עשוי להתגלות לפעמים כ"דבר האמיתי". כמו למשל המקרה של 'Out of Time': דנזל וושינגטון הוא מפקד משטרה בעיירה קטנה ושלווה. השלווה, כמו שאוהבים להגיד, מופרת בעקבות שני מקרי רצח ואז גם דנזל שם לב שאולי כדאי לו להתחיל לחקור מה קרה שם, לפני שהוא בעצמו יהפוך לחשוד.

הביקורות חצויות בדעתן. מרביתן דווקא מסמפטות את הסרט ואומרות שהוא עשוי היטב, בעיקר בגלל המשחק של הוושינגטון השחור, אך נשמעים גם שונאי-צמחונות הטוענים בדיוק את ההיפך: הסרט כה נוסחתי עד שהוא לא יכול להתעלות על עצמו, או על הז'אנר, ולוושינגטון (השחור, כן?) כבר היו ימים יפים יותר. גם וושינגטון הירוק חצוי בדעתו. הוא די נינוח עם פתיחה של 16.2 מיליון, אך מצד שני, כבר היו לו ימים יפים יותר ואם הוא רוצה להחזיר עלויות, הוא יצטרך להיזהר שלא יעבירו אותו מהר מדי לאש נמוכה.

בחצי השני של הטבלה, 'Lost in Translation' עושה חיל, ולאחר שהכפיל את מספר הקולנועים בהם הוא מוצג, הוא טיפס השבוע למקום השביעי. מנגד, 'היו זמנים במקסיקו' נופל, כעוגה שלא תפחה יפה. השבוע ירדו רווחיו כמעט ב-50%, מצב המזומנים הכללי שלו הוא הטוב מכל סרטי העשיריה השבוע, אם כי בליגה של "הגדולים" הוא לא היה מחזיק מעמד. אולי כי כל המזומנים הלכו ל'פיראטים מהקאריביים'. הם אמנם נמצאים מחוץ לטבלה, אבל צפויים לעבור בשבוע הבא את קו 300 מיליון הדולר המרשים.

בערב סוכות הבא עלינו לטובה נוכל לשיר, כדברי הסלוגן העברי, "בואי כלה". כן, כן, הנה הם באים: טרנטינו. אומה ת'ורמן. 'קיל ביל – חלק ראשון'. כבוד.
עוד ייצאו ויבואו: 'אכזריות בלתי נסבלת', הקומדיה הרומנטית של האחים כהן, שתתחרה מול טרנטינו בשאלה למי, למי, יש יותר כבוד; 'Good Boy!', שזה כמו 'כלבים נגד חתולים', רק בלי החתולים; 'House of the Dead', או בקיצור: עוד סרט המבוסס על משחק מחשב; וגם, בהפצה מוגבלת במיוחד, קלינט איסטווד עם 'מיסטיק ריבר'.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The School of Rock – 19.6 (19.6)
2. Out of Time – 16.2 (16.2)
3. The Rundown – 9.7 (32.7)
4. Under the Tuscan Sun – 7.7 (20.7)
5. Secondhand Lions – 5.2 (30.6)
6. Underworld – 5.1 (44.8)
7. Lost in Translation – 4.2 (14.0)
8. The Fighting Temptations – 3.4 (24.6)
9. Once Upon a Time in Mexico – 2.6 (53.1)
10. Cold Creek Manor – 2.5 (18.3)
תגיות: