קווינט, אחד מהמבקרים באתר AICN, יכול לזקוף לזכותו לפחות הישג אחד: הוא האיש שגילה לעולם את אובה בול. קווינט היה זה שהסב את תשומת הלב האינטרנטית בפעם הראשונה ל-'House of the Dead', שעד אז אף אחד לא שם לב אליו, הצביע וקרא בקול גדול: זהו, רבותי, לא סתם סרט גרוע – זה סרט של הבמאי הגרוע בעולם. משם העסק התגלגל, שמו של בול הפך לבדיחה קבועה, והיום רבים יודעים לקבוע שאובה בול הוא הבמאי הגרוע בעולם, גם אם רובם לא ראו אף סרט שלו.
ובכן, אותו קווינט התייצב השבוע והכריז: בול הוא כבר לא הבמאי הגרוע ביותר בעולם. לא שהיצירה האחרונה של בול הרשימה את קווינט במיוחד, או משהו; הוא רק ראה את 'Meet the Spartans' והחליט שג'ייסון פרידברג ואהרון זלצר לקחו מבול את התואר.
לפרידברג וזלצר יש היסטוריה. הם היו שניים מבין הרבה התסריטאים שעבדו על סדרת הפארודיות 'מת לצעוק'. אחר כך הם נפרדו מחבורת 'לצעוק' והתחילו לעשות סרטים משלהם בז'אנר הסרטים ששמם נגמר ב-Movie: לפני שנתיים – 'Date Movie', שבארץ נקרא 'מת לדייט', ולפני שנה – 'Epic Movie', שבארץ לא הוקרן, וטוב שכך. את שני הסרטים האלה היה לי העונג לא לראות, ושניהם נחשבים לבלתי נסבלים אפילו בסטנדרטים הממש לא תובעניים של סרטי הפארודיות. שוב ושוב נשמעות הזעקות: זה פשוט לא מצחיק. זה לא קרוב להיות מצחיק. בימד"ב שני הסרטים קיבלו ציונים של 2 נקודה משהו.
אבל יש בעיה: הסרטים האלה הכניסו כסף. אמנם לא המון, אבל הכניסו. הדבר היחיד שזה מוכיח הוא שאם תכניס מספיק רפרנסים לתרבות הפופ לתוך טריילר, יהיו אנשים מסוימים שילכו לראות את הסרט; בוודאי שזה לא מעיד על יכולת כלשהי מצד שני הבמאים. אותו הדבר נכון, למרבה הצער, גם לגבי הסרט החדש שלהם, ששמו לא מסתיים ב-Movie: קוראים לו 'Meet the Spartans', והוא פארודיה, כמובן, בעיקר על '300', כשלתוכו נדחפו גם התייחסויות – שימו לב שלא אמרתי "בדיחות" – להרבה סרטים אחרים שיצאו בשנה האחרונה. התוצאה, כמה לא מפתיע, לא מצחיקה באופן קיצוני – אם שואלים 96% מהמבקרים, או את משתמשי ימד"ב, ששוב דירגו את הסרט באזור ה-2. אבל שוב, למרבה הצער, הסרט הזה עשה כסף. הוא אפילו הגיע למקום הראשון השבועי, אם כי בהפרש קטן. 'Meet the Spartans' הכניס 18.7 מיליון דולר – כמעט בדיוק אותו הסכום שהכניסו 'Date' ו'Epic' לפניו. אפשר להתאבל, אפשר לבכות על הטמטום ההולך וגובר של קהל צופי הסרטים האמריקאי, אבל זה לא יעזור. במקום זה אפשר ללכת לראות סרט אינטליגנטי ומתוחכם. כמו למשל 'רמבו'.
קודם כל, רגע של בלבול. לסרט הראשון בסדרת 'רמבו', סדרת האקשן האולטימטיבית של שנות השמונים, לא קראו 'רמבו'. קראו לו 'משחק הדמים'. לסרט השני קראו במקור 'Rambo: First Blood Part 2', ובעברית פשוט 'רמבו 2'. לסרט השלישי כבר קראו 'רמבו 3' בכל מקום. 19 שנים עברו, וסילבסטר סטאלון התחיל בפרוייקט הקאמבק המוזר שלו, במסגרתו הוא עושה המשכונים לא-גרועים-כמו-שאפשר-היה-לחשוב לסדרות הותיקות שלו. אבל לסרט החדש בסדרת 'רמבו' הוא החליט לקרוא לא 'רמבו 4', כפי שהיה הגיוני, וגם לא 'רמבו: 19 שנה אחרי', אלא פשוט 'רמבו'. בלי שום תוספת, מספר או כותרת משנה. אם הכוונה היתה לבלבל את צופי ה-DVD, אז היא הצליחה מעל למשוער. בעוד כחצי שנה, כשצופים תמימים ונוסטלגיים יירצו קצת נוסטלגית אקשן, הם ימצאו בספרית ה-DVD את 'רמבו', 'רמבו 2' ו'רמבו 3'. איזה סרט אתם חושבים שהם ייקחו? כמובן, את הסרט הלא נכון. זה כבר לא בלבול כרונולוגי בנוסח סרטי 'מלחמת הכוכבים', שאמנם יצאו בסדר משונה, אבל לפחות היו ממוספרים; זאת כבר התאכזרות לצופים. בארץ הסרט קיבל את השם 'ג'ון רמבו' (על משקל 'רוקי בלבואה'), שלא מסגיר הרבה בקשר למיקום שלו בסדרה, אבל לפחות שונה מהשמות האחרים.
אז מה עם הסרט עצמו? כאמור, לפי המבקרים הוא באמת לא גרוע כפי שניתן היה לחשוב. כן, הרעיון של סילבסטר סטאלון שחוזר לכתוש את הרעים, זקן ב-19 שנה, נשמע מגוחך. אבל הסרט בסך הכל נשאר נאמן למורשת הסדרה, שאף פעם לא היתה קולנוע איכותי במיוחד, אבל סיפקה מכות ודם למי שרצה. בשנות השמונים רמבו היה מלך העולם, היום הוא מקסימום אנקדוטה בשולי סיכומי השנה – אבל הוא הביא 18 מיליון.
כאן עולה שאלה מעניינת: לאן נעלם קלוברפילד? הרי רק בשבוע שעבר היצור הענק הרס את ניו יורק ברעש גדול, עם הסכום הגבוה ביותר שחודש ינואר ראה אי פעם. היום, חבורת ספרטנים מפגרים וכוכב אקשן זקן לקחו את שני המקומות הראשונים עם פחות מחצי ממה שעשה קלובר בשבוע שעבר. גם במקום השלישי הוא לא נמצא – כאן נמצא '27 שמלות', עם ירידה של 41% מהשבוע שעבר. ההייפ של 'קלוברפילד', מתברר, היה מספיק כדי להחזיק אותו למעלה במשך סוף שבוע אחד בדיוק, והשבוע הוא נמצא במקום הרביעי, אחרי אחת מהנפילות הגדולות ביותר שראינו אי פעם לסרט במעמדו: 68%. יותר משני שליש. מ-40 ל-12 מיליון בתוך שבוע. זה מאוד חריג שסרט שפתח עם 40 מיליון דולר לא יגיע ל-100 מיליון בהכנסות כוללות, אבל זה כנראה המצב. לא שכל זה אומר ש'קלוברפילד' הוא לא סרט מצליח – הוא הפך לעסק משתלם כבר בשבוע שעבר – אבל הוא קבע הגדרה חדשה לביטוי "סיפור לשבוע אחד".
אל המקום החמישי נכנס 'ללא עקבות' ('Untracable'), מותחן שמנסה לשלב את 'הרשת' עם 'המסור'. הפסיכופט התורן חוטף אנשים ומחבר אותם למתקני הריגה איטית המחוברים למונה הצפיות באתר שלו. ככל שיותר אנשים ייכנסו לאתר – כך האדם ימות יותר מהר. הציבור, איך לא, נוהר בהמוניו (לאתר, לא לסרט, חלילה). מוסר ההשכל: האינטרנט היא מהשטן. דיאן ליין היא הסוכנת התורנית שבעקבות הפסיכופט התורן. טכנופוביה אמנם מאוד באופנה, אבל פחד מהאינטרנט זה לגמרי המילניום הקודם, והסרט הזה לא תפס קהל גדול מדי, עם הכנסות של 11 מיליון דולר בלבד.
המועמדויות לאוסקר הוכרזו השבוע, והסרטים שקיבלו את עיקר המועמדויות נהנים מהתוצאות. 'ג'ונו', למשל, ממילא היה אלוף הירידות המתונות – אז עכשיו, אחרי שהסרט הקטן והסימפטי הזה הפך לסרט קטן וסימפטי שמועמד לאוסקר בקטגוריות הסרט, הבמאי, התסריט והשחקנית, הכנסותיו חזרו לנוע כלפי מעלה. למרות ירידה קלה במספר הקולנועים בהם הוא מוצג, הכנסות הסרט עלו במעט, ועמדו השבוע על 10.3 מיליון דולר. כתוצאה מכך הסרט עבר – מוקדם מהצפוי – את קו ה-100 מיליון דולר. כבר הזכרתי שמדובר בסרט קטן? התקציב של 'ג'ונו' מוערך ב-2.5 מיליון דולר, שזה, כאילו, כלום. מבחינת היחס בין הוצאות והכנסות, הסרט נכנס לפנתאון של 'החתונה היוונית שלי' ו'פרויקט המכשפה מבלייר' – סרטים שכל מפיץ היה מת להשיג כמוהם פעם בחיים. מבחינת האולפן, 'ג'ונו' הוא זכייה בלוטו. חוץ מזה, הוא גם – בהפרש עצום – הסרט המצליח ביותר מסחרית מבין חמשת הסרטים המועמדים לאוסקר הסרט הטוב ביותר.
הסרט הפחות מצליח מסחרית מבין המועמדים – בינתיים, לפחות – הוא 'זה ייגמר בדם' בבימוי פול תומס אנדרסון, המועמד בשמונה קטגוריות. דניאל דיי לואיס, על פי ההימורים, יכול כבר לתרגל את נאום הזכייה שלו (כשקיבל את פרס איגוד השחקנים, הוא דיבר אך ורק על הית' לדג'ר). המועמדות – וגם הגדלה משמעותית של מספר הקולנועים – הכניסה בפעם הראשונה את 'זה ייגמר בדם', שמוקרן כבר חמישה שבועות, לעשיריה הפותחת. הוא נמצא במקום השמיני עם כ-5 מיליון דולר. מחוץ לעשיריה, 'ארץ קשוחה' הכפיל את הכנסותיו ועלה מהמקום ה-19 ל-15, 'כפרה' צבר 4 מיליון דולר נוספים, ו'מייקל קלייטון', הותיק מבין המועמדים, שכבר ירד כמעט לגמרי מהמסכים, התקמבק אל כאלף בתי קולנוע ועלה מהמקום ה-41 בשבוע שעבר למקום ה-17 השבוע. מסקנה: משתלם להיות מועמד לאוסקר. תנסו את זה פעם.
עוד מועמד לאוסקר שעליו אולי שמעתם הוא 'בופור', המועמד לפרס הסרט דובר השפה הזרה הטוב ביותר. אבל הפרס הזה אמנם מעניין אותנו אולי, אבל את האמריקאים ממש לא. בשבוע שעבר 'בופור' הוקרן בשני בתי קולנוע בארה"ב, והכניס סכום לא מרשים משום בחינה של כ-6,500 דולר. השבוע הוא עשה בדיוק את אותו הדבר. מסקנה: משתלם להיות מועמד לאוסקר, אבל בעיקר אם אתה דובר אנגלית.
ונסיים בכמה מזל-טובים: מזל טוב ל'אוצר לאומי: ספר הסודות' ול'אלווין והצ'יפמנקס' עם הגעתכם ל-200 מיליון. מזל טוב גם ל'אני האגדה' שחוגג 250 מיליון . עד מאה ועשרים.
בשבוע הבא: ג'סיקה אלבה ברימייק האימה 'העין', ושתי קומדיות – 'על גופתה המתה' ו'Strange Wilderness'. בינתיים אל תחשבו יותר מדי על ספרטנים, זה לא בריא.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
ספרטנים זה כל כך 2007
הסרט הזה זכה למאות אלפי פארודיות בזמן שהוקרן. על מה נשאר לצחוק (בהעדר מילה אחרת), על העיצוב של הסלעים?
על המלחמה שלהם במה שהוא כנראה כל כך 2006
בוראט ואזמאט.
שביתת התסריטאים
מה קורה איתה?
הם שובתים או לא יש הסכם או לא? ומה ההשפעה של זה על העולם? פשוט לא שמעתי שהיה הסכם ומצד שני עולם נוהג כמנהגו.
וחשבתי גם – עד כמה יש לזה קשר לעולם בכללותו – הרי השביתה היתה של תסריטאי ארה"ב אם אינני טועה. וקולנוע נוצר גם במדינות קטנות ובלתי נחשבות אחרות (מה שנקרא סרט זר) למשל צרפת או איך קוראים לזה אנגליה. אז גם אם כל התעשיה בארה"ב תשותק יהיה לכאורה מה לראות. ואולי אפילו מן שביתה תאורטית כזאת תהיה מקור לפריחה ושגשוג והכרות של הקהל הרגיל עם חומרים תרבותיים שהוא לא הכיר. מה דעתך על התיאוריה?
ועוד תמיהה, אם אני צודק, מה בעצם מונע מבמאי בארה"ב לקחת תסריטאי מאירלנד או יפן ולצפצף על התסריטאים בני ארצו? משהו פה אני לא כ"כ מבין.
ולסיום למה באמת הדוחקו הוא סביב ארה"ב ולא העולם? למה בעצם ארה"ב נחשבת המדד העיקרי?
שביתת התסריטאים
לגבי תסריטאי זר , אם תקח תסריטאי מיפן או אירלנד אתה תקבל מישהו שהוא קלולס בתרבות,סלנג,פניייה לקהל המתאים וכו' מה שדיי יהרוס לך את הסדרה/סרט.
.
אז לא זה לא יעבוד.
ולגבי הדוחקו פשוט לרד פיש אין כוח לעשות במחשבון
התסריטאים עדיין שובתים.
אבל לאחרונה התחושה היא די אופטימית. ההסכם עם הבמאים הביא להרגשה שהסכם עם התסריטאים הוא רק עניין של זמן, וכנראה לא הרבה זמן. ככל הנראה טקס האוסקר יתקיים כמתוכנן (אבל לך תדע).
ארה"ב היא המדד משום שהוליווד שולטת בשוק הקולנוע העולמי, וארה"ב היא המקום בו כמעט כל הסרטים ההוליוודיים יוצאים *לראשונה*. לוקח פרק זמן של בין שבוע לשנה עד שהסרטים האלה מגיעים לאנגליה, לגרמניה, לפינלד או לקוסטה-ריקה, ולכן לדווח על המתרחש בהם זה בדרך כלל חדשות של אתמול.
שנה של ''קולנוע זר''
אבל נשארה לי שאלה אחת – בגדר של תהיה פילוסופית…
מה לדעתך היה קורה אם השביתה ממשיכה, והקולנוע ההוליוודי קורס לשנה? אז היתה לנו שנה של קולנוע רק לא אמריקאי. זה מה שיש. איך זה היה משפיע על הקולנוע – ועל האנושות?… נראה לי שווה מחשבה. וגם האמת נראה לי ניסוי מעניין ולא רע בכלל. כמובן שאחר כך הייתי שמח שהיינו חוזרים לגם קולנוע אמריקאי. אבל אולי יותר צנוע כשהם היו רואים שהעולם יכול להסתדר בלעדיהם.
אה, ומה עם מצפן המוזהב – עבר בעולם את ההשקעה?
אני לא חושב ששנה אחת תשנה את הרגלי הצריכה במשהו.
אבל לקולנוע הישראלי זה יעשה רק טוב.
"עבר בעולם את ההשקעה" זה לא מצב של 0 או 1. מספרית הוא "עבר את ההשקעה" בעולם, אבל עדיין קשה להאמין שהאולפנים הרוויחו ממנו הרבה (מה גם שלא זכור לי שהופק המשכון עבור סרט שהתקבל כ"כ רע באמריקה).
רגע מצויין להוסיף
שהקולנוע האמריקאי הפך למוביל בעולם תודות למלחמת העולם הראשונה, שהשתיקה את תעשיית הקולנוע האירופאית – המובילה בעולם עד אז – למספר שנים טובות.
נקודה למחשבה כשל עצמה.
ראיתי את EPIC.
הסרט הוא שעה ומשהו של שעמום. ראיתי ואולי צחקתי פעם אחת. וגם זה לא היה בגלל משהו מצחיק. ללא ספק הסרט ההכי גרוע שראיתי אי פעם.
מחאה שקטה
אני מסתכן בחוסר מקוריות ובמטר של תגובות נגד, אבל אני בכל זאת חייב למחות על המשפט שסדרת רמבו מעולם לא היתה קולנוע איכותי במיוחד וכו'. "משחק הדמים" הוא בפירוש סרט טוב מאוד עד מצוין.
מש''א
(וזה גם מה שאני אמרתי)
זה גם מה שכתבת בלפחות 600 מילה
http://www.fisheye.co.il/first_blood
אהמ, עידון, אהמ.
זאת לא אמורה להיות עונת מלפפונים מוזהבים?
היה לי קצת מוזר לראות כאלו מספרים בחודש ינואר. הו, היכן ימי ה-"slump" העליזים עם הפקות כושלות כמו 'האי' שסיפקו לנו קצת בידור? היום כל קומדיה זניחה מרוויחה יותר מהסרטים ההם.
מסתבר שהתחושה שלי נכונה. לפי מוג'ו, ההכנסות השנה לחודש ינואר גבוהות ב- מיליון דולר (או 20%) מבשנים רגילות.
ב-150 מיליון דולר
אין לי מושג לאן זה נעלם.
''משתלם להיות מועמד לאוסקר...
…אבל בעיקר אם אתה דובר אנגלית"
זה סוג של מלכוד 22, לא?
ממש לא.
אין כאן מעגליות, אין כאן שום דבר בלתי אפשרי באמת, אין כאן אפילו מלכוד, בעצם. יש כאן בסך הכל תנאי.
הכוונה היתה, מן הסתם, למקרה 'ביקור התזמורת'
שנפסל מלהתחרות על האוסקר מכיוון שהכיל יותר מדי אנגלית.
אז לגבי סרטים לא-אמריקאיים – משתלם לזכות באוסקר אם אתה מדבר אנגלית, אבל אם אתה מדבר אנגלית אתה לא יכול להיות מועמד לאוסקר. אכן מילכוד.
בטח שאתה יכול. פשוט לא בקטגורית הסרט הזר.
אני לא רואה כאן מלכוד.
במלכוד 22 יש מעגליות – כדי להשיג מה שרוצים, צריך קודם להשיג משהו, שכדי להשיג אותו צריך להשיג קודם את מה שרוצים. או שכדי להשיג מה שרוצים, צריך להוכיח שלא רוצים אותו על ידי סירוב לקבל אותו, ואז לא יתנו לך אותו. זה משהו הרבה יותר קיצוני.
מה שרד אמר.
בואי לא ניכנס לדיונים מסחררים על מהות מלכוד 22 ומלכודים בכלל על מה שבסה"כ היה סוג של הלצה מתחכמת, גם אם לא מצחיקה או מתוחכמת במיוחד.
ברור גם שסרטים זרים יכולים להיות מועמדים לאוסקר (ואפילו לזכות) גם אם הם דוברים אנגלית – פשוט לא בקטגוריה של "הסרט הטוב ביותר בשפה שאינה אנגלית".
בקשר ל- 'ללא עקבות'.
מדד הצופים במתקן העינוים, נשמע לי די טיפשי..
למה לא לחסום את השרת או לאתר אותו לפי נתונים מזהים (IP וכדומה)?
כבר עברנו את שנות ה-90.
(זה בהנחה שהניטפוק הנ"ל יהיה הבעייה הכי גדולה בסרט).
אם זה היה כל כך פשוט, הסרט היה נמשך 10 דקות
מנסים לעשות את זה, אבל זה רק מוביל ליותר שיחות טכנובבל.
זה בגלל שהשרת עובד לפי השיטה העשרונית.
כמו האצטקים.
בקשר ל- 'ללא עקבות'.
עושים את זה, אבל חותכים את ה-IP האדום במקום הכחול, ועכשיו מדד הצופים רק עולה מהר יותר.
פשוט לא יכול להיות שיש סטטיסטיקות רמבו.
רמבו הרג רק אדם אחד בסרטו הראשון? איזה לפלף.
או שזה סתם צירוף מקרים שהוא שיחק ב"מינכן" יהודי, ועכשיו הוא משחק פרטיזן יהודי בסרט החדש ""Defiance
האם אושרי כהן שירת בצבא?
או שסתם במקרה הוא שיחק חייל ב'בופור' ועכשיו ישחק חייל גם ב'לבנון'?
אושרי כהן שירת בצבא
אולי לא שירות מלא, ובטח שלא קרבי, אבל לטעון שבכלל לא זו טעות.
נתפשר על אוהד קנולר?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%3F
חזור אלינו עם התוצאות.
הוא לא.
לא עניתם על השאלה שלי
הוא כן, זה פשוט תלוי בהגדרה שלך ליהודי. אימו של רדקליף היא יהודיה, מה שסביר ויתן לו זכות לקבל אזרחות ישראלית. הוא פשוט לא מאמין ביהדות.
אמא של רדקליף הפכה את דניאל קרייג ליהודי?
הכנס בדיחת ~היא נתנה את השורה של רון להרמיוני~ כאן
זה אומר שהוא יהודי. יכול להיות שהוא לא דתי, כמו שיש בארץ הזו כמה אנשים שבתעודת הזהות מוגדרים כיהודים אף על פי שהם חילונים גמורים ו/או לא מאמינים באל כלשהו.
לא עניתם על השאלה שלי(בכוונה השארתי את הכותרת)
אז הוא כן או לא?
כי עם הפרצוף שלו, אם אני הייתי צריך ללהק אותו לסרט על השואה, לא בטוח שהייתי בוחר בדמות הפרטיזן היהודי דווקא.
כן ענו.
ג'יימס בונד לא יהודי, הארי פוטר כן.
ואין לי מושג מה ההערה שלך על המראה שלו ואפשרויות הליהוק אמורה להביע. יש גם יהודים בהירים, אתה יודע.
זה יפה שמישהו הצליח להבין את הבלבול שלי
ולהפוך אותו לתשובה רלוונטית.
''בהירים''? מה זה אומר?
ליהודים אשכנזים יש, *בדרך כלל*, לא תמיד, אף ארוך ומעונקל, אצל חלק יותר ואצל חלק פחות, ושיער שחור ומקורזל, וגוון עורם שונה לעתים קרובות מגוון עורו של תושב מזרח אירופה ממוצע; הוא מעט כהה יותר.
דניאל קרייג נראה יהודי בערך כמו שאני חציל. נכון, יש יהודים אשכנזים שלא נראים כמו הטיפוס שתיארתי, אבל רובם כן, פחות או יותר. ליהוקו של דניאל קרייג כיהודי טיפה צורם, לי לפחות, באופן רפלקסיבי. מבחינה הגיונית, כמובן, אין סיבה שהא לא ישחק יהודי. כאמור, יש יהודים שדומים לו. אבל הוא בשום פנים ואופן לא מתאים לדמות היהודי האשכנזי שצרובה במוח שלי ושל, אני בטוח, אנשים רבים נוספים. אנשים יראו את קרייג בקולנוע בתור פרטיזן יהודי ויגידו: "זה יהודי, זה? מסחיקים אותי".
אז רק שאני אבין:
אתה בעד שעתוק סטריאוטיפים בקולנוע, כן?
מעכשיו, לתפקיד הבחורה הלא-פופולרית יש ללהק רק שמנות (זה הרי מדויק סטטיסטית); לתפקיד הומוסקסואלים רק אנשים עם קול גבוה ומניירות מוגזמות (שיעור גדול יותר בקרב האוכלוסיה הרלוונטית, נו); ולתפקיד רוסים רק אנשים בגודל טנק עם באס ונטייה לחיסול ארגזי וודקה (אמרו ברמבו, זה בטח נכון).
לא. כנראה מעדתי בניסוח.
מן הסתם, מותר לקרייג לשחק יהודי. יש יהודים שנראים שונה מהטיפוס הרגיל. רק מה, בכל זאת יש כאן בעיה.
הדוגמאות שנתת לא טובות, לא קשורות ודי מעצבנות. מצטער. אתה נתת דוגמאות לסטריאוטיפים חברתיים שאינם נכונים בחלק מן המקרים. אני תיארתי יהודי אשכנזי טיפוסי, לא סטריאוטיפ אנטישמי. ככה אנחנו נראים. זו עובדה. זה ביולוגי. זהו המראה שלנו כקבוצה אתנית[*]; וכנציג של הקבוצה האתנית הזו, שתווי פניו יהודיים למופת, והוא נושא אותם בגאווה, קצת לא נעים לי שלוקחים מישהו שנראה כמו יהודי אחד מתוך חמישים, בערך, לתפקיד יהודי. תאר לך, למשל, שהיו לוקחים איטלקי מובהק לשחק גרמני. סביר להניח שיש גרמנים שנראים כמו איטלקים, אבל ליהוק כזה היה גורם לגרמני הממוצע להתרעם, ובצדק. הרי אותו איטלקי כלל לא מזכיר במראהו את הגרמני הממוצע, מן הסוג שסביר להניח שתפגוש ברחוב הגרמני. לגרמני מותר להתרעם על ליהוק של בן לאום שונה שלא דומה במאום לגרמני ממוצע, אך לי אסור להתרעם על כך שדניאל קרייג, שדמיונו ליהודי הוא כדמיון שבלול לתבלול, לוהק לתפקיד *יהודי* **פולני**, תפארת האשכנזיות. הן האמירה שהיהודים נראים שונה משאר העמים לא תקינה פוליטית. אבל אנחנו כן שונים, כי ככה זה.
אני מקווה שליהוקו של דניאל קרייג הוא הליהוק היחיד בסרט המדובר איזה סרט, באמת? שיש בו בעיה מהבחינה הזאת. אם גם שאר היהודים בסרט ייראו כמו חיילי גסטפו, אוותר על הסרט.
_______________________________
אם את תכתוב שהיהודים הם לא קבוצה אתנית נפרדת, אתעצבן מאוד. אתה ראית אותי בקון, כן? עכשיו חפש תמונות של אוקראינים בגוגל. אפס קשר. אני יכול להראות לך תמונות של קרובי משפחה שלי לצד תמונות של חבריהם האוקראינים. אפס דמיון. אנחנו אחרים, ואני גאה בכך שיש משהו שמבדיל אותי מאוקראיני או מרוסי ומראה שאני יהודי.
לא, אתה דווקא די עקבי בטענות שלך,
זה רק שאני לא מצליח להבין את ההגיון העומד מאחוריהן.
ראשית, אתה לא יכול להמציא גרמני ממוצע ואז לכעוס עלי שאני נטפל דווקא לטענה שלך ולא לזו של הגרמני. הוא, אני מזכיר לך, מומצא (וממוצע) – ואתה אמיתי. שנית, בהחלט מותר לך להתרעם, אך לי מותר להגיב להתרעמות.
ולעיקר:
סטריאוטיפים הם, לרוב, נכונים. אז מה? זה אומר שצריך לתת להם ייצוג יתר בקולנוע (מעבר למה שכבר נעשה, כמובן)? העובדה שיש כזה דבר "מראה יהודי" לא אומרת שלא קיימים יוצאים מהכלל – שנובעים משוני גנטי, התבוללות, נישואים בין יהודים מעדות שונות ועוד ועוד. איך ליהוקם של אותם יוצאים מהכלל לתפקידי יהודים פוגעת, בצורה כלשהי, ביהודים? איך ליהוקים של לא-יהודים לתפקידי יהודים פוגעת במישהו?
איפה, איפה, איפה, איפה, איפה הכותרת?
בקשר לדוגמת הגרמני: שמע, אתה צודק. אני לא יכול לבוא אליך בטענות, ולא באתי. המצאתי את דוגמת הגרמני רק כדי להדגיש שלבני עמים אחרים לגיטימי הרבה להתלונן על כך שהופעתם החיצונית לא מיוצגת כראוי בסרט, בעוד שליהודים קשה הרבה יותר, הואיל ומשום מה אין הסכמה על כך שהיהודים הם עם ככל העמים, שלו מראה חיצוני מיוחד משלו. כמה סוגי מראה חיצוני. בכל זאת, קיימות עדות שונות. טוב, כנראה זו לא המחשה טובה במיוחד.
ולעיקר:
כשדיברתי על קרייג, הייתי, כפי שהמורה שלי לדיבייט אוהב לומר, "לארג"'. בטירוף. לא זכור לי שראיתי אי פעם יהודי שמזכיר את קרייג, בטח לא יהודי אשכנזי, בטח לא פולני. בשל כך התגובה הראשונית שלי לליהוק היתה שלילית מאוד. כעת נרגעתי מעט, ואני רק מקווה שקרייג יהיה חריג. אצליח, בקושי, לקבל את דמותו של קרייג אם היא תהיה מוקפת באנשים שלפחות יזכירו יהודים. יהודי חריג אחד בין עשרות נורמליים יתקבל, שכן מצב כזה סביר סטטיסטית. מנגד, אם כל ה"יהודים" בסרט ייראו כמו דוגמנים שתמונותיהם מתפרסמות בכתב העת "תפארת הגזע", הסרט יהיה מחורבן בעיני, היות שהוא יהיה לא ריאליסטי בעליל.
לא אמרתי ששחקנים לא יהודים לא יכולים לשחק יהודים. אני בסך הכול מעדיף שדמויות של יהודים ישוחקו על ידי שחקנים שנראים כמו יהודים. אדריאן ברודי, למשל, נראה יהודי לאללה.
אוהו, על פי ויקיפדיה, הוא אכן יהודי.
למה?
למה אתה מעדיף שדמויות של יהודים ישוחקו על ידי מי שאינם נראים כלא-יהודים בעליל (אני מצמצם את ההגדרה, ברשותך)?
נדמה לי ש"זה לא ראליסטי" היא לא התשובה היחידה.
''זה לא ריאליסטי'' היא אכן התשובה היחידה.
טוב, לא. יש המשך לתשובה: "חוסר הריאליסטיות מעליב אותי". לתפקיד גרמנים מלהקים שחקנים גרמנים או שחקנים שנראים כמו גרמנים; לתפקיד איטלקים מלהקים שחקנים איטלקים או כאלה שנראים כמו איטלקים; לתפקיד פרטיזן יהודי פולני מלהקים את דניאל קרייג. בירה נשר? היהודים לא חשובים מספיק בשביל שילהקו שחקן שלא נראה כמו… דרעק, נגמרו לי בדיחות "טוהר הגזע".
אדם, כאן המוח של אנדריי מדבר, ברגע נדיר של פעילות: זו תגובה רגשית נטו. זה מציק לי בקישקעס. אין סיבה הגיונית.
בהוליווד, מלהקים דמויי-קרייג לכל דבר.
באמת, תחשוב על זה – מודל היופי של הוליווד מכתיב את הליהוקים *לכל* התפקידים שם, כאשר החלוקה היא בין רעים (שיפלו במודל היופי של "מכוער", או אולי של "רשע וקר" – שהם קצת שונים זה מזה) לבין טובים (שיפלו במודל היופי של "יפה"). הדמות עליה מדובר בסרט הזה היא "טוב", ולכן מלהקים אליה מישהו "יפה".
זה הכל.
(אגב, אני מנסה, בכל הפתיל הזה, להבין ממה בנויים הקישקעס שלך, ובהשאלה, של כולנו.)
נכון, אבל
"יפה" אין פירושו "לא יהודי". בכל מקרה, זה לא משנה ולא עקרוני. כבר אמרתי שאני מוכן לקבל ליהוקים מופרכים במינון מסוים. פשוט התגובה הרפלקסיבית שלי היתה שלילית.
חוץ מזה, אני תמיד[*] מוכן ומזומן להודות בטעות, וכאן טעיתי. חיפשתי בגוגל והתעמקתי דקות לא מעטות בתמונות של דניאל קרייג. בסך הכול, ייתכנו ליהוקים הרבה יותר גרועים. לא, הוא לא נראה יהודי, אבל הוא גם לא ההפך מיהודי.
(ממה בנויים הקישקעס שלי? מתאים, מן הסתם. וברצינות, לא הבנתי מה שאלת.)
_____________________________
[*] בשאיפה, חברים, בשאיפה.
רק לשם ההבהרה:
מה שמעניין אותי בתחושות בטן הוא לא הנטייה של אנשים לפעול לפיהן, אלא נסיון להבין מה היבא להיווצרותן מלכתחילה.
אם אני רגיל לראות שחור, ופתאום אראה ירוק, אתבלבל,
ואולי, כמו במקרה הזה, קצת אתרגז.
התגובות הרגשיות שלי חזקות מאוד, ולפעמים סתם מוזרות ולא הגיוניות. אני בולוטינסקי, זוהי מסורת משפחתית. כולנו פסיכים.
יכול להיות משעשע
אם ילהקו את סמואל ל. ג'קסון לתפקיד של יהודי.
או את וופי גולדברג.
אתה לוקח בכוונה את החריגים וחושב שאתה מוכיח משהו.
וופי גולדברג היא יהודיה למחצה שאחד ההורים שלה שחור. מופת האשכנזיות? ממש.
________________________________
כל הזמן אני כותב "את" במקום "אתה". גרוזיני אני, בלב ובנשמה.
לא בדיוק
שני ההורים של וופי גולדברג שחורים נוצרים. היא נולדה בשם קארין איליין ג'ונסון ושינתה את שמה לאחר שהחלה להופיע. בהתחלה בחרה את שם הבמה "וופי קושין" (כרית נפיחות) ומאוחר יותר, החליפה את שם משפחתה לגולדברג כמחווה לנצר יהודי במשפחתה. לפי ויקיפדיה, בדיקת DNA פומבית שערכה הצביעה שהיא 92% מרכז אפריקנית ו-8% אירופאית.
באמת? הייתי די בטוח שאחד ההורים שלה יהודי.
נו, טוב, אני טועה כל הזמן. לא נורא.
''מישהי'' לא דיברה על ''אשכנזי'' אלא על ''יהודי''
ומלבד וופי שלנו, וסמי דיוויס ג'וניור, חיים בישראל בערך 70,000 אתיופים שמלהקים את עצמם כיהודים מדי יום ביומו. הם אולי לא רבים, אבל הם עדיין כהים.
סמי דיווי ג'ונס התגייר.
שמע, אני מרגיש רע מאוד, סובל מחוסר שינה רציני מאוד, ובאופן כללי עצבני. לכן אענה בשתי מילים: מישהי לא ציינה על איזה מין יהודים היא דיברה. כנראה היא התכוונה ליהודים אשכנזים, אבל שכחה לציין זאת. יש לי דברים נוספים להגיד, אבל הכול שטויות. לילה טוב.
120000 ליתר דיוק
"מלהקים"??? לא הבנתי, מה אתה רומז?.
נמרוד שנון ועוקצני.
ולמה אני רומז? לכך שבאמת הגיע זמני לישון.
כמו שהרוסי הקטן איבחן, בסך הכל חזרתי על לשונה של ''מישהי''
ואולי הערתי הערה צידית על כך שלהיות יהודי זו עבודה יומיומית.
לפני ההסבר זה מתפרש (לי בכל אופן) כהערה גזענית המפקפקת ביהדותה של קהילה שלמה, שכאילו מסווה את פרצופה האמיתי בהתחפשות ליהודים.
אם הייתי חושב שהיהודים-האפריקאים לא באמת יהודים,
לא הייתי מביא אותם כדוגמא ליהודים כהי-עור.
זה מאד מוזר שה''יהודי הממוצע'' שלך מזכיר קריקטורה אנטישמית.
אתה יכול לומר "כן, זה בגלל שבכל סטריאוטיפ יש קצת אמת". מצד שני, יכול להיות שיחסי הסיבה והמסובב הם הפוכים לגמרי: אתה תופס את הסטריאוטיפ כ-blueprint לפנים היהודיות ו*לכן* יהודים בהירים נתפסים בעינייך כיוצאי דופן. בלי סטטיסטיקות משכנעות, כל טענה בדבר פרצוף יהודי ממוצע היא דיבור בעלמא.
חוץ מזה, אתנוס יהודי? אתה בוודאי מתלוצץ. אין ספק למשל, שלאלון מזרחי ולגלית גוטמן יש תווי פנים משותפים רבים: לשניהם יש אף, ועיניים ואוזניים. במילים אחרות, יהודים נראים פחות או יותר, בכפוף למידת ההיטמעות שלהם, כמו האוכלוסייה המקומית.
ההגדרה ההלכתית היא רק פסבדו-ביולוגית: אני מזכיר לך שחלק מעולי בריה"מ הם רק רבע יהודים (מבחינה ביו-הלכתית). זאת אומרת שלפחות 75 אחוזים מהמטען הגנטי שלהם מגיע מי-יודע-מאיפה. אתה אולי לא דומה לחברים האוקראינים שלך, אבל – עם כל הכבוד – אתה לבדך לא דוגמא לשום דבר.
היה שווה לקרוא את כל פתיל הדר שטירמר הזה
רק כדי להגיע לצירוף הבלתי מתקבל על הדעת "ביו-הלכתי". אם חושבים על זה מספיק, הצירוף הזה יכול לפעור חור ברצף החלל-זמן.
יש דברים שכל אדם צריך לאמץ מיד ללקסיקון שלו ולהנות מהם שוב, ושוב, ושוב. הרי לכם אחד מהם.
אני לא אומר ''בכל סטריאוטיפ יש קצת אמת'',
מאחר שלא הצגתי סטריאוטיפ אנטישמי של יהודי מכוער שאפו מתעקל מעל להימלאיה. תיארתי באופן מדויק למדי מראה חיצוני נפוץ מאוד אצל יהודי אשכנז.
אתה זרקת עלי דברים שלא הזכרתי כלל, ועוד ברשלנות אין קץ. אני דיברתי על יהודים אשכנזים בלבד, ואתה משווה בין גלית גוטמן, שאגב, השד יודע כמה ניתוחים פלסטיים היא עשתה[*], לאלון מזרחי. ואתה לא מסתפק בהשוואה ביניהם. איכשהו, אתה מסיק מההשוואה ביניהם ש"יהודים נראים פחות או יותר, בכפוף למידת ההיטמעות שלהם, כמו האוכלוסייה המקומית". אין לי מושג איך דבר אחד מוביל לאחר. אולי גלית גוטמן ואלון מזרחי שונים זה מזה עד בלי קץ, אבל זה לא אומר בהכרח שהם נראים כמו תושבי המדינות שמהן באו סביהם. היטמעות היתה, אבל לא מוחלטת, ונישואים בתוך העדה היהודית, שלפעמים, בעיירות למשל, התחילה ממספר מצומצם מאוד של יהודים, גרמו לתכונות מיוחדות לעלות ולטשטש תכונות של בני העמים שבתוכם היהודים ישבו.
"הגדרה הלכתית"? לא דיברתי עליה בכלל, ואני מתקשה להבין מה אתה מנסה לומר כשאתה מזכיר אותה. לא דיברתי בכלל על הצד הדתי.
חוץ מזה, באמת נמאס לי להצטדק ולנסות להוכיח שאני צודק בעניין המראה החיצוני של היהודים. ברור שאני צודק. זה מול העיניים שלך. אם אתה לא מוכן לראות, לא אשמתי.
אני וכל בני משפחתי, עשרות, מאות בני אדם, איננו דוגמה לשום דבר? סיכוי קלוש, אבל יכול להיות. מה שבטוח, מאות אלפי עולים ברה"מ לשעבר הם אחלה דוגמה שבעולם. תשאל כל עולה מברית המועצות לשעבר, והוא יגיד לך שכל רוסי יכול בקלות לזהות יהודי לפי הפנים. סבא שלי נוהג לומר: "מה שלא תעשה, אפילו תשנה את השם שלך, לא יעזור בכלום. לא מרביצים לפי תעודת הזהות, מרביצים לפי הפרצוף". אני אומר לך עובדות, דברים שאני יודע, אתה לא מאמין. לבריאות. אין לי יותר מה לומר לך.
אני אענה תגובה עניינית ושקולה יותר לאדם.
רגע, עוד דבר: אני דיברתי על יהודים. מה הקשר לאנשים שהם רק רבע יהודים? מן הסתם, הכרומוזומים שלהם רוויים בגנים שמקורם לא יהודי. לא ראיתי בכלל צורך להזכיר אותם, כיוון שהם לא קשורים למה שניסיתי להגיד.
[*] שימו לב, ידידים, לפני שאתם קופצים: לא אמרתי שהיא עברה הרבה ניתוחים, אמרתי "השד יודע כמה". כלומר, אין לי או לכם מושג כמה ניתוחים היא עברה ואיך היא נראתה פעם, ולכן גלית גוטמן היא לא דוגמה טובה למראה חיצוני.
_____________________________
הבטחתי להתעצבן, לא?
פרה פרה:
"ליהודים אשכנזים יש, *בדרך כלל*, לא תמיד, אף ארוך ומעונקל, אצל חלק יותר ואצל חלק פחות, ושיער שחור ומקורזל, וגוון עורם שונה לעתים קרובות מגוון עורו של תושב מזרח אירופה ממוצע; הוא מעט כהה יותר."
זה התיאור שאתה כתבת. זה תיאור מתוך ספר של יוליוס שטרייכר, המוציא לאור של "דה שטרימר":
http://www.calvin.edu/academic/cas/gpa/story3.htm
הלאה.
אתה אומר שאתה מדבר על יהודים אשכנזיים בלבד. אבל מה עם "בני עדות המזרח"? האם מדובר באתנוס נפרד? אם מדובר באתנוס אחד, כיצד אתה מסביר את השוני החיצוני בין רוב האשכנזים לבין רוב המזרחיים? ואם מדובר בשני אתנוסים נפרדים, אז מה קרה לעם היהודי?
מסיבה זו ההגדרה בחוק השבות היא "מי שאימו יהודייה או שהתגייר". זו הגדרה סוציולוגית ולא ביולוגית, משום שבודקים את אמונותיה של האם, או את מה שרשום בתעודת הזהות שלה, ולא את הדנ"א שלה. ההגדרה ההלכתית חשובה ולו משום שהיא מגדירה מיהו יהודי במדינתם היהודית והדמוקרטית של היהודים.
"היטמעות היתה, אבל לא מוחלטת, ונישואים בתוך העדה היהודית, שלפעמים, בעיירות למשל, התחילה ממספר מצומצם מאוד של יהודים, גרמו לתכונות מיוחדות לעלות ולטשטש תכונות של בני העמים שבתוכם היהודים ישבו".
בזמן חורבן בית שני כבר ישבו בגלות מאות אלפי יהודים, לאורך ולרוחב המזרח התיכון. בתחום המושב חיו מליוני יהודים. אלא לא "מספרים מצומצמים מאד". לטעון שניתן לברור טיפוס ממוצע מאוכלוסיה של בערך עשרה מליון יהודים בשנת 1939, זה כמו לטעון שניתן לברור גרמני ממוצע מאוכלוסייה של עשרות מליוני גרמנים שנת 1939. האנשים שטענו כך ניסו ליצור מיתוס לאומני על בסיס ביולוגי, והם, אגב, ממש לא נראו כמו המיתוס הזה.
אני לא אומר ''בכל סטריאוטיפ יש קצת אמת'',
לא אכנס עמוק מדי לויכוח, ורק אציין שמתוך כל היהודים האשכנזים שאני מכיר (הרבה-אני לומד בבי"ס ויש לי המון חשיפה לכל העדות), יש אחד בדיוק עם שיער שחור, וכאן נגמר הדמיון לתיאור שלך. לכל אחד/ת אחר/ת שאני יכול להזכר בו, יש עיניים ושיער בהירים, ואף לא "יהודי" בכלל.
כמובן שזה ממש לא נתון עובדתי מוחץ, אבל זה בטוח אמין יותר מלהגיד משהו בסגנון "עובדה, המשפחה שלי נראית ככה". כמו שנאמר, חברי המשפחה שלך, לא מן הנמנע, דומים אחד לשני, מעצם היותם קרובי משפחה. להביא אותם בתור דוגמא לאשכנזי הממוצע, זה קרוב מאוד ללהביא את עצמך בלבד כהוכחה החותכת לצדקת הטענה שלך.
השד בהחלט יודע כמה ניתוחים פלסטיים גלית גוטמן עברה.
אחרי הכל, הוא עבר חלק לא קטן מהם.
ראיתי אותך בקון
השיער שלך בהיר כמעט כמו שלי.
התאורה עושה קונצים?
השיער שלי בצבע חום כהה מאוד.
אתה צריך לראות את המשפחה שלי
מישהי חשבה פעם שאחותי שבדית.
בכל אופן,
שהוא בעצם יותר און מהטופיק העיקרי: בסוף השבוע האחרון, שודרו בלופ של חינוכית 23 סרטים קלאסיים. אחד מהם היה "האשליה הגדולה" משנת 1937. באמת סרט מעניין, גם אם חיקויים מאוחרים הפחיתו מהיחוד שלו. מה שכן, שמתי לב שהחייל היהודי היחיד מגולם בידי שחקן נמוך, מכוער, בעל שיער כהה ואף מעוקל. הוא לא דמות שלילית, אבל שאר החיילים גבוהים ממנו במידה ניכרת ומטופחים בהרבה.
אתה, אתה לא יהודי! מתחזה!!!
הממ. לא באמת.
לא צפיתי בסרט, לכן אני לא יודע מה להגיד על אותו חייל יהודי נמוך קומה ומכוער. אבל תאמין לי שאני יודע איפה להציב את הגבול ואיך להבדיל בין ייצוג נאמן למציאות לסטריאוטיפ אנטישמי.
________________________________
החלטתי באופן סופי: אני מחליף הגייה להגיית פוגי. הלאה, ר' גרונית מעצבנת!
מה זה השטויות האלה?
דווקא בתור יהודי אירופאי אתה אמור להבין היטב שלאורך שנים של פוגרומים ואונס של נשים יהודיות, אותו גן אתני התבולל והתערבב עם גנים אחרים.
מרבית היהודים האוקראינים שאני מכירה (ואני מכירה המון) הם בעלי עור בהיר, עיניים בהירות, שיער חום בהיר ואף קטן. אז נכון, מרבית האוקראינים הלא יהודים שאני מכירה דווקא בלונדיניים – אבל זה עדיין לא הופך את היהודים לבעלי אף גדול ושיער שחור מקורזל.
אתה נשמע כמו איזו מקסיקנית נעברת שלמדה אתי, שכמעט התעלפה כשהיא שמעה שאני יהודיה מישראל. חסרו לה האף הגדול והעיניים המרושעות הקטנות.
אבל פולנים קלאסים לא נראים כמו שתיארת
ואני יודעת, אני 100% פולניה משני הצדדים (אם אולי טיפה דם יהודי רוסי באיזה מקום).
אנשים במשפחה שלי משני הצדדים פשוט לא נראים כמו שאמרת. טוב, פה ושם כן, ואבל לא הרוב.
אולי יהודים שמוצאם באוקראינה זה משהו אחר. לא יודעת. אין במשפחה שלי.
כבר אמרתי פעם או פעמיים שנסחפתי בהתחלה.
מנסיוני, יש לא מעט טיפוסים שונים של יהודים אשכנזים ובכלל זה פולנים. חלקם כמו היהודון הקלאסי שתיארתי בהתחלה, חלקם פחות. תשמעו, אני יכול לטעות וטועה הרבה. הרבה מאוד. ככה נולדתי, דפוק, עם נטייה לטעות. אני לא אנתרופולוג ואני יכול לדבר רק מנסיוני האישי. המראה של בני המשפחה שלך שונה מהמראה שאני, באופן אישי, רגיל אליו? סבבה. אני מקבל.
כן, היום אני הרבה פחות נחרץ משהייתי אז. כל הדיון הזה נראה לי עכשיו די מיותר, למען האמת. אולי יש יהודים שנראים כמו קרייג, אולי לא. הוא לא נראה כמו הממוצע שאני רגיל אליו, אבל זה לא באמת איום ונורא.
זאת פעם ראשונה שאני קורא את הדיון
הזה אז אני אשמח להגיב עליו בקצרה.
הרבה פעמים אני מכיר אנשים וכשאנו מתחילים לשוחח ועולה השאלה הצבאית הבלתי נמנעת "מאיפה אתה בארץ?". התשובה היא עוספיה, ואז רוב האנשים מתחילים להתבלבל. עוספיא? מה זה לעזעזל?
"כפר דרוזי" אני עונה.
"אבל אתה לא נראה כמו דרוזי."
"בוודאי שלא!" אני ממהר להסביר "כשהייתי קטן אמא שלי שיפשפה לי את הקרניים עד שנעלמו, ואת הזנב הורדתי בניתוח."
אז נכון, התגובה בדרך כלל מוגזמת, ואף יהודי לא באמת חושב שלדרוזים יש קרניים וזנב, אבל עובדה שחושבים שיש לנו מראה סטיראוטיפי (לא כתבתי את זה נכון) מסויים. ובכן מצד האבא שלי, רובם כהי עור, ראש גדול, עיניים שחורות, כפות ידיים גדולות, גבוהי קומה וגדולי גופה. לעומת זאת מצד האמא רובם בהירי עור, שיער בהיר עד בהיר מאוד, עיניים ירוקות או כחולות, ראש קטן, גובה ממוצע וקול צפצפני.
עכשיו, גם יהודי אירופה בשנות ה-30 לא שמרו על התבוללות כפי שדרוזם שומרים עליה. אצל דרוזים כתוב בדת כי אסור להתחתן עם אדם שהוא לא דרוזי *משני* הצדדים. כלומר, וסליחה אם זה פוגע במישהו, הדרוזים שומרים על טוהר העדה לחלוטין. (אם זה מעניין מישהו, כאשר אדם מתחתן עם מישהי שהיא לא דרוזי משני הצדדים אז הוא מפסיק להיות דרוזי, וכך הלגיטימיות של מישהי להתחתן איתו מבוטלת.)
אני מבין שכרגע יעלו הרבה אנשים ויגידו שכשהבריטים היו פה נשים דרוזיות נאנסו ע"י חיילים, וטורקים לפניהם היו אונסים אותם וכו'. וזה נכון לפי דעתי! אבל אם בעדה כל כך קטנה (הדרוזים בכל העולם מוני כ-2 מיליון עד 2 וחצי) יש שוני כל כך גדול (פאק! תראו את אחי הקטן ואחותי הקטנה. שוודית ומרוקאי איטלקי משהו), אז איך אפשר לצפות מהיהודים, שהיו קהילה גדולה, ורבים מהם התבוללו עם האוכלוסייה המקומית, לא להיראות כמוהם?
לפי דעתי הטענה שלך מגוכחת, כי לרוב היהודים שאני מכיר אין "אף ארוך ומעונקל". ודניא קרייג מזכיר בתווי פניו (מזכיר, לא דומה) שחקנים ישראלים יהודים לתפארת המדינה. ליאור אשכנזי, הבלונדיני ההוא מבופור וכו'.
בכל מקרה דיון מעניין ביותר.
אני מקבל.
כבר אמרתי, יש כל מיני ואני סתם עצבני ללחוץ על שלח כשצריך לשבת ולחשוב.
בחורה לא-פופולארית שמנה?
אני ואתה רואים אותו קולנוע? הבחורה הלא-פופולארית היא מוזנחת (או לפחות, מעט לא מטופחת), וזקוקה נואשות למייק-אובר זריז לפני שתהפוך ליפהפיה מסחררת מספיק בשביל שמלך השכבה יתאהב בה.
דיברתי, כמובן, על הבחורה שהיא *באמת* לא פופולרית:
כזאת שגם שהסרט לא אוהב. או, לחלופין, הסייד-קיקית.
הטריילר של Defiance עלה לאפל
http://www.apple.com/trailers/paramount_vantage/defiance/trailer/
היי, הבמאי הוא אדוארד זוויק!
מישהו באתר הזה חייב לערוך דין וחשבון עם עצמו ומהר. מאתר נשכני, צעיר והולל ומבלי שאף אחד שם לב לכך, זה נהפך להיות כאן מושב זקנים חדש כשאת מקומם של הקליינשנאוצלים, שכנגדם יצא האתר מעיקרו, תפסו כל אלה שהלכו והזקינו (ולא שמו לב) עם הקוצלוסרווים. ברוב הזמן והמקרים המבקרים מטעם עצמם שכאן מגבבים מילים לריק בלי שיהיה להם שום מושג מה הם רוצים לומר ולמה. חבל שכך קרה לכם.
לא אתר לזקנים
אין דבר יותר עצוב מאנשים שמזלזלים, בהתאמה, בכל מי שיותר טיפש מהם וכל מי שיותר חכם מהם. חוץ מזה, האתר הזה פתוח לחלוטין לכל מגיב, זקן או צעיר. וחוץ מזה, דין וחשבון נותנים אנשים שחייבים משהו למישהו. חוץ מזה, עריצות הרדידות גרועה לא פחות מפלצנות, ושתי הסוגות מייצגות סוג של סתימת פיות. וחוץ מזה – באמת שכבר נהיה משעמם לדבר על זה.
מה שכן, פעם בריאן אינו "גיבב מילים לריק" על כמה שקהל יכול להיות גורם שמרני ומקבע, ואוהד פישוף תירגם. איכשהו נראה לי שזה הולך עם התגובה המתלהמת הזו וגם נשאר די און טופיק, בהקשר של האחים כהן. תחשבו על זה:
http://e.walla.co.il/?w=/222/351898
או בעצם, אתר רק לזקנים
1. בדין וחשבון חייב אדם עם עצמו בין הוא חייב משהו למישהו אחר ובין אם לאו, זה מה לימדו אותי.
2. לא יודע מי זה בינו ומי זה פישוף ושזה אומר שאני לא במעגל הסגור של ההבנות המקובלות שכאן.
3. עדיין נשאר שמרבית מוחלט של הליהוג, המתיימר להיות ביקורת שונה שכאן, הוא פלצני חסר תקנה שהזדקן מבלי לחוש בכך שהוא הזדקן.
1. וההודעה שלך, אני מניח,
היא נקודת המפנה שתגרום לפרנסי האתר לתפוס את ראשיהם בידיהם ולהחליט לשאול את עצמם שאלות קשות, כן? כי היא ממש כתובה כמו הזמנה לדיון. (במשפט האחרון נעשה שימוש בציניות, סתם למקרה שאתה לא מעורה בהבנות המקובלות כאן)
2. בריאן *אינו*, לא בינו, ואוהד פישוף, וזה שאתה לא יודע מי אלה סתם אומר שאתה לא חולק איתי עולם מוזיקלי משותף. וגם שלא טרחת להריץ גוגל. גוגל זה לזקנים.
3. היום ראיתי עם האחים שלי את "חסין מוות" בדיוידי, ואחרי שהסרט נגמר, כשהם תהו למה התכוון המשורר (ולא שלא נהנו מהסרט), במקום להתחיל להתפלפל הקראתי להם את ההודעה של אדם קלין אורון בנוגע לסרט. תגובתו של אחי הגדול: "למה בעיתונים אף פעם אין ביקורות אינטליגנטיות כאלה?" (ורק כדי להניח את דעתו של העורך – הוא הוסיף אחר כך "בעצם בטיים אאוט יש מבקרים טובים"). לדידי, הפער בין עין הדג ובין שניצקליין מעולם לא היה משמעותי ומהותי יותר מהיום – אם בתחילת הדרך עין הדג נתן קונטרה לפלצנות הביקורתית בכך שנמנע מפרשנויות וניתוחי יתר, היום יש כאן לצד הפן הקליל, ולא על חשבונו, דיוני עומק מרשימים שרק מוכיחים עד כמה היומרה האינטלקטואלית של רוב המבקרים הותיקים מקושקשת. אם אתה לא מסוגל לעשות הבדלה בין זה לזה, אזי מה שאתה קורא לו "זקנה" הוא כל סוג של העמקה. ואם כל סוג של העמקה הפך להיות פסול – כנראה ששריף בל צודק והחברה הולכת לעזאזל.
(אגב, לא נכנסתי לויכוח איתך כדי להגן על האתר. אחרים יעשו זאת טוב ממני אם ירצו. נכנסתי איתך לויכוח כי הסוג הזה של פסילת כל מה שלא מובן *לך* הוא באמת אחד הדברים המסוכנים והגרועים שיכולים לקרות לחברה)
להזכירך
בתגובות של "חסין מוות", אדם קלין היה בדיעת מיעוט. נדמה לי שאתה היית היחיד שהסכים איתו.
א. לא היחיד.
ב. מה הקשר?
לא היחיד?
אוקיי, אולי היה עוד בן אדם אחד או שניים. זה לא מבטל את העובדה שהדעה החיובית של אדם על "חסין מוות" הייתה במיעוט מוחץ. הקשר הוא שהניתוח של אדם היה גם לא אופייני לדיון ב"חסין מוות" בפרט ולדיונים בעין הדג בכלל, וגם זכה בעיקר לתגובות שליליות.
היי, גם לי היתה (ויש) דעה מאד חיובית
על "חסין מוות" (קשיש מקשיש שכמוני) ואף אחד לא תקף אותי על הדעה הזאת. אבל באמת: ממתי דעת מיעוט או רוב מעידה על משהו? אנחנו לא מצויים בדיקטטורת המונים ולכל אחד מותר להביע את דעתו, ואף לכתוב אותה כביקורת, כל עוד היא מנומקת וכתובה היטב. אבל כמו שכבר הציעו לך: לא מוצא חן בעיניך לך ותפתח אתר משלך עם הסטנדרטים שלך ויבוא לכולנו סוג של גואל.
אגב: אורי קליין, לדעתי, הוא מבקר מצוין. אני כמעט אף פעם לא מסכים אתו, אבל אני קורא את הביקורות המנומקות שלו בשקיקה. איך זה עבור מישהו שגולש בעין הדג? אתה מכין כבר את הגרדום שבכיכר קרן הרחובות דג וג'ירפה?
אנחנו לא מדברים על אותה התופעה
אתה אומר שלכמעט כל סרט שנכתב עליו בעין הדג יש תגובות חיוביות, שליליות וכאלה שבאמצע. אני מסכים איתך, אבל זה נכון לגבי כל אתר בארץ ובעולם. מה שאני מדבר עליו הוא לא ריבוי דעות אלא דומיננטיות של דעה אחת שהיא במקרה זהה לדעה הדומיננטית של עולם המבקרים. אם עין הדג שואף להציע ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע, למה להביע דעה זהה למבקרים ממוסדים ולהתנסח בצורה זהה? למה במקרה של "300" לא הייתה בעיה להכריז שהמלך הוא עירום ולמה זו כן בעיה במקרה של "ארץ קשוחה"?
אז בוא וניקח את המקרה הנורא
שבו הדעה הדומיננטית בעין הדג זהה או מאד דומה לזו של עולם המבקרים. מה רע בזה? עין הדג מציע יותר מרק דעה שונה. הוא מציע ביקורות שנונות (יותר או פחות, אבל עם שאיפה בכיוון) של אנשים שהם לאו דווקא מבקרי קולנוע (אם כי חלק מהם הפכו, עם הזמן לכאלה, וככאלה הביאו ומביאים- מן הסתם – את עולם המושגים שלהם לעולם הביקורת הממוסדת), התייחסות למרכיבים שלא תמיד מתייחסים אליהם בביקורות הממוסדות ויחס קצת אחר לסרטים. כל זה לא בא לומר שהמסקנה הסופית לא יכולה להיות כמו זו של מבקרי קולנוע שחלק מאיתנו מתייחסים אליהם כממוסדים.
ואגב, החלוקה הזו בין מבקרים נוסח עין הדג ומבקרים ממוסדים הולכת ונעלמת, כך נדמה לי. יאיר רוה הוא הרבה יותר עין דגי מאשר שניצקלייני, מבקרים שונים בטיים אאוט (שלא נזכיר פה את שמם) הם בעלי גישה עין דגית (גם אם הסגנון הנהוג בטיים אאוט הוא לא בדיוק עין דגי), וכך גם במקומות נוספים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. עין הדג התחיל מגמה, כך אני רואה זאת, וזו מחלחלת אל המדיה הממוסדת. יתכן שהתהליך הוא בכלל הפוך מזה שאתה מתאר: זה לא שעין הדג נעשה ממוסד, זה הממסד שנעשה עין דגי. לפחות חלק ממנו.
אני לא ממש מסכים
טיים אאוט אינו דוגמא טובה, בגלל הסיבות הברורות, ודוגמאות אחרות לא ממש הבאת. יאיר רוה יותר עין דגי משניצקלייני? האם הכרונולוגיה לא הפוכה? רוה התחיל לכתוב כמעט עשור לפני עין הדג. לא יותר נכון להגיד שעין הדג הוא יותר רוה-י משניצקלייני?
טיים אאוט לא דוגמה טובה?
ומה עם וואלה? ומה עם העיר ועכבר העיר? ו NRG? אפילו YNET. גם אלה לא דוגמאות טובות? כי רוב המבקרים שם (לא כולם, אבל חלק לא מבוטל) הם די צעירים והגישה שלהם מאד שונה (נסכים אתה או לא) מזו של קליין (שאני, כאמור, מעריך מאד) ושניצר וסתיו (ונדמה לי שמניתי כאן את כל חברי הממסד הישן שעוד קיים בביקורת הקולנוע). אז גם הדוגמאות האלה לא נחשבות רק כי הן לא תומכות במה שזה לא יהיה שאתה מנסה לומר כאן?
הענין הוא לא כרונולוגיה אלא של גישה. העובדה היא שרוה הוא עין דגי בגישתו הרבה יותר מקליין. תקרא לזה גישה רואית אם אתה רוצה, אבל המהות היא אותה מהות.
אני חושב שאתה מייחס חשיבות רבה מדי לגיל המבקרים
ולא לתוכן דבריהם או לסוג הטעם אותו הם מבטאים. שמוליק דובדבני למשל הוא בן גילו של רוה, אבל הוא שניצקלייני לחלוטין. גם המבקרים האחרים בוואלה ואתרים ועיתונים אחרים אותם ציינת הם אמנם צעירים יותר ובעלי עולם מושגים מעודכן יותר, אבל עדיין שואפים לשניצקלייניות ולא לעינדגיות.
יש לי שאלה אחרת
למה במקרה של 'ארץ קשוחה' מותר היה להכריז שהמלך עירום ובמקרה של 'אני לא שם' אסור?
לפחות התחלת ברגל ימין,
חבל רק שמבין ארבעת ה"עובדות" שאתה מונה בהודעה הקצרה הזו רק הראשונה מדויקת.
כן, הדעה החיובית שלי הייתה במיעוט; לא, הניתוח שביצעתי אינו חריג במיוחד – לא בדיון על 'חסין מוות' ולא באתר בכלל; לא, הניתוח שלי לא זכה לתגובות שליליות (או חיוביות – פשוט לא הגיבו אליו כמעט בכלל).
אנא, לפחות עשה מאמץ להציע ביקורת על בסיס עובדתי. זה נכון במיוחד כשהביקורת שלך גורפת במסקנותיה וחמוצה באווירה שהיא משרה.
אתה כמובן צודק
ייחסתי את השליליות לתגובות של אנשים כמו רז ונמרוד לתגובות אחרות שלך תחת הביקורת על "חסין מוות" ולא לניתוח הספציפי עליו אנחנו מדברים. מתנצל על הזכרון הקלוקל שלי.
הוי, עשית אותי מאושר.
כל-כך קל לקנות אותנו הזקנים במעט תשומת לב.
או אולי, נגיד
זה דווקא קשור לזה שכל הסרטים מהחודש האחרון הם סרטי ארטהאוס או לפחות בעלי שאיפות בכיוון, ושהרעיון של האתר מלחתחילה היה להתאים את הסטנדרטים לסרט במקום לכפות צורת ניתוח אחידה על הכל?
אם הסטנדרטים היו מותאמים לסרט
מבקר שלא שמע בחייו על בוב דילן לא היה נשלח לכתוב את הביקורת על "אני לא שם".
הנה רעיון
למה שלא תקים אתר משלך, בו יפורסמו רק ביקורות שאתה מסכים עם הסטנדרטים שלהן?
למה שארצה לעשות משהו כזה?
אני אוהב לכתוב תגובות, לא ביקורות. אם הביקורת טובה – גם אם היא לא קולעת לדעתי על הסרט – אני מפרגן. אם הביקורת מפוספסת, אני דואג לציין זאת. ממתי מותר רק להסכים עם הביקורת ואסור לבקר את המבקר?
אני יכול לדבר רק בשם עצמי
אם הדיונים יתעסקו בכותב ולא בנושא הכתבה, יהיה פה מאוד משעמם ורמת התגובות תהיה בערך כמו בידיעה על הקרחת של נינט. ביקורת היא בסה"כ דעה. אתה יכול להסכים איתה ואתה יכול לא להסכים. זה לא נותן לך אשראי לסלף עובדות ולהאשים את המבקר בזה שהוא לא ראוי, כאשר יש לאתר הזה עורכים שלקחו על עצמם לפקח על איכות הביקורות. אם יש לך תלונות על ביקורת/מבקר ספציפיים, יש לעורכים מייל ואתה מוזמן לפנות אליהם באופן אישי. פתילים שלמים שמתבזבזים על גולשים שמכתירים את עצמם לשופטים, כאילו מדובר באיזה משרד ממשלתי שחייב להם משהו, הם מטרד לגולשים אחרים שעדיין נכנסים לאתר כדי לקרוא ולהתדיין על סרטים.
אתה לא סמכות לקבוע מי ראוי לכתוב ומי לא ראוי לכתוב בעין הדג. זה אתר פרטי והשימוש בו הוא חופשי, מתוך מטרה לאפשר לכולם לחוות דעה, תוך שמירה על תרבות דיון. הדרך היחידה בה תהיה לך סמכות כזו היא אם תנהל אתר משלך.
אבל רק רגע אחד
בביקורות רבות, התגובות הראשונות לביקורת הן תגובות המביעות דעה על הביקורת והמבקר, בדרך כלל דעה חיובית. לרוב אלה תגובות של גולשים שלא ראו את הסרט ולכן יכולים לשפוט רק את הביקורת ולא את הסרט המבוקר. מעולם לא הבחנתי בבקשה מהגולשים האלה להימנע מתגובות המתמקדות בביקורת ולא בסרט, או בדרישה לפנות את תגובותיהם למייל של המבקר או של העורכים.
עניין של פרופורציות
כשמחמיאים על ביקורת, זה מתוך פרגון שפעמים רבות נובע מתוך הכרות עם הכותב/ת. אל תשכח שיש אנשים שמגיבים פה שנים וחלקם מכירים באופן אישי. מעבר לזה, יש לעורכים שיקולים משלהם שלא אתערב בהם. עובדה שלא מוחקים גם תגובות שמבקרות את המבקר.
מה שמפריע לי בטענות שלך, זה שאתה פוסל את כשירותו של נמרוד לכתוב ביקורת על סרט מסוים ("אני לא שם"), כאשר אתה לא בעמדה לעשות זאת. אפשר להתלונן במייל לעורכים, אבל כשאתה מנצל את הבמה כדי לחפש בכח האשמות, זה סתם מעצבן וגורם לאחרים לקחת אותך פחות ברצינות.
אתה גם מפרש לא נכון את הקונספט של האתר. "ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" לא אומר "ביקורות קולנוע שאף פעם לא יסכימו עם מבקרים בעיתון". כשהאתר עלה, היה באמת פער משמעותי בינו לבין הביקורות בעיתונים. אם תסתכל על ביקורות ישנות באתר, תראה שהשינוי הוא דווקא בקרב המבקרים הממסדיים. יאיר רוה ואורי קליין למדו לסמן ספוילרים, למרות שאני עדיין לא מסוגל לקרוא ביקורות של שניצר. האינטרנט נותן במה ליותר מבקרים צעירים שלא כל דבר מזכיר להם את רנואר. זה לא הופך את עין הדג ליותר שניצקלייני, זה הופך את המרחב הוירטואלי ליותר עינדגי.
הדבר שהכי מדהים אותי זה שגולשים חדשים יחסית, או כאלה שאינם מרבים להשתתף בדיונים, מחליטים שהם יודעים יותר טוב מכולם מה לא בסדר באתר. לא מכריחים אף אחד לקרוא כאן ומי שרוצה, יכול לנסות להקים אתר לאנשים שלא סובלים אנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע.
העלית נקודה מעניינת
לדעתך כמה שהגולשים ותיקים יותר, כך יש להם יותר לגיטימציה להביע את דעתם. זה מתקשר לנושאים שהעלה יול.
די
יש לי דברים יותר מהנים לעשות (למשל, לפלות כינים) מאשר להמשיך להתווכח איתך על דברים שסילפת.
קוראים לזה ''ותק''.
זה לא הדבר היחיד שחשוב, אבל גם הוא משמעותי בכל מערכת שהיא.
ה''נושאים'' ש''העלה'' יול?
אני קוראת שוב והנושא היחיד שאני רואה שם הוא "אתם לא מקיימים את החזון החתרני-מאגניב שהחלטתי שאתם צריכים לקיים בדיוק בצורה שהחלטתי שאתם צריכים לקיים אותו". זו לא הפעם הראשונה שמופיעה תגובה כזו באתר, גם לא הראשונה החודש, ואם בפעם הראשונה שבה זה נאמר היה בלתי אפשרי לקחת את זה ברצינות, אז בפעם ה-700 על כמה וכמה.
רבאק, ילדים, לכו תפתחו פאנזין או משהו אם אתם רוצים מקום לאונן על האלטרנטיביות הטהורה שלכם. זה באמת לא משהו שמעניין את כולנו.
ידעתי! ידעתי שאני זקנה!
אבל מצד שני, זה משתלב לא רע עם הנרגנות הטבעית שלי. תמיד אהבתי את הזקנים מהחבובות… ובפינה נורא משעמם.
אם זיקנה בעיניך זה להיות מבדר, משעשע, וממש אינטליגנטי, באמת שלא אכפת לי להזדקן בחן האופייני לי. אבל אני אעריך את זה אם אתם הנוער לא תעשו כל כך הרבה רעש בין שתיים לארבע (יודע מה – בוא נתקן את זה ל"בכלל").
עין הדג הוא שמורת טבע ברשת, מקום לקרוא בו דברים שלא מפחדים להיות אינטליגנטים, לא מתביישים להכיל איות נכון, לא מרגישים צורך להיות מעליבים, ובטוחים בעצמם מספיק להחזיק בדעה משלהם, לא כדי להיות כמו כולם ולא כדי להיות אחרים מכולם: אנשים כאן לפעמים מסכימים ולפעמים לא. קורה. לא אהבו סרט שאהבת? כן אהבו סרט שלא אהבת? תתגבר. ואם לא תצליח, אתה לפחות יכול להתנחם בידיעה שמי שלא חושב כמוך מטומטם.
(אני תוהה אם קראתי את הדיון הזה והדחקתי, או שמישהו גולש לי מהמחשב. קדימה ילדים – להתוודות: מי מסתובב ומוריד לי דיונים מהמתמשכים?)
אני כבר רואה איך יהיה בקון בעוד כמה שנים
שניים מהגולשים היותר ותיקים ישבו ב"קופסה" ביציע ויתבדחו על חשבון נסיונות העורכים לשעשע את הצעירים בקהל.
פתאום הבנתי את הבעיה של יול:
עין הדג הוא כמו להקת רוק.
אנשים שנחשפו אליו בתקופה מסוימת והתאהבו רק רוצים שהוא יעשה את המוזיקה שהוא עשה פעם – בגללה, אחרי הכל, הם התאהבו בו. אבל הוא, מה לעשות, לא קופא במקום ומתחדש כל הזמן – ואת התוצר החדש הם לא תמיד אוהבים.
מצד אחד, ברמה הרגשית אני מבין לחלוטין את התחושה (בהנחה שקלעתי, כמובן, כי זה לא הטיעון שהוא מנסח).
מצד שני, ברמת האתר זו מחמאה ענקית – אתר, ועוד כזה עם יד, שגם הקהילה שלו וגם הביקורות שבו מצליחות להישאר דינמיות עד כדי ניכור גרופים גם אחרי 8,400 שנות רשת (כן, זה החישוב הרשמי)? מרשים מאוד.
רגע, אז איפה אני נופלת בהגדרה שלך?
אני לא בטוחה שאתה צודק, אגב – לא כי התופעה שעליה אתה מדבר לא קיימת, אלא כי היא לא מה שהתחיל את הפתיל הזה.
האתר משתנה, כן, מתבגר, אולי, מתמקצע, בטוח, משתפר, לאו דווקא – אבל הוא לא כאן כדי להתאים בדיוק לטעמו של גולש אחד, והוא לא מנסה לעשות "דווקא" לאף אחד על ידי אהבת סרטים מסוימים ושנאת סרטים אחרים. וזו הסיבה שעם כל השינויים שעוברים עליו, הוא נשאר מצוין (טוב, נו, והשכנים טובים בעיני). התלונה אמנם נוסחה "אתם שונים ממה שהייתם", אבל הרגישה כמו "אתם כבר לא חושבים כמוני", וההבדל הוא עצום.
חשבתי כבר קבענו את זה מזמן:
את לא "אנשים".
וברצינות, יש הרבה אנשים שגם נהנים מהשינוי.
התגובה שלי, אגב, לא באה להצדיק את הטענה של יול – שהרי היא לא תומכת בטענה שלו, אלא מחליפה אותה בטענה אחרת – אלא לנסות ולהבין את המקור שלה.
יש אנשים שפשוט מתאכזבים
כפי שאני מזכיר בערך פעם בשנה, את התגובה הראשונה של "התמסחרתם, אתם עכשיו סנובים בדיוק כמו אלה שנגדם יצאתם" קיבלנו, אם אני לא טועה, בערך שבוע אחרי שהאתר הוקם. גם אז זה לא הטריד אותי במיוחד.
יש ביקורת שכן תטריד אותך במיוחד?
בכל זאת תן לנו להתרגש. זה מגבש אותנו כקהילה.
הדיון נפתח במקור ב'ארץ קשוחה'
והועבר לדוחקו מפאת אופטופיקיותו לסרט.