עיתוי זה דבר חשוב.
נניח שהשנה עכשיו היא 2017. לפחות שלוש וחצי ממשלות כבר קמו ונפלו. השלום כבר פרץ (או שלא). 'סופרמן חוזר' ושלושת המשכיו כבר ניתנים להשגה ב-HDDVD. דקוטה פאנינג קיבלה את המועמדות לאוסקר הרביעי שלה. בתי הקולנוע של גלובוס עדיין מחורבנים. והנה, בין 'שרק 9' לגרסת הבמאי המחודשת והחמש-ממדית של 'ההוביט', יוצא סרט חדש: 'עידן הקרח 2'. זהו המשך לסרט שהיה להיט בינוני לפני 14 שנים. מה אתם אומרים, העולם יוצא מגדרו לקראת המאורע?
עכשיו נחזור להווה. שני סרטי המשך יצאו השבוע. אחד מהם הצליח. השני לא. בשני המקרים צריך להוסיף "בלשון המעטה". הפחות מצליח הוא 'אינסטינקט בסיסי 2', המשך ללהיט מלפני 14 שנה. על פי כל הגיון וכל ביקורת, זהו סרט מאוד גרוע, אבל זה לא כל כך חשוב: אילו הסרט הזה היה יוצא, נגיד, ב-1995, לא משנה עד כמה הוא היה גרוע – הוא היה פותח בענק. זה הרי אינסטינקט בסיסי, אנשים! הסרט שכל העולם דיבר עליו! עם שרון סטון הסופר-סקסית! אבל עבר מאז קצת זמן. העולם התפתח. גם שרון סטון הזדקנה, למרות שהיא מסתירה את זה היטב (מבקר אחד כתב ש"היא עברה כל כך הרבה ניתוחים פלסטיים עד שהפנים שלה נראים כמו סדין מתוח"). 'אינסטינקט בסיסי' פשוט כבר לא מעניין אף אחד. סרט ההמשך יצא, ואף אחד לא בא. הסרט השיג 3.2 מיליון דולר, שהספיקו רק בקושי להכניס אותו אל המקום העשירי השבוע, וגם זה – אחרי קרב צמוד עם 'Larry the Cable Guy: Health Inspector'.
מצד שני, השבוע (ולא ב-2017) יצא גם 'עידן הקרח 2', בדיוק שלוש שנים אחרי הסרט המקורי. הילדים שראו אותו אז עדיין ילדים, ולרבים מהם יש את ה-DVD בבית. היו הרבה טריילרים בכיכובו של סקראט (א?י!) בקולנוע בחודשים האחרונים, ומה שאולי הכי חשוב – הסרט נחת בלב השממה: כבר חודשים שאף סרט לא הצליח להגיע לדרגת "אירוע". אף סרט בשנת 2006 עוד לא התקרב אפילו להכנסות של 100 מיליון דולר. בקיצור, העיתוי של 'עידן הקרח 2' היה מושלם, ובאמת, הסרט הכניס השבוע קצת יותר מ'אינסטינקט בסיסי 2'. או ליתר דיוק, פי 21 יותר: 68 מיליון דולר. זה אמנם לקח שלושה חודשים, אבל סוף סוף, יש לנו בלוקבאסטר של ממש השנה.
כש'עידן הקרח' המקורי יצא, הוא התעלה על הציפיות כשהשיג 46 מיליון. עד השבוע, זה היה שיא הפתיחה הגדולה ביותר לחודש מרץ. כולם ידעו ש'עידן הקרח 2' הולך להיות גדול, אבל הוא התעלה בהרבה על הציפיות: סוף השבוע הראשון שלו כמעט והשתווה לאלה של 'מוצאים את נמו' ו'משפחת סופר-על' של פיקסאר (70 מיליון וקצת כל אחד), ואלה, כמובן, מספרים שכמעט ולא נשמעים מחוץ לחודשי הקיץ.
לכל זה הגיע 'עידן הקרח 2' למרות שהוא לא באמת סרט מי יודע מה. הביקורות עליו מתמצות, פחות או יותר, במילה "בסדר". עלילת הסרט: מני הממותה, סיד העצלן ודייגו הנמר חיים באושר אי-שם, עד שהם מגלים שהקרחונים שסביבם עומדים להנמס (או לימוס. או להתמסמס. גם בבגרות בלשון היתה לי בעיה עם המילה הזאת) ולהציף אותם. לכן הם יוצאים למסע אל מקום יבש יותר. זאת פחות או יותר כל העלילה, אבל בדרך כמובן יש הרבה חיות פרה-היסטוריות מצחיקות, תצורות גיאוגרפיות משונות שאפשר ליפול מהן או להיתקל בהן, וסקראט. סקראט, אגב, שולת. אני לא יודע מה היתה המשכורת של סקראט על שני סרטי 'עידן הקרח', אבל אני בטוח שהיא היתה נמוכה מדי: הוא לבדו אחראי לפחות ל-50 מיליון מתוך 70 המיליון של הסרט.
אל המקום השני ירד 'האיש שבפנים', שהעלילה המתוחכמת והביקורות הטובות לא עזרו לו להימנע מירידה גדולה למדי (47%) בהכנסותיו. קצת מתחתיו נמצא סרט בשם 'ATL', שהנוכחות שלו כאן מפתיעה: עם 11 מיליון דולר, הוא אמנם לא מציב תחרות ל'עידן הקרח 2', אבל זה הישג רציני עבור דרמה עם שחקנים אלמונים (הדבר שהכי דומה לכוכב שמשתתף בסרט הוא "ביג בוי", שהוא חצי מ-Outkast) והוקרנה ב-1,600 אולמות בלבד (לעומת 4,000 של 'עידן הקרח'). הסרט הוא סיפור-התבגרות על ארבעה נערים בשכונת עוני באטלנטה, בין אימוני סקטים לסחר בסמים. זה כמובן "סרט שחור", ולכן לא נראה אותו בארץ. לפחות אין בו שום מרטין לורנס בביקיני.
במקום השמיני נמצאת הפתעה הפוכה. כידוע, מאז תחילת השנה יצאו בערך מאתיים סרטי אימה, והפזמון היה קבוע: המבקרים שונאים את הסרט, והקהל בא. המבקרים מתעבים את הסרט, והקהל נוהר. כל הסרטים האלה קיבלו ביקורות רעות, וכל אחד מהם גם הרוויח סכום לא רע בסוף השבוע הראשון שלו, והחזיר את ההשקעה בו בקלות. אז מה קורה לסרט אימה שלשם שינוי מקבל ביקורות טובות? כמובן, הוא נכשל. 'Slither' הוא חצי-פרודיה, סרט טראשי במתכוון שבו חלזונות מפלצתיים מהחלל (או משהו) משתלטים על עיירה קטנה, ואחד אחד הופכים את תושביה למוטנטים מעוותים בעלי מספר בלתי שגרתי של גפיים, או מעיים במקומות מפתיעים. (לוודוניסטים שבינינו: משתתף בסרט נתן פיליון, קפטן ה'סרניטי'. לאנטי-וודוניסטים שבינינו: משתתף בסרט נתן פיליון, ויש סיכוי לא רע שעד סוף הסרט הוא הופך לעיסה מדממת).
הסרט מתרכז יותר בלהגעיל ולהצחיק מאשר בלהפחיד, ובאופן משונה כלשהו, המבקרים אהבו אותו. ממש. אפילו כאלה שלא הייתם חושבים שייהנו מגועל. והקהל, כאמור, לא ממש בא. הסרט הכניס 3.9 מיליון דולר בלבד, הפתיחה הגרועה ביותר השנה לסרט אימה. המסקנה היחידה היא שהמבקרים והקהל האופייני של סרטי האימה לא מגיעים מאותה פלנטה. זה לא עניין של מי צודק ומי טועה: אלה שני זנים שלא מסוגלים להבין זה את זה או לתקשר זה עם זה, בדיוק כמו שפיל אפריקאי לעולם לא יצליח להבין את הלך המחשבה של גזר גמדי.
אל תטעו לחשוב שהפתיחה של 'עידן הקרח 2' משמעותה שהגענו כבר לעידן הבלוקבאסטרים. ככל הנראה יש לנו את כל אפריל לחצות לפני שנראה שוב תופעות דומות, ובינתיים נחזור למספרים הקטנים יותר. בשבוע הבא יוצאים קומדיית האקשן 'Lucky Number Slevin', קומדיית הבייסבול 'The Benchwarmers', קומדיית השחורות-השמנות (אמרתי לכם שזה טרנד) 'Phat Girlz' והטרגדיה 'רוקדים' עם אנטוניו בנדראס.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
לינקים:
עניין של סמנטיקה?
'זה כמובן "סרט שחור", ולכן לא נראה אותו בארץ. לפחות אין בו שום מרטין לורנס בביקיני.' – לי נראה משום מה שדווקא לו היה בו מרטין לורנס בביקיני, העובדה שהוא לא מגיע לארץ היתה משמחת הרבה יותר, לא?
אגב, פיצויים יידרשו, אי פעם בעידן ערני יותר, על השבוע הקרוב שאני עומדת להעביר בזימזום "אפונה וגזר." איך הגעתי לזה מפיל אפריקאי וגזר גמדי? לא, גם אני לא יודעת. בכל מקרה אני מאשימה אותך.
דווקא אפונה וגזר?
קריאת הדוחק"ו בשעת לילה מאוחרת גורמת לכך שאלך לישון כאשר "בלדה לסוכן כפול" תקוע לי בראש.
לא שיש משהו רע בזה.
אלו האשמות חמורות שאתה מעלה נגד הגזר.
יש לך עדויות לבסס אותן, או שזה סתם בגלל שהוא גמד?
רוב השנה, אני דווקא די מחבב גזרים
לקראת פסח, לעומת זאת, הגזר חובר לגפילטע פיש, נסיך האופל.
נו, התחלנו.
גפילטע פיש, כשמכינים אותו כמו שצריך והוא לא מגיע מצנצנת, לא עלינו, הוא דבר מאוד טעים. בעיקר עם חזרת. אני לא יודעת למה יצא למאכל הזה שם כל כך רע.
הוא אפרפר ורוטט
ועושה קולות של אוכל רך של זקנים, האלה מהסוג שממצמצים עם השפתיים ועם הלשון לפני שהם מדברים. זה למה.
גם ג'ק ניקולסון הוא אפרפר ורוטט...
ולא ראיתי שמישהו התלונן עליו.
תוחזר לאלתר יוקרתו של הגפילטע פיש – צורה משובבת לבשל דג, אם יודעים איך. וגם תפסיקו להטפל לרגל הקרושה, הכבד הקצוץ ושאר הדברים הטובים שרק הפולנים יודעים לעשות.
גם ג'ק ניקולסון הוא אפרפר ורוטט...
הריעו לגפילטע. מראה עיניים יכול להטעות – הקרפיון הקציצתי הזה טעים להפליא, בעיקר כשסבתא שלי מכינה אותו.
לעומת זאת במקרה של הרוטב השקוף והצמיגי, אפשר לסמוך על השיפוט החיצוני. מדובר בפיכסה של ממש. עדיף גזר.
עוד מישהו חוץ ממני רואה כאן איום בוטה על אחד מאושיות האתר?
ג'קי לוי (המלך!) אמר פעם
בתכנית "המילה האחרונה", מהו סוד הזוועה של הגפילטע פיש אצל מי שלא גדלו עליו מבית.
"כשאתה אומר למזרחי 'דג', זה אוטומטית אומר שלושה דברים:
* אדום
* חם
* וחריף
הגפילטע-פיש הוא ההפך המוחלט מכל אלה, בצורה מובהקת. פלא שהוא גורם לחרדות?"
א. אבא שלי גדל בבית כזה ושונא גפילטע
ב. לפי סקר שמתפרסם במעריב, הגפילטע פיש פופולארי בקרב מזרחיים בליל הסדר פי שלושה מאשר החריימה.
לא יודע לגבי הסקר, אבל בסדר המשפחתי שלי
כשאני מגיש דגים, כמעט תמיד המזרחיים מבקשים גפילטע, והאשכנזים את החריימה …
מת לצעוק 4?
אמרתם שלא צפויים בלוקבאסטרים נוספים במהלך אפריל, אבל מה איתו?
הסרט הקודם הרוויח לא רע.
לא צפויים בלוקבאסטרים נוספים במהלך אפריל.
תסיק מזה לבד.
בפרופוציה של עידן הקרח? לא.
אבל היי, זה רק ניחוש. לך תדע, אולי 'מת לצעוק 4' יעשה 80 מיליון.
הי וודון הוזכר!
האם זה במסגרת החיזורים הקואליציוניים אחרי מפלגת גס?
5 סיבות לא ללכת לקולנוע...
(בעקבות הפרסומת בערוץ 2 כמובן…)
1) המחיר
2) הקור
3) האיכות
4) הנוחות
5) התרגום
6) הקריינות של אלי ישראלי
מה טראגי ב''רוקדים''?
סרט מאוד נחמד, קליל ומשעשע. עשה לי נחמד על הלב, וגרם לי לחייך. אז מה כל כך טראגי בו?
מה טראגי ב''רוקדים''?
סרט מאוד קיטשי, קליל ואידיוטי. עשה לי שיעמום קשה, וגרם לי לרצות לדפוק את הראש בקיר. אבל כל אחד וטעמו.
גם על המשפט הטרגדי המקורי.
אבל הכי הכי חשוב..
העיקר
שסקראט, אגב, שולת.
;)
זה לפני 4 שנים לא 3
כתבת שעידן הקרח יצא בדיוק לפני 3 שנים.
הסרט יצא ב2002
ניטפיק!
היי, שנה זה הרבה זמן, לא ניטפוק
אתה צודק.
הנה נטפוק אמיתי:
אני אמנם לא בטוח מה צורת הסביל של נ.מ.ס, אבל אני יודע שלא משנה מה היא, הקרחונים יינתכו. זה מה שקורה למוצק כשהוא הופך לנוזל.
וואלה? אז מה נמס, אם לא קרח?
סוכר.
מלח. אלכוהול. אבנים מאוד קטנות.
המסה היא פעולת פירוק חומר בנוזל מסויים, כך שמולקולות הנוזל הזה יקיפו אותו ויצרו תמיסה. החומר המומס לא משנה את התכונות הכימיות שלו.
קובית קרח אמנם נעלמת לתוך מים, קצת כמו סוכר, אבל אלו שני תהליכים כימיים שונים לחלוטין.
נשמע לי מופרך לגמרי.
"אני מותכת! מותכת!! הו, איזה עולם!"
"דג התיך את קוביות הקרח שלי!"
מצטער, זה לא עובד. לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי קרח נמס, אפילו אם במילון כתוב אחרת (ואני לא חושב שזה המצב).
הממ...
אין לי כרגע גישה למילון, לכן כל מה שאני יכול להציע זה וויקיפדיה (נכון, לא הייתי סומך עליה כמילה האחרונה, אבל כטיעון לטובתי היא עובדת מצויין):
התכה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%94
מסיסות: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%94
באנגלית בטח תבדיל יותר בין המושגים, כשאחד מהם הוא Solubility, והשני ידוע כ-melting.
עכשיו, אל תבין אותי לא נכון – גם הקרח שלי נוטה להתמוסס (להינמס? לעזאזל! נפלתי בפח של עצמי), אבל לפעמים אני גם מוצא בכיס מטבעות של עשר שקל, והבנות מהכיתה שלי לעולם לא תצחקקנה בהפסקות. הן יצחקקו. אולי זה בגלל שאני משתמש ב"ש.." אחרי "בגלל". ואני מתחיל משפטים בו"ו החיבור.
זה עדיין לא הופך את זה לנכון.
''מסיסות'' ו''נמס'' זה לא אותו דבר.
אתה מדבר על תכונה מדעית פיזיקלית. אני מדבר על פועל פשוט בשפת דיבור. זה לא אותו הדבר, כשם ש"מושלם" במתמטית הוא לא "מושלם" בעברית; אפשר להגיד על ג'וש הארטנט שהוא מושלם, למרות שהוא דווקא לא שווה לסכום כל מחלקיו.
ויקיפדיה, מהיותה אנציקלופדיה ולא מילון, מספקת את המשמעות המדעית ולא את המשמעות המילולית של מילים.
אני אמנם לא אבשלום קור ולא רוביק רוזנטל, אבל אני לא משתמש במטבעות של עשר שקל, קראתי בחיי יותר מספר או שניים, צפיתי היטב ב'רחוב סומסום' ומעולם לא שמעתי מישהו אומר על קרח שהוא מותך או שקולה של בתו התינוקת מתיך את לבו. בגוגל, "הקרח נמס" מביא 266 תוצאות, ו"הקרח הותך" – 0 תוצאות. אפילו אם זו היתה פעם שגיאה (וכאמור, אני בספק), זה נכנס כבר עמוק כל כך לשפת הדיבור שזה כבר לא שגוי יותר מלהגיד שהן ילמדו ולא תלמדנה.
טוב, Babylon זה לא אבן-שושן, אבל בכל זאת:
"המסה:
(נ') התכה, פירוק, חימום, גרימה שיימס, העברה ממצב מוצק לנוזל, הפיכה לנמס, הפגה, גרימה להתמוגגות"
שימו לב לחמישי.
תגובה רשמית:
וואלה, טעיתי. מי ידע שיש הבדל בין עברית מדוברת ועברית מדעית?
ממחקר בטן ובלתי תלוי שנערך על-ידי, שכלל את בדיקת המילים הנ"ל במילון ספיר מרוכז, גיליתי ש:
"המסה – הפשרה, הפיכת מוצק לנוזל, התכה. (בכימיה) ערבוב חומרים שונים עד קבלת תערובת אחידה…"
"התכה – המסת מתכת וכד' בחום, יציקה."
מסתבר, אגב, שכשקרחונים נמסים (וכנראה שהם נוטים לעשות את זה) הם עושים את זה ע"י שימוש בשורש מ.ס.ס., לא נ.מ.ס., ושם הפעולה הזו הוא הימסות או נמיסה.
עכשיו אני רק צריך לבדוק איפה "הפשיר" נכנס לכל העסק…
אני שמח שהגענו להסכמה
אבל אם אתה כבר כאן, חשוב לי להציע שוב: אם אתה ו-BS תעשו שניכם קרחת, אז אחד משניכם יהיה עידן הקרח, והשני יהיה עידן הקרח 2. איך אתם יכולים לפספס הזדמנות כזאת?
פשוט...
עד שנחליט מי מבינינו יהיה 1 ומי 2, כבר יגדל לנו השיער בחזרה. חוץ מזה, מאוד קר בזמן האחרון.
נשמע לי מופרך לגמרי.
"אני נמסה"
המכשפה היא מוצק שהפך לנוזל בעקבות מגע עם מים.
לפחות היא לא נמסה מצחוק.
אבן שושן מכריע:
נמס: נמוג, היה לנוזל, הפך ממצב-צבירה של מוצק למצב-צבירה של נוזל.
נשמע לי מופרך לגמרי.
דג גדול בא וגנב את קוביות הקרח שלי…..
זה הפועל הנכון
לא נכון, כלומר - חצי נכון.
בהתחלה אריק חושב שדג גנב את קוביות הקרח שלו (בגלל המים החשודים שנשארו בקופסה), אבל אחרי שבנץ מסביר לו שקוביות קרח נמסות, הוא מבין מה קרה באמת: "דג המיס את קוביות הקרח שלי! וכשאני אתפוס אותו, אני אקרקף לו את כל הסנפירים!". אין איזכור לגדלו של הדג.
יש לי את המערכון
אני לא בטוח שבאמת רצית לבדוק מה היה שם-התואר של הדג:
"דג המיס את קוביות הקרח. דג גועלי התגנב והמיס ת'קוביות שלי. ושכאני אשים עליו יד, אני אפרק לו את כל הסנפירים."
לשלוח לך את זה? (אפשר להקרין בקון הבא :-) )
נטפוק
המכשפה דווקא בהחלט נמסה, לפי ההגדרות שהביא עידניד. היא לא הופכת ממוצק לנוזל, כי אם מתמוססת לתוך הנוזל.
ואני חולקת עליך;
העובדה שזה פועל בעברית לא אומרת שזו לא שגיאה להשתמש בו בהקשר של קרח. זה כמו שאפשר להגיד "גילחתי שיער בשעווה", אבל זה מוציא אותך די מפגר, כי לא גילחת את השיער, אלא מרטת אותו.
that said, באמת שלא היה לי שמץ. תודה עידניד על ההסבר ותיקון הטעות.
נטפוק
מרטת את השיער בשעווה? את לא תולשת אותו?
לא אני. אני מתנדנדת בין גילוח
לבין העיקצוצים של מכונה. אבל סתם מתוך עניין, מה ההבדל האמיתי בין לתלוש ובין למרוט?
ההבדל היחיד שאני רואה, שהוא די זניח ובכל מקרה מצביע על כך שאם קיים הבדל, הלוא שמריטה זו הצורה הנכונה יותר לתיאור הפעולה הספציפית בכל מקרה, היא שתלישה היא אקראית משהו (תלישת דף מתוך מחברת למשל) בעוד מריטה היא נקודתית, ספציפית ויסודית יותר (במקרה הספציפי הזה – מן השורש). כמו מריטת גבות למשל.
(האם אני באמת נכנסת לדיון הזה?)
(כנראה שכן)
אינטואטיבית נראה לי שאת טועה, קשה לי להסביר למה (מה שהופך את מה שאני אומרת למשכנע הרבה פחות, כמובן). אבל גם לשיטתך – כשאת מסדרת גבות, את מורידה שערה שערה. כשאת מנקה את הרגליים, את תולשת את כולן במכה (לפחות בשאיפה).
אני לא, מסתבר.
לא יודעת מאיפה הגיעה לך התחושה האינטואיטיבית, אך מבדיקה במילון עולה כי:
מריטה
(נ') סילוק, הרחקה, הוצאה, קטיפה, תלישה, קריעה; הוצאת שערות; הרגזה, הוצאת אדם משלוותו.
בעוד ש:
תלישה
(נ') מריטה, הרחקה, ניתוק, קריעה, הפרדה, עקירה, הוצאה מהקרקע, שירוש.
שימי לב לספציפיות הנפלאה של "הוצאת שערות", שמצויה אך ורק בהגדרה של "מריטה".
לא הייתי מייחס להתייחסות הזאת חשיבות רבה,
בעיקר מכיוון שגם נוצות מורטים, וההתעלמות של המילון מהכנת העוף לשבת די מפליאה.
אני לא חושב.
מתכת מותכת (או ניתכת?). קרח – נמס. "התכה" היא אולי המונח הטכני, אבל במקרה של הקרחונים, גם "המסה" תופס.
רוביק רוזנטל, לטיפולך.
slither נראה משעשע
אה, סליחה, התכוונתי מזעזע. נו טוב, אולי גם משעשע.
הטריילר כתמיד עדיין לא עובד אצלי, אבל האתר נראה מבטיח. כשעוברים מחלק מסויים באתר לאחר התולעים המוזרות חוצות את המסך במה שמזכיר לי את השומר מסך עם הדגים שהי'ה לנו פעם.
שלא לדבר על זה שברור שהתולעים הן קרובות של התולעת מהקוסם בארץ עוץ.
אני תוהה אם הסרט יגיע לבתי הקולנוע כאן. מצד אחד, מדובר בסרט אימה, ואלה מגיעים לפה בדר"כ. מצד שני, הוא די נכשל בקופות.
סרטי אימה בד''כ *לא* מגיעים לארץ.
מה שמגיע הוא קמצוץ ממספר הסרטים שיוצאים בארה"ב. מבין כל סרטי האימה שיצאו מתחילת השנה, והצליחו, קיבלנו רק את 'הוסטל'. ובהתחשב בזה ש'Slither' די נכשל, נראה לי שסביר יותר שהוא יהיה אחד מאלה שלא יגיעו.
וואלה
משום מה זה הרגיש לי כאילו הגיעו אלינו הרבה יותר. אולי בגלל שהאחרונים שאני זוכרת שהגיעו הם 'הוסטל' ו'המסור', שהותירו חותם מסויים.
זה והסרט האחרון שאחי הביא הביתה, 'החשיכה'.
אם מותר להציע -
מזעשע?
יצאו מהדו''ח
עד שהמשפחה תפריד ביננו, 15 שבועות, 60M$
מינכן, 14 שבועות, 47M$
The Ringer, 14 שבועות, 35M$
מטדור, 12 שבועות (+ 1 טרום בכורה), 12M$
האביר והנסיכה, 11 שבועות, 14M$
הפינה המזרח תיכונית:
גן עדן עכשיו, 21 שבועות, 1.5M$
Sarah Silverman: Jesus is Magic, 19 שבועות, 1.3M$ (נו, פרגנו לה. היא יהודיה.)
ישו הוא קסם?
ואני לתומי חשבתי שהוא רק צד ערפדים…
לא להינמס ולא לימוס.
להתמסמס דווקא כן, אבל אני לא חושבת שהוא אומר אותו דבר.
(אין לי מושג מה כן אומרים, למרות זאת. חשבתי לי לתומי עד היום שזה 'לימס', אבל הוורד מסמן את זה כלא נכון בכלל.)
וורד, שמורד...
גם המילה "מיקרוסופט" נחשבה מילה לא נכונה עד שהם קלטו את זה (רק לאחרונה)…
'מיקרוסופט' זה שם של חברה, לא מילה.
(אין באמור לעיל להצהיר משהו על סמכותו של הוורד בקביעת נכונותן של מילים).
זה היה יכול להיות נכון...
אלמלא הוורד כן כולל שמות במילון שלו…
לא את כל השמות.
ושוב אבן שושן:
להימס, אבל אפשר גם להתמוסס.
ושוב אבן שושן:
תודה! חשבתי שזה או "להימס" או "לימס". סוף סוף תשובה מוסמכת…
נשמע מאוד דומה לshawn of the dead (אגב, המלצה חמה לכל מי שיש לו חוש הומור שנע על הגבול בין אנין לטיפשי, ובקשה לקון הבא, אולי?). רק ששם יש קצת יותר צחוקים מהגעלות. טוב, הרבה יותר.
בכל מקרה, "גליצ'ה" (התרגום הזה מצחיק אותי כרגע, ואני אפילו לא יודע למה) נראה כדבר-מה מבטיח למדי. ואם אני ארצה לראות אותו למרות הכל, הרי סביר להניח שהוא יגיע לאוזן השלישית, נכון?
למה להסתבך?
פשוט אימרי "הקרחונים נמסים"
אני מתנצל מראש, ראשית כי עדיין לא בדקתי בעצמי שזה נכון (זה מתוך פרסום ב-Ynet), שנית כי מדובר בפרסומת לחברה מסחרית, ושלישית בשם ברגר קינג על הסרט הראשון ברשימה. אבל בכל זאת, זה נראה כמו מבצע מבריק שמתאים בול לאנשים פה:
לכבוד פסח ברגר קינג מציעה את אחד מסרטי ה- DVD העדכניים לילדים ווופר מתנה ב-24.90 שקל. בין הסרטים: אינויאשה 3, וואלאס וגרומייט וסיפורי נרניה.
הו, לא. ממש לא.
ברגר קינג מציעה את הדיוידי של תוכנית ביביסי של נרניה, את שלושת הסרטים הקצרים של וואלס וגרומיט ודיוידי של כמה מפרקי אינויאשה.
זאת רמאות מכוונת ומטופשת במיוחד. מצד שני, הדיסק של שלושת הקצרים של וואלאס וגרומיט הוא חובה בכל בית. קל למצוא אותו מאוד בזול (בטאוור רקורדס מוכרים אותו ב-33 ש"ח), אבל אם אפשר לקנות אותו עוד יותר בזול ולקבל גם וופר, אז למה לא.
בגלל הוופר
דווקא לוופר עוד נשאר קורטוב טעם בשרי.
בביג-מק אני מזהה עשרות טעמי לוואי לפני שבלוטות החך לוחשות לי "בשר!". ואני בכלל איש של שניצל.
עדכון ועוד אחד
אתמול חלפתי ב'ברגר קינג', ולמרות העצבים על הרמאות, לא התאפקתי וקניתי את שלישיית הקצרים של וואלס וגרומיט. התוצאות:
1) יש לי תלוש של וופר בחינם. כן, הם נותנים תלוש, לא וופר ממש – ולכן אתה יכול לקנות את הסרט ולהעניק את התלוש לחבריך הקרניבורים בהבעת גועל.
2) הבן שלי ביקש הבוקר לאכול קרקר עם גבינה.
(עכשיו מאיפה תשיג ווינדזלידייל?)
היה בטיב-טעם, בזמנו. יתכן שהם עדיין מייבאים.
פיכסה מצידם
והאמת, גם פיכסה מצידי – ותודה על התיקון.
פיכסה מצידם. בהחלט.
רק תאר לעצמך את התרוממות הרוח כשראיתי את המבצע, ואת מפח הנפש העצום כשגיליתי מה הם באמת מוכרים שם.
תביעה יצוגית על מפח נפש, רבותיי?
ממש OFF אבל
לא ידעתי איפה לכתוב את זה.
בצער רב וביגון כבד אני מכריז(באיחור מה), למי שעוד לא יודע ובאמת איכפת לו, על מותו בטרם עת (או שלא) של קונוע רב חן בעפולה, בכל מקרה זה מאוד ינחם אותי אם תורידו את העיר מרשימת הערים בלוח בתי הקולנוע קשה לי לראות את זה כל פעם מחדש..
תודה מראש, בוב.
ממש OFF אבל
לפני כמה זמן הוא נפטר?
שלושה חודשים, כמדומני
אז זה כנראה אומר, שבאמת
עיתוי זה דבר חשוב.
ראיתי אתמול, באדיבות לב-דיזינגוף, את "מחבואים", הסרט החדש של מיכאל האנקה עם דניאל אוטיי.
יכול להיות שאני צריך להחכות עם ההודעה הזאת עד שתעלה הביקורת (אם יש אחת בתכנון), אז רק אגיד דבר אחד קטן: ראיתי 3 סרטים של האנקה, את "משחקי שעשוע" ששנאתי שנאת מוות. את "שעת הזאב" (בעקבות המלצותיו של דן ברזל) שחיבבתי מאוד כסרט אימה אווירתי, וקצת פחות כסרט פילוסופי מטריד. ועכשיו ראיתי את "מחבואים", ואלוהים, איזה פחד של סרט. כבר הרבה זמן לא קרה שסרט הצליח להפחיד אותי כל כך, ולערער אותי. כלומר, הוא לא סרט מדהים במיוחד, ויש בו כמה מהאלמנטים שלא אהבתי מהסרטים האחרים שלו. אבל איזה פחד! אלוהים ישמור, אבל כדאי שלא אנמק. סננ"לים אתם יודעים. סרט נפלא, והטוב ביותר של האנקה שראיתי.
ודעה הפוכה לחלוטין
מזמן לא יצאתי אדישה כל כך מסרט קולנוע, דבר שדי הפתיע אותי, משום שהסרט עוסק בנושאים כבדי משקל, כמו שנאת זרים, אשמה אישית וקולקטיבית וכולי. מפחיד? אולי מה שמפחיד הוא, שבמקום לטלטל אותי ולגרום לי לחשוב, יצאתי ממנו כאילו כלום. לא הצלחתי לחוש שום תחושת הזדהות עם הדמויות בסרט, אם כי לפחות, התייחסתי אליהם בצורה דמוקרטית נאורה: לא היה אכפת לי מהם באופן שווה. הרגש היחיד שהסרט עורר בי היא יומרנות מפוספסת.
אל המסר שבסופו של דבר אני קיבלתי מהסרט, אני לא ממש יודעת איך להתייחס. אין לי מושג אם זו דעתו (המפתיעה) של הבמאי, או תוצאה של של המיסמוס, הפיספוס והקהות הכללית, שהתנקזה אצלי במקרה לכדי אמירה מסויימת שלא היתה מכוונת למעשה.
השנה עכשיו היא 2017
וחוץ מהמשפט על הממשלות שום דבר ממה שנאמר בפסקת הפתיחה לא התרחש.