101 הוא מספר מעצבן.
בנתוני קופות, 101 הוא אולי המספר המעצבן ביותר האפשרי, והוא מעצבן כיוון שקשה להאמין לו. רק לפני שלושה שבועות, כשיצא 'איירון מן', דיווחתי שהוא עשה 101 מיליון דולר בסופ"ש הראשון שלו (100.7, ליתר דיוק). אבל כשהגיעו המספרים המדויקים התברר שהמספר האמיתי היה 98.6. לא הבדל גדול מבחינה מתמטית – אבל הבדל משמעותי באופן ייצוגי: ההבדל בין סרט שמצטרף למועדון האקסקלוסיבי של סרטי 100 המיליון לבין סתם פתיחה ענקית, בררה.
אז עכשיו, כשטבלאות הקופות טוענות ש'אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח' הכניס בימים שישי עד ראשון סכום של 101 מיליון דולר, שנאמין?
תופעה דו"חקואית ידועה היא שכאשר הכנסות הסרט קרובות למספר עגול ויפה, האולפנים מעדיפים לדווח על קצת יותר מאשר על קצת פחות. הם כמובן לא יטענו שהסרט הכניס 100 מיליון דולר כשהתוצאה האמיתית היתה 20, כי השקר ייחשף יומיים אחר כך והאולפן יהיה לחוכא ואיטלולא. אבל אם התוצאה היא 99 מיליון דולר, או 98, או אפילו 97, למה לא לדווח על 101? מי יודע, אולי המספר הזה יתברר כנכון. אולי לא. אבל אף אחד לא ייתלה בגלל טעות של 2-3 אחוזים. דברים כאלה קורים. ובינתיים הסרט מקבל את הכותרות המכריזות "אינדיאנה ג'ונס מתקמבק עם פתיחה של מעל 100 מיליון דולר!".
אז אינדיאנה ג'ונס מתקמבק עם פתיחה של מעל 100 מיליון דולר! בערך! תוצאות מדויקות יגיעו הלילה. זה מעצבן עוד יותר כיוון שבשבוע שעבר כתבתי, באופן חסר אחריות, ש-"100 מיליון הוא המינימום הנדרש מאינדי כדי לא לאכזב" והכנסתי את עצמי לצרות. אז מה, אינדי איכזב? האם הכנסות של 100 מיליון דולר, או 99, יכולות בכלל להיחשב לאכזבה? טוב נו, לא ממש. אף אחד לא בוכה ואף אחד לא יפוטר בגלל שאינדי עשה "רק" 100 מיליון, אבל הציפיות מהסרט הזה – שמעריצים חיכו לו 19 שנה – היו כל כך גבוהות, שאפילו התוצאה הזאת עשויה להיחשב לקצת חלשה. 'גולגולת הבדולח' היה הסרט היחיד הקיץ שציפו ממנו להתברג למקומות חד-ספרתיים בטבלאות השיאים של כל הזמנים, ואת זה הוא לא הצליח לעשות. ובכל זאת, בכל קנה מידה סביר, הפתיחה של אינדי היא ענקית בלי ספק.
אינדי יצא לאקרנים (לא רק בארץ) כבר ביום חמישי, ובאותו יום הכניס 25 מיליון דולר. הרבה מאוד, בהחלט, אבל אפילו לא קרוב לצמרת של הימים הגדולים אי פעם (השיא של 'ספיידרמן 3' הוא 59 מיליון דולר ביום בודד). בימי סוף השבוע הכנסות הסרט עלו, ואת שישי-ראשון הוא סיים עם 101 מיליון דולר, כאמור, מה שנותן לו סך כל הכנסות של 126 מיליון דולר בארבעה ימים. בנוסף, סוף השבוע עוד לא נגמר: השבוע חל יום הזיכרון האמריקאי, מה שמאריך את הסופ"ש בעוד יום ונותן לאינדי עוד 24 שעות של הכנסות גבוהות מאוד. בתוך פחות משבוע הוא יגיע למעל 150 מיליון. יש כבוד.
חשבתי שהמבקרים האמריקאים יקרעו את אינדיאנה ג'ונס לגזרים. הסרט בהחלט טיפשי מספיק בשביל זה. אבל הנוסטלגיה עשתה את שלה, כנראה: אפשר אמנם למצוא קטילות מוחלטות, וכולם מסכימים שהאינדי של היום לא ממש מרגש כמו פעם, אבל בסך הכל התגובות לסרט עדינות, וחיוביות ברובן.
אחרי כל חוסר הביטחון הזה בעניין אינדי, דבר אחד אנחנו יודעים לבטח: ממלכת נרניה בצרות, והפעם מהסוג שאפילו האריה הישועי לא יוכל לחלץ אותה ממנו. בשבוע שעבר, 'סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן' פתח עם סכום מאכזב מעט של 55 מיליון דולר. לא נורא. השבוע הסרט התרסק ב-58%, אל 23 מיליון דולר. כן נורא. ירידה של 58% היא ירידה גדולה כמעט בכל קנה מידה, והיא עצומה בתכלית כשמדובר בסרט ילדים, שהירידות שלהם בדרך כלל מתונות בהרבה. התוצאה היא שאחרי עשרה ימים בבתי הקולנוע, 'נרניה 2' עדיין לא הגיע להכנסות של 100 מיליון דולר, ובכלל לא בטוח שהוא יצליח להשיג אפילו חצי מה-291 מיליון שהשיג הסרט הראשון בסדרה. וזאת כבר לא אכזבה קלה בסגנון נו-ציפינו-ליותר-אבל-נעשה-כסף-בכל-מקרה, אלא מצב חרום. בשבוע שעבר אמרתי שהתוצאה המאכזבת מעט של 'הנסיך כספיאן' כנראה לא תפגע ב'המסע בדורך השחר', הסרט השלישי בסדרה; עכשיו אני כבר לא חושב ככה. אני לא אתפלא אם בקרוב נשמע שצילומי 'המסע בדורך השחר', שהיו אמורים להתחיל מאוחר יותר השנה, יבוטלו.
בינתיים, מבין הסרטים הגדולים של הקיץ שכבר יצאו, רק אחד הפתיע לטובה: 'איירון מן', כמובן. וגם השבוע הוא לא מפסיק להציג תוצאות מרשימות. הכנסות 'איירון מן' ירדו רק ב-37% השבוע, מה שנותן לו עוד שבוע של הכנסות מעל 20 מיליון, והכנסותיו הכוללות הגיעו לסך המאוד מספק של רבע מיליארד דולר (ובעולם כולו, כמעט חצי מיליארד). מנגד, כדי להראות לנסיך כספיאן שהמצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, 'ספיד רייסר' ממשיך לצנוח, ואחרי שלושה שבועות הכנסותיו הכוללות הגיעו ל-36 מיליון דולר – בערך מה שאינדיאנה ג'ונס הכניס ביום שבת.
השבוע הבא יהיה קצת לא שגרתי: במקום סרט אקשן/ילדים מרובה פעלולים, הסרט הבולט של השבוע יהיה סוג של קומדיה רומנטית משודרגת – 'סקס והעיר הגדולה'. בנוסף, ייצא סרט האימה 'The Strangers' עם ליב טיילר.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
כמעט הלכתי לראות את אינדי
ואז מישהו אמר לי לחכות לדי וי די כי חבר שלו נרדם בקולנוע וחבר אחר יצא באמצע.
בקיצור, כנראה מחר אני אסע לראות.
300,000,000 $ וורלדווייד בחמישה ימים (בלי שחטשה רבעים מהמדינות, בינהן ישראל, בהן הוקרן הסרט אך לא הועברו נתוני קופות). אני חושב שהתגובות הפושרות קצת, רק ***קצת*** לא מחוברות למציאות. הסרט פושר, אבל נתוני הקופות? אולי רק אם חושבים על זה שבדולר של היום, זה שווה בערך לפתיחה של 70 מיליון לפני שנה :P
שברתי את הראש ולא הצלחתי להבין
שחטשה?
שלושה, אני מניח
שברתי את הראש ולא הצלחתי להבין
שלושה??
שברתי את הראש ולא הצלחתי להבין
זה שלושה. שים לב לאותיות "חט" שנמצאות ליד "לו" בהתאמה. כתיבה עיוורת מן הסתם.
שברתי את הראש ולא הצלחתי להבין
אההה אז כנראה בגלל זה הוא לא אהב את הסרט…
מצטער.. זה לא מצחיק.
חשבתי על שלושה
אבל עדיין המשפט הזה לא מסתדר לי. טוב, לא ננפטק על זה.
אני לא מבין למה לא חיכיתם לתוצאות יום שני.
בקשר לאינדי, כנראה רק אלה שרוים נוסטולוגיה ילכו השאר ישאר, בשבוע הבא תהיה לאידי צניחה.
אינדי – 41 מיליון
והעיר הגדולה – 19 מיליון
איירון מן – 16 מיליון
הנסיך כספיאן – 14 מיליון
אני לא מבין למה לא חיכיתם לתוצאות יום שני.
19 מיליון לעיר הגדולה? הייתי מהמר יותר בכיוון של פי שתיים.
לדעתי סקס והעיר יכניס הרבה יותר - יש ממש התנפלות על הכרטיסים
ולא פחות חשוב, בניגוד לספיר רייסר/אינדיאנה ג'ונס/איירון מן, שמתחרים זה בזה על אותו קהל (ולכן ההכנסות מתחלקות ביניהם), סקס והעיר מתחרה על נתח שוק אחר לחלוטין – כך שהכסף הוא ירויח לא יבוא על חשבון אף אחד מהסרטים האחרים – רווח נקי לאולפנים.
ההודעה שמעל נכתבה על ידי - סליחה על נסיון גניבת הזהות
בנוסף לזה שההודעה לא נראית כמו מגילה,
זה גם לא כל כך אמין שנמרוד האמיתי יכתוב הודעה שאשכרה מתעסקת בנתוני קופות.
טוב נו אז 31 מיליון.
אל תגידו לי שאתם מצפים ל 40?
לדעתי סקס והעיר יכניס הרבה יותר - יש ממש התנפלות על הכרטיסים
בנוסף, הביקורות המועטות שכבר יצאו על "סקס והעיר" מהללים את הסרט ואומרים שהוא מצויין, אז גם זה לא יכול לפגוע בהכנסות.
אני מניח שזה אותו קהל של ''השטן לובשת פראדה''
וגם השטן קיבל ביקורות אוהדות. אני מאמין שהסרט יצליח לפחות כמוהו בשבוע הפתיחה וכנראה שיותר (בכל זאת, בגלל השם)
נניח שאותו אולפן היה מפיק את אינדיאנה, כספיאן וספיד רייסר
היה יוצא שהאולפן היה עושה רווח נאה על אנדיאנה, יוצא מאוזן על הנסיך כספיאן ומפסיד המון כסף על ספיד רייסר. בסך הכול הוא היה יוצא ברווח (מתוך הנחה הסבירה שהרווח של אינדי יפצה על ההפסדים של ספיד רייסר). לא עדיף לתת את התקציב של שלושת הסרטים הללו לרוב זומבי שיעשה 50 סלאשרים שיחדיו יכניסו בדי וי די בלבד בערך כפול?
יש שוק לחמישים סלאשרים בשנה?
יש שוק לחמישים סלאשרים בשנה?
כנראה שלא – אבל החוק הזה עובד גם עם מספרים קטנים יותר, כלומר אם יש לך חמישה מליון דולר להשקעה, עדיף לקנות בהם סרט שלם של רוב זומבי, מאשר לקחת את הסיכון בשביל אחוזים בודדים מסרט של האחים וורשאבסקי (או אפילו ספילברג). לא שמישהו מהאנשים הללו זקוק להשקעה שלנו בשביל לעשות סרטים…
אם רוב זומבי עושה אותם, אז אולי כן.
סקס והעיר מזכירים לי את סרט הסימפסונז.
את שניהם ליוו מופעי שיווק ויחצנות ענקיים ובכל זאת לא ציפו מהם להרבה.
ובדיוק כמו הסימפסונז אני בטוח שסקס יפתיעו עם יותר מ55 מליון או לפחות קרוב לשם.
סקס והעיר מזכירים לי את סרט הסימפסונז.
מסכים איתך – ולא פחות חשוב, המליונים האלו לא יבואו על חשבון השבוע השני של אנדיאנה ג'ונס. וכיוון ש"סקס והעיר" לא פונה לקהל צעיר ונלהב, סביר להניח שההכנסות שלו יתפרסו על פני זמן ארוך יחסית – אני לא אופתע אם נמצא אותו בין עשרת הגדולים גם עוד 5-6 שבועות.
ובכל זאת
'הסימפסונס' היא סדרה מאוד פופולרית שמשודרת בערוץ ציבורי כבר 19 שנה והצופים שלה הם בכל קבוצת גיל ומין, מילדים ועד זקנים. 'סקס והעיר' שודרה (בארה"ב) בערוץ כבלים בתשלום, וקהל ההארדקור שלה הוא קבוצה מוגדרת (גם אם גדולה יחסית). אני מסכים שהסרט יכול להיות גדול הרבה יותר מהקומדיה הרומנטית הממוצעת, אבל לצפות ממנו להתקרב לתוצאות של הסרט של הסימפסונס זה לא ריאליסטי לדעתי. גם 40 מיליון, בשביל סרט כזה, יהיה *המון*.
ומסתמן שהבנות באמת הפתיעו
http://www.deadlinehollywooddaily.com/great-sex-could-go-as-high-as-26m-friday-and-65m-weekend/
אני מנשנש את כובעי האופנתי.
זה היה צפוי
ז"א זה לא היה צפוי לפני שלושה חודשים, אבל מפלצת היחצ"נות הגלובאלית של שלושת השבועות האחרונים רמסה את כל אשר נקרה בדרכה לעפר מר. הטיימינג שלהם היה מדוד ומחושב בצורה מעוררת הערכה: מספיק יחסי ציבור בשביל להדוף את כל האסטרוגן לבתי הקולנוע אבל בטווח מינימאלי מתאריך הבכורה – שחלילה לא יגרום למעריצות אובדוז מטורף. וזה עבד יופי, כצפוי.
אתמול הייתי בקולנוע יס פלאנט (הגו'ב הבריטי, לא נרניה ולא אינדי, עדיין) וזה נראה כאילו באמת יש שם כמות מטורפת של נשים שלבושות יפה מדיי בשביל סתם סרט (בנות, אין סיבה ללבוש שמלה ועקבים אם הולכת לשבת שעתיים בחושך). שלא לדבר על האופציה להצטלם עם בובת קרטון של מיסטר ביג בתפאורה של קלינקס ולשם מחיר מוגזם שמישהו ידפיס לכם את התמונה וישים את זה במסגרת של קלינקס (לא שמעתן על המצלמאפון?).
בכל זאת, ראיתי שם קבוצות של נשים מגיל 10 עד 50. אז נראה שסקס והעיר יהיה הצלחה גדולה.
אפשר להבין את זה
זה בדיוק כמו שחבורת חנונים הולכת לבכורה של מלחמת הכוכבים בתלבושות של דארת' ויידר והאן סולו.
אוי לא.
תתפללו לאיזה אל שאתם מאמינים בו שההצלחה הזו לא תתחיל גל של חקיינים.
כגון?
בנות הזהב – הסרט?
''הכי גאים שיש: הסרט''
בקרוב בקולנוע!
זה יכול להיות רעיון לסקר חדש
אני מתכוונת, לאיזה סדרה הייתם רוצים שיצא סרט ולא להפך.
זה יכול להיות רעיון לסקר חדש
למען האמת, הייתי בטוח שזה יהיה הסקר של השבוע, וכבר דמיינתי את ההתנפלות על סדרה מסויימת שמתחילה בB (ועל הספין אוף שלה).
חשבתי דווקא על סדרות שנגמרו יחסית לא כ''כ מזמן
כמו הסופרנוס למשל, שגם הסיום שלה די פתוח.
עם כל אהבתי לבאפי, אני לא מרגישה שאני צריכה סרט. פיירפלי זה היה סיפור אחר, כי הסדרה נקטעה באיבה.
חשבתי דווקא על סדרות שנגמרו יחסית לא כ''כ מזמן
אני ממש הייתי רוצה לראות סרט של Alias, במיוחד בהתחשב בסיום המאכזב שלה ובקולנועיות שלה מלכתחילה.
לבאפי כבר עשו סרט
לפני הסדרה. הוא היה גרוע. מאוד.
אנחנו לא רוצים עוד סרט.
לבאפי כבר עשו סרט
הסרט ההוא לא היה קשור לסדרה בשום צורה חוץ מהשם, אם אי פעם יעשו סרט *לפי הסדרה*, סביר להניח שהוא יהיה קצת יותר טוב מהסרט ההוא.
הסרט קדם לסדרה בכל אופן
גם מבחינה כרונולוגית של העלילה וגם טכנית, הסדרה צולמה אחריו (והוא באמת היה אללה-יסטור), אני מתכוונת לסרט שנעשה לאחר שהסדרה הסתיימה כבר כמו במקרה של "סקס והעיר הגדולה".
רד פיש, שאלה
בדר"כ סרטים קופתיים גדולים(מראש) יוצאים לראשונה בימי חמישי או שישי?
רוב הסרטים יוצאים ביום שישי
אבל זה לא נדיר שמפיצי סרטים גדולים מחליטים להוציא אותם ביום חמישי או אפילו רביעי, כדי להקל על הצפיפות בסופ"ש. אם סרט יוצא לפני יום שישי זה בדרך כלל אומר שהאולפן מצפה ממנו לגדולות.
תודה
אפשר להניח אז שאם אינדי היה יוצא ביום שישי, סוף השבוע היה מכניס לו קצת יותר ממאה מיליון
אינדי איכזב, אותי לפחות (קופתית. את הסרט לא ראיתי עדיין).
אקס מן 3 פתח את הסופ"ש המקביל בדיוק לפני שנתיים וסגר 102$ מיליון בסופ"ש; אינדי 101$ מיליון, שזה לכאורה דומה. א ב ל המוטאנטים גרפו את הסכום על גבי 3,690 מסכים ואילו אינדי הוקרן ב4,260 אולמות. מממ…
ומצד שני, ייתכן וחודש מאי 2007 חירבש לי את כל הפורופורציות התפישתיות בנוגע ל"מהי הצלחה קולנועית". חושי קהו, איזה באסה.
כנראה שכן יהיה ''המסע בדורך השחר''
בגלל שיום אחרי שפורסמו תוצאות יום שישי דיסנו מינו מעצב אומנותי חדש לסידרה והיום העלו את רשימת האודישינים לקראת הסרט.
ובנוסף יש סיכוי דה גדול שהסרט יצליח מאוד במדינות אחרות חוץ מארה"ב, הוא כבר שובר שיאים במדינות הקטנות וכבר צבר בהן סכום של 4 מיליון דולר נראה לי שזה לא רע, ובקרוב הוא אמור לצאת במדינות היותר גדולות כמו אנגליה, אוסטרליה וכל השאר אז יש סיכוי.
בקשר לאינד שמעתי שכן מתכננים המשך, אבל האם אחרי האכזבה בהכנסות יבטלו את הסרט?
תגידו, אתם השתגעתם כולכם?
איזו אכזבה? זה הסרט עם הפתיחה העשירית בגודלה בכל הזמנים, לכל הרוחות!
*הודעה זו לא הייתה מכוונת לך אישית, אלה לאווירה הכללית פה כאילו אינדי אכזב קופתית. כמו שכבר נאמר, כנראה שחודש מאי אשתקד פשוט העיף את כולם מכל פרספקטיבה.
אינדי, מבחינה פיננסית טהורה, הוא *לא* אכזבה
הוא סרט מאוד מצליח. רק מבחינת הציפיות לשבירת שיאים הוא "מאכזב".
אבל אכן לא משהו שימנע סרט המשך,
אם מישהו ירצה לעשות אותו.
אני על אף האהדה הרבה לטרילוגיה המקורית ולסרט הרביעי והחדש חושב שהגיע הזמן לסגור את הבסטה, אחת ולתמיד.
אבל אכן לא משהו שימנע סרט המשך,
למה בעצם? איך זה שדווקא ג'יימס בונד הפך לדמות נצחית בזמן שאינדי, המגניב פי כמה, לא?
ג''ימס בונד מתחלף, אינדי רק מזדקן
האם אין כוונה לפתוח בסדרת בת על גבו הצנום של לה באף?
ממש לא
התוכנית היא להקפיא את הריסון פורד בקרבונייט (הוא כבר רגיל) ולהפשיר אותו מדי כמה שנים, כשלספילברג יתחשק לעשות עוד אינדיאנה ג'ונס.
מה לא?
יש, עפ''י דיווח שקראתי באחד האתרים.
כשאמצא לינק, אביא.
ג''ימס בונד מתחלף, אינדי רק מזדקן
נכון, אבל מה המניעה העקרונית להחליף אותו? הרי גם להחליף את שון קונרי נראה על פניו כהבל מוחלט.
לא משהו שידוע לי
הרי גם באטמן גולם ע"י כמה שחקנים.
?v=1&c=ViewImages&k=2&d=17A4AD9FDB9CF1939057D9939C83F10685A76A8B629C21C05A5397277B4DC33E
מהצד השני – אינדיאנה ג'ונס נולד בקולנוע לאמא ספילברג ואבא לוקאס בניגוד לג'יימס בונד (סדרת ספרים) ובטמן (קומיקס). כלומר, שלא כמוהם, אין מקור חיצוני להסתמך עליו והכל תלוי באמאבא.
אגב, הייתה בשנות התשעים סדרת טלוויזיה על אינדי בילדותו ונערותו ששודרה בערוץ הראשון, ושם שיחקו את אינדי… רגע… רגע… עצרתי כדי לימד"ב: השחקן ששיחק את אינדיאנה ג'ונס הנער הוא שון פטריק פלנרי וקורי קארייר גילם את אינדי הילד. מסתבר לפי הימד"ב שפלנרי הוא עדיין מגלם את אינדי אבל אני עדיין לא שולטת בימד"בית מדוברת ולא הבנתי האם מדובר בהמשך של הסדרה או בסרטים לוידאו.
הנה הלינק:
http://www.imdb.com/title/tt1226214/
והנה תמונה של אינדי-פלנרי:
אינדיאנה ג'ונס הצעיר
באותה סדרה, הופיע הריסון פורד באחד הפרקים בתור אינדיאנה ג'ונס בגיל חמישים.
בכל אופן אמרתי את זה ב
עם כל הכבוד לשחקנים הלא מעטים שהיא הצמיחה מתוכה
אוסטרליה היא לא מדינה גדולה (לא מבחינת שטח) ובטח ובטח שמדינה עם אוכלוסייה של פחות מ-30 מיליון איש לא משחקת תפקיד מרכזי, או אפילו משני, בשוק ההפצה העולמי.
במילים אחרות, אני חושב שכדאי להשלים עם העובדה, שקרוב לודאי, תם עידן הסרטים שרוכבים על הגל של 'הארי פוטר' ומצליחים לעשות קופה נאה. במהרה בימינו, אמן.
אל תזכירו אפילו את הנער
הממושקף והמעצבן הזה, בכל פעם שמזכירים את שמו ליד נרניה עוברת בי צמרמורת, פשוט לא מגיע לסרטיו כזו הצלחה, לא מגיע להם, וקשה לי לומר שנרניה רוכב על הצלחתם, כי דיסני קנו את הזכויות לספרים עוד בזמן שהסרט הראשון של הארי היה בקולנוע, וחוץ מזה נרניה היא סדרה סופר-מפורסמת והיה ברור שיעבדו אותה לסרטים מתישהו, ואני לא מבין למה אתה אומר שהוא ירכב על הצלחת הארי, כלומר מה הקשר בין שניהם חוץ מהז'אנר? אז רתה רוצה לומר שאינדי בא לרכב על הצלחת שודדי? אין ממש קשר.
בקשר לאוסטרליה אז היא כן מדינה שמכניסה כסף, לא בסכומים אדירים אבל אינדי הצליח לפתוח שם עם 10 מיליון דולר שזה הרבה בשביל מדינה שהיא לא ארה"ב, נרניה כבר הכניס 50 מיליון דולר ב 12 מדינות כשרובן הן מהסוג שעבורם חצי מיליון הוא שיא ולסרט עדיין יש מקומות לבקר בהן.
עד עכשיו וורלדוויד לנסיך יש 150 מיליון דולר, עם קצת מזל אולי הוא גם יעבור את ה-500.
האם זה הנער שאסור לומר את שמו?
תהיתי למה עברה בי צמרמורת בזמן הכתיבה.
אחי, ברור לכולנו שסרטי נרניה הם קדושים בשבילך, אבל למה אתה מנסה לנמק? העובדות לא לטובתך.
"דיסני קנו את הזכויות לספרים עוד בזמן שהסרט הראשון של הארי היה בקולנוע" – בדיוק, שיא ההיסטריה, שהחלה עוד לפני יציאת הסרט הראשון.
"מה הקשר בין שניהם חוץ מהז'אנר?" – הז'אנר. זה בדיוק מה שנקרא בהוליווד לרכב על ההצלחה, לדחוף המון סרטים מאותו הז'אנר מהר מהר ולקוות שאנשים יתבלבלו ויחשבו שזה סרט המשך או משהו, זה לא חכם אולי, אבל כך האולפנים חושבים (והדוגמאות הן כמובן, סרטי פנטזיה, סרטי קומיקס, סרטי "טרנטינו עבר לידי" וכו')
במידה מסוימת, כן, נראה לי שהצלחת שודדי הקאריביים נתנה דחיפה רצינית לפרוייקט אינדי 4, זה לא מופרך בכלל, אבל אין לי סימוכין לזה.
נתוני מכירת הכרטיסים של הנסיך כספיאן הם לא טובים, לא משנה איך תהפוך את זה. כמו תמיד, אנחנו מסתכלים רק על ההכנסות בארה"ב, בלי קשר לחישובי ההוצאות/הכנסות הכלליים, בכדי לקבוע אם סרט הצליח או נכשל בקופות.
שום דבר מהנאמר לעיל לא נועד ולא צריך להוריד את ההתלהבות שלך מהסרט, ומההנאה שלך לצפות בו. תהנה!
אני מקווה!
(הייתי יכול להמשיך עם הדיון הזה, כי יש לי מה לומר, אבל כגע אין לי מצב רוח לזה)
אם מסתכלים רק על ארה''ב
דרך אגב אז עבור תושבי עין הדג "שודדי 3"הוא כישלון, גדול אפילו! וחוץ מזה, מתי לפי דעתך דיסני היו אמורים להפיק את נרניה, לפני עשר שנים לא היתה אפשרות ליצור את עולם נררניה בגלל שהטכנולוגיה לא היתה מספיק מתקדמת, דברים כאלה לא היה אפשר לבנות עד 2005, בנוסף, לא נראה לי שלשתי הסדרות יש את אותו קהל, הארי קצת יותר בוגר ואפל והקהל שפונה אליו הסרט קצת שונה מהקהל של נרניה.
בתגובה שלי לא ממש אמרתי שהכנסות הסרט מוצאות חן בעיני, כל מה שאמרתי הוא שלסרט יש סיכוי להצליח מחוץ לארה"ב ולכן אולי נקבל סרט שלישי בסדרה.
אם מסתכלים רק על ארה''ב
אה… מה? מה אי אפשר היה ליצור בעולם של נרניה לפני 10 שנים?
(קרבות שבהם נשרים משליכים אבנים על ענקים לא נחשבים כי לא זכור לי שהיה כזה דבר בנרניה).
בלי להכנס לדיון על כסף ואכזבות
(שני נושאים שהולכים יד ביד עד כמה שזה קשור אלי) אני קשישה ומעדיפה את נרניה, חוץ מזה שגדלתי על הספרים האלו בילדותי.
ממש לא נראה לי שאי אפשר היה לעשות את נרניה קודם, עשו סרטי פנטזיה לפני 2005 בהצלחה לא רעה בכלל.
זה לא דיון תאורטי
סדרת טלויזיה (בריטית) על פי נרניה אכן יצאה לפני 2005 (ב- 88 אם לדייק):
http://www.imdb.com/title/tt0094500/
האפקטים היו מחורבנים, אבל לא זה מה שתקע את ההפקה. משום מה אף אחד לא העלה בדעתו לעשות מזה סרט לפני ההצלחה המטורפת של הארי פוטר (הספרים והסרט הראשון).
אני זוכרת את זה - חלק מהחיות המדברות
נעשו באנימציה (שטוחה) והילדה לוסי הייתה מפחידה יותר מהמכשפה הלבנה.
אבל היא לא סרט קולנוע
ואף חברה לא היתה מסכימה להקרין את הסדרה הזו בקולנוע, כי למרות שהיא סדרה מעולה, החיות שם נראו מגוחך, ולכן אני אומר שלא היה אפשר ליצור את נרניה אז, כל עוד החיות לא ממוחשבות אז שום חברה לא תעשה מזה סרט, ואסלן גם ב-2005 נחשב להתקדמות גדולה בטכנולוגיה או משהו (ככה לפחות אמרו דיסני לכל מי שרצה לשמוע).
אפשר היה לעשות למשל סרט אנימציה שלם
סרט הפנטזיה "הסיפור שלא נגמר" יצא ב-1984. נכון שהיום האפקטים נראים מיושנים, אבל לזמנם הם עבדו יופי.
טריוויה: את הקיסרית הילדותית שיחקה תמי סטורנך, ילדה ישראלית שנולדה בפרס, היום היא רקדנית וכריאוגרפית שחיה בניו יורק.
http://www.tamistronach.com/index.html
תראה
את הסרט קודם…
אני אחרי הנסיך כספיאן דווקא ממש אשמח לאיד אם יבטלו את השלישי… ואת דיסני.
קשה מאוד להחזיר זמן אבוד.
יצא בוטלג של MACHINE GIRL
תוך כמה זמן בטח יגיע לאוזן. סרט מגוחך.
צפייה קצרה העלתה שהסרט לוקח השראה מקיל ביל.
הרעים שייכים לשבט האנזו. תנחשו מי המפורסמם שבהם.
צפייה מתמשכת מראה שזה אחד הסרטים הגוריים ביותר שראיתי
וזה אחרי 7 צעדים, סייב דה גברין פלאנט ואיצ'י. GORA ברמות מאוד גבוהות, יחד עם משחק נוראי וכל מיני קטעים של קיל ביל, נותנים סרט די נחמד. למרות שהוא קצת קשה לצפייה למי שרגיש לדם. כמויות הדם המזוייף יותר מוגזמות מאיצ'י.
הבעיה בהצל את הכוכב הירוק היא לא הדם.
היא רוע צרוף, כזה שגורם לך לשקול לוותר על האתאיסטיות שלך כדי לרגיע את עצמך בלילה שהבמאי הושרץ על ידי שטן על טבעי כזה או אחר ולא באמת קיימים אנשים כל כך גועליים.
רוע צרוף של מי? יכול להיות שלא הבנתי את הסרט.
דילגתי על חלקים נרחבים ממנו. הוא די שיעמם אותי. החצי השני ראיתי כמעט במלואו.
משפחת האנזו לא הומצאה על ידי טרנטינו
מדובר במשפחת לוחמים היסטורית, שכבר עשו עליה שניים-שלושה (או מיליון) סרטים ביפן, חלקם הגדול מז'אנר האקשן הזבלי שנתן השראה ל-"קיל ביל".
אז השם האטורי האנזו נפוץ בסרטי זבל אלימים?
כי האנזו, אוקיי. יש שבטים ואני מבין את זה. לגיבורה קוראים היוגה אם הבנתי נכון, וזה שבט שיש בנארוטו. אבל האטורי האנזו?
האטורי האנזו
הוא דמות מסדרת סרטי אקשן יפניים בשנות השבעים. טרנטינו ייבא אותו (והן את השחקן שגילם אותו, כמדומני) לסרט שלו. מסתבר שהדמות והפולקלור שלה יכול לנדוד גם למחוזות אחרים.
כבר קישרתי פעם ללינקים האלה שלי, אבל לאור הדיון העכשווי...
על כמה ממקורות ההשראה העיקריים ל-"להרוג את ביל" (ולא רק):
חלק א'
http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1066
חלק ב'
http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1067
ומאז הפעם האחרונה שקישרתי, יש גם חלק ג'
http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1278
(ספציפית על האנזו)
לא ראיתי את הסרט,
אבל אמרתי את זה פעם ואני אומר את זה שוב:
גיליוטינות מעופפות!!1
אבל הסרט ממש לא הגיוני.
נגיד, יש סרטים שהם מטופשים, כמו מהומה בשנגחאי, יש סרטים מוגזמים אבל מדוייקים אנטומית ועם הגיון. בינתיים, עם כל הגוריות, הסרט לא הגיוני. חותכים בנאדם מהמותן, לא אמור להשפריץ לו דם מהחתך, כי אין לב שמזרים דם, זאת בניגוד ליד, או ראש, אבל כאן פשוט מזרקה.
אני ממש מפחד לשאול את השאלה הזו,
אבל האם לחץ הדם לא יספיק למשך כמה שניות?
אני לא רופא או מבין גדול מאוד באנטומיה
אבל אפילו אם יהיה לך קצב לב של 1200, אם יחתכו לך חצי גוף לא יהיה מספיק תנופה בשביל מזרקה כמו שרואים בסרט. אם אתה ממש רוצה לראות את הסרט, שלח מייל.
הו, לא. בבקשה, לא.
לה לה לה גיליוטינות מעופפות לה לה לה
תראו, אני צופה בסרט עדיין
לא אמרתי שהוא לא טוב. בינתיים הוא אפילו מככב בימדב!
עוד במרץ הם היו סקפטים
מתברר שעוד לפני כמה חודשים דיסני כבר התחילו לחשוש לגבי הפוטנציאל של סרטי "נרניה" נוספים, ולמרות ש-"המסע בדרך השחר" כבר היה אז בשלבי הפקה, הם התכוונו כנראה לסיים שם ולהעביר את מרבית המשאבים לעיבוד ספרי "ג'ון קרטר ממאדים":
http://jimhillmedia.com/blogs/jim_hill/archive/2008/03/17/as-disney-gets-nervous-about-narnia-pixar-now-sets-its-sights-on-mars.aspx
מה שמוזר, כי למרות שכמו ספרי "נרניה", גם ספרי "ג'ון קרטר" הם ציוני-דרך היסטוריים בהתפתחות המד"ב/פנטסיה, שתי היצירות האלה פונות לאוכלוסיה אחרת לגמרי (ולספרי ג'ון קרטר אין שליש מההייפ של ספרי נרניה).
מצד שני, אני הייתי בטוח ש-"הנסיך כספיאן" הולך להיות השלאגר הכי גדול של הקיץ הנוכחי, אז מה אני כבר יודע.
מעניין לי נורא לדעת
איך זה שדיסני חששו ודי צפו את האכזבה מהנסיך כספיאן.
הקרנות מבחן?
באופן כללי האולפנים יודעים כמה סרט מסוים הולך להכניס יותר טוב מאיתנו.
מישהו כתב
פה שהנער שמשחק את בילבי בסרט "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" נרצח, אני לא מוצא את ההודעה ההיא, היא נמחקה או שאני לא מחפש טוב מספיק? והאם מה שאמר היה אמיתי כי לא מצאתי בשום מקום אחר על העניין הזה.
רוב נוקס נדקר למוות בקטטה מחוץ לפאב בלונדון
הנה הידיעה ב-YNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3547335,00.html
ותוכל למצוא לינקים גם בדף שלו בימד"ב:
http://www.imdb.com/name/nm2876996/
———————————————————————————————————-
נצל"ש: ברכות לבביות לדוכיפת.
מי זה בילבי???
החזקה בילדות תבל.
חשבתי שכל הכוח שלה הוא מתת הטבע? מיליון אחוז, היא למדה בהוגוורטס. עד שנרצחה בקטטת שתויים.
הזכרת נשכחות… אבל זה קצת טרגי ועצוב, אם כי אפשר לומר שזה הסוף שהיא היתה רוצה…
היא בטח הייתה מעדיפה לוויה ויקינגית ראויה לשמה
נ.ב - להודעה מעליי אין כל קשר לספר השביעי אלא לשישי.
נכון, התבלבלתי. אבל זה באמת ספויילר למחמירים שבמחמירים בלבד.
בדיסני מתחרטים על תאריך יציאתו לאקרנים של 'הנסיך כסיפאן':
http://www.hollywoodreporter.com/hr/content_display/film/news/e3ib3f082bb63c9203857805f98cda2a99e
יפיייי
עכשיו אם יהיה "המסע בדורך השחר" אין מצב שיוציאו אותו בקיץ.
תראה, עד כמה שאפשר לחפש אשמים במצבו של ''הנסיף כספיאן'' אצל האולפן
שהפיץ אותו, או בתאריך שנבחר לו, כל ההאשמות האלה די מתמוססות מול תקדימים אחרים. גם דצמבר זו תקופה "תחרותית" עבור סרטים מהסוג הזה – בעונת החגים, הסרט הזה היה מתמודד מול סרטים אחרים לכל המשפחה. וסרט שפונה לקהל כזה, אם הוא מצליח בתקופת החגים, יכול באותה מידה להצליח גם בקיץ (סרטי הארי פוטר, שהשניים הראשונים מביניהם הוקרנו בדצמבר, עברו לקיץ ועדיין עושים כסף כמו גדולים). והאמת? ל-"הנסיך כספיאן" לא היתה שום תחרות רצינית בקופות בשבוע הראשון שלו. "איירון מן" כבר עשה את הכסף שלו בצמרת, "ספיד רייסר" היה כשלון מהדהד, ול-"כספיאן" היה סוף שבוע שלם להוכיח את עצמו, פלוס עוד ארבעה ימים תמימים לפני שיגיע "אינדיאנה ג'ונס" הבא. סרטים כבר שברו שיאים בפרק זמן כזה, ואם "כספיאן" לא הצליח לעשות את זה – נדמה לי שאפשר גם לחפש את הסיבות לכשלון שלו בסרט עצמו.
עונת דצמבר? תחרותית?
בקיץ
-רוצה ללכת לנרניה?
-מה אתה ילד? יש איירון מן והוא מה זה מגניב, אתה יודע? אולי כדאי שנדחה את זה לשבוע הבא יש את אינדי.
בחורף
-רוצה לראות את *איזשהו סרט מוקרן*
-לא, אני מעדיף את נרניה, יש בו אקשן לפחות.
עד סיבה שחודש מאי לא כזה מוצלח לסרטי משפחה הוא בית הספר, מאי ויוני הם עמוסי מבחנים ואין זמן לילדים ללכת לקולנוע, אני למשל הולך לפחות פעם כל חודש, השנה, הפעם האחרונה שהייתי בה בקולנוע היתה לפני שלושה חודשים. ואל תשווה בין נרניה להארי כי אני מודע היטב לכך שלפוטר יש הייפ עצום, הוא היה מכניס מעל 100 מיליון גם אם היה יוצא בינואר, וממילא הסרט החמישי הגיע לקיץ בחופש הגדול, ותראה, להגיד שיש לכספיאן חמישה ימים לפני אינדי לא אומר כלום, כי רוב האנשים לא ילכו ביום שלישי או רביעי לקולנוע אלא יעדיפו לחכות כמה ימים לאינדי שהוא מה זה מפורסם.
עונת מאי? תחרותית?
אילו 'הנסיך כספיאן' היה יוצא בכריסטמס האחרון הוא היה מתמודד ישירות מול 'אוצר לאומי 2', 'מצפן הזהב', 'אני האגדה', 'המלחמה של צ'רלי ווילסון', 'ג'ונו', 'סוס המים', 'סוויני טוד', 'הנוסע השמיני נגד הטורף 2', 'נ.ב. אני אוהב אותך' ו'אלווין והצ'יפמנקס'.
לעומת זאת, במאי יצאו 'איירון מן' ו'ספיד רייסר' הכושל.
מצטער, אבל לנסות לטעון כאילו מאי הוא החודש התחרותי יותר עבור 'נרניה' זה מופרך לחלוטין.
הוכחת את הנקודה, אבל
נשאר העניין שדצמבר ו"רוח החג" הנוצרי (…) יותר מתאימה להילה שבונים סביב נרניה מאשר הקיץ.
עונת החוקף? תחרותית?
מה? חוץ משךושת הראשונים אף אחד מהם לא באמת סרט שיכניס מעל 50 או מקסימום 60 מיליון דולר (אולי רק ג'ונו), הם לא עושים תחרות והם פונים לקהל שונה מפני שהם סרטי R, ולא נראה לי ש*ילדים* יחפשו סרטי אוסקר, כמו שאמרתי בסוף השנה אין להם בית-ספר ובכלל לנרניה יש רוח נוצרית הקהל כולו יהיה חופשי ללכת לקולנוע, הרי רק איירון ואינדי יכניסו לבדם פי שניים ממה שעשו כל הסרטים האלה, ואם נרניה היה יוצא בדצמבר אז אוצר לאומי ומצפן הזהב היו ללא ספק מחפשים לעצמם מקום בנובמבר או לפחות מרחק גדול מנרניה, ובכלל לא דיברתי על דצמבר שעבר, הרי בכל מקרה דיסני לא היו מוציאים את הסרט אז בגלל "סוס המים" אני רק דיברתי על דצמבר של השנה.
אבל כמה מתוך הסרטים הללו מתחרים על אותו קהל יעד?
המצפן הזהוב בבירור, ואולי גם סוס המים (שמי שמע עליו?) ואלווין והצ'יפמנקנס לילדים הצעירים יותר, ואוצר לאומי 2 לקהל המבוגר טיפה יותר. אף אחד מהסרטים הללו הוא לא איירון מן או אינדיאנה ג'ונס. נכון, לתלות את האשמה בהכנסות המאכזבות של כספיאן רק בתקופה שבה הוא יצא זה טיפשי – אם הוא היה יוצא בחג מולד הוא היה הצלחה מסחררת? סביר להניח שלא. האם הוא היה מצליח יותר? אני מנחשת שכן.
אני מסכים, אגב
בהחלט יכול להיות שתאריך חורפי יותר מתאים ל'נרניה' ושאם הוא היה יוצא בחורף הוא היה מרוויח יותר. אבל זה *לא* בגלל שמאי הוא "תחרותי מדי", כי בדצמבר היתה הרבה יותר תחרות.
תקרא את ההודעה שנמצאת שתי הודעות למעלה
או, דיאלוג חורפי אחר:
-לאן אתה רוצה ללכת, לנרניה? יש שם אחלה אקשן.
-לא, אני מעדיף את החדש של קאופמן, זה זכה באוסקר, אתה יודע.
אנשים ואנשות!
הסרט שמדעית מוכח כי הוא המושי חמושלם והמגני מגניב בכל הזמנים, הסרט עם דמויות המשנה הכי טובות והכי קוליות והכי פזיק-ויזיני-איניגו-לבקן מפחיד שיש, "הנסיכה הקסומה", הגיע ל-VOD! קדימה, אם יש לכם הוט וי.או.די סרטים, רוצו לראות, ועכשיו.
דרך אגב, הגיע גם 'כלבי אשמורת', אבל בניגוד לסרט הכי מושי מושלם בעולם, זה סובל דיחוי.
אוי ואבוי, 'סקס והעיר הגדולה: הסרט' הוא לא סרט טוב
בעצם, 'סקס והעיר הגדולה: הסרט' הוא בכלל לא סרט. יותר כמו עונה וחצי שנדחסה לשעתיים ורבע. אבל הכי גרוע, ה"סרט" בכלל לא מרגיש דחוס, אלא ריקני.
פנטזיה פנטזיה פנטזיה - תהיה
יש לי כמה תהיות שנןגעות לעניין הפנטזיה בקולנוע.
1. האם אי -אפשר לעשות סרט טוב בפחות ממאה מליון דולר? נגיד בעשר-שלושים?
יש לי רושם שאחד הדברים שששר הטבעות והארי פוטר עשו לתחום – זה המוכנות להשקיע בין 100 ל200 מליון דולר בסרט (אחד!) מתוך הנחה שהוא יכניס 500לפחות כפול. וזה באמת משהו מטורף לדעתי – בכל תחום. ובכלל לא ברור לי על מה הולך כל כך הרבה כסף.
למשל להפיק את המבוך של פאן עלה 16 מליון דולר, והם הרוויחו עליו כחמישים מליון דולר בעולם (37 מליון בארה"ב) בערך. יפה מאד! סרט מדהים האפקטים מושקעים, משחק מדהים. מה רע?
ומכאן – האם זה כ"כ גרוע שסרטי פנטזיה ומד"ב יצטרכו להסתפק בתקציב שפוי יותר?
האם זה בהכרח יגרע מהתחום?
2. ראיתי שבינתיים הכסף העולמי לנסיך כספיאן הוא כמאה חמישים מליון דולר כשהתקציב הוא 200 מליון. אז אני מבין שאין כאן הצלחה מסחררת ומדהימה, אבל האם זה כשלון? אני מאמין שזה ממש לא בעיה להרוויח בעולם ובארה"ב עוד חמישים מליון במהלך החודשים הקרובים בטח אם יכנסו גם ההכנסות מDVD וכיוצ"ב. בנוסף לכך מדובר על מרצנדייז לסדרה, מה שימשיך הלאה. אז אני חושב (ומקווה) שההספדים מוקדמים…
גם נראה לי שזו היתה טעות להכניס את לקיץ ושהאולפנים הבינו את זה. זה גם הגיוני לשייך את זה לתקופת חג המולד בגלל ההילה הנוצרית-דתית שקיימת מאחורי הקלעים. ולכן נראה לי הגיוני לעשות עוד נסיון לחורף.
אבל שוב השאלה הקודמת – האם זה כ"כ יגרע מהסרט אם הוא יעמוד על תקציב של 100 מליון דולר למשל או אפילו ר"ל – חמישים מליון?…
3. עד עכשיו עשו לקולנוע הרבה סדרות כתובות וניסו לעשות קופה עולמית. מה עם סרטים מקוריים בתחום – כמו המבוך של פאן? הרי היו הרבה טרנדים שהלכו חזרו בצורה אחרת. ותמיד יש מה להתפתח ולחדש. ובמיוחד במדיום של מד"ב ופנטזיה שמזמין ומאפשר מרחב חופשי רחב כ"כ לרעיונות. ועם התפתחות האמצעים הטכנולוגיים להמחיש כל דבר – יש יותר יכולת וחופש. אני מאמין שזה תמיד יקסום לאנשים – בדיוק כמו שתמיד יהיו דרמות ורומנים וקומדיות וסרטי ילדים – יהיה את התחום הקסום הזה. השאלה לאיזה כיוון הוא ילך.
4. ושאלה אחרונה – לרד ציף (סתם יצא לי…), נדמה לי שאני שומע ממך איזו צפיה שטרנד הפנטזיות יעבור… האם אני צודק ומדוע?…
פנטזיה פנטזיה פנטזיה - תהיה
1- שאלה מצוינת, אין לי מושג
2- עוד 50 מיליון? לא נראה לי, בכלל לעבור את ה-200 מיליון זה לא העניין, כי לא כל הכסף הולך לחברה, ביחוד אם זה בא מארצות אחרות, דיסני בכלל אמרו שהם מצפים מכספיאן להכניס יותר מ-500 מיליון דולר, ובכלל יש סיכוי לא רע שזה יקרה.
לא הבנתי
אם חמישים מליון נראה לך מעט מדי, או לא ריאלי…
לעבור את ה500 מליון נראה לי יומרני מדי. אבל להחזיר את ההשקעה נראה לי סביר.
והשאלה בכלל היא האם הנושא הוא להרוויח המון כסף וזהו, או שלהחזיר את ההשקעה ולתת את המשכורת ששילמו וכו' זה גם טוב.
ובכלל חלק מהעניין הוא שכל העסק נמצא במחוזות – האם זה בלוק בסטר או לא. ומה שאני הייתי רוצה שזה יהיה סרט נורמלי, טוב, שמאפשר להוציא עוד סרטים נורמליים אחרים. הרעיון של שגעון כלל עולמי שחייב לקרות, הוא לא רע כשלעצמו אבל נורא ואיום כשהוא הופך להיות מדד בחלעדי לשאלה האם כדאי ללכת על הפקה מסויימת או לא.
מזכיר לי חבר שאוהב לקנות בזול ולמכור ביוקר, ופער של 300 % הוא די מינימלי מבחינתו והשאיפה היא ל800-1000% פלוס.. ואני מרגיש שלקבל רווח סביר של חמישים או אפילו מאה אחוז זה מספיק טוב, והכמויות האלו של כסף נראות לי קצת שחיתות.
אולי התקווה היא מקולנוע לא אמריקאי.
עלויות השקעה
מה זה בדיוק כולל, חוץ משכר לשחקנים, ימי צילום (אולפן) ואפקטים. גם הרכישה של התסריט? גם את השיווק? כי שמעתי איפשהו שהשיווק זה הדבר שמקפיץ לרוב הסרטים את ההוצאות בכמה עשרות מיליונים, ובאמת שאני לא מבין איך זה קורה…
זה בערך מה שאני שואל
200 מליון דולר נראה לי סכום אגדי ולא סביר
לא נראה לי שעלויות השיווק
נכללות בתקציב, כי האולפנים תמיד מפרסמים את תקציב הסרט לבד ואת תקציב ההשקעה לבד. אפשר להסיק את זה גם מהדו"חות של האתר.
4. כן, אמרתי את זה בגלוי
בעקבות שר הטבעות והארי פוטר היה נראה שפנטזיה היא מכרה זהב, ופתאום נכנסו להפקה המון סרטים כאלה. עכשיו, בעקבות 'מצפן הזהב' ו'הנסיך כספיאן', הטרנד הזה יפסיק. זה לא שלא יפיקו סרטי פנטזיה לנוער בכלל (ובמובן מסוים כמעט כל בלוקבאסטר הוא פנטזיה – כמעט בכולם יש אלמנט על-טבעי כלשהו), אבל המספר שלהם בוודאי ירד בחדות.
4. כן, אמרתי את זה בגלוי
שאלתי גם על המגמה שלך בעניין – ז"א אם לך איישת נמאס מהטרנד או שאתה פשוט נותן ניתוח יבש…
אגב, עוד נקודה – סרטי הפנטזיה (כמו גם סרטים מצויירים וכו') הם מזמן לא "לנוער". זו בדיוק הנקודה, ששר הטבעות והארי פוטר פתחו את הדלת לסוגה הזאת לא רק לנוער, ולמכורים לתחום אלא לציבור הרחב. וזה הפך לעוד סגנון מקובל, ואני חושב שאת זה כבר לא ישנו. השאלה היא לגבי מידת הצפיה למאות מליונים ומדת ההשקעה.
ולבסוף אשמח לשמוע ממך הסבר לגבי כמות הכסף העצומה – אני (ואחרים כפי שאני וראה מתגובות) לא מבין את זה. למה א"א לעשות סרטים מצויינים בהרבה פחות כסף.
כמעט רק לנוער.
מאז 'שר הטבעות', כמה סרטי פנטזיה אמריקאיים אתה זוכר שיועדו למבוגרים? היה 'המבוך של פאן' – אבל הוא לא אמריקאי. היה 'אבק כוכבים' – אבל הוא נכשל כלכלית. היה 'ביוולף' – וגם הוא לא היה הצלחה גדולה. כל היתר, אם אני לא טועה, היו סרטי ילדים/נוער.
אני לא אוהב את זה שסרטים נעשים בעקבות טרנד מסוים. חיקויים הם בדרך כלל דבר נחות, וכשסרטים מנסים לחקות את נוסחת ההצלחה של סרט כלשהו – בדרך כלל התוצאה לא משהו. ובכל זאת, טרנד הפנטזיה לנוער הביא כמה סרטים לא רעים בכלל ('ממלכת טראביתיה', 'עלילות ספיידרוויק'). הכל תלוי בסופו של דבר בסרט, לא בטרנד.
למה בהוליווד שופכים המון מיליונים על סרטים שאפשר היה לעשות הרבה יותר בזול? שאלה טובה.
ניקוץ אחרון
על מה הולך הכסף?
באמת לא הבנתי. ואני שואל אותך כמבין בתחום כדי באמת להבין. כאמור המבוך של פאן למשל גם מושקע וכו' ובכ"ז מושקע בו בערך5-10% מהתקציב. האם זה מוצדק חלקית או לגמרי או שזה סתם טירוף?
לסיכום: על מה הולך הכסף?…
לדעתי הלא מלומדת - בעיקר על משכורות
אם יש בסרט שחקנים ידועים ומפורסמים זה מקפיץ את התקציב פלאים,
ובכלל נראה לי, כמו בדוגמא של המבוך של פאן, שהפקה אמריקאית היא פשוט הרבה יותר בזבזנית, הרבה יותר "פינוקים" על הסט, משכורות גבוהות בהרבה לכל הצוות, ובאופן כללי כנראה שהם פשוט "מרשים לעצמם" לזרוק כסף שם, כי יש מי שישלם.
ככל שהארגון גדול יותר - ככה נשפך יותר כסף
כמו במשל על המלך ששואל לאן נעלמים כספי המיסים ואחד מעשרות שריו ויועציו מדגים לו בכך שהוא מעביר בין כולם קוביית קרח שנמסה לגמרי עד שהיא מגיעה למלך.
ארגון גדול יוצר תפקידים לאנשים שלא באמת צריך אותם, נוצר סרבול ואז צריך לשכור אפילו עוד אנשים כדי לפתור את הבעיות שנוצרות מכך, כל האנשים האלו צריכים נהגים שיסיעו אותם, טלפניות שיעבירו להם שיחות וכך הלאה. נוצר מצב שאי אפשר להפיק בלוקבסטר בהוליווד מתחת לסכום מסויים גם אם אפשר בפרקטיקה, חיסכון יוצר תקדים מסוכן עבור כל בעלי המשכורות והתפקידים.
1. האם ברט ראטנר יביים את 'God of War':
http://joblo.com/ratner-does-kratos
2. התפרסמו בינתיים שתי ביקורות על 'You Don't Mess with the Zohan'.
אחת קוטלת:
ואחת די פושרת:
מחקרים בנוירוזה: על פועלו של בן סטילר.
על ערש דווי, האם יהא בן סטילר גאה בפועלו הקולנועי? סביר להניח שלא. סרטיו נעים בין המביך לסביר והוא עצמו שחקן בינוני להדהים. אבל סטילר קשישא יוכל, בהרהרו רטרוספקטיבית, להתנחם בעובדה שגוף עבודותיו יהווה אוצר בלום מבחינתם של חוקרי תרבות עתידיים. ואין נחמה זו דומה לנחמתו של ג'ורג' קלוני שיאמר לעצמו, בעוד הוא גוסס עם שארם שרק לו יש, שעל כל שובר-קופות אידיוטי שעשה הוא כיפר בסרט "קטן", "אמנותי"; נהפוך הוא, דווקא הפרוייקטים האישיים יותר של סטילר הם חסרי ערך כמעט לחלוטין ואילו דווקא הקומדיות הרומנטיות-גסות בשהתתפותו, שמכוונות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר, בזכותן ייכנס סטילר אל הפנתיאון ההוליוודי.
אם נחזור רגע אל ההשוואה בין סטילר וקלוני, הרי אנו עדים לשני סוגים של הזדהות. ההזדהות עם קלוני היא הזדהות פנטסטית, כלומר אנחנו רוצים להיות כמו קלוני משום שהוא מוצלח הרבה יותר מאיתנו. ההזדהות שלנו עם סטילר היא הזדהות ספקולרית, כמי שמביטים במראה, בבחינת הסתכלו עליו וראו אותנו. בשורה של סרטים שהראשון שבהם, "משתגעים על מרי" – פילם נואר קודר ומיזנטרופי במסווה של קומדיית קקי, הוא גם הטוב שבהם, והאחרון שבהם הוא "אשת החלומות" המיזוגני, מעצב סטילר את דמותו האולטימטיבית של הנעבך האמריקני הממוצע, הג'ו-שמו הבינוני שחי בתרבות פרפקציוניסטית.
מה מציע לנו סטילר? מה מבדיל אותו מיהודי אחר המבייש את עם הספר, העם שהצמיח את משה רבנו, בנדיקטוס ספינוזה והר פרופסור זיגמונד פרויד, יהודי העונה לשם אדם סנדלר? הדמויות של סנדלר הן תמיד איד מהלך: ילדותיות, מטומטות וחסרות לא-מודע. בן סטילר הוא כבר דור ג': דמות קולנועית המצוידת באיד, אגו ובעיקר בסופר-אגו שנראה כמו רוברט דה-נירו. כמעט בכל קומדיה נתונה של סטילר, האגו הסטילריאני נקרע בין רצונות האיד (קרי: לזיין ולראות פוטבול) ובין דרישות הסופר אגו (בדרך-כלל להיכנס למערכת יחסים מחייבת, להתחתן, לעשות ילדים ולהיות מבוגר באופן כללי). כל קומדיה כזו, אם כן, היא תיאור, case study של ממש, של נוירוזה.
מאיזו נוירוזה סובל סטילר, אתם שואלים? ובכן, מאיזו נוירוזה הוא *אינו* סובל, יהיה נכון יותר לשאול. סטילר מתחיל את מרבית סרטיו כרווק. הרווק הוא דמות בזויה בקולנוע המיינסטרים האמריקני. רווקות הן דמויות פתטיות, אבל לפחות הן מכירות בנכות האינהרנטית שבאי-מחותנות. הרווק, לעומת זאת, מפציע כגבר חסר אחריות, הדוחה בבוז את כל מה שיפה וטוב באמריקה. רווקות ביקום הסטילריאני – אבל בוודאי לא רק בו – היא סוג של נוירוזה, המתבטאת בחרדה מפני מחויבות, או בניסוח שונה, במרד בסופר אגו, הדורש מכולנו להתחתן ולהעמיד צאצאים.
ההומו סטילרוס, אם כן, הוא רווק נוירוטי. בדרך-כלל מפציעה בחייו אישה בלתי-מושגת אליה הוא מפתח אובססיה בלתי בריאה בעליל. הקו-כוכבות של סטילר הן לעולם בחורות שוות יותר ממנו. באופן מפתיע, הבחורות השוות הללו מגלות בו עניין ודווקא העניין המיני מתדרדר את מצבו הנפשי של הרווק הסטילראני, משום שהוא בעצמו יודע שהעניין המיני הזה שמגלים בו הוא הפרה גסה האתיקה החברתית, הדורשת שכל אחד יתחתן עם בני מעמדו. סטילר והיוצרים שעובדים איתו מבינים עד כמה מימושה של פנטזיה – עניין מצדה של בת מעמד גבוה יותר – עשוי להיות הרסני כשם שהוא מפתה.
אם להציע סכמה ראשונית, הרי את מרבית הקומדיה הסטילריאנית מבלה הרווק סטילר בנסיונות ליישב בין ההבטחה לסיפוק מיני הגלומה בדמותה של המפתה התורנית, דרישת הסופר אגו כי מימוש הפיתוי ילווה בטבעת וכתובה, וחרדת המחוייבות הקרויה חיי רווקות.
מכיוון שהתסריטאי מערים בדרכו קשיים שונים ומשונים, סצנת השיא של הסרט הסטילריאני מאופיינת בהתקפת היסטריה, כלומר בהפגנה גופנית – הכוללת זעקות שבר, איבוד שליטה על איברי הגוף ואיבוד הכרה בדרגה כזו או אחרת – של הנוירוזה.
עם זאת, מכיוון שבמוצרים הוליוודיים עסקינן, בדרך יתברר כי המפתה היא גם מטפלת ואהבת האמת ביניהם תרפא את הניורוזות הסטילריאניות (אם כי ניתן לראות שהנטייה של הסרט הסטילריאני לייצר סרטי המשך ו/או לשעתק את עצמו מרמזת כי האנליזה לעולם אינה מסתיימת בהצלחה גמורה ויש לחזור ולבצע טיפול מדי כמה שנים.)
רבים מתלוננים כי הקומדיה הסטילריאנית מלאה בבדיחות קקי ופיפי. בטוחני שמבקרים אלה מעולם לא קראו את פרויד. מכיוון שבבסיס הקומדיה הסטילריאנית מצוי דחף מיני בלתי ניתן לכיבוש, ומכיוון שמכל עבר מבקשים אנשים רעים לקטוע את הדחף הזה באיבו, ברי כי הליבידו הסטילריאני יתגלגל לאובססיה קשה עם הפרשות הגוף, הנובעות כולן מן האיזורים הארוגניים. זאת מכיוון שמבחינה מטא-קולנועית, לאגו ההוליוודי גם כן יש סופר-אגו, ושמו בישראל MPAA, ועם הסופר אגו הזה, תאמינו לנו, אתם לא רוצים להתעסק.
כמו כן, ברי כי הסצנה הסטילראינית מחוייבת המציאות, שבה חיה קטנה מבצעת את זממה בגופו של סטילר היא גילום קולנועי של אותם דחפים קמאיים הרודפים את האגו המעונה של סטילר. שהרי נאמר באנגלית כי אדם המצוי בתסבוכת יש לו "קוף על הגב" ובעברית – יש לו עז. על כן, אין ספק בליבנו שאותן סצנות מביכות הן למעשה תיאור סינמטי אמין, אם כי מעט פיגורטיבי, של תחושותיו האישיות של הסובייקט הסטילראיני, המצוי בין פטיש האיד וסדן הסופר אגו.
לסיכום, אנחנו תקווה כי רשימה קצרה ובלתי מספקת זו תנהיר ותוכיח את תרומתו הגדולה של בן סטילר להבנת הנפש הגברית האמריקנית. סרטיו, שאיכותם הקולנועית אמנם הותקפה על ידי חוגים נרחבים, מספקים הצצה נדירה אל נפשו המיוסרת של הרווק היאנקי, רדופת הנוירוזות והשדים. וגם אם אין באפשרתנו להקל מעט על הסבל המנטלי והפיזי – בואו לא נשכח את הסבל הפיזי – שהוא מנת חלקו של הסובייקט הסטילריאני ובני דמותו הממשיים, הרי פתחנו פתח להבנת הגבר האמריקני בשנים הראשונות של המילניום השלישי, ובכך ננוחם.
אני רק רוצה להוסיף מילה אחת שעלולה לא להסתדר עם התאוריה שלך: דודג'בול. ועוד 2 מילים: סרט מצחיק.
בעיני, לפחות, סטילר וקלוני מעצבנים באותה המידה.
ופרצופו מדושן העונג של האחד יגרום לי להימנע מסרט כפרצופו מדושן העונג של השני. והיות וסטילר אחראי לאחד מסרטי הקאלט האהובים עלי עוד מילדות (מציאות נושכת), הרי גם מהבחינה הזו הם פחות או יותר משתווים זה לזה. יתרונו היחיד של קלוני היא נטייתו לסחוב לסרטים שהוא מופיע בהם שחקנים מוצלחים ו/או נעימים לעין (ע"ע בראד פיט) שיסיחו את הדעת במידת האפשר מנוכחותו של זה ויאפשרו להכניע את העוויתות ולא להקיא על שורת המושבים שמקדימה.
רעיון מעניין.
עם זאת, תיאור אמין מבחינה סינמטית ככל שיהיה (ואני לא מתמצא מספיק בתורתו של פרויד כדי לקבוע זאת), אני פשוט לא נהנה בסרטים שלו. הייתי נהנה יותר אם כל סרט היה מסתיים באשפוז בכפייה של בן סטילר ובנזע חשמלי. אתה יודע מה, לשם הגיוון אני אסכים לצפות גם בלובוטומיה של סטילר, אפילו אם בזמן הניתוח תהיה חיה קטנה שתבצע ברגלו את זממה.
פיצ'ינג לסטילר (אם אתה קורא כאן, כלומר):
ניתוח מוח שהדמות שלך עוברת בתחילת הסרט, משתבש משום שחיה קטנה הצליחה – בדרך מופרכת לחלוטין שלא באמת תצחיק אף אחד אבל אוי, כמה שהיא תנסה – לחדור לחדר הניתוח וביצעה את זממה ברגלו של המנתח, מסיחה את דעתו ברגע קריטי. הדמות שלך, שעברה שלא באשמתה סוג של כריתת אונה, תבלה את שאר הסרט מנסה להתמודד עם פגיעה בתפקודים הפרונטליים (אתה תאהב את זה – יש שם חוסר יכולת לשלוט בדחפים ושלל דברים שיאפשרו לך את המשחק המוגזם והצעקני שחביב עליך כל כך, שלא לדבר על ההזדמנות להעליב קשות ציבור שלם של אנשים עם בעיה רפואית אמיתית). ההנאה (שלך, לא שלנו) מובטחת.
במחשבה שנייה, אולי זה יותר אדם סנדלר מבן סטילר. אבל נו – מי מכם שיקרא את זה קודם יכול (בתמורה לתמלוגים, כמובן) לקבל את הרעיון.
אז מה שאתה אומר זה שבן סטילר הוא וודי אלן של שנות האלפיים?
לא בדיוק.
אפשר לראות בדמות הסטילרית פיתוח (מבחינה מסחרית) והנמכה (מבחינה אמנותית) של הדמות האלנית, אבל בשני הבדלים חשובים. ראשית, אלן בוודאי אינו מוקד הזדהות מוצלח כמו סטילר: הוא יהודי וחכמולוג מדי. שנית, הפסיכואנליזה נוכחת לגמרי במודע של סרטיו של אלן ולכן ההומור שלו הוא הומור של דיבורים, כולל שבירה של הקיר הרביעי, כלומר הפיכת הצופים למטפל. אם ישנו מימד פסיכואנליטי בסרטים של סטילר, הרי הוא ברובו לא-מודע, ולכן ההומור הנמוך והחייתי, המשמש כחזרתו של המודחק. ומכיוון שחץ הזמן הפסיכואנליטי נע תמיד מן ההווה אל העבר, אפשר לומר שיונק קטן ופרוותי הנתלה מחלציך במערכה השלישית פירושו שרצית לזיין את אמא במערכה הראשונה.
יש לי שאלה
אני רואה שהרבה אנשים מזמינים כרטיסים דרך האינטרנט, בשנה שעברה נסעתי עד ליס פלאנט כדי לצפות ב"שודדי 3" כשהוא היה עוד בערב הבכורה שלו, ולא היו מקומות ריקים, נאלצנו לשבת בשתי השורות הראשונות, אתם יודעים, אלה שאף אחד אף פעם לא יושב בהם, ולכן היינו צמודים למסך ונאלצתי להסתכל למעלה כדי לראות את המסך, אבא שלי יצא מהאולם אחרי ההפסקה בשל כאבי צוואר (וגם אני סבלתי לא מעט), איך להגיד, את אף אחד מסרטי הטרילוגיה הזו לא יצא לי לראות בצורה נורמאלית בפעם הראשונה (את הראשון ראיתי בפעם הראשונה באיכות לא משהו וללא כתוביות, כך שלא הבנתי הרבה, את השני ראיתי כשמישהו הסתיר לי את המסך והחבר שלי כל הזמן ביקש הסברים כי לא הבין דבר מהסרט).
בכל מקרה, השאלה שלי היא, האם כדאי לי לרכוש כרטיסים לנרניה דרך האינטרנט או שאם אלך ביום חמישי מוקדם בבוקר אספיק לרכוש כרטיסים לאיזו שהיא הקרנה בערב? אני קודם כל חייב לציין שאין לנו כרטיס אשראי, כך שאצטרך להטריד אנשים אחרים בשביל להזמין, האם יש צורך בזה? עד כמה יהיו האולמות מלאים לפי דעתכם?
בחמישי בצהריים די בטוח שיהיו כרטיסים לחמישי בערב
גם ביס פלאנט ובסינמה סיטי, שהאולמות בהם מתמלאים לעתים קרובות מאד, לא זכור לי מצב שבו הכרטיסים אזלו שעות ארוכות לפני הסרט. אם אתה קופץ לבית הקולנוע בצהריים, צריך לקרות משהו מאד חריג בשביל שתהיה לך בעיה לקנות כרטיסים לכל סרט שהוא בערב. רק תדאג לברר קודם באיזו שעה פותחים את הקופות.
תלך שעה וחצי לפני שהסרט מתחיל.
בטוח יהיו כרטיסים טובים.
מה שטוב ברכישת כרטיסים באינטרנט
זה שאתה יכול לא רק לקבוע לעצמך איפה לשבת, אלא גם לראות מראש בדיוק כמה (ואיזה) מהכסאות באולם תפוסים. לבדוק לא עולה כסף, אז אתה יכול לבדוק כמה שעות (או אפילו כמה ימים, או גם וגם) לפני הסרט האם האולם מתמלא בקצב מדאיג, ורק אם זה המצב – לקנות את הכרטיסים באינטרנט ולשלם את העמלה המיותרת.
ניסיתי לעשות כך עם השודדים
אבל האולם התחיל להתמלות באופן מדאיג שעתיים לפני ההקרנה, כלומר כשהייתי כבר בדרך לשם.
התאמת טריילרים לסרטים
ראיתי השבוע את "הג'וב הבריטי". לא הסרט הכי אלים בהיסטוריה, אבל בהחלט לא סרט שמכוון לגיל הרך.
בטריילרים שקדמו לסרט הופיע, בין היתר, טריילר ל"נרניה". מדובב לעברית. באמת מעניין אותי לדעת מי שם חשב שמישהו שעשוי להתעניין בגירסא העברית של "נרניה" ישב בהקרנה של "הג'וב הבריטי" בשעת ערב מאוחרת. יכול להיות שסתם זרקו שם טריילרים אקראיים, או שזו חייבת להיות טעות חד פעמית?
מחריד.
ראיתי כבר דברים גרועים יותר
כמו טריילרים לסרטים בהחלט למבוגרים בלבד, כולל קטעי עירום ואלימות, לפני סרטים לילדים. אני חושב שבתי הקולנוע (או המפיצים? מי מחליט על זה בארץ, בעצם?) מקדישים לבחירת הטריילרים מחשבה מסוימת בדרך כלל, אבל קורות גם הרבה פאשלות.
דווקא הגיוני
אולי לאנשים שיושבים שם יש ילדים קטנים בהשגחת בייביסיטר – וכשהם רואים את הטריילר בעברית הם אומרים לעצמם, או, אפשר לקחת את הילדים לסרט.
מה שלא הבנתי זה למה לדבב את הסרט. לא נראה לי שהוא לגיל של ילדים שזקוקים לדיבוב.
לפי אתר יס פלאנט
אתמול והיום כמה מהקרנות "…והעיר הגדולה" היו באותו זמן ביותר מאולם אחד, כלומר, באותה שעה בדיוק אותו סרט הוקרן פעמיים בשני אולמות שונים. קרה שיס פלאנט או כי קולנוע ישראלי עשה זאת בעבר? ואם מישהו ירצה לקנות כרטיס הוא זה שיבחר איזה אולם הוא מעדיף?
כן
כן, זה קורה לעתים קרובות
'סקס והעיר הגדולה' מוקרן ביס פלאנט בשבת 12 פעמים. הקרנה מתחילה בכל שעה עגולה החל מ-11:00 בבוקר. מכיוון שהאורך של הסרט הוא יותר משעתיים, זה אומר שהסרט מוקרן באותו קומפלקס לפחות בשלושה אולמות שונים.
ברוב מוחלט של המקרים בחירת האולם תלויה בבחירת השעה (כלומר, לדוגמה, ההקרנה של 17:00 היא באולם מס' 1, ההקרנה של 18:00 באולם 2, של 19:00 – באולם 3, של 20:00 – שוב ב-1 וכו'). אם יש לך העדפה לאולם כלשהו, תמיד אפשר להשתמש באותה השיטה שכבר ציינתי בעמוד הזה: להיכנס להזמנה באינטרנט, ושם במסך בחירת המקום אפשר גם לראות באיזה אולם הסרט מוקרן בשעה שבחרת.
שאלה טכנית על סינמה סיטי-
כן, אני יודע שהמקום מקולל וכל זה, ובכל זאת – למישהו יש מושג בקשר לתחבורה ציבורית לאיזור המרכז משם? חברה שלי עובדת שם באיזור והיא מוסרת שלא מזמן חיסלו את תחנת האוטובוס שהיתה אחראית על הנסיעות למרכז, ועכשיו אפשר רק להגיע לשם באוטובוס ואי אפשר לחזור, למישהו יש מושג מה הפיתרון לבעיה למאותגרי הרכב? תודה.
(ב"מרכז" אני מתכוון לראשל"צ, אבל גם אוטובוס לתל-אביב יכול לעזור)
הליכה לצד הכביש הראשי
ואין מדרכה בחלק מן הדרך.
בקיצור: סינמה סיטי הוא בית קולנוע לבעלי רכב בלבד.
וזה בדיוק מה שהופך אותו לקולנוע המועדף עלי
כלומר, יסלחו לי החבר'ה הצעירים כאן, אבל אולמות הקולנוע המושקעים והמצויינים של ה"יס פלאנט" לא מפצים על חבורות זבי החוטם המרעישים בזמן הסרט.
הבידוד התחבורתי של הסינמה סיטי משמש כמסננת די יעילה.
מכיוון תל אביב,
המון אוטובוסים מגיעים לסינמה סיטי (501, למשל).
מכיוון צפון אפשר לרדת בצומת הקאנטרי (תחנה אחרי מה שפעם הייתה התחנה של הסינמה סיטי), לחצות את הכביש, ולחכות לאוטובוס לכיוון ההפוך (מפגר משהו, אבל מה לעשות).
אופציות אחרות: לרדת ב149, וללכת 25 דקות, להתחזות לחייל ולתפוס טרמפ על ההסעות (חינם!) לסינמה סיטי.
חדשות די חשובות
אחד מהאולפנים של יונברסל נשרף (שריפה גדולה, הרבה אש, לכו לראות בטלוויזיה) וברגעים אלה מנסים לכבות את האש. יש!
אתה אדון האופל או קרואלה דה-ויל?
''יש''?
מה לא ברור?
זו נקמת אסלן בהוליווד על חטאי דיסני. שנאמר: דיסני אכלו נרניה, אולפני יוניברסל תבערנה.
טוב לא באמת יש, פשוט בהתחלה חשבתי שמדובר בפרמאונט (שאותם אני ממש שונא) אבל אז שמתי לב שיונברסל הם לא פרמאונט (במקרה וזו היתה פרמאונט ולא היו שום נפגעים אז הייתי נותן יש ענק!)
מה כבר פארמאונט עשו לך?
רכשו את דרימווקס.
ו...?
אז מישהו אחר היה רוכש את דרימוורקס. החברה הזאת במילא היתה בצרות גדולות.
היית מעדיף שהם היו סוגרים את העסק?
יותר מכך, זה בכלל שינה משהו? אנחנו עדיין הולכים לקבל את שרק 4 בעתיד הקרוב למדי.
שמע אני בעיקר שונא
אותם בגלל שיש להם כל כך הרבה סרטים מצליחים שלא מגיע להם ("טיטאניק" למשל), והם גם מתחרים עם הסרטים שאני אוהב ודי הורסים להם, זה לא שנאה של כמו שאתה חושב זה כמו שאוהדי הפועל ת"א שונאים את קבוצת מכבי ת"א.
שמע, אתה אחד מיחידי סגולה.
אהמ, אהמ
הא!?
בא!?
התכוונתי להחמיא לך. אני לא מכיר הרבה אנשים שכל כך אכפת להם מפועלו של אולפן זה או אחר. זה מיוחד ומגניב.
תודה.
פשוט לא הבנתי את כוונתך.
יש לך ראיה קצרה מאוד
על עולם הקולנוע והעסקים בכללי.
איך זה שסרט מצליח למרות ש"לא מגיע לו"? המון סרטים גרועים מצליחים וגורמים לנו להתעצבן על זה שאנשים ממשיכים ללכת ל'מת לצעוק', 'בית ספר לשוטרים מתחילים', 'המסור' ושות', אבל למה דווקא טיטאניק?
ולמה דווקא פראמאונט? יוניברסל לא הוציאו סרטים רעים שלא מגיע להם? מה עם דיסני ידידך משכבר הימים, שהוציא כל כבר הרבה זבל בעשור האחרון?
וכמו שאמרו מעליי, מישהו כבר היה קונה את דרימוורקס. אאל"ט כשהוא נקנה הוא היה בצרות כלכליות עמוקות.
כלומר, אני מעריך את זה שאכפת לך על העבודה של כל סטודיו מסויים. אבל במקרה הזה, מדובר בהוליווד, איפה ששום סט לא נבנה בידיים נקיות מדם, ומאחורי כל לוגו, גם אם הוא מוציא סרטים מושי-מושיים שחבל על הזמן, עומדים אנשים חסרי נשמה בחליפה שחורה שדנים על איך לשלוט על העולם סרט אחר סרט.
בקיצור, אם יש על מה להגיד 'יש' (ואין, בעצם) זה על זה שאלוהים הראה את זעמו כנגד הלב של תעשיית הקולנוע האמריקאית שאוהבת להשחיט את כל מה שבא לידייה.
אני לא נגד הוליווד, אני לא פריק אנטי-מיינסטרים שצופה רק בסרטים בריטיים שכמעט הגיעו לסאנדאנס, ואם להביא דוגמא, אתמול בזבזתי 15 דקות כדי להסביר למה The Warriors הוא סרט ענק למרות טמטומו האינסופי. פשוט חשוב לי להבהיר שאין שום סיבה לבנות מסגד לסטודיו כלשהו שעשה כמה סרטים חמודים ולקפוץ משמחה כשאחד שהרוויח הרבה מסרט שלא אהבתי עולה באש.
למה דווקא פרמאונט
פשוט כי כפי שאני רואה הם המתחרים הכי חזקים בשוק, והסרטים שלהם הם הכי מצליחים, לא צריך לעשות מזה עניין, כי כמו שאמרתי, דו"ח קופות שבורות הוא כמו ספורט עבורי, למשל אם אני אוהד קבוצה, נגיד הפועל ת"א והקבוצה שוב מפסידה ומפסידה למכבי חיפה, אז סביר להניח שבתור אוהד של הפועל אני אתחיל לשנוא את חיפה, זה לא שנאה של 'תמותו, שונא אתכם' זה כמו 'הלוואי ויפשטו רגל לזמן מה כדי שנחזור לנצח אותם', וכמו שאמרתי פרמאונט כבר הרבה שנים הם המתחרים הכי מעצבנים בשוק שתמיד מנצחים, הגיע הזמן שינוחו קצת ויעזבו את הפסגה, למה לא יוניברסל? הם לא מפריעים לי כל-כך כי הם לא מצליחים כמו פרמאונט ולא מהווים תחרות קשה לדיסני (דרך אגב, אני אשמח אם תסביר לי איפה כל הזבל שהוציאו בשנים האחרונות).
מה?
ממתי דוחק"ו מבוסס על לקוות איזה סטודיו ינצח? אתה לא אמור, נניח, לעודד לסרט איכותי, ש*מגיע לו "לנצח"*?
ואני באמת לא צריך לומר לך איפה הזבל שדיסני עשו בעשור הזה. הם הוציאו הרבה סרטים רבים ומשונים, וקשה לי מאוד להאמין שאתה באמת ובתמים מעריך את כולם.
למה דווקא פרמאונט
מה קרה ל may the best win?
אם הקבוצה שלך מנצחת בזכות זה שהמועדון של הקבוצה היריבה נשרף, הקבוצה שלך לא ניצחה בזכות זה שהיא יותר טובה. בוש והכלם!
לא כל סרט של פארמאונט הוא שובר קופות.
מה הטעם בכלל לאהוד אולפנים מסוימים ולשנוא אחרים?
למה לא להנות מהסרטים עצמם ולאהוד במאים מסוימים או שחקנים או תסריטאים?
אני מבין שזה כמו ספורט בשבילך אבל זה בכל זאת מאד שונה.
אני דווקא יכול להבין את זה.
זה דומה להוצאות ספרים. אני מאוד אוהב את הוצאת 'עם עובד' המוציאה ספרי איכות. כשאני רואה ספר בהוצאה שלהם, הוא מקבל אצלי מיד נקודות זכות. אני מרגיש שיש יותר סיכוי שאני אוהב ספר אם הוא בהוצאה הזו, ואשמח מאוד לשמוע שהעסקים הולכים להם טוב.
:)
בדיוק!
http://www.imdb.com/title/tt1193631/
תגידו, אפשר להכניס לכלא את המעורבים בהפקה? האם זוהי עבירה?
אני חייב להודות שבעיני, סטפ אפ 2 היה סרט די מהנה. בניגוד לקודמו, למעשה הבינו שאנשים באו לראות ריקודים משפליכים ולא לקבל טלנובלה בשקל. אם בסרט השלישי ישכילו בכלל להוריד את העלילה למינימום (או ישכרו תסריטאי עם שמץ של מקוריות) ויתמקדו במיצוי פוטנציאל המגניבות של הסרט, לא יהיה צורך להשליך אף אחד לכלא.
חצי
בקשר לפסקולים
לאחרונה, ביחד עם רשימה עצומה של שאר אמנים שאת הדיסקים שלהם אני צריך לקנות, ערכתי רשימה של הפסקולים הטובים ביותר שיכלתי למצוא כדי לקנות בנקודה מסויימת. חיפשתי את הקלאסיקות האמיתיות, וחלקן מצאתי; בכל אופן, רוב הפסקולים מהרשימה הם סרטים שראיתי מזמן או שבכלל לא ראיתי, ולכן אני רוצה לשמוע את ההמלצה שלכם על מה כדאי לי לקנות ראשון, מה כדי לחכות ומה לא לקנות בכלל (אם תוכלו להוסיף משהו גם יהיה נחמד). הרשימה (שימו לב שלא כולם עם מוזיקה מקורית) עד כה:
כל טיפ מבורך. תודה!
מכל הרשימה
השלושה היחידים שאני מרגיש נכון להמליץ עליהם הם "טריינספוטינג", "גארדן סטייט" ו"קיל ביל" (עדיף הראשון, אבל גם השני נחמד)
וההמלצה הכי המלצתית, הפקסול של GTA: Vice City
http://en.wikipedia.org/wiki/Grand_Theft_Auto:_Vice_City_Official_Soundtrack_Box_Set
במוח שלי התנחל די מזמן הפסקול של 12 קופים.
ואנחנו חיים די בכיף ובשלווה ביחד – איכשהו השירים הנוסטלגיים מאזנים את הקטעים המוזיקליים עוכרי השלווה, למרות שדווקא הם אלה שאני נוטה להידבק אליהם…
אם אפשר להשיג אותו, אני ממליצה.
חצי
בקשר לפסקולים
היחידים שאני יכולה להמליץ עליהם בתור "אוספים" (ומיד אחזור לזה) הם טריינספוטינג, גארדן סטייט ואנשי המסיבות. באותו הקשר אוכל להמליץ גם על הפסקול של closer, הסרט משנה שעברה על איאן קרטיס, ועל הפסקול של ג'ונו.
אבל אני חייבת לשאול, ובאמת כי אני לא מבינה, למה?
נתת פה רשימה של אלבומים שחלקם אסופות שירים מייצגות מתקופות שונות, חלקם אוסף יצירות קלאסיות מפורסמות, חלקם אלבומים שלמים שנכתבו על ידי להקה לשימוש בסרט אבל עומדים בפני עצמם, וחלקם אסופות שנכתבו על ידי מלחינים שונים במיוחד עבור הסרטים.
יש לי הרגשה כאילו עצם העובדה שהם כולם "פסקולים" היא לא מכנה משותף חזק מספיק כדי לדבר עליהם ביחד. אבל יותר ויותר אני רואה באתר הזה אנשים שהטעם המוזיקלי שלהם הוא לא לז'אנרים, סגנונות או תקופות אלא בעיקר לפסקולים כפסקולים.
וזו תופעה שחדשה לי ואני אשמח אם אתה, או מישהו אחר מחובבי הפסקולים באתר, יוכל להסביר לי אותה.
מצטרפת לבקשה
אני לא חובבת פסקולים גדולה ולא מכירה כמעט את התחום, אבל אני מוסיפה לך 2 פסקולים לרשימה:
Lost Highway (דיוויד לינץ')
Delusion לא מכירה את הסרט אבל זה יופי של תקליט של בארי אדמסון שמשתתף גם בפסקול הראשון (אם כי אם הייתי צריכה להמליץ על תקליט של אדמסון לא הייתי בוחרת דווקא בו).
פשוט מאוד - רובם אוספים ממש ממש טובים.
אני מקשיב לכל סגנון מוזיקה. באמת, פעם לא הייתי שומע כמעט כלום, אולי ביטלס וקווין, אבל עכשיו אוזני פתוחות לכל ז'אנר, כל תקופה, כל מקום. הזכרתי את הרשימה של האמנים שאת הדיסקים שלהם אני צריך לקנות? אם הייתם רואים את הרשימה הזאת, הייתם נופלים מהכיסא.
אולי באמת זה לא עניין של פסקולים, אבל אלה שהם אוספים הם או סרטים שהמוזיקה שלהם תעלה בי זכרונות טובים, או סרטים שהמוזיקה בהם פשוט ממש ממש טובה (כמו American Graffiti, שאם אני לא טועה, מורכב כולו משירי רוק אנ' רול משנות ה-50, וחלקם שירים שממש קשה להשיג).
לפעמים זה באמת לא קשור לסרטים. אבל כבר יש לי את האומנים בנפרד, יש לי רשימת דיסקים של הופעות חיות שסימנתי בנפרד, עוד חלק עם אוספים לאמנים שהדיסקוגרפיה שלהם ארוכה מדי, ואם כבר, מה לעזאזל, פסקולים.
אז לא, אני לא יכול להסביר לך את התופעה. אני לא באמת מבין איך אנשים יכולים לאהוב כז'אנר "פסקולים" (ויש כמה שאני רואה שכן). אני פשוט מוצא להם מקום בין שאר האלבומים; באותה מידה הייתי יכול להחשיב 80% מהם כאוספים, ואת אלה שעומדים בתור עצמם ברשימה הרחבה יותר.
הבנתי.
כמו שאמרת בעצמך, אתה לא מהאנשים שאני לא מבינה. אותך אני דווקא יכולה להבין מצוין. :)
אבל מכיוון שכן קיימים באתר הזה אנשים שעונים לקטגוריה, אולי הם יוכלו לענות?
ואריוס הזה חתיכת אמן פורה.
מעטים יודעים זאת, אך הוא אח של ואנגליס.
גנבת לי את התשובה!
זה כל כך מוזר…
תהיה כמוני,
קנה את הפסקול של "Black Cat White Cat". וצפה בסרט. חמש פעמים. ואז לא תהיה כמוני, אבל תתקרב אליי במילימטר.
________________________________
המורה שלי לדיבייט: "אנדריי, אני בשום אופן *לא* רוצה להיות כמוך!"
אני אצפה בסרט,
אבל מהעובדה שהוא מביתו של אמיר קוסטוריקה, קשה לי להאמין שהוא יתעלה על Time of the Gypsies או Underground. במקרה ואתה צופה מזדמן ואין לך מושג על הבמאי, אני מציע לך לחפש את שאר הסרטים שלו ולחפור אותם עוד פעם ועוד פעם.
קוסטוריקה הוא מן הבמאים הטובים ביותר מבית רוסיה, ויש הרבה.
הוא בכלל יוגוסלבי, לא?
כן, אבל מברית המועצות לשעבר.
טעות שלי, סליחה.
על הקולנוע הרוסי העכשווי אני דווקא לא יודע כלום; על הקולנוע של ברית המועצות אני יודע דבר או שניים, ואחד מאלה הוא שהוא מצויין.
וכיום הוא בכלל סרבי
ברית המועצות? לא.
קוסטוריצה (ולא "קוסטוריקה") נולד בסרייבו, כיום בירת בוסניה והרצגובינה.
הו, אז אני פשוט לא יודע כלום על קולנוע.
אני אלך לקבור את עצמי עכשיו.
חכה גם לי.
שמעתי ארבעה מהפסקולים
ספרות זולה, טריינספוטינג, קיל ביל, ג'ונו. את השניים האחרונים קניתי ואני בהחלט ממליץ, למרות שמדובר בסגנונות שונים לחלוטין.
קיל ביל משלב בין נגינות מהסרט (כולל The Lonely Shepherd המכשף) לבין קטעים יותר מקפיצים ומונולוג או שניים. הפסקול של ג'ונו מורכב כמעט כולו משירי פולק-רוק רכים, שמתאימים כמוסיקת רקע לנסיעה בשבת אחר הצהריים (או לערב רומנטי עם החברה).
השבוע, היה את "הטוב, הרע והמכוער" בערוץ MGM. למרות שלא האזנתי לפסקול הרשמי, הנעימות של אניו מוריקוני לא מאבדות את עוצמתן גם אחרי ארבעה עשורים.
יש רק שני פסקולים שאני מאזינה להם.
שניהם בעצם אוספי שירים.
הפסקול של המטריקס הראשון הוא אוסף רוק מוצלח והפסקול של ג'ונו, שכבר הזכירו בתגובות.
בהערת אגב רק אוסיף שלדעתי לNIN יש שיר שפשוט פוספס בהכנה של פסקול המטריקס:
http://www.azlyrics.com/lyrics/nineinchnails/rightwhereitbelongs.html
(אם מזניחים לרגע את העובדה שהאלבום הכולל את השיר יצא ב 2005 ופסקול המטריקס ב- 1999)
חצי
בקשר לפסקולים
אין לך ברשימה את הפסקול האגדי של LOST HIGHWAY? רוץ לחנות הדיסקים הקרובה ויפה שעה אחת קודם.
אלוהים ישמור, איך לא שמעתי על זה קודם
דייויד לינץ' ו-NIN? הולי פאק!
אכן כן, כן אכן
את הסרט לא סבלתי (בעצם להפך, כן סבלתי, כמעט מכל רגע), אבל הפסקול הוא פשוט The Perfect Drug.
ואפילו מרילין מנסון.
ואפילו מרילין מנסון.
והדלעות ודוד ולו ריד ו…
דיסק תענוג לחובבי הדיסטורשן והקריפיות. 5 מתוך 5 בסולם הנישנוש.
כי לא טרחת לקרוא את התגובה שלי
עכשיו אני מרגיש אשם.
יעבור לך.
תודה
פסקול נחמד, אם כי הוא כולל קטעי "אוירה" שמקשים עלי ליהנות ממנו כאלבום (ועוד שלושה שירים שיש לי מאלבומים אחרים).