אתם יודעים, תמיד ידענו שילדים גונבים את ההצגה, וכמה שיותר צעירים יותר טוב (בקולנוע!) – אבל זה כבר מוגזם. עכשיו זה כבר רשמי: הטרנד החזק ביותר בקולנוע האמריקאי הוא ילדים שטרם נולדו. רוצה לעשות כסף מקומדיה? תיכנסי להריון. שתי הקומדיות הלא-מונפשות המצליחות ביותר בשנה האחרונה היו א. 'Knocked Up' (הכנסות של 149 מיליון דולר); וב. 'ג'ונו' (143 מיליון דולר) – שתיהן קומדיות שמתחילות קצת לפני ההתעברות ומסתיימות קצת אחרי הלידה, שתיהן עוסקות בתאים משפחתיים לא שגרתיים. והשבוע, אל המקום הראשון הגיע – די במפתיע – 'Baby Mama', שגם הוא, איך לא, קומדיה הריונית.
'בייבי מאמא' הוא מעין 'ג'ונו' מזווית ראיה הפוכה: טינה פיי, מכוכבות SNL, מגלמת אשת עסקים מצליחה שמה שחסר לה בחיים זה ילד (ועל הגבר שבדרך כלל מגיע בעסקת חבילה היא מוותרת, תודה). לרוע המזל היא מגלה שהיא לא יכולה להרות בעצמה, ומחליטה לשכור את שירותיה של אם פונדקאית (איימי פוהלר, גם היא מנשות SNL). היא מגלה שלגדל את האמא הווייט-טראשית לא שונה בהרבה מלגדל ילד. לפחות היא תוכל להתאמן. סטיב מרטין, סיגורני וויבר וגרג קיניר מגיחים להופעות קטנות. על פי הביקורות, זאת קומדית-אמצע הדרך, סבירה וחביבה, והיא הוקרנה במספר קולנועים צנוע יחסית. לכן העובדה שהיא השיגה 18 מיליון דולר ואת המקום הראשון היא הישג לא רע. משימתכם להיום, אם אתם תסריטאים הוליוודיים: חשבו על חמישה פיצ'ים לקומדיות שמבוססות על הריון. יש לכם עד מחר, זוזו.
אל המקום השני הגיעו הארולד וקומאר, התשובה של שנות האלפיים לביל ס. פרסטון ותיאודור לוגן. או אולי לג'יי וסיילנט בוב. לפני ארבע שנים הארולד (ג'ון צ'ו – שאגב, ישחק את סולו בגרסה של אברהמס ל'מסע בין כוכבים', שתצא בשנה הבאה) וקומאר (קאל פן) כיכבו ב-'Harold and Kumar go to White Castle', שקיבל בעברית את השם 'הארולד וקומאר משתוללים באמריקה'. מבחינה קופתית, בקולנוע הסרט הזה היה זניח לגמרי: הוא הכניס בארה"ב 18 מיליון דולר, אחרי פתיחה של 5.6 מיליון. אבל – כפי שקורה לפעמים – הקהל גילה את הסרט ב-DVD, והוא הפך במדיום הזה ללהיט לא קטן, ואפילו פולחן בחוגים מסוימים, בעיקר אלה שחולקים עם גיבורי הסרט את האהבה לעישון צמחים.
בסרט ההמשך, שהגיע בעקבות ההצלחה המאוחרת, הארולד וקומר חובבי הצמחייה טסים אל גן העדן עלי אדמות, כלומר, לאמסטרדם. בדרך הם נחשדים כטרוריסטים, ונשלחים למקום שבו אמריקה שמה חשודים בטרוריזם, הכלא בגואנטנמו. והיתר יסופר בשם הסרט, 'הארולד וקומאר בורחים מגואנטנמו'. כצפוי, הפתיחה של סרט ההמשך היתה גדולה הרבה יותר מזו של הסרט המקורי: 14.6 מיליון דולר. הסרט הופק בזול (דיווחים שונים על התקציב נעים בין 6 ל-12 מיליון דולר), לכן כבר אחרי סופ"ש אחד הוא יכול להיחשב לסרט מצליח, גם אם לא הצליח לכבוש את המקום הראשון. הסרט הראשון קיבל ביקורות טובות במידה מפתיעה; הסרט החדש מצליח פחות מהבחינה הזאת, אבל גם הפעם נמצאו הרבה מבקרים שצחקו וטענו שהסרט הרבה פחות טיפש מכפי שהוא נראה.
'לשכוח את שרה מרשל' נטול ההריון הוא לא 'Knocked Up' או 'ג'ונו', כך התברר מהירידה הסבירה, אבל לא מרשימה, שלו השבוע (38%). 'הממלכה האסורה' איבד כמעט 50%, וירד למקום השלישי. '21', הלהיט המשמעותי היחיד של אפריל, הגיע להכנסות כוללות של 76 מיליון דולר, ו'הורטון שומע מישהו', נהנה מרגעיו האחרונים כ"סרט המצליח של השנה" עם הכנסות של 148 מיליון דולר.
סרט מעצבן בשם 'Deception' עם יו ג'קמן ויואן מק'גרגור, יצא השבוע. זה סרט מתח – בעיקרון – שמקבל ביקורות זוועתיות, הכניס 2.5 מיליון דולר, ובקיצור, הוא כישלון מכל בחינה, רק שעל פי ההערכות הוא עשה 100 אלף דולר יותר מ'מלכי הרחוב' השבוע, ולכן הגיע למקום העשירי ולא מאפשר לי להתעלם מקיומו לגמרי. אז הנה, לא התעלמתי.
בשבוע הבא – טם טדדם, הללויה, הקיץ מתחיל רשמית. אנחנו עוברים לתקופת המספרים הגדולים. הסרט הראשון של הקיץ יהיה, כידוע, 'איירון מן', שיוצא בארה"ב ואצלנו במקביל. 'איירון מן' נהנה מטונות של באזז, מגה-טונות של פרסום, ומהיותו סרט הפופקורן הגדול הראשון אחרי תקופה ארוכה של יובש. הוא יהיה גדול; השאלה היא כמה גדול. 50 מיליון? 75 מיליון? 100 מיליון? ניחושים יתקבלו בברכה. לצידו (או יותר נכון, כנראה, רחוק מתחתיו) תצא גם הקומדיה הרומנטית 'ארוס עליה' עם פטריק דמפסי ומישל מונהאן. Let the games begin!
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
7. 21 – 4.0 (75.8)
יש טעות במספר שכתוב כהכנסות של הסרט הממלכה האבודה בתחתית העמוד.
אני מהמר על… בין 95-105 מיליון לאיירון מן.
מפתיע הכניסה של ''בייבי מאמא'' למקום הראשון
האם יש כ"כ הרבה מעריצים הדוקים של SNL? או פשוט הקהל חשב שזה סרט ששווה צפייה?
כי לי התקציר עשה חשק רב לא לראות את הסרט, הכל נשמע צפוי מדי ולא מצחיק במיוחד… גם אני לא אוהב בכלל את טינה פיי הזאת, ראיתי כמה פרקים של "30 רוק" והיא לא מצחיקה בכלל.
שקט.
"30 רוק" לשלטון!1!
נשאל את זה ככה, האם אתה יכול להגיד :
"גם אני לא אוהב את טינה פיי הזאת, ראיתי כמה פרקים(?) של 'ילדות רעות' והיא לא מצחיקה בכלל"?
להזכירך , יצאו גם כמה כשלונות בכיכובם של שחקני snl בשנים האחרונות.
נשאל את זה ככה, האם אתה יכול להגיד :
לא ממש הבנתי וכן ראיתי שיצאו כמה כישלנות של יוצאי SNL, "הוט רוד" למשל.
טינה פיי
גם כתבה את התסריט לסרט 'ילדות רעות' עם לינדזי לוהאן ואפילו הפציעה בתפקיד קטן של אחת המורות, וגם 'ילדות רעות' הצליח מאוד יפה מבחינה כלכלית, הרבה מעבר למצופה.
מישה ראה את הסרט ?
מישהו ראה את הסרט"חוזה על חייך" שנקרא באנגלית"reackless" בכיכובה של מיה פארו ואם כן מה דעתכם עליו ?
עוד סרט אנונימי
סרט הנקרא בעברית "שליח האלוהים הבודד'(שודר בטלויזיה)'מישהו ראה אותו ?אם כן מהוא שמו באנגלית בבקשה ?
לפי דעתי 'איירון מן' יאכזב
ויכניס משהו בסביבות ה60 וקצת מיליון.
בשביל הניחוש אני אומר 64.5 מיליון.
נחכה ונראה.
'איירון מן' לדעתי יכניס משהו כמו...
באמת שלא אכפת לי מהסרט או מכמה הוא יכניס, גם לא אכפת לי שדאוני ג'וניור, לצערי, מופיע שם. אבל אם כבר לכדתי את תשומת לבכם אני מוכרח לשאול לאן נעלם הסרט עם הטריילר החמוד ההוא, נו זה… הבריטי עם הרמבוויים הקטנים, הוא לא היה אמור לצאת בשבוע הראשון של מאי?
בנו של רמבו
והוא אכן יוצא ב2 למאי.
מוזר שלא הוזכר למעלה.
איירון מן
השבוע התחילו לצוץ ביקורות והן די חיוביות. המבקרים אוהבים את הסרט (לא שזה ישפיע באופן קריטי על הדו"חקו אבל טוב שהקיץ נפתח ברגל ימין). לפני חודש הייתי מהמר על פתיחה של 60-70$ מיליון אבל כרגע אני יותר אופטימי וגם 75-80$ מיליון בהחלט מתקבלים על הדעת.
בשבועות הבאים יהיה מעניין. איזה כיף.
איירון-מן נכנס להריון במהלך הסרט?
שלא נדפוק לו עין
אני לא יהמר שלא יקרה מה שקרה אם משימה בלתי אפשרית 3 אבל האמריקיאים אוהבים קומיקס וגם דאוני הבן הוא אחלה אז נקווה לטוב.
אבל הייתה עד לא מזמן ביקורת שכתב רד פיש על סרט היסטורי כלשהו, (בעמוד הראשי הוא הוצג כסרט שיש בו יותר מ256 צבעים) ומשום מה הכתבה נמחקה (ביחד עם ההודעה שלי). מדוע? החלמתי?
ובתזמון נוח משהו, איימי פולאר עכשיו באמת בהריון
איירון מן
אני מהמר על 76.8 מיליון דולר וירידות ממש ענקיות בהכנסות בשבועות הבאים אחריו.
אם משלבים את העובדה
שהסרט מגיע באפריל וביחד עם זה גם את הטיזר פוסטרים הגרועים במיוחד שיצאו, מגלים ש"דרגון בול" הולך להיות סרט גרוע עם אפקטים גרועים ותסריט זוועה, ובקיצור, סרט סטנדרטי לחודש המשמים של אפריל.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=44468
אבל למי באמת אכפת מעוד סרט של דרגון בול?
כל עוד אף אחד לא נכנס שם להריון…
היי, מה אם Uwe Boll היה מביים את הסרט? הוא היה נקרא Dragon Boll?
הטריילר השני של באטמן באיכות גרועה
http://www.superherohype.com/news/topnews.php?id=7135
אני מוותר מראש על התענוג.
ביום ראשון (כנראה) הוא יגיע לאינטרנט באיכות טובה.
הטריילר הזה לא החליט מה הוא רוצה להגיד.
והסרט הולך ונראה יותר ויותר סטנדרטי. מצד שני, לדג'ר מחשמל.
אני לא מאמין
שאפשר ללמוד משהו על סרט מטריילר באיכות כזאת.
למה לא?
המבנה הנרטיבי של הטריילר די ברור, גם באיכות הזאת.
אולי
אבל טריילרים לא רואים בשביל העלילה, אלא בשביל האווירה. וזה לא דבר שעובר ב-30 פיקסל.
ומה בעצם כן אפשר ללמוד מטריילר?
הקשרים בין הטריילרים לסרטים הסופיים שמגיעים למסך הולכים ונעשים קלושים. הרי הטריילר ערוך בצורה אחרת, הרבה פעמים ישנן סצנות שנוצרות במיוחד לטריילר ולא מגיעות לסרט, והרבה פעמים הטריילרים מורכבים מסצנות השיא של הסרטים שהם מציגים. אני לא אומרת שהטריילר מנותק לחלוטין מהסרט – בכל זאת, באמצעות הטריילר אפשר להתרשם פחות או יותר מהעיצוב, מהשחקנים, אבל האם הטריילר הוא אכן אינדיקציה טובה לאיך שיהיה הסרט?
ואם טריילר באיכות טובה לא מעיד על הסרט,
טריילר-בוטלג באיכות מחורבנת כן יעיד?
אין לי מושג.
השאלה היא לא כמה טריילר שצולם במצלמה של פלאפון ועלה לאינטרנט באופן מחורבן מעיד על סרט, אלא כמו תוכל להסתמך על מה שתראה בגרסה האיכותית של הטיילר שיאמר לך משהו על הסרט עצמו.
הגרסה האיכותית של טיילר
דווקא אמרה די הרבה על FIGHTCLUB עצמו.
שנאמר - in tyler we trust
לפני שאני מזדעק, מה זה ''צופי אמצע''?
כי אפילו רק מהאתר הזה, למשל, יש הוכחות מספקות שמה שאת אומרת לא ממש מדויק – הרבה מאוד אנשים שרואים "סרטי אמצע" רואים גם סרטים אחרים לגמרי.
אילו סרטים אחרים לגמרי?
כמה מהכותבים בעין הדג לדעתך הולכים גם לסינמה סיטי וגם לסינמטקים ולפסטיבלים? כמה מתוכם עושים זאת כצופים מן השורה ולא כמבקרי קולנוע?
אני, למשל.
אבל, האמת, נדמה לי שחובת ההוכחה עליך. למה את חושבת שהיחס לסרטים הוא בינארי – או סרטי איכות או סרטים הוליוודים? למה אי אפשר להנות משניהם (גם אם מסיבות שונות)?
גם אני, למשל
וכמה אנשים אנחנו? לדעתי שניים. אפשר להנות משני סוגי הסרטים בתיאוריה, אבל אחוז האנשים שעושים זאת בפועל, ביחס לכלל צופי הקולנוע, הוא זניח.
למה את חושבת כך?
אני שואל ברצינות. קשה לי לראות למה האחד סותר את השני.
אתה רוצה את התשובה הארוכה או הקצרה?
התשובה הקצרה היא שמכל האנשים שאני בקשר איתם (מעל 300, לפי פייסבוק), רק כמה בודדים רואים גם סרטי מיינסטרים וגם סרטי שוליים.
התשובה הארוכה היא שאנשים מגדירים את עצמם באמצעות הטעם שלהם. אם אתה אדם של אמצע, לא תראה סרט שוליים כי זה יהפוך אותך לפלצן. אם אתה אדם של שוליים, לא תראה סרט של אמצע כי זה יהפוך אותך לעמחה.
אולי את צריכה להחליף חברים. באמת.
לשאלתך: הוא לובש את זה כי הוא קורבן אופנה
הנקודה שלי היא שאת לא סובלנית. את מוכנה להניח שאני אהנה מסרט שערכיו אינם תואמים בול את ערכי רק בגלל שאחווה הנאה אסתטית. ואם הסרט לא מצטיין באסתטיקה דווקא?
החברים שלך לא יראו גם סרט מיינסטרים הוליוודי וגם סרט "סינמטקים" אוונגרדי אלא יאלצו לבחור באחת הקטגוריות ולדבוק עד מוות ואת מחליטה שכולם ככה. רוב החברים שלי ואני לא חיים במסגרת כל כך נוקשה, למזלנו הרב.
לא עד המוות, חס וחלילה
יש נטייה ברורה של חובבי מיינסטרים לעבור למחנה הסינמטקים כאשר הם מתבגרים ומתברגנים. זו הדרך שלהם לסמן לעצמם ולאחרים שהם הפכו לבני אדם מנוסים ומתוחכמים, ולכן הפסיקו לצרוך "קיטש הוליוודי".
קיטש עשוי כהלכה זה יופי של דבר.
לא אמרתי שלא
דיברתי בשמם של צופים היפותטיים.
לא אמרתי שאמרת.
דיברתי בשמה של צופה אמיתית.
וואו, יש לך המון הערכה לאנשים
והרבה דעות נחרצות ועגומות אודותיהם, "נטיה ברורה"? איך בדיוק מדדת את הנטיה הברורה הזו? שאלת את 300 חבריך?
לפי ההגיון שלך אנשים לא הולכים לראות סרטי סינמטקים בגלל שחס ולילה הם נהנים מהם, לא, הם יושבים באולם וסובלים משיעמום במשך שעות רק כדי להראות בעיני אחרים ועצמם כאנשים מנוסים ומתוחכמים. מותר להם לפחות להתנחם בפופקורן?
ליבי ליבי לאותם אנשים אומללים וגם ליוצרי אותם הסרטים שאיש לא נהנה מסרטיהם.
את חיה בעולם מאוד מדכדך.
לא אמרתי אף לא מילה אחת על הנאה
אתה יוצא מנקודת הנחה שאנשים הולכים לסינמטקים כדי לא להינות? למה בעצם? לדעתי הצופים ההיפותטיים נהנו מסרטי אמצע בצעירותם והן נהנים מסרטי שוליים בגיל מבוגר. אין סיבה לחשוב אחרת.
בדיוק
זה מה שכתבת: יש נטייה ברורה של חובבי מיינסטרים לעבור למחנה הסינמטקים כאשר הם מתבגרים ומתברגנים. זו הדרך שלהם לסמן לעצמם ולאחרים שהם הפכו לבני אדם מנוסים ומתוחכמים, ולכן הפסיקו לצרוך "קיטש הוליוודי".
כלומר: אם אנשים רואים סרטים כאלו כדי להראות לעצמם ולאחרים שהם "מנוסים ומתוחכמים". הם לא הולכים כי הם נהנים מהסרטים, מתבדרים מהם, מחכימים מהם וכולי. המילים ומנגינה: מידלסקס.
ובעניין ההכללה המשונה שאנשים בגיל עמידה בלבד הולכים לסרטים כאלו – היית פעם בסינמטק? תתפלאי, אבל יש מיגוון גילאים, וגם בבית קולנוע כמו "לב" שמקרין סרטים כאלו. ואם זה עדיין לא משכנע אותך, דברי עם האנשים שעובדים ב"אוזן".
יש לי בארסנל שני צופים מבוגרים משלי, אני מכנה אותם "אבא ואמא". אמא שלי משתייכת לסוג הסינמטקים, היא מאוד אוהבת קולנוע, היא תמיד נרשמת לכל מיני חוגי קולנוע של הסינמטק ומסגרות דומות, יש לה טעם ממש טוב (לטעמי) בסרטים למרות שהיא גם מסוגלת להנות מסרט הוליוודי קליל. אין לה למי להוכיח שהיא אנינת טעם בסרטים, זה לא מעניין אותה והפלצנות ממנה והלאה.
אבא שלי לעומתה ממש לא אוהב סרטים ואם הוא כבר יילך לסרט אז אך ורק לקומדיה. הסרט האחרון שידוע לי שהוא נהנה ממנו – שרק.
אז הנה דוגמא מהחיים האמיתיים והלא היפוטתים על שני אנשים והרגלי הצפיה שלהם בקולנוע.
אתה מתרחק מהנקודה
משתי הנקודות, למעשה. לא אני אלא אתה אומר שיש סתירה בין הנאה מסרט לבין ביצוע סטייטמנט. לדעתי הצופים יכולים לעשות את שני הדברים גם יחד. אם לדעתך לא, בבקשה אל תאשים אותי בדעות קדומות שאין לי. יש לי מספיק דעות קדומות אחרות.
ולא אמרתי ש*רק* אנשים בגיל העמידה הולכים לסינמטקים אלא שיש נטייה של אנשים שלא אהבו סרטי "איכות" בצעירותם להתחיל לאהוב אותם בגיל העמידה. זה שאמך אוהבת סרטי איכות ואביך לא, לא סותר את הטענה שלי וגם לא ממש קשור אליה.
איזה נקודה, במחילה?
את מנחיתה הצהרות כוללניות נחרצות ואחר כך טוענת שבעצם לא התכוונת אליהם. הדיון הזה מתחיל להסתובב במעגלים וכל מה שביכולתי זה להמליץ לך לקרוא מה שאת בעצמך כתבת כאן ובתגובות לסרט.
וואלה?
כי אני דווקא מכירה את הנטייה הברורה להפסיק ללכת לסינמטק כשתבגרים ומתברגנים. בכל זאת, הבייביסיטר עולה הרבה כסף, וסרטים איראניים על שתיקה מאבדים איכשהו מקסמם מול שובו של אינדיאנה ג'ונס במשוואת ה"זמן שווה המון כסף, אז תחשבו שנית על מה אתם רוצים לבזבז את שניהם".
לא דיברתי על נשואים צעירים
אלא על אנשים בגיל העמידה.
ממתי צופי הסינמטקים הם בעיר בגיל העמידה?
באמת ובתמים שאני לא מצליח להבין מאיפה את מביאה את ההכללות בדיון הזה.
בעיר=בעיקר
על איזה סינמטקים אתה מדבר?
הכוונה שלי היא לסינמטק ת"א, בו יש לי ותק של יותר מעשר שנים. גם סניפי קולנוע "לב" נכללים במשוואה. אולי בסינמטקים של ירושלים וחיפה האוכלוסיה היא יותר הטרוגנית, אבל לא ביקרתי בהם יותר מכמה פעמים ספורות ולכן אין לי ממש דרך לדעת.
אני לא הולכת לסינמטקים (כמעט)
אבל לגבי קולנועי "לב" וכו', תלוי באילו שעות יוצאים. בשעות הערב לא זכור לי שראיתי כמויות גבוהות במיוחד של גיל העמידה. לעומת זאת בהצגות יומיות הם כמובן הרוב המכריע (לאנשים עובדים ו/או לומדים אין בד"כ זמן לצאת לסרט באמצע היום…). לב אביב (שנסגר, או עומד להיסגר) נמצא בשכונת רמת אביב ב', שכונה ותיקה עם אוכלוסיה מבוגרת (ושפע בתי אבות מסביב).
ירושלים + פסטיבל הסרטים.
יש המון, אבל המון, קהל צעיר בשניהם.
ואם תחזור לתחילת הדיון
תראה שכתבתי שיש צופים לסרטי שוליים מכל הגילאים. הטענה שאתה מגיב עליה היא לא שאין צופים צעירים אלא שיש נדידה של חלק מהצופים המבוגרים ממחנה האמצע למחנה השוליים. אם אתה מתעקשר להתווכח, אתה תמיד יכול לטעון שאין נדידה כזאת ויש למעשה את הנדידה ההפוכה. האם אתה מכיר צופים רבים שראו גודאר בצעירותם והפכו לחסידי מייקל ביי בבגרותם?
אני לא מתעקש להתווכח,
אבל אני לא מסכים עם החלוקה הבינארית שלך בין קהל יעד של סרטי איכות לקהל יעד של סרטים בידוריים. אני אפילו לא מסכים עם החלוקה הבינארית שלך בין יוצרים (ומקומות ייצור) של סרטי איכות לבין יוצרים של סרטים בידוריים.
ספציפית, אני גם לא מסכים עם הטענה שאנשים שהעדיפו סרטי בידור בצעירותם יעברו להעדיף איכות בבגרותם, אבל היא לא טענה שקריטי לי להתווכח עליה.
מה שבעיקר חורה לי בכל הדיון הזה שאנשים לוקחים את נסיונם האישי כמדד אמפירי בעל ייצוגיות כלשהי. הרי סופו של דיון שמתבסס על מידע אנקדוטלי להתדרדר לרמת ה"אבל אני מכיר מקרים הפוכים!". בשביל שלדיון יהיה טעם, את צריכה להציג או נתונים אמפיריים בעלי תוקף ומהימנות, או תיאוריה (או לפחות טיעון לוגי) שמסבירה מדוע הטענה שלך סבירה אפילו בהעדר נתונים אמפיריים ממשיים.
כרגע, בשני הטיעונים שעסקנו בהם בדיון הזה, חסרים לך גם נתונים אמפיריים וגם תיאוריה. במקרה של הטיעון הראשון, יש טיעון לוגי, אבל נדמה לי שסולוצו הצליח להפריך אותו בצורה יעילה למדי. במקרה של הטיעון השני, אין אפילו את זה. במלים אחרות, תוכלי להסביר *למה* את חושבת שככל שמתבגרים מעדיפים סרטים רציניים על סרטים בידוריים?
(אגב, הסיבה שאני מבקש ממך להביא את הנתונים ו/או התיאוריות, ולא מספק כאלו בעצמי בשלב הזה, היא שהטענות בדיון הזה לא הועלו על ידי אלא על ידך – ולא בגלל שכל מה שאני אומר הוא תורה מסיני אבל כל השאר אשמים עד שיוכח אחרת, כמובן)
זה הכל?
התיאוריה היא לדעתי החלק הכי פשוט. למה מבוגרים מעדיפים סרטים רציניים? מאותן סיבות שהם מעדיפים ביטויים אחרים של תרבות גבוהה. מהו לדעתך הקהל העיקרי של הופעות מוזיקה קלאסית? של אופרה? של תיאטרון מיינסטרימי (כגון הבימה והקאמרי)? כמה תיכוניסטים תראה בכל אחד מהאירועים האלה? כמה חיילים? כמה סטודנטים?
אם זה הכל, למה את לא כותבת מה התיאוריה?
אבל אני אמשיך לנסות ולנחש: הנה, למשל, שתי סיבות לא קשורות לאיכות לכך שיש בעיקר מבוגרים בהצגות, אופרה וקונצרטים:
1. זה עולה הרבה כסף.
2. זה היה הבידור הפופולרי בתקופה שאותם אנשים היו צעירים.
יתרה מזאת, במושגים של שמרנות וחתרנות, קשה לי לראות את הקשר בין הצגות, אופרה וקונצרטיים קלאסיים לבין קולנוע. הם הצגות של הבימה מנסות להציע ביקורת תרבותית? להציע חידוש אסתטי? דורשות הכרות עם קלאסיקה תרבותית (מהמדיום הרלוונטי או בכלל)?
אבל, שוב, יעזור אם אני אבין מה את טוענת.
ברור שהכסף הוא פקטור
חוץ מהעובדה שכרטיסים לקונצרטים הם בחינם או בהנחה משמעותית לחיילים וכו'. בנוסף, אין קשר ישיר בין גיל לכסף. יש צעירים עם כסף, ומשום מה לא רואים אותם בהיכל התרבות.
לגבי זה שהאופרה הייתה פופולרית בתקופה בה המבוגרים של היום היו צעירים, במילים פשוטות, לא נראה לי. אנחנו לא מדברים על המאה ה-19. לדעתי אנשים שהיו צעירים בשנות השבעים לא שמעו משמעותית יותר אופרה או מוזיקה קלאסית מאלה שהיו צעירים בעשור או שניים האחרונים.
אם אתה רוצה תיאוריה יותר מפורטת, לדעתי מילת המפתח היא "נכסים תרבותיים". המבוגרים הולכים לאופרה ורואים סרטי "איכות" כדי להבדיל את עצמם מאנשים שהם לא הם: צעירים יותר, משכילים פחות, נחותים מבחינה מעמדית. אין לזה קשר לשמרנות וחתרנות. המבוגרים לא הולכים לסרטי שוליים כדי לקבל ביקורת תרבותית אלא כדי לקבל תפאורה שונה. התפאורה הזו תהיה נושא השיחה הבאה שלהם עם חבריהם. לא אמרתי שסיבותיהם מתוחכמות במיוחד, ועם זאת הן קיימות.
זאת התיאוריה שלך?
שהמבוגרים רואים סרטי איכות בשביל לבדל את עצמם מהצעירים? זאת לא הייתה בדיוק, אבל בדיוק, אותה התיאוריה שבאמצעותה טענת שיש חתך דיכוטומי בין הצופים בסרטי איכות לצופים בסרטי בידור? האם עלי להבין שכל הצופים בסרטי איכות הם מבוגרים (טיעון שאת בעצמך אמרת שלא אמרת)?
וחוץ מזה, אז למה צעירים שרוצים לבדל את עצמם כאינטלקטואלים לא רואים סרטי איכות באותה המידה? ואם הם כן, למה חשוב יותר למבוגרים להציג את עצמם כאינטלקטואלים מאשר לצעירים? ולמה אותם המבוגרים אוכלים חומוס? ובכלל, למה לבדל את עצמך באמצעות הליכה לקולנוע, אותו בילוי עממי וזול, ולא *רק* באמצעות הליכה לאופרה ולהצגות? הרי אין כאן רק עניין של תחושת שביעות רצון עצמית, אלא גם בולטות חברתית: אנשים צריכים *לראות* שאתה צורך מוצרים איכותיים מהם, ומי יודע איזה סרט יצאת ממנו כרגע בקולנוע?
סליחה, זו לא תיאוריה. אפילו טיעון לוגי זה לא.
למה לא רק ללכת לאופרה?
קודם כל, כי קולנוע זה כיף. שנית כל, בגלל שבאופרה כל מוצר הוא "איכותי". בקולנוע הוא לא, ולכן יש חשיבות גדולה יותר לבחירה האישית שלך כצופה. זה שהצלחת למצוא מוצר איכותי במדיום עממי אומר יותר על הטעם שלך מאשר הליכה אוטומטית למה שמציג באותו יום בהבימה.
אה-הא. והקשר לגיל הוא...?
כי, להזכירך, זה היה הטיעון שלך, וכל הטענות שאת מעלה עכשיו לא רק שלא קשורות אליו, הן אפילו נדמות לי כסותרות אותו (בעדינות ואולי, אבל בכל זאת).
רק יש לציין,
שחיילים מקבלים הנחה משמעותית על דברים בד"כ רק אם הם באים על מדים, על בסיס מקום פנוי, במקומות הכי לא מוצלחים ובד"כ לא בסופ"ש.
אה, ולרוב המקומות הללו לוקח שבעה אוטובוסים להגיע מכל בסיס צבאי שאינו הקריה.
כרטיס לאופרה עולה 300 ש''ח
בשבילי 300 ש"ח זה הרבה כסף, אין לי מושג איך זה עבורך.
אם תעמדי בכניסה לאופרה ותראייני אנשים, לדעתי תגלי שכמעט כולם התחנכו על מוזיקה קלאסית. ורוב האנשים שהולכים לא נולדו בשנות השיבעים של המאה שעברה אלא בשנות השלושים והארבעים.
כרטיס לפילרמונית עולה אותו הדבר ונותנים לחיילים להכנס בחינם רק על בסיס מקומות פנויים.
בחיפה
לפחות בתקופתי, רוב האנשים בסינמטק על בסיס יומיומי היו בני נוער. בעיקר כאלה שהולכים לתיכון אמנותי או שאוהבים לשחק ברוקי וכו'. מה שלפחות בתקופתי, די גרם לגירושם של רוב הצופים האחרים. גם אני וחבריי עם התבגרותנו עזבנו את הסינמטק ועברנו לקחת סרטים מהאוזן במקום.
אז אפשר להגיד שזו דוגמא הפוכה לגמרי לזו שנטענה פה.
לא ממש
כי הדגש הוא על סוג הסרטים שרואים, לא על המקום בו רואים אותם. יותר קל לדבר על סינמטקים ובתי קולנוע אחרים פשוט כי אלה מקומות ציבוריים, בהם ניתן לראות את אופי הקהל המגיע להקרנות. לצערי אי אפשר באותה קלות לגלות מה אנשים עושים בביתם.
לא ממש
אין בחיפה הרבה אופציות סבירות אחרות לראות סרטי איכות, ובתקופה עליה אני מדברת בסינמטק היה רק אולם אחד קטן ומצ'וקמק עם ג'וקים כך שקשה להגיד שאפילו הוא היה אופציה סבירה.
עם זאת, באוזן בחיפה יש לי לא מעט ותק ואני יכולה להגיד די בבטחה שקהל המנויים שם מגוון להפליא וכך גם סוג הסרטים שהוא לוקח. יש לי הרגשה שאם תבדקי את האוזן בירושלים ובתל אביב זה לא יהיה שונה בהרבה.
זה גם המצב בירושלים.
מצד שני, האוזן בירושלים (ואני מניח שגם במקומות אחרים), מחזיקה גם הרבה מאוד סרטים בידוריים, והיא ספריית וידאו מצוינת גם מבחינת המחיר וגם (לא לי, אבל לדי הרבה אנשים) מבחינת המיקום – ולכן קשה להגיד מה זה אומר.
בכל מקרה, גם אם זה לא אומר כלום, אין ספק שבירושלים יש הרבה יותר צעירים שמסתובבים באוזן מאשר מבוגרים.
לא הבנת אותי נכון..
באוזן בחיפה לא מסתובבים בעיקר צעירים, וגם שם מחזיקים הרבה סרטים בידוריים. למעשה, מחזיקים שם פשוט הכל וזה היתרון המרכזי.
מה שהתכוונתי להגיד, ואולי לא הייתי כל כך ברורה בניסוח, זה שיש שם קהל מגוון שלוקח מגוון רחב של סרטים.
למעשה, רבים מהמנויים יקחו בשמחה סרטים שמעולם לא שמעו עליהם לפני כן רק על סמך המלצות של המוכרים.
סרטי ''שוליים'' מוקרנים רק בסינמטקים?
תלוי מה אתה מגדיר כסרטי שוליים
מבחינתי "ארץ קשוחה" למשל הוא לא סרט שוליים. גם לא "ג'ונו".
תלוי מה אתה מגדיר כסרטי שוליים
אבל את "היסטוריה של אלימות" את כן מגדירה בתור סרט שוליים, נכון?
למה בעצם?
זהו סרט עם תקציב גדול ושחקנים מפורסמים. הוא סרט שוליים רק כי יש לו סאבטקסט מעניין? עם סאבטקסט לא קונים במכולת. גם ל"חלף עם הרוח" יש סאבטקסט מעניין, אבל לדעתי גם אני וגם אתה היינו מתקשים להגדיר אותו כסרט שוליים.
אז התפצלנו כאן לשניים או שלושה דיונים בלתי תלויים?
*את* הגדרת, בתגובה 334001, את "היסטוריה של אלימות" כסרט שהוא לא מהאמצע של הוליווד (לאחר שאני ניסיתי לתת אותו בתור דוגמה לסרט הוליוודי שכולל מסר "חתרני", לשיטתי). עכשיו, פתאום בדיון על מי רואה סרטי "שוליים" ואיפה הם מוקרנים אז הוא הופך להיות סרט מיינסטרימי?
להבנתי, אנחנו נמצאים עדיין באותו דיון – השאלה היא עד כמה רלוונטי ומעניין לדבר על מסרים "שמרניים" בסרטים שאנחנו רואים.
תקני אותי אם אני טועה (וסביר להניח שאני טועה), אבל הטענה שלך מתחלקת לכמה חלקים:
א. הוליווד לא עושה סרטי "שוליים" (או מה שאני כיניתי סרטים "לא-שמרניים") אלא סרטי "אמצע" בלבד. שזו תצפית אמפירית שלך.
ב. אנשים מתחלקים לכאלו שרוצים סרטי "שוליים" וסרטי "אמצע". בנוסף לכך יש מיעוט קטן שבאמת צורך את שניהם. כנימוק לזה את מביאה תצפיות מהקהל שהולך לסינמטק תל אביב.
עכשיו אני מנסה להבין – "היסטוריה של אלימות" הוא שוליים עבור טיעון א' (ולכן לא מוצר הוליוודי) אבל הוא לא שוליים עבור טיעון ב' (כי הוא מוצר הוליוודי עם תקציב גדול ושחקנים מפורסמים)?
חס וחלילה
זה ש"היסטוריה של אלימות" הוא תופעה אנומלית לא הופך אותו לסרט שוליים. הוא פשוט סרט מיינסטרים עם ערך מוסף.
אז אני מבולבל לגמרי
אם כך הוליווד כן יכולה לייצר סרטים עם מסר "חתרני"? כי "היסטוריה של אלימות" הוא, לדעתי, בלי שום ספק, סרט עם מסר חתרני, והיה לי נדמה שהסכמת איתי בנוגע לזה (אבל עכשיו אני כבר לא בטוח בכלום).
כל אדם עם מצלמה יכול לייצר סרט חתרני
אבל מעטים עושים זאת בפועל. הוליווד לא עושה זאת כמעט בכלל. מצאת סרט אחד. ומה איתו? הוא לא סרט שוליים, כי הוא נמצא במרכז, והוא לא מעיד על שום דבר חוץ מעצמו, כי (כמעט ו)אין אחרים כמוהו.
כל אדם עם מצלמה יכול לייצר סרט חתרני
שמעי – באמת כיף שיש מתדיינת חדשה (אם אני לא טועה) באתר, ואני אוהב את הכתיבה שלך ואת הנושאים שמעניינים אותך, אבל קשה לי עם החלפת הטיעונים הזו כל שתיים-שלוש הודעות.
או שכן מיוצרים סרטים "חתרניים" בהוליווד (ברור לך שאני יכול למצוא עוד סרטים כאלו, נכון?) ואז דיון על האם סרט ספציפי הוא שמרני או לא הוא רלוונטי ומעניין, או שלא מיוצרים סרטים כאלו.
או שאנשים רואים סרטים שהם לא-שמרניים רק בסינמטקים או שלא .
או שאנשים מתחלקים לכאלו שרואים רק סרטי איכות וכאלו שרואים רק סרטי "אמצע" קלילים או שלא.
או שאנשים שרואים סרטי איכות הם כמעט אך ורק מבוגרים או שלא.
אגב – להזכירך שהדיון לגבי חלוקת הצופים בין סינמטקים לאחרים התחיל לאחר שהסברת שהסיבה שהוליווד לא מייצרת סרטים שאינם ב-"אמצע" היא שאין להם צופים; רק שאז מסתבר שהוליווד כן מייצרת סרטים שאינם ב-"אמצע"; או שאולי בכלל ההגדרה של סרטים שהוליווד מייצרת היא סרטי "אמצע", ואין לזה קשר לחתרנות או לשמרנות, ולא ברור על מה דיברנו עד עכשיו.
אני קרוב להרמת ידיים.
תודה שאתה שואל שאלות קונקרטיות
הרבה יותר קל לענות עליהן.
"או שכן מיוצרים סרטים "חתרניים" בהוליווד (ברור לך שאני יכול למצוא עוד סרטים כאלו, נכון?) ואז דיון על האם סרט ספציפי הוא שמרני או לא הוא רלוונטי ומעניין, או שלא מיוצרים סרטים כאלו." – כן, יש סרטים בהוליווד ש*שואפים* לחתרנות. אבל, וזה אבל גדול, הכמות שלהם זניחה והקהל ברוב המקרים (כמו למשל במקרה של "היסטוריה של אלימות") לא מבין את החתרנות שלהם. כמות מזערית של סרטים חתרניים כושלים היא לא תופעה רלבנטית.
"או שאנשים רואים סרטים שהם לא-שמרניים רק בסינמטקים או שלא ." – ע"ע תשובה מס' 1. תיאורטית אדם יכול לראות סרט לא-שמרני בבית קולנוע רגיל, אבל בשביל זה כדאי ש(א) הסרט יוקרן בבית קולנוע רגיל, מה שקורה לעיתים נדירות, ו(ב) אנשים (מסוימים) הולכים לסינמטקים בכוונה כדי למצוא סרטים חריגים מבחינת תוכן/צורה/מסרים ובבתי קולנוע רגילים הם עלולים ליפול על סרט כזה בטעות. אין לי דרך לדעת אם לראות סרט לא-שמרני בטעות זה "טוב" או "רע", אבל אצל צופה שרגיל לסרטי מיינסטרים הפתעה כזאת יכולה לגרום לחוסר הבנה, לאכזבה או לאנטגוניזם. בתור דוגמה ניתן להביא את "היסטוריה של אלימות", אותו רוב הצופים לא יידוע לפרש כסרט חתרני, ואת "ארץ קשוחה", ממנו צופים רבים התאכזבו בגלל שהוא לא שיחק לפי הכללים של מותחן מן השורה.
"או שאנשים מתחלקים לכאלו שרואים רק סרטי איכות וכאלו שרואים רק סרטי "אמצע" קלילים או שלא." – לדעתי, כן, יש חלוקה כזאת, עם מיעוט מצומצם שרואים את כל סוגי הסרטים. אבל אל תבין לא נכון – סרטי אמצע קלילים יכולים להיות גם דרמות הוליוודיות רציניות וכבדות, אבל גם דרמות כאלה הן בדרך כלל אופטימיות ומרגיעות בשורה התחתונה, ולא מנסות לגרום לצופה לעשות חשבון נפש מעמיק במיוחד.
"או שאנשים שרואים סרטי איכות הם כמעט אך ורק מבוגרים או שלא." – לא, כל מיני אנשים רואים סרטי איכות. בפעם השלישית, טענתי הוא שיש נטייה של אנשים מבוגרים לנדוד לצד ה"רציני". לא יותר ולא פחות. זה לא אומר שאין אנשים שצופים בסרטי איכות כבר מגיל צעיר.
"אגב – להזכירך שהדיון לגבי חלוקת הצופים בין סינמטקים לאחרים התחיל לאחר שהסברת שהסיבה שהוליווד לא מייצרת סרטים שאינם ב-"אמצע" היא שאין להם צופים; רק שאז מסתבר שהוליווד כן מייצרת סרטים שאינם ב-"אמצע"; או שאולי בכלל ההגדרה של סרטים שהוליווד מייצרת היא סרטי "אמצע", ואין לזה קשר לחתרנות או לשמרנות, ולא ברור על מה דיברנו עד עכשיו." – הרוב המוחלט של הסרטים שהוליווד מייצרת הם סרטי "אמצע". ישנם מקרים חריגים, אבל הם היוצאים מהכלל שמוכיחים את הכלל. בדרך כלל סרטים הוליוודיים ששואפים לחתרנות לא מרוויחים כסף ולכן לא מעודדים את הוליווד לייצר סרטים נוספים ששואפים לחתרנות.
טוב
אני חושב שסוף סוף הבנתי את העמדה שלך. אני לא מסכים איתך לגבי הניתוח של הקהל ושל הסרטים שהוליווד מייצרת, אבל רוב נקודות המחלוקת כבר הוצגו לעיל.
עכשיו נותרה לי שאלה (קונקרטית) אחרונה –
גילינו שהוליווד כן מייצרת מדי פעם סרטים שהם "חתרניים", ואפילו טענת שהקהל מתקשה לזהות את החתרנות הזו. מדוע, לאור זאת, דיון על מידת החתרנות של סרט הוליוודי נתון הוא מיותר? לי נראה שדווקא נקודת השקפה כזו הופכת את סוג הדיון הזה ליותר רלוונטי.
לא אמרתי דבר וחצי דבר נגד דיונים על חתרנות
אלא נגד דיונים על שמרנות. בגלל שסרט הוליוודי הוא שמרני כמעט מעצם הגדרתו, להצביע על סרט ספציפי ולצעוק "שמרנות!" שווה ערך ללהצביע בנפרד על כל פריט בתפריט של מקדונלדס ולצעוק "חסר ערך תזונתי!".
מצד שני, דיון בסרטי אמצע שהם חתרניים ולכן יוצאי דופן, הוא יותר מעניין אבל עדיין בעייתי. מה בעצם הערך של הסרטים האלה אם הצופה הממוצע לא מבין את חתרנותם ואף מפרש את החתרנות כניסיון כושל לעשות סרט אמצע? כפפה נופלת ביער ואיש לא מרים אותה.
לפי מה מגדירים ''שוליים''?
הפקה? הפצה? תוכן?
בעיניי שוליים קשור בעיקר להפקה וגם להפצה, אבל לא לתוכן (שיכול להיות נועז וחתרני או שבלוני ושמרני, או מה שזה לא יהיה). "שוליים", לדעתי, הוא מה שנוצר ומתקיים בשולי התעשייה, לא משנה אם הוא מתנגד לה או דווקא מנסה לחקות אותה. "ג'ונו" לא יכול להיחשב כ"שוליים", כיוון שהוא מוקרן זמן רב בבתי קולנוע מרכזיים ומפומפם ברמת יחצנות גבוהה (כרזות ברחבי העיר, מודעות קבועות בעמודי הסרטים בעיתונים, מועמדויות לאוסקר, קישורים בעמוד הראשון באמזון (לא בהכרח כרגע) ועוד).
סרטי שוליים הם לרוב סרטים לא הוליוודיים, כאלה שכמעט לא זוכים לפרסום, בד"כ מגיעים בשקט לבתי הקולנוע ה"אמנותיים" ("לב", "סינמה קפה" בחיפה למשל) או בכלל לא מוקרנים ומגיעים ישירות לספריות כמו "האוזן השלישית" (אבל לא סביר לפגוש אותם ב-BB או בוידאומטים). הם לא חייבים להיות אמנותיים או פלצנים במיוחד, מוזרים נורא, דוברי שפה זרה וכו'. הם פשוט בשוליים (והם יכולים, בתנאים מסוימים, למצוא את עצמם פתאום במרכז. זה קורה. אני חושבת ש"קיוב" הוא דוגמה לא רעה). בשנות ה-90 כשצפיתי ב"חובבים" של האל הרטלי, זה היה במוזיאון ת"א, ואני לא חושבת שהוא הוקרן בבתי קולנוע נוספים. אז זו בעיניי דוגמה לסרט שוליים.
דעתי כדעתך
אבל רק עד גבול מסוים. סרט שוליים לא יכול לבוא מהוליווד, אבל גם לא כל סרט דל תקציב הוא סרט שוליים. לדעתי סרט עצמאי שבלוני ושמרני (כמו למשל "החתונה היוונית שלי" או "לנשק את ג'סיקה סטיין") הוא ההיפך הגמור מסרט שוליים. זהו סרט אמצע שבמקרה לא הופק על ידי אולפן הוליוודי.
כמו שאמר אנטון אגו, אני רוצה קצת פרספקטיבה.
מכל האנשים שאני בקשר איתם – קשה לי לספור, אין לי פייסבוק – בערך מחצית מאלו שאני יודע שרואים סרטים באופן קבוע, רואים משני הסוגים. אז מה? הנסיון האישי שלי (או שלך) לא שווה הרבה כעדות אמפירית.
לגבי הטיעון הבורדיאני, כן, הון תרבותי הוא דרך נפוצה מאוד להגדיר את עצמך – אבל, אפילו בהנחה והוא עובד בצורה גורפת עד כדי כך, חשבת על קטגוריית האנשים שמגדירים את עצמם כ"אני נונקונפורמיסט, אני לא פלצן או עמחה"? אני לא אומר שהם אינדיבידואליסטים, אלא שגם זו סוג של הגדרה עצמית, והיא נראית לי נפוצה מאוד (עד כדי כך נפוצה שהטיעון של בורדייה הוא לגמרי לא אינטואיטיבי).
זה לא אמור להיות ''עמך''?
זה ביטוי שבא עם שגיאת כתיב מובנית.
הצופים הנונקונפורמיסטים
כדי לא לראות "את מה שכולם רואים" אלא יחפשו סרטים איזוטריים באוזן השלישית וספריות דומות, או באינטרנט.
אני נכנע.
כנראה שאת מכירה את המציאות טוב אפילו מהמציאות עצמה.
אופס
"הצופים הנונקונפורמיסטים בדרך כלל לא ילכו לקולנוע כדי לא לראות את מה שכולם רואים". לא ברור לי איך פספסתי חצי משפט.
אתם לא חושבים שזה
רעיון גרוע להוציא את "הנסיך הפרסי : חולות הזמן" ב-19 ליולי? למה לא להוציא את זה שבוע אחד מוקדם יותר? מצד אחד הסרט מתרחק מ"רובוטריקים 2" ומבטיח לעצמו שבועיים ברציפות במקום הראשון והרבה יותר כסף, ומצד שני הוא יוצא בדיוק באותו תאריך שבו שוחררו שני סרטי שודדי הקריביים הראשונים, ובתור סרט שרוצה להמשיך את מסורת ברוקהיימר/דיסני היה יותר עדיף לעשות זאת.
סתם הערה.
ואם כבר הערות, אז מישהו יודע מה זה הסרט Cloudy with a "Chance of Meatballs"?
התכוונתי ליוני
מה שהורס את מה שאמרתי על כל מה שקשור לשודדי, אבל לא משנה, הסיבה הראשונה עדיין מספיקה.
לא הבנתי מה הייתה הסיבה הראשונה.
להרחיק את הנסיך מרובוטריקים 2
ובכך להבטיח שבועיים בצמרת ללא הרבה הפרעות והרבה כסף.
מי חושב שהנסיך הולך להגיע לצמרת?
בדיוק.
ממה שנראה עכשיו, השינויים הקיצוניים בעלילה לא מרשימים.
אי אפשר לדעת את גורלו של הסרט. ניחושים יותר מוצלחים ניתן יהיה להעלות רק אחרי הטריילר הראשון.
אבל רגע.
זה בלוקבסטר, והוא יוצא באותו שבוע עם קומדיות קטנות, זה כמו להגיד ש"איירון מן" לא יתפוס את המקום הראשון בשבוע הקרוב, זה לא יכול לקרות, "הנסיך הפרסי" אמור להיות הפקת ענק והשינויים שהם עושים לא משנים לאף אחד חוץ מאוהבי המשחק שהם ממילא יבואו לראות את הסרט גם אם יוכרז בתור הדבר הכי גרוע עלי אדמות. אני לא מבין איך אפשר לחשוב שהוא לא יהיה במקום הראשון.
למה אתה חושב שהוא יהיה בלוקבאסטר?
אני שואל ברצינות.
זה דיסני, זה ברוקהיימר, זה קיץ
ושמעתי איפשהו שזה בתקציב של 150 מיליון דולר, אז די ברור שבדיסני מצפים ממנו להמון, לא?
בהנחה וזה אכן דיסני, ברוקהיימר וקיץ, אתה כנראה צודק.
אבל מה מצב ההפקה?
עצם העובדה שסרט מגיע למקום הראשון בטבלה בסוף השבוע
לא אומרת שהוא בלוקבאסטר.
הכוונה למקום הראשון של סוף השבוע
שבו הסרט יוצא, הרי ברור שכך זה יהיה.
זה לא משנה.
עדיף להתרחק מרובוטריקים 2, הלא כן?
זה נכון בהרבה מאוד רמות,
אבל איכשהו, Prince of Persia לא נראה לי מועמד להיות מתחרה ממשי אפילו של סרטים פחותים בעוצמתם.
למה?
שאלה טובה
כי כמו שאמרתי, הסרט של דיסני, יוצא בקיץ, בשיתוף עם ברוקהיימר, והתקציב שלו עומד על 150 מיליון דולר, כל אלה מצביעים שדיסני מצפים ממנו להרבה ומה שאתם אומרים נראה לא הכיוני, כלומר, במה שונה הסרט הזה מ"איירון מן" "ספיד רייסר" או שודדי הקריביים?
הוא לא שונה מ'ספיד רייסר'
כי – להערכתי – גם 'ספיד רייסר' לא יהיה להיט. בכלל.
'הנסיך הפרסי' מבוסס על משחק מחשב והסרטים האלה, ולא משנה עד כמה שומרים על נאמנות למקור או עושים בו שינויים (ותמיד יש שינויים), לא הופכים ללהיטי ענק. הטבלה: http://www.boxofficemojo.com/genres/chart/?id=videogameadaptation.htm
אפילו 'טומב ריידר' שנמצא בראש הטבלה, פתח עם 47 מיליון והגיע בסוף דרכו ל-131 מיליון. אם הבנתי נכון, ל'נסיך הפרסי' אתה צופה סכומים גדולים הרבה יותר. ובכן, אני אחדש לך משהו: לא כל סרטי הקיץ מצליחים; לא כל הסרטים של ברוקהיימר מצליחים (הנה, גם לזה יש טבלה: http://www.boxofficemojo.com/people/chart/?view=Producer&id=jerrybruckheimer.htm ); לא כל הסרטים של דיסני או של בואנה-ויסטה מצליחים ואם השקיעו בסרט 150 מיליון זה רק אומר שמצפים ממנו להרבה – אבל לא אומר שהסרט יעמוד בציפיות.
בתיאוריה כל מה שאת אומרת נכון.
אבל בתיאוריה, "סרט על פי אטרקציה בדיסנילנד" נשמע עוד יותר גרוע מ-"סרט על פי משחק וידאו", ובכל זאת הצליח ההוא על פי הארטקציה. כי בכל זאת היו לו במאי מוכשר, תסריט מוצלח וג'וני דפ.
ל-"נסיך הפרסי" יש במאי מוכשר, אומרים שהתסריט טוב, ובהנחה שימצאו את הג'וני דפ שלהם, יש מקום לאופטימיות.
אני לא חושב שהעובדה שזה מבוסס על משחק וידאו תהיה פקטור כזה גדול בהחלטה של אנשים ללכת או לא (ומהצד השני: לא נראה לי ששינויים שנעשו לעלילה של המשחק המקורי יזיזו יותר מדי למרבית רוכשי הכרטיסים).
שאלה קטנה :
האם פסי הקול של הסרטים מגיעים לחנויות ביחד עם ארה"ב ושאר המדינות או שלא?
תלוי כמובן תחת איזה חברת תקליטים
פס הקול יוצא.
יש חברות תקליטים שאת הדיסקים שלהם אנחנו בארץ מקבלים ממש מהר ויש כאלה שצריך לחכות כמה זמן.
הכל תלוי בחוזי ההפצה, בסופו של דבר.
רק במקרה ואתה יודע
אז דיסני, איזו חברה מפיצה את פסי הקול שלהם, ומתי הם בדיוק יוצאים (עם ארה"ב או לא)?
רק במקרה ואתה יודע!
ובכן, אין לי שמץ של מושג מי מפיץ איזה פסי קול בארץ.
אבל תהיה סמוך ובטוח שזה לא יגיע לארץ *בדיוק* עם השחרור בארה"ב. במקרה הטוב (הממש טוב) אנחנו נקבל את זה שבוע אחרי.
הטריילר הרשמי של הענק
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=44539
וואו, זה לא רע בכלל.
שיפור ניכר מהזוועתון של הטיזר.
ארחיב על דעתי ביומית הבאה (?)
באמת נראה טוב.
רק חבל לי דבר אחד – פתאום הבנתי שאני יודע 90% מהעלילה. וכנ"ל לגבי איש הברזל.
יחצ"ני האביר האפל הצליחו ליצור באזז מטורף, ואין לי מושג קלוש מה העלילה שם, חוץ מזה שהג'וקר מטווווורף.
הטריילר לא רע
אבל הענק כן.
למעשה, הוא נראה אפילו יותר גרוע מהענק של הסרט הקודם.
נחמד!
שאלה לגבי סינמה סיטי.
לפני מספר שנים שמעתי מלא תלונות על בית הקולנוע הזה ועל השירות הגרוע. רק בשנה שעברה הלכתי בפעם הראשונה לשם והיה לא רע בכלל ואני שוקל ללכת לשם עוד כמה פעמים, אם הזמן יתאפשר לי.
יכול להיות שהשירות באמת השתפר לאחרונה ב"סינמה סיטי", או שסתם היה לי מזל שלא יצא לי להיות בהקרנות רעות?
המשך דיון
אני מעביר לכאן דיון ארוך שהתחיל בביקורת על 'Knocked Up'. במקור הדיון צמח כתגובה להודעה הזאת:
http://www.fisheye.co.il/knocked_up#333920
הפתיל התפתח מכמה נקודות במקביל ולכן עלולה להיות קצת אי-המשכיות בין ההודעות. זה בסדר – האנשים שכתבו אותם לא באמת שיכורים ולא באמת מגיבים לאנשים דמיוניים, זה הכל באשמתי.
http://www.movieset.com/posta
הלינק לא עובד
ואני מאוד בספק אם זה באמת "רשמי". עם כמה שאני לא מעריך את מייקל ביי, אני לא חושב שהוא עד כדי כך טיפש.
אופס! הנה הלינק הנכון...
http://www.movieset.com/postal
אהא. כן, אז אובה בול אמר את זה.
אבל אובה בול הוא אידיוט ו(מתברר) ככל הנראה גם שקרן, כמו שהצצה קלה לאתר הרשמי של מייקל ביי תראה:
http://www.shootfortheedit.com/forum/showthread.php?t=1866
אובה בול הוא טרול. הוא רוצה תשומת לב בכל מחיר, ולא אכפת לו להפיץ שטויות גם אם הוא יודע היטב שקל להפריך אותן: זה יביא לו תשומת לב תקשורתית בכל מקרה. עכשיו הוא בטח ימשיך לטעון שמייקל ביי הסכים לקרב, מייקל ביי יכחיש, הוא יטען שיש להם הסכם סודי, התקשורת (החלק הקטן שלה ששם קצוץ על אובה בול) תמתין למועד הקרב, ביי לא יבוא, בול יאשים אותו שהוא פחדן וברח ברגע האחרון. אפשר לעשות דברים נפלאים כשלא אכפת לך לעשות מעצמך צחוק.
....
זה רק אני, או שיש משהו מאוד אירוני במשפט הזה?
וכן, נראה שאובה בול האידיוט אמר את זה כדי להמשיך את תשומת הלב שנוצרה סביבו מאז העצומה.
אם הוא אידיוט
ואם הוא אמר את זה רק בשביל תשומת הלב, אז למה קפצת והכרזת על זה בשיא הרצינות ובשיא הדרמטיות?
הא?
לא ידעתי את זה עד שרד פיש הביא את הקישור לפוסט בפורום של מייקל ביי שבו הבהירו שהוא לא הולך להילחם בזירה נגד אובה בול.
הנקודה היא
שלפני שאתה קופץ ומכריז "זה רשמי!", כדאי לבדוק האם זה באמת רשמי. הכרזה שבאה מפיו של צד אחד בעניין, וצד שלא ממש ידוע באמינותו, היא לא "רשמית". לבדוק מה הצד השני אומר על זה זה המינימום שצריך לעשות. אם צביקה פיק מכריז שצביקה פיק הוא המלחין הכי מוכשר בעולם, לא יהיה נכון לתת לעניין את הכותרת "רשמית: פיק – הכי מוכשר בעולם".
לא נכון
"פיק – הכי מוכשר בעולם" זו דיעה. לא משנה מי יאמר אותה, היא לא תהפוך לעובדה.
"אובה בול ילחם נגד מייקל ביי בזירת האיגרוף" זו עובדה. שקרית, מסתבר, אבל מנוסחת כעובדה.
זה שאובה בול הוא (כנראה) שקרן, לא הופך את ההודעה של אלברט לבעייתית. כל הכבוד שהיו לך את החושים לזהות את השקר (ואת הזמן והרצון ללכת ולאמת את התחושה שלך), אבל אני לא חושב שזהו הסטנדרט שצריך לדרוש מכל גולש אקראי באתר.
|סחתיין| אובה בול הוא אומנם טיפש
אבל לא חשבתי שהוא גם שקרן.
וכשהוא אמר בכזאת רצינות ש"The fight is on", היה קשה להאמין שזה לא באמת רשמי.
תיקון: |סחתיין| -
מקובל עלי
מגיב הוא לא עתונאי ולא חייב לתחקר כל דבר לפני שהוא מפרסם אותו. ובכל זאת היה חשוב לי מאוד להעמיד דברים על דיוקם, כדי שהאתר לא יהפוך לנשא של שקרים ויראליים. אני לא רוצה שמישהו יוכל לומר למישהו "אובה בול נלחם במייקל ביי! בעין הדג אמרו שזה רשמי!".
אגב, הופתעתי לגלות שכמעט כל אתרי הקולנוע שאני מכיר נהגו בעניין באיפוק מרשים – כלומר, לא הזכירו בכלל את ההצהרה הזאת של בול, אפילו לא עם הכחשה, במקום ליפול למלכודת ולהעניק לו את תשומת הלב שהוא מנסה להשיג.
שאלה:
מצאתי באתר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה תקצירים של סרטים וקטגוריות שבהן הסרט מגיש אותו. אני יכול לשים את הרשימה פה?
אם זה ארוך, אז עדיף שתיתן לינק למקור.
(הכוונה היא לרשימת המועמדים לאופיר, אני מניח).
לזה התכוונתי. אני חושב.
יש שם כמה תקצירים לסרטים שיכולים להשמע אחלא מן אחלא. אבל התכוונתי אם נגיד זו לא עילה לתביעה או משהו.
הטריילר הרשמי של ''הנקוק''
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=44587
זהירות : טד"י.
באתר יס פלאנט
התקציר של נרניה כולל את מה שקורה בסוף, הם מספיילרים את הסוף ללא בושה, ודווקא הסצינה שאמורה להיות ללא מתח או חשיבות, עושים אותה כאילו היא העניין המרכזי ושכל הסרט סובב סביבה, תבינו אותי יותר טוב כשתפתחו את הלינק :
http://yesplanet.co.il/ComingSoonIn.aspx?curid=1&month=6
וואו. כאילו שלא היינו מנחשים זאת.
אז מה אם זה צפוי?
הרי כמעט בכל סרט אפשר לנחש את הסוף עוד מהטריילר, אבל זה לא אומר שעלינו לגלות את הסוף ללא אזהרת ספוילר, תסתכל על "ספיד רייסר" למשל, אני בטוח שבסוף הטוב ינצח והגיבור יזכה במירוץ הסופי, אבל עדיין תמיד יש את התחושה שעלול לקרות משהו מפתיע, עד שבה הטריילר, וגילה את הסוף, התקווה להפתעה הלכה, וחלק מהחוויה נהרס.
אה נזכרתי, אותו דבר אפשר
לומר על "איירון מן", אומנם די צפוי שאיירון לא ימות בסוף, אבל עדיין כשקראתי טת הכתבה ובה אמרו שב-2010 "איירון מן 2" נור כעסתי, כי זה ספויילר!
מה? ממתי גיבורי-על מתים?
ועוד לפני שמימשו את פוטנציאל ההמשכונים שלהם.
זו הכוונה שלי
לא משנה כמה הסף צפוי, אם מספרים או מראים לי מה יקרה בסוף אז אני לא אפסיק לחשוב על זה במהלך הסרט וזה לא יפסיק להציק לי ועלול להרוס חלק מההנאה.
זה באמת תקציר מגוחך
תככב לצד נינט טייב ב'קירות' של דני לרנר:
http://bidur.msn.co.il/msnEntertainment/Cinema/News/200805/20080502103649.htm
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3538628,00.html
http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=552437&sid=123
''איירון מן''
הכניס 35 מיליון דולר ביום שישי, ו 5.2 מיליון בערב חמישי
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=44623
ועכשיו, משהו שלא הבנתי בכתבה, האם ה-35 מיליון כוללים את החמישה מיליון של ערב חמישי או לא?
לא
הם כוללים רק את החלק מ-5 המיליון של יום חמישי שהגיע מההקרנות שאחרי חצות (כלומר, אלו שטכנית היו ביום שיש לפנות בוקר.)