אוי, אוי, אוי.
מי צריך את החגים האלה
בכלל? פתאום אני מוצאת
את עצמי נוסעת הביתה פעם
בשבוע ובשביל מה? בשביל
לפגוש כל מיני אנשים שאני
לא מכירה שטוענים להיותם
רחוקי משפחה בדרגה זו או אחרת, ומתנפלים עלי בזעקות 'איך גדלת!', 'כמה שאת גבוהה', 'יש לך חבר?' ו'סלחי לי, מה השעה?'.
איזה מזל שעברתי את שלב הצביטה בלחי.
או אמא שלי (אני מקווה שהיא לא קוראת עכשיו את האתר. אבא, אם אתה קורא – אל תגלה לאמא מה אמרתי!), שרוצה שאני אבוא הביתה לכמה ימים כדי לעזור לה לבשל. חדורת רצון טוב הצצתי בתפריט: בשר, בשר, בשר. מאין לי מה עושים עם בשר? אני בכלל צמחונית!
אז מה הפלא שאני בורחת לקולנוע – מתנחמת במציאות הזויה, מוטרדת מגורלם של אנשים שאני לא מכירה ושלא אפגוש לעולם, גורסת דליי פופקורן שמנוני (עם שתי קשיות תחובות באמצע להשבחת הטעם) ורצה להתווכח על זה ב'עין הדג' עד שהמקלדת מעלה עשן.
מספיק לדבר עלי. הרבה יותר כיף לדבר על צרות של אחרים:
'החדר' ('Panic Room'), סרטו החדש והמשובח של דיוויד פינצ'ר ('מועדון קרב') מספר על אם (ג'ודי פוסטר) וביתה העוברות לגור בבית ענק מרובה קומות וחדרים, שייחודו – חדר אטום (אבל לא סתם אטום – משהו ברמה של הבונקר של סדאם חוסיין). לבית הזה מגיעים פורצים, אלא מה – מה שהם רוצים נמצא באותו חדר.
המותחן הנ"ל אמנם לא מספק טוויסטים מפתיעים אך הוא עשוי היטב (הידעתם? הצלם של 'החדר' פוטר מכיוון שהיה פרפקציוניסט יותר מדי), וההשקעה ניכרת גם בקופות: הסרט גרף 30.2 מיליון דולר בסופ"שו הראשון. 'החדר' מגיע לארץ ב-25 לאפריל.
וכאילו כדי לצנן קצת את ההתלהבות (עזבו, סתם בדיחה לא מצחיקה) 'עידן הקרח' נפל בכמעט 40% לעומת הכנסותיו בשבוע שעבר (רד מתעקש לציין שזה שום-דבר. ממש כלום. אין מה לדאוג. אוקיי?) והכנסותיו השבוע עומדות על 18.6 מיליון דולר. מצד שני, זה הספיק לו כדי להיות הסרט הראשון השנה שהכנסותיו עוברות את קו ה-100 מיליון דולר, ואפילו כדי לשמור על המקום השני.
למקום השלישי נדחק 'The Rookie', ש-(תחזיקו חזק, ובעצם – למה שתהיו מופתעים) מבוסס על סיפור אמיתי: זהו סיפורו של מאמנה המבוגר של קבוצת-נערים בבייסבול, שבעקבות התערבות כלשהי מוצא את עצמו משחק בליגת המקצוענים יחד עם צוות שחקנים צעירים וחדורי מוטיבציה. הביקורות מופתעות (ומפתיעות) ואומרות שלמרות הנוסחתיות והקיטש – הסרט ממש טוב.
הסרט החדש השלישי שעלה למסכים השבוע לא נחל הצלחה רבתי. קוראים לו 'Clockstoppers' (יעוברת השם ומיד! יש לי איתו בעיה מהותית: אני כל הזמן קוראת את זה כ'Cock Suckers'. עכשיו נראה אתכם מנתחים את התסביכים הפרוידיאניים שלי), ואת עלילתו ניתן לתמצת לשורה וחצי בערך: לחבורת ילדים יש שעון שעוצר את הזמן (או אם לדייק: מאט את מהלך הזמן סביב להם), והם צריכים לברוח מהרע התורן שרוצה את השעון למטרותיו הנלוזות. הביקורות היו פושרות ומטה והסרט הגיע למקום החמישי עם 10.1 מיליון דולרים.
'בלייד 2' ידידנו נפל בכ-60%, ונחת במקום הרביעי. קשים, קשים הם חייו של סרט אקשן. אלה לא מאריכים ימים: הקהל בא, רואה, ושוכח תוך דקה.
בעצם, את זה אפשר להגיד על כל ז'אנר. בואו ננסה: קשים, קשים הם חייו של סרט ילדים. הקהל בא, רואה ושוכח תהילת עולם – 'אי. טי' למשל, ספג ירידה של כ-60% ונפל אל המקום השישי.
ואם 'אי. טי.', שנחשב לקלאסיקה, כשל – מה צריך להגיד 'מוות לסמוצ'י'? ב'מוות לסמוצ'י' מגלם רובין וויליאמס מנחה תוכנית ילדים שמפוטר ממשרתו לטובת קרנף ורוד (אדוארד נורטון). המנחה השבור מחליט להרוג את הבובה כדי להשיב לעצמו את משרתו. הסרט, שנקטל על ידי הביקורות, הופץ במעט קולנועים וגירד בקושי 4.2 מיליון דולר, שהקנו לו את המקום השביעי בלבד.
איתן בעמדתו הוא 'נפלאות התבונה' הנצחי, זוכה פרס האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, ועוד כמה. הקהל, מונחה על ידי ההנחה ש"אם זה אוסקר – זה בטח טוב", ממשיך להגיע ומשאיר את הסרט יציב – אמנם בתחתית הטבלה, אבל עדיין בתוכה. 'נפלאות התבונה' הוא הסרט היחיד מהשנה שעברה ששורד בטבלת עשרת הגדולים (כבר 15 שבועות! בהחלט הישג מרשים!). זקן, זקן – אבל כמו יין שמשביח עם השנים (או משהו).
ומכיוון שהגיע הזמן שהדוחק"ו הזה יעלה (ואני כבר רוצה ללכת לישון, מה יש? גם לי מותר), רק אציין שבשבוע הבא יגיעו אלינו 'Big Trouble': קומדיה בכיכובם (כיכובם? "בהשתתפותם" אולי) של טים אלן ורנה רוסו; 'High Crimes': מותחן של הצמד אשלי ג'אד ומורגן פרימן ו-'Van Wilder': סרט בהשתתפותם של טארה ריד (ההיא מ'ג'וזי והפוסיקאטס' ו'אמריקן פאי') וראיין ריינולדס.
לילה טוב.
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; באופן תיאורטי המספרים בסוגריים הינם כשרים לפסח לאוכלי קטניות, אבל אל תבנו על זה – זו בטח מתיחה של האחד באפריל.
רציתי לדעת:
יש קשר בין High Crimes ל"שעת העכביש" ול"חתום בנשיקה"?
לא
לפחות לפי IMDB
עשית הצלבה
על כל השחקנים שמשחקים בשלושת הסרטים הנ"ל, כל הסרטים שהם אי פעם שיחקו בהם, וכל השחקנים ששיחקו בכל הסרטים האלה, וכן הלאה?
אני בטוחה שתמצא משהו.
השאלה היתה, אני מניח,
האם גם ב'High Crimes' מורגן משחק את הבלש אלקס קרוס, מסדרת הספרים שעליה היו מבוססים 'חתום בנשיקה' ו'שעת העכביש'. והתשובה, כאמור, היא לא.
אה.
אם הייתי רואה "חתום בנשיקה" אולי הייתי מבינה לבד (לפחות קלטתי אחרי רק נסיון אחד להסביר לי ).
נורטון מפשל?
האם יתכן שנורטון סוף סוף עשה סרט לא משהו?
(אגב, סיימתי הרגע לראות את הדויד של מועדון קרב עם ערוץ הפרשנות. ללקק את האצבעות כמה שנורטון אינטליגנטי)
והאם יתכן שזה יהיה ה(אנטי)אהרו"כ הראשון שלי בתולדות האתר?
נורטון.
עד כמה שזכור לי גם "הפריצה" ל'א היה מי יודע מה להיט.
אבל לפחות פינצ'ר נמצא בראש הטבלה.
נ.ב. אין התגובה נחשבת אנטי טטנוס אם כותבים את המילה המפורשת (שנדרתי ל'א להזכיר אותה).
אופס, הדחקתי
הפריצה ל-א היה להיט
כי זה היה סרט איום ונורא.
אחד הזוועתיים שצפיתי (איזה התחכמות- תחמנתי ת'מערכת) בשנה החולפת, למרות השחקנים המצויינים.
נ.ב. א-ח-ד ב-אפריל נגמר- אפשר בבקשה להחזיר את האתר לשפיות (היחסית) שלו?
ואיך עושים "לרוץ עירום בשדה חמניות"?- זה היחיד של-א הצלחתי לפענח.
א. מורידים את הבגדים.
כן, צפיתי תגובות דביליות
מהסוג הזה.
אבל אתם יודעים למה התכוונתי…
טוב, כבר אפשר לגלות
כי נגמר הראשון בחודש: צריך לכתוב לדעת"י.
ובאשר לנורטון, מפתיע אותי שהקרנף סמוצ'י לא לוקה בסוג כלשהו של פיגור שכלי.
אני עוד זוכרת
שלא נענית להצעת הנישואין שלי מלפני מאה שנה,אבל לא משנה.
רציתי לשאול מר ברזל:
1. מאחר ואין לי דויד,האם שווה לבקש ממישו להקליט לי את תוכנו לווידאו,או להסתפק בלקנות את הקלטת של מועדון קרב?
בטח שנעניתי!
אבל בשלילה נחרצת.
לא רק שווה להקליט את תוכנו של הדויד של מועדון קרב, *חובה* לעשות את זה אם יש אותו למישהו בסביבתך בהישג יד. מה שכן, זה יהיה קצת מעייף לבחור המסכן שיצטרך לעבור בין עשרות התפריטים. יש כל כך הרבה חומר שם, כולל את הסרט כולו בסטוריבורדים!
איזה יופי שסוף סוף ראיתי את הסרט
אחרי כמעט שנה שאני מרגישה "בחוץ" בכל הדיונים עליו, מדלגת באדיקות על עשרות הספויילרים…
ראיתי אותו במוצ"ש, רק לפני 3 ימים, אבל זה נדמה לי כ"כ מזמן… הוא נמחק כמעט לחלוטין מהתודעה שלי (זה מה שמרתון 14 פרקי באפי ב-24 שעות עושה לבנאדם).
בקיצור: ראיתי, היה נחמד, אבל לא סרט דגול כמו שעושים ממנו. את הטוויסט, זה שכולם כ"כ התלהבו ממנו, הצלחתי לנחש (אני מודה שזה בזכות העובדה שידעתי שקיים טוויסט ושראיתי כבר משהו קצת דומה בסרט אחר). אבל כיוון שפספסתי את כל דיוני המועדון הקודמים (ולא היה לי לב להעיר את ממ"א לכבודם) אני לא אתנגד לכמה דיונים כאן… סוף סוף יש לי סיבה!
עינת
(אבל למי אכפת ממועדון קרב? באפי באפי, תנו לי באפי!)
כולם כל כך התלהבו?
בתור חלק מכולם, נעלבתי.
אז זה ההבדל ביננו!
כולם חוץ ממך, כמובן. :-)
(וממני).
אני יודעת שגם אתה לא שותף להתלהבות, אבל זו היתה הכללה, ובמילה "כולם" הכוונה היתה כמובן "הרוב" או "כמעט כולם פרט לבודדים".
האם ניתן להסיק מכך שאהבת את
"לשמור אמונים"? (לפי דבריך אפשר להניח שלא חשבת שהוא "לא משהו"). במקרה הנ"ל זה אפילו סרט שהוא גם ביים, כך שה"אשמה" כפולה…
למען האמת:
א. ראיתי עד כה רק 3 סרטים עם אדוארד נורטון (אולי 4, אם שכחתי משהו).
ב. הוא שחקן טוב, אבל לא נשבתי בקסמיו (ואני לא מתה עליו יותר מדי).
ג. דווקא חיבבתי מאד את "לשמור אמונים" – קומדיה חמודה ומשעשעת למדי, כמו שצריך (אבל נדמה לי שאני במיעוט באתר הזה).
עינת
נורטון קומנדר
צ'מעי, אני בדרך כלל בחור באמת בסדר, אבל יש לי פיוזים ממש קצרים לאנשים שחושבים ש"מועדון קרב" הוא סרט "נחמד".
אני מעדיף שיגידו שהוא גרוע מאשר שיגידו שהוא "נחמד". "נחמד" זאת מילה שדודה שלי משתמשת בה כדי לתאר סרטים שהיא מסמפטת. נו טוב, לפחות לא אמרת שזה "סרט אקשן חביב" כמו שמישהו שפעם היה חבר קרוב אמר לי.
(יש אנשים שטוענים שאני קיצוני לפעמים. אתם חושבים?)
אך אם ננסה להשאיר את זה מאחורינו, או מצדדינו או מתחת לוולפייפר, אז כן, מאוד אהבתי את "לשבור אמונים". לא סרט ענק כמובן, אבל בהחלט סרט מקסים, עדין וחכם, עם כמה סצינות מושלמות (למי שזוכר – סצינה אחת ליד רמזור). וגם הוכח שם אחת ולתמיד שמר זולנדר יודע לשחק מצוין.
נורטון לטעמי האישי הוא כנראה השחקן הטוב ביותר בדור הצעיר של הוליווד, אחד האמיצים ביותר, ומהתרשמות שלי מראיונות איתו, ללא ספק האינטליגנטי ביותר מבינהם.
נורטון קומנדר
מסכים עם כל מילה.
זה שנורטון לא קיבל עדיין אוסקר (ונדמה לי שאפילו לא היה מועמד) זו בושה אדירה לאקדמיה [יחד עם ההתעלמות מכריסטינה ריצ'י].
להלן סרטי נורטון שראיתי, ובכולם הוא מצוין:
פחד ראשוני – מוזכר מעט מאוד, אבל מעולה [ולא אגיד מילה נוספת מחשש ספוילרים]
מועדון קרב – אין מה להגיד.
הפריצה – צפוי למדי, אבל המשחק של נורטון הוא ללא ספק נקודת האור.
לשמור אמונים – חביב, מתוק, אמיתי ומראה שנורטון יכול לשחק גם אנשים שלא סובלים מבעיות גופניות ונפשיות קשות.
לארי פלינט – נורטו משחק כאן בתפקיד קטן וכבר אז מוכיח שהוא מצוין.
אמריקה X – שמרתי אותו לסוף כי לדעתי זה הסרט שבו נורטון הכי טוב. משחק פשוט אדיר לכל האורך. למעריצים – רוצו לראות.
נורטון קומנדר
מסכים עם כלמילה ומוסיף
את THE SCORE
לא זוכר איך קוראים לסרט בעיברית אבל נורטון עומד בכבוד עם רוברט דנירו ומעפיל על מרלון ברנדו וזה הישג גדול.
אני די בטוח שגם אתה
מדבר על 'הפריצה', ככה קראו לו בעברית (אלא אם כן נורטון היה בעוד סרט עם מרלון ברנדו ודה-נירו).
כן, זה זה.
וזה סרט זוועתי.
(דה נירו מסתובב בביוב חצי שעה וכו').
אבל נורטון באמת משחק שם טוב.
אדווארד נורטון
כן היה מועמד לאוסקר, ואפילו פעמיים. פעם אחת על פחד ראשוני (שזהו הסרט שבו הוא בעצם התגלה) ופעם אחת על אמריקה X.
ברוך שובך!
מה שלומך? איך המרגש? איפה דו"ח מודמים שבורים?
נפל השרת של דו''חמו
יעלה בקרוב.
(למה לי אף אחד לא אמר
ברוך שובי כשחזרתי מיומיים של ליל סדר בירושלים עם שכפ"ץ ורכב ממוגן…)
בלי קשר לפייט קלאב
לעיתים מזומנות אנו נתקלים בדילמה מה לעשות כשמיודעינו פולטים אחרי סרט איזה הערה שמראה שהם ואנחנו, זה לא זה.
אני אישית התלבטתי יומיים (במאה הקודמת) אחרי שחברתי, עצמי ובשרי, ראתה איתי את "זיקוקין דינור" ואמרה "נחמד, נורא מזכיר את 'בדרך למטה' ".
לא חשוב בדיוק איך הגבתי; בכל אופן, לפני חודש היא התחתנה (ודווקא היתה כוסית).
גם אביגיל התחתנה לפני כחודש.
אלמלא היא ציינה שהיא מתחתנת עם הבחור שעזב אותה ושבר את ליבה, עוד הייתי חושבת שאתה האקס שלה.
(אביגיל/המלכה אליזבת/כל אחד אחר: אם מישהו מכם מוצא את ההודעה שלי לא ראויה בצורה כלשהי – רק תעירו. אני אמחק).
אני אשמח להיות
זכור בכמה שיותר מקומות בתור "זה ששבר את ליבה של", אבל אם היו קוראים לה אביגיל באמת שהייתי זוכר.
הודעה ראויה ביותר, ואני
נרגשת מכך שאת זוכרת את יום הנישואים שלי, סביר להניח שבעלי הטרי לא זוכר אותו כל כך טוב. אבל אבא שלי כבר נתן לו טיפ איך לזכור את יום הנישואים: לשכוח אותו פעם אחת.
הודעה ראויה ביותר, ואני
אביגיל, המון מזל"ט. אני אוהבת ומזדהה תמיד עם מה שאת כותבת, וכיוון שכך אני משוכנעת ש*את* אדם נפלא
כמי שנחלצה ממוסד הנישואים וזורחת יותר מיום ליום (כן, הקרינה המוזרה שנצפית באזור הגליל המערבי בשלושת השבועות האחרונים? זו אני! הקיבוץ יכול להתחיל לחסוך בחשמל), אני מקווה מקרב לב שיהיה לכם כיף אמיתי לאורך שנים.
סליחה על ההשתפכות, אבל אני מרגישה שאני רוצה לחבק את העולם.
gee, thanx
תודה, תודה על כל המחמאות והאיחולים
דייטים
אולי העניין הזה מסביר קצת למה הולכים לסרטים בדייטים. מעבר לכך שזה פתרון נוח למי שאין לו כוח להיות שנון ומרשים במשך שעתיים, זה גם עוזר להבין בסוף הסרט האם אתם רואים דברים בצורה דומה.
הייתי מספרת פה כמה מילים
על הדייט הראשון שלי עם בנזוגי היקר באדם, ועל איך צפינו ביחד ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", אבל אני באמת חוששת שחלק גדול מהסדרה נותר עמום לחלוטין בזכרוני. טוב שקראתי את הספרים מראש, אחרת באמת לא הייתי מבינה מאיפה צץ הלוויתן ההוא.
שתי הערות
1. בקשר לדייטים בסרטים: לי זכורה עדיין כטראומטית הפעם בא יצאתי לפגישה ראשונה עם מישהי, והלכנו ל'לשבור את הגלים'.
2. אף אחד לא יודע מאיפה צץ הלויתן ההוא.
הערה אחת
טיטאניק לא טוב,לא כסרט ולא כסרט לדייט
הערה אחת
מה לטיטאניק ולהר סיני?
טיטאניק
זה סרט של דייט שעד היום יש לי טראומה ממנו שקשה לי אפילו לרשום את זה …
וזה קשור לטראומה שלך מלשבור את הגלים.
אותה בחורה?
שמע, אני יכולה להבין את הבעייה:
1. טיטאניק סרט ארוך.
2. טיטאניק סרט על ים.
עכשיו תעשה חשבון. בנות צריכות הרבה לשירותים ("יש לי פיפי!"). במיוחד בקולנוע, שיש מיזוג. במיוחד בסרטים ארוכים. במיוחד בסרטים שיש בהם ים או מים מכל סוג אחר (יש לך מושג מה הלך ב"עולם המים"?).
זה נראה לך כמו מתכון טוב לדייט?
ואל תשכחי
את רגשי הנחיתות שיש לבחור אחרי שהדייט שלו מזילה ריר על ליאונרדו די קפריו… :)
מעניין שציינת את זה...
כי "עולם המים" (בקולנוע) היה פעם הדייט הראשון שלי עם מישהו (לא נורא כמו שזה נשמע). הדייט עצמו דווקא היה מוצלח בהרבה מהסרט… .
עם השרותים דווקא לא היתה לי בעיה מיוחדת באותה פעם (עד כמה שאני זוכרת), אבל אחרי הכל, היתה הפסקה (וטוב שכך). אני בעד הפסקה בכל סרט שאורכו מעל 100 דקות (ואם יש מיזוג באולם – תמיד!).
אם כך, אני משער שאת
לא מנויה לסינמטק כלשהו. זה פשוט נוראי מה שהולך במקום הזה. גם בסרטים שאורכם מעל לשלוש שעות הם לא מואילים בטובם, ונותנים הפסקה קצרצרה. ואני לא מבין מדוע כך הם פני הדברים.
ואני חשבתי
שהאח הגדול יודע הכל…
ובכן, צדקת.
אני יודע הכל. שום דבר לא נעלם מעיניו של האח הגדול! אני יודע למה בסינמטק לא עושים הפסקה (הם יצטרכו לבדוק את הכרטיסים מחדש, כי המקום פתוח לקהל הרחב [לפחות בסינמטק ירושלים]), אבל אני לא מבין למה הם לא עושים משהו כדי לשנות את המצב הקיים. אני בטוח (ויודע) שהם יכולים לעשות משהו כדי שיהיה לצופי הסינמטק *קצת* יותר נוח לבוא ולראות סרט.
אם כך
אתה צריך לדעת שבמדינת ישראל, כמו בצבא, אין היגיון.
גם אם המצב הקיים דורש תיקון, זה לא אומר שזה איכפת או בכלל עולה בדעתם של הנוגעים בדבר.
אני מעדיפה את זה ככה!
אני לא אוהבת הפסקות, גם בסרטים ארוכים (נגיד עד 3.5 שעות). הולכים לשירותים ממש לפני הסרט ולא שותים במהלכו או ממש לפניו וזה לרב פותר את הבעיה. יחד עם זאת, יכול להיות שמעבר לטעמי האישי הפסקה היא משהו הגיוני ומתחשב (למשל בנשים בהריון או בכל מי שיש לו שלפוחית רגישה)…
כמוני?
לפעמים נדמה לי שאין לי בכלל שלפוחית, אלא רק צינור מהגרון החוצה… אני שותה קצת, והופ! הטבע קורא לי.
גם אם אני לא שותה לפני סרט (וזה המצב בדר"כ) ואפילו לא תוך כדי, ב-90% מהמקרים אני עדיין חייבת להתרוקן באמצע. אם נוסיף לזה ישיבה באולם ממוזג… ולפעמים גם את המתח של הסרט (אם זה סרט מותח) ואולי גם איזה אלמנט פסיכולוגי… סרט של שעתיים+ בלי הפסקה זו גזירה שאני פשוט לא יכולה לעמוד בה (וגם לא לשבת בה, למתחכמים).
מעניין
אם גם כשאת רואה סרט בוידאו, בדיוידי או בערוצי הסרטים למיניהם את גם צריכה ללכת לשירותים באמצע. אני לא כל כך מתנגד להפסקות, אלא יותר למיקום שלהם. בד"כ המקרינים לא מתחשבים בכלל בצופים וחותכים באמצע הסצינה או הדיאלוג. לפחות שיחתכו במקומות נורמליים. (ואגב, ההפסקה היא לא בשל התחשבות בצופים בעלי השלפוחית הקטנה אלא בשביל שהמזנון ירוויח עוד כמה גרושים). עד כמה שידוע לי, בארה"ב אין הפסקות בסרטים.
אם זה מעניין, מי אני שאסרב לענות
ובכן – כן, חד משמעית.
כשאני רואה וידאו או הקרנה ביתית אני אפילו עוצרת בדר"כ יותר מפעם אחת, כי זה לפעמים גם לקום למקרר, או להביא משהו, או לטלפון וכו'.
בערוצים המסחריים למינהם פתרו לי את הבעיה – אני קמה בפרסומות. עם ערוץ 1 באמת יש לי בעיה הרבה פעמים, שאין שם פרסומות ואין לי איך לקום בלי לפספס חלק מהסרט/תוכנית בו/ה אני צופה. מצד שני, נדיר שאני רואה סרטים ישירות מהטלויזיה, ועוד יותר נדיר שזה מערוץ 1, אז זה בסדר… אני בדר"כ מקליטה וצופה אח"כ.
לעניין "טוב ליבם" של בעלי האולם – לא אכפת לי מאילו מניעים הם עושים הפסקות, זה משרת את האינטרסים שלי וזה העיקר. לגבי מיקום ההפסקות – אני מסכימה שכאן בהחלט יש (הרבה) מקום לשיפור.
ואללה ג'יי, עכשיו לכלכת
איך, איך, איך אפשר? אחוות קטני השלפוחית (אק"ש – עמותה רשומה, ההרשמה עדיין בעיצומה) מוחה על כך שחייבים להתאפק.
עם זאת, זה נכון שההפסקה יכולה לקטוע את הסרט מסיבות לגמרי לא אמנותיות ויש לזה נזק גדול. במקומות עם הרבה אולמות השיקולים לגבי מקום ההפסקה יכולים להיות מאוד מקוממים (העומס הצפוי על המכונה שמוסיפה מים לקולה). ולדעתי בכלל הבעיה היא לא ההפסקה אלא אורך הסרט. אני יודע שזה דבר קיצוני להגיד, אבל לדעתי סרט שאורכו עולה על X דקות (נגיד 105) הוא בהגדרה פחות טוב מסרט יותר קצר. אני מוכן לתת על זה איזה נאום קצר תמורת תשלום.
אגב 'החדר', ביום שבת,
ה-20 באפריל, בשעה 21:45, תתקיים הצגת טרום בכורה לסרט בסינמטק ירושלים. סתם, שתדעו.
לונג ג'ון מה עשית?
עכשיו גם אני לא מסוגל לקראו "Clockstoppers".
נא לא להדביק אנשים אחרים בנוירוזות.
איפה הפתיל של פנטסי קון?
נו, אז אני אכתוב את ההודעה שלי לבד.
נכון, הייתי רק יומיים, ובמהלכם נכנסתי לקומץ אירועים בלבד. אז מה? מי בא לקון בשביל האירועים? באתי כדי לראות את גל, גל, חבר של גל וגל לשם כבוד (ועל הסעות, אוכל לא כשר לפסח, יתדות וכדומה, תודה ענקית לכולכם – במיוחד לגל ). שמחתי לפגוש גם את ג'יי וסיילנט אין-אור ואת המשפחה הפויקלותרמית המורחבת (יש להם עוד אחות! וגם היא מחייכת כל הזמן!). רד פיש קנה את ליבי בהכרזה שהמיוזיקל של באפי נהדר.
אגב, פנאטיוּת הבאפי ששררה בכנס הזה הצליחה להפחיד גם אותי.
מהאירועים שכן נכנסתי אליהם, יש לציין שהבאפי היה נהדר (כאילו שהיה למישהו ספק), "סיפורי עמים" היה חזק (כנ"ל) וההרצאה של הממסד האפל היתה כה מעניינת שלא רק שלא נרדמתי – גם לא ניקרתי או פיהקתי.
—-
המצפון של ניקי מבקש להוסיף התנצלות בפני אנשים שניקי אמרה להם דברים לא נעימים ולא חכמים (ואם אתם לא יודעים מי אתם, היא לא תזכיר לכם…). מעגלי הטאקט של ניקי היו מכובים זמנית עקב מחסור בשעות שינה.
זמני קצר, אז רק אומר
שהיה פנטסיקון נחמד. נהניתי מכל דקה.
עקב עבודה במעבדה נאלצתי לוותר על מספר אירועים מגניבים (כמו שלמקו מרצה על ב5 במקום בוג'י, הרצאתו של הממסד, הצ'ט עם פאוארס ועוד).
מהמעט שראיתי בכנס – באפי היה נפלא.
מהסיוט שלפני חגהמולד ל-א התלהבתי יותר מדי. חביב.
וזהו בעצם
אבל גמני לא באתי בשביל האירועים אלא בשביל האנשים:
ניקי, טריליאן, גל, מר רזון, שלמקו, אסטרונעמי genius ושאר האנשים.
טוב, אני חייב לרוץ. צריך לאכול ואז ליסוע.
פסח שני נעים ולהתראות בסופ"ש אחרי המילואים (אני מקווה :).
אה- עורכים – קולקבוד על מה שעשיתם באחד באפריל. רופלתי בטירוף כשנשכתי זאת.
ומה עם מי שפספס את ה-1 באפריל,
לא מגיע לו לפחות הסבר על מה קרה פה…
כן, באמת
אחרי שבוע בלי מחשב, וכשממ"א נראית בלתי מנוצחת, כמעט כמו המפלצת ממערת קרבאנוג, אולי תתמצתו מה היה?
את התמצות הכי טוב
תמצא פה: כתבה מספר 878
(ותוסיף להחלפות גם אהרו"כ = טטנוס).
היה כנס נפלא...
והאנשים חביבים עד מאוד..
מיאזאקי ("קיקי") וטים ברטון ("הסיוט..") שולתים!!!1
ההרצאות היו מצויינות.
ושלומקו שר! (למרות שלא ממש שמעו אותו….)
היה כנס נפלא...
אני דווקא כן באתי בשביל האירועים כך שלא ממש חיפשתי אנשים שאני אמור להכיר. ולמרות זאת, ראיתי את השלומקו שר, את מייפל יושבת בדוכן ואת גל מבקש ממני ללחוץ על הכפתור האדום במקרן (שום קשר למזימות זדוניות להשתלט על העולם).
מיאזאקי וברטון בהחלט שולתים (!!1) ושועשעתי קשות מהתרגום/דיבוב קלוקל באסקפלונה.
דווקא בבאפי לא הייתי… הפסד גדול?
וכמובן שאף אחד לא זוכר אותי
אבל הייתי שם עם חברי הטורקי וגם אני זיהיתי מספר אושיות האתר, ואפילו נעלבתי שרד פיש חלף לידי בלי להגיד שלום, ולכן מהיום אני אקרא לו גפילטע פיש כשאני אפגוש אותו!
או משהו…
יכולת זיהוי הפרצופים שלי משתווה כמעט ליכולת זריקת הפילים למרחק שלי. את בני המשפחה שלי אני בקושי מזהה, שלא לדבר על אנשים שפגשתי פעמים בודדות. (אתה יכול לתאר לעצמך באילו קשיים נתקלתי ב'פארק גוספורד'). אם אין לך סימני היכר בולטים מאוד, כמו קרן באמצע המצח או עיניים בצבע אוקטרין, הסיכויים שאזהה אותך ברחוב (או בקון) קלושים ביותר. אני מתנצל, זה באמת-באמת לא אישי. אבל אם יש בכך פיצוי כלשהו, אהלן! מה קורה?
הא הא הא! הגיע הזמן לנקום!
גפילטע פיש!
זהו, עכשיו אני מרגיש שלם עם עצמי, הגעתי למיצוי עצמי, ואם תעירו אותי באמצע הלילה ותשאלו אותי שאלות במתמטיקה אני אקרא למשטרה.
למעשה, גפילטע פיש
היא סבתא שלי.
גם לי הוא לא אמר שלום
וזאת אחרי שפניתי אליו ואמרתי לו "שלום רד" הוא פשוט הסתכל עלי במבט do i know you והמשיך בדרכו, אבל אני מבין אותו בתור מישהו שיש לו את אותה בעייה (יעידו האנשים שדיברתי איתם).
סיילנט אותך דווקא לא ראיתי, ואני מאוד מבואס מזה שלא הייתי בהרצאה של הממסד מצד שני הייתי רק ביום ה-I ונכסתי רק לBLOOD, כך שלא יצא לי להיות ביותר מידי הרצאות.
ניקי, בקון לא זיהיתי אותך לפי הכינוי ורק עכשיו אני מקשר פרצוף לשם, אבל את גל לא ראיתי שם בכלל וזה ביעס אותי.
בבגדול הגעתי במיוחד כדי לראות אתכם ולא התאכזבתי!!
וד"א היה מישהו שזיהה אותי בכניסה כשהגעתי, אבל סירב להגיד לי את השם שלו, (לדעתי זה היה בועזז אבל אני לגמרי לא בטוח) אם תוכל להזדהות בבקשה זה יהיה נחמד מאוד מצדך
זה לא הייתי אני
לצערי לא יצא לי להגיע לפנטסי.קון…
אז מי זה היה?
(בצעקה) – תזדהה!!!
אז מי זה היה?
זה אני!
בכול מקרה פגשתי שם גם את גל,עינת,שי ובטח גם עוד כמה שלא הצלחתי לזהות.
הייתי רק ביום הראשון לקנות כמה ספרים משומשים ( היינילן שולט!!!1). רציתי גם לראות את איש הנצח וההרצאה של גל אך בסוף לא יכלתי להגיע.
נ.ב לגל – קראתי את המאמר שלך במימד העשירי ואני מניח שההרצאה שלך היתה דומה למאמר אז יש לי כמה הערות:
א. טיפול אריכות החיים בטרילוגית מאדים (האדום, הירוק והכחול) שם דיברו על תהליך מענין והרבה על ההשפעות שלו.
ב. במסעות גוליבר – היה שיקוי שמעניק חיי נצח אך בתמורה נהיים עיוורים.
ג. בחלק המדעי – ההשפעה של P53 על זיקנה וסרטן – ברוב הסרטנים החלבון דפוק ובביטוי יתר שלו אין כמעט סרטן אך הגוף מזדקן בצורה דראסטית יותר מהר.
ד. גם בנמטודות וגם בזבובים שחקרו הצליחו להכפיל את תוכלת החיים שדפקו 2 מסלולים – אחד שגרם למצב של עקת רעב בתאים ואחד שעיקר אותם – מסקנה כדי לחיות הרבה אתה צריך להיות מורעב ולא לעשות סקס! אני מעדיף למות צעיר.
עמרי.
איזה גל? יש לנו מבחר.
בקון הבא אתה מתבקש להגיד לי "שלום ניקי! קוראים לי <הכנס שם כאן> והניק שלי הוא גדפ"ש!", או לחילופין לבוא עם תג שם. אחרת אין סיכוי שאני אקשר פרצוף לשם לניק.
אגב, גם ממני רד פיש התעלם כשאמרתי לו שלום בשניים-שלושה קונים, אבל, כפי שניתן להסיק מהפסקה הקודמת, אני מבינה אותו.
גדפ''ש = גידי פישר
זוכרת שישבת לשולחן
עם הנערה וחיכתם לצל אפור? ואז בא מישהו והציע לכם להצטרף לשולחן שלו עם שי (ואתם סירבתם), אז זה אני
ואני דיברתי על גל הפרה הורודה (שמשום מה הבנתי שהיה/יהיה שם)
אותי הוא דווקא כן זיהה
ואפילו סבל אותי בהקרנה של cyber-city (יסלח לי רז, אבל הסדרה הזו הייתה רצף של קלישאות מד"ב עם משפט בתוחכם אחד). מצד שני, רד הזהיר אותי שלא לשיר בתגובות שלי. האמת, כרגע עקב הממ"א אין לי כוח אפילו לנשום… אבל השירה בו תבוא! או שלא.
אותך זיהיתי
אבל לא זכור לי שהייתי לידך ב"דם" ראיתי אותך רק בחוץ אחורי זה
זה רק כי היית בטלוויזיה
ועל זה אני אומר
דיר בלאק! אלו לא היו ה15 דקות שלי! אני שומר את הזכות לקבל 15 דקות בזמן במקום ובעוצמה המתאימים לי!
אתה צודק, חלקית
נראה כאילו היה לך זמן מסך של יותר מ- 15 דקות שם.
אני זוכר אותך
רק הבעיה היתה שישבתי בדוכן הכנס והיו הרבה אנשים כך שלא יכולתי לקום ולומר שלום.
בסך הכל זיהיתי (אם לא דיברתי עם) הרבה מאושיות האתר כולל יונתן, גל, גל(מייפל), שלמקו, UNTITLED, ניקי, טריליאן, צל אפור, הנערה הפויקלותרמית, אין אור, הממסד וכמובן נעמי. השאלה היא האם הם זיהו אותי (מי שלא דיברתי איתו). בכל מקרה הכינוי שלי היה רשום על התג כך שמי שהתעקש יכול היה לזהות אותי.
ומי שלא בטוח שהוא ראה
את יאיר –
יאיר ומייפל, מתוך "הגלקסיה"
הצלם עקום?
(או שקרתה שם רעידת אדמה רצינית אחרי שהלכתי).
לי דווקא לא יצא להכיר
בכנס אנשים שלא פגשתי בעבר. כנראה בגלל שהכרתי כל כך הרבה אנשים מכנסים וארועים קודמים. עם מייפל יצא לי להחליף איזה חמש מילים (שהספיקו על מנת לגלות שהיא לא תהיה למחרת, כך שלא יצא לי לדבר איתה יותר), עם ניקי טיפה יותר מזה (ניקי, לא ידעתי בזמן אמת שאת אחראית לייצור מדבקות הBunnies המופלאות. כל הכבוד! זאת שקיבלתי ממך מקשטת את צג המחשב שלי בגאון), את הפויקלתרמים רק חקרתי לדעתם בנוגע לאגדת הריינג'רים, ועם גל אני לא חושב שהחלפתי אפילו מילה. גם עם שלמקו לא ממש דיברתי לדעתי. ואת טריליאן לא זיהיתי (עוד נקודות זכות לתחפושת המהוללת מקור.קון), ואמרו לי מי היא רק לאחר שנזפתי בה קשות על שאינה מכירה את טים פאוורס.
להבא, אנשים שמזהים אותי בכנסים מוזמנים לבוא ולהגיד שלום. כשאני לא לחוץ בגלל שאני או-טו-טו עולה להרצות, או בגלל שהאינטרנט עושה לי בעיות וצ'ט עם סופר מפורסם עומד להתחיל כל רגע, אני בסה"כ איש די נחמד.
הפעם היחידה בכנס
בה פגשתי אותך (חוץ מבהרצאה שלך) היתה דווקא בזמן בו האינטרנט עשה בעיות…
לא נורא, זה היה הדדי...
גם לי לא היה לי מושג מי אתה עד שאמרו לי.
ביום השני קפצתי רק לשעה בערב, כדי להגיד שלום לאנשים (ובעיקר למצוא סביבה תומכת לזיין לה את השכל, אחרי מרתון 12 פרקי באפי).
ביום הראשון לעומת זאת, הייתי מהבוקר עד הלילה, וכיוון שהתנדבתי היה לי תג עם שם (עליו טרחתי לכתוב גם את הניק, מה שהתגלה כדבר הנכון לעשותו). התחפושת שלי התגלתה כמוצלחת עוד יותר מהמתוכנן… זיהיתי הרבה אבל מעטים זיהו אותי (מבין אלה שטרם ראו אותי מחוץ לתחפושת, כמובן) ורובם טרחו לעדכן אותי (בהפתעה) ש"יש לך שיער! ארוך!". אני ניצלתי את ההזדמנות לדחוף להם ליד תמונות שלי מפורים (למטרות אגומניאקיות של שוויץ שוויץ, אני מודה ). עכשיו מתברר לי שהיו עוד כמה מאנשי האתר שפספסתי… חבל (לא נורא, בפעם הבאה).
הכנס עצמו היה נחמד ביותר (אין לי בעיה עם המילה הזו. מתנצלת בפני כל מי שתואר הזה עושה לו רע, אני מוצאת אותו לגיטימי). זה היה כנס האגודה הראשון שהייתי בו (אני לא חברה) וחששתי שאני לא אכיר הרבה אנשים… חששתי התבדה, לא מעט בזכות "עין הדג". כיפאק היי!
באשר לאירועים עצמם, לא נכנסתי להרבה, אבל המחזמר של באפי (צפיה שניה) הספיק להדביק אותי חזרה בכל השירים… ב-3 הימים האחרונים אני לא מפסיקה לזמר ללא הרף (וכולם ביחד: I'm under your spell…)
עינת
ואני הייתי אותו קורבן
סליחה, "סביבה תומכת"
אבל בתור באפיל, שמחתי על השיחה הזו….
וגם לי יש בעיה עם זיהוי פרצופים (אם כי לא חמורה כמו של רד) – אז סליחה מכל מי שלא אמרתי לו שלום (וממסד- אני כן אמרתי לך שלום. נדמה לי. )
מאוד שעשע אותי לגלות שאני מסיע את טריליאן הביתה, רק כשהיינו כבר בדרך :-) באמת היתה לך תחפושת מוצלחת.
אויש, בהחלץ! עורכים, אתם שולתים.
היה צ'ט עם אוסטין פאוארס??
היה, והחלק הפחות מעניין שלו
אפילו עלה (לטענת הממסד, לפחות, אני לא ממש הצלחתי לפתוח את זה) לכאן:
http://www.darkestablishment.org/misc/PowersChat.html
ומה קרה לשאר הצ'אט, המעניין? ובכן, הממסד החליט להתנקם באנשים שלא היו מהירים מספיק כדי לחזור לירושלים מרמת גן בזמן, וגם באלה שלא 'טרחו' להשתתף, ולכן רובו הגדול שמור אצל משתתפי הצ'אט (התא החיפאי ועוד כמה).
להתנקם?
לא. רק שזו היתה שיחה פרטית, שלא נועדה להצגה לעיני הציבור, ולכן אין כל סיבה שתיחשף לעיני הציבור. ולא, לא היו שם שערוריות גדולות, אבל אנשים התנהגו בדרך שבה מתנהגים אנשים כשהם יודעים שזה לא יתפרסם, וזו זכותם שזה אכן לא יתפרסם.
ומה לעזאזל קשור לפה התא החיפאי? אני לא ממש זוכרת שהיה שם מישהו מהתא החיפאי.
הוא התכוון למאפיה החיפאית.
ומי שיגיב במשחק מלים על "מאפיה" יקבל בעיטה וירטואלית עזה.
ולענייני האתר הזה,
פאוורס (טים, לא אוסטין) סיפר שזכויות ההסרטה של שניים מספריו,
Last Call ו-Declare, נמכרו – אבל שום דבר מהותי לא קורה בכוון בשלב זה. הוא גם אמר שלא אכפת לו שישנו לו את הסיפור לגמרי כל עוד הוא יקבל אחד מהז'קטים המגניבים האלה של צוות ההסרטה, כסא-במאי ומגפון. כמו כן פאוורס הביע את תמיכתו ב'צומת מילר' בסקר הכהנים, ונערך דיון ער בנושא ומי באמת כתב את 'ג'וני בי גוד'.
אכן איש נחמד.
ולעניינים ש*יותר* קשורים
לאתר הזה – בצ'ט הלא רשמי, פאוארס האיש היקר התוודה על היותו חובב *ריקמן* גדול (!!!), והתלהב עד מאוד מהרעיון ללהק אותו כדוקטור רומאני מ"שערי אנוביס".
כמוכן,
המגאפון לא חייב שיהיו בו בטריות. אלא אם כן היקום מאלץ אותו.
בדיוק.
"צ'ט הסופר הרשמי של פנטסי.קון עם הסופר טים פאוורס" עלה לאתר שלי.
השיחה המשעשעת להפליא שניהלנו עם איש מצחיק וחביב להפליא שבמקרה כתב כמה ספרים שחלקנו אוהבים מאד, שהתרחשה לפני ואחרי הצ'ט דנן, נשלחה למשתתפים בה (כולל פאוורס, שהביע עניין לקבלה).
את סיכום הקון שלי, אגב, ניתן לקרוא כאן:
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=190&mess=1341225
אוי, חבל
חבל שלא הייתה לי גישה למחשב, ושבאותו זמן ראיתי ספייסבולס (ואפילו שהדויד היה שלי, יצאתי המום ממה שאפשר לקלוט כשהסרט מוקרן במסך גדול). הייתי מבקש יפה את התמליל, בידיעה שאם כן הייתי שם בוודאי שהייתי משפיע, אבל בטח לא יתנו לי…
איפה הפתיל של סטארבייס.קון
חלק מאיתנו היו בכנס של סטארבייס ולא (רק) בפנטסי.קון. למשל – שלמקו.
על מי מבוסס
על מי מבוסס THE ROKIE
נשמע סרט ספורט מעניין (כן יש דבר כזה סרט ספורט מעניין).
אני ממש מופתעת
לגיד שצפיתי בטריילר של "החדר" ואני ממש מחכה לסרט המלא.
לא זוכרת מתי אמרתי משו כזה על סרט של פוסטר.
אולי בסרט שלה עם גיבסון,משו עם קלפים וכאילה.
ועוד משו
קטנטן.
סופסופ הנחתי את אצבעותי הזעירות על הפסקול של רקוויאם לחלום.
מי שראתה יכולה להבין את ההרגשה האדירה שאני חשה כעת,כשברקע מתנגנים הקטעים הקצרצרים.
מי שלא ראתה,שתלך כבר לראות!
ומה עם מי שלא ראה?
מה יש? לו לא מגיע?
ומה עם מי שלא ראה?
אתה עוד כאן?
רוץ לראות,נו?
כך לפחות תדע שהרווחת פסקול ויזואלי,שיחזיר לך את הויזואליה תוך האזנה לפסקול.
בהצלחה..
לא אמרתי שלא ראיתי
''הרגשה אדירה'' - חיובית?
מהודעתך נשמע כאילו קנית איזה פסקול של סרט נעורים ואת נורא מתלהבת מהשירים של להקות הבנים שמופיעות שם או משהו…
או שאולי התכוונת "הרגשה אדירה" שהיא כמו אותה הרגשה שחווים במהלך הצפייה עצמה ברקוויאם לחלום ("אגרוף לבטן" וכו')?
כי זכור לי שמישהו פה אמר פעם על הפסקול שהוא מאוד קשה, בגלל שתוך כדי הקשבה לו נזכרים בכל התמונות הקשות מהסרט…
ושאלה לסיום: כמה הוא עלה לך? הוא ממש יקר, לא?
ולברק: פליסיטי נוהגת לפנות בדיבורה רק אל בנות המין הנשי, אקט פרה-פוסט-פמיניסטי, או משהו בסגנון. אל תקחי(תקח) את זה אישית.
אני יודע
אבל זה נמאס.
מספיק.
הבנו.
הלאה.
אני בדרך כלל מתעלמת מהתגובות שלה, לאחר שהבנתי שהן פשוט לא עושות לי טוב על הקיבה, אבל הפעם החלטתי לענות, פשוט כי זה נושא שמעניין אותי.
(בתור נקבה הייתם מצפה שאני אעריך את המחאה שלה ואוקיר אותה על המאבק, אבל אחרי כמה הודעות זה באמת מעצבן, ומשהו בסגנון הכתיבה שלה פשוט עולה לי על העצבים.) (לא משהו אישי, פליסיטי. או שבעצם כן)
ואני בתור
אישה הייתי נמנעת מהמילה "נקבה".
ואם הייתי יודעת שאת מתעלמת מהתגובות שלי,לא הייתי פונה אלייך.
קבלי את התנצלותי, אשתדל להבא לא לעצבנך.
אני אשתדל להתגבר על זה שהקמת כאן קואליציה נגדי.
אישה לאישה זאב.
חיים קשים.
וחג שמח.
תני לי בבקשה להסביר לך משהו,
בנוגע למילה "נקבה". את אחת מהן, וזו לא בושה להיות כזו. זה שאינטואיטיבית זה נשמע לך כמו משהו רע (למה?) עדיין לא אומר שהמילה נוראית.
אם מישהי משתמשת בה כשם גנאי אז זה רע, אבל המילה לכשלעצה לא מזיקה לחלוטין (ואל תתחילי לדבר על זה ש"מילים מעצבות מחשבות" ו"מילים הן היסוד לתקשורת והן מה שמעניק למחשבות צורה ומשמעות" כי זו סטייה מהנושא).
_____________
יום לא-הולדת שמח,
גל, נקבה גאה!
נ.ב סגנון הכתיבה שלך לא מציק כי את כותבת לנשים בלבד. זה מציק כי נראה שאת נורא נהנת להראות לכולנו שאת יודעת לכתוב בשפה גבוהה, וזה נשמע מלאכותי ומעיק.
גל תראי
אני לא ממש מבינה מה גבוה בלכתוב בלשון נקבה?
כנראה שהבנים המגיבים באתר (וגם הבנות?)נבהלים כשהם רואים את המילים שהם כ"כ מכירים בלשוןזכר,כשאני משתמשת בהם בלשון נקבה.
אני אישית לא מתכוונת להיות מעצבנת,מציקה או מעיקה.
למי שיש בעיה עם זה,מיצידי ישנה לעצמו את הסיומות בכל פעם.
ד-א-,מגניב שאת שואלת שאלה ועונה לעצמך,ואת הכל את מכניסה לסוגריים. למרות שלפעמים(למשל הפעם) נתת קרדיט גבוה מידי למי שאת מגיבה אליה/ו.
רואה?
לכל אחת/ד יש את הדרך שלה/ו.
לא צריך להתעצבן.
חוצמזה,כולם יודעות שאם את מתעצבנת,כנראה שאיכפת לך.
תודה.
זה מין מנהג שלי לקיים שיחות שלמות עם עצמי להכניס הכל לסוגריים (בתוך סוגריים {שנמצאים גם הם בתוך סוגריים [אבל שונים]}). אני שמחה שגילית את זה.
והביטי וראי, יפתי, כי לא דיברתי על נוהגך לפנות אל חבריך באי ובאות האתר בלשון נקבה כאשר אמרתי כי "זה *לא* המנהג שלך לכתוב בלשון נקבה שמעצבן אלא השפה הגבוה". למען הבטח כי כשל שכזה בתיקשורת ביננו לא יישנה, אנסה לומר זו בפשטות:
זו הדרך שבה את בוחרת להביע את עצמך. שורה חדשה אחר כל נקודה, משפטים אשר נוהגים להתקפל אל תוך עצמם פעמים מספר וכו'.
וחוצמזה, אי אפשר להגיד "כולם יודעות" (^:
אה, ודבר אחרון – לא התעצבנתי. הייתי קטנונית.
_____________
יום לא-הולדת שמח,
גל, בלי סוגריים.
משפטים אשר נוהגים
להתקפל לתוך עצמם פעמים מספר? אני מבין את טענותיך לגבי סגנון כתיבתה של פליסיטי, ואף מסכים איתן, חוץ מאחת. את טענתך זו לא הבנתי. עברתי על המשפטים שהיא כותבת כמה פעמים, ולא ראיתי שהם 'מתקפלים לתוך עצמם' (מה זה מתקפלים לתוך עצמם בכלל?).
ובכן,
אתה יכול למצוא את זה בהודעותיה הארוכות אם תחטט מספיק עמוק בנבכי האתר על-מנת למוצאן ושם תבחין כי היא נוהגת לפעמים להתחיל נושא ולדלג בחדווה רבה לנושא אחר רק על-מנת לחזור את הנושא איתו היא התחילה וגם אם לא מתוך כוונת זדון דבר זה נעשה, המעקב אחר חוט מחשבתה נעשה קשה בשלב כלשהו, כי נדמה כאילו היא זורקת אתמחשבותיה אל המסך באופן פחות-או-יותר אינטואיטיבי וזהו כאמור דבר אשר עלול להיות מאוד לא נוח לקריאה והבנה, בדיוק כפי שמילים מסורבלות קוטעות את רצף הקראיה אשר לו אתה מורגל וכאשר אתה משלב שני רכיבים אלו, התוצאה היא הודעות שפשוט לא נוח לקרוא, כמו המשפט הזה.
ואך מקפלים משפטים אל תוך עצמם? בקלות. קח חתיכת נייר א-ר-ו-כ-ה. כתוב עליה את המשפט הכתוב למעלה. אז, קפל אותה כמה פעמים שרק תרצה, והרי לך משפט המקופל אל תוך עצמו (^:
_______________
יום לא-הולדת שמח
גל
נ,ב פליסיטי, באמת שאין לי משהו נגדך, אל תקחי את זה אישית. אני מדברת על סגנון הכתיבה שלך, לא על מה שאת בוחרת להביע באמצעותו.
פליסיטי
אף אחד כאן לא *נבהל* כשהוא רואה אותך שוב פונה לכל באי ובאות האתר הזה בלשון נקבה. כבר הבנו את הנקודה שלך, אבל, וזה אבל חשוב, זה נמאס. לי לפחות.
אין לי בעיה עם פמיניזם. אין לי בעיה עם סגנון הכתיבה שלך, יש לי בעיה עם משפטים כמו: "מי שלא ראתה שתלך כבר לראות". האם המשפט הזה מתכוון לומר שבנים לא יהנו מהסרט? שהוא רק לבנות?
וכן. ברור לי לחלוטין שזהו סגנון הכתיבה שלך, וברור לי לחלוטין שהכוונה שלך היתה שגם בנים חייבים לראות את הסרט הזה, אבל זו בדיוק הנקודה שלי: העסק הזה נמאס. מצטער. כל עוד העברית תישאר כפי שהיא, אני מבקש ממך לפנות אל גולשי האתר כאן בלשון זכר.
לא כי נבהלתי. פשוט כי זה נ-מ-א-ס.
הרשה לי להעיר בעדינות
שיש אנשים (ובעיקר אנשות) ש*לא* רוצים שהשפה העברית תישאר כמו שהיא, שלאנשים/אנשות האלה יש זכות להשפיע על הכיוון שאליו תתפתח השפה העברית, ושהדרך היחידה להשפיע על הכיוון הזה היא להתחיל לפעול בכיוון, אוקיי?
אני מבינה שעבורך פמיניזם נשמע כמו שעשוע לא רציני, אבל כמו שלך נמאס מסגנון הכתיבה של פליסיטי, לה, ולי, ולעוד נשים רבות, נמאס שהשפה העברית מתייחסת כאילו אנוש=זכר, ומוציאה אותנו מהכלל בדיבור. ומכיוון שעל פי מרבית המחקרים הפסיכולוגיים לשפה יש השפעה על צורת החשיבה, גם יש לנו ביסוס טוב מאד למה זה מפריע לנו.
אז אני פחות נחרצת מפליסיטי, ולא עומדת בתוקף ובצורה מעשית על הפיכת צורת הנקבה לצורת פנייה קבילה לקהל מעורב כפי שכיום היא צורת הזכר, אבל אני בהחלט תומכת בה.
ואם לך זה נמאס, אולי זה יתן לך טעימה על קצה המזלג, לגבי ההרגשה שכל היום פונים אלייך בלשון זכר, כשאת בכלל נקבה. ההרגשה הזו של "למי בעצם אתם פונים, בכלל" (משפט בזכר, אויה) לא נמאסה רק עליך, תאמין לי.
אני מסכים עם רוב דבריך
אבל
א. למה את חושבת שעבורי פמיניזם הוא שעשוע לא רציני?
ב. האם פמיניזם = להתחיל לדבר לא נכון (מבחינת השפה העברית?)
אני ממש לא רוצה להתחיל ויכוח על האם עברית היא שפה שוביניסטית או לא, אבל כרגע, ועל פי כללי השפה, "כואב לי בעיניים" לראות דברים שנכון להיום, הם לא נכונים דקדוקית.
אין לי בעיה עם נושא הפמיניסטיות, יש לי בעיה עם השפה.
מה זה ''נכון'' ו''לא נכון''?
אני לא מכירה בני אדם שמדברים עברית נכונה לחלוטין. אולי יש כאלה, אבל אני לא מכירה אותם. למשל, האנשים היחידים שאני מכירה שאומרים "פי שלושה" ולא "פי שלוש" הם מתרגמים או עוסקים אחרים בתחום הלשון.
אבל מעבר לזה – שפה היא דבר חי ומתפתח. והיא לא חיה ומתפתחת באמצעות חקיקה וקביעת חוקים, כי אם באמצעות השינויים שמגיעים מהאדם הדובר את השפה. האקדמיה ללשון העברית, עם כל הכבוד שיש לי כלפיה (ואין לי), לכל היותר יכולה למסד מגמות שמופיעות בציבור, לא ליצור אותן.
נדמה לך שכל השינויים שחלו בשפה העברית מאז הופעתה ועד היום הופיעו קודם בספרי דקדוק ואחר כך בשפה עצמה? תתעורר! השפה משתנה מהדוברים אותה. ספרי הדקדוק באים אחר כך.
הדרך היחידה לשנות, באמת, שפה, היא לשנות את הצורה שבה משתמשים בה. לא לחכות עד שהגוף המאובן ההוא, שמכנה את עצמו "האקדמיה" יחליט שאולי השתנו הזמנים והגיע הזמן להתאים את השפה בהתאם.
ועד כאן הדיון הבלתי-טופיקי בעליל בענייני שפה ופמיניזם. נדמה לי שהעורכים הנועזים לא ישמחו אם נמשיך אותו כאן.
טוב, אז אני אנסה לתרץ
קודם כל, גם לי זה "מפריע בעיניים". אבל הנה תירוץ קלוש למה גם כשמדברים על התפתחות שפה וכו', עדיין צורת הזכר יותר הגיונית. אה, עוד הסתייגות: אני לא בלשן או מתרגם, זו סתם תחושה. בכל אופן, נראה לי שכל שפה מדוברת, נוטה לקיצורים פונטים, ונראה לי שצורת הזכר קצרה יותר. אנא, אל תתפסו אותי במילה…
זה נראה לך הגיוני כי התרגלת לזה.
תחושה???
ומאיפה לדעתך באה התחושה הזו? מהאוויר? מהשמרים? מהדנ"א שלך?
התחושה הזו באה מההרגל. ואת ההרגל הזה במידה רבה דחפה לך לראש אותה שפה שאתה משתמש בה כל יום.
כשהאקדמיה טבעה את המילה "קלטת", אנשים אמרו שזו מילה מפגרת, שהיא לא נראית להם טוב ושהיא לעולם לא תיקלט. היום אנשים משתמשים בה הרבה יותר מאשר ב"קסטה". נו? איפה ההרגל עכשיו?
מצד שני לאקדמיה היו גם...
כמה יציאות שהמקום היחיד שמישהו שמע עליהן הן בפסיכומטרי. (למה צריך מילים כמו אלונטית או זג?)
בכול מקרה אם נתערב בדיון הארוך הזה, לדעתי לכול אחד יש זכות לדבר בדרך שנוח לו כול הוא לא מעליב אנשים בכוונה. זה היתרון בחופש הביטוי, וכול עוד שוני מסוים בהתבטאות לא מגיע במתכונת של טרול די מיותר להתווכח על זה. להעיר פעם אחת מילא אבל לפתח דיון שיכול לפגוע בכמה אנשים זה מיותר.
הערה- ההודעה שלי באה כתגובה ל Boojie לא כי היא מכוונת בהכרח כלפיה, אלא כי זוהי ההודעה האחרונה בדיון נכון לעכשיו.
בואי אני אפתיע אותך
אני מכירה את 2 המילים האלה, ודווקא לא מהפסיכומטרי… (שם היו מילים אחרות לחלוטין).
למה צריך את זה?
א. זה מעשיר את השפה – למה שיהיו מונחים או דברים שאין להם שם בעברית? את לא רוצה, אל תשמשי. אבל טוב שזה קיים.
ב. תשבצים.
הרשה לי להעיר בעדינות
צודקת. צודקת. צודקת. וזה מזכיר לי איש אחד שעבדתי איתו בהרמוניה מלאה 8 שנים (הוא מנכ"ל, אני סמנכ"ל).
פעם לקחנו סיכון למוצר חדש מבלי להתיעץ עם אפאחד אחר. ההימור הכספי היה נוראי למדי. כשראיתי את המוצר הסופי יורד לראשונה מן המכונה נורא נבהלתי כי הוא נראה לי מכוער.
קראתי לאיש ההוא והוא הסכים לדעתי. בעוד שנינו עומדים מבועתים מול המכונה שממשיכה לפלוט עוד ועוד, פתאום הוא פנה אלי ואמר (ציטוט מדוייק): ריקי, מה אנחנו בכלל מבינים? צריך לשאול אישה!
אגב, אכן הבאנו את מנהלת החשבונות, אישה קוקטית, שחרצה את דין המוצר כיפה ואכן הוא הוכח כלהיט, אבל זו כבר אופרה אחרת.
מה לגבי
משפט שאומר: "מי שעוד לא ראה שילך כבר לראות"? זה אומר שרק בנים צריכים ללכת לראות? בנות לא יהנו?
כאמור, השפה העברית שוביניסטית, אבל זה לא אומר שהיא צודקת.
ואני (בדעת מיעוט, כנראה), לא חושבת שהפניה בלשון נקבה של פליסיטי מעצבנת. לא שגרתית, כן, אבל מעצבנת? לכל אחד הסגנון שלו וכו' וכיו"ב וכדומה <הכנס דיון על רמת הדיון באתר כאן>.
אני לא רוצה
לפתוח כאן דיון בנושא "האם השפה העברית היא שוביניסטית או לא". לא זה המקום.
אבל, המשפט "מי שלא ראה, שילך לראות" כולל בתוכו פניה לבנים ולבנות כאחד, בעוד המשפט "מי שלא ראתה, שתלך לראות", כולל בתוכו פניה לבנות בלבד.
כך על פי כללי השפה העברית.
(ואגב – אולי אני טועה. אשמח לשמוע מישהו שמבין ויוכיח לי שטעיתי [משפט זה מופנה לבנים ולבנות כאחד, וכמחווה למייפל, חובבת הסוגריים {כן, אני יודע שזה שייך לפתיל אחר}])
לא שינו את זה?
חשבתי ששינו את החוק ככה שעכשיו אם יש יותר בנות מבנים אפשר לפנות אל הקבוצה בלשון נקבה. ומכיוון שאוכלוסיית העולם מונה יותר נשים מגברים, למעשה הצורה שבה *אתה* משתמש היא לא נכונה מבחינה דיקדוקית.
אני לא לוקחת את זה ברצינות, אז אתה בטח לא צריך.
לא, לא שינו את זה.
שמועה, להד"ם. ויש גם סימוכין (ראי סעיף שני):
http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html
למעשה, התשובה הנכונה היא:
לא, הגוף שמדמה בנפשו שהוא זה ששולט בשפה העברית, לא שינה את זה.
לעומת זאת, בציבור (המקום שבו השינויים *באמת* מתחוללים) יש מגמות בכיוון. יש הרבה מרצות, למשל, שהתחילו לפנות לקהל מעורב בלשון נקבה. זה מעורר תרעומת מסוימת, אבל זה רק עניין של הרגל. בארה"ב כבר מאד מקובל לשנות ניסוחים בהתאם (למשל, כשמדברים על דמות סתמית במאמרים מדעיים או בספרים, הרבה פעמים ההתייחסות תהיה אל her ולא אל him, ולכולם זה כבר נראה טבעי). כמה זמן יקח עד שזה ייקלט גם בארץ הקודש? הרבה, אני מעריכה. כמה זמן יקח עד שהאקדמיה תואיל בטובה לרדת ממגדל השן שלה ולקבל את זה גם? עוד (הרבה) יותר.
אגב, עוד מישהו שם לב שמדברי עולה הרמיזה כאילו אני לא אוהבת את האקדמיה? מוזר.
אני חושב שכן.
לכן קבוצה המכילה יותר נשים מגברים צריכה לקבל פניה בצורת נקבה (ואם זה לא נכון אז זה צריך להיות). פעם אחרונה שבדקתי, אוכלוסיית העולם מכילה יותר נשים מגברים. איך זה בישראל? אני לא יודע. איך זה בעין הדג? אין לי שמץ של מושג.
לי אישית, אין שום בעיה עם השימוש בפניות בצורת נקבה כמין counteragent. שיבושם לפמיניסטיות/ים. כל פעם שאני קורא את זה אני רק משתעשע קצת.
בעקרון, מה שאני הייתי רוצה
לראות, הוא נורא פשוט – שגם זכר וגם נקבה יהיו צורות פנייה תקינות לקהל מעורב. זה הכל.
אחרי הכל, אם אפשר לפנות לקבוצה שכוללת נשים במין זכר, אין שום סיבה שאי אפשר יהיה לפנות לקבוצה שכוללת גברים במין נקבה.
והטענות שהזכר הוא המין הניטראלי, כביכול, בעברית, הן בולשיט. אין בעברית מין ניטראלי, וזכר זה זכר. נקודה.
מה שאני הייתי רוצה לראות...
הוא מין ניטראלי בעברית. זה, נראה לי, יהיה פתרון יותר טוב.
למישהי יש הצעות?
זו בעייה, כי זה ידרוש
שינוי מהותי במבנה של השפה העברית. ההצעה שהצעתי קודם, לעומת זאת, לא דורשת שינויים מהותיים כלל.
כן, אבל
צורת הזכר היא הצורה ה"לא מסומנת"(unmarked) שך הפועל לעומת צורת הנקבה שהיא הצורה ה"מסומנת"(marked). ההבדל ברור בכך שצורת הזכר קצרה יותר ודומה יותר למקור המילה מאשר צורת הנקבה. לכן, צורת הזכר היא זו שמשמשת במקרים בהם אין משמשעות למין ספציפי. באנגלית, him ו- her הם באותה רמת סימון ולכן ניתן להחליף ביניהם לפי רוח התקופה. בעברית זה פשוט לא ככה, וזכר מתפקד בתור המין הנייטרלי דה-פקטו.
ושמא נדמה לך שאני לא
יודעת את כל זה?
איך זה רלוונטי, בדיוק? ואיך זה משנה מה היא הצורה המסומנת ומה היא הצורה הלא מסומנת? קודם כל, "היא", "הוא", "אתם", "אתן" וכן הלאה מסומנות בדיוק באותה מידה.
שנית, עצם העובדה שצורת הזכר היא הצורה הלא מסומנת, אומרת לך שלמעשה יחס השפה אל הצורה הזו היא כאל ברירת המחדל. והוא שאמרתי, השפה העברית בנויה כך שברירת המחדל של אנוש היא זכר. ברירת המחדל של דובר היא זכר. ברירת המחדל של כל דבר היא זכר.
לפי כל הידוע כיום על השפעת השפה על החשיבה, מבנים כאלה בסופו של דבר משפיעים על חשיבתו של הדובר. אם השפה שבה אתה משתמש מתייחסת לברירת המחדל של "אדם" כאל זכר, בסופו של דבר אתה תתרגל לחשוב על "אדם" כעל זכר, קודם כל.
אין שום סיבה לקבל התוויה והתניה שכזו.
אך לא כך ניתן לפתור את זה
אלא אם כן תיווצר צורה חדשה (מסומנת) עבור זכר, או לחילופין צורת הנקבה המסומנת תעלם ותישאר רק צורת הזכר (בתפקיד צורה נייטרלית). לא ניתן ליצור שינוי שמבוסס על מעבר לשימוש צורה מסומנת כצורה נייטרלית. זה פשוט לא עובד.
לפי מה אתה יודע
שזה פשוט לא עובד? אנא האר את עיני.
לי אין בעיה עם צורת הזכר
הצורה הבסיסית היא זכר? שיהיה. אני לא רואה בזה בעיה או הפגנת שוביניסטיות. אין לי בעיה עם שימוש בלשון נקבה, אבל גם בעיני הצורה הנכונה יותר היא הצורה התקנית, ואין לי טענות לאקדמיה.
אגב, מי שלמד לפסיכומטרי עם הספרים של HIGH-Q, בוודאי שם לב לעובדה שכולם כתובים בלשון נקבה. זה גימיק חביב ששעשע אותי, ולמרות שזה לא הפריע לי כלל, זה היה מוזר להתרגל לקרוא הוראות בלשון נקבה. לבנים בקורס זה היה עוד יותר מוזר… אבל למי אכפת מהם, שיתרגלו . אחרי הכל מדובר בספר של חברה פרטית, אבל אני מודה שאם היה מדובר במשהו רשמי יותר, הייתי מעדיפה לראות את הגירסה הרשמית, שהיא כרגע זכר (עד שהאקדמיה תשנה את זה, ואין לי בעיה גם אם אופציה לשינוי).
באופן כללי, אני דיי שמרנית ביחס לשפה – אני בעד סלנג, אבל אני לא חושבת שטעויות לשוניות הן סלנג ולגיטימי לאמץ אותן (במקרה הזה לא מדובר בטעות, כמובן). בהקשר למישהו שכתב בפתיל ש"השפה המדוברת הופכת לתקנית" – אני לא מקבלת את הטענות ש"איך שאנשים מדברים זה מה שנהיה תקני" כי להגיד "בחן" בהגיה חיפאית (בפתח) או "עורכת דין" (עם פתח במקום סגול) זה לא סלנג, אלא סתם דיבור עילג. לא לחינם אני מחבבת את השיר "Why can't the English? (learn to speak)" (השיר הראשון של פרופסור היגנס, מתוך "גברתי הנאוה").
לסיום אני רוצה לצטט דברים שכתב פעם מישהו ממכריי בפורום אחר (כזה שבאמת עוסק בנושא הפתיל הזה…):
"כדאי אולי לומר בקצרה שסלנג אינו בהכרח עברית גרועה. ´אני מבועס´ או ´כוּסית´ זה סלנג, 'שלוש ילדים´ או ´אני יושן´ אלו שגיאות ולא סלנג.
עברית תקנית משולה לתלבושת אחידה, סלנג משול לג´ינס וטי-שרט (חולצת קמץ..), שגיאות דיבור הן בגדים מלוכלכים.."
עינת
(לא בלשנית/מתרגמת/עוסקת בלשון ועדיין אומרת "פי" בזכר. אפילו מתקנת אחרים, אם הסיטואציה מאפשרת…)
דווקא לכתוב ספר
שלם בלשון נקבה יכול לנבוע משוביניזם…
אחד מספרי הבישול שבביתי כתוב כולו בפניה למבשלת, כנראה הוא שבוי בתפיסה השובינסטית שמקומה של האישה במטבח ולכן נשים בלבד יקראו את הספר…
עד כמה שידוע לי
ולדאבוני, האקדמיה החליטה פעם שגם "אני ישן" וגם "אני יושן" הן צורות קבילות.
אני אשמח לשמוע שגם זו שמועה.
עד כמה שידוע לי
זה נוגד את מה שכתוב באתר של האקדמיה
http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html#l
אבל זה יוצר טוויסטים
מצוינים בסרטים ובספרים, כשבסוף מגלים שהאדם הוא נקבה.
מנסיון: זה רק מסבך.
אני לא אגיד איזה נסיון זה בדיוק, כי זה ספוילר…
ואת הרי לא עמנואל לוטם.
אם זכורה לך ההרצאה שלו באייקון שבה הוא ספיילר בחדווה את… אה… לא משנה.
למזלי זה היה בדיוק יום אחרי שקראתי את זה (והערצתי את התרגום המבריק).
אז שימי ספוילר,
ותזהירי מההתחלה שזה לסרט בלתי מוגדר, בו בסוף מגלים שהבן הוא בת… :)
ספר, ספר.
אני לא מתרגמת סרטים.
אפשר לכתוב בעברית ללא מין
(כשלא רוצים להסגיר את מין הדובר). גוף ראשון (פרט להווה), זהה בשני המינים, וגם בהווה יש לא מעט פעלים שמאוייתים זהה, בלי ניקוד. עוד "שיטה" היא להשתמש הרבה בשם הפועל.
זה מסורבל בהרבה מאשר אנגלית, זה פחות אלגנטי וזה הרבה יותר קשה, אבל זה אפשרי (כך נדמה לי לפחות).
אפשרי? כן.
מגושם, מסורבל ולא אסתטי? גם כן.
תרגמתי ספר שבו במשך כמה פרקים טובים לא ידוע לקורא שדמות מסוימת היא בחורה, ולא בחור כפי שהוא חשב כל הזמן. זה דרש די הרבה אקרובטיקה לשונית, והיה מעצבן מאד.
כן, אבל בעקבות זה זכית
לתואר המאוד מכובד "Boogie, translator of horros" מהסופר המואד מכובד שכתב אותו :)
טוב, כן...
אני חושבת להדפיס את זה על כרטיס ביקור.
(חוץ מהעובדה שזה Boojie ולא Boogie, אבל נסלח לך על זה…)
זה בגלל שאת יודעת שאני יודעת
לא רק איך כותבים את הניק אלא גם מה המקור המדויק שלו, ובדיוק באיזה תאריך הוא נולד :)
אם כבר העליתן את הנושא,
מה מקור הניק של בוג'י?
(לטובת אלו מביננו שלא יודעים).
אני מרגיש בר מזל
על כך שהייתי ביום השלישי בפנטזי.קון ושמעתי מפי נעמי (יחד עם עוד אנשים) את הסיפור על כך…
נו, אז אולי תספרו אותו כבר?
לא יפה להשאיר אנשים במתח… זה עלול לגרום לאולקוס!
טוב
בוג'י זה שם של אלה וורלונית עתיקה מבבילון 5.
בקשר לאיך שבוג'י קיבלה את הכינוי, אני מעדיף שהיא תספר לך כדי שלא אסתבך בעיוות האמת או בחשיפת משהו שלא הוסכם על חשיפתו (כי אין לי מושג בקשר להאם קיים משהו כזה או לא).
גם מה שאמרת לא ממש מדוייק...
למיטב ידיעתנו, וידיעת הדמויות בסדרה, אין לוורלונים אלים.
בפרק שבו מרקוס ואיוונובה מחפשים את הגזעים העתיקים, הם מגיעים למיקום של אחד מהם ומנסים ליצור איתו קשר. הגזע העתיק מתעלם מהם במפגיע. מתוך תסכול, מתבדח מרקוס ואומר, "אולי אשים דלי על הראש ואעמיד פנים שאני האל הוורלוני העתיק בוג'י?"
והסיפור שהוביל לניק אינו סוד, מכיוון שבוג'י סיפרה אותו כמה וכמה פעמים. לפני כמה שנים, ערכה האגודה תחרות תחפושות באירוע פנטסיה וקומיקס שנערך בתל אביב. בוג'י התחפשה לאלה הוורלונית העתיקה בוג'י, בתחפושת שעיקרה היה דלי על הראש.
אני הייתי בחבר השופטים (וכך פגשתי את הבוג'י לראשונה), והענקנו לה פרס. ומשם בא הניק.
היי, אל תזלזל.
היה לי גם בגד, תפור על ידי שפחתך הנאמנה (שאם כבר מדברים, תפרה גם את גלימת "מוות" של אחיה), שדמה באופן מדהים לוילון אמבטיה (כמו שחליפה וורלונית אמורה להיראות…), וגם יחידת בקרה של חליפת מפגש וורלונית (הדבר הזה שתמיד יש להם סביב הכתפיים) שאחי עיצב מפלסטיק וצבע בכחול, וגם מסיכה וורלונית.
למה, הו, למה אנשים זוכרים רק את הדלי, שהיה החלק הקל ביותר להכנה בתחפושת הזו? (עשרה ש"ח בחנות לכלי בית, והפדיחה של למדוד אותו על הראש באמצע החנות כדי לבדוק אם הוא מספיק שקוף…)
כן, היה בגד. אבל מכיוון שלא
ידעתי איך לתאר אותו, נמנעתי מכך.
הייתה יחידת בקרה של חליפת מפגש וורלונית? אני לא יודע האם שכחתי אותה או שמא לא הבחנתי בה בזמן אמת.
סחתיין על ההשקעה!
חבל שמעולם לא ראיתי בבילון, כך שאין לי שמץ על מה אתם מדברים… אבל זה נשמע מעניין מאד. האם יש תיעוד דיגיטלי?
יש תמונות,
אבל הן יצאו כל כך גרועות (תאורה גרועה וזווית גרועה, עד שאי אפשר להבין בכלל מה רואים), שנמנעתי מלפרסם אותן.
לא נורא, פשוט תדמייני לעצמך מישהי נורא גדולה לבושה בוילון אמבטיה כחול ודלי כחול שקוף על הראש…
זה מזכיר לי שמעולם לא נפגשנו
למרות שהיו כבר כמה וכמה הזדמנויות… אני חושבת שאני פשוט מין "אנטי-בוג'י" – בכל אירוע שהיית אמורה לנכוח בו ואני הגעתי אליו, את לא הגעת בסופו של דבר… זה קרה כבר יותר מפעמיים-שלוש מכדי להיות מקריות צרופה. הממממ…
מסקנה:
טריליאן ובוג'י אחת הן!
אררר. אתה פגשת את שתיהן?
כי אני כן, ולא ממש קשה למצוא את ההבדלים.
האמת היא שממש לא קשה
למצוא את ההבדלים ביני לבין בערך כל אוכלוסיית העולם…
חוץ ממני.
בגלל זה יש עדיין אנשים שחושבים שאת היא זו שהרצתה בפנטזיקון.
אררר. הפרופסור המטורף, ראית?
(:
אני שמח לומר שלא. אבל יש עוד
בעיה… בוג'י השתתפה בצ'ט עם טים פאוורס כשטריליאן הייתה בקון, ידה לא נוגעת במחשב. אז אלא אם היא יודעת לשכפל את עצמה בנוסף לכל (מה שקצת הורס את כל הבסיס לתיאוריה), תיאורייתך התפרקה לחתיכות…
לא כתבת למה הספוילר.
זה ספוילר לבבילון 5, למי שדילג על ההודעה.
אלא למה?
אי אפשר להבין את זה
לפי ההודעה עליה ענית, וזה מה שכל אחד שיש לו מתמשכים רואה….
הא!
וזה מזכיר לי
את הסיפור של אפרים קישון על החשמלאי והאינסטלטור.
גדול!
זה הפרק האהוב עלי ביותר, ואני מצטטת ממנו בלי סוף.
אבל, איך ידעת כיצד לאיית בוג'י?
חיפשתי ב- Lurker's guide.
http://www.midwinter.com/lurk/find/CompuServe/cs96-02/156.html
http://www.midwinter.com/lurk/find/CompuServe/cs96-02/42.html
יש קיוסק כמעט על שמך...
במוריה (חיפה) שנקרא "מרכולית Boogie" ואני כל פעם קוראת את זה Boojie…
אווו..
*עכשיו* אני יודע על מה אתם מדברים…
יש מצב שעכשיו יבוא ההסבר?
יש מצב שעכשיו יבוא ההסבר?
אה בוג'י למרות שאני לא זוכר את הבדיחה הנ"ל בB5 על התחפושת המקוריות והאומץ
לגבי מקור הבדיחה:
אם זכרוני אינו מטעני, מדובר על הפרק הזה:
http://www.midwinter.com/lurk/countries/us/synops/049.html
למרות שלא מוזכר שם הציטוט הרלוונטי, אלא רק מציינים שם שיש הערה סרקסטית של מרקוס, מצאתי שתי התיחסויות של הג'מס לעניין:
http://www.midwinter.com/lurk/find/CompuServe/cs96-02/156.html
http://www.midwinter.com/lurk/find/CompuServe/cs96-02/42.html
ובעקבות מחקר קצת יותר מעמיק,
הגעתי לממצאים הבאים:
עוגת השוקולד של דודה בוג'י:
http://www.homestore.com/Food_Recipes/Recipes/RecipeDetails.asp?rid=566
מיומנה של בוג'י: http://www.domrepinfo.com/userpages/kcboojie/page2.html
האתר של בוג'י ושל חבריה, פוקי ובובו: http://members.aol.com/SECTIONJW/insane.html
וקצת יותר ברצינות:
אתה יודע שאתה צופה יותר מדי בבילון 5 כאשר: http://www.dlc.fi/~posten/babylon5/52.htm
ציטוטים נבחרים מהסדרה: http://www.albrechts.com/abby/quotes/b5quotes.html
ולסיום, הציטוט המקורי מתוך הפרק:
http://www.geocities.com/Area51/Chamber/6207/Sounds/vorlgod.wav
הסיפור העצוב על בועזז
שלא ידע להפסיק את החיפוש על בוג'י אהובתנו (סוף כותרת)
אתה קורא הונגרית? כי זו לדעתי השפה שבה היו רוב ה"אתה יודע שאתה רואה יותר מדי B5".
עצוב? נההה.
א. לפי כתובת האתר אני מעריך שזו פינלנדית ולא הונגרית.
ב. אני לא קורא אף אחת מהשפות האלו.
ג. 4 מתוך שמונה היו באנגלית.
ובכן,
גם אני תומכת בפליסיטי. למי אכפת מהחוקים של הלשון העברית? סלנג פועל לפי החוקים? להגיד משהו כמו "תודג" או "אפקט שרק" מגובה בחוקי השפה העברית? (שלא לדבר על "אקווא קווא דה לה אומה" {אז מה אם זה רק משחק?} או "מתחשמק לי" או "אושיות האתר" או כל אחד מעיוותי הלשון האחרים).
עד כדי כך מפריע לך השימוש הלא-ראוי (לדברייך) והלא-נכון בשפה שזה צורם לך?
אם אני מקבלת את זה שכשאני עומדת עם עוד 10 בנות ובן אחד ואומרים לנו "אתם באים?" או משהו בסגנון, אני לא חושבת שאתה צריך להעלב מהפניות של פליסיטי. אז היא אמרה ש"מי שלא ראתה צריכה לרוץ לראות". אתה יודע מה, זה לגיטימי לחלוטין.
_________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
בסדר, אבל אולי
לפחות כשפליסיטי פונה לאדם אחד שהוא זכר, יהיה נחמד לעשות זאת בלשון המתאימה (למרות שאני חושבת שבתחום הזה היה שיפור). את רב הדברים אנחנו לא עושים מתוך אידאולוגיה, ואני לא בטוחה כמה אידאולוגיה יש בהודעות של פליסיטי.
יש להפריד בין
סלנג שהשתרש באתר ע"י רוב גולשיו (אפקט שרק וכדומה), לבין סלנג שהשתרש באתר ע"י גולשת אחת בלבד.
הראשון הגיוני בעיני, השני לא.
מישהו פה באתר
אמר פעם שסלנג יכול להווצר בכל קבוצה המונה שני אנשים ויותר (ולפעמים אף פחות). אז למה שסלנג של מישהי אחת יהיה פחות לגיטימי והגיוני מסלנג של קבוצה גדולה של אנשים?
ובנוגע לסגנון של פליסיטי, למרות שהנושא כבר עבר מוטציה ממזמן, אני דווקא מחבבת את הסגנון שלה. אפילו את חוסר הרווחים, ריבוי האנטרים, ובעיקר את כל המילים שהיא ממציאה (או סתם כותבת בכוונה בצורה לא נכונה, כמו "משו").
הרי גם המילה "בכולופן", שהשתרשה פה באתר בצורה מאוד מוצלחת, הייתה חייבת להגיע מאיפשהו, נכון? (מעמקי בסיס צבאי, תחילת שנת 2000).
סמנו עוד אחד לטובת פליסיטי
ואפילו זכר על-פי מינו האנטומי.
אני מסכים בעיקר עם טיעוניה של בוג'י על השפה המעצבת מציאות ועל השינויים בשפה שנוצרים מהרחוב ולא מהאקדמיה. מי שרוצה הדגמה לעניין יכול לקרוא את 1984 או כל מאמר על הספר הזה.
יותר מכך: זכותה של פליסיטי ללכת על הקו הפוליטי בהודעותיה (וזכותו של כל מי שזה מטריד אותו להתעלם מכך). אני רואה בכך הבעת עמדה חשובה ומשמעותית. (היי, זה אפילו גם לגל לעשות את ניסוי אלטר-גל ולנסות לחוות כתיבה במין נקבה. מה רע?)
כן כן! תקראו את 1984,
פשוט ספר נהדר. וכמו שנונין אמר, הוא ידגים לכם בצורה מעולה את הטיעונים לגבי השפה שמעצבת מציאות, שפת השיחדש. ויש גם בונוס: אני מופיע שם!
ואף עושה חיקוי ממש טוב של סאורון
(:
מילים מעצבות מחשבה וכו'
ברור שנתחיל לדבר על כך שמילים מעצבות מחשבה וששפה היא וירוס וכל זה, אבל דווקא כדי לתמוך בטענה שלך:
אם המילה "נקבה" משמשת כגנאי, הרי שזו סיבה מצויינת להתחיל להשתמש בה שלא כגנאי. כנ"ל לגבי "כוסית" או "גיק" או "הומו" או "דג" או "עיראקי" או "ימני-דתי-לאומני-קיצוני".
דג!!!
מסכימה אתך במאה אחוז. בדיוק היה לנו דיון ברוח הזו בפורום תרגום ועריכה, בסוגיית הPC (טפו) ומכבסות המילים השונות.
אז אני מסכימה, בכל מילה כזו שמשמשת כקללה צריך להשתמש במכוון, כדי להוריד ממנה את הקונוטציות השליליות*. אחת המשתתפות בפורום (שהיא לסבית) נתנה בתור דוגמה את "דייק" (וכמובן יש עוד הרבה דוגמאות, כמו הדרך שבה כושים קוראים זה לזה "nigger", ומי יביא לפה עכשיו את הלינק ל- tokyo breakfast…)
_________________
* חוץ מ"דג", כמובן, שבמקרה שלה אין שום סיכוי שזה יצליח.
האמת היא
שהצדק עימך.
השימוש במילה "אדירה" מעט קלוקל.
אני מרבה לעשות בה שימוש ולאו דווקא בצורה המקובלת.
רציתי לומר שאני ממש מתלהבת כשאני מאזינה לפסקול הזה.
את הסרט ראיתי פעם אחת בקולנוע,כך שממש תמונה לתמונה אני לא זוכרת.
אבל את הקטעים אני זוכרת,ומצליחה להצמיד בערך לסצינות מסויימות.
כמובן שהאלמנט של האגרוף בבטן מזכיר את ההרגשה שהייתה לי כשצפיתי בסרט בזמנו(הייתי מפנה אותך לתגובביקורת שלי ,אבל אני לא יודעת איך.אבל חפשי אם את יכולה,אני ממליצה..).
הצלילים הכבדים והעצומים שיש בפסקול הזה באמת מעבירים את הסרט שוב בעיניים,אבל אני חושבת שגם בלי אפשר להבחין במשו מאוד מיוחד שהולך כאן.
ובקשר לשאלת המיתון שלך.
אכחד אם אומר שרכשתי אותו,בואי נומר שלא גנבתי?
מייד אחרי שצפיתי בסרט עפתי לחנות הקרובה ואחריה לעוד שלוש-ארבע,עד שהגעתי למקום שהיה להם את הפסקול הם לא התביישו לבקש איזה 90 ש"ח!
כאן אני עוצרת.
בשביל זה יש דרכים אחרות.
לסיכום:אהבת את הסרט? את חייבת לעצמך את הפסקול.
כל הדרכים כשרות.
ומה עם האומללים שביננו שעדיין
חוטפים צמרמורות עזות רק מלשמוע את השם הזה?
האם לא יהיה זה נכון לומר ששמיעת הפסקול תעורר בהם זכרונות חוזרים שיגרמו לסיוטי לילה והתקפי שגעון בלתי נשלטים?
למישו יש איזה כדור? מקרר? משהו?
רקוויאם לחלום
לכל מי שהתעניין (וכבר הספיק לבקש ממני לפרסם את ההודעה הזו ),
רקוויאם לחלום יוקרן בסינמטק חיפה פעמיים החודש.
בתאריך 23/4 בשעה 19:00 (עם הרצאה של ירון שמיר), ובתאריך 24/4 בשעה 21:30 (סרט נטו).
רקוויאם לחלום
שאלה שאלתית:
הסרט-עם-ההרצאה עכולה יותר מסרט רגיל או שזה באותו מחיר?
ואולי בעצם כדאי להעביר את עצמנו לכתבה של 'רקוויאם'.
באתר שלהסינמטק
רשום שהכניסה היא 40 ש"ח
חיפאים!
קבענו?
________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
אני בא! עם ההרצאה או בלי?
המשך תיאומים – בצורות הרגילות (אימייל,טלפון…)
רקוויאם לחלום
אני (באופן אישי) הולך להקרנה עם ההרצאה, כך שיהיה לי תירוץ אם אני לא אהנה מהסרט ("שוב המשעמם הזה שמיר…" סתאאם).
ראיתי את "החדר" בשבוע שעבר בהקרנה של וואלה והוא בהחלט סרט מתח מצויין. מעין גירסה למבוגרים של "שכחו אותי בבית"… פינצ'ר לא מפשל גם הפעם, למרות הצפייה הלא ממומשת לטוויסט הלא-קיים.
דו''ח מודמים שבורים - אפריל
כן, כן, אני יודע. אני מאחר.
מצד שני, אני בודד במערכה. העורכים הם שלושה (+שלמקו) ולכן ברור שהם מצליחים להוציא דו"קואים בזמן. לי יש רק את אפסאלון (עם אתר שנראה מת זמנית) ואת עצמי. ובשבוע כזה, כשפסטיבלים, עבודה וארוחות משפחתיות גוזלים אותי מכם, איחור של חמישה ימים הוא ממש לא אסון.
חוצמזה, להוציא דו"ח מודמים ב- 1 באפריל היה עלול להיות בעייתי, עם כל השינויים שהסתובבו כאן בעין-הפורפרה הייתה רעבה.
אבל העניין הוא, כמובן, הכתבות. והסרטים. ואתם, קהל נכבד. בדו"ח מודמים הקודם ציינתי שהביקורת של יקירתנו לונג ג'ון על 'מפלצות בע"מ' צפויה להצטרף לאוויר הגבהים לו זכו שאר הסרטים הקופתיים של 2001 (שרק, ה__ פ___, שרה"ט) מבחינת כמות התגובות. אמרתי, וצדקתי. 289 תגובות אספו המפלצות בינתיים, מה שממקם את הכתבה במקום השישיבכל הזמנים, אך במרחק יריקה מה__ פ___ ופ___ ה___. לכו על זה.
ובינתיים, עוד לא יבש הדיו הוירטואלי ב'מפלצות', וכבר קמה תחרות. הכתבה של מישהי עם ניק מתחכם (ניקי, לשם קיצור) על 'עידן הקרח' עלתה ב- 27/3 ותוך קצת יותר משבוע כבר טפסה ל- 142 תגובות. אבל פריצה לעשירייה הופכת להיות משימה לא קלה (לכתבה הזאת, וגם לכתבה של 'נפלאות התבונה' שממשיכה לטפס בעקביות מטרידה).
עוד? טוב. כפי שכבר הבהרתי לא פעם ולא פעמיים, עינדגיסטים אוהבים לפגוש את עצמם. ולדבר על זה. ועוד קצת לדבר על זה. ואז להתלונן טיפה, ושוב לדבר על זה. וברגע שיש הזדמנות כזו, שיאי התגובות מהעבר לא רלבנטיים. זה נכון, שיאי התגובות הם כמו ביגוד לאנשים אין להם תרמוסטט. או בקיצור, 527 הוא השיא החדש. יותר תגובות מכל יומית אחרת, רעפים או לא, מכל סרט (תאכל את הלב, לנארד), מכל סקר ודו"חקו על פני האדמה. ונאמר כולנו יחד: פורים.קור, פורים.קור, פורים.קור. אמן.
מאחר שכזכור אתר האפסאלון נפול כעת, לא אפרסם לינקים למצעד הסרטים והיומיות כעת והם יצורפו בעתיד. לינקים אחרים לבינתיים:
מפלצות בע"מ:
http://disney.go.com/disneypictures/monstersinc/
הסרטים הקופתיים של 2001:
http://www.boxofficemojo.com/yearly/2001/
פורים.קור:
כתבה מספר 825
לא רלבנטי:
http://abcnews.go.com/reference/bios/arafat.html
ללינק האחרון
ללינק האחרון
לינקים, כמובטח
דו"ח מודמים כללי:
http://alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?top=25
דו"ח סרטים:
http://alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?cat=1+2+3
דו"ח יומיות:
http://alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?cat=6
למשמתמשי דפדפנים לא נתמכים, אנא הורידו דפדפן אחר או הוסיפו /ie אחרי cgi-bin/.
או השתמשו בקישור שנמצא בדף ההוא
במילה here (אם אתם מתקשים למצוא אותה – חפשו אותה באמצע שורה שכתובה בפונט הכי קיים שאפאסלון הצליח למצוא).
קטן, התכוונת.
או שהתכוונת להגיד "לא קיים", כי הוא באמת עד כדי כך קטן.
צ''ל קטן, כמובן. תודה.
לילו של יורי
ב 12.4.02 יום שישי הבא החל משעה שמונה בערב,אתם מוזמנים לחגוג ביחד עם מסלול (סטודנטים למען חלל) בבית הסטודנט בטכניון את לילו של יורי (האדם הראשון בחלל).
בתוכנית:
20:00-בקולנוע בית הלר:האלמנט החמישי
22:00 עד 23:00-פאב פלורטין בטכניון:טקילות בשלוש שקל ,הנחת 20 אחוז על כל דבר
23:00 קולנוע הלר: ספייס קובויס
קולנוע הלר נמצא בבית הטודנט בטכניון לפרטים נוספים :אי מייל מלמעלה.
מקווים לראות את כולכם.
אני רואה שאת בעיית סימני הקריאה
הצלחתם לפתור. חשבתי להציע לכם דרך, אבל אני רואה שכבר מימשתם אותה.
צריך *מאוד* לרצות להדגיש משהו כדי לסחוט 5 סימני קריאה רצופים…
(לדוג' – בשורה הבאה רשמתי 7 סימני קריאה. המערכת תראה רק 4):
!
עכשיו צא וחשב
כמה סימני קריאה היו *במקור* בכמה הודעות שנכתבו פה לאחרונה.
קשה לחשב,
מאחר ולא מדובר על פעולה פשוטה כמו הפחתת X (נניח – 3) סימני קריאה, אלא על פעולה יותר מורכבת.
למשל – 4 סימני קריאה נותנים סימן קריאה אחד בלבד.
7 סימני קריאה נותנים 4 סימני קריאה בלבד,
אך גם 10 סימני קריאה נותנים סימן קריאה אחד.
כדי להגיע ל-5 סימני קריאה צריך בדיוק 29 סימני קריאה.
לא מבין
כתבת שבעה סימני קריאה, אמרת שהמערכת תראה רק ארבעה, ואילו אצלי אני רואה רק אחד. הכצעקתי?
אולי הם עשו עוד שינויים
שפועלים רטרואקטיבית.
אחד באפריל לנצח!
אה, זה פשוט.
הם שינו את האלגוריתם.
עכשיו לא ניתן לעשות יותר משלושה סימני קריאה רצופים בשום מצב.
(רד, תטעה אותי אם אני צודק).
מכירים את הפעמים האלה שאתם תופסים בטלוויזיה סרט סתמי לחלוטין, ללא כל פרומואים או תכנון מוקדם, משהו שמוצאים בלילה בערוץ 4 הישן ועליתם על פנינה?
ובכן, זה קרה לי לפני 3 חודשים בערך והיום בלילה הסרט הזה משודר שוב. הוא נקרא "כל הדרכים מובילות לאוזונה" ואני בספק רב אם מישהו אי פעם שמע עליו. אין כאן משהו מיוחד או יוצא דופן. מה שמצא חן בעיני במיוחד בסרט הזה הייתה האוירה שהוא יוצר. אלה שבעה סיפורים שונים המתלכדים ביניהם (כמו המון סרטים אחרים) והוא מתרחש על כביש מהיר ארוך וחשוך בארה"ב, בדרך לעיירה אוזונה בשעות הלילה המאוחרות.
אווירת הלילה, המרחק והניכור מועברת בסרט בצורה כל כך מושלמת שאני לפחות ממש נעטפתי באווירה הזו. העלילה כאן לא טובה באופן מיוחד, השחקנים לא מוכרים אבל הסרט פנינה, לפחות בעיני.
אז למי שיש זמן/כוח/חשק, היום 1:35 בלילה, ערוץ 4 – "כל הדרכים מובילות לאוזונה". מומלץ בחום.
אני יודע שאצפה.
אבל מה יש? קצת נוסטלגיה
לא תזיק לאף אחד.
במסגרת שיטוטים סהרוריים באתר, הגעתי למפגש ההיסטורי בין שניים מענקי האתר:
כתבה מספר 43
ללמדכם שרצפים אין סופיים של סימני קריאה היו איתנו מאז ומעולם, שיש תמיד מקום לתקווה ושרד פיש נולד ב- 8/11.
נ.ב. כן, בטח כל "ותיקי" האתר כבר ראו את ההודעה הזו. אני עושה את כשירות ל"דור שלא ידע את האקסמנית".
אוף, אל תעשו לי את זה... ):
אני עובדת כל כך חזק על ניסיון *לשכוח* את ההודעות האלה, שכללו ניסוח של אנלפאבית שגדל בסהרה, ותוכן שילדה בת שלוש יכלה למצוא טוב יותר…
ולמה בדיוק צריך לשרת את הדור שלא ידע את אקסמנית? אקסמנית לא רוצה שידעו אותה…! (אוף, יותר מדי שיעורי תנ"ך גורמים לשורה הזאת רע… מאוד!).
למה היית חייב לעשות את זה…?
למה?
סליחה.
לא ידעתי שזה יעצבן אותך כל כך.
פשוט מצאתי את זה וזה הצחיק אותי.
חוץ מזה, יש גם לזה יתרון. בהודעה הקודמת רציתי לכתוב שזה מדהים לראות איך ההודעות שלך השתפרו מאז. פשוט לא ידעתי איך לתת לך מחמאה בלי שזה ייראה כמו התנשאות. :)
ושוב, סליחה. אני מקווה שתקחי את זה ברוח טובה.
אני לא עצבנית,
אני סתם עצובה כי אני נזכרת איזה בן אדם "חכם" הייתי.
זכותך המלאה לפרסם את ההודעה הזאת, מהסיבה הפשוטה- פירסמתי אותו באתר ציבורי, לחצתי על "שלח" ואז על "פרסם", והיית צריכה לחשוב *אז* שאם אני לא רוצה שאנשים יחשבו שההודעות שלי, או אני, טיפשיות, לא הייתי צריכה לפרסם אותן…
לא נורא, גם כתבתי דברים יותר גרועים, נשרוד.
מה שכן
היה נחמד לראות איך האתר התחיל ואת ה"נבוכות" של רד ולאן האתר הגיע היום
וגם נחמד
לדעת שרד נולד באותו יום כמוני, 4 שנים אחרי.
יש לי שאלה..
..לקחתי עכשיו מבלוקבאסטר סרט, ובפריוויואים בהתחלה יש פריוויו לאוזוסומיס (אני מקווה שכתבתי נכון) ג'ונס. האם זה אומר שזה יצא בוידאו בארץ, או שזו בעצם פרסומת לדי וי די?
אין סיבה
שזה לא יצא בווידיאו בארץ. למעשה, יש כאלו, אבל אם סרט כן יצא בקולנוע במקור, סביר להניח שהוא יעבור בווידיאו- גם אם מדלגים על האולמות עצמם.
החדש של לוקאס, נו, איך קוראים לו
אחרי שהצלחתי להימנע מכל שביב מידע ויזואלי על "מלחמת השיבוטים" (איזה שם נוראי), החליק לי בטעות וצפיתי בטריילר בקולנוע.
תקשיבו, אני לא רוצה להלחיץ, אבל זה לא נראה טוב. אני לא יודע, אולי סתם הייתי עייף, אבל משהו שם נראה מאוד רע. כאילו מדובר בסרט נטול תקציב, עם אפקטים מעפנים וצילום חובבני. מהעלילה לא הבנתי הרבה, כי הטריילר היה מדובב לצ'כית (אנאקין: "פרוסים, הלאווני נדרז'י יו דייקויו אולשנסקה!"; ליאה: "אובוצני דום! קנדליקי!"), אבל גם היא נראתה כמו איזה קומדיה רומנטית בגרוש.
לא יודע, אולי זה הוידאו הדיגיטלי של לוקאס, ואולי סתם בעיית מקרן. וזה לא שאני חושש לגורל יצירת המופת, כי חובב לוקאס גדול אני לא, אבל כן בא לי לשטוף את העיניים במשהו מרהיב בקרוב, ואני מתחיל לחשוש שזה לא עומד לקרות.
ליאה? בפריקוול?
הוא מתכוון לאמידאלה, כמובן...
אני יודעת.
פשוט הייתי משועשעת מהרעיון של התינוקת ליאה ברחם (או כול דרך דמיונית אחרת בה ניתן לשלב את ליאה)
קטנוניים
הצ'כים קוראים לאמידלה ליאה כדי לא לחלל את שמה של המלכה הצ'כית הידועה מהמאה ה-14, אוקיי? מרוצים?
ואיך הם קוראים לליאה אתם שואלים? צ'סנקובה.
איך אומרים אצלנו?
ורק אלוהים או יאן נפומוק הקדוש יודעים איך לעזאזל הספקתם לכתוב 3 תגובות ב-6 דקות.
רק ש...
בארץ קוראים לסרט באופן רשמי "מתקפת המשובטים"- ואת זה אני יודע לאחר שראיתי את הטריילר המתורגם בסינמטק. "החלה… מלחמת המשובטים" (את הדיבור ההפוך של יודה הפכו סתם לדיבור עם שלוש נקודות. עוכרי לוקאס)
אה!! צ'אן פצ'אן הו ברדיו ישראלי!
השיר המיתולוגי 'צ'אן פצ'אן הו' הזכור מהסרט 'העולם שבפנים' ומהפורים-קון הושמע בגלגל"צ לפני כשעה! כל צוות העורכים יצא מיד במחול אפילפטי. מתי מצעד העשור הבא?
אז שווה לנסות להכיר להם את היאטה
בקרוב: ''יאטה!''
עכשיו רק חסר קצת יאטה!
וואו, אנחנו מקוריים...
נסה לדמיין את זה רגע ברצינות:
ה'יאטה' מוצג לעורכים המוסיקליים של גלגל"ץ, ומוכנס למצעד השבועי.
הדבר הבא שסביר שיקרה: 50 הודעות ב'עין הדג' קוראות לגולשים לדרג את השיר במצעד (כולם כמובן מדרגים, ומקפיצים את השיר למקום הראשון למשך שארית השנה, עד שהוא יוצא לכולם מהאף). גלגל"ץ, באקט שיווקי מדהים, אוספים מחדש את גולשי 'עין הדג' באולם בעין-החורש (הפעם עם חימום), משחזרים את הריקוד ההיסטורי של עורכי 'עין הדג' ומפיצים את הקליפ לתחנות הטלוויזיה השונות כמו גם ל-MTV. משם הדרך לכיבוש העולם קצרה מתמיד.
שנה אחר-כך
מופיעה בעין הדג החדש (שדן ברזל השתלט עליו בזמן שהעורכים היו עסוקים בהשתלטות על העולם) יומית על הסרט החדש והמדובר 'קרוספיש' עם כוכבי הזמר הישראליים החדשים שהתגלו בקליפ היאטה.
ואני לאחרונה,
בעקבות התעדכנותי הבלתי פוסקת בחדשות, גיליתי שיש כפר בשם יאטה, אשר זכה לככב יום אחד (או חמש עשרה דקות) בעדכונים של מעריב באינטרנט.
כן
אם אני לא טועה זה נמצא דרומית לג'נין (או לחברון) אני כבר לא זוכר מה שבטוח היו להם הרבה אבנים עם "כנפיים" (לפחות היה כשהייתי שם)
לא צריך לאסוף את כולם
מחדש ולשחזר את הריקוד, רק צריך .
אם כבר מדברים על יאטה
לפני מס' ימים ראיתי בTV את כוכב המזרח של ג'קי צ'אן, והיה שם קטע שממש הזכיר לי את הריקוד של יאטה (סוג של אבניירומספריים המוני)
לתשומת לב העורכים .
צ'אן פצ'אן הו!
הייתי בטוחה שאוזני מתעתעות בי וכל הסובבים אותי נעצו בי מבטים מוזרים שאמרו "מאיפה לכל השדים והרוחות את מכירה את המילים?".
גלגל"צ הוכיחו את עצמם שוב!
מי, מי קרא להם מיינסטרים?
תוכלו להזכיר לי בבקשה
על איזה שיר אתם מדברים?
זה עם ההודים המופרעים? או המפחיד ההוא משנות השמונים?
המפחיד עם ההודים
מדובר בעולם ומלואו!
אחרי הצפייה האלפיים חמישים ושמונה בקליפ (תוספות בדויד של ghost world), בהחלט ניתן לסכם שמדובר לפחות בקלאסיקה, אם לא הקאנון של אומנות הוידאו קליפ. תארו לעצמכם שאפילו דור ההורים שלי (ואני מהחלק המרכזי ומעלה בהתפלגות הגילאים באתר), מנענע עכשיו מדי פעם את ראשו בתנועות לא רצוניות, תוך השמעת הברות בנסקריט עתיקה (טוב, הוא לא למד את המילים בעל פה, אז הוא מאלתר תוך כדי). הגיע הזמן שעוד אנשים יהנו מזיוו של אוצר בלום זה (בהתחשב בהצלחה המופלאה של הסרט בארצנו).
אכן מדובר.
ובהתחשב בעובדה שהשנה בה הוא יצא היתה 1965, הרי שאם בזמנו הוא היה זוכה להצלחה הראויה ייתכן שפני המוזיקה היום היו שונים – השיר נשמע כמו גרסת הפסיכדליה ל"צלליות". פסיכדליה! ב-1965!
רק חבל שהתמונה ''פחוסה''...
לא יודעת למה הם דחסו את הפריים – כולם נראים יותר רחבים ושמנים… כאילו לקחו קליפ לטלויזיה והתאימו אותו בכוח לפרופורציות של מסך הקולנוע . מעניין אם אפשר לסדר דברים כאלה במחשב, באמצעים ביתיים. הממממ.
רק חבל שהתמונה ''פחוסה''...
כן. כרטיס טלויזיה (200-300 שקל) + תוכנת virtualdub מ- http://www.virutaldub.org (הפתעה: תוכנה ל- windows!)
הלינק לא עובד.
נדמה לי שכתבת אותו לא נכון.
http://www.virtualdub.org
זה הלינק?
הלינק לא עובד.
אופס. סורי. הלינק שלך זה הנכון.
הודו... 1965...
הם פשוט שמנים. שמן זה יפה – לפחות שם ואז. כיום כמובן כל מי ששוקל/ת [בגרמים] יותר מהגובה [במטרים] בריבוע חלקי תאריך הלידה [לפי הספירה היהודית] סתם שמן/שמנה.
מה שאת צריכה זה תוכנת תרגום מהיופי של אז ליופי של היום (לא להאמין ליכולות של הטכנולוגיה המודרנית)
אה, לא.
כלומר אני לא חולקת עליך לגבי סטנדרטים של יופי וכאלה, אבל התמונה בקליפ באמת פחוסה.
שאלות לנוסחא:
האם אתה מתכוון לשנת הלידה עפ"י הספירה העברית או למספר הימים שעברו מאז בריאת העולם?
בכל אופן, המסקנה היא שכולנו שמנים באופן יוצא דופן:
רובנו נולדנו באזור שנת 5700 לספירה העברית. הגובה של רובנו באזור 170 ס"מ, ואם ניקח זאת במטרים ונעלה בריבוע נקבל בערך 5 מטר רבוע. בחלוקה בתאריך הלידה נקבל 0.001, ואני מעריך שמשקל רובנו (בגרמים) גדול בהרבה.
נו, וזה בדיוק העניין.
התרבות של ימינו מקדשת את השדוף. אפילו בחורות רזות יותר ממני (ואני זוויתית עד מאוד) אומרות בשכנוע פנימי עמוק שהן צריכות להוריד במשקל כי "אוי, אכלתי שני פירורי עוגה ומה-זה רואים עלי את הקלוריות".
קלוריות זה טוב.
הן שומרות עלינו חמים בחורף.
מה שהורג אותי זה אנשים שסופרים קלוריות, אבל אוכלים חטיפי אנרגיה. מישהו צריך להגיד להם שקלוריות *זה* אנרגיה.
מה שמזכיר לי את הפרסומת...
"בננה: פצצת אנרגיה צהובה! ויש בה ___ קלוריות בלבד!" מה?!
תודה רבה!
עכשיו אני נזכר מה המוקד של כל העצבנות הזאת. להכניס את הביטוי "פצצת אנרגיה" ומיד אח"כ לומר שאין הרבה קלוריות זו פרסורמאות ממדרגה ראשונה.
מזכיר לי את הפרסומת
למים מינראלים מסויימים: "פחות מלחים, יותר מינראלים!". אני ממש מקווה שהפרסומת ניסתה לומר שהמיים תומכים יותר במילים לועזיות מאשר עבריות (מדוע ולמה?), כי אחרת זה מגוחך.
_____________
יום לא-הולדת שמח,
גל
אני לא בטוח, וכמובן זה לא פוטר
את המפרסמים, אבל לעניות דעתי כוונתם היתה פחות מלח (כלומר NaCl). אבל אולי אני טועה.
שהוא, כמובן, לא מינראל. לאאאא.
ניטפיקית!
נכון, מלח בישול הוא גם מינרל. אבל הוא נמצא בריכוזים הרבה יותר גבוהים מרוב המינרלים האחרים (וגם הגוף שלנו צורך מלח יותר מאשר האחרים) ולאנשים שיש להם בעיה בריאותית עם מלח (למשל אנשים עם לחץ דם גבוה) חשוב לדעת שיש פחות מלח . לכן ההפרדה של מלח משאר המינרלים.
תגובות לנוסחא
לפי החישוב שלך, אתה מסווג מיידית כסטטיסטיקאי או כאקולוג תיאורטי. אלו שני המקצועות היחידים שאני מכירה שבהם עושים הכללות משונות מהסוג הזה. מצד שני, יכול להיות שעולמי פשוט צר…
בתודה, הנמלה.
לא אני הצעתי את הנוסחא
אני רק בדקתי אותה והראיתי שהיא מביאה לתוצאות בלתי-מתקבלות על הדעת, שאינן מסבירות את ההבדל בין סטנדרד הרזון בהודו ב- 1965 לזה שרווח כיום.
ואני לא סטטיסטיקאי או אקולוג תיאורטי. נסי שנית.
נוסחה כותבים עם ה' בסוף.
אפשר גם עם א', לא?
לא.
כבר הרחבתי פה בנושא פעם אחת, ואפילו נתתי לינק, נדמה לי, לדף האקדמיה העוסק בנושא. not again…
גם אני חשבתי ככה
אבל כנראה שטעיתי, בהתחשב בעובדה שזה מתנגש עם הדיבר הראשון.
(הדיבר הראשון: אל תתווכח עם בוג'י)
בלי לחטט בקישורים, נסכם בקצרה:
האקדמיה קבעה שכל המילים שמקורן ארמי ומסתיימות ב-א' (קופסה, דוגמה וכו') ייכתבו בעברית עם ה'. למה? כי זו עברית ולא ארמית. כמו שנאמר, זה מופיע גם באתר האקדמיה, למי שמעוניין להתעמק.
אוי, טפשים כל האלו במשנה. ובגמרא
וגם הזקן ההוא? הרמב"ם? גם הוא לא ידע עברית.
בורים. לאורך ההסטוריה, עברים לא ידעו לכתוב עברית.
אל תנג'ס.
העברית משתנה. רוצה לדבר כמו הרמב"ם? be my guest.
נכון, העברית משתנה.
האקדמיה לא מנהיגה את מרבית השינויים, ולא שולטת בהם, אלא רק משמשת ציין למרביתם.
רוצים לחדש? כל הכבוד. אך אל תאמרו שכל אשר היה קודם הוא שגוי.
אל תהיה מגוחך.
מה שהיה קודם אינו שגוי. אבל מה שהיה קודם לא היה מתוקנן, כי לא היה גוף שיתקנן. ואכן, מוצאים הרבה מאד דברים משונים בטקסטים קדומים.
כיום יש גוף מתקנן, שדואג לזה שיהיו כללים אחידים, וכל כמה שאני מתעבת את הגוף הזה, חלק מהכללים שהם מנהיגים ל*שפה של ימינו* הם הגיוניים.
הכלל שבמילים שאולות מהארמית במין נקבה הסיומת תהיה ה' הוא הגיוני לחלוטין, כפי שכבר הסברתי בפורום האגודה (סיומת א' זה יידוע זכר. דוגמא זה בעצם "הדוגם" – ולא שיש לי מושג מה זה דוגם). אילו היית רוצה שזה יהיה בנקבה, למיטב זכרוני היית צריך לומר "דוגמתא" (הדוגמה).
בתנ"ך מופיע מספר נדיב ביותר של פניות לזכר שמנוקדות בקמץ (לך – עם קמץ מתחת לל', למשל). כשזה בתנ"ך, זה בסדר. כשילד בן חמש ובן ימינו אומר לאבא שלו "לך" בקמץ מתחת ללמד, זה לא נכון, אפילו אם זה הופיע ככה בתנ"ך.
אין דין כדין.
הדוגמה שהבאת אינה רלבנטית, מאחר ואף אחד היום לא משתמש בצורה זאת.
אם מישהו יכתוב בסגנון תנכ"י, וישתמש בה זה יהיה תקין לדעתך? זה יהיה בעברית, לדעתך? את המסקנה הנובעת אני משאיר לך.
שפה היא דבר דמוקרטי. היא נקבעת מלמטה. לא ע"י אוליגרכיה. הטובים והנעלים יכולים רק לייעץ.
לדוגמא, מאחר והשימוש ב-"דוגמא" נפוץ בערך כמו השימוש ב-"דוגמה", לא יכולה לבוא האקדמיה ולומר שפתאום זה אינו נכון.
בקרי בגוגל. נסי. חפשי את הביטוי "דוגמא אחת", לעומת "דוגמה אחת". ראי למי יש יותר מופעים. את עשוייה להיות מופתעת.
ולניטרול פרואקטיבי של הטענה הבאה שלך – לא, לא כל דבר שמצוי בשימוש המוני הוא אוטומטית נכון. אבל צורה הנמצאת בשימוש כבר שנים רבות, ועדיין נמצאת בשימוש, גם אם מקורה בטעות (לפני 2000 שנים), הרי שהיום היא כבר תקינה.
אני לא מסכימה
יש עניין של שפה תקינה, וזה לא עניין דמוקרטי, כי לא כל אחד מדבר כמו שהוא רוצה. אתה רוצה שתהיה אחידות, שתהיה לך שפה *אחת*. ולכן יש גוף אחד שהוסמך להחליט ולקבוע בנושאים האלה.
יש טעויות שהשתרשו וניתן עם הזמן לתקן אותם – לדוגמה, כשהייתי ילדה, אני וסובביי נהגנו להגיד "עט" בנקבה, וכיום רוב האנשים שאני מכירה רגילים ל"עט" בזכר. עט כחול, עט נובע וכו'. אני זוכרת שלקח קצת זמן להתרגל, זה היה מוזר בהתחלה, אבל היום אני כבר כ"כ רגילה שזה צורם לי מאד לראות עט בנקבה.
''הוסמך''? ע''י מי?
ממשלת ישראל? מי נתן לה מונופול על השפה?
שפה נקבעת ע"י המשתמשים בה. כך היה תמיד, וכך יהיה.
(אם נתעלם ממקרים קיצוניים של שימוש בכוח, כמו למשל אצל אתא-טורק.)
אז מי אמרנו קובע איך השפה תראה? מי שמשתמש בה. מי שמשתמש יותר, משפיע יותר. וזה כולל עיתונאים, עורכים, וכן, גם מתרגמים.
לדוגמה אחת יש כשבע מאות
מופעים יותר מדוגמא אחת (כעשר אחוז)
אהה!
אבל דוגמה מתייחס גם לסרט! (וגם למונח הנוצרי הזה, מה שהוא לא אומר..)
לא עקרוני.
לפיכך החלטתי לחפש ביטוי, כדי להמנע ממציאת דברים שאינם קשורים (כמו למשל המילה 'דוגמאות', המכילה את המילה 'דוגמא').
ולחסרשמ – מעניין, אני קיבלתי תוצאות הפוכות. כנראה קשור להגדרות המדוייקות של גוגל. בכולויפן, מדובר בבערך כמות שווה. אין מובהקות לשום כיוון.
אררר. לא שמת במרכאות, הא?
"דוגמה אחת" מביא 161 תוצאות.
"דוגמא אחת" מביא 154 תוצאות.
אני חושב שטענתו של קיפ בנוגע לנפוצות השימוש ב"דוגמא" די הוכחה.
מצד שני, אני מסכים עם בוג'. לא *כל* מה שנמצא בשימוש רווח צריך לקבל לגיטימציה.
אם כך, איפה הדמוקרטיה?
זה לא שיש רוב מוחץ… לפיכך טוב שיש מי שמנסה לתת קצת אחידות ולקבוע נוסח רשמי. לדעתי זה מאד ראוי.
אגב, אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שראיתי מישהו כותב "נוסחה" ב-א' בסוף (ובחיי שמתוקף לימודי ראיתי את המילה הזו לא מעט). אם אתם מתעקשים על דמוקרטיה, הרוב בשטח קובע חד משמעית: נוסחה כותבים עם ה' בסוף.
המונח ''מובהקות'' אומר לך משהו?
את מדברת על התחושות שלך ועל האמונות. אני הצעתי מבחן אובייקטיבי. ניתן לערער על תקפותו ("זה חיפוש באינטרנט, ובאינטרנט כולם עלגים"), אבל אז רצוי להציע חלופה, כמו גם לנמק את הפסילה.
וגם בנתונים שהביא הממסד, יש הבדל של כשני אחוזים בין הצורות. איני סטטיסטיקאי, ואני לא בקיא לחלוטין בחישובים הנאותים, אבל שני אחוזים אינם דבר שמוכיח עדיפות מוחלטת לצורה זאת או אחרת.
אין לי בעיה עם עבודתה של האקדמיה. יבורכו, דווקא. אין לי גם בעיה עם חידושים לשוניים (את המילה 'דואל', למשל, אימצתי בחדווה – אם כי למיטב הבנתי היא לא הגיעה מהאקדמיה).
אני בכופר בסמכותה של האקדמיה לקבוע משהו. מי נתן להם את המנדט?
תפקידם לכוון, ליעץ, לחדש. לא לפסול דברים שהיו שם דורות קודם.
או במילים אחרות – שום דבר לא חד משמעי.
''הבנת הנקרא'' אומר לך משהו?
ערערתי על המבחן שהיצעת? פסלתי אותו?
אמרתי (לגבי הנתונים שהביא הממסד) ש*אין* רוב מוחץ (לאף אחת מצורות הכתיבה), שזה, נדמה לי, בדיוק מה שאתה טוען, לא?
אז אני הוספתי ואמרתי שאני בעד שתהיה אחידות, וטוב שיש גוף (רשמי) שקובע איזו מהצורות להעדיף. בעיני זה נחשב לנימוק. אתה לא חייב להסכים איתו.
אני בעד אחידות ובעד האקדמיה. אתה לא. אוקיי.
''הבנת הנקרא'' אומר לי משהו.
ציטוט –
"הרוב בשטח קובע חד-משמעית…"
עכשיו ישבי טענה אחת עם השנייה.
בקלות:
"הרוב בשטח" מתייחס למילה "נוסחה" (עליה לא ערכת מחקר, ואני לא התבססתי על תחושות, כי כאדם קורא שנתקל בה לא מעט בחייו אני מסוגלת לזכור איך ראיתי אותה כתובה כמעט תמיד).
"זה לא שיש רוב מוחץ" מתייחס למילה "דוגמה" (באחת מצורות כתיבתה, בהקשר לחיפוש שערך הממסד).
רוצה מבחן אובייקטיבי?
תבדוק כמה אנשים אומרים "ישן" וכמה אומרים "יושן".
תבדוק כמה אנשים יודעים איפה *באמת* ממקמים את סימני הפיסוק בהקלדה.
אחרי זה, תבוא ותספר לי שקול המון כקול שדי. ואז אולי אני אסכים לקרוא את "רומח הדרקון", ואפילו להגיד שהוא שולת.
כמה טוב שאני פרואקטיבי.
כתבה מספר 879
ב''פרואקטיבי'' אתה מתכוון
"ניג'ס"? או שאתה מתכוון "לא מוכן לקבל שום טיעון שאינו תואם את דעתו בוויכוח"?
כי שתי האפשרויות נשמעות מתאימות.
שיטת טיעון מעניינת.
לתקוף אדם, ולא את טיעוניו.
תקציר הפרקים הקודמים –
אני מעלה טענה שמאחר וצורת ביטוי מסויימת היא -גם- נפוצה, ו-גם- נמצאת בשימוש 2000 שנים משמע היא צורת ביטוי לגיטימית.
את מתעלמת מכך, ופשוט רומזת ש-"כל עמישראל טיפש, ורק אני חכמה".
תקציר מתוקצר –
אני מעלה טענה, את מתעלמת ממנה ומתקיפה אותי אישית.
כלומר, האם יתכן שאת "מסרבת לקבלטיעונים שאינם תואמים את דעתך בויכוח"? או אולי את פשוט נודניקית שמתעקשת להוכיח שהיא יותר חכמה מכולם, וכולם טפשים ולא ראויים, לידה?
להבא, בבקשה לענות לטיעונים. קוראים לזה "דיון". לא "הטחת בוץ הדדית".
כל עמישראל באמת טיפש
(בהכללה גסה), ובוג'י באמת חכמה (באופן ספציפי).
סיפור חדש שפורסם בפורום הסיפורים של האגודה העלה לי מחשבה פילוסופית. הסיפור ההוא היה כל כך שגויף שהוא הראה מה יכול להיות כאשר "איש הישר בעיניו יעשה". זאת אומרת, אמנם בנקודה ספציפית מסויימת אתה יכול להתלונן אל האקדמיה, אבל בהחלט צריך לתקנן את הכל. אם הייתי זוכר איך התחיל הפתיל, הייתי אומר אם זה טוב או רע.
אתה רשאי לסלף כל מה שבא לך.
אבל כשבנאדם בויכוח "מנטרל" כל טיעון שמעלים מולו בטענה "זה לא מעניין אותי", "זה לא רלוונטי" וכדומה, לא נותר אלא להתייחס לגופו של אדם, כי כבר הבנו שהעלאת טיעונים מולך היא חסרת כל ערך.
קיבלת שורה של הסברים למה האקדמיה צודקת. גם בגלל ההגיון הפנימי של השפה (וזה חשוב מאד שלשפה יהיה, לפחות בכללים הרשמיים שלה, הגיון פנימי), ובמקרה זה הכללים לגבי צורת נקבה והאטימולוגיה של המילים בגלגולן מהארמית אל העברית. גם בגלל שצריך איזשהו גוף מתקנן, כדי להמנע ממצב כמו שהיה בעבר, שכל אחד השתמש בשפה איך שהתחשק לו, לא היה שום תקנון, וכתוצאה מזה עשויות להווצר בעיות תקשורת. גם בגלל שהיו שינויים בשפה, והאקדמיה פועלת לתקנן את השינויים האלה, ולא להשאיר בלגן (ואלוהים יודע שאני לא דוגמה חיה לאהבת האקדמיה, אבל קצת בינה יש במה שהם עושים). וגם בגלל שאכן, זה שהרבה אנשים משתמשים בצורה מסוימת, עוד לא עושה אותה נכונה, וההמון אינו בהכרח המקור הטוב ביותר לחוכמה.
שום דבר מזה לא סיפק אותך, שום דבר מזה לא נראה לך ראוי להתייחסות, שום דבר מזה לא נראה לך רלוונטי. הדבר היחיד שנראה לך רלוונטי זה "נניפה את נס המרד, אני רוצה להגיד 'דוגמא' וזהו, והאקדמיה – לגיליוטינה".
אז אם ככה, למה בדיוק אני צריכה לטרוח להעלות טיעונים? אתה ממילא לא מתייחס אליהם.
אתה רוצה לכתוב "דוגמא"? כתוב דוגמא. אתה רוצה לכתוב "מדב"פ"? כתוב מדב"פ. אתה רוצה לכתוב את הרווח לפני הפסיק ולא אחריו? כתוב את הרווח לפני הפסיק ולא אחריו. אף אחד לא יכניס אותך לכלא בגלל זה. מצד שני, אל תתפלא אם אנשים יגידו לך שמה שכתבת שגוי. כי *יש* מי שקובע כללים לעברית, *יש* מי שמתקנן אותה, ורוב הזמן – טוב שכך.
מי מסלף, אני או את?
איפה כתבתי "זה לא מעניין אותי", או "זה לא רלבנטי" ללא הסבר נוסף?
מי מאיתנו מתעלם מטיעונים שמעלה האחר?
האם אני הותרתי ולו טיעון אחד שלך ללא מענה ראוי?
אבל את בוחרת להתייחס לגופו של אדם. שיהיה. גם אני יכול.
"את קקי."
איפה בדיוק נתת מענה ראוי?
די, ילדים, מספיק!
הריב הזה מתחיל לעלות על העצבים, ואני ממש מצטער על זה שהוא התחיל בגללי. אני עדיין חושב ש'נוסחא' נראה יותר יפה ומחובר לעבר (אבל אני אישית בכלל אוהב מלים ארמיות) אבל אם החליטו שזו לא הצורה הנכונה, אז בסדר. מצד שני, האם לא הייתה זו בוג'י עצמה שתמכה בשימוש המיוחד של פליסיטי בזכר ונקבה כמהלך פוליטי מול האקדמיה? האם לא ניתן לאפשר לאנשים מסוימים לבצע מהלך פוליטי כזה לטובת הארמית?
תיקון קונספט שגוי.
לא'דע איך זה אצלך, אבל כשאני קורה למישהו "קקי", זה לא אומר שאני רב איתו.
''דואל'' בערך הגיעה מהאקדמיה.
התפרסם מתישהו שהאקדמיה החליטה שהמילה "דואל" תהיה חלופה טובה למדי לאי-מייל. נימוקה: "המילה הצרפתית לאי-מייל קרובה למדי למילה 'דואר', אז אין סיבה שגם בעברית זה לא יהיה כך" (ציטוט מהזיכרון המסלף שלי).
''דואל'' בערך הגיעה מהאקדמיה.
לדעתי זה נוטריקון. יעני, דו*אר אל*קטרוני.
וגם אני מחבבת פלוס את המילה הזו… (למקרה שמישהו תהה. נכון שמישהו תהה? נכון? נכון? נכון?!)
''נוטריקון''? מה זה?
והאם אין למונח הזה מילה בעברית שיכולה להיות מובנת גם ל"מאותגרים לועזית" ביננו?
''נוטריקון''
לדעתי זו מילה בעברית, למרות שזה אכן נשמע תמוה משהו.
הכוונה למילה שהיא תוצר של ראשי תיבות- תפוז, תפוד, רמטכל, וכו'. כלומר כל ראשי תיבות שאומרים אותם כמילה ולא כאותיות-
ש.ש, ש.ג וכאלה הם לא נוטריקון.
קאפיש?
''הלחם'' (נדמה לי)
———————————-
''הלחם'' לא נראה לי.
יש הלחם ויש נוטריקון.
ו"דואל" זה הלחם. נכון,טעיתי, קורה.
אבל זה הפירוש שלי לנוטריקון בעינו עומד, והוא איננו הלחם. (שהוא, למעוניינים לדעת [למה?] יצירת מילה משתי מילים אחרות.)
דואל הוא הלחם?
משום מה חשבתי שהוא ר"ת… בכל אופן, הוא עונה על ההגדרה שנתת לנוטריקון.
דואל הוא הלחם
והוא לא עונה על ההגדרה של נוטריקון.
ה"דו" בא מ"דואר" וה"אל" בא מ"אלקטרוני".
בנוטריקון מדובר בראשי תיבות.
והדיון הזה נהיה מעניין בערך כמו הדיון על האקדמיה ולכן אני מסיימת אותו פה.
ויפה שעה אחת קודם!
סליחה שאני ממשיכה
אבל לא הבנתי: אם ה"דו" בא מתחילת המילה הראשונה, וה"אל" בה מתחילת המילה השניה… איך זה בדיוק סותר את ההגדרה של ר"ת? (רק הגרשיים, אולי. אבל יש ר"ת שמותר ואפשר לכתוב בלי גרשיים, אפרופו דו"ח/דוח).
ראשי תיבות
לוקחים את האות הראשונה מכל מילה. לכן הם נקראים *ראשי* תיבות. ראשי תיבות אינם נחשבים למילה בפני עצמם (ולפני שאתם מביאים את דו"ח – המילה התקבלה בשפה כמילה בפני עצמה, ולכן כבר אין לה גרשיים, כותבים אותה דוח, וברבים דוחות) הלחם לוקח חתיכה מכל מילה, מדביק אותן ביחד, ויוצר מילה חדשה.
יש?
יש, יש, בוודאי שיש
אני *יודעת* מה זה ראשי תיבות, תודה. רק השגה אחת: לא רק האות הראשונה של כל מילה – יש מספיק ר"ת של יותר מ-2 אותיות: בי"ס, רא"ל, מח"ט, משהב"ט (וכמעט כל דרגה/תפקיד צבאיים), יו"ר, ויש עוד שפע דוגמאות.
אם אני לא טועה,
ראשי תיבות כאלה באים לידי שימוש כשיש אם קריאה שעושה את העסק קריא יותר (כמו ביו"ר, למשל), או כשצריך להבדיל ראשי תיבות של דבר אחד מראשי תיבות של דבר אחר (וצה"ל זו דוגמה מצוינת, כי שם הכל זה בראשי תיבות, ואם לא היה שימוש ליברלי משהו בהם, יותר מדי ראשי תיבות היו חופפים).
בכלופן, ראשי תיבות לא מקבלים מעמד של מילה בפני עצמה כל עוד יש בהם גרשיים.
חשבתי בהתחלה שזה הלחם
אבל ההגדרה שהעלמה נתנה מעט שונה מזו שמוכרת לי… הלחם הוא לא ראשי תיבות שנאמרות כמילה – הוא מילה לכל דבר, שמורכבת מצירוף או "הלחמה" של 2 מילים.
דוגמאות: רכבל, רמזור, מחזמר ועוד.
בהלחם ההלחמה היא בדר"כ של תחילת המילה הראשונה עם סוף המילה השניה, בניגוד לראשי תיבות (שכשמן, כן הן).
להגדרה שהיא נתנה, מתאימות למשל ראשי התיבות "דו"ח" שנאמרות כמילה, והן ללא ספק ר"ת.
אז זהו, שלא
כזכור לי האקדמיה *דחתה* את הערך "דואל" ובחרה מילה אחרת עבור דואר אלקטרוני (לא זכור לי כרגע מהי). הם גם פסלו את הביטוי "דואר אלקטרוני" עצמו.
בבדיקה זריזה של אתר האקדמיה,
מצאתי כי הערך "דאר אלקטרוני" (בלי ו', כתיב חסר) מאושר על ידם.
לא מצאתי התייחסות ל"דואל".
הנתונים הם מתוך המילונים לטכנולוגיית מידע של האקדמיה – http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimsearch1.asp
בדיוק בגלל האפשרות הזו
כתבתי "הזיכרון המסלף שלי"; וכשכתבתי "התפרסם מתישהו" התכוונתי "התפרסם *בעיתון* (ידיעות/מעריב, מדור 'גולשים ברשת') מתישהו".
אבל למרות שמדובר בזיכרון המסלף, אני לא חושב שהמצאתי הכל, בעיקר בגלל שאני לא יודע צרפתית (אגב, מישהו/י שבקיא/ה במונחים הטכניים הצרפתיים יכול/ה לאשש או להפריך?)
ואני חשבתי ש''מסל''
(נקרא כמו "מסר") היא המילה העברית האידאלית ל- e-mail.
מסל היא הלחם של מסר אלקטרוני, והיא שייכת למשקל קטל, המציין שמות עצם, כמו קסם, כתם, קמט וכו'.
אפשר גם לעשות ממנה פועל, כמו "מסלתי לך אתמול תמונה משגעת" ו"תמסול לי את החוזה", וזאת בניגוד מוחלט ל"דואל".
לאחר שנדנדתי לכל חברי בנוגע למלה החדשה שהמצאתי, ובעודי רואה כיצד "דואל" (שהוגדר בקפטן אינטרנט כ"דואַל נפש") משתלט על כל חלקה טובה, כולל קפטן אינטרנט, קראתי במוסף "ספרים" של הארץ מאמר מאת מיכאל הנדלזלץ לגבי מילה חדשה שהוא המציא לדואר אלקטרוני: "מסל", עם בדיוק אותם נימוקים שהעליתי לעיל. אין בושה!
למותר לציין, שנקמתי הקטנה בהנדלזלץ היא, שאף אחד לא משתמש, לא במילה שלו ולא במילה שלי.
סליחה על העופיות, אבל לא אוותר על הזדמנות כה מצויינת לדון במילה שלי.
אה... כן.
אגב, העולם מתחלק לשניים – אלה שהוגים דואל עם קמץ מתחת לא' (כמו שהתכוונה האקדמיה), ואלה שהוגים דואל עם צירה מתחת לא' (כמו שלא התכוונה האקדמיה, מה שעושה את זה אפילו יותר טוב).
נכון ש"דואל" עם צירה נשמע הרבה יותר טוב? נכון? נכון? (דיר בלאק מה אתם עונים.)
ברור שדואֵל!
אם כבר משתמשים במילה הדואֳלית הזאת, אז לפחות בצורה הגיונית: דואר+Eלקטרוני.
אבל מסל שולת!!1
אני אסתכן
דואָל דומה לדואָר גם במהות וגם בצליל. ואז גם אפשר להטות אותו וזה נשמע טיפה יותר הגיוני. לא?
דואַל! דואַל!
כל כך הרבה יותר הגיוני…
מכיוון שמדובר פה בהלחם בסיסים
והבסיסים המולחמים הם הדו של דואר והאל של אלקטרוני, נראה סביר יותר לשמר את הצירה של אלקטרוני, מאשר לבנות מילה שכולה נשמעת כמו דואר ורק הוסיפו לה סמך בסוף.
אבל זו רק הדעה שלי.
סמך? פספסתי משהו?
אי אפשר לצפות ממני לא להתבלבל
כשיש לי מיגרנה.
האחראים לטעות עונו ונורו עם שחר. הדבר לא יחזור על עצמו.
נכון, אבל
ה-א' יכולה להיות "מאוחדת" – גם ה-א' מהדואר וגם ה-א' מהאלקטרוני.
האותיות מתאימות, המשמעות "נשארת במשפחה", אז למה לא לשחק קצת עם הניקוד כדי שהמילה תישמע דומה למילה המקורית?
אני בהחלט בעד דואַל, כי היא דומה לדואר וזה מצלצל טוב באוזן. טיעון מצויין לטעמי.
פרט לכך – מה עם משקלים? באופן זה המשקל נשמר, על משמעויותיו (אין לי כוח להתחיל לחשוב לחפש דוגמאות ולנתח. בטח יש לזה משמעות כלשהי). ואין איזו הידמות צורנית/משקלית/לא יודעת מה? בעברית יש המון "הידמויות" למינהן… יאללה, שתהיה עוד אחת.
אולי נעביר את הדיון לדואל. סתם..
אני מעדיף אי-מייל בדרך כלל…
ואני מתעב לועזית.
או לפחות "אנגלית מומרת" כשיש חלופה שמישה ולא חורכת גרון בעברית.
אז למה אין לך כינוי בעברית?
יש לי אפילו רעיון לעברות
"סברי מרנן".
(לחיים!)
אכן רס''ר
ובקשר לשם העיברי שלו, זיקני האתר יכולים לזהות אותו כ"נועץ חרב האור"
על זה אני מדבר.
זה לא מעביר את כל המשמעויות הנסתרות שאולי או אולי לא החבאתי בתוך השם.
כי זה לא חלופה שמישה ונוחה.
תאמיני לי, ניסיתי. לא אהבתי, זה לא הלך טוב.
יפה!
רק חבל שהתמונה ''פחוסה''...
הם לא דחוסים, הם באמת עבי ירכיים וזרועות…
כן הם כן
אני לא יודעת עד כמה זה בולט – אני שמתי לב לזה רק בצפיה השלישית. אפשר לראות שהפרופורציות לא כ"כ הגיוניות, שהראשים רחבים מדי, וברגע שמתחילים לחשוב על הרעיון וצופים בקליפ שמים לב שכל הראיות מאשרות את הטענה. צפי בו שוב.
עוני ומחסור
הם מנת חלקה של הסטודנטית הנצחית גוזלה. והיות והיא מבזבזת את מיטב כספו של שותפה לקן על נעליים וירקות, לא נשאר לה כסף לקנות דויד.
היא אומללה מאוד, ולכן היא מבקשת לא להזכיר לה את העוני והמחסור לעיל.
אז בעצם קוראים לך ''גוזלה''
כי את *גוזלת* את כספו של שותפך לקן כדי לבזבז אותו?
(הא! איך שאני מצחיקה את עצמי!)
הומור של אלים וורלונים
לך תבין…
ולי יש דויד משלי? נו!
אני יושבת על מחשב פנטיום עתיק עם מסך 14 אינץ' מטושטש משהו שהרזולוציה המקסימלית שלו היא 640X480. אפילו Divx אני לא יכולה להריץ עליו… (אנא אל תציעו לי לשדרג אם אין לכם כסף לטרום לי לצורך מטרה נעלה זו).
אני מסתדרת איתו לא רע בדר"כ, ועין הדג הוא אחד מהאתרים שמסתדרים טוב גם עם רזולוציות פרה-היסטוריות כשלי (פרט לכך שהסיפורים מהעמוד הראשי קצת מסתירים לי את האופציות של הסקרים, אבל לא נורא).
אבל היי, בשביל מה יש חברים?
לחברים יש מחשב חדש ויפה שמריץ Divx, יש חיבור רשת נחמד עם אינטרנט מהיר, יש כבלים, יש וידאו, יש דויד… מצאי לך חברים מאובזרים עם לב רחב, והסתדרת בחיים!
רוצה להיות חברה שלי?
אין לי חברים שיסכימו לראות את ההודים משתובבים להם בעליזות על מסך המחשב שלהם, או כאלה עם דויד מאובזר היטב…
סדר עדיפויות חייב להיות!
את רוצה דוד? תוותרי על הירקות. מה הבעיה? אפשר לחשוב שמדובר באיזה צורך קיומי.
עכשיו, נ ע ל י ם , זה כבר משהו אחר לגמרי…
(אנחנו בכלל סובלים מבעיה אחרת לגמרי- חוסר אוכל באופן כללי. ולא ממניעים כלכליים חלילה- פשוט עצלנות בריאה של חמש בהמות בני 18+. פשוט גם כשסוף סוף הולכים לסופר, אנחנו נאלצים לקנות מזון, ולא אוכל. ההבדל הרי ברור ובו טמון מקור הבעיה.אבל כרגיל, אני )
דויד זה ממש לא כזה שוס
כמו שזה נשמע.
כלומר, בהתחלה חשבתי שאני אתלהב מאוד והכל, אבל עכשיו הוא שוכב כבר שבוע וחצי בסלון, ועדיין לא נגעתי בו.
אומטיקונים שווים, אבל מה זה בא לי בגללם .
מישו זוכר אולי
את "שיר הצ'ינג צ'ינג צ'ו" (או "השיר מסאלם בומביי", ואל תסתכלו עלי ככה, אני לא יודעת אם בכלל היה לו שם, ככה תמיד תיארו אותו ברדיו)? עוד תוספת למוזיאון הביזאר.
מישו זוכר אולי
את מתכוונת לזה מהפרסומת של בזק כאשר חברי כנסת רוקדים אחד עם השני, מתנדנדים על נדנדת מאזניים וסתם משתטים?
אז אני זוכר, לצערי.
השגות
סליחה, אבל "צ'ינג צ'ינג צ'ו" זה ממש מיין סטרים. צ'אן פהה – זה הפרינג'!
צ'ינג צ'ינג צ'ו!
בזמנו, ידיד שלי תרגם לי את מילות השיר המעמיקות וזה היה משהו בסגנון: "השם שלי הוא בלה-בלה-בלה" ומשהו בנוסח "כל עוד אתה, אני והירח רוקדים – שלום אדון ומה שלומך". מזהיר!
מזכיר לי את ''יקה יקה''
(קומור יקה יקה) שזכה במצעד הפיזמונים של רשת ג' מתישהו בסוף שנות ה-80 החשוכות. התרגום: עולים יורדים עולים יורדים, צוחקים צוחקים צוחקים צוחקים… או משהו כזה :-)
וואלה!
אז רק נשאר שמישהו יזכיר את צינוביץ' בימי הג'יבריש של טרום-השרוף, ואת דן-די-נה-טרקדו-נה-נה של אתי אנקרי, ונסגור חשבון?
(אז הנה, הזכרתי…)
בטירונות חבר
שלי תירגם לנו את השיר המתומתם הזה,וזה בערך היה התירגום שלו.
וכמון שאחר כך היתה הירידה הגדולה על הולך על גחלים (עדיין אחת המזכירות הקוליות שהכי מצחיקות אותי,חבל שהחליף לשיר של לו ריד).
בעיני זה משעשע, שאת שרה (סרט שמסווג כ"מה יש") אפשר לראות במתמשכים, רק אם לוחצים על "מה היה", בעוד את ממנטו (שמסווג כ"מה היה"), אפשר לראות במתמשכים, רק אם לוחצים על "מה יש".
מדובר על הבאג הידוע
'באג מודמים שבורים', הדואג לכך שכשסרט זוכה ליותר מדי תגובות, הוא לא מופיעה במתמשכים כדי שכמות התגובות עליו לא תגדל אקספוננציאלית. זה ההסבר לכך שהכתבות המובילות באתר לא גדלות הרבה מעבר לסף 400 התגובות.
ידוע, ידוע
אבל למה כתבת "מה היה" מופיעה ב"מה יש" ולהיפך?
לא יודע. בוחצלגיחצן?
תשתמשו בזה:
יש כאן הכל ובזול!
http://www.fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
שמור את זה עוד היום ברשימת הבוקמקרס שלך.
אני היחידה
שכל פעם שאני רואה את ה-force_skin הזה אני אוטומטית קוראת את זה foreskin???
לא.
חשבתי שזה כבר לא אמור לעבוד...
שתי תהיות:
1. אם אשתמש באופצית "הפסק לעקוב אחרי דיון זה", האם זה יעזור לי?
2. למה אין את האופציה (השימושית) הזו בעין הדג?
מה שכבר לא עובד
זה אילוץ הסקין של האייל על העמוד הראשי של 'עין הדג' ועל עמודי התגובות. לא מצאנו לנכון לבטל גם את האופציה הזו (תגובות חדשות) כי היא שימושית לכמה אנשים וכרגע עוד לא נחשבת ל"מזיקה".
אם תשתמשי באופציית "הפסק לעקוב אחר דיון זה" זה כן יפעל – הפעולה מתבצעת על הדיון ב'עין הדג' ולא באייל, ולכן זה כן יעבוד (אלא שכרגע ניתן לעשות את זה רק דרך הסקין של האייל).
מה שכבר לא עובד
תפסיקו כבר עם כל הסקינים האלה, רק אתמול הייתי בברית ועד עכשיו כואב לי, ואני בת!