במקור: Indiana Jones and the Kingdom of the Crystal Skull
במאי: סטיבן ספילברג
תסריט: דייויד קפ, ג'ורג' לוקאס, ג'ף נתנזון
שחקנים: האריסון פורד, שיה לה באף, קייט בלאנשט, קארן אלן, ריי ווינסטון, ג'ון הרט
כך תזהה שזה לא היום שלך: 1. הסובבים אותך מתייחסים בזלזול לכובע הנצחי שלך; 2. סוכנת רוסיה אמביציוזית מנסה להוציא ממך מידע; 3. יש לך 10 שניות לאלתר מחסה לפני שלא יישאר ממך אפילו כד אפר; 4. אתה מפוטר.
הנרי "אינדיאנה" ג'ונס ג'וניור (האריסון פורד המקשיש) עוד לא מספיק לעכל את כל אלה, וכבר מופיע מולו קזבלן צעיר בשם מאט וויליאמס (שיה לה באף) שמספר לו על חבר ילדות, פרופסור אוקסלי, שיצא לחפש עיר זהב נסתרת ועתה אבדו עקבותיו. בדרך לא דרך הגיע לידיו של וויליאמס מכתב מאותו אוקסלי, אלא שהוא לא מבין מה כתוב בו ואולי מיסטר ג'ונס יוכל לעזור?
אינדיאנה לא מאד מאושר מגישתו החצופה של הצעיר, שעיסוקו העיקרי הוא משיחת שיערו בברילנטין וסירוק בלוריתו ללא הרף. אבל משיכתו של אינדי לכתבי חידה ולשפות שאיש לא השתמש בהן מזה 3,000 שנה מכריעה אותו, והוא אוסף את הינוקא וטס עימו לפרו, בחיפוש אחר הרמזים הבאים. כיוון שמדובר באינדי, אף אחד לא מופתע כשבדרך הוא נתקל בכמה פראים שמנסים להרוג אותו, וגם בחבורת הקומוניסטים, שזוכרים אותו לטובה, בדרכם שלהם. נראה שכל אלה לא מפריעים לו כמו העניין עם השחצן הקטן הזה, שלא כל כך רגיל לעקרבים ולחיצים מורעלים, והמקסימום שאפשר לקוות לו ממנו זה שיסתרק בפינה ולא יפריע.
סרטי המשך אמורים לשמור על הרוח והאופי של המקור. כשהסרט נעשה באיחור של 20 שנה זו בעיה, כיוון שההרגלים והציפיות שלנו כצופים השתנו בינתיים. 'אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח' הוא כזה, לטוב ולרע. מצד אחד, הסרט שומר על אותה רוח כיפית ששרתה על הסרטים המקוריים – "מפגר, אבל אופטימי". יש משהו מאד תמים בסרט "אולד פאשן" כזה, שמעדיף את השוט והאגרוף על פני גאדג'טים מגניבים ופירוטכניקה של פיצוצים, ואת הצילום הדהוי על פני צבעוניות רוויה ומלוטשת. מנגד, יש משהו מאד מתאמץ ומעייף בהתעקשות שלו להצמד לתהילת העבר ולא לחדש שום דבר. הרעיון הבסיסי של עלילת הסרט זהה לסרטים הקודמים: "לך לפה, מצא חפץ מיסטי רב עוצמה לפני שהרעים יגיעו אליו, ובתמורה תזכה לכוח שלא יכולת לדמיין כמותו". נאמן לעברו, בהמשך הסרט אתם יכולים לצפות לתרבות עתיקה, מלכודות עתיקות לא פחות, ואינדיאנה ג'ונס אחד שכולם – טובים כרעים – רוצים לנצל את הידע הבלתי נדלה שלו.
הסרט מתרחש ב-1957, תקופה שבה רוסיה הסובייטית מילאה את תפקיד "הרעים" בעיני אמריקה. כפי שקורה לא מעט, מי שאמורה להיות הדמות הרעה בסרט היא דווקא המגניבה ביותר – אבל זו לא ממש תחרות כשקוראים לך קייט בלאנשט המלכה. בלאנשט מגלמת את אירינה ספאלקו, שזכתה פעמיים באות מסדר לנין וממונה על החיפוש אחר נשק בתחום הפארא-נורמלי. עיקר עבודתה מתמצית בלהיראות החלטית וחסרת רחמים, ולמשך שתי סצינות קצרצרות היא אף מקבלת הזדמנות להפגין את יכולותיה בתחום העל-חושי – כלומר, היא מסתכלת על אינדי במבט החלטי וחודר. ואת זה אין מי שעושה טוב יותר מקייט בלאנשט. ברור לי שלא פעם הופסקו הצילומים לאחר שאנשי הפקה עלו אליה לרגל והתחננו: "בלאנשי, תעשי לי ילד".
האריסון פורד אולי הזדקן, וממלמל פעם או פעמיים כמה שהכל היה קל יותר כשהוא היה צעיר, אבל האמת היא שהזקנה שלו לא מורגשת במיוחד במהלך הסרט. הוא עדיין נתלה מכל דבר שאפשר להיתלות עליו, קופץ מכל מקום שאפשר לקפוץ ממנו, נופל מכל דבר שאפשר ליפול ממנו ומצליף בשוט (אם כי בתנועות רכות מדי) כשיש לו הזדמנות. אולי כדי להוכיח שהוא לא באמת זקן, סצינות הקרב שהוא משתתף בהן ארוכות מאד – אלא שלצערי הן לא הצטיינו בהרבה עניין. כזה הוא, לדוגמה, קרב אגרופים בו אינדיאנה מתגושש מול אחד הרוסים שאינו קייט בלאנשט, מחטיף מכה פה, חוטף אגרוף שם, עוד מכה, עוד אגרוף, עוד מכה, עוד אגרוף, ודז'ששש, דז'ששש, דז'ששש. חבל, כי לא רק שבזמן הזה אפשר היה לעשות משהו מועיל יותר, בסופו של דבר קיבלתי תחושה שהסרט ארוך מכפי שהוא. בניגוד מוחלט לכך עמדו סצינות ה"כולם נגד כולם", שהיו נהדרות – כמו מרדף ג'יפים ארוך בג'ונגל, שהופך למשחק כדורגל על גלגלים: אינדי הופך מרודף לנרדף, גולגולת הבדולח מחליפה ידיים ומבקיעה שערים, וערבוביה של כלי נשק חמים וקרים יוצרת אקשן סוחף, מסעיר ומגוון.
אז איך 'גולגולת הבדולח'? היא בעיקר נראית כמו גוש פלקסיגלס שקוף שמשהו התפקשש בתהליך היציקה שלו לתבנית. הסרט לא נראה טוב יותר – הוא מתחיל באופן מבטיח, אבל משהו התפרק בדרך, וזה לא היה גופו של האריסון פורד קשישא. זה לא שהוא רע – הוא בסדר, אבל בסדר מהסוג הבינוני. אחרי 19 שנה של המתנה, קשה שלא להגיב ב"אה, זה הכל?". בפרק הזמן המועט שחלף מאז שראיתי את הסרט, הספקתי לשכוח את רובו, עד שכל מה שנשאר לי מאינדיאנה של היום הן שברי סצינות בודדות, וזיכרון עמום של אינדיאנה של פעם.
- האתר הרשמי
- טרילוגית אינדיאנה ג'ונס – ביקורת
- אתר מעריצים
- גולגלות הבדולח האמיתיות(?)
חבל
אבל אני דווקא שמחה שאני כבר לא בכיתה ט'.
(כלומר, יש משהו משמח בכל זאת בכך שעברו 20 שנה מאז שראיתי את אינדיאנה ג'ונס השלישי).
בגדול אהבתי,
אבל היו קצת יותר מדי דיבורים בשבילי וקצת פחות מדי אקשן (וקצת פחות מדי הצלפות בשוט).
סצינות האקשן, כמו זאת בג'ונגל, היו פשוט נהדרות וחבל שלא היו עוד מהן.
סיפור הרקע לעומתן היה דיי חלש, קשה למעקב ולא כזה מעניין.
בנוגע לרעה, עם כל אהבתי לקייט, אני חייב לחלוק על הביקורת. היא לא הייתה כל כך מעניינת, ובכלל הרוסים לא היו מעניינים. היו יכולים לתת לקייט דמות עם קצת יותר בשר ופלפל. איפה הנאצים כשצריכים אותם?
בסך הכל נהנתי ואני אשמח לקבל עוד בעתיד, רק שיחזרו לנאצים.
בתור מי שלא ראה אף סרט בסדרה
איך הסיכויים שלי ליהנות מהסרט?
אם לא מפריע לך לראות סרט הרפתקאות
שמרגיש כאילו צולם בשנות ה-80 מכל בחינה (משחק מוגזם, אובר דרמטיות, קלישאות, האווירה הכללית), אז אתה תקבל חוויה מצוינת ומהנה ביותר.
הסרט אכן מצחיק ומלא באקשן, קשה להשתעמם בו.
בתור מי שלא ראה אף סרט בסדרה
אתה תבין מצוין!
הוא רק נפגש בסרט עם אנשים בסרטים הקודמים.
כל מה שאתה צריך לדעת הוא שאינדי הוא ארכיולוג, מורה/מרצה באוניברסיטה, חובש כובע וחזק!
אני ראיתי את הסרטים הקודמים ושכחתי אותם ובכל זאת הבנתי הכל בסרט!
*****
נ.ב. צריך לעשות לזה גירסת IMAX
זה היה ברור שלוקאס
ידפוק את העסק..ספילברג סה"כ עשה את המקסימום עם מה שקיבל !
ספילברג גאון.
הסרט הזה מרגיש כאילו הוא קפץ היישר משנות ה-80. יש בסרט משהו תמים ומיושן נורא וזה ממש עובד.
"גולגולת הבדולח" הוא אכן כמו סרטי אינדיאנה ג'ונס של פעם. בדיוק כמוהם.
יש שיהנו מזה, ויש שלא.
אני כמובן נהניתי. התחושה שלי היא שספילברג פשוט מאמין בקסם הקולנועי של לסחוף אותנו לעולם שבו הכל אפשרי, שבו הגיבורים תמיד ינצחו ועל הדרך יהיה הרבה אקשן והרבה צחוקים.
מה שכן, "גולגולת הבדולח" מרגיש קצת עמוס: הרבה דיאלוגים ארוכים ומנגד גם הרבה סצינות אקשן ארוכות ומגוונות. אבל בין השניים קיים איזון מוצלח למדי.
בכל מקרה, אני נהניתי לגמרי.
גם קפצה לי אנלוגיה לראש:
"מת לחיות 4.0" הוא שכלול של הסרטים הקודמים בסדרה לעומת ניסיון לשמור על מרכיבים שהיו בה מקודם.
"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" לא מעוניין בשום חידוש. הוא המשך ישיר ל"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" ואתם לא תאמינו שאתם צופים בסרט שיצא ב-2008 (מלבד האפקטים המרהיבים).
פיספוס ענקי
הרעיון המקורי היה ששון קונורי ישתתף בסרט וכנראה זה היה לבטח מעיף את לה באף מהתמונה ונותן לנו אינטרטציה "אולד פאשן" בין ג'ונס לאביו
למרות זאת יכלו לעשות אותו יותר טוב ולקצר ולמתוח סצינות מסוימות כדי ליצור את הטעם הנכון אבל כנראה שסטיבן ולוקאס קצת איבדו את המגע בנקודה הזאתי
לה באף לא היה טוב ולא היה רע
והכי טוב היה שלא צילמו את זה בHD
אני לא סובל את הצילומים בהחנה גבוהה לדעתי הם הרסו הרבה סרטים מבטיחים ( םא כבר גם סדרות )
וואו, הבדלי דעות קיצוניים.
טוב, כל אחד וההתרשמות שלו.
היינו שם, עשינו את זה. עוד פעם!
אולי אינדי יצא להרפתקה נוספת מאותן סיבות ששפילברג יצר לו הרפתקה נוספת ומאותה סיבה שאנחנו רצים לקולנוע לצפות בה.
נכון, עברו 19 שנה ואנחנו (כולל אינדי) כבר היינו שם ובטח לא נראה שום דבר חדש. במבחן האדם הסביר, אחרי שלושה סרטים (שגם הם חזרו על עצמם לא מעט) גם לנו אין ממש מוטיבציה אמיתית לחזור שוב לבית הקולנוע. אנחנו כבר זקנים מידי עבור הבלים שכאלה ואין שום סיבה רציונלית לעבור שוב את כל זה. בכל זאת, בלי שום סיבה, אנחנו רוצים עוד.
ממוחזר, לעוס, אבל טעים.
CGI או פשוט CG?
אני יודע ש-CG זה קיצור ל-Computer Graphics וגם ש-CGI זה משהו שקשור לאיך שפעם תכנתו אפליקציות לאינטרנט (Common Gateway Interface), אבל למה אנשים מתכוונים כשהם כותבים CGI בהקשר של גרפיקה ממוחשבת בסרטי קולנוע? מה זה זה ה-I?
תודה!
רק לי השם של הסרט
הזה נשמע כאילו הוא בעצם היה אמור להיות שם של הספר הבא בסדרת הארי פוטר?
בשבילי אינדינה ג'ונס תמיד יהיה
הAd-lib האלמותי בביירות(או שזה היה דמשק? אני כבר לא זוכר, אבל זה היה באיזה שהיא מדינת אויב קרובה) שבמקום סצנת קרב של אמריקאי עם שוט מול ערבי עם חרב גדולה קיבלנו ערבי עם חרב גדולה וקליע של אקדח במוח.
קהיר
(ומצרים לא מדינת אויב)
קהיר
לא באופן רשמי לפחות
קייט בלאנשט
אכן, אכן. שליטע. אמנם לא ראיתי את הסרט הזה עדיין, אבל ראיתי את "הטייס" ואת "אליזבת"' (הראשון), וזה הספיק לי לקבוע: "בלאנשי, תעשי לנו ילד".
Lol מוחלט.
גם ספילברג סוג ד' הוא קולנוע סוג א'.
אחי האובד?
או שמא… אחותי האובדת?
לא הבנתם כלום
זה סרט אדיר ומגניב.
אליטיסט.
אינדיאנה ג'ונס והמרתון הבלתי נמנע
לקראת הסרט החדש החלטתי לעשות רענון ולראות את הטרילוגיה ב-DVD. (גם כדי להזכר בכל מיני דברים, גם כדי לזהות רמיזוטת וקריצות בסרט לקודמיו וגם כי לא צריך לתרץ צפייה בטרילוגיה).
הלכנו לראות אותו היום באולם ה-IMAX בקריון ונהניתי מכל רגע.
תענוג לראות סוף סוף סרט של אינדיאנה ג'ונס בקולנוע.
איך היה באיימקס?
די איכזב אותי לגלות שבקיריון התחילו להקרין סרטים רגילים באולם האיימקס. אני מקווה שזה לא אומר שהוא יהפוך למקביל של ה"סינמקס" בסינמה סיטי, שמקרין רק סרטים רגילים על מסך גדול מדי והשוני היחיד בינו לבין מסך רגיל הוא שהוא נותן לצופים הרגשה כאילו הם יושבים קרוב מדי.
אז איך היתה חווית הצפיה? הצוואר, נקוע?
איך היה באיימקס?
האמת היא שכן. מהיום בבוקר הצוואר כואב ולא קלטתי למה. האמת אחלה אולם והכל, רק באמת חבל שזה לא באמת סרט אימקס. למרות שידעתי את זה מראש (יכ לא מצאתי איזכור לגרסת אימקס בגוגל).
דרך אגב, מישהו שם לב לעובדה שבקריון יש מכונות כרטיסים אוטומטיות, שאפשר לקנות בהן כרטיסים תוך שניה בלי תור? (אבל עם עמלה עבור הזכות לשרת את עצמך כנראה)
-האשף הדגול
הם לוקחים עמלה על מכונות אוטומטיות!??!?
ברגע שכבר חשבתי שהחמדנות של גלובוס הגיעה לשיא עם העלאת המחיר על ההקרנה הדיגיטלית.
איך היה באיימקס?
אני גם מתלבט אם ללכת לראות ב-IMAX או לא ואני מתקשה להחליט אם זה שווה את זה.
מצד אחד מדובר באחלה אולם עם מערכת סאונד שהיא נדיבה יותר עם הבסים בהשוואה לאולמות האחרים (וזה בדיוק מתאים לסרט עם אקשן, מרדפים, פיצוצים ובלגן). מצד שני, למתוח סרט בפורמט רגיל על מסך כל כך גדול *עלול* להראות רע כמו לראות טלויזיה עם האף צמוד למסך.
עד כמה רעה (אם בכלל) היתה איכות התמונה?
מצד שלישי, באולמות רגילים אני מהבודדים שאוהבים לשבת קרוב (שורה שלישית עד שישית הן השורות החביבות עלי), אז אולי יש לי כבר מספיק שרירים בצוואר על מנת להחזיק מעמד…
איך היה באיימקס?
לי זה נראה מצויין -וזה גם עולה 45 ולא 60 כמו סרט איימקס רגיל – אך יש לי ראיה חלשה גם במשקפיים. אז יש סיכויי שזה מטושטש אבל פחות מהמטושטש הרגיל שלי :-)
-האשף הדגול
באמת שאני לא רואה סיבה לשלם 45 ש''ח
על סרט רגיל לגמרי.
איך היה באיימקס?
גם הראיה שלי מטושטשת (ומזמן החלטתי שאני לא אוהב להסתובב עם המשקפים המרגיזים או העדשות המציקות, למרות שאני כה זקוק להם). זו אחת הסיבות שאני אוהב לשבת בשורות הראשונות (הסיבה השניה היא שכמעט ולא יושבים שם אנשים נוספים, בד"כ).
טוב, יאללה, אני אנסה השבוע ואחזור לספר אם זה בכל זאת שווה את המחיר המוגזם (כנראה שלא). כאבים בצוואר עדיין לא הרגו אף אחד (נו, אולי כמה מאות אלפים במהלך ההיסטוריה, אבל בכל זאת מיעוט).
אוף. אינדי - לא ידעתי כמה התגעגעתי אליך
לספילברג יש, בציפורן של הזרת שלו, יותר חוש לקטעי אקשן ממה שיש לחלק גדול מהבמאים החדשים יותר בכל הגוף.
הרפרנסים העדינים לסרטים הקודמים בסדרה ("JONES!!"), ההצמדות לנוסחה שעבדה בסרטים הקודמים – בקיצור – הסרט הזה נועד למי שגדל על האינדיאנה הקודמים ואהב אותם ואני אחד מאלו. צחקקתי בקולנוע כמו ילד בן 10 (שזה הגיל בו ראיתי לאחרונה סרט אינדיאנה ג'ונס).
מכאן
אני גם לא מבין את התלונות על קטעי החייזרים. בשנות השלושים התעסקו בכל מני תורות מיסטיות דתיות, בשנות החמישים עברו לעיסוק בתורות מיסטיות על חייזרים. כמו שהנאצים הוחלפו ברוסים, כך גם תורת הנסתר התעדכנה.
אז ריעננתי את זכרוני בכל השלושה, והיום ראינו את 4:
השוני נובע מכך שהאינדי החדש התאים את עצמו למיסטיקה של העידן החדש. הגולגלות הן לא תוצר של הדמיון הפרטי של לוקאס וחברים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Crystal_skull
חפצים משמימים של דתות מונותאיסטיות, מהברית הישנה והחדשה זה כל כך רטרו, כזה כאילו.
סרטים עתידיים בסידרה:
– אינדיאנה ג'ונס והמסע לאישוש תיאורית חמשת האלמנטים של האקופונקטורה.
– אינדיאנה ג'ונס וקונסולת SEGA האבודה.
– אינדיאנה ג'ונס והחרב הקצרה הקסומה +3 (+4 נגד גובלינים, 3ק8 נזק נגד דרקוניות מרק).
– אינדיאנה ג'ונס ומזבח ההתחממות הגלובאלית (ראשון מתוך הטרילוגיה: אינדיאנה ג'ונס והפרות הקדושות).
שלא לדבר על זה שפורד יהיה כל כך זקן שהקטטר ללא ספק יסתבך לו בשוט ויגרום לסצנות הצלפות להיות…מעניינות יותר.
אין סיכוי שכולנו נמות מכמה שטפונות
רק כמה מיליונים מאיתנו
(ספויילר למסע הצלב האחרון+גולגולת הבדולח)
זה פחות הטריד אותי, כי ברודי לא שתה מהגביע.
אני הבנתי את זה אחרת:
אתה הבנת את זה נכון.
אנשים, אם לא תתחילו לסמן ספוילרים
אני פשוט אתחיל למחוק.
אני הבנתי את זה אחרת:
לגבי כל שאר הטיעונים, אני כבר לא יכול להתווכח, אתה כנראה צודק.
אבל לגבי זה שהיא לא הצליחה לעבור את החותם, סתם ניטפוק – היא עשתה את זה לאט מאד, כי רצתה שאינדי יבוא איתה. מה אם היא היתה רצה..? ;)
באחד הפרקים של
הסדרה "אינדיאנה ג'ונס הצעיר", אינדי המבוגר אומר שהוא חי הרבה שנים בגלל הגביע אך אף אחד לא חי לנצח.
אני לא מבין למה הזילזול הזה בצופים. הפקה של 100 מיליון דולר לא יכלו לבדוק שבפרו חיו האינקה ובמרכז אמריקה חיו המאיה. אני מבין שלא הכל מדויק הסטורית אבל דברים ממש גדולים כאלה מפריעים. המאיה הם אלו שהשאירו את הפירמידות האלה והאינקה השאירו שרידים מסוג אחר למשל המצו פיצו. היה כל כך קשה קצת לתאם את העובדות?
איך אני אגיד לך את זה:
זה כל כך לא משנה בסרט מסוגו של אינדיאנה ג'ונס. כל כך לא.
דווקא לדעתי זה באמת זילזול.
כי זה לא פרט כזה שולי, במיוחד בסרט על ארכיאולוג. אפילו בסרט אקשן טיפשי, אמורים לשים לב לדבר כזה.
זה מבחינתי מקביל לאם הם היו מבקרים בסטונהנג' שבפריז (כי אירופה זה הכול אותו דבר), בפירמידות שבירדן (כי המזה"ת זה הכול אותו דבר) או בטאג' מאהאל שבפקיסטן.
גם המפלים לא היו נכונים גאוגרפית
חבר שצפיתי איתו בסרט זיהה אותם וזה נורא הצחיק אותו כי הם רחוקים מאוד מהמקום שבו הם לכאורה היו.
נו מיילא :-)
-האשף הדגול
גם המפלים לא היו נכונים גאוגרפית
האמת בגלל שכל הסרט צולם בארה"ב איך הם צילמו את הקטעים שלכאורה היו במפלי האיגאוסו? זאת הייתה תפאורה???
ובלי שום קשר אני היחיד שחושב שזאת הפעם הראשונה בערך בקולנוע שקרב חרבות בין שני אנשים ששונאים אחד את השני באמת נראה אמיתי?
גם המפלים לא היו נכונים גאוגרפית
אני זוכר למיטב זכרוני שקראתי איפשהו שבגלל מזג אוויר (סופה כלשהיא), הם לא יכלו לצלם במפלים שבאזור הצילומים המקורי אז סצנת המפלים צולמה במפלים אחרים.
אני מבין שהוא המפיק
היחיד שמשתמש באפקטים ממוחשבים בסרט קיץ.
אני מבין שהוא המפיק
וסביר להניח שאם כל האפקטים היו מבוצעים ללא מחשב (ונראים בהתאם), בדיוק אותם האנשים היו מתלוננים גם על זה.
אני באופן אישי הייתי מתאכזב אם לא היו משתמשים באפקטים ממוחשבים, כל עוד הם נראים טוב.
קומפוזיציה
האפקטים הממוחשבים נראים טוב. הצילומים נראים טוב. השילוב ביניהם נראה רע,יותר מידי פעמים במהלך הסרט (המרדף בקצה הצוק, למשל). אני מכנה את זה "אפקט האנטים" (Ents FX) או "אפקט השריף גודמן".
הבעיה הזאת חוזרת כמעט בכל סרט של לוקאס (אני אומר כמעט רק כדי לא להתחייב). אחת הסיבות לכך שאני כל כך שונא את שלושת סרטי מלחמת הכוכבים החדשים (יש שם כמה קטעים ממש מביכים). משהו לא עובד ב-QA בתהליך ה-Post production באולפנים שלו.
עדיין לא ראיתי את הסרט. האם הם אומרים שזה בפרו או שזיהית שזה פרו מהצילומים?
אומרים שזו פרו.
זיהיתי מהצילומים כי הייתי באיגואסו וזה גם התאים בגלל הם אמרו שהם בפרו… למרות שנראה לי אם היית נותן לי כל מפל שנראה דומה לאיגאוסו ואומר לי שזה בפרו הייתי אומר שזה באמת נראה כמו האיגאוסו
:-)
התבגרנו
הסיכום שלי לסרט הוא במילה אחת – התבגרנו וחבל.
אם הייתי רואה את הסרט בעניים של ילד בן 10 ( כמו את הקודמים בסדרה) , הייתי חושב שזה הסרט הכי טוב בעולם והוא שולט!111
אבל מכיוון שהעיניים התבגרו , ומספר גורמים לא קשורים (אישתי בהריון חודש 9 ישבה לידי …) הסרט היה רחוק מלהיות מושלם
אבל אני חושב שבאתי מוכן ולא התאכזבתי קשות מדי
המלצתי – לכו לראות , זה עדיין אינדיאנה גונס
ולאלו שראו
זה רק אני או שידיעה על הסרט הבא בסדרה תגיע בזמן ספירת ה$$ ? (עם הבן של …)
השאלה איך יקראו לסרט (הרי אינדיאנה זה השם של הכלב :) )
גם אני התבגרתי
אבל עדיין התלהבתי מהסרט, מאוד.
יכול להיות שכילד הייתי מתלהב יותר אבל בכל זאת נהנתי.
מילא לקרוא לבן אחד על שמך, לאלוף העולם באגרוף ג'ורג' פורמן
נולדו חמישה בנים, והוא קרא לכולם ג'ורג'. לפי ויקיפדיה,
חוץ מזה שהדור הצעיר של בני משפ' פורמן נשמע כמו רשימת מלכי אנגליה, ראוי להעיר שלג'ורג' פורמן נולדו גם חמש בנות ולאחת מהן הוא קרא "ג'ורג'טה". כנראה הוא הרגיש שאין מספיק ילדים זכרים שיישאו את שמו אחריו.
מה שזה בעיקר מראה
זה שהוא חטף במרוצת השנים לא מעט מהלומות לראש.
משודר עכשיו ראיון עם האריסון פורד
אצל קונאן אובריין, הוא נראה כאילו גררו אותו לשם בכח כדי לקדם את הסרט.
ככה זה בדרך כלל בראיונות מהסוג הזה.
הוא נראה הרבה יותר ידידותי אצל לטרמן
אין לו את מבט "אחחח.. הצעירים האלה…"
אינדיאנה ג'ונס והעותק הלא חוקי בהום סנטר
היום הייתי בהום סנטר בתל חנן (נשר).
כשעברתי באיזור המנורות ומוצרי החשמל (חיפשתי מפצל), שמתי לב שבטלוויזיה שמוצגת שם מוקרן הסרט החדש של אינדיאנה ג'ונס.
אין עדיין DVD של הסרט.
היה ברור מאיכות הוידאו שמדובר בעותק פיראטי שצולם במצלמה בקולנוע או משהו בסגנון (הפוקוס כל הזמן השתנה).
קיבינימט איתם!
שקלתי להתלונן למישהו, אבל אין לי מושג למי לפנות.
אכן אין למי.
העפתי מבט באתר שלהם, אבל מסתבר שאין שם משהו בסיסי, שאתה מוצא בכל אתר מסחרי בחו"ל, כמו "מי אנחנו" או הסבר כיצד ניתן להתקשר אל ההנהלה. אפילו מספרי טלפון אין שם. אולי כדאי שתפנה למפיצי הסרט, או לחילופין שלח אימייל לאחד מאתרי החדשות (נענע, וואלה, ווינט וכו…). אם אחד מהם יפרסם את זה כידיעה זה כבר יגיע מהר מאד למי שזה צריך להגיע.
דבר דומה קרה לי בפיצה האט .
היו בסניף מסכי LCD גדולים שהקרינו את הסרט של הרובוטריקים, בזמן שהוא עוד היה בקולנוע.
אחלה סרט
קיבלתי מה שביקשתי. אינדי כמו בימים הטובים, בלאנשט היא רעה מעולה, אקשן מצויין עם הברקות פה ושם. תענוג צרוף.
בניגוד למה שמשתמע מהביקורת, אני חושב שהסרט מתמודד יפה מול סרטים של היום. הוא אולי לא נוצץ כמו הבלוקבאסטר הממוצע, אבל אני לא חושב שמישהו רוצה שהוא יהיה כזה.
מה שכן יכול לאכזב בא"ג מגה"ב הוא שיש צופים שיגיעו עם ציפיה לקליימקס מסויים בגלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז הסרט הקודם. בתכלס מדובר בעוד הרפתקה משובחת שבקלות יכלה לצאת לפני 15 שנה ואז היא פשוט היתה "אינדי 4" ולא "אינדי – הקאמבק-רק-שאני-לא-אצטרך-להחליף-ירך-אחרי-הקפיצה-הזאת-ואני-נשבע-לכם-שאני-לא-דני-גלובר-4".
אבל עזבו שטויות. בשנים האחרונות אין הרבה סרטים שאני שמח שגררתי את עצמי לקולנוע בשבילם, ואינדי 4 הוא אחד כזה. וגם אתם תחשבו ככה.
לא לקחת בחשבון ש...
הכל אמת. אז השאלה היא אם אנחנו בוחנים סרט לאור הנסיבות שלו או בזכות עצמו..
בואי נסתכל על אינדי 4 ועל "אוצר לאומי" (או כל סרט הרפתקאות שיצא בשנים האחרונות) וננסה להתעלם מהנסיבות. ואני לא מתעלם מזה שחודש אחרי שצלחתי את אוצר לאומי עדיין שרף לי כשהשתנתי. כשאני חושב על זה, אינדי 4 הוא סרט די טוב בלי קשר להנחות על השנים שעברו או לנוסטלגיה.
וכן, אז כולנו קצת גדולים יותר ולא מתרגשים מלחבק שיירים של חוקרים ספרדיים, סו-פריקי-די-פריק-ווט? בידור ביקשתי ובידור קיבלתי, בלי לוותר על יותר מידי בתחומים היבשים של רמת משחק, תסריט, עריכה (שהייתה אפילו טובה, ולא סתם לא גרועה) ושאר החבר'ס. ובינינו, אני אוהב סרטים שלא לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות ומספקים את הסחורה.
לא לקחת בחשבון ש...
מה רע באוצר לאומי? עדיף מאשר שטויות על טבעיות ומדע בדיוני.
לא לקחת בחשבון ש...
"לא שציפיתי ש'אוצר לאומי' יהיה טוב בהרבה ממה שהוא היה. רק קצת פחות רע."
http://www.fisheye.co.il/national_treasure
וזה לגבי הראשון. השני גרם לי לדלקות, בצקות ושאר ירקות במקומות שהשתיקה (הרועמת) יפה להן..
אם היה עונש מאסר על אובר אקטינג
קייט בלאנשט היתה מקבלת מאסר עולם על משחקה בסרט הזה.
מצד שני זה שפילברג שביים…
בלאנשט עשתה תפקיד מושלם בסרט הזה.
אם היה אובר אקטינג הרי זה משום שהוא נדרש. דמות מוקצנת דורשת אובר אקטינג.
ממש לא אהבתי את הסרט.
ידעתי מראש שהוא לא יהיה משהו מאד מיוחד, אבל לא ציפיתי להשתעמם לגמרי. אפילו קטעי האקשן לא הצילו את המצב. נטשתי באמצע.
וואו, עד כדי כך?
בכנות בבקשה, נטשת באמצע מאולם קולנוע, או מסרטון שהורדת באיכות מזעזעת? כי זה לא אותו הדבר.
אולם קולנוע.
היה לי יום מזעזע ורציתי לשפר אותו וזה עשה בדיוק את הפעולה ההפוכה.
עכשיו אפשר לחשוב על קאמבק של ''חגיגה בסנוקר''
בטוח שאפשר לקמבן משהו עם שפילברג.
"חגיגה בסנוקר וממלכת השאוורמה"
חצי
פוסט וסטריפ על אינדיאנה ג'ונס, הסרטים ומשחקי המחשב, בבלוג החדש שלי.
כמובן.
http://antithesis.blogli.co.il/
אהבתי מאוד!
התחושה הסוף-אייטיזית ששפילברג נותן כאן, כל כך עשתה לי טוב עד שמופרכויות למיניהן לא הפריעו לי בכלל. הסרט מבדר ומבוים היטב ברובו.
מה שלא אהבתי היו קטעי הCGI הבולטים-מדי (בעיקר החיות, אלה גם היו הבדיחות הכי פחות מוצלחות).
האריסון פורד בתצוגת משחק מצוינת, אדיש במידה הנכונה אבל כשצריך מוכיח ש- You don't mess with grampa indy! ברצינות, לבן אדם יש כמויות קסם אישי בלתי נתפסות.
הדמות של לה-באף, שחששתי שתעצבן (כיאה לסיידקיק צעיר ופוחז של זקן רב פעלים, ע"ע מת לחיות 4), לא עצבנה בכלל. הדיאלוגים בינו לפורד היו משעשעים לפרקים.
אמן!
היה טיפה ארוך, הCGI היה קצת מיותר והסיפור עם הגולגולת באמת קצת היה מטופש אפילו בסטדנרטים של הסדרה… אבל למי אכפת? שעתיים וחצי שהחיוך לא יורד מהפרצוף, שפילברג מראה שבגילו המופלג ועם יד קשורה מאחורי הגב הוא יכול להראות לכל במאי אקשן איך יוצרים סצינות בלתי נשכחות, והריסון פורד משפריץ קסם. אפילו שיה לה-באף (שהיה ממש מעצבן ב"רובוטריקים") היה יותר מנסבל כאן. לא מבין איך אפשר לא להנות מסרט כזה.
המצחיק הוא שגילו של ספילברג בכלל לא מופלג
עם כל ההיסטוריה הארוכה שלו, ואיך שהוא שינה את פני הקולנוע, הוא כולה בן 61, ובשביל במאי זה כמעט עולל. רוברט אלטמן המשיך לביים גם אחרי יום הולדת 80, קלינט איסטווד חגג אתמול יום הולדת 78 ולא מאט את הקצב לרגע, וממש עכשיו יצא לקולנוע בארץ הסרט החדש של סידני לומט בן ה-84. אם רק ספילברג ישמור על הבריאות, טפו טפו מלח מים, אנחנו יכולים לצפות ממנו לעוד 20 שנה של סרטים.
הכל יחסי אני מניח
התחושה שלי (שלא באמת מגובה בעדויות קונקרטיות) היא שבשביל במאי של סרט פעולה/הרפקאות כמו הנ"ל (אני לא מדבר על הדברים האחרים שלו) זה גיל יחסית מבוגר לבמאי. אני טועה?
וואו!
עכשיו קלטתי משהו..
בדיוק כמו שסקורסזי הוא מלך המאפיה וקלינט איסטווד הוא מלך המערבונים, ספילברג הוא המלך של הקלאסיקות: אי. טי, פארק היורה, מלתעות, אינדיאנה ג'ונס, הוק, ועוד…
נראה שכל סרט שני שהוא מוציא זוכה למעמד של קלאסיקה.
לא ככה?
סוד ההצלחה של ספילברג.
אני זוכר שלפני עשר שנים, פלוס-מינוס, יצא לי לקרוא כתבת פרופיל מעמיקה על ספילברג, כולל ראיון שנערך אתו. במהלך אותו ראיון, ספילברג נשאל לגבי הסרטים שלו שנכשלו בקופות. הרבה במאים אחרים, אני חושד, היו מתרחקים משאלה כזאת כמו מאש, אבל ספילברג, כמו גדול, עבר על הסרטים האלה – מ-"1942" ועד "אמיסטאד", והסביר בפירוט מה היה לא בסדר בכל אחד מהם. והוא לא האשים אף ש"ג: הטעויות, הוא הבהיר, היו כולן שלו.
אני זוכר שהקטע הזה הכניס אותי להלם מוחלט. רבאק, זה ספילברג – הרי הוא כבר מזמן הגיע (שנת 1982, בערך) לשלב בקריירה שלו שבו הוא לא חייב דין וחשבון למישהו. אבל זו בדיוק הגדולה שלו: שגם אחרי כל-כך הרבה זמן, ספילברג עדיין מרגיש שהוא חייב דין וחשבון – לצופים שלו. הוא רוצה לראות אותם באולם. הוא רוצה שהעיניים שלהם לא ירדו מהמסך. וכשזה לא קורה, הוא שואל את עצמו "מה לא עשיתי בסדר."
וכמובן ששאלה כזאת, כשהיא נשאלת בקונטקסט הזה, גוררת צעקות בוז מצד המבקרים, שרואים בה התחנפות לקהל. אבל היא מעידה על הרבה יותר אומץ, והרבה יותר רלבנטיות מבמאים שכל-כך אהובים על המבקרים – אלה שעוסקים בדיאלוג עם עצמם, והאנשים שיושבים באולם מבחינתם הם לא פקטור.
ניטפוקון: 1941, לא 2
רק מראה לך עד כמה סרט ההמשך הזה נכשל.
אף אחד אפילו לא זוכר אותו.
האמת, גם את המקור אף אחד לא זוכר
אני זוכר
ראיתי אותו בערך 20 פעם בשנות השמונים.
לא רק ספילברג
גם היצ'קוק לא היסס להכריז שסרטיו שנכשלו בקופות נכשלו כתוצאה מטעויות שהוא עשה. גם בעיניו, הקהל הרחב היה הפוסק העליון לגבי איכותו של הסרט.
אמן!
זה לא שהסיפורים של הסידרה מטופשים או מופרכים. זה הדתות מהן שואבת הסידרה את סיפוריה, הן המטופשות או מופרכות (אבל בצורה כל כך נפלאה).
התנ"ך, פולחנים הודיים, אגדות נוצריות ומיסטיקה של עידן הניו-אייג': חומרים עלילתיים ל-B MOVIES המשובחים ביותר. מדהים שיש מי שלוקח את הדברים האלה ברצינות.
אמן!
יש לי תחושה שאתה השתמשת בפתיל הזה כמקפצה לפרובוקציות מיותרות לחלוטין.
יהיה נחמד אם בפעם הבאה שתגיב לתגובהה כשלהיא, תתרכז בסרט הנדון ותמנע מלזלזל ולפטור כטפשיות את האמונות ודרכי החיים של מליארדי אנשים.
ואני לא אומר את זה כאדם מאמין-אני לא-פשוט הייתי רוצה לראות קצת יותר התחשבות. תודה.
הוא התרכז בסרט, אבל השליך ממנו על העולם.
נכון שההכללה שלו הייתה גורפת, אבל היא גם נראית לי לגיטימית למדי בדיון הזה.
הוא התרכז בסרט, אבל השליך ממנו על העולם.
כמו שכתבתי, אני חושב שהוא שם במרכז את הבוז וחוסר הסובלנות שלו לאמונות של אחרים, והשתמש בסרט רק כתירוץ כדי להביע את הבוז הזה.
יתכן שזה עדיין לגיטימי, אבל לדעתי זה גם מאוד מיותר, וממש מעצבן.
הוא התרכז בסרט, אבל השליך ממנו על העולם.
אני שם במרכז את הבוז וחוסר הסובלנות של התרבות שלנו לאמונות דתיות ומיתולוגיות פחות ממוסדות.
לא מה שכתוב בתגובה המקורית.
בתגובה המקורית, כפי שנראה, *אתה* מפגין חוסר סובלנות כלפי כל דתות העולם.
ולא, אדם, לא לגיטימי להגיד דבר כזה. לא באתר שבו קוראים גם אנשים מאמינים. תחשוב שאני עומד בביתך ואומר: "בחיי, מה זה זה? מה זה הווילונות המכוערים האלה. איזה מפגר חסר טעם יקנה דבר כזה? והרצפה? פעם בכמה זמן את שוטף אותה? חצי מאה? אגב, אשתך נראית כמו זונת צמתים, והילדים שלך מזכירים לי גרמלינים. ותרחיק את העכברוש הזה ממני! אה, זה הכלב? גועל נפש." לא יאה ולא נאה, וטיפשי מאוד, להכריז שהיקר ביותר לאנשים שאתה נמצא איתם בקשר חברתי הרי לא תכחיש שההתכתבות בעין הדג היא קשר חברתי הוא זבל/שטות. יש עת לדבר ולהביע דעה, ויש עת לשתוק.
היי, גם אני חושב שדת מורכבת בעיקר משטויות
ומעולם לא הסתרתי את זה. יותר מזה, זה מאוד לא סובלני מצידך לא לתת לי להביע את דעתי רק בגלל שאתה (או מישהו אחר כאן) לא מסכים איתה. אני גם חושב ש'רובוטריקים' הוא סרט גרוע, ואין לי שום בעיה להגיד את זה למרות שידוע לי שיש פה אנשים שחושבים אחרת. לומר מה דעתך על דברים זה לא חוסר סובלנות; חוסר סובלנות זה לומר "אתה מאמין בשטויות ולכן אתה טיפש/אתה מכוער/אין לך זכות קיום/אני לא רוצה לדבר איתך", ומנשנש לא אמר שום דבר כזה.
חוץ מזה, ברצינות, "כל דתות העולם" נעלבו ממה שמנשנש אמר? מישהו קרא את המשפט "זה הדתות מהן שואבת הסידרה את סיפוריה, הן המטופשות או מופרכות (אבל בצורה כל כך נפלאה)". ולקח את זה באופן אישי? נימוס זה חשוב, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שבו לאף אחד אסור לומר משפט שממנו עשוי להשתמע, חלילה, זלזול או אי-הסכמה עם עקרונותיה של אמונה כלשהי. זאת לא סובלנות, זאת השתקה.
חוסר סובלנות כלפי דתות
זה כשמעלים אנשים על המוקד בגלל שהם מקיימים מצוות. לא כשאומרים שסיפורים על אנשים שמעופפים במרכבות אש וחיים עד גיל 900 הם מופרכים.
איזו החמצה מוחלטת של הנקודה (שלי, לפחות)
קודם כל, מצטער על הזמן הרב שלקח לי להגיב למנשנש, לא הייתי בארץ.
ולתגובה הרלוונטית-חוסר סובלנות זה לא רצח של אדם, או העלתו על המוקד. זו פעולה ש*נובעת* מחוסר סובלנות. פעולות אחרות שיכולות לנבוע מכך הן הכאתו של אותו אדם, יריקה עליו, או, ברמת חומרה נמוכה בהרבה, קביעת עובדה מול אותו אדם (ורבים אחרים) שהיסודות הבסיסיים של דרכי חייו והשקפת עולמו, הם מטופשים, מופרכים, ו"לא יאמן שמישהו לוקח אותם ברצינות". לא מדובר בהבעת דיעה, בסגנון "לדעתי הדת זה טפשי"-הניסוח מראה על קביעת עובדה, התנשאות וביזוי של כל המאמינים באשר הם. שים גם לב שהוא לא טען "סיפורים מסוימים בתורה הם טיפשיים", אלה שהדת עצמה מטופשת. פשוט ניסוח חסר התחשבות.ת או אם אעבור לדוגמא אחרת-כשאדם מרביץ להומסקסואל בגלל נטייתו המינית, וודאי תסכים שפעולה זו נבעה מחוסר סובלנותו של התוקף. האם כשאדם אומר בפומבי, ובקהילה שכנראה מכילה הומואים רבים: "מה שאתם עושים זה גועל נפש, תפסיקו עם זה", זה נובע ממשהו אחר?
לבסוף, עוד דבר שהפריע לי בתגובה המקורית היא ההרגשה (שככל הנראה אני היחיד שהרגיש אותה) כאילו לא היה לו משהו חשוב להגיד על הסרט, אלה הוא רק רצה לשטוח את דעתו על הדתות, והשתמש בדיון על הסרט כמקפצה.
ועוד הערה שאני הרגשתי שהיא חשובה למדי-נראה לי שהעניין התנפח קצת מעבר לפרופורציות. אני לא אומר שמנשנש צריך להכנס לכלא או לגורש (ככה אומרים?) מהאתר, ואני אפילו לא מבקש שתגובתו תמחק. ביקרתי את דרך הניסוח שלו, שנשמעה לי פוגענית וטענתי שזו פרובוקציה מיותרת, ושאשמח אם העניין לא ישנה. זהו.
נסכים על זה שהעניין יצא מפרופורציות, ונסיים,
כי אני מסכים עם הדעה של רד פיש על דתות, ואם נמשיך בויכוח שום דבר טוב לא יצא מזה.
איש בחילוניותו יחיה.
איזו החמצה מוחלטת של הנקודה (שלי, לפחות)
"אני לא אומר שמנשנש צריך להכנס לכלא או לגורש (ככה אומרים?) מהאתר, ואני אפילו לא מבקש שתגובתו תמחק."
תודה באמת על הרשות שאתה מעניק לי לכתוב באתר זה.
אני חושב שכן היו לי דברים מעניינים להגיד על הסרט וזה בדיוק מה שעשיתי, לדעתי. אין ספק שאתה ועוד רבים אחרים ימצאו את מה שכתבתי מאוד לא מעניין. דלג לתגובה הבאה.
זו לא היתה פרובוקציה מיותרת ולא פרובוקציה בכלל אלא עמדה הקשורה ישירות לפתיל שהתיחס לסרט הנ"ל ובאה כאנטי תזה ישירה לעמדה אחרת שמתיחסת אל מיתולוגיות הניו-אייג' הנ"ל כאל עניין מופרך יותר מגביעים קדושים וארונות ברית (עמדה שהופיעה בביקורות רבות על סיפור הרקע של הסרט). התיחסות אל ניו-אייג' ואל אמונות פגניות כאל שטויות זה פשוט יותר PC מאשר להתיחס אל אמונות מונותאיסטיות (ואמונות מקובלות אחרות) כאל שטויות. קרטיטריון הרייטינג הזה של דתות (אסור להגיד משהו שעלול לפגוע בדת מקובלת, בעוד לבטל בזלזול כל דת שולית כחלק מטיעון לגיטימי על איכותו של סרט זה מקובל ובסדר) לא מקובל עלי.
דיברתי לעניין, אמרתי את דעתי האישית כמובן, כן אמרתי משהו שקשור ישירות לסרט, לתוכן הסרט ולנושא הפתיל ואני חושב שאפילו אמרתי כמה דברים מעניינים. מה לעשות, חלק מזה זה גם העובדה שזה מדהים אותי שאנשים לוקחים סיפורים כאלה ברצינות. זה שזה מדהים אותי זה לא הופך אותי לחסר סובלנות בשום צורה ואופן, וזה לא משנה כמה צוקהרות רטוריות תעשה לפני שתרחיב את דברי למעשי אלימות, Bigotry ושאר ירקות בסגנון. אינני שותף לדעתך שזו עמדה שלא ראוי להעלות אותה על הכתב באתר זה ואני לא רואה שום סיבה שהייתי צריך לצנזר את תגובותי. אני לא רואה שום סיבה להבטיח לך שה"דבר" לא ישנה.
זה לא משמח אותך? C'est la vie
להבנתי, RHCP התייחס לתגובה הראשונה שלך,
זו שבה עוד לא אמרת דברים מעניינים אלא קבעת קביעה של שורה אחת ונעלמת. ועכשיו, אם זה מקובל עליכם (וגם אם לא), הבה נניח לנושא ונחזור לדבר על הסרט.
גם להבנתי
אני פשוט חושב שמה שאמרתי אחר כך הוא פשוט הרחבה למה שאמרתי בלקוניות בתגובה ההיא. התגובות מסכימות זו עם זו. אם היא פסולה, אז גם מה שאמרתי אחר כך הוא פסול בדיוק באותה מידה (התגובות המאוחרות יותר עלולות לפגוע במישהו באותה מידה, אם לא יותר מכך).
אני בעד. אכן הבה נניח לנושא.
אמן!
אוקיי, תגובה יפה, אבל מצטער, לא זה מה שכתבת בתגובה המקורית אליה הגבתי. אם פה אתה מתייחס לכל האמונות במידה שווה של כבוד, דבר ראוי ללא ספק, בתגובה הקודמת התייחסת לכולם במידה שווה של זלזול, ועל כך התרעמתי.
הכעס והעצבים (עצבים היא מילה די מוגזמת, האמת, למרות שאני השתמשתי בה בעצמי) נובעים בעיקר מהניסוח-משפט כמו "מדהים שיש אנשים שלוקחים דברים כאלו ברצינות" מראה על התנשאות, זלזול וחוסר סובלנות, בדיוק אותן תכונות שבהן אתה מאשים את אנשים הדתות הממוסדות, כדבריך.
אמן!
אני מתיחס לכל האמונות האלה במידה דואלית של כבוד מצד אחד ומזלזל ביהירות האינטרינזית שיש בהן מצד שני[1]. אתה יכול לא לאהוב את זה, אבל אם חטאתי כאן במשהו, זה משהו שונה.
________
[1] חוסר המקום לאמונות אחרות הוא אינטרינזי לדתות המערביות/מונותאיסטיות. תכונה המצדיקה זלזול באספקט מסוים זה של אותן דתות, לדעתי.
[מחיאות כפיים סוערות]
אחלה תגובה
לא חשבתי אף פעם מה מסתתר מאחורי סרטי אינדיאנה ג'ונס מבחינה אידיאולוגית – למי יש זמן לחשוב על מסר בסרטים כאלה. אבל עכשיו שקראתי את התגובה שלך, אני מסכים איתך – אינדי אשכרה מגלה שוב ושוב שהמדע לא יכול להסביר את הדברים שהוא מתעסק בהם, ושהמיתוסים והאגדות מתבררים תמיד כנכונים.
יש במאפיין הזה של הסרטים צד שאני אוהב וצד שאני לא אוהב, קשה לי להחליט איזה יותר חזק.
אחלה תגובה
תודה, אבל לא. אני לא חושב שזה מה שאמרתי שיש בסרטים של אינדי או שזה מה שבאמת יש בסרטים של אינדי. יותר מכך: אם זה הבסיס של המסר של סרטי אינדי, אז הסרט הרביעי בסידרה סותר לחלוטין את הקו הזה. אני חושב שהסרט הרביעי ממשיך את אותו הקו כמו קודמיו.
"אינדי אשכרה מגלה שוב ושוב שהמדע לא יכול להסביר את הדברים שהוא מתעסק בהם, ושהמיתוסים והאגדות מתבררים תמיד כנכונים."
אינדי מגלה שהסיפורים נכונים, אבל זה לא אומר שהאידיאולוגיה של כותב הסרטים היא שהסיפורים של הדתות השונות הם אמת לאמיתה (או שאנו צריכים להאמין בהם משום שהמדע מוגבל). יוצרי הסרט לא רוצים שנאמין בנכונות העובדתית של המיתולוגיות, אלא שנמצא את היופי והערך המוסף שיש בהן.
כמו שאמרתי בתגובה למעלה: לדעתי, הסרטים הם שיר הלל *חילוני לחלוטין* ליופי ה*סיפורי* של הדתות, המיתולוגיות והמיסטיקות השונות. אם אתה אוהב סיפורים, מספרי סיפורים, סרטים או ספרים, קשה שלא להתמוגג מהמיתולוגיה היוונית, מהעושר של התנ"ך, מהקסם שבחפצים מיתולוגיים אבודים וכו'.
המסרים והערכים האמיתיים של כל הסרטים הם הערכים המתקתקים/הומניים/חילוניים/אמריקנים הרגילים של הוליווד/שפילברג (אהבה, משפחה, נאמנות, בית ספר, קריאת ספרים, הקסם שבחיים, פטריותיות, ידע, ילדות, תמימות, סקרנות, ידידות אמת וכל הג'ז הזה).
או בקיצור: הסרטים מוכרים לנו שפילברגיזם אמריקני טהור וממש לא מונותאיזם או התקרבות לדת זו או אחרת. הנאה ילדותית מפלאי הדמיון והכיף שבסיפור וממש לא הטפה תאולוגית של המבוגרים המשעממים האלה שאומרים לנו שאי אפשר לסמוך על המדע ולכן יש להתפלל לישו או לצום ביום כיפור.
אם ראית את הסרטים והיית עסוק בהנאה צרופה ולא חשבת או ניסית לנתח את כל זה, אז סימן שהבנת *בדיוק* את המסר האינפנטילי[1] של הסרט.
____________
[1] ואני לא משתמש כאן במילה "אינפנטיליות" כמילת גנאי, אלא להיפך.
אחלה תגובה (כה''ב)
הבנתי מה שאמרת, וקלעת למטרה. זה הצד שאני אוהב – והסיבה שאני נהנה כל כך מהסרטים, כמו שהגדרת היטב, באינפנטיליות הראויה. בכל זאת, אם אני עוצר וחושב על זה לרגע, יש צד שני (מאוד קטן): אני קצת לא אוהב את המחשבה על מדען ששוב ושוב מגלה שהמדע לא יכול להסביר דברים, ושהאמת נעוצה בסיפורי ילדים.
אבל מכיוון שמדובר פה בסה"כ בבידור נטו שאפילו לא מעמיד פנים שהוא רציני או הגיוני באחוז אחד – בניגוד למשל ל-'צופן דה וינצ'י' – זה כמעט חסר משמעות. בשורה התחתונה אני מסכים לגמרי עם כל מה שכתבת.
אחלה תגובה (כה''ב)
אם מתעקשים, אפשר להסתכל על זה גם הפוך. אינדי הוא מדען אמיתי. הוא לא נשאר בספריה על מנת לדעת מה אמת ומה שקר. הוא אומנם למד מהספריה מה מקובל כנכון ודוחה את מה שמקובל כלא נכון, אבל הוא לא מסיים את המסע שלו שם. כמו מדען אמיתי, הוא יודע שצריך לצאת מספריה ולהחזיק אותה בידים, לבדוק את האמת בעינים ולהרגיש אותה ברגלים.
אינדי כשירת הלל לאמפריציזם.
כן, הגזמתי. תאוריית האינפנטיליות היא התאוריה המדויקת יותר
. אפשר להגיד הרבה על שפילברג ולוקאס (בעיקר טוב על הראשון ורע על השני) אבל פילוסופים גדולים הם לא.
אבל אינדי כן רוצה לדעת. ולבסוף, גם זוכה לדעת.
לכן הוא תמיד ניצל. לא כי הוא מוותר על הידע,אלא כי הוא מנצל את הידע לטובתו.
לעומת זאת, אני זיהיתי את אינדי כנוסחה מתמטית המייצגת סכמה דתית שחוקה על הגיבור האולטימטיבי, 'ההולך בתלם'.
"איזהו חכם?- הלומד מכל אדם,
איזהו גיבור?- הכובש את יצרו,
איזהו עשיר?- השמח בחלקו,
איזהו מכובד?- המכבד את הבריות וגו"'
אז איזהו כל אלה?
אני ראיתי בסרט מסר אחד ברור
איזהו אינדי? – זה עם הכובע.
זה נכון בדוחק לסרט הראשון. וזהו.
אבל אל תתן לעובדות להפריע לך.
זה גם נכון
לכמעט כל הפרקים של אינדיאנה ג'ונס הצעיר.
אמן!
הניסיון להפריד בין קולנוע (הסרטים עצמם) לבין החיים האמיתיים הוא (לדעתי האישית) סוג של זלזול במדיום הנפלא הזה. האומנות קשורה בעולם האמיתי והוא נושאה.
למי שמתעניין בגולגולות הקריסטל האמיתיות,
התפרסמה היום כתבה קצרה ב-NRG שמסכמת את הנושא:
http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/742/966.html
למי שמתעניין בגולגולות הקריסטל האמיתיות,
"פיפ שואו" כבר סיכמו את כל העניין בשבוע שעבר.
ראיתי את הסרט בדיוק
ואני גאה להעניק לו את פרס הסרט המגניב ביותר לשנת 2008! בסדר, לא מדובר בסרט מופתי או ביצירה רבת רבדים. אפילו העלילה די משעממת. אבל הסרט מגניב. מאוד. כל מרדף מכוניות הופך מלא פיצוצים, קפיצות והתרסקויות. כל שער נפתח בתרועות שופרות ותופים. כל נוף מצולם בזויות עין ציפור מרשימות. הכל צבוע, נראה ונוטף מאגניבות. סרט מגניב.
אכזבה זו לא מילה !
מה זה בעצם "תסריט מגובב" ולמה התסריט של הסרטים הקודמים לא היה כזה?
כל הקלישאות שציינת:
מה רע בהן? אני חושב שהתאכזבת כל כך כי ציפית לאינדי רגיל, מאה אחוז מיתולוגיה עתיקה, וכאן קיבלת משהו קצת שונה. יכול להיות שאני טועה.
________________________________
ילדים קטנים… צריך לאכול אותם כל עוד הם תינוקות בלתי מזיקים.
הקרנת "אינדיאנה ג'ונס וכו"'. אני: "טוב, אחרי ההפסקה אני יושב לידכם, כי הגב שלי נשבר פה (ישבתי בשורה ארבע, נדמה לי)."
דרדס: "תגיד, אתה מדבר עברית?"
אני: "לא."
לעזאזל, המבטא שלי לא *כזה* כבד.
אינדי זה פארודיה.
הנוסטלגיה עשתה את שלה. צפי מחדש בסרטים הקודמים וצפי לאכזבה. בממוצע, בסרטים הקודמים יש לא פחות קלישאות, דיאלוגים משוחקים בצורה רעה/מוגזמת, פעלולים מופרכים, התעלמות מחוקי הפיזיקה, נשים קריקטוריות, בדיחות דלוחות ותחושה שמדובר על סרט שהוא על סף הפארודיה.
כמו בסרטים רבים של טרנטינו, מדובר בסרט קולנוע *על סרטי קולנוע*. סרט קולנוע מחובב קולנוע אחד אל חובבי קולנוע אחרים. הפארודיה והרפרנס (במדדים גבוהים יותר ופחות, בפרקים השונים) היו חלק בלתי נפרד מסירטי אינדי, כבר מהסרט הראשון. שימוש בקלישאות ובמשחק מוקצן זה "הלחם והחמאה" של סירטי אינדי. בלעדי שני אלה, לא היתה סיבה אמיתית לסידרה הזאת.
אינדי זה פארודיה.
יכול מאוד להיות שהצדק עימך.
הנקודה היא שכילדים אנו חווים את הדברים במלוא הרצינות. מעולם לא ראיתי באינדיאנה ג'ונס פארודיה והקצנה של המציאות. מבחינתי זה היה אקשן משובח ומבדר.
בעיניים שלי היום, של אדם בוגר ולא תמים, זה נראה לגמרי אחרת.
כפי שאמרתי, ההתבגרות מכאיבה.
אינדי זה פארודיה.
לי ההתבגרות לא הכאיבה. אני מצליח, גם היום, לראות את הסרטים (אפילו הרביעי) בעינים ילדותיות מצד אחד וכפארודיה בוגרת של חובב קולנוע, מצד שני. סרטי אינדי הם דוגמא מצוינת לסרטים שלא מתימרים להיות יותר ממה שהם ופשוט עושים את מה שהם מתימרים לעשות באופן מהוקצע.
ראיתי החודש את ארבעת הסרטים ברצף (במשך שבועיים) עם החברה. היא מעולם לא ראתה את סירטי אינדי. בהתחלה היא הרגישה קצת מוזר עם הסידרה, אבל אחרי שהיא קלטה את ה"ראש", היא התחילה להינות. בניגוד אלי, היא נטולת נוסטלגיה לחלוטין בהקשר זה, ומאוד הפתיע אותי לגלות שהפרק החביב עליה הוא דווקא הרביעי בסידרה.
אבל, באמת הגיע הזמן שלוקאס וחברים יעזבו את הנוסחה הזאת בשקט. או שהם יפנו לכיוונים חדשים באמת או שיתלו את הכובע. עוד פרק, עם אותה נוסחה בדיוק והסידרה הזאת תהפוך מפארודיה מוצלחת לבדיחה נלעגת. יש גבול לכל פעלול.
אינדי זה פארודיה.
גם לי ההתבגרות לא הכאיבה. כשהייתי קטן סתם נהניתי מההרפתקאות; כשגדלתי, נהנתי מהקריצות שפעם לא שמתי אליהן לב.
נראה לי שהדוגמה הטובה ביותר לכך היא סצינת קרב האגרופים של אינדי עם המתאגרף הנאצי הבריון. כשהייתי קטן אהבתי את הסצינה בעיקר כי זה קרב מגניב ואינדי לא כזה כל יכול וזה נגמר בצורה כזו לא צפויה. כשגדלתי קצת, שמתי לב לאירוניה המרושעת שנוטפת ממנה – הבריון הנאצי המרושע נלחם הכי הוגן שרק אפשר, בזמן שאינדי מפעיל עליו כל שטיק אפשרי של לוחמת רחוב, ובסוף אינדי מנצח בצורה הכי לא הוגנת שרק אפשר.
זה הסטריאוטיפ של המציאות, פחות מהמציאות בעצמה.
ב-1957 ציד המכשפות נגמר מזה כמה שנים, ומק'קארתי עצמו נפטר באותה שנה. רוזוול לא הייתה בתודעה של כל אמריקאי, או אפילו רובם.
ניסויים גרעיניים – טוב, זו אופרה אחרת. שנות החמישים היו אחד משיאי עידן הגרעין, וב-1956 חצי העולם האמין שהוא קרוב מאוד למלחמה גרעינית בגלל הונגריה\סואץ.
ניסינו לקשר לגופה במחסן
כי גם ההיא היתה מגנטית כמו הגולגולת…
נו טוב, אני אקבל את התיאור שלך.
אוף טופיק: אינדיאנה ג'ונס ומפעל האייקונים
חודש אינדי ב-IconFactory, אייקונים (Dock) למק ופי.סי ו-Wallpaper.
http://iconfactory.com/freeware
את הפונט אפשר להוריד מפה:
http://www.dafont.com/sf-fedora.font
(הכל חינם וחוקי).
זיופים בגלובוס קריון
כרגע חזרתי מהקרנה מהגהינום של אינדי 4 בגלובוס קריון ואני חשה צורך לשתף:
אם היה מדובר רק בקטעים החסרים מהסרט שאותם היינו צריכים להשלים באופן אינטואיטיבי, ניחא.
אם היה רק העותק השרוט והחבוט של הסרט שבו צפינו, נו מילא.
אבל פסקול הסרט הוא זה שהאפיל על כולם והעניק לנו חוויה ייחודית לספר עליה לנכדים –
בכל פעם שבה אחת הנעימות הגיעה לשיאה נשמעו זיופים מחרידים, ואני מדברת על צרימות ברמה של עינוי פסיכולוגי.
במחצית הראשונה חשבנו בתמימותנו שאולי יש לזה קשר קלוש לעלילה (נו, מגנטיות וכל זה) ואולי זה יעבור בהמשך, אבל כשהגיע שיא הסרט כבר נאלצנו לשבת עם האצבעות באוזניים.
מתישהו במהלך הקקופוניה ראיתי סדרנית יוצאת מהאולם והנחתי שהיא הלכה לדווח ושהכל יסתדר בקרוב. זה לא קרה.
כשיצאנו מהסרט ומצאנו אחראי משמרת להתלונן בפניו הוא התחיל להתחמק בטענה שלא יצאנו לדווח בזמן אמת. מטעמי לו"ז לא יכולנו להשאר להתווכח איתו ועזבנו אחרי שפירטנו את הבעיות בהקרנה. קבוצה לא קטנה של שותפים לצרה נשארה להמשך הדיון ואני מקווה מאוד שהם הצליחו לקבל תשובה שהניחה את דעתם.
סבלתי בסרט, ברחתי בסוף מהאולם ואף חוויה מתקנת שבעולם לא תאפשר לי לראות אותו שוב בפעם הראשונה.
עד היום חשבתי שגלובוס קריון הוא קולנוע חדש ודי חביב. אם מישהו פה עדיין חושב כך, אני ממליצה לו לשקול שנית.
יש משהו בהתחמקות שלו.
הרי אם ההקרנה היתה כ"כ בלתי נסבלת, למה אנשים לא יצאו להתלונן באמצע?
אם הם סיימו לראות את הסרט עד הסוף, כנראה שזה לא היה *כזה* נורא.
לא שאני מצדיק את מה שקרה בהקרנה, כמובן. רק אומר.
יש משהו, אבל לא הרבה
גם אני שאלתי את עצמי למה לעזאזל לא יצאתי ואילצתי מישהו לעצור את ההקרנה ולתקן. התשובה היא כנראה שהסקרנות הרגה את החתול, רציתי לדעת מה קורה בהמשך ולא מצאתי את הכפתור של הפאוז בשלט.
אבל, למיטב ידיעתי הלא מאוד רחבה בנושא, צוות הקולנוע אמור לאתר ולטפל בבעיות כאלה גם בלי צווחות זעם מהקהל. המקרין לא יכול להעיף חצי מבט על המסך? הסדרנית שהיתה באולם היתה עם פקקי אוזניים?
בכל עסק אחר משקיעים לא מעט בבקרת איכות במאמץ לספק ללקוח מוצר תקין. קצת מוזר לי שבקולנוע שדורש עכשיו 37 ש"ח לכרטיס זה לא נחשב לתנאי הכרחי.
ואגב, שלא יהיו שום ספקות בנושא, זה היה נוראי.
כמו שאמרתי מקודם, אני לא מצדיק את ההתנהלות הבזויה של גלובוס.
אמת ויציב, מה שאמרת. תקלות כאלה חייבות להיות מטופלות גם בלי שמישהו יתלונן.
היתה הפסקה אצלכם? כי אם כן, זאת היתה סיבה מצוינת לממש את ההתלוננות מבלי לחפש את כפתור ההשהיה.
היתה הפסקה
אבל זה היה בשלב התמים שלנו. לפני שידענו שנאבד לפחות דקת עלילה בגלל אותה הפסקה ולפני שהגיעו הקרשנדואים הרועמים של הסוף.
זיופים בגלובוס קריון
אין עקביות באיכות האולמות בקריון. הם חדישים ונוחים, אבל מתוחזקים בצורה שמזלזלת בקהל[1]. כבר יצא לי לראות שם סרט כשאחד הרמקולים קרוע ומרשרש בצורה מעצבנת. הניחוש שלי הוא שככל שיעבור הזמן, יהיו בקריון יותר ויותר צרות וקלקולים.
________
[1] הקרנת סרטים רגילים על מסך ה-IMAX היא חלק מאותה גישה פילוסופית של ההנהלה שם.
זיופים בגלובוס קריון (כה''ב)
ראיתי את אינדי 4 ב-IMAX (אילוצי לו"ז), ומה שעיצבן אותי במיוחד הוא שכיוון שקניתי את הכרטיסים בעמדות האוטומטיות במקום, שילמתי 50 ש"ח (!) לכרטיס.
ניחא שאותם לוקחים 45 ש"ח לכרטיס בתמורה לסרט שמוקרן בפורמט הלא נכון; ניחא שאתם לא נותנים לי לבחור מקום, כי המכונה לא שואלת מה בא לי; אבל גם לקחת ממני 4.5 ש"ח עמלה לכרטיס על כל זה?
אני לא מבין למה אני ממשיך להתאכזב מגלובוס – כמה נמוך הרי הם עוד יכולים לרדת? – אבל איכשהו, זה עדיין קורה.
אבל זו רק אשמתך.
הסכמת לשלם 45 ש"ח לכרטיס, הסכמת לתשלום עמלה של 4.5 ש"ח, איזו סיבה יש להם לשנות את דרכיהם הנלוזות?
אבל זו רק אשמתך.
בדיוק.
חבל שהצרכן הישראלי לא מתרגם את הקיטורים שלו למעשים.
אני התלבטתי אם ללכת לראות את אינדי באולם ה-IMAX, למרות שידעתי מראש שהסרט הוא לא בפורמט הנכון, בעיקר בגלל שאני אוהב את מערכת הקול באולם הזה. אבל בסוף החלטתי נגד, רק בגלל העיקרון. נה עליהם ועל תאבת הבצע שלהם. אני לא קונה כרטיסים במכונות האוטומטיות, מאותה סיבה בדיוק. טפו על ההנהלה שם ועל הגישה הדפוקה שלה.
עוד כמה פאשלות כאלה מצידם ואני מחרים אותם לגמרי.
בצדק
מערכת הסאונד של האיימקס היא אמנם נהדרת, אבל מכיוון ש'אינדיאנה ג'ונס' הוא לא סרט איימקס, הוא לא יכול לנצל אותה. לכל היותר, יהיה שם סראונד סטנדרטי כמו בכל אולם נורמלי.
בצדק
לא ידעתי שהפורמט מכיל גם הבדלים באינפורמצית הקול. תודה!
הו, לא. זו *גם* אשמתי.
אני, מה לעשות, לא מתגורר בצפון, אלא בירושלים – מה שאומר שאין לי שום אפשרות לראות את אינדי קרוב למקום מגוריי. בצפון הייתי לזמן קצוב, ולכן השעה היחידה בה יכולתי לראות את הסרט הייתה זו שבה הוא הוקרן ב-IMAX. עד כאן 45 ש"ח.
לגבי העמדות, היה תור נורא בקופות, ולמרות שחשדתי שהן יגבו ממני עמלה (בעיקר בגלל הודעה שהתפרסמה כאן), לא הייתי בטוח. בנוסף, הייתי בטוח לחלוטין שהמכשיר יתן לי לבחור מקומות – נסיבות בהן 4.5 ש"ח לאדם בשביל לוותר על תור הם אמנם עלבון, אבל לא יריקה בפרצוף. כשגיליתי שאני יושב בשורה 3 (ב-IMAX, לא פחות!) ושיש עמלה, כבר היה מאוחר מדי.
לדבר על "הצרכן הישראלי שרק מקטר" זה קל, אבל, מה לעשות, שוק הסרטים בארץ הוא דואופול, לראות סרט זה מבצע צבאי גם ככה, ולא היו לי הרבה אלטרנטיבות.
איזו חתונה
היתה בשובו של הג'די?
החתונה של ליאה והאן..
לא זוכר דבר כזה
גרסת הבלו-ריי עדיין לא יצאה…
נהנתי!
באמת שנהנתי!
עלילה טיפשית, חוסר אמינות ליציאה למסע הזה, קלישאות על ימין ועל שמאל אבל היה כיף.
באמת שגמני חשבתי בסוף "אוי לא, הם באמת יעשו אינדיאנה ג'ונס הצעיר עכשיו" ואז, פורד בא ולקח לו את הכובע, זה היה פשוט מעולה :]
התשובה: לא.
תקציר הסרט, מתוך עמוד הסרטים של 'ידיעות ירושלים' (ולכן, אני מניח, כל המקומונים של ידיעות):
"הארכאולוג הנודע אינדיאנה ג'ונס מוצא את עצמו במרכזה של הרפתקה חדשה כאשר הוא נקלע למזימה סובייטית בינלאומית המאיימת על הסדר העולמי. כל מה שהוא יודע זה שפריט אמנות נדיר, המכונה 'גולגלות הקריסטל', נגנב, ואם הוא לא יפעל מהר האסון יהיה בלתי נמנע. היחידה שיוצאת לעזרתו היא סוכנת סובייטית בשם אירינה, אך האם הוא יכול לסמוך עליה?"
יפה, יצירתי.
התקציר הזה בטח אולתר על פי שם הסרט ושמות גיבוריו הראשיים.
תזכיר לי אף פעם לא ''לצאת לעזרתי'' גם אם אני אבקש ממך ממש יפה.
נכון, אבל הראשון לא היה עד כדי כך גבוה
הצלחתי להניח שהם נפלו מספיק רחוק – כולם בזוית המתאימה כדי לא להפגע ושהמים כבר לא היו ממש עליהם.
גם השני לא היה עד כדי כך גבוה – חשבתי שיש איזה סיכוי קטן לשרוד את זה. איכשהו. מה עוד שהיה להם SDP*.
אבל השלישי כבר היה מעבר לכל יכולת סיספונד שהיא.
מה זה DM?
שליט המבוך. שה"מ.
המנחה במשחק תפקידים.
כששיחקתי אז המנחה היה מדי פעם אומר שלדמויות ללא שחקן יש את ה SDP, ולכן כושר השרידות שלהן גבוה יותר משל אלה שממש צריכים לקבל לבד החלטות ולשאת בתוצאות.
מעולם לא שיחקתי. תודה.
נהנתי והכל האבל מה קרה לשם אינדיאנה?
באמת?
כמעט ואף אחד לא קורא לו אינדיאנה או אינדי. זה או "זקן" או הנרי או ג'ונזי או ג'ונס או ד"ר ג'ונס.
זה ממש היה לי צורם.
התבגר הבנאדם. הפך למכובד (או לסתם זקן, בעיניי חלק מן האנשים).
צודק, אני עומדת מתוקנת
יכול להיות שאוקסלי קורא לו בסוף אינדי?
אבל בסך הכל זה שם חיבה, לא? הגיוני שרק "חברים" יקראו לו ככה. ובסרט הזה לא היו לו כל כך הרבה חברים.
צודק, אני עומדת מתוקנת
בסרטים הקודמים גם הרעים קראו לו ככה.
רק תחשבי על רע, כל רע, אומר בתיעוב: "אינדיאנה ג'ונס…"
באתי עם כמעט אפס ציפיות ועדיין הצלחתי להתאכזב.
כמה ימים לפני זה ראיתי את ואלס עם באשיר המצויין.
לא יאמן שעם תקציב גדול פי 70 אפשר לעשות כזה דרעק.
אחד הסרטים הגרועים שראיתי בחיי. רובוטריקים היה כבר מהנה יותר
אני מבין שאתה מאוכזב, אבל שקול מילים...
רובוטריקים לא היה מהנה יותר מכלום, ואתה יודע את זה, תחשוב על זה שוב אחרי שתרגע קצת.
אה, ואכן אין ספק שואלס עם באשיר הוא מצויין, אני ממש ממש לא מצליח להשוות בינו לבין אינדיאנה ג'ונס, שממנו נהניתי הנאה שיטחית וילדותית, אבל הנאה בכל מקרה.
סבבה
ממש, ממש, ממש מאכזב.
מסכים לחלוטין, חסר הגיון פנימי….
ומפתיע שבתור פאנבוי שמזיל ריר על ביקורות מהסוג שלינקתת, פספסת את
המשמעות האמיתית של הניתוח הזה: הוא הופך את הסרט הזה לסרט הכי "ספילברגי" מכל סרטי הסדרה. בנאדם שלומד להיות אבא נורמטיבי ומקים משפחה נורמטיבית בסוף הסרט? זה כאילו, Duh, אחד המוטיבים העיקריים ביצירה של ספילברג. דווקא סרטי הסדרה האחרים –
לסופים של כולם – ניגנו על הנושא הזה באופן נמוך יחסית: בראשון, רומזים לנו שאינדי חזר לזרועותיה של הבחורה שהוא נטש, אבל על משפחה לא מדברים. בשני, הוא מסיים את הסרט עם אשה וילד לצדו, אבל בהתחשב בזהות ובאופי של השניים האלה – משפחה נורמטיבית זה לא. בשלישי, הבחורה מתה באופן מזוויע למדי, ויש אמנם את האבא של הגיבור שלומד למלא את התפקיד שלו – אבל הוא עושה את זה באיחור של כמה עשרות שנים.
אני מסכים ש-"ממלכת גולגולת הבדולח" הוא לא סרט מוצלח במיוחד, אבל להציג את האלמנט שהצגת בתור פאשלה תסריטאית, להבדיל מתמה מרכזית אצל הבמאי, היא חוסר-הבנה ברמה מונומטלית ממש, צר לי.
עמיתי המלומד כתב במפורש את המשפט הבא:
"אינני יודע מי אחראי לקישור הזה. קשה לי להאמין, לאור הרקורד של ספילברג ולוקאס שמדובר ברעיון שלהם."
אלא שאפעס, הרקורד של ספילברג (וגם לוקאס, במידה כזו או אחרת) מוכיח שזה בדיוק סוג הקישור האופייני לו – לרתום את המסגרת התקופתית/רעיונית שבה מתרחש הסרט כדי להוביל את הגיבור למסגרת משפחתית נומרטיבית. זה שווה ערך לגילוי שאי-שם מערבה לספרד, האוקיינוס אינו מסתיים בנפילה ארוכה לתהום ללא-תחתית, אלא ביבשת המכונה "אמריקה".
ובמילים אחרות: הניתוח אותו אתה מצטט פה, שכל-כך התמוגגת ממנו, הוא ניתוח בנאלי וצפוי. להפיק משמעויות מסרט פופולארי מעבר לניתוח כזה זה משהו אפשרי בהחלט – אם השנאה העזה לסרטים פופולאריים אינה מעוורת את עיני המנתח. במילים אחרות, במקרה שלך – זה כנראה בלתי אפשרי. לא נורא.
ואתה לא יכול לקבל משהו שלא נתתי לך, במקרה הנדון, התנצלות.
בשליפה? כל התהליך של התחברות-מחדש למסגרת המשפחתית נעשה באופן
הרבה יותר מתוחכם ואלגנטי ב-"דו"ח מיוחד", כשהוא נבנה סביב תהליך אחר של בריחה מההווה, על רקע חיזוי-העתיד והתרפקות על העבר (כשהשניים האחרונים מוצגים דרך תהליך אחר – "צפייה בסרט"). גם ב-"הוק" (אחד הסרטים הבעייתיים יותר בפילמוגרפיה של ספילברג, אבל הבעייתיות הזאת נובעת דווקא מהניסיון לכוון גבוה) יש לנו סרט שפותר את בעיית היחסים המעורערים בין האב והילדים שלו כשהוא שואל "מה זו בעצם ילדות?" דרך הפריזמה של דמות מהתרבות הפופולארית, ונדמה לי שגם דרך בחינת הדיכוטומיה שבין הצגת הדמות הזאת בארה"ב ובאנגליה.
שמע, הם היו חייבים להכניס משחקי מילים ואסוציאציות מופרכות,
אחרת היו חושדים שהם לא עוסקים בביקורת תרבות אינטלקטואלית כהלכתה אלא בסתם לדבר על סרטים.
כל זה מופיע בביקורת של ReverseShot
שעליה אתם דנים בלי כנראה לקרוא אותה בעיון. מתוך הפסקה האחת לפני אחרונה:
[…] the films final reassertion of family (its the most traditionally Spielbergian of all the films in the series, in this sense)
נכון, התגובה שלי התייחסה לתגובה של נמרוד.
עכשיו, אחרי שקראתי את הביקורת המקושרת, אני חושב שנמרוד עשה ממנה הרבה יותר ממה שהיא. בסך הכל זו ביקורת חיובית – הרבה יותר מדעתי על הסרט, אגב – והמרכיב האנליטי בה הוא לא כבד מדי (ועדיין, לא מחדש כמעט כלום). ביקורת כזו היתה יכולה להופיע גם ב-"עין הדג", אם מתעלמים מהפגזת הספוילרים המסיבית שם.
סרט מהנה, מהסוג החד-פעמי, ליהנות ולזרוק.
תסריט מטומטם (מחורבן! אם לדייק) העמוס בפתרונות מגוחכים לבעיות גדולות, צירופי מקרים מטופשים והרבה דברים לא הגיוניים, בנוסף, הסרט מלא בהסברים מיותרים ומשעממים. הבעיה הגדולה של הסרט, לפי דעתי, היא שהוא לוקח את עצמו טיפה יותר מדי ברצינות. עוד בעיה עם הסרט, היא שהוא משלב בין כל כך הרבה ז'אנרים שונים בצורה כל כך מרושלת, דמיינו לעצמכם שבאמצע "ארץ קשוחה" יופיע אריה מדבר ולשיגור יצמחו כנפיים, זה כל כך לא מתאים!
אבל מצד שני, האקשן מהנה, הדיאלוגים משעשעים, השחקנים טובים והצילום מעולה. אומנם יתכן שזה הסרט הכי פחות טוב של השנה (מבין מה שראיתי), אך הסרט עודנו סרט מהנה שכיף לראות. לא נראה לי שיחזיק בצפיה שניה. ושיה לאבוף כלל לא מעצבן.
רחמיי על מי שחיכה לזה עשרים שנה.
בקשר לאפקטים המיוחדים, מה כל כך מיוחד בהם שמצפים שהם יהיו מועמדים לאוסקר? הדבר הטוב היחיד בהם היה הקופים, וקופים משכנעים כבר ראינו הרבה, ברוב הסרט האפקטים די גרועים, כמו בסצינת הנמלים או כשנוולת הרוסית מתה, או המים העולים במעלה באר כלשהו. וחייזרים?
אקשן מהנה-יש קצת. דיאלוגים משעשעים-לעיתים. צילום מעולה-רק
מדי פעם.
אבל שחקנים טובים? איפה?!
לא בסרט הזה, לדעתי. אבל באמת, שיה הוא הרע במיעוטו.
קייט בלאנשט, כמובן.
התייחסתי, בעצם, אליה כשכתבתי את זה.
מצעד נבלי אינדי:
1. לוקאס
2. אירינה ספקאלקו (המושלמת)
3מולה ראם
4 ארנולד טוט (נו זה עם הכובע)
5. בלוק
6. דונובן