חבר'ה חבר'ה, הזמן קצר,
המלאכה מרובה, הדוחק"ו
לא כותב את עצמו, הטבלה
לא משקרת, מפת הקולנוע
האמריקאי משתנה כל יום,
האהבה נמצאת מעבר לפינה
והקלישאות זורמות כיין.
(יש לציין שהעורכים הבטיחו לעצמם לכתוב את הדוח"קו בעצמם. אבל, עקב עצלנות טבעית ועומס העבודה בהכנות למוביאוקי, ייאלצו להסתפק גם הפעם בדחיסת הערות לדו"חקו של של"מקו. תשאלו "ומה עם המוביאוקי, באמת?" ובכן, טוב, תודה, איך אצלכם? אנחנו לא רוצים שיאשימו אותנו בפרסום סמוי או משהו, אבל יום רביעי, "ליזארד", המסגר 1 בת"א. תהיו שם).
ישו מתחיל לאבד את הגובה, אבל שאר המתים קבורים עמוק מהרגיל. בשבוע החמישי שלו, הכנסות יסוריו של הצלוב ממשיכות לרדת, אבל בצורה סטנדרטית של שליש בשבוע. השבוע הוא הגיע ל-315 מיליון דולר, והוא אמנם לקח זה מכבר מ'מטריקס Reloaded' את תואר הסרט המדורג R הרווחי ביותר מאז ומתמיד, אבל אין לו סיכוי לעבור את 'טיטאניק'. למי שעוד תוהה. לעומתו, הכנסות 'שחר המתים', המקום הראשון של השבוע שעבר, צנחו ביותר מ-60%, והוא ירד עמוק באדמה, או לפחות למקום הרביעי. וזו, כמובן, התנהגות נורמלית לגמרי עבור סרט אימה – אפילו כזה שנחשב למוצלח.
המפלצות חוזרות, סקובי-דו-בי-ד'וה. למרות שמדובר בסוף שבוע של מרץ, שבו אין לילדים סיבה ללכת לקולנוע, עדיין בלט בטבלה חסרונה של קומדיה לילדים. אז מה הפלא שכשאחת יוצאת, גרועה ככל שתהיה, ואפילו אם היא סרט המשך, היא נכנסת למקום הראשון?
'Scooby-Doo 2: Monsters Unleashed' (שזכה בעברית לשם התמוה עד מאוד 'סקובי דו 2: חופשי חופשי') הוא סרט ההמשך לסרט שעשה 150 מיליון דולר בארה"ב מכוח הנוסטלגיה לבדה. מעשה בחבורת סקובי-דו, אשר חוזרת להלחם במפלצות – הפעם זה בכל המפלצות שהם תפסו אי פעם, שחוזרות מהמתים. אל הצוות המקורי מצטרפים אליסיה סילברסטון (היא לא היתה פעם כוכבת למשך כמה דקות?), פיטר בויל, סת' גרין, ומה שבטוח – בסרט שבו הגיבור ממוחשב כולו, גם הרבה מפלצות ממוחשבות אחרות. והמפלצות, אומרות הביקורות, הן הדבר הסביר היחיד בסרט. ההמשך אמנם לא גרוע יותר מקודמו, בזכות העובדה שהוא חוזר לשורשים של הסדרה המקורית ולא מנסה לתפור עלילות מתוחכמות, אבל כאן גם חסרונו הגדול – הוא בסך הכל גרסה מצולמת של הסדרה. וכמו שאמר פעם קיפוד אחד, זה פשוט לא מספיק.
צמד אחים מחפש כוכב. 'The Ladykillers', או 'לחסל את הליידי', סרטם החדש של האחים כהן, הרוויח 12.6 מיליון בסוף השבוע הראשון שלו, ובכך עבר במשהו כמו חצי גרוש את הכנסות סוף השבוע הראשון של 'אכזריות בלתי נסבלת' והפך לסרט בעל הפתיחה הטובה ביותר של האחים. יש שיאמרו שהסיבה לכך הוא שכוכב הסרט הוא טום הנקס, מי שאמור להיות אולי השם מושך הקהל הגדול ביותר שיש בעולם כיום. מצד שני יש שיאמרו שזה פשוט משום שהאחים מתמסחרים לאיטם ומאבדים את המגע הייחודי שלהם. הסרט, רימייק לקומדיה משנת 1955, עוקב אחרי נוכל שרמנטי (הנקס) אשר מתכנן את השוד המושלם בעזרת צוות פחות ממושלם, ואת הצרות שעוברות עליהם כאשר בעלת הבית – אישה זקנה שאינה כה שברירית כמו שהיא נראית – עולה על התוכניות שלהם.
סיכום הביקורות? הסרט נקרע בין שני הכוכבים שלו. מצד אחד, טום הנקס יוצר דמות קומית כהנית קלאסית, ושווה לראות את הסרט רק בשביל ההופעה שלו. מצד שני, האחים כהן יצרו סרט פושר, שהיה אולי סביר אצל כל במאי אחר – אבל מהם מצפים ליותר. מה שכן, המוזיקה נהדרת.
במאי קאלט מחפש את דרכו. במקום החמישי, אחרי זמן רב מדי מחוץ לקולנוע, נמצא קווין סמית', וסרטו 'גיג'לי 2'… או לא בדיוק. 'ג'רזי גירל' מספר על בן אפלק, שפעם היה נשוי לג'ניפר לופז (בסרט, וכמעט גם במציאות), עד שהאחרונה מתה (בסרט, בסרט. נשמה רעה זה פופטיץ), והוא נתקע עם הילדה שלהם, אבא שלו, וסתם בחורה יפה (ליב טיילר). לא נמצאים בסרט: ג'יי ובוב השקט.
אם היו ביקורות שהאשימו את האחים כהן בהתמסחרות והתקרבות למיינסטרים, במקרה של סמית' ההאשמות הן קשות הרבה יותר: קלישאות דביקות, רומנטיקה שעבדה טוב יותר כשהסיפור כלל לסבית, ויותר מכל – הסיפור פשוט ממוצע מדי בשביל סמית', פחות מדי מחוש ההומור המפורסם שלו, והתוצאה – סרט שמצליח לגעת לפעמים, מצליח להצחיק מדי פעם, אבל (בפעם השנייה השבוע) – לא מה שציפינו מהבמאי.
בשבוע הבא: אביב הגיע פסח בא, ואיתו הרבה סרטים:
'Home on the Range' המצויר (פרות עומדות בפני טרנספר), 'Hellboy' העשיר באפקטים (רון פרלמן לא היה צריך לכער את עצמו בשביל לשחק שד), 'The Prince and Me' הרומנטי (נסיך אירופי מתאהב בג'וליה סטיילס, כמו כולנו) ו'Walking Tall' הלא-ברור (דה רוק מככב. לא צריך לפרט).
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
למה לזלזל?
גם אני חשבתי שדה-רוק הוא מסוג כוכבי ה"לא צריך לפרט", אבל אז ראיתי את "המרדף" (The Rundown) שלו ושל שון וויליאם סקוט (המעצבן), שהוא פשוט אחד מסרטי הפעולה החביבים שראיתי בשנים האחרונות, ובו הסלעון אפילו מפגין (רחמנא ליצלן) יכולת משחקת סבירה (לא שהיא נדרשת מהתפקיד). בהחלט יכול להיות שהוא יהיה כוכב סרטי פעולה סביר ביותר (או שלא).
אה, ונדמה לי שאהרו"כ (שש וחצי בבוקר? אתם השתגעתם?).
יום טוב לכולם!
אדם (והסוגריים)
למה לזלזל? 2
אני רוצה לחזק את ידו, ואף להוסיף – ב"מרדף" הרוק שיחק טוב. לא "טוב יחסית למתאבק לשעבר וכוכב פעולה בהווה" אלא פשוט טוב. וקטעי האקשן היו מצויינים (בגלל שהוא מתאבק לשעבר ומשום כך יודע להרביץ, לקפוץ, ליפול ולספוג מכות כמו מקצוען).
אם לא היה את סטיפלר וההומור הלא מצחיק שלו, בכלל "המרדף" היה אחלה סרט.
למה לזלזל? 3
אכן כן. לפי 'המרדף', ההוא עם הסלע הוא תחליף-שוורצנגר מוצלח בהרבה מהמקור.
למה לזלזל? 4
Walking tall הוא בכלל סרט נחמד. גיבור קשוח שממעט במילים ומרבה באלות בייסבול. ג'ו דון בייקר (שאח"כ עבר לשחק רק רעים טקסנים), מה רע?
למה לזלזל? 5
אולי גם ממנו ייצא איזה מושל או משהו כזה…
למה לזלזל? 6
תתחדשו על מערכת מספור הכותרות.
שלוש הערות
1. גם אם "אכזריות בלתי נסבלת" עשה רק 12.5, ולא 12.6 זה עדיין גרוש שכל אחד מאיתנו היה מאד שמח לקבל.
2.אני לא מאוהב בג'וליה סטיילס (שרליז ת'רון היא הבחורה) ואני די בטוח שגם ג'גואר לא מאוהב בה.
3.האם, במקרה לא יצא השבוע בארה"ב סרט זניח בשם "דוגוויל"?
דגוויל
אין סיכוי שההמונים ילכו לראות סרט כמו דוגוויל… צריך להיות ממש מוכן נפשית כי זה לא סרט מהנה
אתה אולי יודע שהוא יצא בארה''ב
אבל האמריקאים כנראה לא…
(הסרט ממש נמוך, עם ממש מעט הכנסות)
אתה שם לב כמובן שהסרט יצא בתשעה אולמות בלבד
וההכנסה שלו פר אולם (9800 דולר) היא יותר גבוהה מכל סרט אחר בטבלה חוץ מסרטי איימקס.
ואם יצא, אז מה?
הדו"חקו נועד לתת מידע ראשוני על סרטים חדשים (ומה לעשות, רוב הסרטים מגיעים לארה"ב לפני שהם מגיעים אלינו) ולספר על אירועים בולטים בקופות בארה"ב. 'דוגוויל' הוא לא סרט חדש, והוא גם לא ארוע בולט בקופות, לכן אין צורך להזכיר אותו כאן. למה לך לדעת מה המבקרים האמריקאיים חושבים עליו? לך לקולנוע ותראה בעצמך.
אבל ראיתי אותו כבר
רק עניין אותי מה קורה איתו בארה"ב, זה הכל.
אגב, זכורים לי דוחקואי"ם בהם הזכרתם סרטים שלא הגיעו לעשיריה, בגלל סיבות כאלה או אחרות, ולכן הפתיע אותי שסרט שיצר הייפ (כאן לפחות) כמו דוגוויל לא זכה לאיזכור.
לא התלוננתי, רק תהיתי.
במקרה שמישהו זוכר את הדיונים על פול וורהובן
הנה כתבה מרתקת של צ'רלס טיילור במגזין סלון, בה הוא מנתח את "נערות שעשועים", התגובה אליו בזמן יציאתו וההערכה מחדש לה זכה בשנים האחרונות.
http://www.salon.com/ent/feature/2004/03/31/showgirls/index.html
אני לא מאמין שזה קורה!
כש"נערות שעשועים" יצא (לקולות קטילה שלא היו מביישים את באפי בימיה הטובים), היה איזה מבקר אחד עיקש שטען שהסרט הזה עוד יתגלה בדיעבד כמין יצירת מופת קטנה.
בלי לקרוא את הכתבה ב"סאלון" , רק מתוך ההפנייה שלך – זה אשכרה קורה באמת???
– אסף
קצת ...
מתי מתפרסם הדוחמ"ו של החודש?
כל ה-1 בחודש, אם ירצה הנונין.
דו''חמו
לא פרסמתי ב- 1 במרץ (כי לא היה הרבה מה להגיד) וגם לא היום (קוצר זמן) אבל מתישהוא בסופ"ש יעלה.
דו''חמואוקי. מרץ 2004.
הערה מספר אחת: בארץ הנונינים סוף השבוע מוגדר ככולל גם את יום ראשון.
הערה מספר שתיים: אין לי כוח לדו"חמו רגיל, ולכן קבלו, בפעם הראשונה בישראל, היישר ממועדון ה"גודליזרד" את *הדו"חמואוקי*.
סצינה ראשונה: מתוך "סיפורי דגים"
מדובבים: רד פיש (אד בלום), קיפוד (בנו)
[אנחנו מגיעים לחוף נהר גדול. עשרות כותבי ביקורות קולנוע עומדים מסביב, ביניהם ג'ירפה אחת, הילה בת השתים עשרה ושלמקו. קיפוד עובר על פניהם בתדהמה, מוביל את רד פיש אל הנהר]
קיפוד: אנד איי וויל סטרייק דאון אפון ת'י ווית' גרייט ונג'נס…
רד: אני חושש שאתה לא בסרט הנכון.
קיפוד (מסדר את שערו): וואלה נכון. מהתחלה.
[אנחנו מגיעים לחוף נהר גדול. עשרות כותבי ביקורות קולנוע עומדים מסביב, ביניהם ג'ירפה אחת, הילה בת השתים עשרה ושלמקו. קיפוד עובר על פניהם בתדהמה, מוביל את רד פיש אל הנהר]
קיפוד: אפריל הוא האכזר בחודשים, אבל מרץ הוא כנראה אחד המשמימים שבהם. כל-כך הרבה כותבים מוכשרים, אבל התגובות… (הוא מביט על הנהר) כמו לוח חלק.
רד: אני כל-כך נרגש. איזה נאום יפה.
קיפוד: אבל… אבל…
רד: אל תדאג. יהיה בסדר. אני תיכף חוזר לעבר ומתקן את זה.
[קיפוד מהנהן, מוביל את רד לנחל, שם הוא תופס דג ענק, שולה מבטנו יומן, ומתחיל לקרוא…]
סצינה שניה: קרב החרבות מתוך "הנסיכה הקסומה".
מדובבים: שלמקו (כותב הביקורת על "אפקט הפרפר"), ארמדילו (כותב הביקורת על "סיפורי דגים")
[אזור טרשי מעל צוקי הייאוש]
שלמקו: אתה משתמש עלי בהגנת ברטון, אני רואה.
ארמדילו: חשבתי שזה לעניין, בהתחשב בנוף הפנטסטי.
שלמקו: אתה ודאי מצפה שאתקוף באמצעות מסע בזמן.
ארמדילו: באופן טבעי. אבל גיליתי שאשטון קוצ'ר נוטה לבטל התקפות מסע בזמן.
שלמקו (מרים גבה): אלא אם כן האויב יודע להשתמש בבוחצלגיחצן… כמוני.
[ארמדילו חובט באוויר באמצעות דג גדול. שלמקו הודף את ההתקפה בעזרת פרפר]
סצינה שלישית: "דאמיט ג'אנט" מתוך "מופע הקולנוע של רוקי
מדובבים: שרליז ת'רון (ג'אנט), שון פן (בראד), שלישיית בלוויל (האנשים המוזרים על הקלשונים שעומדים ברקע ושותקים)
[כנסיה, ולידה בית קברות. בראד וג'אנט הולכים לאיטם]
שון: הי שרליז. יש לי משהו לומר. [פאוזה]. אני ממש אוהב את הדרך ה… ה… סדרתית שבה את רוצחת.
שרליז: הו, שון!
שון (מתחיל לשיר):
הדרך כה קשה אני בקריז (שרליז!)
להיות שחקן אופי זה מרגיז (שרליז!)
איך אפשר סתם מייק-אפ להתיז (שרליז!)
ולזכות פתאון באוסקר, או פליז, שרליז, גם אני רוצה…
שרליז:
גם 21 גרם של כישרון (הו שון)
לא יביאו את האוסקר לאישון (הו שון)
אם תרצה להיות ראשון על השטיחון (כן שון)
שון, טיפשון, זהר מהקלשון!
[שלישיית הזקנות מבלוויל נכנסנת לכנסיה, תוקעת קלשון בגבו של שון ואוספת אותי לארון מתים.]
שרליז: אוסקר, אוסקר, עכשיו הוא יקבל…
סצינה אחרונה: מתוך "עוד המוו טושים" (הסרט השלישי בטרילוגיית "טושים")
מדובבים: מטריקס רילודד (הטוש האדום) שיבת המלך (הטוש הכחול) רד פיש (אצבע אלוהים)
[שני הטושים כותבים במרץ על דף ריק מספרים בעלי ארבע ספרות]
מטריקס: אני ראשון!
שיבת: לא נכון, אני ראשון!
מטריקס: עד שיבוא המחק!
[מחק ענק מופיע משום מקום ונכנס לפריים, יד עם אצבעו של רד פיש. הוא מוחק את המספר האחרון שכתב "שיבת"]
מטריקס: אתה רואה, אני ראשון!
שיבת (ממרר בבכי): אותך לאימא!
מטריקס (מכרכר בטושיות מהממת סביב עצמו): אני ראשון, אני ראשון, של כל הזמנים! שנאמר: אתה ראשון יא-מורפיאוס! הה ההה!
שיבת: חכה חכה. אתה לא תימלט מפני. יום אחד אמצא את הכפר שלך ואז תראה!
גרגמל טוב הלב (הופעת אורח, אוף-סקרין): תגידו, מישהו ראה את הטושים שלי?
מטריקס: לא. אנחנו בסך הכל גלולה כחולה ואדומה שמישהו השאיר פה במקרה כשהוא בא לשים מגבת על החלון.
[בעוד הוא מדבר, כותב הטוש הכחול את המספר 1035 ומניף את ראשו]
שיבת: ניצחתי! אני המלך! המלך של כל הזמנים! יותר גדול מג'גואר! יותר שולת!!!1 מג'ים קארי! יותר אריה מסימבה! אני! אני! אני!!!
[הטוש מתפוצץ ונוזל כחול מציף את הפריים]
לינקים:
כתבות על סרטים, מרץ 2004:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?month=20040401&ref=20040301&top=10&cat=1+2&Go%21=Go%21
הטבלה של כל הזמנים:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?top=10&cat=1+2
מוביאוקי:
כתבה מספר 2066
עוד טושים:
http://www.fisheye.co.il/chronica/movie?movie=67
איש עם קלשון (זהירות!)
http://www.firesigntheatre.com/bvhtml/elmertown/album3.html
דו''חמואוקי. מרץ 2004.
איזה מגניבבבבבב!
ישששששששששש!
יש אלוהים!!!
נונין, קבל ח"ח על דוחמ"ו נהדר.
שמעתם על איתי?
http://www.tve.co.il/forums/showmessage.asp?id=54959&Fnumber=6&SunId=0
הפוסטר של ''ג'רזי גירל'' בארץ הקודש.
מעצבי הפוסטרים בישראל התעלו על עצמם בעיצוב הפוסטר של "ג'רזי גירל".זאת אומרת, הם הצליחו ליצור פוסטר מרתיח באופן יוצא מגדר הרגיל, ורק על זה מגיע להם צל"ש. אבל קודם כל, הפוסטר המקורי:
הגרסא העברית של הפוסטר היא בדיוק אותו דבר, פרט לזה שתמונת הילדה הוחלפה בתמונה ענקית ולא קשורה של ליב טיילר. בימים כתיקונם הייתי מתלונן על הניסיון הפתטי של המפיצים למכור את הסרט כקומדיה רומנטית, אבל במקרה הנ"ל אף אחד לא יעלה את זה בדעתו. הסיבה: היות והעיפו את העוללית הקטנה מהפוסטר, בן אפלק נותר מביט ומחייך לעבר נקודה ריקה כלשהי. כך שכנראה, מי שיתקל בפוסטר הזה בלי מידע מוקדם על הסרט פשוט יחשוב לעצמו "אוי, שוב סרט אוסקר על איזה מוגבל שכלית…".