במקור: I Am Legend
במאי: פרנסיס לורנס
תסריט: מארק פרוטוסביץ', עקיבא גולדסמן
על פי ספרו של ריצ'ארד מאת'סון
שחקן: וויל סמית
כשרוברט נוויל הולך למכולת, הוא אף פעם לא מחכה שעה בתור לקופה המהירה-כביכול. אף פעם לא צופרים לו כשהוא משתהה כמה שניות ברמזור ירוק. אף אחד לא מפריע לו כשהוא רואה סרט, עושה מסיבה רועשת באמצע הלילה בדירה ליד, חוסם את החניה או מכניס כל מיני פרסומות אידיוטיות לתיבת הדואר של השכן. זה בגלל שרוברט נוויל (וויל סמית, בשבילכם) הוא האדם האחרון בעולם.
מצד שני, לבדידות הזו יש גם חסרונות: לרוברט נוויל אין אף אחד לדבר איתו, מלבד הכלבה שלו, סם. אף אחד כבר לא עושה סרטים חדשים, אז הוא נאלץ לראות את כל הסרטים בספרית ה-DVD השכונתית בסדר אלפביתי (כן, כולל את 'אהבה מחוץ לחוק'). וחוץ מזה, הבילוי החברתי היחיד שלו הוא פלירטוט עם בובות ראווה והמתנה בנקודה קבועה, בצהרי כל יום, לאנשים שהם לא הוא. אה, וגם אחוז מכובד מאוכלוסיית העולם הפך לערפדים כעורים וצמאי דם. זה גם קצת חסרון.
אבל רוברט נוויל לא נותן לזה להפריע לו. הוא ממשיך במאמציו לחפש את התרופה שתציל את העולם, ותהפוך את הערפדים המסוכנים בחזרה לאנשים – חיים, נושמים, אוכלים בשר לא נא ושולחים אס.אם.אסים ל"כוכב נולד". בינתיים, אנחנו זוכים להצצה אל שגרת החיים שלו, וזה די מפחיד.
יש משהו מאוד מאיים ברעיון הבסיסי של 'אני האגדה'. זה נובע מהעובדה שאם רוברט נוויל מת, אז זהו, אבוד לנו. המין האנושי יכחד ויוחלף ביצורים חיוורים יותר מחנון מחשבים ממוצע. אבל 'אני האגדה' לא מסתפק ביצירת האווירה הפוסט-אפוקליפטית הדכאונית הזאת.
חייו של נוויל מביאים אותו מנקודת שפל אחת לשנייה – מחיפוש מורט עצבים בתוך בניין נטוש (וחשוך, כמובן) ועד להבהלה רגעית בדמותו של ערפד שמסתער על שמשת המכונית שלו. כשאין משהו מדכא בסרט, יש בו דברים מפחידים, או סתם מבהילים באופן רגעי. נקודות הרוגע והשמחה ספורות ומרוחקות זו מזו: שיר של בוב מארלי פה, קטע מ'שרק' שם – וזה הכל. 'אני האגדה' מעיק לכל אורכו – אבל במובן הכי טוב של המילה שאתם יכולים לחשוב עליו. הוא באמת גרם לי להרגיש את בדידותו הכואבת של רוברט נוויל בתור האדם האחרון בעולם.
'אני האגדה' עושה את כל זה בלי ליפול לכמה מהקלישאות הנפוצות של סרטי האימה. למשל, רוברט נוויל אף פעם לא מתנהג כמו דמות טיפשה במיוחד שעושה הכל – כולל הקרבת ההיגיון הבריא – רק כדי לייצר סצינת מתח משכנעת. וויל סמית משחק מספיק טוב כדי לשכנע אותי שגם כשרוברט נוויל עושה משהו הזוי לחלוטין – הוא עושה את זה בעקבות נסיבות מסוימות שהובילו אותו לכך. הסרט גם אף פעם לא נראה כאילו הוא מנסה יותר מדי להבהיל (אתם יודעים, עם מוסיקה שהולכת ומתגברת בשעה שהדמות מסתכלת על גוש טחב על הקיר. למעשה, כמעט שאין בו מוזיקה). נוויל נכנס למצבים מספיק מפחידים כדי שארגיש כאילו כל מה שנותר לבמאי הסרט לעשות הוא רק לתעד את האירוע בשביל שאני אבהיל את עצמי.
אפילו המשחק של הדמויות בסרט (כלומר, הדמות) טוב בכמה רמות מזה שמצוי בסרטי אימה טיפוסיים אחרים. למעשה, קלישאת סרטי האימה היחידה שמצליחה להפיל קצת את הסרט היא עיצוב גרוע של המפלצות. הערפדים (או אולי זומבים?) של 'אני האגדה' מאד לא אצילים ומאד לא חינניים אבל זה לא העניין. הבעיה היא שהם לא משכנעים מספיק – לא בתנועות הגוף, וגם לא בעיצוב הכללי שלהם בתור משהו שאמור היה להיות פעם בן אדם.
כל הרושם החיובי הזה, לצערי, קצת נהרס לקראת סוף הסרט. הסיום של הסרט פחות טוב, באופן משמעותי, מכל השעה וחצי שקדמו לו. זה לא שאני מתעצבן על חוסר הנאמנות של הסרט לספר המקורי שעליו הוא מבוסס (לו הייתי עושה את זה, לא היינו מסיימים בשעתיים הקרובות) – אלא על העובדה שהסיום הנוכחי לא נותן תחושה מוצלחת כמו שאר הסרט אליו הוא מצורף, בעיקר כיוון שדווקא בו יש קלישאות בשפע.
זה לא ש'אני האגדה' הוא יצירת מופת. בכל זאת, הוא סרט אימה עם ערך מוסף מאוד מינימלי. אבל את האווירה המאיימת, תחושת הבדידות החונקת וההבהלה – את כל אלה הוא עושה מצוין. זה לא סרט שיוציא אתכם עם חיוך מאולם הקולנוע, אבל אם אתם מתגעגעים לסרטי אימה מוצלחים, כדאי לכם לנסות אותו.
מסכים. הסרט מאד אפקטיווי
ומדכא מאד (לפלא בעיני כיצד הוא הפך לכזה להיט היסטרי, לרוב אלו לא סרטים כה מורבידיים, אבל כנראה שוויל סמית יכול גם לעמוד ולא לעשות כלום וההמונים ינהרו לאולמות), והסוף אכן לא עומד ברמתו של שאר הסרט שקדם לו. ובכל זאת, סרט שכדאי לראות.
קשה להגיב על דבריך משום שאתה בעצם רוצה סרט אחר
ולא את הסרט הזה. יתכן שהסרט ההוא (זה שהיה מראה לנו את תהליך ההסתגלות שלו) היה מעניין יותר (אני דווקא לא חושב כך) ויתכן שלא, אבל זה פשוט סרט אחר לגמרי.
אני עצמי דווקא מאד אהבתי את הזריקה למים העמוקים, אל מצב נתון. והיה קשה לי שלא לחוש הזדהות עם הדמות הראשית. התסריט, וויל סמית' המשכנע מאד כנוויל הצליחו בכך מעל למשוער. מערכת היחסים שלו עם כלבתו, זכרונותיו מהרגעים האחרונים לפני שהאנושות התמוטטה, הגעגועים שלו, הרוך והקשיחות של הדמות, כל אלה הפכו את דמותו של נוויל לדמות שקל מאד להזדהות עמה מבלי להראות לנו אחד אחד את התהליך שעבר עד לאותו הרגע.
אם כך, זו אירוניה נאה -
סרט לבן שמרני ונוצרי שהגיבור הראשי שלו שחור והתסריטאי יהודי.
זו לא אירוניה כל כך מפתיעה או חדשה
הוליווד הוקמה, במידה רבה, על ידי מהגרים יהודיים ממרכז ומזרח אירופה. זה לא מנע מהם ליצור סרטים עם מסרים שמרניים ונוצריים. White Christmas, אחד השירים המזוהים ביותר עם חג המולד האמריקאי, נכתב על ידי אירווינג ברלין – מהגר יהודי מרוסיה. גם "משפחת קוסבי" היא דוגמה ידועה ליצירה שהציגה שחורים שאימצו את הערכים התרבותיים המאוד שמרניים של החברה הלבנה האמריקאית בשנות השמונים.
קבוצות מיעוט ומהגרים מאמצות פעמים רבות את הקודים התרבותיים והחברתיים של השמרנות המקומית כדי להשתלב בחברה.
אצטרף לקואליציה
איזה שטויות.
אתה קובע שהוא המושיע ואז כועס שהוא לא מתנהג כמו מושיע ?
מה ההגיון ?
אם איני טועה...
האם זה אומר שצפויה לנו גרסת במאי?
הסרט גרוע
רק אני חושב שהסרט גרוע? סרט בלי בשר :>
רק אתה לא מנמק.
הפרוג'קטורים סביב הבית שלו
אבל אבל אבל תזכרי, בקטע שהאו כלוא בג'יפ ההפוך פתאום האור בא היצור הראשי פשוט מתנדף משם, אבל עם הפרוג'קטורים הענקיים, היצורים קופצים ומפילים? הם היו אמורים להתחפף כשהם הופעלו.
את מניחה, מן הסתם,
שלזומבים יש מערכת אנדוקרינית מתפקדת.
אני חושב שזה בגלל
שבשביל הזומבים נוויל הוא המיתוס, האגדה המפחידה. וכולם יודעים שאין מה לחפש היגיון עם יצורים מיתולוגיים.
לא רע!
למרות עקיבא גולדסמן ולמרות הסוף המאכזב, מדובר בסרט מרתק שמצליח להפחיד ולעניין בלי השטיקים המעצבנים שמאפיינים סרטי אימה, וגם וויל סמית נותן הופעה משכנעת. שווה צפייה.
לא, לא רק לך
גם לי זה הפריע אחרי שקצת הקדשתי שלוש שניות של מחשבה לסרט. גם תכננתי להכניס איזושהי הערה עוקצנית בביקורת על זה, אבל מתישהו בתהליך הכתיבה שכחתי מהסיפור.
לשם השוואה, הדוגמה שעמדה לי כל הזמן בראש היתה המצב שקרה ב"על העיוורון", שם המגיפה גרמה מהר מאוד לקריסה של כל התשתיות החשובות של האנושות (מים, חשמל, ביוב וכו').
לזה דווקא יש הסבר
החיות הגיעו מגן החיות שנפרץ (זה דווקא הגיוני), והוא מחכה בכוונה ליד הנהר בשביל ספינות שמגיעות או אפילו אנשים שמתחבאים בתוך ניו-יורק.
לזה דווקא יש הסבר
ממתי בגני חיות יש כל כך הרבה איילות?
מעבורת?
זה כבר הסרט השני שסמית' נושא על כתפיו לבדו,
ונראה שהוא עומד במשימה היטב. לשם שינוי, כנראה ההצלחה של הבחור מוצדקת בהחלט.
שאלה למי שראה
אם תצא מהסרט אחרי שעה, תמצא את מה שחיפשת.
יש להניח
שבתור רופא צבאי שנשאר כדי למצוא תרופה במוקד הנגע, הוא יתכונן לאפשרות שעד שיצליח, רוב תושבי ניו-יורק יהפכו ללבקנים רצחניים, ויגן על הבית, המעבדה ועל עצמו מבעוד מועד. בתור קולונל בצבא ארה"ב, יהיה לו קל להשיג את האמצעים.
בהנחה ולא ניתן להבחין בהבדל
והרי אמרת – היית צריך לברר זאת – מה זה משנה אם היה מדובר ב-CGI, תפאורה מופרכת בגודלה (הכביש המהיר במטריקס Reloaded, לדוגמה), מיניאטורה, פלסטלינה, תוצר של מנת יתר של פטריות הזיה שהכניסו לפופקורן או שרוקנו את הרחוב?
אישית, אני לא התלהבתי במיוחד מהצילומים. לא הרגשתי שיש בהם חדשנות מיוחדת – הם פשוט התבססו על טכניקות מוכחות ומנוסות.
מאותה סיבה ששחקנים עושים את הפעלולים שלהם בעצמם.
זה כמו בניתוחים פלסטיים, לכאורה זה לא משנה אם זה אמיתי או לא אבל בפועל זה משנה.
סביר להניח שהייתי נהנה מהסרט לא פחות, גם אם זה היה ממוחשב אבל שמחתי לדעת שבאמת היה תקציב לסרט ומה שראיתי על המסך באמת "קרה".
שמתם לב לכרזת הסרט
שהתנוססה באחד השוטים ברחוב?
(בדיחה פרטית של WB כמובן)פוסטר ענק עם לוגו 'בטמן סופרמן'.
: }
לא הבנת
כמו החיסון הטבעי שיש ל2% מהאוכלוסיה מאיידס.
http://news.walla.co.il/?w=//290865
המנהיג של המפלצות בסרט ממש דומה למשה ממיכאלה
שאני אמות - אני מתחיל לאהוב את וויל סמית'.
לא מספיק שהוא כבש אותי ב"המרדף לאושר", עכשיו גם ב"אני האגדה" הוא נותן תצוגת משחק מרשימה. ולחשוב שלפני כמה שנים ממש שנאתי את המשחק שלו.
לגבי הסרט – חצי שעה ראשונה מבריקה, חצי שעה שנייה בינונית, חצי שעה שלישית גרועה. מדהים כמה שהסרט הזה מתדרדר עם הזמן.
לא ראיתי את הסרט וניסיתי להתחמק מכל הספויילרים בתגובות אבל...
לפי התיאור של מבנה העלילה זה נשמע קצת כמו "מלחמת העולמות" של ספילברג, שמצליח להימנע מכל הקלישאות במשך שלושת-רבעי סרט ואז נופל לכולם לקראת הסוף (תופעה ספילברגית ידועה) – למרות שבצורה קצת פחות מגוחכת מהיום השלישי, נניח, כיוון שספילברג שמר לפחות על סיפור המסגרת של הגירסאות הקודמות. אני בכיוון?
אולי אתה בכיוון, אבל -
את היום השלישי ביים בכלל רולנד אמריק.
תזכורת לעצמי: לקרוא כל הודעה כמו שצריך...
בקטע הזה ''אני האגדה''
אפילו יותר שמאלצי ממלחמת העולמות.
הנוחכות של גולדסמן בהחלט מורגשת בכל המערכה השלישית והאחרונה בסרט.
קקה של סרט
אין לי כ"כ זמן להרחיב, אז במשפט: זה סרט שנשען על שחקן אחד ועל דמות אחת. וויל סמית' מספק את הסחורה, רוברט נוויל לחלוטין לא.
מישהו יכול לומר לי בבקשה...
למה הסרט נקרא ככה?
האם יש פה רמיזה לדמותו של וויל סמית' כשחקן?
?!
מאיפה זה הגיע?
מאוד שגוי, אבל קולח
הספר 'I am Legend' שעליו הסרט מבוסס יצא עשרות שנים לפני האלבום 'Legend' של בוב מארלי. הפונט בשם הסרט הוא לא אותו הפונט שמשמש בעטיפת האלבום. הפונט הוא Trajan, הפונט שנעשה בו שימוש בפוסטרים של בערך חצי מהסרטים בעולם.
מאוד שגוי, אבל קולח =להפליא=
שאק"ל
מישהו\י כאן לגם\ה קצת יותר מדי מה-שזה-לא-יהיה אתמול בערב.
עוד חיקוי - המשכון
סה"כ עיבוד מחדש לסרט מ 1971 בכיכובו של צרלטון הסטון
http://www.imdb.com/title/tt0067525/taglines
בד"כ מציינים את זה בביקורת ובפירסומים, הפעם לא. אולי הסרט המקורי לא עלה בראדר של מבקרי ועותונאי הקולנוע, ואולי צריך להיות מבוגר טיפה בשביל זה. את המקורי אהבתי, לא היה בומבסטי מבחינת המוטנטים. החדש? נראה בקרוב
לספר היו 3 גרסאות
אחת מהן עם הסטון, הנוכחית עם ויל סמית' ואת השלישית אני כבר לא זוכר. ציינו את זה בכתבות אחרות באתר, אבל בסופו של דבר הן לא רלוונטיות לסרט הזה – לא מדובר ברימייק שלהן, אלא גרסה אחרת לחלוטין לאותו סיפור.
ממש לא סרט אימה
לכל אלה שקראו את הביקורת ובמיוחד את המשפט האחרון…. אז זה לא כזה סרט אימה… אני מאוד מפחדת מסרטי אימה ובחיים לא הייתי נכנסת לסרט אימה שאני יודעת שזה סרט אימה (כן במקרה של הסרט הזה לא ידעתי). בקיצור מה שאני באה להגיד שלדעתי זה אחד הסרטים המוצלחים ביותר שראיתי לאחרונה והוא בכלל לא מפחיד….הקטע של המפלצות קצת בדיוני אבל לא יותר מזה. ואם זה לא היה כזה יפה לא הייתי מתאמצת בכלל לכתוב תגובה. קיצר שהקטע של "האימה" לא יעצור אתכם… וכן שמתי לב שחפרתי אז לכו לראות את הסרט ותהנו=]
בכלל
אחרי שראיתי את הסרט נורא התחשק לי להיכנס לאתר ולכתוב שאני לא מבין מה אתם רוצים מעקיבא גולדסמן. הבן אדם אמנם דחף סוף מבאס לסרט, אבל כתב לוויל סמית' ארבע סצינות מדהימות בעיניי, ברמה כזו שמבחינתי ארבעתן לבד נכרתו אצלי בסרט בצורה עמוקה הרבה יותר מהסוף עצמו של הסרט.
שני תסריטאים עבדו על הסרט.
עקיבא גולדסמן לא היה התסריטאי המקורי, אלא נכנס לתמונה בשלב מאוחר יחסית. מההיכרות שלי איתו, מפתה מאוד להניח שהוא אחראי לכל מה שגרוע בסרט, אבל מחמת הספק צריך להסתפק בהכרזה שאנחנו לא יכולים לדעת על איזה חלק של הסרט הוא אחראי. בכל מקרה קשה לי להאמין שהוא כתב את הסצינות הטובות.
עוד לא ראיתי את הסרט.
אבל התסריטאי השני היה מארק פרוטוסוביץ' שכתב את התסריט ל-"תא קטלני", תסריט מקושקש וגרוע לפחות ברמת התסריטים של גולדסמן.
ואת 'פוסידון', שגם הוא לא היה מבריק.
ועדיין, איכשהו שני התסריטאים האלה יצרו שני שליש של סרט מצוין. פרוטוסוביץ' עוד יכול ליהנות מהספק.
אם כך אין סיבה לדאגה
מבחינתי עקיבא עדיין נורא ואיום. מבחינתי, וויל סמית' כתב לעצמו סצנות.
איפה היא ???
איפה מילה ג'ובוביץ' כשצריך אותה?
מה הקשר אליה?
___________________
אני ברקיע, הוי, ברקיע השביעי! איזה יום אחושילינג לי היום!
אני ראש קטן.
מה כולם רוצים מהרוסי המסכן? חושבים הוא חכם, מה שכמעט גרוע כמו לחשוב שהוא יודע עברית.
אוהבים אותך רוסי קטן
אבל זה לא יעזור לך :-)
סה''כ אהבתי מאוד, ובכל זאת, כמה הערות:
מה בעצם לא ברור בהשפעות? המילה "כלבת" נזרקה לחלל האוויר. מכיוון שכלבת היא מחלה קטלנית במיוחד לנשאים שלה, זו מן הסתם לא כלבת אלא "כלבת" מהסוג שמפיקי סרטים אוהבים – מחלה מדבקת שהופכת את הנשא שלה לתוקפני וחזק במיוחד.
הסבר יותר מעמיק? הרי הסרט מתבסס על האקסיומה של "כל נגיף מהונדס גנטית יעבור מוטציה ויהפוך את הנשא שלו לזומבי רצחני", ששקולה לאקסיומת "כל תבונה מלאכותית תשאף בסופו של דבר להשמיד את המין האנושי" הישנה והטובה.
איזה דביל אני!
אשכרה לא עליתי על האנלוגיה הזו עד עכשיו. זה כל-כך ברור! כשטכנולוגיה חדשה נהיית באמת נפוצה, היא גם מעוררת בנו פחד איום שנאבד בגללה את נשמתנו/חרותנו. פעם אלו היו מחשבים, אלא שהתרגלנו אליהם (והם גם לא נהיו חכמים במיוחד) – ועכשיו זו הנדסה גנטית.
טעות:
הסרט מתבסס על אקסיומה אחרת והיא-
אם רוצים לעשות סרט על זומבים ואין בעולם נקרומנסרים, אין טעם לנסות למצוא דרך אמינה אלא פשוט ללכת דוך ולהסיח את דעתו של הצופה מהאבסורדים באמצעות דגים אדומים כמו "וירוס" , "נזק מוחי" "חילוף חומרים גבוה שמצריך תוספת בשר" וכו'.
טעות:
זו לא אקסיומה, זו שיטת עבודה. הסיבה שהיא מצליחה היא בגלל קיום האקסיומה.
בחורה טיפשה
צודק.
אני משנה את זה לתסריטאי טיפש, כי כאמור, ויל סמית' הוא גבר גבר ולכן כל תכונה רעה היא ממנו והלאה.
הסרט לצערי גרועע
אני מעריץ גדול של וויל סמית .ובאתי לסרט עם ראש פתוח.אבל הסרט משעמם והכי חשוב ומדוייק -לא מחדש דבר שלא ראינו בסרטים אחרים ,כגון -מלחמת העולמות\סרטי זומבים למיניהם\:העובדה שהוא לבד פשוט משעממת.לא יוצרת עניין כלל.והלבד הזה נראה לעיתים כי הסט הממוחשב של הסרט מוגבל ולכן אין באפשרותו לנוע ימינה יותר מידי ואז הוא יוכל לראות את כל השורדים.
הסרט אכן הלחיץ בכמה נקודות . אך גם הפך מהר מאוד ממשעמם ל-קלישיאתי כמצוין בביקורת.
קטונתי מלהבין איך וויל סמית גרם לסרט ה"פרווה" הזה לגרוף עד כה יותר מ200 מיליון דולר .באמת חבל שה"במאי" לא שקל להשקיע קצת יותר בעלילה מענינת מאשר באפקטים זולים-אכן זולים.
קונסטנטין(סרטו הקודם של הבמאי) כבר הכיל באמתחתו אפקטים מרהיבים משל "אני האגדה".
'סקס אפיל' קוראים לזה, אבל אפשר לקרוא לזה גם 'רקורד'
אפשר לקבוע שסמית' הוא הכוכב הכי גדול שפונה להכי הרבה פלחי אוכלוסייה וסביר להניח שהוא היה מצליח גם איפה שטום הנקס, ג'וליה רוברטס, טום קרוז וכל הגדולים נכשלו השנה ומביא קהל, כנגד כל הסיכויים, גם לסרט פוליטי, לפחות אותי (מה זה דרמה פוליטית בכיכובו של סמית' אחרי שראית בגללו קומדיה רומנטית?)
יו, איזה סוף מקושקש.
השעה הראשונה מצויינת, ואז נכנסת כל התיאולוגיה בחמש-אגורות והורסת את הכל.
אוף, אני לא אוהב סרטים כאלה.
זאת אומרת, הוא היה סך הכל לא רע, אם כי הסוף כלל יותר מדי צירופי מקרים, ובכך דעתי נטולת הרגשות לא שונה מדעת הרוב.
אבל אני רוצה להתעכב שניה על הסצינה עם הכלבה – אני מגדל רועה גרמנית בעצמי, והסצינה המזורגגת הזאת חנקה אותי מדמעות. אני לא חושב שיש איזשהו בעל כלב שסצינה כזאת לא תאכל אותו מבפנים. זה היה פשוט נורא. מאז הר ברוקבק לא דמעתי בקולנוע, קיבינימט, אז בסרט אימה?
הצירוף הזה של חוסר אונים חמלה ויאוש פשוט נוראי. זה לא עוזב אותי, גם שלושה ימים אחרי הצפיה. הכלבה שלי מקבלת יותר חיבוקים וליטופים והיא אפילו לא יודעת למה.
אז זה לא שהסרט היה רע, הוא פשוט גרם לי להרגיש רע. קיבינימט.
אבאלה או אלוהים ישמור
למען גילוי נאות, אציין שראיתי את הסרט באולם VIP סינמה סיטי. לא ידעתי שהוא סרט אימה (אני לא אוהבת סרטי אימה-יש לי דמיון חי מדי)חשבתי שהוא פשוט סרט מדע בדיוני והוא הפחיד לי את האימא…
אני לא מבינה איך אנשים יכולים לטעון כאן שהוא לא מפחיד, אלא אם איכות הסאונד והקולנוע ממש, אבל ממש, פאקטור בעניין.
אני חושבת שהסרט הזה קשה ולכן להרבה אנשים יש בעיה איתו. גם לי, כשיצאתי ממנו שנאתי אותו חשבתי שהוא גרוע ואוונגליסטי.
אבל אחרי שעתיים (בהם הסתובבתי בקניון כי היתי צריכה הרבה אנשים מסביבי)
הבנתי שהסרט מדבר אל החברה האנושית, העוצמה שבה והסכנה שבה.אני חושבת שהסרטי ניסה לדבר על גזענות (לא סתם יש את מארלי בפס קול) על שנאה ואיבוד צלם אנוש.
זה לא סרט feelgood אבל לא יוצאים ממנו אותו דבר כמו שנכנסים אליו, שזה לדעתי מאפיין חשוב בסרט טוב.
אני מסכים לגמרי
יצאתי ממנו בתחושה חרא, בדיוק כמוך (וגם רעדתי מפחד כל הסרט. "מאמי אתה כולך רועד!" "כן מתוקה, קר לי" "אתה גם פחדן וגם שקרן גרוע").
נסי עם חבורת ילדים (וסדרנים) מרעישים.
קצת שובר את האווירה.
אבאלה או אלוהים ישמור
הוא לא מפחיד, כי:
א) ההפחדות צפויות. אתה יודע שמשהו מפחיד הולך לקרות עוד לפני שהוא קורה.
ב) הזומבים אולי נראים מפחיד, אבל לא יותר מזומבים בכל הסרטים הקודמים שראינו. וראינו סרטים קודמים.
ג) מה שמפחיד הוא רק זומבים שצצים נקודתית פה ושם ומנסים להרוג את הגיבור. אין אווירה כללית של אימה ששורה על הסרט, למרות הסיטואציה האפוקליפטית.
לדעתי מאוד מעניין להשוות את הסרט מבחינת רמת האימה שהוא משדר ל"4 חודשים, 3 שבועות ויומיים"; בבירור "4 חודשים" לא מנסה להיות סרט אימה, אבל לטעמי הוא מפחיד פי כמה מאשר "אגדה".
ספוילר!
אני לא יודע מה איתך, אבל כשנויל היה תלוי בין שמים לארץ, השעון המעורר מצלצל, השקיעה מתקרבת, הזומבים מחכים בפתח, נויל נופל, נויל נפצע, נויל בקושי מצליח לזוז לרכב, פס השמש הולך ומתכווץ – אני הייתי מרוט עצבים. זה היה מותח, זה היה מאוד מפחיד, וזה נגמר מאוד, מאוד עצוב.
אלו היו ה-15 דקות שמכרו לי את הסרט.
אבאלה או אלוהים ישמור
מה? הסרט בכלל לא היה קשור לגזענות. דיברו בו על גזענות (אגב, באופן מטומטם ופשטני), אבל לסרט אין קשר לגזענות. אם הגיבורים היו מדברים לשנייה על מכניקת הקוונטים באותה סצינה, והיו שמים בפסקול מוזיקה של מאיצי חלקיקים, זה היה הופך לסרט על מכניקת הקוונטים?
שאלות - אנא עזרו לי להבין
לי נראה די בבירור שה"חברה" של הערפדים מוצגת בתסריט, בדיוק בסצינות שדיברנו כבר עליהן. לא צריך להאכיל בכפית.
לשאלה "למה צבאים" אולי יש תשובות אחרות לגמרי – למשל, שאנשי האפקטים המיוחדים אמרו שזו החיה שהכי קל להכניס לסצינה, וכו'.
למה צבאים?
למה לא? לא לכל דבר חייבת להיות משמעות נסתרת. אולי זו פשוט החיה הראשונה שיוצרי הסרט חשבו עליה.
שאלות - אנא עזרו לי להבין
למינג בדרכים אתה סלחן. למה שלא פשוט תודה שרוב ההחלטות התסריטאיות שנלקחו כאן מופרכות מן היסוד?
לאילה דין-שאלות כדורבנות שכנראה יישארו כך, ללא מענה, ולכן גם לא באמת כחומר למחשבה.
שאלות - אנא עזרו לי להבין
אין לי בעיה לרדת על הסרט (וכבר עשיתי את זה); אבל קצת מוזר לי להיטפל דווקא לדברים שיש להם הסבר סביר, גם אם לא נצעק במפורש על ידי הדמויות (זה לרוב דווקא דבר *חיובי*).
מה הקשר?
גם אם היא מכירה מארלי אחד, לא בטוח שהיא מכירה את האחר. דבר אחד לא נובע מהשני.
שאלות - אנא עזרו לי להבין
8. מעולם לר שמעתי שיר של בוב מארלי, ושמו מוכר לי רק במעומעם. האם תצאי ותטעני שאיני קיים, שאני רשע, פאק בתסריט של העולם? בחייך, זה בכלל אינו חור בעלילה. לא כל האנשים בעולם מכירים את בוב מארלי.
בעיה
בלי קשר לסרט עצמו, אני היחיד שהפריע לו שעניין הבדידות שאמור להיות הכי משמעותי בסרט בעצם מקבל רק מקום קומי? זאת אומרת, אף אחד לא מצפה למחקר פסיכולוגי מעמיק, אבל לפחות מונולוג מלודרמטי מעצבן, קצת רובינזון קרוזו, משהו. איך מישהו שלא זוכה לדבר עם בני אדם במשך 3 שנים רצופות יכול לשמור על רמה כזאת של שפיות? איך הוא מדמיין את העתיד שלו? למה הוא לא שואל את עצמו אם הוא באמת צריך לשדר ברדיו כל יום? למה הוא נאבק כל כך קשה לשרוד?
כנראה שאין תשובה
בא אלי דוד ואמר לי, בוא נראה סרט
שאלתי, איזה? "רזידנט איוול". מה פתאום, אמרתי. אז "אני האגדה" עם ויל סמית, אמר דוד. נשמע מגניב, השבתי.
היה שווה, בסך הכול. אמנם, ברגע שהסתיים הסרט, תגובתי המידית היתה: "טפו, מה זה החרא הזה?", אבל מרבית הסרט ריתקה אותי. ויל סמית מעל למצוין בסרט, הוא פשוט מזוויג. לאורך כל הסרט האמנתי שהוא רוברט נוויל. הצילום בסרט מצוין אף הוא, ודווקא אהבתי את העיצוב של הזומבים. אבל הסוף, הסוף הוא פשוט מתחת לכל ביקורת, והוא שגרם לי לתגובה שצוטטה למעלה. גיבוב שטויות תיאולוגיות שמוטבע עליהן באותיות קידוש לבנה "דאוס אקס מכינה, כשר למהדרין".
יש פה המון תלונות על חוסר אמינות בסרט
ואני חושב שרובן לא מוצדקות, אבל אין לי פנאי לתת את ההסברים שלי לכולן אז אני אטען לזכות הסרט באופן כללי.
מדובר בסרט שמבוסס על ספר מדע בדיוני. אין שום דרך בעולם להסביר את כל מה שקורה בספר מד"ב במסגרת סרט באורך מלא. פשוט לא אפשרי. לכן יוצרי הסרט עשו בחירה נכונה לטעמי, והסבירו את העיקר במשך השעה הראשונה של הסרט באמצעות הצגת שגרת חייו של נוויל.
לרוב הדברים הלא ברורים ניתן למצוא הסבר אם רק מתרכזים מספיק בפרטים. יהיו מי שיטענו שזה סרט שדורש יותר מדי ניטפוקים, אבל אני חושב שבמסגרת המגבלות הם עשו בסך הכל עבודה יפה. קצת דרישה מהצופה להשלים פרטים בעצמו עוד לא הרסה אף סרט.
באשר לדברים היותר קריטיים ומעיקים בסרט, כמו טיבם המשונה ולא סביר של 'יצורי הלילה' (ובעיקר עוצמתם המופרזת), אני מסכים שיש כאן בעיה. אבל אני חושב שזה לא נורא כי מכל שאר הבחינות הסרט עשוי טוב מאוד. אני משער שבספר יש הסברים קצת יותר משכנעים. נכון, זה לא תירוץ, אני תמיד אומר שסרט צריך להיות יצירה נפרדת לחלוטין מהספר עליו הוא מבוסס, אבל אני בוחר לסלוח כי מאוד אהבתי את ההשקעה העצומה בפרטים ואת הדרך היעילה שבה הסיפור סופר.
כמו כולם אני מסכים שהסוף היה נוראי. נראה כאילו פחות או יותר שלושה דפים לפני הסוף התסריטאי התעייף (או הכריז על שביתה) ומישהו החליט לקשקש איזה סיום נדוש ופשוט.
למרות הכל סרט מומלץ מאוד, מסכים עם הביקורת.
אתה יכול לנמק את הקביעה לגבי חוסר היכולת להמיר ספר מד''ב לסרט?
זאת אומרת, אני כמובן לא מסכים, אבל אני מעדיף שלא להתווכח על ריק.
תלוי איזה סוג של ספר מד''ב
ספרים שבראו עולם ומלואו, כמו הספר המדובר, פשוט אין מספיק זמן מסך בשביל כל ההסברים
אה, אז זאת הצהרה פרטית, לא כללית.
עם זה כבר קשה לי להתווכח (אם כי שים לב שלסרט יש טכניקות עקיפות להצגת אינפורמציה שאין לספר, ובמאי טוב יודע לעשות בהן שימוש).
שמתי לב
ואני חושב שהבמאי של הסרט הזה באמת עשה עבודה טובה. זה עדיין לא מספיק כדי להסביר הכל
איתן ואמא שלו
ואתה טיפה היסטרי, אני חושש… וכנראה שגם לא הבנת כל כך טוב מה קורה בסרט ואתה מתמקד בגרסה אחרת שלו שרצה בדמיון שלך.
באחת הסצנות ראו גנרטורים בבית שלו.
וכיוון שלא ראו תאורה במקום אחר בעיר – זו, לפחות, לא בעיית אמינות.
(יש מספיק אחרות).
תשובה אפשרית:
כי זה מגניב. לאללה.
וגם
כי ניו יורק היא כנראה עיר שמרבית תושבי ארה"ב מכירים ויודעים, לפחות במעורפל, איך היא נראית. קל יותר ליצור אצלם הזדהות אם מראים להם את הרס האמפייר סטייט בילדינג ופסל החירות, שרובם מכירים, מאשר אם מראים הרס איזה מרכז מסחרי בעיר בטקסס. אל תשכח שניו יורק היא גם הסמל של ארצות הברית בשביל אנשים רבים. אם מראים להם שניו יורק נהרסה, הם יאמינו בקלות שגם כל שאר ארה"ב הלכו עזאזלה.
אתה ענית על השאלה ''למה להחריב את ניו-יורק ולא ערים אחרות'',
ואילו אני שאלתי "למה להחריב את ניו יורק כשאפשר לא להחריב אותה בכלל?".
כי זה סרט אסונות?
סרט אסונות בלי אסון יהיה דבילי משהו, לא?
ולמה יש סרטי אסונות?
שאלה טובה, אבל לא קשורה דווקא לאמריקאים.
זו לא אותה השאלה
ז'אנר האסונות (במיוחד זה האפוקליפטי) ותיק יותר מארצות הברית, ובטח שלא יחודי רק לה. השאלה למה יש סרטי אסונות היא קצת גדולה עלי, ואני משוכנע שיש לא מעט מחקרים אקדמאים שעוסקים בכך, אבל אני מנחש שמדובר בעירוב של מספר סיבות – כגון חשש מהעתיד, מטכנולוגיה חדשה או מתופעות תרבותיות חדשות, ביקורת על המין האנושי, מניעים דתיים ועוד (באופן כללי דווקא מדובר בז'אנר שמרני) – ובתקופות שונות סיבות שונות היו מודגשות יותר.
אנחנו נעים במעגלים -
ההסבר שלך הוא בדיוק מה שהצעתי בהודעה המקורית שלי.
למה יש סרטי קומדיות רומנטיות?
מאותה סיבה – כי אנשים הולכים לראות אותם. זה נכון לגבי כל ז'אנר קולנועי (חוץ מאווה בול). למה אנשים הולכים לראות אותם? אם נוריד מהמשוואה יצירה תרבותית, התשובה מדלדלת לאסקפיזם, ובסופו של דבר מה יותר בריחה מהמציאות החד גונית מאשר עולם בו כולם הפכו לעפרזומבים?
אני לא חושב ש''אני אגדה'' הוא סרט אסקפיסטי -
"סקר שנערך לפני כמה שנים מראה שהאתאיסטים הם המיעוט הכי שנוא בארה"ב". נו באמת.
נחירות בוז לא ייקדמו אותנו לשום מקום.
וציטוט סקרים דביליים כן?
http://www.soc.umn.edu/pdf/atheistAsOther.pdf
מה שאתה כתבת זה לא מה שהמאמר טוען
"שנאה" זו מלה חזקה מאוד.
אוקיי. הבה נשנה אותה ל''הדרה''.
האם זה מבטל את הטיעון?
כן
כי בשום מקום במאמר לא מוצגים האתיאסטים ככאלו שמפחדים מהם (מה שבדרך כלל מתלווה ל-"שנאה"). כשנמרוד כותב שהערפזומבים הם בעצם אתאיסטים, פסקה אחרי שהוא מציג את הפחד מבן-לאדן, אז השאלה האם התחושה כלפי האתאיסטים היא של פחד ושנאה או של "הדרה" היא שאלה קריטית לטיעון.
ויש השרה שאינה מלווה ברגשות שליליים?
אני מצטט מתוך המאמר:
Republican, it doesnt bother me in the least. Yeah,
because I would say .|.|.|the prisons arent filled
are probably filled with people who dont
dont have to worry about .|.|., a conservative
Its that same arrogance again. Im an American,
fitting into it very well?] These people arent very
religious, youll notice that. Theres a real, Im an
atheist attitude among people with major money.
You dont see this nice balance .|.|. Ill say it again,
some religious belief, I dont care who or what you
עכשיו עברנו לציטטות אנקדוטליות?
המאמר לא מתבסס על ציטטות, אלא על סקר. השאלות שנשאלו בסקר לא התייחסו לשנאה או לפחד. גם המסקנה של המאמר היא ברורה:
"The core point of this article can be stated concisely. Atheists are at the top of the list of groups that Americans find problematic in both public and private life". מה צריך יותר מזה?
ואיך בדיוק אתה מבאר ''פרובלמטי''?
המאמר מגדיר את זה יחסית טוב, לא?
פשוט תקרא את השאלות שנשאלו בסקר.
אתה באמת חושב שהמאמר הזה מצדיק העמדה של האתאיסטים באותה שורה כמו בן-לאדן בראייה האמריקאית? זו נראית לך קריאה סבירה של המאמר? איך, לדוגמה, אתה מסביר את העובדה ש-50% היו מוכנים להצביע לנשיא אתאיסט?
אלה אותם 50% שלא היו רוצים שהילד שלהם ייתחתן עם אתאיסט?
כנראה שאלו 50% אחרים
ואתה מתחמק.
נו, בבקשה:
לא טענתי שהמאמר, או מישהו אחר, משווה בין בן-לאדן לבין אתאיסטים. הזכרתי את בן-לאדן כדוגמא לפחד הכללי של האמריקנים מפני טרור ביולוגי. אני לא חושב שהאמריקני הדתי מפחד מהאתאיסט, או מפחד ממנו כפי שהוא מפחד מבן-לאדן.
מצד שני, המאמר כן מראה שבנוגע לשאלות שנשאלו וביחס לקבוצות מיעוטים אחרות, האתאיסטים הם הקבוצה הכי פחות חביבה על האמריקנים הדתיים.
עכשיו, יכול להיות שחוסר חיבה מתבטא בכל מיני דרכים ורגשות. אבל נניח שהייתה מקבל תוצאות של סקר, האומרות כי 50% מחברי קבוצה מסוימת לא היו רוצים שילדיהם ייתחתנו עם יהודים, 50% מהם לא היו בוחרים במועמד יהודי לנשיאות (יותר ממספר האנשים שלא היו בוחרים שחור או הומו) ו-40% מהם חושבים שיהדות לא מסתדרת עם החזון האמריקני שלהם; איך היית קורא לאנשים האלה?
נו, באמת (2)
אתה מוזמן לקרוא מחדש את מה שכתבת: "ולבסוף, גם הערפזומבים הם לא בדיוק אלמנט בדיוני לחלוטין. סקר שנערך לפני כמה שנים מראה שהאתאיסטים הם המיעוט הכי שנוא בארה"ב. אם יש בסרט נוצרים שנולדו מחדש ולפחות אגנוסטיקן אחד, עולה השאלה במה בדיוק מאמינים הערפזומבים".
אני אותיר לקוראת לשפוט מה בדיוק ניסית לגזור מהמאמר הזה בהודעה שלך.
תהיתי אם פרנסיס לורנס, באלגוריה הקטנה שלו,
הציב את הערפזומבים בתור אתאיסטים. לאור העובדה שאתאיסטים הם לא מיעוט אהוד במיוחד זאת נראית לי שאלה לגיטימית, גם אם התשובה עליה היא "לא".
רק שבמסגרת התהיה ''שדרגת'' את תוצאות המחקר
נכון.
אני מחזיר אותך לתשובתי המקורית:
זה מגניב. לאללה.
הייתי הולך על אופציה ב', אבל בשינוי קל:
פחד עצום מהעתיד. זה לא אומר שהם מנסים לחסן את עצמם מבפניו, הם פשוט לא מצליחים שלא לחשוב על זה.
האמריקאים יודעים שמצבם מצוין. הם יודעים שיש הרבה אחרים שמצבם חרא, ושהיה זמן רב שבו מצבם לא היה מצוין. הם פשוט מרגישים שסגנון החיים שלהם כתוב על המים – ולכן, אגב, כל-כך הרבה מהאסונות קשורים בטכנולוגיה.
ממה אנשים הזובחים לעצמם והתלויים בטכנולוגיה חוששים? מכך שהטכנולוגיה תתמוטט ושהאוטונומיה שלהם תלך לאיבוד. במלים אחרות, מחיידקים/רובוטים ומערפדים/זומבים. ואם אפשר לשלב, מה טוב.
שתי שאלות:
א. הספר תורגם לעברית (למרות שאני משער שלא)?
ב. מה ההבדל בין העיבוד הזה של הספר לבין העיבודים מ1964 ו1971?
לגבי השאלה הראשונה:
כן, ממש לאחרונה בהוצאת "ינשוף".
WB העלו היום לרשת סוף אלטרנטיבי לסרט
אך חזרו בהם ונכון לעכשיו הוא הורד מהרשת. מה שאומר שהוא כבר ביוטיוב. חפשו תחת I am legend alternate ending (אין סיבה לתת לינק כי WB הורו ליוטיוב להעיף כל זכר לסרטון, אז חפשו תחת Most Recent).
עידכון
יש גם פה:
http://www.slashfilm.com/2008/03/05/i-am-legend-alternative-ending/
גם הסוף האלטרנטיבי
לא מצליח לכפר על כשלונו של הסרט.
מה שמשונה זה שאף אחד מהסופים
לא תואם את רוח הסוף של הספר.
מתי עקיבא גולדסמן ילמד?
מה שמשונה זה שאף אחד מהסופים
שאר הסרט דווקא כתוב מצוין.
מפתיע.
אכן כן.
"אני האגדה" מאבד תנופה רק לקראת הסוף והשיא של העניין הוא הסוף של הגרסא הקולנועית שהיה ממש גרוע.
אבל עדיין, כל הכבוד לגולדסמן.
חוץ מעניין הסוף, הוא שיחזר בצורה מוצלחת את מה שמתרחש בספר (גם אם לא בצורה מדויקת).
רק מה? בספר, הפלאשבקים לעבר של נוויל היו הרבה יותר טובים ממה שהראו לנו בסרט.
נא לא לתת קרדיט למי שלא מגיע לו
אומנם רוב הסרט כתוב מצוין אבל אני די בטוח שלא התסריטאי של ב____ ור____ הוא זה שמגיע לו קרדיט על כך אלא למארק פרוטוסביץ', שהוכיח שהוא לא תסריטאי כל כך נורא בסופו של דבר.
במקרה של עקיבא זה כבר די סגור ונעול, מדובר בתסריטאי מחורבן, ולכן אני מתאר לעצמי שלרוב הסרט אחראי התסריטאי השני, בעוד למערכה האחרונה והמחורבנת אחראי עקיבא.
כן, בדיוק מה שרדפיש אמר.
כן, בדיוק מה שרדפיש אמר 2.
לא אמרתי שזה לא סוף מוצלח יותר.
התייחסתי רק לכך שגם לערפזומבים יש רגשות.
אני חושבת שאתה מסתבך שלא לצורך,
ובכל מקרה, הסרט כבר יצא בדיוידי כך שהפתרון הפשוט ביותר, לדעתי, הוא להקשיב לקומנטרי.
זה היה יכול להיות יעיל
אם היו קומנטריז בדיוידי, אבל אין. התוספות היחידות הן כמה סרטי אנימציה, שלא טרחתי לראות.
מאוד מאכזב.
אלה לא כל התוספות
יש גם גרסה חלופית לסרט (עם סוף אחר) וגם סרטון על ההפקה ועוד סרטון על הסכנות שמוצגות בסרט.
אלה לא כל התוספות
התוספות הללו נמצאות רק בגרסת שני הדיסקים (או ה-blueray), ולא בגרסה הרגילה של ה-dvd.
ענית לי
לא הבנתי מה ההבדל בין מודעות לבין אינטליגנציה?
{כאשר מדובר בהערפזומבים, או בכלל}.
אתה כמו נוויל מעמיד את האפלים במקום לא גבוה יותר משל קופים. הסוף המקורי מראה אחרת.
אני חייבת לראות את הגירסה הנוספת.. נדמה שהיא יותר תומכת בהבנה שלי.. היכן מוצאים את זה?
בסיפריה לא היתה אחת כזאת.
ענית לי
אה.. יש אינדיקציה לכך שהערפזומביים (הקירחים) יודעים כי הם שונים מנוויל (אדם שהוא קצת קרח)
מהסיבה הפשוטה שהם מנסים לטרוף רק אותו, ולא אחד את השני.
גם זאת הסקה מרחיקת לכת
אלפקה?.. מה קורה? .. נמאס לך לבחוש בסרט..
?!
טוב.. אז אולי אפשר סוף סוף לדעת על מה הסרט מדבר לפי דעתך?
האם הערפזומביים הם רק ערפזומביים? האם נוויל הוא רק נוויל?
אולי, מדובר בסרט שמעמיד את האימה בפני עצמה.
משהו בסגנון "העמדה" של סטפן קינג?
יש את הסוף האלטרנטיבי ביוטיוב
למר בראונסטון, תודה רבה.
{באמת רואים גרוע}
למי שתוהה למה נמחקו כאן הודעות:
כי נמאס לי לסמן לכם ספוילרים,זה למה. אנא הקפידו לסמן בעצמכם.
למי שתוהה למה נמחקו כאן הודעות:
נו..החזר בבקשה את ההודעות המחוקות לא קראתי אותם.
מי שפירסם אותן מוזמן לפרסם מחדש, הפעם עם סימון ספוילרים.
תגידו,
פתאום אני ככה חשבתי על זה וככה רציתי לשאול, מה הקטע עם בוב מארלי? כאילו, הטפה אינטליקטואלית או מה?
סתם נסיון למצוא חן
בעיני הקהל הצעיר ולהזכיר לכולם שויל סמית' הוא היפ ומגניב, אפילו כשהוא משחק קצין בכיר שהוא גם מדען מצטיין. או משהו.
ככה זה נראה לי, כמו גם השימוש ב"שרק". התחנפות לקהל.
איך היצורים היו אמורים להיראות...
מאוד אהבתי את הסרט, אבל שתי הבעיות העיקריות שלו לטעמי היו: 1, ה-CGI ו-2, הסוף.
מסתבר שלפני שפרנסיס לורנס החליט לעשות את היצורים ב-CGI הוא התכוון להשתמש באנשים מאופרים, אבל לא התרשם מהתוצאה והחליט ללכת על CGI.
עכשיו נחשף סירטון שמראה איך הם היו אמורים להיראות במקור:
http://www.slashfilm.com/legend-zombies-looked/
הולי שיט! באמת שאני לא מבין למה הוא לא הלך על המראה הזה.
לגבי היצורים אליהם הפכו בני האדם בעקבות האפוקליפסה בסרט הזה
הם אמורים להיראות הכי רחוק שאפשר מאנושיים- לכן זה שהם לא אמינים כדמויות שהיו (בתאוריה) פעם אדם זו מחמאה ולא כשלון.