הארועים הגדולים באמת
מתרחשים הרחק מעין הציבור.
טראומה קשה עברה בסוף השבוע
האחרון על "עין הדג" ועל חיי
באופן כללי, אבל קהל הקוראים,
אני מניח, לא שם לב: מגי, הפנטיום-3 הנאמנה אך קפריזית שלקחה חלק חשוב מאוד באתר מאז הקמתו ועד היום, עברה תקופה קשה, עם כל הלחץ בגלל המצב הבטחוני, שלא לדבר על הניסיון מורט העצבים לנחש מי היא החפרפרת, וביום שישי שעבר היא עברה התמוטטות עצבים כוללת, והדחיקה מזכרונה את כל מה שעבר עליה בזמן האחרון. וגם, למרבה הצער, את כל השאר. מאמצים נואשים להחיות את זכרונה של מגי המסכנה לא עזרו, ונאלצתי להעביר אותה שטיפת מוח מוחלטת, בעוד לונג ג'ון נאלצה לתרום את יקירה, ארת'ור, כאחראי זמני על ענייני דגים. כרגע מגי חזרה לפעולה (תודה לכל המודאגים ודורשי שלומה) אבל עדיין צריכה לעבור שפע של בדיקות, חיסונים והתקנות תוכנה לפני שתחזור לפעילות מלאה. ומה שיותר גרוע, כל התמונות של החתולים ושל כריסטינה ריצ'י נמחקו. אה, וגם פחות או יותר כל דבר אחר שעשיתי בשנתיים האחרונות. אבל עזבו. לא באתם לשמוע על הצרות שלי. לא כשהצרות של ג'וליה רוברטס פוטוגניות יותר.
'המקסיקני' הוא קומדית פשע קטנה שעוסקת במרדף אחרי אקדח עתיק שנקרא 'המקסיקני'. לא משהו שנראה כמו שובר קופות היסטרי, אלמלא זוג השחקנים הראשיים: ג'וליה רוברטס אשת הפלטינה, ויקיר הקהל בראד פיט, הם ולא אחרים. ג'וליה כיכבה בשנתיים האחרונות בלא פחות משלושה סרטים שהרוויחו מעל 100 מיליון דולר כל אחד – הישג חסר תקדים, וגם תיקח כנראה את האוסקר בהליכה בטקס הקרוב. בראד מאז ומתמיד התמחה דוקא בסרטים מוזרים, בעיתיים ולא ממש מצליחים מסחרית, ובמקביל מככב על פוסטרים בחדריהן של בנות עשרה רבות. נדמה היה שהזכרת שמותיהם של בראד וג'וליה ביחד הוא ערובה להיסטריה המונית בדרך לקופות, אבל זה פשוט לא קרה. 'המקסיקני' הכניס 20 מיליון בסוף השבוע הראשון שלו – סכום לא רע, אם כי מבראד וג'וליה אפשר היה לצפות ליותר, ובכל זאת, הוא לקח בקלות את המקום הראשון השבוע, והוא צפוי לעלות לארץ כבר בסוף החודש.
'המקסיקני' הוא גם הסרט הראשון מזה אני-לא-יודע כמה זמן שלא נרמס לחלוטין על ידי המבקרים בארה"ב. אמנם היו כמה קטילות, אבל היו גם לא מעט מבקרים שחיבבו את הסרט, וזה יותר ממה שאפשר להגיד על כל סרט חדש אחר שיצא בחודש האחרון בהפצה רחבה, פרט ל'חניבעל'. זה גם יותר מהיחס שזכה לו 'See Spot Run' ('איזה מין כלב', סביר להניח), סרט חדש נוסף שיצא השבוע והגיע למקום השני, עם חצי מההכנסות של 'המקסיקני'. זהו סרט ילדים בנוסח 'שכחו אותי בבית' בתוספת כלב, שנותן לילדים בדיוק את מה שהם אוהבים – בדיחות פיפי-קקי. כצפוי, רוב המבקרים שנאו את הסרט הזה, והילדים שלהם דוקא נהנו. יכול להיות שחלק מההצלחה היחסית של הסרט עומד לזכות הטריילר של 'הארי פוטר' שהוצמד אליו.
המקסיקני והכלב הורידו את 'חניבעל' ההולך ומדלדל בשבוע הרביעי שלו, למקום השלישי, כאשר תוך כדי כך הקניבל החביב חלף ביעף על פני קו ה-131 מיליון, סך ההכנסות של 'שתיקת הכבשים' בקולנוע.
סרטים באים וסרטים הולכים, ו"שלישית האוסקר" לעולם עומדת. 'נמר, דרקון' יושב במקום החמישי כל כך הרבה זמן עד שמקום זה כבר קיבל את צורת התחת שלו, והוא לא יילך לשום מקום עד שיגיע ל-100 מיליון דולר, או עד האוסקרים, מה שיבוא קודם. מאחוריו יושבים בנוח 'טראפיק' ו'שוקולד' (שכל ההצלחה שלו, כך נראה, באה לו אך ורק בזכות המועמדות התמוהה שלו לאוסקר), ושלושתם, לפי סדר זה, הם שלושת הסרטים הותיקים ביותר בעשרת הגדולים (קצת קשה להזכר, אבל 'נמר, דרקון' מסתובב ברשימה עוד מהשנה שעברה).
בינתיים, הסרטים שאינם מועמדים לאוסקר או המשכים לסרטים זוכי אוסקר עוסקים בצניחה חופשית. '3000 מייל מגרייסלנד' שיצא בשבוע שעבר, נפל למקום התשיעי; 'נובמבר המתוק' במקום העשירי, עם רגל אחת בחוץ, וגם מצבו של סרט הילדים 'Recess' לא מזהיר. היחיד מהשבועות האחרונים שהגיע לכנסות סבירות הוא הקומדיה 'Down to Earth', השבוע במקום הרביעי, בין חניבעל לדרקון. מצב לא נעים.
בולט בהעדרו: 'להתחיל מחדש', שאחרי כמעט שלושה חודשים והכנסות אדירות של יותר מ-220 מיליון דולר הפסיד סוף סוף בהצבעת השבט ועזב את האי. נעדר אך לא בולט: 'The Wedding Planner'. עמוק עמוק בבוץ: 'MonkeyBone', ששקע עוד יותר עמוק מאז הפתיחה האומללה שלו בשבוע שעבר, ונעלם, כצפוי, מרשימת הסרטים המיועדים להפצה בארץ של 'מטלון'. בשבוע הבא: בעיקר '15 דקות', שבו רוברט דה נירו חוזר לעשות סרטי מתח ומפסיק לנסות להצחיק, לשמחתי הרבה. עכשיו תסלחו לי, אני צריך להתקין ICQ אם אני רוצה לחזור עוד היום לקשר עם העולם החיצון.
הרשימה המלאה – הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
האתר של המקסיקני עושה לי בחילה
האתר של המקסיקני עושה לי בחילה
דווקא נראה נחמד, לפחות כשהרמקול כבוי, ובראד פיט מחייך..
חכה לסרט
דרך אגב, דג, תוריד את הידיים מהבת שלי
מגי האומללה....
מיטב תנחומיי רד!
אני מאכלת לה החלמה מהירה….
טיפ: תן לה מרק עוף (^;
אגב, אתה לא לבד… אני כותבת ממחשב שעבר שטיפת מוח כללית לפני יום וחצי, בפעם ה100… המחשבים המקסיקנים זה הדבר הכי נוראי שראיתי בחיים!!! אה, ועוד אין לו שם כי אני ואמא שלי מתווכחות, ולא מוכנות להתפשר. ועכשיו גם אבא שלי הציע הצעה משלו…. אפילו על מין למחשב אנחנו לא מצליחים להחליט (הם לא מצליחים. הוא זכר, זה ברור לגמרי).
יום לא-הולדת שמח,
גל שנגמלה מאי-שימוש באותיות סופיות (לפחות עד שהיא תסיים כמה מכתבים רשמיים שיש לה לעשות)
לא ממש קשור, אבל די מעניין
איך לדעתך יקראו ל'המקסיקני' במקסיקו?
איחה דה פוטה דה קפריו
שזה בעברית: זונה האישה שהביאה אותך לעולם, או משהו כזה. אולי זה לא מתאים לעלילה של המקס', אבל תמיד כיף לקלל בשפות זרות
איחה דה פוטה דה קפריו
הבת של הזונה של קפריו, למען האמת (:
אני מניחה שיקראו לו פה האקדח ("La Pistola"), האקדוחן ("El Pistolero")המרדף ("La Persecucion), היפה והיפה("La bella y el Bello"), האקדח המטורף ("La loca pistola")(המקביל הספרדי ל"מת מצחוק"), המרדף המצחיק אחר האקדח ("La graciosa persecucion por la pistola"), או משהו בסיגנון… (:
אגב, בקשר לשמ לגרוטאה שלי (שמשום מה המוכר התעקש שזה משהו שנקרא "מחשב"): אני בעד דמוסתנס: הוא חכם ושנונ, אבל כל הזמנ מגמגם… הלוואי שרק הייתי יכולה להביא לו כמה אבנים… (^:
יומ לא-הולדת שמח,
גל, שחזרה להשתמש באותיות סופיות, אבל רק באופנ חלקי… היא נמצאת בתהליכי גמילה (0:
איי איי איי, דה לה פוליציה!
נשמע אפילו יותר מצחיק לכתוב ביקורות קלנוע בספרדימת מאשר באיטלקית. את הסרט הספרדי הבא שמגיע לארץ אני לוקח לעצמי (בטח עוד אלמודבר).
גל – לא רוצה ללחוץ, אבל אם באמת לא אכפת לך לזרז את תהליכי הגמילה – זה מתחיל לעצבן – תודה.
או בעברית "האהבה נושכת" הוא סרט ממקסיקו (מיקומה הנוכחי של גל?)
אז אם אתה ממש רוצה יש לך אותו בסינימה קפה מוריה
"האהבה נושכת"???
התרגום הוא "אהבת כלבים", או משהו כזה…. ולא, עוד לא ראיתי (:
וטוב, רד, אני נגמלת סופית וזהו (עד השיגעון הבא) (^:
יום לא-הולדת שמח,
גל, שנגמלה.
לשם שינוי
השינוי הוא לטובה. 'האהבה נושכת' נשמע יותר טוב מ'אהבת כלבים' ושומר על אותה משמעות, פחות או יותר. בואו ניתן טיפה קרדיט למתרגמים כשמגיע – זה לא קורה הרבה, אז זאת לא תהיה עבודה קשה.
לשם שינוי
לא ממש….. יש לזה משמעות בסגנון של "אהבה של בעיות"… משהו בסגנון של רומיאו ויוליה: כשיש אהבה נ-ו-ר-א פרובלמטית….
בעצם, התרגום באמת לא רע!
יום לא-הולדת שמח,
גל
זה השם של הסרט במקסיקו, באופן סופי ומוחלט (יש אותו פה בקולנוע. מומלץ?).
בתרגום חופשי: המקסיקנית.
ידעתם שהשם של הסרט מדבר בכלל על בחורה?
יום לא-הולדת שמח,
גל
המקסיקני הוא אקדח.
אקדחים בספרדית הם נקבות?
זה מסביר את זה...
כן, אקדח זה נקבה.
יום לא-הולדת שמח,
גל
תנחומי על המידע האבוד
שנאמר:
שוקולד
דווקא סרט חביב, אני חייב לציין, בעיקר בזכות הופעה משובחת של אלפרד מולינה, אבל גם בזכות אווירה כללית חיובית בהחלט. גולש אמנם לקיטש לעיתים, אבל בסך הכל בהחלט שווה 29 שקלים וביקור במקס ברנר אחר-כך.
שאלה
יש לי שאלה שלא ממש קשורה לכתבה, אבל ממתי זה מפריע לי? ליתר דיוק: היא קשורה לחניבל, ועקב זה שהכתבה עוסקת גם בו, זה איכשהו קשור….
באנגלית מאייתים את השם שלו:
Hannibal, נכון?
בספרדית מאייתים את זה:
איך לעזעזל הוגים את זה? חניבעל או חניבל? (אל תגידו לי לראות שוב ת'סרט בבקשה… אין לי זמן (ובעיקר אין לי כסף)).
יום לא-הולדת שמח,
גל, שכרגע מרגישה נורא נבוכה… היא קשקשה עם חברה בטלפון, בין השאר על הסרט Hannibal ועל האתר הנ"ל, וגילתה לתדהמתה, שזה בעצם לא זמזם אלא זמם…. אוף.
כלומר, ידעתי מה זה, אבל תמיד קראתי לזה (בעברית) זמזם… ועכשיו כבר התרגלתי…
תשאלי את חניבעל (זה עם הפילים)
כן, היה פעם אחד כזה, שגידל פילים, טיפס על הרים וכבש את רומא, או משהו. לא יודע איך הוא ביטא את השם שלו, אבל באנגלית קוראים לו "האניבל" ובעברית "חניבעל", ושניהם, סביר להניח, לא ממש דומים למקור (כמו שלאיש שבאנגלית קוראים לו "ג'יזוס" בעברית קוראים "ישו" והוא בכלל קוראים לו יהושוע). חניבעל הוא לא ממש שם לועזי נפוץ, אז סביר להניח שהכוונה בשם היא לצטט את שמו של אותו מגדל פילים צפוני, לכן "חניבעל" ו"האניבל" שתיהן הצורות הנכונות להגות את השם, תלוי באיזו שפה את מדברת.
תשאלי את חניבעל (זה עם הפילים)
לישו קוראים כך בעברית משום שאלו ראשי-התיבות של "ימח שמו וזכרו". לא סימפטי. אלו שמנסים להגמל מההרגל, קוראים לו "ישוע" (נשמע כמו "ישועה", אבל במלעיל). זה השם שנמצא בשימוש בספרות ובתרגומים עבריים בזמן האחרון.
"ישוע" זה לא מלעיל, זה מלרע עם פתח גנובה. היו שלום וסליחה על הניג'וס.
וואלאק, גנוב הפתח הזה.
אבל ישוע במלרע נשמע בדיוק כמו ישועה… מה, לא?
אמנם עברו כמה שנים מאז הבגרות בלשון, אבל בכל זאת…
בלי סודות
לא. מלרע מדגיש את ההברה שלפני האחרונה (להלן: 'שו').
אוי, אוי. בערך 10 שנים עברו מאז שעשיתי את הבגרות בלשון, והיא עדיין רודפת אותי.
יש טעם, אין טעם
רבותי! סדר בכיתה!
לונג ג'ון – לעמוד בפינה! "מלעיל" הוא טעם על ההברה הלפני-אחרונה. "מלרע" – על האחרונה.
רוזוולה, "ישוע" במלרע היה נשמע כמו "ישועה", אלמלא הפתח הגנובה.
למי שמעוניין בפרקטיקה בלבד ולא בבלשנות, כן, זה נשמע כמו מלעיל.
למי שכן מעוניין בבלשנות: ה-'ע' הוא פשוט לא הברה. הפתח הגנובה עושה ממנו מין חצי-הברה. אבל פורמלית, "שוע" הוא הברה אחת, והיא המוטעמת.
חניבעל הוא אולי מגדל פילים
אבל צפוני הוא לא היה. במקור הוא מקרטגו, איפשהו על חופה הצפוני של אפריקה.
הוא חצה את האלפים על מנת להגיע לרומא, אאל"ט, ממערב לאחר שחצה את הים בנקודה מערבית יותר.
(אני מתנצל עם משהו חזר עד לכאן רק בגלל התגובה הזו, אבל עקב מתקפת האייל שיש לנו לכבוד פורים, והסיפורים הישנים שמופיעים במתמשכים, אני חוזר עליהם…)