במאי: גאווין הוד
תסריט: דייויד בניוף, סקיפ וודס
שחקנים: יו ג'קמן, לייב שרייבר, דני יוסטון, לין קולינס, טיילור קיטש
"רוצה לראות את הסרט החדש של הבמאי של 'חקירה מעבר לקווים?"'
"מה? מי זה?"
"נו, הוא עבד עם התסריטאי של 'טרויה' ועם התסריטאי של 'שם קוד: דג חרב"'
"זה נשמע נורא"
"אבל יש שם את לייב שרייבר ואת לין קולינס!"
"לין מי? עזוב אותי".
"אוקיי, אני אלך לראות לבד את 'וולברין'."
"'וולברין'? למה לא אמרת? חכה, אני בא"
כן, כולם כבר יודעים: הסיבה היחידה לראות סרט שנקרא 'וולברין' היא הדמות שנקראת וולברין, אותה מגלם מזה תשע שנים יו ג'קמן. ג'קמן הוא שחקן בינוני, אבל למרבה המזל, לא באמת קשה לגלם את וולברין: כל מה שהמעריצים רוצים הוא סיגר בזווית הפה, גישה סרקסטית כלפי סמכות וטפרי מתכת שחותכים אנשים רעים. העומק התסריטאי מגיע ממאבקו של וולברין בצד החייתי שלו, המיוצג על ידי יריבו הותיק סייברטות'. השילוב הזה מבטיח להיט קיץ עתיר פעלולים ומגניבות.
מסיבה לא ברורה, האולפנים שהפיקו את הסרט החליטו שהדרך הטובה ליצור סדרת סרטים מצליחה על אנטי-גיבור עם מאפיינים בולטים וידועים לכל היא לשנות אותו מהיסוד, ואם אפשר קצת לירוק למעריצים בפנים בדרך, מה טוב.
בשנת 1850, בסצינה קורעת לב, ג'ימי וולברין הצעיר תוקע את טפרי העצם הקטנים והחמודים שלו באביו הביולוגי שרצח את אביו המאמץ שהיה התאום המרושע של הכפיל של אחותו שהיא גם סבתא שלו, או קשקוש טלנובלה דומה. מיד לאחר מכן וולבי הצעיר בורח ביחד עם אחיו למחצה, ויקטור, הישר אל המאה שעברה, תוך שהם נלחמים בכל מלחמות ארה"ב (הקלאסיות, אין אפגניסטן או עירק). אבל, מעשה שטן, ויקטור הולך ונהיה חייתי, עד לשיא בו הוא מכה קצין בכיר שמנסה להפריע לו לאנוס ויאטנמית. וולברין, שמצד אחד מנסה לעצור את ויקטור ומנגד מנסה להגן על אחיו, נדון יחד איתו למוות. במהרה מגלה הצבא האמריקאי שהדרך המקובלת לעשות זאת – חירור הגוף בהרבה כדורי עופרת – לא עובדת עליהם. ג'ימי וויקטור, אתם מבינים, הם מוטנטים, שלגופם יכולת חידוש-עצמי מופלאה, ואם לא ידעתם את זה מראש, אתם בלי ספק בסרט הלא נכון. עד שהקרדיטים נגמרים, מפציע בחייהם של השניים מייג'ור וויליאם סטרייקר ומציע לזוג האחים חנינה בתמורה לשיתופם בצוות של מוטנטים למשימות מיוחדות.
בתוך שתי דקות-סרט נוספות, וולברין מפתח סלידה מחוסר האתיקה שבמשימות אליהן נשלח הצוות, מחליט שנקעה נפשו מאלימות, מפנה את הגב לאחיו וליחידה המיוחדת והולך להתברגן בקנדה. זה השלב שבו הסרט מאט את קצב ההתרחשויות, אבל לא בהרבה, שכן חייו השקטים של וולברין מופרים, והוא מחליט למצוא את האשם בכך ולנקום בו. חוץ מזה, יש גם איזה שלד אדמנטיום שהוא עוד צריך לקבל.
הדבר הבולט ביותר בסרט, עוד לפני שמגיעים לאקשן, הוא איכותו הירודה בצורה בלתי נסלחת של התסריט. הביטוי הראשון לכך הוא מגיפת הקלישאות שמכה כמעט בכל שורה. לא ציפיתי למשהו עמוק במיוחד, אבל מצד שני גם לא חשבתי שפיתוח דמותו של וולברין ייעשה באמצעות המשפט "הפוך לחיה, קבל את הצד האחר", שאמור היה לבנות עומק רגשי אך בעיקר נשמע מביך.
מהטריילר ניתן היה להסיק שלוולברין יצטרפו עשרות דמויות מוטנטיות מגניבות. 'וולברין' אמנם מקיים את ההבטחה ויש בו המון מוטנטים אחרים, כמו איש-מהיר-עם-חרבות, איש-מהיר-עם-אקדח, איש-שמשתגר-ממקום-למקום-ממש-מהר, איש-לא-מהיר-אבל-ממש-חזק, וחנון עלילתי שמתמרן מכשירי חשמל, אבל כל אחד מהם זוכה לכארבע דקות תהילה, בהן הוא מפגין את כוחותיו, ומפנה את מקומו בנימוס. גם גמביט זוכה להופעת אורח ראשונה על המסך הגדול (שאחריה הוא נעלם עד סוף הסרט), בסצינת אקשן מלאת קלפים חדים שמשאירה טעם לעוד, והסרט אפילו מכין את הקרקע לסרטי "האקס מן הצעירים", עם דמותו של סייקלופס כתלמיד תיכון.
סייקלופס הוא דוגמה טובה לחוסר האחידות ברמתם של האפקטים. במרבית הסצינות האפקטים היו עשויים היטב ואף אמינים, אך דווקא בגלל זה בלטו מספר קטעים חלשים, בהם טפריו של וולברין נראים כאילו הודבקו לידיו בדבק פלסטי, או סצינה בה הלייזר של סייקלופס הזכיר יותר מהכל את ימי 'מסע בין כוכבים' הישן, עם המרקר הצבעוני שצויר על הצלולואיד.
גם הצילום בעייתי משהו. רוב סצינות האקשן בסרט מקוטעות למשעי, מצולמות מקרוב מדי ועם תנועות מצלמה תזזיתיות, עד שמתקבל אפקט "בליל הצבעים" החביב כל כך על במאים שלא יודעים לצלם אקשן. בולטת לחיוב דווקא סצינת הקרב האחרונה בסרט, אבל עד לאותה נקודה, הקרבות בסרט מספקים חוויה מאד אותנטית של השתתפות בקטטה, כולל הבלבול והבחילה הנלווים.
כדי לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של 'וולברין', דאגו יוצרי הסרט להרוס את ההיגיון הפנימי. חפצים ויכולות של דמויות מופיעים ונעלמים לפי הצורך, ומה שיותר גרוע – דמויות פועלות בצורה שמנוגדת בעליל למניעים המוצהרים שלהן, הופכות את עורן במחי שלוש שורות דיאלוג או סתם מתנהגות בטיפשות בלתי נסלחת. גם הניסיון לחבר את הסרט אל עלילת סרטי 'אקס-מן' מלא בחורים וסתירות. לאלה יש להוסיף סצינות קרב שנתפרו בגסות לתסריט, ומקבלים חוויה שמזכירה צפיה בסרט של ואן דאם, אבל עם יותר להבי אדמנטיום.
בואו לא נהיה אכזריים מדי: בשורה התחתונה, 'וולברין' נותן את הרושם כאילו נוצר כדי להמחיש את משמעות הביטוי "סרט אולפנים טיפוסי". אם תבצעו את הנמכת הציפיות המתאימה – כלומר, לא תצפו לדמות של וולברין כפי שאנחנו מכירים אותה, לא תקשיבו לאף מילה שיוצאת לדמויות מהפה, ותיקחו מראש כדור נגד מחלת ים – אם תעשו את כל זה, תישארו עם סרט שבהחלט ניתן ליהנות בו. אמנם אי אפשר להמלט מהתחושה שעם קצת יותר תעוזה אפשר היה ליצור מאותם החומרים בדיוק סרט טוב בהרבה, אבל בסך הכל סצינות האקשן מגוונות ומרובות, האפקטים טובים רוב הזמן, ויו ג'קמן כוולברין בהחלט שעיר והטפרים שלו בהחלט ממתכת.
חבל, לפי הטריילר היה לו פוטינציאל
נהנתי מאוד מהביקורת, עד לפסקה האחרונה.
אם האקשן גרוע, השחקנים לא יודעים לשחק והתסריט מכה, איך אפשר להנות בסרט, הנמכת צפיות או לא?
האקשן לא גרוע
הוא פשוט ערוך טיפה רע
מה שקרה זה ככה
התחלתי לפרוט את הסרט לפרטים, וראיתי שעל כל אחד יש לי משהו רע להגיד. הבעיה היא שבסופו של דבר, החוויה שלי לא הייתה כל כך שלילית. כן יצאתי קצת מאוכזב, אבל סבלתי הרבה יותר בסרטים שמבחינה טכנית היו לי פחות דברים רעים להגיד עליהם. הפסקה האחרונה היא איזשהו נסיון להגיד שלמרות שהתסריט והצילום מזעזעים והסרט לא לגמרי מספק את מה שלשמו נתכנסנו, כנראה שבמותג הזה עדיין יש מגניבות שגם אם גוררים אותו להיות סרט אולפנים מוחלט נשאר בו איזה קמצוץ של טובות.
אוקיי.
תודה על ההבהרה
אבל זה כן השאיר אותי במתח.
אני כבר חשבתי, "מה? הוא לא מאבד את הזכרון? אבל הוא אמור לאבד את הזכרון! אה, אוקיי."
לא, אתה טועה.
תחילת הסרט, אין שלד מצופה באדמנטיום. לכדור אדמנטיום אין אפקט של מחיקת זיכרון, הרעיון הוא שכדור בראש גורם למחיקת זיכרון.
אתה לגמרי צודק.
סליחה.
אנחנו בטוחים שירו לו בראש?
נדמה לי שחתכו מהסצנה כשהתחילו היריות.
אני לגמרי יכול לסספנד שבכיתת יורים מכוונים לחזה. ככה גם יותר קל להם לנקות את הקיר אח"כ.
לא היה קיר!
אבל באמת לא רואים לאן מכוונים. קלוז-אפ על הפרצוף של יו, חיילים יורים, קאט.
ממתי בהוצאות להורג יורים בראש?
לא שהייתי נוכח באף אחת כזאת אישית, אבל בכל הצגה של הנושא שראיתי, תמיד מכוונים לחזה.
לא בכל מקום
בתקופת מלחמת ארה"ב מקסיקו, בוגדים בצבא המקסיקני היו מוצאים להורג בירייה לראש.
טוב, אבל כאן כנראה שירו בחזה,
אז הסיספונד היחידי שנשאר הוא שבכל המלחמות בהן הוא הסתער קדימה כמו סופרמן ממש איטי, הוא אף פעם לא נורה בראש.
נשמע לי מספיק אפשרי בשביל לא להיות חור בעלילה.
אם להיות ממש ניטפיקרים,
רוב הנפגעים באמת לא נפגעים בראש, ובהחלט אפשר לסספנד את זה. אבל היי, הוא אף-פעם לא עלה על מוקש ושום פגז או פצצה או רימון על רסיסיהם לא נחתו לידו?
מוקש נ''א יעיף לו את הרגליים לצד השני של הקרב,
אבל הראש יישאר בסדר. אם אחיו ידביק אותו, המפטי דמפטי אמור להיות בסדר.
קרא את 'נוטות החסד' ותשכיל בנושא.
ספציפית, תגלה שאתה צודק, ושלא באמת רצית לדעת את זה.
מה שלי דווקא הפריע
היא העובדה ש
לאחר שהשתילו לו את השלד אדמנטיום והוא בורח סטרייקר מצווה לחסל אותו, ואחרי זה אנחנו מגלים שהוא לא יכול למות, אז למה בדיוק שלחו את המטאנט ההוא אחרי וולברין?
מה שלי דווקא הפריע
כדי שיהיה קרב מגניב. מתנצל מראש על הטון, אבל די לחפור על העלילה של הסרט. לרגע לא ציפיתי למשהו עם קמצוץ של תחכום, זה סרט אקשן מטומטם ומגניב וככזה, בסטנדרטים הנמוכים של תת הז'אנר, הוא סרט ענק.
מוזר שאני לא מסכים עם הרבה ממה שאמרת,
אבל כן עם הרעיון הכללי – פשוט כי לי הפריעו כל מיני דברים אחרים שלא הזכרת.
בקשר לצילום התזזיתי והמבלבל – אתה גורם לזה להישמע כאלו זה נורא ברמות רובוטריקיות. לדעתי זה לא היה שונה מרוב סרטי האקשן שיצאו בשנים הארונות.
אין אפגניסטן או עירק כי גם כשהסרט מגיע ל"הווה", הוא עדיין בעבר. בכלל, מונטאז' הפתיחה הוא אחד החלקים שהכי אהבתי בסרט.
מה שלי הפריע, היה מה שהם עשו עם דמויות המשנה. כן, כמו שאמרת, לא נתנו להם זמן מסך, אבל זה לא מה שהפריע. לי הפריע בעיקר
מה שעשו עם דדפול, שהתחיל כל כך כיפי, והפך לדמות מסרטי אימה. ולא רק הרסו דמות עם פוטנציאל, גם כל העניין עם ערבוב הכוחות היה מיותר בעיני.
סוף
חוץ מזה, אני מסכים שהיו בעיות בחלק מהאפקטים (במיוחד הלהבים של וולברין), ושהיה נחמד לראות יותר מגאמביט.
לגבי צילום אקשן
אני מסכים איתך שרוב סרטי האקשן שיצאו בשנים האחרונות היו לא משהו. זו לא אומר שלא צריך לנסות להתעלות. את אותן הסצנות, אם רק היו מצלמים מקצת יותר רחוק עם מצלמה יציבה ומשקיעים גם בכוריאוגרף, היו יוצאות אדירות. אין כמעט אקשן סתמי בסרט, פרט לסצנת "הדגמת הכוחות" בתחילת הסרט.
לי זכורות לפחות ארבע פעמים של הסיקוונס הבא, לדוגמה: וולברין ועוד מישהו מסתכלים אחד על השני. הם רצים אחד אל השני. פרצוף של וולברין מקרוב, כתף של מישהו, חתיכת שמיים, בום מישהו מוטח ברצפה.
מה קרה פה? מי עשה איזה תרגיל ולמי? למה מחזיקים אותי שני אנשים ויוצא לי קצף מהפה?
זו התחושה שסצנות כאלה מעבירות, לפחות לי. זה לא היה כל הזמן, כי בכל זאת מייקל ביי הוא אחד ויחיד, אבל זה בהחלט קלקל מאד, לדעתי.
כן, ניסו לקשר.
אני לא מבין איפה החורים, את פשוט מדברת על פער בין הסרט הזה לאקסמן הראשון. עד רוג קורים עוד הרבה דברים, ויכולות להיות הרבה סיבות למה לא ראינו את דדפול יותר.
לא לדאוג, כנראה יהיה סרט שיגשר על הפער בין הסרטים.
ביקרות טובה, אם כי הסרט בהחלט מהנה אם מתעלמים מהעלילה
עד כדי כך היה מבולבל עד שבת דודה אמריקאית שלי שלחה לי הודה ובה ביקשה שאסביר לה לאיפה נעלם אחיו בסרט הראשון ולמה סייקלופס לא מזהה אותו וכו' . והיא בכלל לא בקטע של קומיקסים בכלל, אז אני ממש לא מבין לאיזה קהל יעד סנילי כיוונו המפיקים. כי יותר מיינסטרים ממנה בכל הקשור לסרטים, אני לא חושב שאפשר למצוא.
-האשף הדגול
לאחיו אין ממש סיבה לחזור,
הוא לא בדיוק מחבב את וולברין מספיק כדי להיות חבר שלו, ובקרב הוא כנראה כבר הבין שהוא יפסיד.
ובקשר לסייקלופס, עד כמה שאני זוכר, האינטראקציה בינו לבין וולברין הייתה די קצרה, והוא היה עם כיסוי עיניים. מאוד קל לסיספונד בעיני.
לא נראה לי שהם שם אחרי כל כך הרבה שנים.
לא כולם הופכים לתלמידים האהובים של צ'ארלס, ונשארים כמורים וכאקסמן.
אבל סייברטות' כן היה בסרט הראשון,
שיחק אותו שחקן אחר ולא היה נראה שהוא מכיר את וולברין בכלל.
ביקורת מצוינת, סרט מחורבן!
אבל בניוחד אהבתי את המשפט על המלחמות הקלאסיות. אני תוהה מתי עירק ואפגניסטן יהפכו גם הן לקלאסיקה ויתחילו להופיע במונטאז'ים של כותרות פתיחה.
עיראק ואפגניסטן לא היו אמורות להיות שם
כיוון שהן מאוחרות מדי. סטרייקר גייס את וולברין במלחמת וייטנאם, כך שבזמן מלחמת המפרץ הקריירה הצבאית שלו כבר נגמרה. לפי לוח הזמנים בסרט, נראה ש'וולברין' מתרחש ברובו בסוף שנות השבעים/תחילת השמונים, מה שלא מתבטא בתסרוקות ובתלבושות, וטוב שכך.
ולטעמי: לא היה *כזה* גרוע.
היו המון בעיות, עלילתיות ואחרות, שהוזכרו כאן. אבל בסך הכל בכלל לא סבלתי. זה סרט אקשן חביב וסטנדרטי שרק במקרה הוא עוסק במוטנטים.
מה זה ה''הגיון הפנימי'' הזה שאתה מדבר עליו?
נו, אל תגזים.
זאת אומרת, אתה צודק, אבל נו, אל תגזים.
הסרט נופל בבורות יקושים שהוא כורה לעצמו כמה פעמים, אבל בסך הכל רוב הדמויות מתנהגות בצורה די אחידה ומפגינות יכולות המשכיות לאורך הסרט כולו.
בראיון מר ג'קמן אמר משהו די משעשע
אם כי אולי הוא לא חשב על זה בזווית שאני חושב על זה. הוא אמר שהוא הכניס לתסריט של הסרט כמה שורות מהתסריט של משחק המחשב. עכשיו, את המשחק עשתה RAVEN שהיא חברה מעולה, אבל עדיין סרט שהמשחק שלו כתוב טוב יותר זה די משעשע.
-האשף הדגול
המשחק באמת עולה על הסרט.
שזה די מצחיק.
עכשיו כשגמרתי את המשחק - הוא הרבה יותר טוב מהסרט
בעלילה, בעיצוב המקומות, בדיאלוגים ובפעולה. אפילו ההיגיון הפנימי של העלילה שם הרבה יותר טוב. דיי מדהים.
-האשף הדגול
שלא לדבר על הברוטאליות המתפרצת.
כ"כ הרבה gore במשחק אחד!
חבל שהסרט העדיף לשמור על דירוג ה-PG-13.
האביר האפל דורג PG-13 כמו וולברין.
לרמת הרצינות והאופל אין שום קשר לרמת האלימות\סקס\שפה בוטה.
מישהו יכול לספיילר מה עשו עם דדפול?
..ונהיה מגניב פי עשר.
(וזה בתור מי שלא מכיר את הדמות המקורית, אבל שאם הוא צריך לבחור בין וייד לבין דדפול בסרט, בוחר באחרון בלי למצמץ)
גם לי יש שאלה
אמנם קטנונית, אבל ניחא…
למה ראיין ריינולדס לא מופיע ברשימת השחקנים בכתבה? הוא משחק תפקיד לא קטן והוא גם שחקן לא קטן בעליל.
תפקיד לא קטן?
הוא בסרט למשך בערך שלוש דקות.
כמו חצי מהקאסט שכבר מופיעים ברשימה
תוקם ועדת חקירה.
אין סיבה להיות פוץ, פיש.
אז הנה תשובה רצינית יותר:
התפקיד של ריאן ריינולדס הוא *באמת* קטן יותר משל כל שאר השחקנים שמופיעים ברשימה. ונושא השחקנים ששמותיהם מופיעים בראש הביקורת הוא כל כך לא חשוב שאני רואה גם את הזמן שאני מנצל כדי לכתוב את ההודעה הזאת כמבוזבז.
מש''א
למה לעזאזל המוטנטים לא ברחו מהאי לפני שוולברין מגיע?
לדעתי הראו איך כולם מרוסנים ככה שהם לא יכולים לברוח עם הכוחות שלהם (אחד נדמה לי היה קשור עם גומיות ענקיות לכלוב, ולסייקלופ כיסו את העיניים). אף אחד מהם לא היה חזק ברמה של מגנטו למשל, שהיה צריך כלא פלסטיק משלו.
הוא יכול לעצום את העיניים.
אפשר להניח שהלייזרים התחילו רק בגיל מסויים
כמו שוולברין הוציא טפרים לראשונה רק בתור ילד שנראה בערך בן 10, ולא בתור תינוק.
וכן, אולי אבא ואמא ידעו, מי אמר שלא? אולי הם קנו לו את המשקפיים. יש מספיק הסברים פוטנציאלים.
אפשר להניח שהלייזרים התחילו רק בגיל מסויים (כה''ב)
שכן ככה עובד היקום של אקס-מן, כפי שהיה אפשר לראות אצל מספר דמויות (אנג'ל, בובי "אייס מן" והכי בולטת – רוג). גם לדעתי דיי ברור שהמשקפיים של סייקלופס הן לא משקפיים רגילות.
בסרט האקס מן הראשון
יש קטע בתחילת הסרט שבו ג'ין גריי מסבירה שהיכולות המיוחדות צצות מתישהו בגיל ההתבגרות.
בסרט האקס מן הראשון
בקשר לסיקלופ, הוא יכל לירות ליזר מתי שרק רצה וזה היה בשליטתו… עקב תאונה שקרתה לו בצעירותו הוא איבד את היכולת לשלוט בה וכאן מגיע אקסוויר שמתכנן עבורו משקפיים מיוחדות שחוסמות את קרני הלייזר הללו… בנוגע להוריו, הם מתו באותה תאונה…
וואלה, תודה
והטרוניות שלא נכנסו לביקורת:
גם אני לא הבנתי למה גמביט החליט להיחלם בוולברין. במיוחד שהוא ראה שהוא עצמו נלחם בסייברטות'.
לדעתי הם פשוט רצו לתת לו עוד קצת זמן מסך.
לא היה כ''כ רע..
נכון, היה תסריט קצת ירוד, אבל זה סרט אקשן, ובאמת לא באתם לסרט בשביל התסריט.
לגבי האקשן, הוא היה טוב, ובחלקו אפילו מאוד טוב (כל סצינת הקרדיטים חייבת להיות מוזכרת לטובה), נכון שיש כמה קטעים שספציפים שהלהבים של וולברין נראים ממוחשבים לחלוטין, אבל אם אני זוכרת נכון, גם בסרטי האקסמן היו רגעים כאלה.
בקשר לחורים העלילתים, זה מרגיז, נכון, אבל לפי מה שהבנתי הקומיקס עצמו מלא בחורים, ככה שאי אפשר להאשים רק את הסרט (תקנו אותי אם אני טועה).
בכללי, אני מאוד נהנתי, היה אקשן טוב, היה גמביט (אפילו שזה זמן מאוד קצר), היה מוטנטים מגניבים והיה הרבה יו ג'קמן.
רק, מישהו יכול לספיילר את הסצינה שאחרי הכתוביות? (החברים סירבו להישאר איתי בקולנוע..)
יש יותר מסצנה אחת אחרי הכתוביות
אם אני זוכר נכון, יש משהו כמו 7, כאשר בבתי קולנוע שונים מוקרנות סצנות שונות.
המטרה של הגימיק הזה הייתה להתגבר על הנזק של הדלפת העותק המוקדם של הסרט, ואני לא יודע אם טרחו לשחזר אותו גם בעותקים שנשלחו לישראל, או שכאן יש את אותה הסצנה בכל בתי הקולנוע.
יש יותר מסצנה אחת אחרי הכתוביות
אוקי, אני חייבת להגיד מגניב.
עכשיו אנשים יכולים לנסות ולספיילר לי את כל ה7 בבקשה?
בהקרנה שלנו,
לא אחרי הקרדיטים אלא ממש אחרי הסרט, רואים אנשי צבא באים ולוכדים את סטרייקר באשמת רצח המפקד.. סוף
יש עוד סצינה גם אחרי הקרדיטים או שזו אחת מתוך ה-7?..
7?!
הסצינה שאני ראיתי בסוף הכתוביות היא אותה אחת שהופיעה גם בעותק-העבודה שדלף לאינטרנט (והיא מאכזבת ומיותרת). מלבדה ידוע לי לפחות על סצינה אחת אחרת (בכיכובו של דדפול). אולי יש עוד – אבל שבע גירסאות שונות?
כנראה שאתה צודק ויש רק שתיים.
זאת אומרת, היו שמועות על הרבה יותר, אבל זה היה במסגרת מסע יחסי-הציבור הנואש של השבוע האחרון לפני ההפצה.
לא ראיתי עדיין את הסרט, אז לא העמקתי בחיפוש באינטרנט – כדאי ללכת על Wolverine easter egg endings אם למישהו לא מפריעים הספוילרים.
כמובן שנוח לכתוב על בניוף כתסריטאי טרויה
אבל היו לו גם הברקות במהלך הקריירה.השעה ה25(גם הספר וגם התסריט), ובקריירה הלא קולנועית, הספר "עיר הגנבים".
אגב, בשלב מסוים הוא היה אחראי על התסריט ל"המשחק של אנדר", ואז ירד מהפרויקט הזה ונשאר בסטטוס מפיק.
(כמה מוזר, אני לא מוצא את הדף של המשחק בימד"ב…למישהו יש מושג לאן הוא נעלם?)
זה מנחם אותי במידה מה
כי יש לו קרדיט גם על הסדרה של Game of Thrones, וכבר פחדתי שהוא יהפוך אותה לסדרת סופר גיבורים שבה נד סטארק נלחם ברשע כשהוא רוכב על דרקון.
'המשחק של אנדר' מת
נגוז, נעלם, חדל מלהיות, שר עם המלאכים.
הו, אירוניה אכזרית.
(ל"ת)
כמובן שנוח לכתוב על בניוף כתסריטאי טרויה
לפי דעתי מדובר בתסריטאי מעולה. מה רע ב"טרויה"? אם כבר, אז לפי דעתי לסרט תסריט מותח ומרתק וכתוב נהנדר, ואפילו אחד המעובדים הטובים ביותר. גם התסריט שלו ל"רודף העפיפונים" היה מוצלח למדי.
בקשר לתסריט של "אקס-מן", אז נכון, יש כמה וכמה חורים, חלק גדול מהם אפשר לסספנד בקלות, האחרים קצת מפריעים, אבל בואו לא נגזים. מה גם שאני לא מבין את ההתלוננות על צילום סצינות האקשן, לי היה מאוד קל לעקוב אחרי כל קרב מכות, להשוות את זה לאקשן של "רובוטריקים", זה ממש לא במקום.
מאאאאאגניב!
מאז Wanted לא נהנתי ככה מסרט.
הרע:
נו, טוב, חייבים להודות שכל הקטע של הגיון עלילתי לא ממש חזק בסרט הזה (בעיקר בהקשר של ויקטור, הזכרון של לוגאן והקלות בה נכנסים ויוצאים ממתקנים סודיים).
הטוב:
האקשן מתוכנן, מבוצע ומצולם נהדר. הסצנה שבה וולברין ואופנוע הולכים מכות עם מסוקים ורכבים צבאיים הייתה עשויה כל-כך טוב שמצאתי את עצמי מתכופף כשהמסוק חלף מעלי. רוב קרבות האחד-על-אחד קצרים מדי, אבל הם תמיד מגניבים (ולרוב, מגניבים מאוד), והקרב הסופי גם ארוך מספיק.
בשביל סרט שהדיאלוגים שלו גולשים לקלישאות ומתעלמים מההקשר לעתים מזומנות כל-כך, זה מפתיע כמה אפיון הדמויות והקשרים ביניהם נעשה היטב, ולפעמים, אפילו בעדינות וברגש. יש שימוש בתפאורה ורקע בשביל לאפיין דמויות, והדגמה במקום אקספוזיציה. ולכן, למרות שבסרט יש רק שלוש דמויות משמעותיות, כל אחת מעשר (פחות או יותר) הדמויות האחרות בו מאופיינת מהר וביעילות, וגם ברור מי שונא (או אוהב, אבל זה נדיר יותר) את מי ולמה.
באותו סגנון, ברור שלבמאי ולתסריטאי יש כבוד (מסוג מסוים) לאינטיליגנציה של הצופים, והרבה דברים הם לא טורחים להסביר בצורה מפורשת וברורה, אלא משאירים לנו להבין – או להבין לא נכון – לבד. תחשבו, למשל, על המפגש בין ויקטור לקיילה.
הסרט לא מאבד קצב כמעט לרגע, אבל גם לא נהיה דחוס בשום שלב.
הליהוקים גרמו לי להמסה פנימית מרוב עונג, כולל לדמויות המשנה, ורק הזמר התורן בתפקיד זה שלא יודע לשחק קצת חירב את העסק.
בקיצור, סבבי בבי, ועוד עם טפרים נשלפים.
מאאאאאגניב!
עם זה אני דווקא מסכימה.
בסך הכל העביר לי שעה ומשהו של הנאה, אז מה רע?
כלומר, במשפט הראשון בהודעה שלך שאינו הכותרת.
אם "וולברין" דומה אפילו קצת לסאגת עינוי-העיניים (ואני לא אתחיל אפילו לדבר על מה שהסרט הנ"ל עשה לשכל) שביים הרוסי הפסיכופאת ההוא, אני לסרט הזה לא מתקרב.
אסתטית, לא. מבחינת הדרשות כושר סספונד, מאוד.
וגם מבחינת מגניבות, אבל זה כבר עניין של טעם.
מסכים עם רוב הביקורת
רק עם הפסקה האחרונה לא הסכמתי. התסריט כל-כך נוראי, שלא נראה לי שאני אצליח להנות מהסרט הזה בשום דרך.
רגע, אז ראית את הסרט או לא?
כן, ראיתי אותו. אולי ניסוח אחר יהיה יותר טוב-
התסריט כל-כך נוראי, שאני לא מאמין ששום הנמכת ציפיות תגרום לי להנות מצפייה שנייה בסרט.
עוד לא ראיתי ת הסרט
אבל הביקורת הזאת ודאי טובה יותר מהסרט עצמו:
http://www.youtube.com/watch?v=Vg8xdis9SVk
תודה.
הכתבה הזו הכינה אותי להתמודד עם כל הדיאלוג הרע, הסיפור המיותר, וההתעללות במקור (שבכנות כנראה לא היה חשוב לי מדי).
מה ששום דבר בעולם לא היה יכול להכין אותי אליו היה שכל פעם שראיתי את ליב שרייבר על המסך נזכרתי בליברמן בגילומו של אסי כהן. אולי זו הייתה זעקה לעזרה מתאי המוח שנותרו לי.
שכחתי לגמרי...
האמת היא שמהרגע שהתיישבתי בכיסא ועד שנגמר הסרט שכחתי לגמרי לחשוב על איכויות משחק או תסריט או עלילה… זה פשוט היה כיף וסוחף מההתחלה ועד הסוף. קרבות מעולים, נופים מדהימים וסלואו מושנים של יו ג'קמן בגופיה, מה עוד צריך מסרט אקשן על מוטנטים?
נהניתי מכל רגע בסרט… עד שקראתי את הביקורת והתחלתי לחשוב :) לפעמים עדיף להיות blissfully ignorant.
בסך הכל סרט חביב.
אבל לא יכולתי שלא לצאת ממנו עם טעם של פספוס.
התסריט באמת בינוני ורווי קלישאות מעיקות בעיקר במערכה האחרונה של הסרט וזה מונע ממנו להיות מוצלח באמת.
מה שכן, אפיון הדמויות מוצלח (למרות שבפיתוח הדמויות זה לא תמיד הולך) וגם האקשן ברובו, למעט כמה קטעי אקשן ממש ברוטאליים פה ושם בהם לא נראתה טיפת דם אחת למרות שאמור היה. אני מקווה שתהיה גרסאת במאי בדי וי די עם קצת אדום
בסופו של דבר נהניתי אבל זה יכול היה להיות כל כך יותר טוב…
שאלות הדיוט
לגבי הסיפור של סייברטות' – סטורי ליין אחר מספר שויקטור עם השנים החליט להתחבר לחיה שבפנים עד הסוף והפך לחיה מוחלטת ומזניח את הצד האנושי שלו. ולכן הוא לא זיהה את וולברין שהוא ראה אותו שנים רבות אחרי.
אבל זה לא מתאים למה שקורה בסרט הראשון.
אנושי זה יחסי.
הכוונה בזה שהוא השאיר את האנושיות מאחורה זה מחשבות, זכרונות, רגשות. כל דבר שהוא מעבר לאינסנטיקטים חייתים וכישורי הישרדות.
וזה, בבירור, לא מה שאנחנו רואים בסרט הראשון.
הוא מציית להוראות, הוא לא פראי במיוחד, הוא מסוגל למלא משימות מורכבות, וגם נזכרתי שהוא מדבר (לא הרבה, ובכל זאת).
וזה, בבירור, לא מה שאנחנו רואים בסרט הראשון.
זה מה שנאמר לי מחובבי אקס מן מושבעים (לגבי סטורי ליינס חלופיים בקומיקסים).
אבל אתה חייב להודות שהוא היה אקסטרא חייתי בסרט הראשון (ומאוד מטומטם).
אני אישית מעדיפה את ויקטור של הסרט הזה מאשר את הדמות של הסרט הראשון.
אם זה אין לי ויכוח: גם אני מעדיף את ויקטור.
וכל הרעים בסרט הראשון, להוציא מגניטו, היו חייתיים. זה מה שהבדיל אותם מהטובים: הם הרבה פחות אנושיים. אגב, זה נראה לי די מנוגד למסר של הסרט, אבל זו אכן דרך יעילה לגרום לצופים לחבב/לשנוא דמות מהר.
אם זה אין לי ויכוח: גם אני מעדיף את ויקטור.
או, מיסטיק לא חייתית. היא אלימה, אבל די מתוחכמת.
מיסיטיק חייתית מאוד.
היא כל-כולה מזכירה נחש. זה נכון שהיא מתוחכמת, אבל גם Toad יודע להתחכם – וללכת מכות יפה. ובכל זאת, הוא חייתי: בשפת הגוף, בעיניים (מעט מאוד לבן), בהרגלי האכילה שלו. כשמיסטיק היא מיסטיק – ולא מישהו אחר – היא לא הולכת כמו בן אדם ולא מתלבשת כמו בן אדם (או בכלל).
כן, זה די מרגיז.
מטומטמת, אם לא היו עוצרים אותה על זה שהיא מוטציה, היו עוצרים אותה על זה שהיא הולכת מעורטלת ברחוב.
לפי הגרסה הידועה לי, הכוחות של אקסביאר התפתחו עם השנים עד שתפסו חלק נכבד מהיכולת השכלית שלו, על חשבון יכולות מוטוריות והליכה.
ועוד עניין, יסלח לי סטן לי, אבל מה ההיגיון במישהו (לא מוטנט) שחותך כדורים במעופם עם…חרב? אני חושש שהעדר הסבר עדיף מההסבר של הקומיקס.
סליחה, לא הבנתי את התלונה כלפי סטן לי. מה ההסבר של הקומיקס?
התכוונתי להסבר שסיפק אנטרקס המופיע כמה שורות לעיל :
"דד פול בקומיקס מתחיל לא בתור מוטציה, אבל אחרי שמנסים לרפא את הסרטן שלו עם הזרקה של Mutant Healing Factor מוולברין, הוא מקבל את זה וזהו. טוב עם חרבות הוא היה גם קודם."
קשה לדמיין (גם בגבולות ההיגיון של אקס-מן) אדם שבדרך הטבע מסוגל להתחמק מכדורים, או לחסום/לבתר אותם עם חרבות.
אני לא יודע אם הוא חתך כדורים עם חרבות גם בקומיקס
בקומיקס עם דד פול שאני קורא כרגע, הוא בעיקר מאד מעצבן וקשה להרוג אותו, קשה להגיד שהוא להטוטן חרבות מי יודע מה, הוא סתם חותך אנשים איתן.
למה?
הוא פשוט בעל רפלקסים מאוד, מאוד מוצלחים. זאת המוטציה שלו.
בניגוד לאנשים שעוברים דרך קירות
או בעלי שליטה במזג האויר?
מילא זה
אבל לפי הקומיקס מוטציה גם הופכת אותך לאידאלי היופי המערבי:
כל גבר הוא בעל ריבועי בטן שיגרמו למפתחי גוף להוריק מקינאה וכל אישה היא בעלת גזרה (ובגדים) שיגרמו לכוכבות פורנו להראות חסודות
בניגוד לאנשים שעוברים דרך קירות
אין לי קושי בהיגיון עם אנשים שעוברים דרך קירות, כל עוד הם מוטציות.
ההיגיון של הקומיקס אומר שיש מוטציות, שדי מותר להם לעבור על חוקי הפיסיקה, ויש את בני האדם, שהם יצורים רכרוכיים ומבוהלים. השאלה הנשאלת היא אם ווייד בתחילת דרכו משתייך לקבוצה השנייה, או אם בכלל בקומיקס יש לו את היכולות המתוארות בסרט.
הוא לא היה מוטנט מההתחלה?
לא, כתבתי את זה קצת למעלה
זה לא מוסבר בסרט, אבל אליבא דקומיקס הוא נהיה מוטנט כשעושים עליו ניסויים כדי לרפא סרטן שלקה בו.
מתלבטת
מצד אחד האפקטים הויזואלים באמת היו גרועים, הסטורי-ליין צולע, הטקסטים קלישאתיים וטיפשיים, והיה מעט מדי זמן מסך לדמויות משנה שהיו יותר מעניינות ומגניבות (במיוחד גמביט!!) מהיריבות המעפנה בין ויקטור ללוגאן.
מצד שני, היו קטעים קומים טובים, וולברין היה במייטבו, והאווירה של הסרט היתה אקשן קומיקסי כייפי.
אז היה נחמד.
מה שכן נשארתי עם המון שאלות לגבי חורים בעלילה מבחינת הקומיקסים והסרטים האחרים ונעזרתי בחברים שמבינים בקומיקס יותר ממני.
מקווה שהסרט של מגניטו יהיה יותר טוב.
אמרו ש
סרט טוב.. מצד שני, אלה שאמרו לי את זה הרבה זמן לא אמרו על סרט שהוא רע…
אהבתי את הסרט
סרט מקסים, בעיקר לבחורות (ובחורים) חובבי בחורים חסונים ושריריים. לדעתי הטקסטים דווקא היו טובים, רק שהיה מעט מדי מהם.
|ספויילר למטה|
יו ג'קמן הצליח לשכנע אותי שהוא קורבן של הגורל, החברה, היצרים שלו. מה שהיה חסר לי בעיקר היה לראות עוד מהיכולת של מיסיז וולברין להפנט. הכוח שלה מעלה פוטנציאלים ושאלות אתיות שחבל שפוספסו.
רק אני ראיתי את הגריסא הדפוקה?
אני ראיתי את הסרט הזה אחרי שהורדתי אותו… ת'אמת ראיתי מלא חלקים שהם לא היו ערוכים עד הסוף.
שחלק גדול מהם זה סימלולציות של עריכה ואפקטים… ככה זה גם בסרט באמת?
בקרב האחרון אפילו רואים את החוטים שמחזיקים את הדמויות :|
רק אני ראיתי את הגריסא הדפוקה?
הסרט הודלף לרשת לפני שהוספו לו האפקטים ולפני שעבר עריכה סופית, את הגרסה הזו הורדת. בסרט המוכן יש אפקטים ולא רואים חוטים.
הא-הא!
אנטי גיבו ר זה לא נבל?
לא, זה סוג של דמות גיבור
http://en.wikipedia.org/wiki/Anti_hero