זה לא שלא היו הפתעות השבוע
ברשימת הסרטים המצליחים
בארה"ב. היו הפתעות. אבל יש
הפתעות כמו מסיבת הפתעה עם
בלונים ועוגה, ויש הפתעות כמו
רוצח מטורף עם סכין שקופץ עליך מעבר לפינה בצווחות "הפתעה!" לפני שבועיים 'חניבעל' הפתיע לחיוב. השבוע, ההפתעות היו מהסוג הפחות נעים.
שני סרטים חדשים עלו על המסכים השבוע בארה"ב, ושניהם, על הנייר לפחות, נראו מעניינים ובעלי פוטנציאל, ובכלל – תחרות הוגנת לחניבעל בשבוע השלישי שלו. בפועל, שניהם נקטלו בביקורות ואיכזבו קשות בקופות. כך קרה ששלושת המקומות הראשונים נשארו ללא שינוי מהשבוע שעבר, ורק הסכומים התכווצו.
'3000 מייל מגרייסלנד' הוא סרט אקשן (היחיד בשטח, אם לא סופרים את 'נמר דרקון' שלא נחשב, כי הוא איכותי) ובו חבורת פושעים שודדים קזינו בלאס וגאס כשהם מסווים את עצמם כחקייני אלויס. בסרט משתתפים שני כוכבי ענק בעבר שנמצאים כיום בדרך להיות כוכבי עבר: קורט ראסל וקוין קוסטנר. לשניהם השנים האחרונות לא היו מוצלחות במיוחד (בין כשלונותיהם האחרונים: 'חייל קטלני' של קורט, ו'הדוור' של קוין) ונראה שגם הסרט הזה לא יועיל לקריירות המדלדלות שלהם. גם בחודשים שחונים אלו, בהם נראה שמבקרי קולנוע קיימים רק כדי לקטול אוטומטית את כל מה שזז, הביקורות שקיבל '3000 מייל' מדהימות באכזריותן. גם מבקרים מכובדים ומאופקים בדרך כלל הכריזו שהם מעדיפים לבלות ארוחת ערב עם חניבעל לקטר מאשר לצפות בסרט הזה שוב. בהתחשב בזה, גם הסכום המאכזב של 7 מיליון דולר (מקום רביעי) אליו הסרט הצליח להגיע, נראה כהישג.
אבל זה עוד כלום. מפיקיו של הסרט השני שנפתח השבוע, 'MonkeyBone' יכולים רק לקנא ב'3000 מייל מגרייסלנד'. 'עצם-קוף' (או משהו כזה) הוא סרט שנעשה בשילוב של צילום קונבנציונלי עם אנימציה מכמה טכניקות שונות. ברנדן פרייזר ('המומיה') משחק אנימטור שכתוצאה מתאונה נכנס לתרדמת, ומוצא את עצמו כמובן בעולם המצויר המופרע שהוא עצמו יצר. את הסרט ביים הנרי סליק, שהיה אחראי ל'הסיוט שלפני חג המולד' המצוין. לכאורה, מה יכול להיות רע (חוץ מברנדן פרייזר)? אבל מסתבר שזה פשוט לא פעל. כנראה שהסרט נראה אפל ואכזרי מדי בשביל ילדים קטנים, וילדותי מדי בשביל מבוגרים יותר. ואולי הוא פשוט סרט גרוע. תהיה מה שתהיה הסיבה, התוצאה היתה קטסטרופלית. הפקת הסרט עלתה כ-70 מיליון דולר, אבל בסוף השבוע הראשון שלו הוא הכניס פחות מ-3 מיליון, ולא נכנס אפילו לעשרת הגדולים. על כשלונות קטנים מזה ראשים כבר עפו בהוליווד.
אגב, על פי האתר של א.ד.מטלון, 'MonkeyBone' אמור להיות מופץ בארץ החל מה-22 למרץ, אבל עקב הכשלון הטוטאלי שלו בארה"ב, אני לא אתפלא אם הם יוותרו על הרעיון.
בינתיים, 'חניבעל' ממשיך להסתכל על כולם מלמעלה בלי הפרעה. אחרי הפתיחה האדירה שלו לפני שבועיים (58 מיליון דולר, תרשו לי להזכיר) היה נדמה שהמרוץ לתואר הסרט המצליח ביותר של 2001 עומד להיות מוכרע עוד לפני שהתחיל. אבל בשבועיים שעברו מאז, למרות ש'חניבעל' שומר על מקומו באדיקות, הוא מאבד קהל בקצב מהיר למדי. הוא עדיין להיט ענק, אבל בפרופורציה הגיונית. 'טיטאניק' הוא לא.
שלישית המועמדים לאוסקר – 'נמר, דרקון' הבלתי נלאה, 'שוקולד' ו'טראפיק' (עכשיו זה רשמי – זה יהיה שמו של הסרט גם בארץ) עדיין חזקים בשטח במקומות 5-8, והם הסרטים היחידים שההכנסות שלהם לא יורדות משמעותית משבוע לשבוע.
'להתחיל מחדש' העוד יותר בלתי נלאה (ומועמד לאוסקר גם הוא, כמובן) מתקרב לסוף דרכו בעשרת הגדולים, עם הכנסות מצטברות של 221 מיליון דולר ותואר הסרט מס' 2 של השנה שעברה בארה"ב – מעל 'משימה בלתי אפשרית 2', מתחת לגרינץ'.
בשבוע הבא 'להתחיל מחדש' ייצא סוף סוף מעשרת הגדולים, כנראה, וחניבעל יירד מהמקום הראשון – הכל תודות לעזרתם האדיבה של ג'וליה רוברטס ובראד פיט (סוף סוף יחד!) בקומדית הפשע The Mexican. וחוץ מזה הכל סבבה.
הרשימה המלאה – הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
לפי בחירת התסריטים הקפדנית מאד
של ברנדון פריי'ר (אלים ומפלצות, המומיה, באדאזלד <אני לא אגיד את השם הזה בעברית>, עצם קוף וכו…) אתם חושבים שהוא יהיה מוכן לשחק בסרט של אחותי בת ה12 אם נציע מספיק כסף?
ובנימה יותר רצינית: מה לעזאזל הבנאדם חושב לעצמו שהוא עושה?
מדחיק... מדחיק...
מה בדיוק כל כך רע
ב'אלים ומפלצות'?
חוץ מזה, קל להיות חכם בדיעבד. אי אפשר לדעת מראש איזה סרט ייצא מוצלח ומצליח ואיזה לא. למשל, בתאוריה, MonkeyBone נשמע כמו אחלה סרט. אם היו מציעים לי להשתתף, הייתי מסכים בשמחה. ואם אחותך יכולה להציע לי 2-3 מיליון דולר בשביל השתתפות בסרט שלה, אני אסכים גם כן (כל עוד התפקיד לא כולל סצינות ערום שאינן מחוייבות מהתסריט).
אל תתחסד פתאום
אם דו"ח קופות אתה מוכן לכתוב בעירום בשביל הרייטינג, מה פתאום אתה מקשקש על "סצינות עירום שאינן מחויבות מהתסריט"?
מה גם שאם הן כתובות שם, הם מחוייבות מן התסריט (להבדיל ממחוייבות לעלילה). אבל אתה יודע מה, תמיד תוכל להגיד שזה היה מאוד אומנותי…
הבעיה העיקרית שלי איתו היא
לא ההצלחה או חוסר ההצלחה, הבנאדם קופץ על כל תסריט. לכן היה חשוב לי לשים את אלים ומפלצות- משחקן כזה מסרט כזה לא היית מצפה לשאר, נכון?
רוב השחקנים בוחרים ז'אנר או סגנון מסוים, הוא פשוט עובר אחד אחד.
אולי זה נראה טיפשי להתאכזב מהעובדה ששחקן הוא מגוון, אבל אצלו נראה לי שאין שום בחירה, כל תפקיד ראשי שמוצע לו הוא לוקח.
נ.ב.
היא בת 12! סוטה!
פיספסתם
למה לא דיברתם על down to earth של כריס רוק הענקי?
כריס רוק (נשק קטלני 4, האחות בטי) הוא כבר סיבה מספקת לראות סרט.חוץ ממנו גם העלילה נשמעת מצחיקה, מין גירסה חדשה ל "השמיים יכולים לחכות" אבל במקום וורן בייטי, כריס רוק נכנס לגוף של לבן, עשיר וזקן.
וגם הוא הגיע למקום השני.
אז יותר הייחסות בפעם הבאה?
זה עדיף מאשר לדבר על ברנדון פרייז'ר הטמבל.
לא פספסנו ולא נעליים.
רד הרחיב קצת על "Down to Earth" בדו"ח קופות הקודם: כתבה מספר 219 ולא רק הרחיב, גם מיני-דיון התפתח בנושא.
שתי הערות שכאלה
1) זה היה רשמי שהכותרת של "טראפיק" נשארה כמו שהיא בעברית כבר לפני יותר מחודש.
2) זה קשור רק בעקיפין, אבל הסרט הסמי-דבילי DUDE, WHERE'S MY CAR? לא תורגם ל"האוטו מת מצחוק" או "מותק האוטו נעלם" כפי שהיה אפשר לצפות. אלא, לא להאמין, שומו שמיים והאזיני ארץ חזיז ורעם שוד ושבר, ל"אחי, איפה האוטו שלי?"
ואגב, הוא מגיע לקולנוע בארץ ב-26 באפריל.
טוב נו…
מה שמצחיק ב-Dude
הוא הסרט של האחים כהן.
כלומר, 'אחי, איפה האוטו שלי?' הוא תרגום מדויק ונכון של 'Dude, Where's my Car?' אבל זה רק מדגיש כמה מגוחך היה לתרגם את 'Oh Brother, Where Art Though?' ל'אחי, איפה אתה?'
אולי יש פה טרנד חדש. אחרי גל ה'תרגיל למתחילים' ו'מת מצחוק', בקרוב נקבל את 'אחי, איפה האקדח?', 'אחי, איפה הכסף?' ו'אחי, איפה הילד?'
''אחי, איפה הילד''?
לא… זה לא קונספירציה נגדי. בטח שלא. שום סיכוי שבעולם. לא הגיוני.
כי הרי למה שמישהו ירצה לעשות לי דבר כזה?
--אפקט צחוק מרושע-
מה שמשאיר כמובן...
אחי, מה אתה דפוווווק?
סרטם החדש של האחים ברבש, ובו צחי, עידו המ"פ ולונג ג'ון כלואים בשרשראות מתחילת הסרט ועד סופו, ובמשך כל הסרט עידו מחפש אנשים לתזז, צחי מחפש בננות מתייבשות ולונג ג'ון מחפשת את המשכורת שלה מעין הדג.
הסרט הזה נשמע כל כך מפחיד, שהוא יעיף את חניבעל…
זהו איום רשמי:
ביקורת (טובה!) למרס תורכי,
או שאאלץ לנקוט במעשה.
יאללה, חברה, סוף סוף משהו מוצלח יוצא מהארץ…(מה גם שהאופציה הישראלית השניה כרגע היא אסקימו לימון…)
קיפוד עובד על זה.
תנדנד לו אם בא לך (אבל לא נראה לי שזה יעזור).
רושם ממקום אחר לכן אין אימייל...
לא כדי שתתפנו במקום לבקר סרטים ישראליים, לעשות בקרובים, ויש כאלה הרבה טובים בזמן האחרון
לא השארתם לי ברירה: מרס תורכי
באתי, ראיתי, גמרתי. היה טוב. מרס תורכי הוא סרט נחמד, מצחיק, לא קיטשי מדי, והוא היה מומלץ בחום אפילו אם הוא לא היה ישראלי.
הסרט מבוסס על ספר בשם "צבוטותי" שלא קראתי, והוא מפגיש אותנו עם פושע במעצר בית שאמור להיות במשפט, ובמשפט אמורים להעיד נגדו עדי מדינה. רק מה, בצורה מוזרה אותם אנשים נוהגים לקום בבוקר מתן העדות ולמצוא את עצמם ללא רוח חיים, (וכידוע, אין דבר מתסכל כמו להעיד מת). תוך כדי הנסיונות להביא את מר בחור שלנו למשפט הסרט גם עוסק בסוגייה חשובה לא פחות: האם האורגזמה הנשית היא צורך הישרדותי, או שאפשר גם לחיות בלעדיה?
כבר בחמש הדקות הראשונות של הסרט עשיתי "וי" על הקופסא הריקה שלידה היה כתוב בקטן "דמות פושע". מיד אחר-כך באו הסימנים ליד משחק לא רע בכלל, עלילה כיפית, וסימון מפתיע ליד קופסאת הצ'ופר- חתולה.
הליהוק לסרט הוא חלק חשוב מאוד ממה שעושה אותו למוצלח. למי שלא שם לב, כל סרט ישראלי שרוצה רמת משחק סבירה משתמש בבערך חצי מהשחקנים המוכרים בארץ, ונשאר רק להתאים: תומר שרון כאחד שמגיע במקרה, אלון אבוטבול כשוטר, ומעליהם יעל הדר כחברה של השוטר שהולכת לסדר את הכל. פרס "הליהוק הכי מתבקש" ניתן לדלית קהן, השחקנית עם הפה הכי גדול בארץ. לראות אותה על המסך אומרת משהו כמו: "ותודיע לאמא שלך שאורגזמה זה התכווצויות בנרתיק, ולא בעורף" נותן לצופה את התחושה שיש סדר בעולם וכל אחד עושה בו את מה שהוא אמור, שזה גם בסך הכל המסר של הסרט.
לאחר מילוא רוב הקופסאות הקטנות בשהיו לי על הנייר ישבתי וחיכיתי במתח לגורל הקופסא האחרונה והגורלית מכולן: הסוף. במקום לפרט עוד חלק מהעלילה נסתפק בלהסביר את הקטגוריה שאליה משתייך הסוף הזה- הצפוי והטוב.
לראות את ארמגדון, לצפות בהגרלה ולהגיד:"זה יפול בגורל וזה יציל אותו וימות", ולראות את זה קורה אחר כך זה אסון. לראות סקס בעיר הגדולה ,להגיד שמירנדה תחזור לסטיב ולראות את זה קורה בעונה הבאה זה נפלא.
יש דברים שצריכים לקרות, והם קורים. מהסרט הזה יצאתי עם טעם טוב בפה. לא של הטופי הארוך הוורוד המוזר הזה- אבל בהחלט עם תחושה שאחרי ארוחה טובה באיזה מסעדה מזרחית.
ולסיום, יש עוד סיבה חשובה מאוד לראות את הסרט: הוא ישראלי.
כן, ככה זה, אם אנחנו רוצים קולנוע בארץ אנחנו צריכים לצרוך אותו קצת לפני שהוא מגיע לערוץ שתיים. ואם אנחנו רוצים שהוא יהיה טוב- צריך ללכת ל"מרס תורכי" ולא ל"אסקימו לימון". תאמינו לי- זה ישתלם.
נשאר רק לקוות. שזה יהיה טוב בשבילכם כמו שזה היה בשבילי…
יש עוד מה לעבוד כאן. תעשו עם זה מה שאתם רוצים. לכזה סרט מגיעה ביקורת באתר
וזה הישג?
אני כל סרט יושב וקורא בסוף את הקרדיטים. לא לדבר על כך שלפעמים מוסיפים איזו סצינה מצחיקה (כמובן, בקומדיה) לסיום אחרי הכתוביות.
ושוב, אם את רוצה שתתפרסם ביקורת, כיתבי אותה בעצמך ושלחי לדג. אם הביקורת טובה, היא תתפרסם.
עם כל הכבוד לעצמי,
אני וכתיבה לא הולכים יד ביד.