דייויד בן 11. הוא שוקל
30 קילוגרם. גובהו מטר
ו-35 ס"מ. יש לו שער חום.
אהבתו אמיתית. אבל הוא לא.
סטנלי בן 73. יש לו איי-קיו 176. הוא ביים 14 סרטים. הוא נחשב לאחד מגדולי הסמאחים בכל הזמנים. הוא מאוד רוצה לעשות סרט שקוראים לו 'A.I'. אהבתו אמיתית. אבל הוא מת.
למזלו של סטנלי, או אולי לרוע מזלו, יש לו חבר בשם סטיבן. סטיבן בן 55. יש לו שני אוסקרים. בשנה שעברה הוא הרוויח 500 מיליון דולר. סטיבן יכול, אם בא לו, לעשות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב סרט שובר קופות שיראה למייקל ביי מאיפה משתין הג'ורג' וושינגטון. אבל הוא לא. כי לסטיבן נמאס לעשות שוברי קופות, והוא החליט לעשות פרוייקטים מאתגרים ומעניינים יותר – כמו למשל, לביים את הסרט שקובריק לא הספיק לעשות. וזה חתיכת אתגר, כי אם יש פרה קדושה אחת בקולנוע, קוראים לה סטנלי קובריק. תגיד עליו מלה רעה – ועשרות מבקרים, מורים לקולנוע ודן-ברזלים נזעמים יתנפלו עליך בכוונה לשחזר כמה ממעשיו של אלכס מ'התפוז המכני'.
אבל סטיבן עשה, למרות הכל, את 'A.I.: אינטיליגנציה מלאכותית', הסרט שמספר, כידוע, על ילד רובוט (היילי ג'ואל אוסמנט. היילי בן 13. יש לו שער חום. הוא כבר לא רואה אנשים מתים) שרוצה להיות ילד אמיתי, ועל הג'יגולו-רובוט (ג'וד לאו) שאתו הוא מתיידד. סטיבן שמר על אוירה של מסתורין מסביב לסרט עד לרגע האחרון ממש, והצליח מעבר לצפוי. אפילו עכשיו, אחרי שהסרט כבר יצא והביקורות עליו כבר פורסמו, קשה לקבל עליו תמונת דעת-קהל כללית – פשוט, נראה כאילו אין שני מבקרים שהסכימו זה עם זה לגביו. התגובות לסרט נעות בין 'מדהים' ל'חתיכת חרא', דרך 'משעמם', 'מעניין', 'מרגש' 'פלצני', 'נחמד', 'מכעיס', 'חתול', 'אינטיליגנטי', 'מלאכותי', ופחות או יותר כל שם תואר אחר שאפשר להצמיד לסרט. רוב המבקרים (לא כולם) טוענים שזה לא סרט רע, אבל רובם גם לא חושבים שהוא מושלם. מכיוון שהצירוף שפילברג-קובריק מעורר, כאמור, ציפיות ללא פחות מאשר יצירת המופת של המאה ה-21, האוירה הכללית היא של אכזבה.
תואר אחד ש'A.I.' כבר לקח בהליכה הוא תואר הסרט עם מסע הפרסום הכי מוזר בהסטוריה. הרשת הענפה של אתרי אינטרנט, פקסים, מספרי טלפון, ומסרים סודיים שמושתלים בתוך המודעות והטריילרים לסרט, שמהווים כולם חלק מסיפור בלשי מורכב ("מי רצח את אוון צ'אן?") היא כבר תופעה מפורסמת – כולם שמעו עליה, אבל רק אנשים מעטים באמת השתתפו במשחק, והם קיבלו כרטיסים חינם ממילא. גם הטריילרים לסרט ("דייויד בן 11…") הם מוזרים, לא שגרתיים, ונותנים מעט מאוד מידע על הסרט עצמו – הדבר הרחוק ביותר האפשרי ממסע פרסום סטנדרטי לשובר קופות סטנדרטי, שתכליתו להביא כמה שיותר אנשים לקולנוע בסוף השבוע הראשון של הסרט, אפילו אם לצורך זה צריך לספר להם את כל העלילה ולהראות את כל הקטעים הטובים.
לא ברור אם מסע הפרסום המוזר הזה עזר לקדם את הסרט או רק הפריע, אבל כנראה שיש מספיק אנשים שילכו לכל סרט שכתוב עליו 'שפילברג'. 'A.I.' הכניס 30 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו – פתיחה צנועה יחסית לשוברי קופות כמו 'טומב ריידר' ו'פרל הארבור', אבל מספיק כדי לכבוש בקלות את המקום הראשון. ולמי שהסכום הזה נראה לו זעיר – שיעור קטן בהסטוריה: הסרט הקודם של שפילברג, 'להציל את טוראי ראיין' עשה סכום דומה בסוף השבוע הראשון שלו ב-1998, ובסופו של דבר הפך לסרט המצליח ביותר של אותה שנה, עם הכנסות של 216 מיליון דולר בארה"ב.
ההכנסות של שלושת הסרטים החדשים האחרים השבוע היו צנועות הרבה יותר. שניים מהם שייכים לז'אנר שנדיר לפגוש במהלך הקיץ: דרמה. לא אקשן, לא הרפתקאות, לא פעלולים, לא ילדים – פשוט דרמה.
'Baby Boy' הוא סרט על חיי השחורים בשכונות העוני של לוס אנג'לס, מעין המשך לסרט המהולל 'Boys N the Hood' שעשה אותו במאי – ג'ון סינגלטון – לפני עשר שנים. בשביל סרט אנטי-קיצי כזה, 8 מיליון הכנסות זה מכובד מאוד.
'Crazy/Beautiful', דרמה רומנטית וסקסית לצעירים ברוחם, מתרחש גם הוא בדרום קליפורניה, ובו קירסטן דאנסט ('מעודדות צמודות') מתאהבת בבחור מ"הצד הלא נכון" של העיר. כדי לעשות את זה קצת פחות משעמם מהרגיל, הבחור העני הוא השקול והרציני בין שניהם, ודוקא בת-הטובים היא זו שמדרדרת אותו אל החיים הפרועים. המבקרים משבחים את דאנסט, אבל לא מתלהבים מהסרט כולו.
סרט שלישי, 'פוטי טאנג', קומדיה על סופר-גיבור שחור שמדבר בשפה שאף אחד לא מבין, נקטל בביקורת והכניס רק מיליון וחצי בסוף השבוע, מה שלא מכניס אותו אפילו אל העשיריה הפותחת.
'המהירים והזועמים' היה הפתעה ענקית בשבוע שעבר, אבל השבוע הוא הולך בדרך כל בלוקבאסטר: ירידה של 50%, כמו שעון, מהכנסות סוף השבוע הראשון. חבל. גם 'טומב ריידר' ממשיך להתרסק: הסרט שפתח עם כמעט 50 מיליון, הכניס בסוף השבוע השלישי שלו פחות מ-10 מיליון. מי ששומרים על יציבות יחסית הם סרטי הילדים שברשימה: 'ד"ר דוליטל 2', 'אטלנטיס', וכמובן 'שרק' הבלתי נמנע. העוזבים השבוע: 'מולן רוז", 'The Animal' (ובעברית: 'חיה רעה'), ו'אבולוציה' הכושל.
בשבוע הבא, ה-4 ביולי, יום העצמאות האמריקני, הופך את סוף השבוע לארוך ועמוס. 'Cats & Dogs' המבטיח, ו'מת לצעוק 2', ההמשך ללהיט המפתיע ביותר של השנה שעברה, יוצאים ביום רביעי, ובסוף השבוע מצטרף אליהם 'Kiss of the Dragon', סרט האקשן עם ג'ט לי. ו-' A.I.', מה אתו? עוד בלוקבאסטר, או משהו מיוחד? ומה שיותר חשוב, מתי כבר נראה אותו בארץ?
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
ונשאלת השאלה...
האם מה שקרה וקורה בארה"ב יכול לשמש כתחזית למה שקורה ויקרה בישראל?
עמלתי קשות
על ההודעה הקודמת.
למי שלא שם לב: נכתבה ביום שלישי, שלישי ביולי בשעה שלוש ושלוש דקות.
טוב, כנראה שהשידור החוזר של ערוץ הסרטים ל"היום השלישי" השפיע עלי…
חבל שלא חיכית לשעה 3:33…
לא יפה, רוזוולה
זה נורא מתסכל שאומרים לך משהו כזה אחרי שאתה עובד כל כך קשה…
זו הייתה ביקורת בונה
כך שלהבא הוא יביא לנו עוד יצירות מעניינות.
ממתי חתול הוא שם תואר?
והאם סקרים משפיעים עליך כל כך קשה?
חתול הוא הכל.
את המילה "חתול" אפשר להכניס בכל מקום במשפט, והיא תמיד תתאים כמו חתול ליד.
חתול הוא הכל.
מר חתול פיש, ידוע לכל בר בי רב כי חתול הוא שם עצם.
כל שימוש במילה "חתול" כשם תואר הוא פסול ומגונה.
חתול הוא הכל.
חתול הוא שם עצם, שם תואר, שם המספר, שם הפועל, שומו שמים ושם, חם ויפת.
יש להתעלות מעבר לחוקי השפה המגבילים בכדי להבין את גאוניותם של החתולים.
מר דנבום, שאלה לי אליך
ראיתי ביום לפני מספר ימים סרט בערוץ הסרטים (אני מאמין כי זה היה "הצגת הקולנוע האחרונה" ששודר ביום שני, אבל אני לא לגמרי בטוח), ובסופו, כבסוף כל סרט, נכתב שמו של המתרגם, שהיה זהה לשלך.
צירוף מקרים, או שיתוף פעולה עם האויב?
אני לא עומד בפרץ
גם וגם (בערך).
ראשית כל, תודה ששמת לב.
שנית כל, תתייחס לזה כאל משימה מאחורי הקווים (סוכן כפול, אם תרצה).
שלישית כל, מה הייתה דעתך על התרגום?
רביעית כל, אם יש לך Yes, יצירותיי המפוקפקות מעטרות גם חלק נכבד מפרקי SNL החדשים שמשודרים בערוץ Yes+ בימי שבת בלילה (23:20). ביקורת תתקבל ברגשות אמביוולנטיים.
סוף כל, תודה ששמת לב.
נ.ב. – מקווה שלא יגלו אותי מכאן…
אני לא עומד בדנבום
טוב, זה לא עובד הפוך…
בהחלט חיבבתי את יצירתך, אם חוששני שהיא סובלת מעודף הצמדות למקור ומחסור באינטרפטציה אישית של הטקסט.
לצערי, אין לנו פה בהסתדרות 'יס' ואני ואברהם בן שבת נאלצים להעביר ימים כלילות בתהיה מדוע הכבלים מתעקשים להמשיך לשדר זבל, בלי לשבות אפילו פעם אחת.
מה שמפליא אותי באמת היא העובדה כי הסכימו לתת לך עבודת תרגום, בעוד ששמך אינו ביזארי או מצחיק במיוחד (לעומת מתרגמים -ובעיקר מתרגמות- אחרים- ראה ערכים 'עליזה בן מוחה', 'רות שק יסעור', 'מיקי מגדל-פרוכט').
ב-יס יש מתרגמת העונה לשם
שירלי רומח-שיבולת.
אני לא עומד בדנבום
תודה על הביקורת שלך, ואני מסכים איתה.
אני מרגיש את זה על בשרי כשאני עושה את התרגום, וגם מקבל את זה אח"כ בביקורת הפנימית של החברה.
אני בהחלט מקווה שעם הזמן והניסיון אוכל להתגבר על זה, לדעתי ב-SNL יצא לי יותר טוב…
בכל מקרה, את הסרט הספציפי הזה (הצגת הקולנוע האחרונה) עשיתי בלחץ אטומי, ובאופן יחסי אני מרוצה מאוד מהתוצאות.
ההערה האחרונה שלך פגעה בציפור נפשי.
דנבום? לא משונה? אני מוכן להתערב שאין אדם נוסף בעולם ששמו זהה לשלי, בן-כלאיים משונה שכזה בין הולנדית ועברית
איננו קיים באף מקום, ועל כך גאוותי.
ובכלל, עמיר פרץ זה בנאלי ומשעמם.
נ.ב –
אופס...
נ.ב – חלק גדול מהשמות המשונים, וזהו ידע אישי ופנימי, הם מזויפים.
שאלה עוף\אונ טופיקית
יש איזה מקום שממנו אפשר לבדוק באיזה תאריכים יגיעו הסרטים לארץ?
ואם כן – מתי מגיע שרק (אני יודע שב12 הוא יהיה בירושלים – אבל מתי הוא יגיע לתפוצות?)?
יש כמה מקומות כאלה,
אף אחד מהם לא אמין ב-100%. אני משתדל ללקט את התאריכים מפה ומשם. 'שרק' מגיע ב-19 לחודש. 'A.I' – בתשובה לדן, מלמטה – בפעם האחרונה שביררתי, התאריך היה 27 בספטמבר, שנופל במקרה על יום כיפור. אז לא ברור בדיוק מתי הוא באמת יגיע, ברור שזה יהיה מאוחר מדי.
חתול?
אני מוצא שהביקורת "חתול" היא מהמוצלחות ששמעתי עד עתה.
אף ביקורת אחרת מעולם לא הצליחה לבטא כל כך הרבה במילה אחת.
הידד לדג.
חתול?
השאלה הנשאלת היא האם ראוי להזכיר חתול בביתו של הדג.
תקנו את
"מת לצחוק 2" ל"מת לצעוק 2"
(או שאני טועה כי באמת הסרט הראשון היה די מצחיק)
אמת.
רגע, דג יקר
אתה רוצה להגיד שאפילו *אתה* לא יודע מתי נזכה לראות את AI? תתחיל לעשות בירורים.
ותיקון קטן – עם כל סגידתי לקיובריק (וכן, אני מתעקש על "קיוב" ולא "קוב". אני לא יודע איך הוא נהג לבטא את שמו, אבל אני כן יודע שהוא הבהיר שניתן להגות אותו בשתי הצורות), אין לי שום בעיה לשמוע או אפילו להגיד עליו מילים רעות. למעשה, יש לי הרבה כאלה: הוא נפוח, פלצן, אוטיסט, מנוכר, מעצבן, שחצן, דמגוג ומתלהב מעצמו. זה פשוט לא סותר ולו לרגע את העובדה שהוא גם גאון, גאון, גאון, גאון, גאון, גאון וגאון.
ועוד מילה רעה לסיום (כדי להמשיך את מסורת הפרובוקציה שלקחתי על עצמי בשבועות האחרונים): בלי לראות את AI, אני משוכנע ששפילברג עשה עבודה יותר טובה ממה שקיובריק היה עושה בשלב זה בחייו (אם הוא היה חי, כמובן).
רגע, דג יקר
ואתה מבסס את טיעונך השנוי במחלוקת על סרטו האחרון של קובריק?
(עיניים עצומות לרווחה לכל התוהה)
לא בוכים על סמאח שדעך
כמה דברים עומדים לרעתו של קיובריק:
1) הגיל. עם כל הכבוד, למרות שידוע שהייתה לו אובססיה להישאר מעודכן בכל החידושים הטכנולוגיים, אין מה לעשות ומה שהוא היה מעז לעשות מבחינת אפקטים לא היה באותה רמה כמו מה ששפילברג בוודאי עשה, ולו רק מפאת גילו המתקדם. זה היה פוגע ב"לוק" של הסרט.
2) הסגנון. שפילברג במאי דינמי ווירטואוז, שיודע גם לרגש וגם להמם. קיובריק כמעט ולא יודע לרגש, והצילום שלו תמיד סטרילי ומרוחק. זה עבד מצויין בחלק מהסרטים שלו, אבל ברבים אחרים שלו זה רק הרס, והאינסטינקט שלי אומר לי ש-AI היה מצטרף לקבוצה הזאת.
3) הסמאחיות. עם יד על הלב, חייבים להודות שככל ש"2001" או "התפוז" מדהימים, כך גם "בארי לינדון" משעמם. ו"הניצוץ" מטופש ומשוחק איום. ו"מטאל ג'אקט" מאוד לא אחיד. יותר מזה, אני אגיד משהו שאם היו אומרים לי לפני שנה הייתי מתקומם: קיובריק נעשה קטן עלינו, כי אנחנו גדלנו עליו. משחק מילים מכוון, כמובן. קחו למשל את הסיפור הידוע הבא:
בסביבות 1900 הוקרן בבית קפה פריזאי אחד מאותם סרטונים קצרים של האחים לומייר. כל מה שהוצג שם זה רכבת שועטת לכיוון המצלמה, ובשלב מסויים, כשהרכבת ממש התקרבה, הצופים כיסו את פניהם בידיהם בבהלה. 20 שנה לאחר מכן זה כבר לא היה קורה, כי הצופים וילדיהם גדלו על המדיום ולמדו אותו באופן אינטואיטיבי. הדוגמא הבאה לקוחה מרד פיש: "פסיכו" היה סרט מצמרר ב-1960. כיום הוא עדיין מותח, הוא מעניין, ניתן לנתח אותו בהנאה רבה, אבל לא, הוא לא מפחיד, ואפילו סיקוונס המקלחת המפורסם, מבריק ככל שיהיה, איבד קצת מהאפקטיביות שלו.
בקיצור, קיובריק לא ממש שינה את הסגנון שלו מאז 1968, ולמעשה, אם כבר הוא רק הקצין אותו טיפה לכיוון הלא מעודכן. לראות סרט של קיובריק בידיעה שהוא נעשה ב-1971 זה אחלה, אבל יש דברים שכבר לא עובדים אם עושים אותם ב-2001 (השנה, לא הסרט). "עיניים עצומות לרווחה" דיי מחזק את הטענה הזאת (ראה סעיף "שתיקות מלאות משמעות"). אני יכול בפירוש להבין אנשים שאומרים שהם מבינים את הגדולה של "התפוז המכאני" לזמנו, אבל זה פשוט לא סרט מעניין או טוב כיום, בין השאר כי זאת הדיעה שלי על סרטים של אנטוניוני, למשל.
לא בוכים על סמאח שדעך
אני רוצה להיכנס לדיון ולהיות קצת פרובקטור, אם יורשה לי. כמי שראה רק ארבעה מסרטיו של הקיוב אני לא מומחה גדול, אבל עדיין, הרביעיה שראיתי ('התפוז המכני', '2001', 'הניצוץ' ו'עיניים עצומות לרווחה') די מספיקה כדי להגיע למסקנות הבאות, חלקן מקובלות וחלקן די קונטורוברסיאליות.
1. האיש גאון וראוי לתואר סמאח שהומצא עבורו.
2. 'הניצוץ' מצוין ומצמרר, וניקולסון שם מדהים.
3. הפחות-טוב מכולם הוא דווקא – תסקלו אותי בבקשה – '2001', שקצת קשה אתו לכל אורך הדרך, ושמתקשה מאוד להחזיק אותך.
4. על 'התפוז המכני' אין מה לדבר. יצירת מופת, מעשרת הסרטים הגדולים ביותר של כל הזמנים.
5. 'עיניים עצומות לרווחה' סרט טוב, אפילו טוב מאוד, עם תערובת חזקה של תחושת-חלום, מתח, זמן מת ופריק-שואו ביזארי.
6. (וכאן אני מהמסכימים) AI היה נראה פחות טוב אצל קיובריקנו.
זהו. איפה אני בסולם ברזל לפרובוקטיביות?
לא בוכים על סמאח שדעך
"עיניים עצומות לרווחה" הוא סרט מנותק- מנותק מעצמו, מנותק מהעלילה שלו, מהדמויות שלו, מהבימאי שלו (המממ, מעניין למה זה קרה…).
פריק שואו ביזארי?
Hardly. זה _לא_ ממש פריק-שואו וגם בנושאי הביזאר היה אפשר להרחיק הרבה יותר.
היה כאן פיספוס מה. זה סרט אווירה פשטני למדי וניצוצות הגאוניות נראים מדי פעם, בעיקר בשרטוט מערכת היחסים בין קידמן לקרוז.
לפחות אנחנו מסכימים על "הניצוץ", אבל בל נשכח שבו גם היה לקיובריק קלף מנצח- סטפן קינג.
קיובריק וספרות
קיובריק היה מאוד מאוד שמרן מהרבה בחינות (עוד סיבה למה אני חושב שהוא היה מזיק ל-AI. שמרנות טבעית וגיל מבוגר זה שילוב קטלני). הוא למשל טען שאין סיבה להשתמש במלחינים כאשר המיטב של המוסיקה כבר הולחן מזמן ע"י מוצרט ובטהובן ושאר החבר'ה. בהתאם, הוא גם האמין שאין סיבה לכתוב תסריטים לקולנוע, כאשר מיטב הסיפורים כבר נכתבו בצורת ספר. נדמה לי שלמעט שני הסרטים העצמאיים הראשונים שלו, אליהם הוא התכחש מאוחר יותר, כל הסרטים שלו מבוססים על יצירות ספרותיות. "2001" יוצא דופן באופן חלקי: העבודה על התסריט התחילה מסיפור קצר של ארתור סי. קלארק, אח"כ הוכנס לתוכה מישמש (לא הפרי, המילה שמעידה על בלאגן) מ-5 סיפורים נוספים שלו, ולבסוף, כך הבנתי, כמעט הכל נזרק לפח. למעשה, קיובריק וקלארק גיבשו את הרעיונות והעלילה ביחד, כאשר אחד ניתב את זה לספר והשני לסרט, במקביל ובשיתוף.
מה שמזכיר לי, למישהו יצא לקרוא את Red Alert, עליו מבוסס ד"ר סטריינג'לאב?
אגב, 2001
אודיסאה 2001 או איך שלא קוראים לסרט הזה עם לסלי נילסן מצטרף לרשימת הסרטים "יכולתי להיות עם בדיחה אחת מצחיקה, אני נשבע רק אחת, אבל אז לסלי נילסן נבחר בקאסט ושם אותה בקטוגריה של אחרי חצי סרט אפשר ללכת לישון"
אגב, 2001
יופי של צירוף מקרים, ראיתי את הסרט הזה לפני יומיים וחשבתי שהוא סרט נידח שיהיה מטומטם כמו כל סרטיו של לסלי נילסן ואכן הוא ענה על הציפיות והיה מטומטם אבל לפחות צחקתי מהשטויות שקורות בו.
אגב לסלי נילסן, זה אני או שכולם מתבלבלים בין לסלי נילסן לסטיב מרטין?
מה,
הם לא אותו בן אדם?
היי, סטיב מרטין הוא בנאדם
מצחיק, גודדאמיט! האיש היה אורין סקריבלו, רופא שיניים!
ורוקסאן, למרות היותו סרט די גרוע באופן כללי, שווה צפיה רק בשביל מונולוג בדיחות האף שלו.
והוא משחק במגוון גדול של סרטים, לא באינסוף פרודיות עלובות שהקהל בהן מת לצחוק, אבל לא מוצא סיבה.
ובחלק מהסרטים האלה (גרנד קניון, לדוגמה) הוא גם משחק טוב .
סטיב מרטין אמנם לא שולת!!!1, אבל הוא שחקן טוב וקומיקאי טוב, ורק בגלל שיש לו שיער לבן, זאת לא סיבה להתבלבל בינו לבין לזלי נילסן.
אכן, סטיב מרטין שחקן לא רע
במיוחד אהבתי אותו באבי הכלה (אולי כי זה הסרט היחידי שלו שראיתי). ולשהשוות אותו ללסלי נילסן??? מילא לריצ'רד מולר נילסן, אבל ללסלי???זה פשוט העלבה
שאלונת
מכיון שהמילון העין-דגי עוד לא פורסם במלואו, שאלתי היא,
מאיפה המושג "שולת!!!1" הגיע
זה כבר לא עניין למילון,
אלא ל-FAQ (שאלות שנשאלות לעתים קרובות במיוחד, ובצדק).
שולת!!!1 הוא ביטוי מיובא מפורום המד"ב של אורט (לשעבר יואל), שבו הוא שימש במקור לתאור צורת הביטוי של שוכני רשת מסוימים, בעלי טעם ספרותי רע, יכולת איות לוקה בחסר, נטיה להשתמש בעודף סימני קריאה, וחיבה מיוחדת למילה "שולט" (במובן Rules, כלומר אחלה, סבבה, מצטיין, מעל הממוצע, משובח, נעלה). ושורות ארוכות של סימני קריאה נוטות להסתיים ב-1. ככה זה.
מסכימה איתך לגבי הספר.
"הניצוץ" הוא ספר מעולה. קודם כל זה מאסטרפיס של אימה, שהשאיר אותי עם התמוטטות עצבים ופוביה קשה משיחים שגזומים בצורת חיות. שנית, זה פשוט ספר כתוב היטב. אפילו אם הסרט היה יותר טוב, פשוט *חבל* לראות אותו לפני הקריאה. לכו למקור.
וחוץ מזה, צריך להוציא חוק שמחייב סופרים מתחילים לקרוא קינג, גם אם הם חושבים שהוא כותב זבלונים. שילמדו משהו על איך לכתוב דיאלוגים טבעיים ותיאורים שגורמים לך להרגיש את הדשא מתחת לרגליים של הגיבור.
הסרט לא רע.
לא חשבתי שהוא מדהים, אפילו בפעם הראשונה שראיתי אותו, אבל הוא בטח לא רע. הצילומים, אכן, עושים חוויה של ואו. אבל גם השאר.
ניקולסון דווקא עשה את התפקיד יופי, ובהחלט קרוב לדמות שבספר (ובספר הוא גם התחיל בתור די פסיכי עם נטיות פרנואידיות, רק ששם הוא התפתח להרבה יותר…) ויש לזכור שיש רקע בספר שקשה להכניס בסרט, ולכן צריך ליצור את תכונות הדמות כשהן יותר מודגשות.
מה שעצבן אותי היה הסוף. עצבן אותי ברמה שאין כדוגמתה. במקום הבחירה החופשית שקינג נותן לדמויות שלו בכל צעד, גם כשהן למעשה לכודות בקורי החיים שלהן, הסוף של הסרט (התמונה) רימז על כך שהכל היה סגור מראש. ממש עצבן אותי. ומילא אם הסוף היה טוב יותר מהסוף המקורי, אבל הוא לא היה. הוא לא הביע יותר, לא היתה לו יותר משמעות, סתם לתקוע סוף אחר כי קיובריק חשב שיש לו משהו חכם יותר להגיד מאשר לקינג (אגב, היחיד שעצבן אותי יותר בקטגוריה הזו של "הסוף שלי יותר טוב" היה לינץ' עם הלינץ' שהוא עשה בסוף של חולית. אבל נעזוב זה, כבר קיטרתי על זה מספיק במקומות אחרים…)
אכן
בהתחשב בסרטו האחרון, כנראה שהברזלן צודק.
ועדיין – גאון, גאון, גאון.
''המהירים והזועמים''
אם אני לא טועה הסרט הזה ייקרא בארץ "מהיר ועצבני".
או פשוט
"המהירים והזועמים מתים"
לא מתים מצחוק. סתם מתים(כל זה כחלק מהקפיין פורץ הגבולות נגד מהירות מופרזת בכבישים, ובכלל).
וכנראה שסרט זה לא מספיק.
תקראו את זה.
http://www.scifi.com/scifiwire/art-main.html?2001-07/02/10.15.film
וגם את זה.
http://www.scifi.com/scifiwire/art-main.html?2001-07/03/09.30.games
מה ג'וד לאו עשה קרחת ?לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
זה לא יפה .
ג'וד לאו *לא* עשה קרחת.
ובמילה "לא", אגב, יש רק א' אחת.
הוא כן .
אבל אני ראיתי אותו עם קרחת .
עשה, עשה...
אני חושב שראיתי ראיון קצר איתו בספיישל על A.I. בסקיי-ניוז – וראשו היה מגולח למשעי.
אבל זה אני…
עוף טופיק קל - 'ממנטו'
נאמן לבקשתו של הדג ש'אם כבר עוף – אז בדו"ח קופות' להלן עוף קטן ונחמד בנושא סרט חביב-דג עוד טרם הגעתו לארצנו – 'ממנטו'.
1. השמועה אומרת שהסרט יוקרן בפסטיבל הסרטים בירושליים. מישהו יודע מתי ואיפה?
2. הסיבה שאני שואל את 1 היא שבאמצעות דרכים עלומות וכד' הספקתי כבר לראות את הסרט, ואני ממש מעוניין לראות אותו שוב, במיוחד בקולנוע. זה אחד מאותם סרטים (כמו 'החשוד המיידי', 'מועדון קרב' ויש האומרים גם 'החוש השישי') שמומלץ מאוד לראות פעמיים, לפחות.
אינני מתכוון לספיילר את הסרט (זה יהיה רע מאוד) ולכן אומר רק שהוא מצוין, ושבניגוד לסרטים רבים שמעליבים את האינטיליגנטציה של הצופה, הסרט הזה מחניף לה מאוד, לפעמים אפילו יותר מדי. היו נקודות בסרט שהרגשתי כמו מי שפותר חידת חמיצר.
3. מי שמעוניין להגיע לסרט 'נקי לחלוטין' מוזמן לא לקרוא את הפסקה הזאת, שמכילה את שני הדברים שאמרו לי על הסרט לפני שראיתי אותו, שלדעתי בלעדיהם היה קשה מאוד להיכנס אליו. מי שלא מעוניין, שלא יקרא.
א. גיבור הסרט סובל מהפרעה בזיכרון (נדמה לי שרד פיש פרט את זה מתוך הטריילר)
ב. הסרט מסופר מהסוף להתחלה (כה טען אח שלי, וזה לא מדויק)
זהו.
ממנטו יוקרן בפסטיבל
ב14 ו17 ביולי
בשעות 20:15 ו22:30 בהתאמה
והנה קישור לאתר של פסטיבל הקולנוע:
http://www.jff.org.il/
חשיפה ציבורית נרחבת ל'ממנטו'
לאלתר!
אני חושבת שזה לא צודק שסרט כמו 'ממנטו' קיבל יומית נשכחת ולא איזה תצפית נרחבת. *hint-hint*.
וחוצמזה – אכן, אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי, אם לא המעניין מכולם.
ואיך יקבל תצפית אם הוא כבר יצא?
פריוויואים הם לסרטים שעוד לא יצאו לקולנוע.
מרגע שסרט הושלם ויצא למסכים, הוא יכול לקבל ביקורת, או כתבה כללית (משהו על הבמאי, על ההבדל בין הסרט לבין הקומיקס/ספר עליו הוא מבוסס, וכו').
כתבה כללית? מה זאת אומרת?
היה כבר כזה משהו באתר? כל זאת ועוד צפיו של מישהו נחמד ומתחשב שיענה לי על השאלה הזאת.
בבקשה:
http://www.fisheye.co.il/index.php3?cat=4
מה הייתם עושים בלעדיי?
אר, מתאבדים.
או הולכים לכפתור הצהוב והגדול שכתוב עליו "בכללי" (לא! באמת יש אחד!)
רק שאני עשית את זה
בשש מילים פחות.
אין כמוני!
התכוונתי לביקורת.
במה טיפה'לה יותר מרכזית ממה שיש לו כרגע (להלן היומית הנשכחת).
ווטאבר.
הבנתי, אבל בשביל ביקורת
'ממנטו' צריך קודם כל להגיע.
מכיוון שכבר יש לו תאריך הפצה (עד כמה שאפשר לסמוך על התאריכים שחברות ההפצה מספקות) – הוא יקבל את הביקורת שלו. זה רק לא יהיה עכשיו-עכשיו, אלא עוד חודש בערך.
אגב, האם יכולה להתפרסם כתבה באתר
לפני שהסרט הגיע לאקרנים (לדוגמה ממנטו, שרק, ברידג'ט ג'ונס) למשל אם מישהו רואה איזה סרט בחו"ל או בפסטיבל כלשהו או בטרום בכורה?
אנחנו נשמח לקבל כתבות כאלה,
אבל לא נפרסם אותן עד שהסרט ייצא בארץ, כדי שגם לאנשים אחרים יהיה צ'אנס לראות את הסרט ולהגיב.
וואלה? אז היכונו לניסיון מס' 4
אני כנראה אראה בניו יורק את A.I. בעוד שבועות ספורים.
אבל זה אני…
וואלה? וואלה??? מה זה שבועות
ספורים? בוא נאמרמ ב4/8 כי אם כן יש סיכוי טוב שניפגש.
וואלה? וואלה???
באמת יש סיכויים יותר טובים לפגוש מישהו בעיר עם 10 מיליון תושבים מאשר במדינה של 6 מיליון…
אה, ואתם יודעים מה אומרים על ניו יורק –
בניו יורק אתה אחד ממיליון, אבל תמיד יהיו עוד עשרה כמוך…
יכול? רצוי!
אחרת איך נדע האם כדאי להצטופף בבכורות? כמה שיותר מוקדם- יותר טוב! (בהנחה שכבר יש תאריך הפצה בארץ, או שבזמן הפרסום נראה כאילו הסרט לא יגיע למסכים- כמו בטרילוגיה מבוכים-תא-רד
עוף טופיק קל - 'ממנטו'
עוד בקשר לממנטו – האתר הרשמי המצויין והמבלבל לא-פחות מהסרט עצמו. מומלץ לבקר אחרי הצפייה בסרט:
http://www.otnemem.com/
שאלה לחתול
אפשר לקבל בבקשה את קורות חיו של למוני סניקט? ומה הסיפור אם ביאטריס?