אני לא יודע אם שמתם לב לזה
אי פעם, אבל יש משהו מוזר
בדוחק"ואים הללו. ולא, אני
לא מדבר על זה שהתעדכנות
התכופה בהכנסות היומיות של
סרטים חדשים גורמת לג'ט-לג רציני.
גם לא על זה שהם נעלמים מהדף
הראשי בפתאומיות כעבור שבועיים מבלי להשאיר עקבות. אלו דברים שוליים. אני מדבר על משהו מסתורי ובלתי מוסבר, משהו אפל ומטריד שאיש לא העז לשאול עד היום: למה, בעוד ששאר המאמרים והביקורות מקבלים כתקציר תמצית או ציטוט מסכם מהכתבה עצמה, הטקסטים של הדוחק"ואים בעמוד הראשי מורכבים כמעט תמיד מחצאי משפטים ורמזים מעורפלים שאי אפשר להבין לפני שקוראים את הכתבה כולה מכל כיוון אפשרי? אני מהמר שגם הדוחק"ו הזה יקבל משהו בסגנון: "ארמדילו תוהה על קנקנו של דוחק"ו בזמן שהטבעת חוזרת בזמן למערב וירג'יניה כדי להתעלות על 'פורסט גאמפ' ושנות ה-70' חוזרות. המספרים בסוגריים שולת!" בעצם, עכשיו כשהעורכים קוראים את זה הם וודאי יתחכמו וישימו משהו בסגנון: "'אפקט הפרפר' במקום הראשון. סוף". הא! נראה עכשיו מה תכתבו בעמוד הראשי! נראה אתכם מתחכמים!
'The Butterfly Effect' הוא סיפור חזרה בזמן קלאסי: איש צעיר (אשטון קוצ'ר, 'מופע שנות השבעים'), שסבל בעבר מבלק-אאוטים וניהל יומן זכרונות, מגלה שהוא מסוגל לחזור בזמן באמצעות היומן, ו"להשלים" את הזכרונות החסרים. שכהוא מבין את השפעתו ההרסנית של אחד האירועים בעברו על אהבת נעוריו (איימי סמארט, המיני-סדרה 'שנות ה-70'), הוא חוזר בזמן כדי לשנות את העבר, רק כדי לגלות שיש לזה השלכות הרסניות עוד יותר. 'אפקט הפרפר' הרוויח בסוף השבוע הראשון 17 מיליון דולר בקרוב, מה שהספיק לו לכיסוי כל עלויות הפקתו, וגם סידר לו כניסה למקום הראשון בטבלה.
הביקורות לא מתלהבות – חלקן מאשימות את הליהוק של קוצ'ר, אחרות מאשימות את הבנאליות של התסריט. כמה אפילו טוענות שהסרט אמנם בסדר גמור, אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב.
למקום השלישי השבוע, בסיועם של 7.5 מיליון בלבד, הגיע 'זכי בפגישה עם טאד המילטון!'. הבמאי הוא זה של 'לא רק בלונדינית', והסרט מספר על כוכב קולנוע נערץ, טאד המילטון שמו, שמצטרף לפרויקט סטייל 'קחי אותי שרון' על מנת להיפטר מתדמית הילד הרע, ואל תשאלו אותי איך זה אמור לעזור לו. התחרות מצליחה יותר מהצפוי, הזוכה מתגלה כאהבת חייו והוא עובר עד למערב וירג'יניה כדי לחיות איתה ולספוג הערות מחבר ילדות שלה (טופר גרייס, המוכר – כמה לא מפתיע – מ'מופע שנות השבעים'). מהביקורות עולה שהסרט נחמד ו… זהו. המהללים ביותר אומרים שהסרט מתוחכם יותר מקומדיית נעורים רגילה, ואילו הביקורות הקוטלות סבורות שזו בדיוק הבעיה – הסרט מתוחכם כמו קומדיית נעורים רגילה.
רגע, רגע, Hold your horses! כבר ארבע פסקאות שלמות של דוחק"ו בלי לדבר על 'שר הטבעות'? מי שמע כדבר הזה? אל חשש. בלי פאניקה! מייד תגיע מנת השר"ה השבועית:
'שר הטבעות', הזוכה הטרי בגלובוס הזהב, ירד השבוע למקום החמישי, כשמעליו 'סיפורי דגים' שמתעקש להמשיך להציק לו. ובכל זאת, הסרט מרגיש מצוין: השבוע הוא התעלה על 'פורסט גאמפ' והגיע למקום התשיעי ברשימת הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית. היידה שרה! ובהזדמנות זו אני רוצה להודיע על פתיחת עמותת "יד שרה" – תרמו דולר על מנת לקדם סרט נזקק, בטלפון *******-08 (לא, ברצינות, זה הטלפון. לא תאמינו איזו פרוטקציה צריך בבזק כדי לקבל מספר עם כל-כך הרבה כוכביות).
ואם כבר מדברים על אופנועים (מה זאת אומרת "לא דיברנו"? בטח שדיברנו. קראו שוב את הדוחק"ו), 'מהיר ללא גבולות', המוכר גם כ-'Torque', צנח למקום השמיני, כשהכנסותיו ירדו ב-55 אחוז לעומת השבוע שעבר. זו ירידה גדולה מאוד בהתחשב בכך שחורף בחוץ, ורוב התנועות בטבלה הן קטנות, אבל נראה שהידרדרות מהירה בהכנסות היא דבר שממנו סרטי אקשן גרועים יסבלו תמיד, לא משנה באיזו עונה. בינתיים, 'מיסטיק ריבר' (זוכרים אותו?) שעזב את העשירייה לפני שבועות רבים, חוזר אליה בעקבות הרחבת ההפצה שלו מחדש לקראת הכרזת המועמדות לפרס האיש עם המטאטא. 'מיסטיק ריבר' דחק החוצה את 'נערות לוח השנה'. יחד עם הנערות, גם 'הסמוראי האחרון' עזב את הטבלה, כשבכיסו הכנסות מכובדות של 105 מיליון דולר.
בשבוע הבא, ותיקי הדוחק"ו יכתבו פה על 'המספרה 2', המשכון שמיועד בעיקר לאפרו-אמריקאים ולאנשים שראו את הסרט הראשון, שזה בערך אותו קהל. אולי הם גם יוסיפו מילה על 'Catch That Kid', סרט על ילדים מרגלים שעושים קטעים ושיגועים.
הידד! סיימתי דוחק"ו ראשון. אה רגע, צריך טבלה:
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה. אבל מה עם המקפים? מישהו טרח לחשוב פעם מה הם מייצגים?!
ברכות על הדוחק''ו הראשון.
זה אומר שיש לך גם הרשאות למחוק תגובות וגישה ל- העינדגית?
גישה מוגבלת.
הידד על חזרת המספרים בסוגריים!
אשטון קוצר שחקן גרוע
העיפו אותו מהסרט החדש שלו כי המשחק שלו לא היה טוב בכלל.
ומישהו כאן ראה כבר את "אפקט הפרפר"? דרך האינטרנט או משהו (לא שאני מעודדת מעשים כאלה, חס וחלילה!) כי אם הסרט ממש גרוע והולך להרוס לי את כל הרעיון של האפקט, דבר שהשקעתי שעות רבות וקשות ללמידתו, אז תודיעו לי מראש בסדר?
טוב נו נחכה לביקורת.
אשטון קוצר שחקן גרוע
אני לא יודע אם הוא שחקן גרוע. במופע שנות השבעים אומנם הוא עובד עם ארסנל קבוע ומוגבל של הבעות פנים קומיות, אבל אם תשאלו אותי, כל אחת מהבעות הפנים האלה הוא הבעת פנים קומית מוצלחת מאוד.
לונג, אני מוחה! איפה השנינות שלי על שנות ה-70?
מוות לפוליטקלי קורקט!
הם שחורים.
אם כבר מוות לפוליטיקלי קורקט-
הם כושים.
אם כבר מוות לפוליטיקלי קורקט-
בעיניי כושים (ואני יודע שזה לא פירוש המילה בעברית, בלה בלה בלה) הוא כינוי גנאי כמו יהודונים, לפחות זאת הקונוטציה שלי.
אבל שחורים זה בדיוק כמו לבנים. וכמו שאני לא אעלב כשמישהו אומר שאני לבן, שלא ייעלבו כשאומרים שהם שחורים.
אמנם נכון שמההקשר של הכתבה (הדוחקו של ארה"ב, כאילו דה) ברור שהכוונה לשחורים אמריקנים (ולא סודנים, אתיופים, דרום-אפריקנים, וכיו"ב), אבל מה רע בכך שזה צוין במפורש?
…רגע, אנחנו לא מדברים על הצבע של המקפים?
טריילר חדש ומעולה!
"Dawn of the Dead" (האם יקראו לו "הזומבים פשטו עם שחר"?)
http://www.apple.com/trailers/universal/dawnofthedead/
זה לא עוד רימייק לסרט אימה קלאסי?
רייבי? מישהו?
זה כן, בהחלט
ולשם שינוי הוא נראה טוב, לפי הטריילר לפחות.
אהההה!
למה לא התייחסתם אליי כששמתי את הטריילר הזה?
שמתי אותו לפני כמה יומיות!
ואגב, אהבתי את הסיום!
כן
והוא נראה כמו הוליוודיזציה מאוד משעשעת של המקור. אבל אני מצפה להיות מופתע לטובה.
כן
אהבתי את המקור (השני מטרילוגית המתים-חיים של רומרו).
סה"כ נראה לגמרי לא רע – משחזר את עלילת הקניון ("ביקורת נוקבת על תרבות הצריכה" – אנונימי), אבל הפעם יש יותר מדי בני אדם מכדי שתיווצר אמירה משמעותית. מצד שני, יותר אוכל לזומבים…
נו טוב, שיהיה.
בעקבות גולובוס הזהב
וההכרזה של המועמדויות לאוסקר, שבוע הבא הטבלה תשתנה נכון?
אולי יש מצב ש"יחד הגיעה פולי" או איך שלא תרגמו את זה ואפקט פרפר יעופו מהרשימה או לפחות ירדו למקומות נמוכים יותר?
אה, כן?
כמו שקורא בכל שבוע, בו רוב הסרטים יורדים במיקומם עקב כניסה של סרטים חדשים, טקס או לא טקס.
ישבתי לראות
חדשות ערוץ הבידור (סיכומים על הגלובוס אתם יודעים…) ונעמי ווטס אישרה את זה שהצילומים של קינג קונג מתחילים באוגוסט והיא בתפקיד הראשי הנשי.
עזרה מישהו?
עזרה במה?
להתמודד עם החדשות המרעישות?
עזרה בזה:
התכוונתי עם מישהו יודע עם זה נכון ומוכן לחלוק איתי פרטים על ההפקה.
נדמה לי שכבר כתבתי את זה איפה שהוא אבל יש לי חולשה ואהבה גדולה לחיות גדולות. (הרכבים של הנאזגול ופלאפי) אז סתם מעניין אותי לדעת מתי הוא יוצא ופרטים על העלילה שלו.
אם נעמי וואטס אמרה, היא בטח יודעת.
הצילומים של 'קינג קונג' מתחילים באוגוסט (נעמי אמרה) בניו זילנד, בבימויו של פיטר ג'קסון ובלוויית Weta, צוות האפקטים של שרה. הסרט אמור לצאת בדצמבר 2005.
העלילה: בחורה פוגשת קוף גדול. הם מתאהבים (בערך).
למה העלימו תתגובה שלי??!!!
בוא נשאל אחרת: למה לא?
אתה מגיע לאתר שעוסק בקולנוע, מעליב את המשתתפים שלו וגם טוען שהם לא צריכים לדבר על קולנוע, ואז לא מבין למה מחקו לך תגובה?
יומנו של מודם שבור - ינואר 04
2/1/04, בית המודם, אי-שם.
התעוררתי מיוזע ומבוהל. בחלומי הסתובבו דמויות אפלות שדרשו ממני דברים שלא היה בכוחי להעניק. נדמה לי שהם דיברו יפנית. מה הם רצו?
גחנתי אל שולחן הכתיבה שלי. היה שם פתק בכתב-ידי, בו כתוב "שרה שלישי, ניאו שני – מי ראשון?"
תהיתי ממתי אני משאיר לעצמי פתקים סתומים כל-כך, ולאחר ניסיון ארוך לפענח החלטתי שאם אני מעוניין לתקשר עם עצמי באופן כל-כך נואש, אני אדאג מתי שהוא לכתוב לעצמי פתק מובן יותר. ויתרתי, נכנסתי ל"עין הדג", החלפתי את הניק ל"טוני בלייר חדל האישים", המצאתי עוד תיאורייה מופרכת על "דוגוויל", והגנתי עליה בחירוף נפש כמה שעות. היה כיף, במיוחד כשהחלפתי את השם ל"הבלתי נסבל" ותקפתי את עצמי. כשסיימתי, מצאתי ליד הפתק גזר-עיתון מ- 2008, שדיווח על קניית "עין הדג" ע"י "יאהו" בשלושה טריליון דולר. בצד השני היה משהו על משינה, ורשימה של המועמדים לאוסקר, שבראשה "הסילמריליון" עם שש עשרה מועמדויות. סימנתי לעצמי לקרוא, והלכתי לישון.
10/1/04, עדיין אותו בית.
התעוררתי מבולבל. בחלומי התנהלו קרבות ארוכים וקשים שכולם באשמתי. על שולחן הכתיבה חיכה לי פתק: "שוב נטענת או שוב המלך?" בתחתית הדף היה כתוב "לבדוק את זה דחוף". עוד אני מנסה לחשוב על איזו תוכנה מדובר, ולפתע, מתוך ענן אבק ששרר ליד המחשב שלי, הופיע מולי אלוהים ושאל אם אני רוצה מתנה.
"כן," עניתי מייד. אם לא הייתי כזה עייף הייתי אולי זוכר שמתנה משמיים זה רעיון רע. נזכרתי בזה רק כשהעשן התפזר וגיליתי שלא אלוהים עומד מולי, אלא גרוזיני גבוה.
"אתה לא אלוהים," אמרתי.
"כן," אמר הגרוזיני. "אני הדובר שלו."
"אה."
"אתה יכול לקרוא לי דובר."
"טוב."
דובר ישב מולי והביט בי דקה ארוכה. ועוד אחת. ועוד כמה. אחר-כך הוא חיטט בניירות ואמר:
"טוב, המשימה שלך היא לעלות לירושלים, עיר הקודש, הנמצאת בארץ רחוקה רחוקה שלא שמעת עליה, כנראה, מעולם…"
"לירושלים? השתגעת? יש פיגועים והכל!"
הוא חיטט בניירות ומייד תיקן את עצמו.
"אה, נכון, התבלבלתי. זאת הייתה המשימה של ג'יימס." הוא שלף מכיס מעילו גלובוס, עשה לו סיבוב, והנחית את האצבע בנקודה אקראית.
"המשימה שלך," אמר, "היא לנסוע ליפן, למצוא את הסמוראי האחרון, ולמסור לו שיהרוג את ביל. זהו."
הוא פנה ללכת.
"עוד משהו?" שאלתי.
"כן. למה אין לך שמלה?"
"בשביל מה?"
"להרים, כמובן," הוא אמר, "אחת-שתיים-שלוש דג מלוח!"
15/1/04, טוקיו, יפאן
נחתתי בשדה התעופה של טוקיו בשעת צהריים ומייד חיפשתי סימון צהוב ואדום. לקח לי שעתיים להיזכר שאני לא ב"מרוץ למיליון", ובינתיים הרגשתי כבר ממש אבוד. למזלי, ראיתי מרחוק דג כתום ונזכרתי שהוא מחפש את הבן שלו ויש לו ניסיון עם מקרים אבודים (למרות שהמומחיות שלו זה דווקא סידני ולא טוקיו). ניגשתי אליו, וניסיתי עליו את האנגלית שלי. הוא ענה במהירות ,אבל לא הצלחתי למצוא אף מילה שאמר בשיחון הקנג'י שלי, עד שקלטתי שהוא בכלל מדבר עברית.
…. עושים סקר," אמר הדג, שפתאום נראה יותר אדום מכתום.
"סרט השנה," הוא אמר.
"להיות תקוע בתוך קוביה ארבע-ממדית עם אנשים שלא יודעים לשחק."
"הופיעת השנה."
"משינה, האלבום 'טיים ליין'."
הדג הביט בי כאילו בדיוק שיבחתי את "פגוש את הפאקרים".
"לא אמרת לאיזו שנה התכוונת," הוספתי.
"מה זאת אומרת?"
"האלבום 'טיים ליין' יצא בשנת 2008, עם האיחוד השני של 'משינה'. היו בו עשרות להיטים, חלקם מהם גנובים מכריסטינה אגילרה והשאר מלהקת דופלקס. הופעת הפתיחה הייתה מרתון של שש שעות בפסטיבל ערד המחודש. רוצה לראות ביקורת?"
שלפתי את גזר העיתון מהכיס ונתתי לדג. הוא קרא אותו בניחותא והעביר לי אותו חזרה עם תיקונים באדום, ובראשם המשפט "אין לך גם משהו שלילי להגיד? אנחנו לא יכולים לפרסם ביקורת כזו."
30/1/04 שוב בבית
"אלוהים רימה אותי,
היה דובר, וגם הוא עבר,
עכשיו אין לי כלום לכתוב,
אין לי דבר."
[חני ביאליק, "תני לו בכנפיים"]
הכל היה שקר.
לקח לי כמעט עשרה ימים למצוא את הסמוראי האחרון. בכל פעם שחשבתי שהנה, זה האחרון, בא ravy והזכיר לי שהיה אחד קודם יותר, בקומדיה צרפתית משנות הארבעים או בסרט של אייזנשטיין. בסוף מצאתי אותו, ברול של האחים לומייר מ- 1899, שהוקרן בקולנוע קטן, דמוי כנסיה, שהיה מצויר על הרצפה בגיר. ואז הסתבר לי שהוא לא מכיר את ביל.
לקח לי כמה זמן להבין שהמשימה הייתה הטעיה, משהו כמו חיוך של מונה ליסה בלי מונה ליסה (מה שמעלה את השאלה האם יש מונה ליסה צ'שייר). ברגע שתפסתי את זה ידעתי מייד שמישהו רצה למנוע ממני למלא משימה אחרת, כאן בארץ.
חזרתי הביתה וראיתי על שולחן הכתיבה שלי פתק מעצמי.
"האם יש אלף?"
"ודאי שיש," עניתי, "לגולאס."
ובאותה רגע זה היכה בי כמו קופת חולים [1]: שר הטבעות! איך שכחתי אותו!
רצתי מייד לאתר האפסאלוני וקלטתי באחת את כל הרמזים. איך יכולתי לברוח ליפן בזמן שיש לי דו"חמו לכתוב? ואיך יכולתי להתעלם מהשאלה המרכזית, הקריטית, הרב-יקומית, לגבי המאבק הנואש בצמרת של הצמרת של כל הזמנים, הקרב בין "שר הטבעות: שיבת המלך" ו"מטריקס reloaded" על המקום הראשון של כל הזמנים?
אני חייב להפסיק עם היומן! יש דו"חמו לכתוב!
[1] אתם יודעים, קופת חולים מכה-בי.
1/2/04 עין הדג
בדיוק כשעמדתי לכתוב דו"חמו, דן ברזל קפץ לביקור.
"שמעתי שהלכת לאיבוד בטוקיו," הוא אמר.
"הו, או-ווהו, איך ששמועה מסתובבת."
"אז זה נכון," אמר הדן, והתחיל משום מה לעיין ביומן שלי.
"עזוב את זה," אמרתי לו, "אני חייב לכתוב דוחמו. תעזור לי."
"אבל…" אמר הדן.
"שום אבל. תפסיק לחפש שם פורנו של פיוצ'רמה, אני שומר את זה במקום אחר."
"שיט," אמר דן, אבל לא הפסיק לעיין ביומן.
"נון," הוא אמר לפתע ברוך.
"מה??"
"אתה יודע שהיומן שלך יכול לשמש כדו"חמו אידיאלי? יש לך פה את כל הסרטים בעשירייה הראשונה של החודש, רוב הסקרים של החודש, ואפילו כמה יומיות מובילות. כל מה שחסר זה לינקים."
עיינתי ביומן וראיתי שהוא צודק. מייד התנפלתי עליו בחיבוק.
"תודה לך, דן! אתה המורה הכי טוב שהיה לי! באמת כל מה שחסר זה להוסיף לינקים"
1/2/04 מחולל הלינקים האקראי, ספינת החלל "ליבת הזהב"
ארתור דנט מספר על הסרטים המובילים בחודש ינואר:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?ref=20040101&top=10&cat=1+2
(ארוע נדיר: שני הסרטים המובילים בינואר הם גם שני הסרטים שהובילו בדצמבר!)
טריליאן מטרללת את היומיות:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?ref=20040101&top=10&cat=6
פורד הולך פריפקט על הכללי של ינואר:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?ref=20040101
זאפוד הוא המלך של כל הזמנים :
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/stats.pl?ref=20040101&top=10&cat=6
(וזה אפילו לא קרוב. כמעט שישים תגובות חסרות למלך כדי לעבור את האחד)
התגלות אלוהית:
http://www.divinerevelation.org/
קופת חולים מכבי:
http://www.maccabi-health.co.il/Site/HE/homepage.asp
חני ביאליק:
http://www-personal.umich.edu/~szwetch/Stamps.of.Israel/12.html
אתה מפתיע אותי (לטובה, כמובן) בכל דוחמ"ו ודוחמ"ו.
ואיזה דיוק!
אהבתי את הקטע עם המירוץ למיליון.
התעלת על עצמך (ועל פורסט גאמפ)
כמובן, עכשיו יש לך רף חדש לעבור. אוי, הלחץ, הלחץ.
פשוט מצוין
תמשיך לעדכן אותנו בהתרחשויות האתר, אנחנו נלך לאיבוד אחרת.
שעשוע לשעות הפנאי
היום הזנקתי באתר "שמנת בצל" תחרות נסיונית בשם "האוסקר הפיקטיבי". בתחרות זו מתבקשים אנשים לשלוח תקציר לסרט לא קיים שהמציאו, תוך ציון השחקנים שהיו רוצים ללהק לסרט והתפקידים שהיו נותנים להם. התקצירים הנבחרים יתפרסמו באתר בליל האוסקר והמנצחים יזכו ב… שום דבר, למען האמת. מה לעשות, אין עבודה, אין שפה, קשה, קשה.
מצטער, אין פרסים מלבד כבוד והיכולת לצחוק לאחרים בפנים.
למעוניינים: http://www.zvuv.co.il/limon_city/city.asp?user=265&pid=29120
המשפחה הפויקלותרמית!
בכיכובם של ג'וני דפ ובריטני מרפי, כמובן: http://www.geocities.com/manorgalit/PoicloShirt.html
וגם...
'רקוד איתי את ריקוד התאווה'
'דג אדום, שופט ברזל'
'טושים' ('עוד טושים' אינו כשיר מכיוון שהוא אינו סרט פיקטיבי)
'אחי, אל תגמור בפנים, יצא לנו ילד מעוות'
'ישישה שוחה'
ובוודאי יש עוד כמה ששכחתי.
'אחי, אל תגמור בפנים, ייצא לנו ילד מעוות'?!
אחד הסרטים המרגשים ביותר של פאטימה אוח בין עוזה.
''הדרדס שלא היה שם''
''וורמס - הסרט''
וכמובן, "All the lonely people" (ע"פ השיר של הביטלס).
הכינו את שקיות ההקאה: דלפה לרשת הפרסומת של iTunes ופפסי שהולכים לשדר בסופר-בול.
http://blog.yourmaclife.com/pepsilaw.mov
זה יותר גרוע מהפרסומת של ה-MPAA…
אכן
אבל תסביר לי, מה פה גרוע?
פה איפה?
בפרסומת של אפל או של ה-MPAA?
זה רק אני או שהעורכים מוחקים לעצמם תגובות? קצת לא החלטיים היום?
אמרת משהו על פפסי,
וראיתי את הפרסומת רק מזווית העין, אז הנחתי שזה קשור (שוב) למלחמה הבלתי נגמרת של פפסי בקולה. אבל עכשיו כששייכת את הפרסומת לאפל, העדפתי למחוק לעצמי את התגובה כדי לא לצאת אהבלה לגמרי.
אמרת משהו על פפסי,
אח, הפריבלגיות של האצולה, סליחה… הערוכה.