את לונג ג'ון עקצו הרבה 'תושים
(לא, זה לא קשור. היא הכריחה
אותי להוסיף את זה).
במשך רוב השנה, חגי ישראל
וחגי הגויים החשובים די
תואמים זה לזה. כשהם מקשטים עצים ומחכים למתנות מסנטה-קלאוס, אנחנו מדליקים נרות ומחכים לדמי חנוכה מסבתא. כשהם מחפשים ביצים, אנחנו מחפשים את האפיקומן. רק באזור אחד של השנה אין התאמה: בחודש תשרי, הידוע יותר כ"ספט-אוקט", כשהם חוזרים ללימודים, מבועסים עם איזה "לייבור דיי" קטן – לנו יש ים של חגים גדולים וחשובים, פגישות עם המשפחה, ימי חופש מהבית-ספר, גפילטע-פיש, צום קל ונעים וכו'. מצב הקולנוע הוא בהתאם. בעוד שקולנועי ארה"ב ריקים מסרטים מעניינים ומאנשים, אצלנו קורה בדיוק להיפך: הצפה. תגידו, למשל: בתקופה שבה סרטים ישראליים חדשים הם מצרך נדיר למדי, האם זה באמת חכם להוציא שנייים כאלה ('Made in Israel' ו'ג'ירפות') סימולטנית, בדיוק באותו שבוע? ועוד במקביל ל'A.I.' של שפילברג ו'כלבים נגד חתולים', כש'מולין רוז' עדיין טרי-טרי מהקופסה?
מה שאמריקה צריכה עכשיו זה סוכות – איזה חג טוב וארוך שיהיה תקוע באמצע ספטמבר, להפר את השממה. אבל אין, ואנשים מדוכאים בגלל מזג האויר והחדשות, ושני הסרטים היחידים שהעזו לצאת השבוע (אחרי שהאחרים נדחו בגלל מאורעות השבוע שעבר) לא הצליחו אפילו להכנס אל עשרת הגדולים, ובכלל, אנשים מעדיפים עדיין לשבת בבית ולצפות להתקפה על אפגניסטן ב-CNN או בספיישל הסלבריטאים למען הניצולים. התוצאה של כל זה היא סוף השבוע החלש ביותר של השנה בקופות קולנועי ארה"ב. כל עשרת הסרטים הראשונים ברשימה הכניסו ביחד פחות מ-35 מיליון דולר – פחות מהכנסות שבוע אחד של אחד משוברי הקופות של הקיץ, שלא היו לפני כל כך הרבה זמן (אבל נכון זה נראה כמו נצח?).
המחסור בתחרות הביא לירידות מתונות בהכנסות של סרטי השבוע שעבר – התמוטטויות של 50% לא היו השבוע. קיאנו ריבס ממשיך להיות חכם על חלשים: 'Hardball', סרט הבייסבול לילדים שלו, גלש בעדינות מהכנסות של 9 וחצי מיליון דולר בשבוע שעבר ל-8.2 מיליון השבוע, וזה הספיק לו כדי לשמור על המקום הראשון, בעוד שבתקופות אחרות בשנה סכום כזה היה מביא אותו למקום החמישי במקרה הטוב. 'האחרים', סרט האימה עם ניקול קידמן שכמעט ולא זז גם בשבועות נורמליים, שיפר למעשה את הביצועים שלו מהשבוע שעבר, ועלה, בשבוע השביעי(!) שלו ברשימה, מהמקום הרביעי לשני, כשהוא מביא את הכנסותיו עד כה למעל ל-80 מיליון.
יתר הרשימה מורכבת ממספרים כל כך קטנים (2-4 מיליון), וההפרשים בינהם כל כך מיקרוסקופיים, שלספר מי ירד ומי עלה תהיה קטנוניות. אבל מכיוון שאנחנו אנשים קטנוניים, נציין רק ש'שעת שיא 2' מנצל כמו שצריך את עובדת היותו שובר הקופות האחרון של הקיץ: רוב סרטי-הענק האלה ('פארק היורה 3', 'טומב ריידר' וכו') נשארו בזכרון בדיוק שבוע, עד שהגיע סרט-הענק הבא והשכיח אותם. ורק את 'שעת שיא 2' לא היה מי שיפיל, ובשבוע השמיני שלו הוא עדיין בתמונה (עולה למקום הרביעי), ומרוויח את הכמה גרושים שלו, מה שעוזר לו להפוך לסרט היחיד שמתקרב לרמת ההכנסות של 'שרק'. ('שעת שיא 216 :'2 מיליון הכנסות עד כה. 'שרק': 265 מיליון).
מי שהיה אמור להיות הסרט הגדול של השבוע הוא 'Glitter', סרטה הכמעט-אוטוביוגרפי של מריה קארי. קוראינו הצעירים אולי לא זוכרים זאת, אבל עד לפני כמה שנים, לפני המצאת הג'ניפר לופז, אנשים נאלצו להשתמש במוצר שנקרא מריה קארי לסיפוק צרכי "שירי קיטש גרועים מבוצעים על ידי בחורה יפה במיוחד" שלהם. אבל היום רק להיות זמרת זה לא מספיק. היום הכל מולטימדיה. הגברת ג'יי-לו למשל, אם כבר הזכרנו אותה, התחילה בלהיות יפה, המשיכה בתור שחקנית ורק אחר כך התפנתה גם לזמרה. כדי לשמור על הקריירה הגוועת שלה, מריה קארי ניסתה לפצוח גם היא בקריירה נוספת, בתור שחקנית, בסיפור סינדרלה על בחורה ענייה (כמובן) שפורצת את דרכה אל עולם הזמר והזוהר (כמובן). רק מה, מסתבר שהמריה על כל אוקטבותיה לא יודעת לשחק באופן טוטאלי. לפי הביקורות, מריה היא הזוכה הודאית בפרס ה'ראזי' לשחקנית הגרועה של השנה, ואפילו מתחרה כאן באופן רציני עם אליזבת' ברקלי מ'נערות שעשועים' על תואר השחקנית הגרועה של כל הזמנים. גם התסריט זוכה לבוז, או ליתר דיוק, לצחוקים רמים (וזאת לא קומדיה). עם או בלי קשר לביקורות הנוראיות, הקהל פשוט לא בא, והסרט לא הצליח להכנס אפילו אל עשרת הראשונים, בדיוק בשבוע שבו האתגר הזה היה קטן מתמיד. למריה קארי יש עכשיו סיבה טובה להתמוטטות עצבים נוספת.
הסרט החדש הנוסף השבוע היה 'מגידו', המשך ל'The Omega Code', סרט שלפני שנתיים היה הפתעה: הוא הגיע להישגים מכובדים-יחסית (הכנסות של מעל 10 מיליון דולר) בלי שום פרסום בדרכים המקובלות – שום שלטי חוצות, אף פרסומת בטלויזיה. הסרט , שהופק על ידי חברת הפקות טלויזיה נוצריות, לא ניסה להסתיר את המסר הדתי-נוצרי הבוטה שלו, וכיאה וכיאות, פורסם רק בעלונים שחולקו בכנסיות. וזה עבד. בסרט ההמשך הושקע יותר כסף, ולפי הטריילרים, אפשר בהחלט לטעות ולחשוב שהוא סרט אקשן "רגיל". רק מה, שבוע אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, כשכל חברות ההפקה מרחיקות ככל האפשר כל מה שמזכיר אפילו ברמז טרור או פיצוצים, להקרין סרט שעוסק בטרור מוסלמי המוביל למלחמת גוג ומגוג זה… לא ממש פוליטיקלי קורקט. מפיקי הסרט מסרו ש"אחרי התייעצויות ותפילות" הם החליטו להפיץ אותו כמתוכנן, למרות המאורעות, אבל זה לא עשה רושם על בעלי בתי הקולנוע, ורבים מהם פשוט סרבו להקרין את הסרט. הקהל הנוצרי הדתי דוקא מילא באדיקות את האולמות המעטים שכן הקרינו אותו, אבל זה לא הספיק – גם כאן – כדי להכנס אל עשרת הגדולים.
השבוע הבא צפוי להיות הרבה יותר בריא ומעניין, עם שלושה סרטים חדשים המרופדים בכוכבים לא קטנים: הקומדיה 'Zoolander' עם בן סטילר, המותחן 'Don't Say a Word' עם מייקל דגלאס, ו'Hearts of Atlantis' עם אנתוני הופקינס. יהיה טוב – כי גרוע יותר לא יכול להיות.
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
אהרו''כ
אני רוצה להבין- סרט במקום הראשון שירד בפחות מ10% בין שבוע ראשון לשני? הכצעקתה? מה, כבר אין קללת 50% יותר? האם הפיגוע הצליח למחוק, מלבד גם את מגדלי התאומים, גם אחד מעמודי התווך של הקיץ?
לאחר הקמת ועדת חקירה ממלכתית,
התברר כי משרדי החברה לפיקוח על רווחי סרטים (החלר"ס) שכנו במגדלים, אבל גם ככה אין צורך לפקח על הרווחים, כי הם מזעריים.
חוץ מזה, פרוייקט השירותרום הזה הזכיר בצורה שערורייתית (בעיקר בגלל ווילי נלסון) את "לכשכש בכלב". ממש הייתי בטוח שהם יתחילו לשיר את "We Guard the American Border".
לקשקש בכלב
לא תאמין אבל לפני חצי שעה סיימתי לראות בווידאו את לכשכש בכלב לראשונה בחיי (יש לי אותו מוקלט כבר כמה זמן).
רק רציתי לציין שזה סרט ממש לא משהו. ציפיתי ליותר – למעשה, זה לא ממש סרט אלא גיבוב של סצנות שלא מתחברות לשום דבר. ממש מוזר, בהתחשב באיכות השחקנים ובפוטנציאל של הרעיון. נקודת האור היחידה שאפשר למצוא אם מתאמצים היא התגובה החוזרת של דסטין הופמן לבעיות ("אה, זה כלום לעומת…").
לכשכש בכלב
רק להזכירך שהסרט נוצר לפני פרשת מוניקה לווינסקי והדמיון בין הפרשות הוא מקרי בהחלט, אך מעורר תהיות.
ועוף טופיק לחלוטין – מי שרוצה להתקין לינוקס, ב 7/11 תהיה מסיבת התקנה באזור חיפה. פרטים יופיעו באתר המועדון http://linuxclub.il.eu.org/
לכשכש בכלב
המסיבה הזאת תיזכר לדראון עולם כאחד מהאירועים החברתיים המוזרים ביותר בהיסטוריה.
יכול להיות שאני פשוט לא מעורה בברנז'ה הזאת, אבל רק הרעיון שיש דבר כזה העלה חיוך על שפתי.
ואם מדברים על סרטי מוניקה, "צבעי השלטון", סרט סביר, עוסק בעניין דומה, ויש גם את ג'ונטרה מחכה את קלינטון.
לכשכש בכלב
אמנם לא יצירת מופת, אבל סרט חמוד שנהניתי ממנו מאד בצפייה הראשונה, וטיפה פחות באלו שבאו אחריה.
דסטין הופמן מצויין כהרגלו, גם דה-נירו לא רע בכלל, התסריט טוב עד טוב מאד וגם הבימוי לא רע בכלל.
יכול להיות שלא אהבת מכיוון שהגעת לסרט עם ציפיות גבוהות, בעוד שאני ידעתי עליו מעט מאד כשנכנסתי לאולם הקריר.
לכשכש בסרט
אמנם היו לי מעט ציפיות, אבל לא יותר מדי. מצד שני, הסלון בהחלט לא היה קריר.
הבעיה היא שהתסריט ממש דפוק. הרעיון שמאחוריו מצוין (ביום מלחמה באמצאי התקשורת לפני הבחירות כדי להסיח את תשומת הלב של הציבור משערורית מין של הנשיא) אבל הפיתוח פשוט מופרך. בתור התחלה, הסרט מתחיל מהר מדי. תוך 20 שניות (ברצינות)עולה הרעיון לביים סכסוך במדינה רחוקה (אלבניה) שיהווה "ספין תקשורתי" וכמעט מיד זה הופך למלחמה וירטואלית, בלי מתן שהות לסספונד. ההסתרה של התרמית פשוט לא קיימת בסרט, מה שהופך את כל הספינים בסרט למגוחכים למדי (וגם פשטנים מדי – הם מפיקים סרט הוליוודי משעמם). הדמות של דה-נירו (שכבודו במקומו מונח) פשוט לא משכנעת והסצנות שלה די מביכות בעליבותם (בעיקר הסצינה עם ה-CIA). גם מרבית דמויות המשנה תמוהות למדי ולא אמינות, למעט וודי הרלסון בהופעה סבירה למדי ואנה היץ שקישטה היטב את הסרט.
רק הדמות של דסטין הופמן כמפיק האקצנטרי נראתה אמינה.
אתה באמת חושב שהתסריט טוב? לדעתי זה מקרה קלאסי של רעיון מצוין שהצמיח תסריט חלטוריסטי.
חלטורה מוצלחת
אכן היה מדובר למיטב זכרוני בחלטורה של כל המעורבים בסרט הזה, בין סרט לסרט, אבל לדעתי זה סרט ממש מבריק. יאיר רווה טען לא פעם שדווקא בהפקות החלטוריסטיות של מיטב הבמאים ניתן למצוא כמה מיצירותיהם הטובות ביותר, אולי כי הם מוותרים קצת על האגו והאולפנים פחות מתערבים להם.
לגבי חוסר האמינות של הסרט – גם לפוצץ מטוסים במגדלי התאומים היה נראה לא אמין בסרט, אבל עובדה שזה קרה. וגם עלילת "לכשכש בכלב", מה לעשות, קרתה במציאות קצת לאחר עלייתו לאקרנים. כך שאי אמינות זה דבר מאוד יחסי.
אני דווקא מ-א-ד אהבתי את לכשכש
בכלב.
ראיתי אותו פעם אחת בקולנוע, פעם שניה בוידאו עם חברים, ושתיהן היו נפלאות ומהנות מאד.
למעשה, עד לפני כחצי שנה, הייתי משוכנעת שכולם מאד אהבו את הסרט (אבל אז נערך דיון בפורום קולנוע כלשהו והתברר לי שאלה רק אני וחבריי, ככל הנראה).
ה-כוכב של הסרט לדעתי הוא דסטין הופמן אהוב לבי, שעושה תפקיד פשוט מ-ע-ו-ל-ה.
הוא היה מועמד עליו לאוסקר באותה שנה, והפסיד אותו לג'ק ניקולסון (הכי טוב שיש).
בתור מישהי שלא מתלהבת במיוחד מניקולסון, הייתי אומרת שהאוסקר הזה היה סתם מפגן של חנפנות – הוא לא הראה איזה משחק גדול או מיוחד בסרט – תפרו את התפקיד במיוחד בשבילו, וכל מה שנשאר לו זה לשחק ואריציה על אישיותו האמיתית (או לפחות, זה מה שכולם אומרים).
גו גו דסטין!
עינת
מכיוון שאחת מזהויות המשנה שלי
כבר ענתה לך (ענק הברזל), רק אוסיף ואומר שאותי הסרט לא הביך כלל ועיקר, ואני דווקא מן הנבוכים. בנוסף, לא היתה לי בעיה משמעותית לסספנד את האירוע- כשאני נהנה, לא ממש אכפת לי מההגיון…
ביצה ותרנגולת
אני שמח שנהנת ולכן הצלחת לסספנד. אני לא הצלחתי לסספנד ולכן לא נהנתי…
לגבי מה שהאישיות השניה שלך (דג ברזל) כתבה בזמן שחשבת שאתה ישן – אין ספק ש"חלטורה" יכולה לאפשר איזה חידוש או ביטוי מקורי מעצם האלתור אבל במקרה הזה אני נשארתי עם טעם רע (מפתיע שזה באמת חלטורה!). לגבי אי האמינות – זה בהחלט יחסי. למשל, הדוגמא שלך קצת מצחיקה אותי כי היא היתה נראית לי מה זה אמינה וסבירה בסרט הוליוודי. בכל מקרה, השורה התחתונה היא שאני לפחות ממש לא הצלחתי לסספנד את זה שארבע ליצנים מצליחים להרים ספין שקרי כזה ענק (אוגדה דמיונית וכו'). בעסה לי.
לא, לא, לא
לא מנסה להשתחל למעגל החברתי שלך.
ואני מצטער עם הערתי הערה כללית בצמידות, דווקא, להערה שלך.
פשוט, 'פייט קלאב' הוקרן בבוחצלגיחצן.קון (מפגש עין-הדג) ונצפה ע"י לפחות 30 מהמגיבים הקבועים. התוצאה הייתה המון התייחסויות לסרט בהמון מקומות, למרות ש*עדיין* אין כתבה על הסרט הזה (דן ברזל, אייכה?). זו גם הסיבה לטענה שלי ש'ראינו אותו ביחד'.
זהו.
אני כאן!
סלי-חה???
אתה מוכן לפרט?
זו פעם ראשונה שאני שומעת דיעה שלילית כל כך על הסרט הזה, שהוא אחד מפלאי הקולנוע המודרני.
סרט גאוני, שנון, אכזרי, נפלא, ומשוחק בצורה נהדרת.
ועם מסר. כן, כזה אמיתי, לא מזויף, לא טחון, לא דידקטי. מסר מרתק.
ואפילו תרגום טוב לעברית!
אני יכולה. הסרט *גרוע*.
השתעממתי בו קשות, ואני לא זוכרת למה בכלל נשארתי עד הסוף. אין בו אף דמות אחת שעוררה בי הזדהות ואף רגע שעניין. באמת "גיבוב סצינות". בערך כל מי שדיברתי איתו על הסרט עד עכשיו הסכים איתי שכואב הלב על החמצה של כזה רעיון משעשע ושחקנים טובים.
אני לא חושבת שאני מסוגלת לדון פה על הסרט בפירוט רב יותר מזה, כי ראיתי אותו ממש מזמן. סתם רציתי לחלוק.
את מוזמנת להקרנה פרטית.
הפופקורן עלי :)
את מבטיחה לא לשלוח ידיים בחושך?
הקרנה פרטית זה נהדר, אבל מה דעתך לשים סרט ש*לא* גורם לי להתפתל על המושב ולמרוט את השיער?
ואני מביעה בזאת תמיכה מלאה בתיאור של צל-אפור למטה. זה בערך מה שרציתי להגיד על הסרט ולא זכרתי מספיק טוב.
ארג. הרעיון היה לנסות ולשכנע
אותך שלא אהבת את הסרט פעם, אבל אם תראי אותו שוב – בתנאים נורמליים – יהיה יותר טוב.
מצד שני, אולי עדיף שלא. אני אוהבת את הכורסאות שלי שלמות :)
מזל טוב על האי-מייל
מה גרם לצעד הדרסטי?
איך ידעתי שדווקא אתה תגיד את זה?
האמת, התלבטתי במשך חודשים אם לשים כאן את האימייל ה"אמיתי" שלי, מה שאני לא עושה בפורומים בדרך כלל, אבל פה אני כבר ממילא מכירה את האוכלוסיה. בסוף החלטתי שאני מעדיפה שחבריי מהחיים האמיתיים שנכנסים לעין הדג לא יזהו אותי ויגיבו לדבריי בכל מיני תגובות מביכות כמו שהם נהנים לעשות. אז הנה, כתובת חדשה ונוצצת.
אבן נגולה מעל לבי
אני לא מסכים!
הסרט טוב מאוד (רחוק מ'מצוין', כי יש בו קצת חוסר ברגש). ראיתי אותו ביום כיפור, אחרי שסנטיפי אמרה שאני חייב להשלים חוסרים בעקבות הצפייה ב'סטייט פינת מיין'. ונהניתי מאוד, למרות החובבניות של ההפקה והתסריט. זו הייתה תחושת המציצנות הארורה, ל 'איך הדברים נעשים האמת'. ואני, כמציצן ידוע, נהניתי. ועוד דחפו לי את קירסטן דאנסט שבכלל לא ידעתי שהיא בסרט הזה, ודי נמסתי.
לא, לא גאוני. אבל בהחלט טוב.
מזל"ט לנו!
אהשעו''כ
(אני השלושה עשר וכו' – אם אני לא טועה)
לפני שעה שמעתי בגל"צ (לא יודעת מי – לא באמת הקשבתי) שאמרו לתושבי ניו יורק לצאת לראות סרטים "ראית סרט, ניצחת במלחמה" (ציטוט מדוייק!).
ופה זה שוב המקום לפרסומת עצמית
הלינק לכתבה בנענע, לטובת אלו שלא קוראים תגובות ליומיות (מצד שני – כמה כבר קוראים את הדו"חקו?): כתבה מספר 508
ופה זה שוב המקום לפרסומת עצמית
מוזר, הכתבה בנענע נראית באופן מפתיע דומה מאוד לדיון שהיה בעין הדג על גיקים…
לונג ג'ון, השאירי את מלאכת הלינקוק בידי המקצוענים… :)
והלינק המדובר...
לכתבה בנענע:
http://magazine.nana.co.il/thestory.asp?storyid=2304
אוי, אוי, אוי
זה בגלל שהתעצלתי להכנס לנענע, ואמרתי לעצמי "נו, אז ניגש להודעה של ספל-חמאה ונעתיק משם את הלינק". בסוף יצא שהעתקתי את הלינק ששפן-הלוח נתן… פאדיחה.
אומגה קוד
מישהו ראה את הסרט הנ"ל ויכול לספר אם הוא שווה צפיה, או שהוא המקבילה הנוצרית של אמנון יצחק?
אומגה קוד
"קוד אומגה", כפי שהמפיצים בארץ קראו לו, בעוד מסכי הפתיחה של הסרט ציינו את שם הסרט כ-"צפן אומגה".
סרט מעניין במידה. מתאמר את השימוש בנבואות החמיצר של התנ"ך בנסיון לשפר את העולם, או להשתלט עליו (יש מספר קבוצות בעלי ענין). השאלה השלי עלתה לפחות, היא שאם מישהו היה מעוניין שנמצא את הנבואות הללו שחבויות בתנ"ך הוא היה יותר מדוייק. משהו כמו – "מירוץ רביעי, סוס עם רוכב ירוק", במקום "שני המגדלים יפלו לקראת המלחמה הגדולה" (או כל דבר מעורפל בסגנון).
הסספונד קשה, המשחק מחורבן, אבל הסרט עדיין מעורר מחשבה.
וחוצמקה, אני אוהב סרטים על ישראל. מה לעשות.
תחיית המתים
מה דעתכם על תחייתו של מייקל ג'קסון, בסרט הקולנוע שמשודר שוב ושב בMTV: המומיה 3.
תחיית המתים
אחרי כמה הבזקים ספורים של הפנים מכוסי עשר שכבות האיפור שלו בקליפ, בוא נגיד שאפשר להבין למה הוא עם כובע שמכסה חצי פרצוף, ורוב הקליפ נמצא בחשכה (כנראה שקליפים בחוץ, באור יום, הוא לא יעשה יותר. אלא אם כן הוא ילבש מסכת סקי).
קליפ?
יש שם ממש *מוזיקה* באיזשהו שלב?
קליפ?
אם אני לא טועה, היו כמה אקורדים בלתי מזוהים, סה"כ זה נשמע כמו שילוב של שירים ישנים שלו, לפחות הסגנון, אבל הרבה פחות קליט.
אני לא יודע אם ממש מוזיקה,
אבל אני הייתי בטוח שבאיזשהו שלב באמצע הקליפ פתאום תופיע כתובית של 'פרינגלס'
רבדים
יצירת קולנוע מושלמת שמאגדת בתוכה את כל הז'אנרים האפשריים,ומשחק מעולה:
אימה-מספיק מבט אחד בפניו של ג'קס כדי לגרום לכל ילד תמים לפרוץ בצרחות,ולקרוא לאימא.
קומדיה-מספיק מבט אחד בפניו של ג'קס, כדי לגרום לכל מבוגר תמים לפרוץ בצחוק ולקרוא לאימא, שתבוא לראות.
מתח-האם ג'קס יזכה בבחורה או לא,המתח בשיאו!
מדע בדיוני-איך בחורה כזאת יכולה בכלל להסתכל על אדם שגוון עורו, משווה לדאטה לוק של דנזל וושינגטון.
משחק-מרלון ברנדו.באמת שיחק אותה עם מיליון דולר ל20 שניות.
ועכשיו באמת:
גם מבחינה מוסיקלית,וגם מבחינה ויזואלית הקליפ הוא שעמום מוחלט.למזלנו כבר עכשיו משדרים גרסאות מקוצרות שלו.הדבר היחיד ששווה בשבילו לצפות בנחירון הזה הוא לראות כמה באמת שמן ,נהיה מרלון ברנדו.
מרלון ברנדו?
איפה?
אמממ...
מצד אחד הוא באמת מופיע רק כמה שניות.
מצד שני הוא לא בדיוק קטן ומהיר…
ראיתי את הזוועה רק פעם אחת,אם אני לא טועה הוא משחק(הפתעה!) את הבוס הגדול של הפושעים,או משהו בסגנון.
דוחק''ו יפאן
ובינתיים, בארץ השמש העולה:
"Spirited Away" (ראו דוחק"ו קודם וכתבת "מה יהיה" בנושא) סגר בסוף השבוע הנוכחי עשרה שבועות בראש שוברי הקופות בארץ הסושי. לרשימת הסרטים שניסו להוריד אותו מראש הרשימה ונכשלו, מתווסף השבוע "פיינל פנטסי", שדווקא התחיל לא רע בשבוע שעבר במקום השני, אך התדרדר למקום החמישי השבוע (מי שהחליף אותו במקום השני הוא "שעת שיא 2").
ומדוע אני מספר לכם את כל זאת?
מפני (וכאן מגיע החלק של הקידום העצמי), שפתחתי אתר מעריצים לבמאי Spirited Away שאת השם שלו הזכרתי פה כל כך הרבה פעמים כאן, אז אני לא מתכוון לעשות את זה עוד פעם…
הכתובת היא:
http://www.geocities.com/trvlfd/
פשוט לא היה לו עוד אתר מעריצים בעברית, אז החלטתי שצריך אחד.
רגע אחד.
הסרטים של השבוע יופצו בארץ ביום חמישי? ה27? כי זה יום, איך אני אגיד… מיוחד.
רגע אחד.
זה מוצאי יום … מיוחד.
ואיזו דרך נפלאה לשבור צום!
מה מוצאי?
יום ההולדת שלי נמשך כל היום!
יום שני הגדול
העניין הוא שהטרום בכורה של "סיפורו של ברנש אבירי" יוצא ביום ג'+ד'.
A.I , והלהיט "כלבים VS חתולים" יוצאים ביום שני, אני חושב. (באמת. אני ממש לא בטוח בנוגע לכך)
יום חמישי הקרוב (ע"ע יום כיפור) יוקדש בהצגה אחת (22:00) לאלו שחייבים לראות סרטים בדיוק שה"חג" מסתיים.
אין בכורות. בשביל זה יש את פסח.
אני חושב
הרגת אותי !
הקטע עם "המוצר" מאריה קארי – גמרת אותי מצחוק. גדול !
הייתי חייב לומר.
שלום! באתי לבקר
אני חדשה באתר ורציתי לדעת מה זה בכלל דו"חקו ומי זה סמאח שכולם מדברים עליו, למה כל ההודעות מתחילות באהרו"כ ומה זה שמוחצלגיחצן הזה??
סתם, לא.
בסך הכל לא הייתי כאן שלושה שבועות. או 21 ימים. או 504 שעות. או 30240 דקות. או 30240X60 שניות. אבל מי סופר? ומי בכלל שם לב שלא הייתי כאן? לא נראה לי שחסרתי למישהו.
אבל הסיפור העצוב, למקרה שמישהו שאל את עצמו, הוא שביום בהיר אחד ההארד דיסק שלי החליט לקרוס בלי שום סיבה והמחשב הפסיק לעבוד. כל מה שהיה עליו כמובן הלך, וכל משאלה שלי לראות את היומית החדשה (או הסקר, או הכתבות) באתר נעלמה. כמו שנגמלים ממשהו במכה אחת, ככה זה היה בשבילי – וכבר דמיינתי איך האתר יהיה מעוצב לגמרי אחרת וכל המשתמשים ישתנו וכל הכתבות יהיו כאלה שאני לא מכירה, כשאחזור. רק התחזית האחרונה היתה אחרונה, אבל זה מספיק בשביל להפחיד אותי. (מה זה הצבע הכחול הזה? שום דבר לא מסומן כאן!)
תוסיפו על זה את העובדה שאני לא זוכרת את הססמא שלי להתאמה האישית וגם לא את הססמא של האי-מייל (כך שאני לא יכולה לקבל אותה בדואר), ואת העובדה המצערת שאני מרגישה ממש ממש רע (לא הלכתי לביצוהר היום, ובמילא התבטלו לי כל השיעורים אז לא הרווחתי כלום) – בקיצור, אני על סף ייאוש.
הדבר היחיד שעשיתי כשנכנסתי עכשיו הוא לקרוא את הדו"חקו הזה, ולהצביע בסקר.
אופס, כתבתי קצת יותר מדי? טוב, לא הייתי שלושה שבועות, אני צריכה להשלים. לילה טוב.
שלום! באתי לבקר
באמת שמתי לב שלא היית פה הרבה זמן (את, וביג ליבובסקי לשעבר, ונדמה לי עוד כמה). חשבתי שאולי זה בגלל הבי"ס (שזה אגב, ממש לא תירוץ).
בקשר להתאמה האישית, אולי לונגפיש יוכלו לעשות לך פרוטקציות ולהגיד לך את הסיסמא שלך, או לשנות אותה, כדי שתוכלי להכנס.
בקשר לאימייל – חבל.
ואגב, אם היית מתעכבת עוד קצת אולי העיצוב של האתר באמת היה משתנה. השמועות אומרות שיהיה כאן מהפך (הברזל?) בחודש הבא. מענין מה זה אומר… שהרקע יהיה אדום?
שינויי העיצוב לא יהיו דרסטיים
רק כמה תיקונים קטנים – במידת האפשר – כדי להפוך את האתר ללא-מאיים גם לנכנסים בפעם הראשונה.
מה בעיצוב מאיים?
אני מצאתי אותו נהדר בפעם הראשונה שנכנסתי לפה.
תרגיל ב''מה מאיים'':
תחשוב לרגע שאתה נכנס לאתר בפעם הראשונה. תנסה לראות אותו מעיניו של גולש חדש לגמרי, שאין לו מושג מה אומר כל דבר.
מילא תפריט הניווט ("מה יש", "מה היה" וכו'), היומית, או הסיפורים בעמוד הראשי (וזה מילא גדול מאד כי לא כולם שמים לב לכפתור "סיפורים קודמים") – המשתמש החדש יראה מצד ימין גיבוב של כל מיני צורות ולינקים – בכל מיני גדלים ובכל מיני צבעים – בעלי שמות שלא אומרים לו כלום, וגרוע מזה – לא מסבירים לו איך משתמשים בדבר המוזר הזה שנקרא "עין הדג". מה גם שהסידור שלהם (מה עליון ומה תחתון יותר) אינו אידיאלי.
ולערמת הקישורים הזו נצטרך למצוא פתרון יעיל אך אלגנטי.
גיבוב?
מה גיבוב בזה? אולי זה אני אבל זה ממש לא נראה לי
משהו מסובך או מאיים. כל מי שיודע לקרוא יכול תוך
שתי דקות להבין בדיוק מה כל דבר כאן, בייחוד
לאחר שהוספת את קובץ שאלות נפיצות.
הדבר היחיד שאולי רצוי לשנות הוא להגדיל או
לעשות יותר בולט את קובץ שאלות נפיצות. זהו!
לפי דעתי העינדקס צריך להיות
במיקום יותר בולט, או יותר גדול, אפילו לזכות במעמד של "מה היה" או "מה יש" – כי זו אחת הפונקציות החשובות באתר, והחיפוש במנוע עצמו תלוי כתיב (אני יכולה לחשוב על 4 דרכים לכתוב לונה פאפה). מה גם שהרבה פעמים בן אדם לא יודע מה הוא רוצה למצוא, ומעדיף להתפתות לכתבות בשטח.
וכמובן
גם את המילון צריך להבליט…
לטובת הגולשים החדשים
אולי תפתחו מעין לומדה לגלישה בעין הדג? כזו שתלווה אותו בכל שלב נחוץ בגלישה. קודם היא תיקח אותו לשאלות נפיצות, אח"כ תראה לו איך משוטטים באתר, איפה יש איזה כתבות, איך מוסיפים תגובה, איך מחפשים תגובה מסוימת, וכמובן איך מגיעים למילון. זה יכול להיות להיט!
אם זה אומר שתעגלו פינות-
אל. בבקשה, אל.
תודה תודה,
נחמד לדעת שמישהו כן שם לב. (:
בקשר לעיצוב – אני לא חושבת שהוא היה מאיים בפעם הראשונה כשנכנסתי לאתר, למעשה הדבר הראשון שעשיתי אי פעם באתר הוא להצביע בסקר כי זה הכי בולט ופשוט – אבל עכשיו כשנכנסתי לאחר גמילה של שלושה שבועות כן היו המון דברים באתר שנראו לי מאיימים פתאום. ושוב, הדבר הראשון שעשיתי היה להצביע בסקר. לניקיטה, ד"א.
שלום! באתי לבקר
ברוכה החוזרת לאתר. בטח אין לך מושג מי אני, אבל בהעדרותך הספקתי להשלים הודעות רבות בכיכובך, ואכן תהיתי מה עלה בגורלך.
נראה לי שההודעה האחרונה שלך היתה בקשר לפסיכומטרי, ובגלל שאחריו הפסקת לכתוב, חשבתי שבניגוד אליי את הקדשת את כל זמנך ללימוד לקראתו. פיו, אני שמחה מאוד שזה לא כך (ציון יחסי וכו'). סתם!
טוב מאוד שחזרת.
דג- זה לא עוף! אנג'לינה היא יוצרת סרטים בעצמה!
ספיישל יום כיפור!
איזה סרטים שאינם מופצים בקולנוע מומלץ לקחת בוידאו (אין דויד, סורי) לכבוד החג?
ואם שומרי המסורת סליחה.
ספיישל יום כיפור!
הסרטים היחידים שתוכל למצוא עכשיו,הם סרטים בסווהילית מלפני 50 שנה,בלי תרגום.
ספיישל יום כיפור!
ואפילו הם כבר נגמרו קרוב לוודאי.
מצד שני,
זה באמת יהיה נחמד אם לקראת יום כיפור הבא, משהו שמבין בדוידים זמינים (משמע, לא אני) יערוך מאמר סטייל עשרת הקרובים אודות סרטים שמומלץ לקחת לפני שיגמרו.
מצד שלישי
כדאי לבקש דבר כזה כמה ימים לפני יום הכיפורים.
ואפשרות אחרת, לבדוק בעיתונים את רשימת סרטי הדי וי די הנצפים של אותו שבוע (זה מופיע בחלק של הטלויזיה), לגבש דעה על הסרטים ששמעת מתוך הרשימה או לשאול פה בדג על סרטים שלא שמעת מתוך הרשימה, ולהגיע להחלטה.
להשלים פערים
וחורים בהשכלה – זה מה שאני עשיתי.
המזל שאני גרה באזור של דתיים כך שהיה לי את כל הזמן וכל המבחר לעצמי.
לקחתי:
רובין הוד גברים בגטקס (הייתי שפוכה ונרדמתי באמצע, אוי לבושה )-:), המלאכים של צ'רלי (מתאים לציפיות ומהנה ביותר), ממנטו (ענק, מותיר מלא שאלות, אני מיד נגשת לכתבה לקרוא סופסוף את התגובות, אולי למצוא תשובות, בכלל להגיב שם), ראן לולה ראן (טרם ראיתי), החוש השישי (לצפייה חוזרת), נמר דרקון (השלמת פערים), מועדון קרב (לראות אותו *באמת* אחת ולתמיד).
חג שמח!
נשמע נהדר!
לנו יש את "מה קרה בגאטקה" שמייד נראה, "ההיסטוריה המטורפת של העולם" (חורים בהשכלתי) וגם פרקי סיינפלד שכבר די חסלנו.
לשעת חרום יש גם DVD של המטריקס, הנסיכה הקסומה, וממנטו. אז ביי…
מי צריך ווידיאומטים..
אני אישית החלטתי שלכבוד יום כיפור אני ממשיכה את הפרוייקט שהתחלתי לפני כמה חודשים של מיון קלטות הווידיאו בביתנו וצפייה בכולן על מנת לרשום מה יש בכל קלטת. זה לא אומר שאני צריכה באמת לצפות בכל קלטת, עד עכשיו לרוב מה שעשיתי זה רשמתי משהו והעברתי קדימה, אבל היום נתקלתי בתוכנית שהקלטנו מזמן שנקראת That's Entertainment שבה לקט של המון שירים, ריקודים, וסתם קטעים מסרטים ישנים של הקולנוע האמריקאי. אכן מבדר ומהנה. וצום קל לכולם.
היום עשינו מנוי בספריית דויד
המקומית, אחרי שהגענו למסקנה שזה יעלה לנו פחות, כי בכל מקרה אנחנו לוקחים סרט כמעט כל שבוע מהמכונה.
הגעתי לשם בצהריים, ולהפתעתי כששאלתי איפה מועדון קרב (אני כבר זמן רב מתכננת עליו ליום כיפור, כך שיהיה לי זמן לראות אותו כמה פעמים), אחרי שלא מצאתי על המדפים, האיש בדלפק אמר לי שזה נמצא לידו… החזקתי בידי את הקופסה של הסרט, והסתכלתי מאושרת על העטיפה עד שהגעתי הבייתה (מזל שלא נהגתי).
ולקחתי גם את מופע האימים של רוקי. חשבתי שיהיה נחמד לדעת ממה כולם כל כך מתלהבים.
נו, גילית ממה כולם מתלהבים?
אני דרך אגב, ביליתי את יום האתמול ואבלה היום מול
המחשב, בנסיון נואש להתקדם קצת בכתיבת עבודת התיזה
שלי. למרבה הצער, ביליתי קצת יותר מדי זמן על עין הדג
ואתר האגודה מאשר על התיזה.
אני מקווה שהיום אני אצליח לעמוד בפיתוי ולא לבקר כאן שוב
עד הצהריים לפחות.
מסכן. לבי לבי אתך
ולגבי יום כיפור: אני לצערי אורז כדי לעבור דירה ולכן גם את הסרט היחיד שלקחנו ('לכשכש בכלב') עוד לא ראינו. אם ניתקע יש לנו גם את 'אקירה' האנימי ואת 'רכבות לילה' הפון טריירי שהקלטנו מהלוויין.
ועוד כמה עופות קטנים, אם אנחנו בדו"חקו:
1. תגידו, זה לא מוזר להסתובב, במצב הנוכחי של העולם, ולראות על כל שלט חוצות 'אפוקליפסה עכשיו – הגרסא המלאה'?
2. מישהו יודע משהו על הגרסא הזאת, מתכוון ללכת אליה ולכתוב ביקורת?
3. רציתי להציע – אבל רד פיש עשה את זה קצת לפני – שבמסגרת הדו"חקו אפשק יהיה להגיד כמה מלים לגבי איזה סרטים יוצאים השבוע בארץ, ואולי אפילו לתת לינקים לאיזכורים של הסרטים בדו"חקו קודמים.
במקום לכתוב תזות
אני מציע שתתחיל כבר לכתוב על rocky horror כפי שהבטחת. ואז אנשים לא יעשו את הטעות לקחת אותו בוידאו/דויד לפני שהם ראו אותו בהקרנה פעילה!
אתה אומר
שאם אף פעם בחיי עוד לא יצא לי לראות את רוקי (הבושה, הבושה), כדאי שהפעם הראשונה שלי תהיה בהקרנה פעילה ולא בסרט עם טים קארי האליל? אקח זאת לתשומת לבי. אבל איפה המקום הכי מומלץ ללכת לראות את זה, ומי יבוא איתי?
anilegna, שקראה את המילה "אורז" בהודעה של נונין כ"אורז", האוכל. זה מה שהצום עושה לי.
אורז ורוקי
משעשע שעסקת בגרגרי אורז באותה הודעה שבה דיברת על הקרנות חיות של 'מופע הקולנוע של רוקי'.
אז עדכון מהשטח (או תקציר הביקורת שלא אכתוב מחוסר זמן):
1. הסרט אינו טוב במיוחד. הוא מלא בלגנים ופאתוס ושירים שנכנסים במקומות הלא-נכונים והומור לא-ממש-מצחיק. (מצד שני, נונו אמר את זה גם על 'מולן רוז')
2. הסרט גם לא כ"כ איום ונורא. אפשר להינות ממנו גם בהקרנה לבד, אם מתעלמים לרקע מרצון לעקוב אחרי העלילה ומנסים להפנים את ה Fun שבעניין (השירים, התחפושות, הסקס, הירידה על סרטי אימה זולים).
3. אם את מעוניינת להבין את הסרט (ולאו דווקא את החוויה החברתית) ייתכן שעדיף לעשות צפיית הכנה בבית (כי בקולנוע יסתירו לך כל הזמן את המסך).
4. בכל אופן, לא לפספס את החוויה הקולנועית. זו *לא* צפייה בסרט, אלא יותר מעין מסיבת-סרט. מה שעניין הוא האנשים האחרים, גם אלה שעל הבמה, וגם אלה שלא. תבהי בהם – מותר ורצוי.
5. סביר שתרגישי קצת אאוטסיידרית. יש שתי תגובות אפשריות בהקרנה ראשונה:
א. 'מי זה האנשים האלה? אני בחיים לא הייתי עושה דברים כאלה!' [ואז – פזוט תתייחסי להכל כפריק-שואו אנתרופולוגי ביזארי במיוחד וכך תשרדי]
ב. 'מי זה האנשים האלה? וואו, הם בטח נורא נהנים!' [מה שאומר שאת בנשמת 'רוקי', ואז כדאי לבוא לכמה שיותר הופעות, והכי חשוב, להעז – להגיב לסרט, להתלבש בהתאם, ובכלל להשתולל]
6. עיקר שכחתי – ההקרנות עם הכי הרבה קהל, תלבושות משונות וגם קאסט (חבורה של אנשים שעולים על הבמה ומחקים את הדמויות שבסרט) ופרי-שואו (חבורה של אנשים לא מצחיקים בעליל שמנסים לשרוד על הבמה, לעשות סטנד-אפ, ולא להיזרק משם ע"י הקהל) הן ההקרנות בקולנוע 'כוכב' ברמת-השרון. הקרנות אלו מתרחשות ביום שישי האחרון בכל חודש, בחצות. ההקרנה הקרובה היא מחר, ב- 28/9, אבל רוב הסיכויים שכבר אין כרטיסים. בכל אופן, כדאי להתקשר לקולנוע מראש ולברר.
בחיפה מוקרן הסרט מדי פעם בסינמטק (כדאי לעקוב). שם טיפה יותר שקט אבל גם יש צוות והכל.
לגבי ירושליים – אני לא יודע. הייתה שמועה שמדי פעם זה מוקרו בסינמטק, אבל יותר מזה אני לא יודע. אולי אין-אור יוכל לעזור.
טוב?
אני אישית מעדיפה במקום
הקרנות קאסט, את האנשים השנונים שמדי פעם זורקים בדיחות קטלניות לעבר המסך (ולכן, אף צפיה אינה זהה). בקיצור, לא חייבים להיות בקטע של שואו – אפשר גם לשבת בחושך בלי להחשף ולזרוק בדיחות וקצת אורז. אני, קצת להבדיל ממה שעלה מההודעה של נונין, חושבת שזה סרט אחלה, עם שחקנים מצויינים, שירים טובים, וכמובן, אחרי כמה פעמים עם קהל, גם בלי קהל הסרט מצחיק מאד. כן יש לו גם קטעים נמרחים, במיוחד השליש האחרון אבל זה לא ממש הורס את הסרט, כי אם הוא היה סרט "טוב מדי" לא היה אפשר, לדעתי, להלביש עליו את הקהל. אז ללא ספק עם קהל, אבל גם הקרנה בה אין "שואו" מתמשך על הבמה יכולה להיות מצויינת, בעיני אפילו עוד יותר(לפעמים השואו הבלתי נגמר מזכיר כוריאגורפיות של כתה ד', שאם אומרים ים אז עושים גלים עם הידיים: "אלי, אלי" סטייל, וזה מה שקרה בסינמטק ירושלים בפעם שהייתי).
ביום כיפור
גיליתי דרך מעניינת לעבור את התפילות. אבל למען שמירת כבודי העצמי אני לא אפרט אותה כאן.
עבר עלי דווקא יום כיפור די קל. מסקנה: בערב יום כיפור צריך לשתות הרבה מים במשך כל היום ולא רק בסעודה המפסקת. אמנם שפכתי ליטרים שלמים אח"כ, אבל הצמא הרבה פחות מציק.
עוף: מייפל, אני הולך להביא לך לאייקון כמה עם-עובדים ישנים קטנים: שליחות כבדת משקל, קץ הילדות, טרילוגיית "שער/היצ'י" של פרדריק פול (יש לי גם את הרביעי באנגלית אם את רוצה). טוב לך?
אם גיליתי ממה כולם מתלהבים?
בערך. אולי. מה שכן גיליתי, שזה סרט נורא מוזר, קצת מצחיק, אבל בהחלט כיפי, עם כל התלבושות המופרעות והשירים. כבר קראתי באתר על הקרנות פעילות של הסרט, אז כל הסרט חיכיתי לראות איפה בדיוק זורקים אורז, ומתי מישהו אומר "זה לא פיקניק"…
ותגידו, איך בדיוק עושים סיספונד בסרט הזה? נראה לי שרק כריתת אונה תעזור.
מזל טוב, את כבר לא בתולה
בעצם לא מדויק, כי בווידאו זה לא נחשב, לפחות לא אצל המהדרין.
אם נהנית מהסרט בצפייה לבד, אני מניח שתהני מהקרנה, בין אם מהסוג שאני תיארתי ובין אם זו מהסוג שג'יי תיארה (שתיהן חביבות עלי).
בכל עוף-ן, לגבי הסיספונד: אל תשכחי שזו *פארודיה*. את 'מת לצעוק' הצלחת לסספנד?
לא יכולתי לשכוח שזו פארודיה,
כי את העובדה הזו גיליתי רק לאחר הצפייה (ואז גם הבנתי מה עשה שם המגדל עם הרקע האפור וקרדיט לתחנת רדיו). לא ניחשתי את זה בעצמי, אולי בגלל שזה סרט ישן ולא ידעתי למה לצפות.
''גם אני משלים פערים'':
אז ככה: אפילו שהלכתי יום לפני יום כיפור ישר אחרי ביצפר, הכול כבר היה מרוקן ולכן החלטתי לנצל את העניין ולהשלים חור בהשכלה בעניין סרטים: באמת שרציתי את מועדון קרב, אבל הוא כבר לא היה.
ממנטו??? מתי הוא יצא בוידיאו??? איפה??? תאמרי עכשיו, מיד! או בקיצור אני שמעתי שזה יצא רק בדויד ואני באמת מצפה לו.
אז ככה, איך השלמתי פערים: עיר אפלה שהתגלה כסרט מעניין במיוחד (למרות שהמכוננים נראים גרוע), שבע חטאים (עוד לא ראיתי), ועוד שני סרטים שלא אני לקחתי (צריך להסתדר עם אמהות) "משחק הצבאים" שנהנתי ממנו באופן מפתיע עד מאוד, ועוד אחד של שון קונרי שגם לא יצא לי לראות.
וכדאי להיות קצת און טופיק חמרות שזה דו"חקופוש:
מה עם הסרט TRAINING DAY שךפי הטריילר נראה נחמד מאוד בכיכובם של דנזל וושינגטון ואיתן הוק?
מייד אין
מישהו מקוראי האתר הולך להיות מחר בהקרנה של מייד אין איזראל?
מייד אין
דותן גולדווסר, וולברין ואנכי נהיה בהקרנה של 16:00.
אתה בא?
גם אני יהיה שם! (אולי, אם יהיה
לי איך להגיע ולחזור, למה בכלל תקעו את זה בלב? כ"כ רחוק…)
מייד אין
אחרת הייתי שואל?
איירון מייד אין איזראל
באמת,
רד, לונג או כל מי שראה את הסרט חוץ מהם, איך הסרט? האם כדאי ללכת? (אני בטוח שתהיה ביקורת, אבל אני רוצה לדעת אם ללכת אליו כבר היום בערב אז רק כן או לא ייתקבלו בשמחה).
כן, אני חושבת ששווה מאד ללכת.
שווה ללכת.
חזרתי הרגע מההקרנה של 16:00, ודי נהניתי. סרט שלא מבייש את הקולנוע הישראלי. מי שאהב את 'קלרה הקדושה' יאהב. הסרט הזה יותר טוב (ואמין) מ'קלרה', אם כי עדיין סובל קצת מפאתוס ומדיבורים פילוסופיים לא נגמרים, והסוף שלו קצת נמרח. אבל הסך-הכל די נחמד ויש כמה קטעים מצחיקים מאוד.
אגב, מי כותב עליו ביקורת?
שווה ללכת.
גם אני חזרתי עכשיו מההקרנה של 4 ובאמת מדובר בסרט מאוד נחמד ואחד הסרטים הישראלים היותר טובים שנעשו פה בשנים האחרונות (טוב, לא חוכמה, כמה סרטים ישראליים כבר יש) ובאמת יש בו כמה קטעים מצחיקים, קצת מתח טוב ובהחלט שווה צפייה.
ביקורת למיד אין
הבנתי שמחפשים מתנדבים. מתנדב?
שווה ללכת.
אני כותבת, אלא אם כן מישהו אחר יתנדב לשלוח ביקורת (מוקדם ככל האפשר. יש באתר הזה איזה עורך מעצבן שרוצה שכולם יגלשו לאתר של הסרט).
עוף עם שיער לבן ודרקונים
סליחה מראש, דג, על העוף, אבל הייתי חייב.
שלושה סרטים שיש השבוע בטלוויזיה (ובכך אני מתכוון
לערוץ 1 & 2 לא כבלים או לוויין) שלדעתי שווה לראות:
בערוץ ראשון יש שני סרטים מצחיקים של סטיב מרטין
(כן! אמרתי מצחיקים וסטיב מרטין באותו משפט).
היום ב22:50 יש את הסרט "רוקסן" שהוא גרסה
מודרנית לסירנו דהברז'רק. שווה לראות רק בזכות
מונולוג בדיחות האף הנהדר.
ביום שלישי ב23:55 יש את סיפורי LA שזה גם סרט משעשע
ביום שלישי ב16:50 בערוץ שתיים יוקרן הסרט
"הסיפור שלא נגמר" שכבר דנו בו רבות כאן באתר.
מי שלא ראה מעולם, מי שרוצה לרענן את זכרונו
קדימה. סרט נהדר.
ועוד סרט פעוט ששכחת להזכיר
אפוקליפסה עכשיו – יום שני בערוץ הראשון ,לא זוכר באיזה שעה.
אני מעולם לא ראיתי אותו
ולכן לא יכולתי להמליץ עליו.
למען האמת, אני לא בטוח שזה יעניין אותי לראותותו.
לדעתי הסיבה לראות אותו
היא כדי ללכת בשבוע הבא לגרסה החדשה ולראות האם התוספות (53 דקות) באמת מוסיפות.
זה לדוגמה מה שאני אולי אעשה, למרות שאף פעם לא התעניינתי בסרט הזה באופן מיוחד.
עוף טופיק אבירי
אנשים, אני פונה אליכם בפנייה נרגשת:
מישהו יודע משהו על a knight's tale, הסרט עם השם המבריק? (רק ל*שם* הרקורד אני חייבת לציין שלסרט הזה אני אלך, ולו רק בגלל שמו.)
_______________
יום לא-הולדת שמח,
גל, לא מצליחה להימנע ממשחקי מילים מטופשים.
למה להקדים את המאוחר?
'סיפורו של אביר' יוצא באופן רשמי בשבוע הבא, וביקורת עליו כבר נמצאת בצנורות המקובלים בדרך לפרסום. בינתיים, תאור קצר של הסרט תוכלי למצוא בדו"חקו של לפני כמה חודשים:
כתבה מספר 364
אולי תחזירי את המייפל?
לא מספיק שלא נתת ליונתן להשתמש בו, את גם מכריחה משקפופרים כמוני לרכון לעבר המסך כדי לזהות איזה מבין הגלים את?
מי הזיז את המייפל שלי?
לא יודעת… תראי, צריך חידושים בחיים. מלבד זאת, בטח שאני נותנת לו להשתמש בו, ואפילו תמורת מחיר הוגן. מה כבר ביקשתי? 23 אשראיונים גלאקטים (שלא יוצרו באנדרומדה. טפו.). היום אפילו כרטיס לסרט הגון עולה יותר.
מלבד זאת – חתימה זה לא מספיק טוב וברור?
______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
עוף טופיק אבירי II
זה ממש מפתיע.
אני לעומת זאת בוודאות לא אראה את הסרט בקולנוע בגלל הטריילר המצ'וקמק שראיתי בקולנוע שלוש-ארבע פעמים. אין להם שום דבר טוב להגיד על הסרט אז במקום טריילר יש קליפ של חמש דקות של רובי וויליאמס או איך שקוראים לו שמראה בעיקר שכידונים הם שבירים למדי ושגם אבירים לא יודעים ללבוש קסדה (היא תמיד עפה מהראש ברגע האמת).
נ.ב. אל תתפלאי אם יקראו לסרט בעברית "זנב הלילה".
זה לא היה רומח?
מן הסתם.
בהתחשב בעובדה שכידון אמור לעוף באוויר, ורצוי מעל 90 מטר בהנפה אולימפית, סביר להניח שהוא די שביר…
עליתם עלי
כידון, רומח, העיקר הכוונה (זה באשמת השע… כלומר, באשמתי, הייתי עייף מדי כנראה. השעה דוקא היתה בסדר)
דרך אגב, כשחושבים על זה זה די הגיוני. מכיוון שקרבות האבירים האלה הם לשם הספורט ולא לחיים ולמוות סביר שהם ישתמשו בגרסה פחות קטלנית של רומח (כלומר, רומח מעץ) ולכן הוא יכול להתנפץ כשהוא מתנגש בשריון מתכתי.
אם אני לא טועה
(ומאוד סביר שאני טועה), ברוב המקרים השתמשו ברומח מעץ. לא?
___________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
רומח הדר...
אהמ, סליחה, אינסטינקט.
אבל למה שהם לא ישתמשו ברומח מעץ? כלומר, אני לא בדיוק זוכר את התקופה, אבל איך בכלל עלה הרעיון שהם לא השתמשו בהם?
בדיוק בגלל האינסטינקט הנ''ל,
והרבה ספרי פנטאזיה אחרים. שם, באיורים, מסתתרים להם בין הדפים רמחים עשויים ממתכת (או לפחות בעלי קצוות מתכתיים). האמת, זה דווקא נורא לא הגיוני: למה לאזעזל שמישהו ישים דבר יקר כמו מתכת על חתיכת עץ שהתפקיד שלה הוא להישבר על שריון של אביר אחר? ולמה שמישהו יכין רומח שכולו מפלדה? זה צריך להיות כ"כ כבד שהוא לא יהיה מסוגל להרים את זה.
__________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
לא רק
לדעתי, התפקיד של רומח באופן כללי הוא לא להתנפץ אלא להרוג. לכן לפחות הראש שלו אם לא כולו חייב להיות מברזל – כדי לחדור שריון (בדיוק כמו חנית או חיצים או שאר כלי הנשק).
יוצא הדופן הוא בקרבות אבירים באירועים חגיגים בהם הקרב הוא לא לחיים ולמוות, שם משתמשים בגרסה לא קטלנית של הרומח.
לגבי המחיר – אחרי שהאביר המסכן קנה חליפת שריון, חרב אימתנית, סוס ואולי אף מיגון לסוסו האציל מה זה בשבילו לקנות רומח אמיתי.
לגבי המשקל – האביר לא צריך לסחוב את הרומח, הסוס סוחב בשבילו את הרומח ומשתמשים בו רק בהסתערות בגלל הסרבול הגדול של הנשק. למרבה הפלא השריונות הטקסיים הם כבדים ומסורבלים עד כדי כך שלרוב השתמשו במנוף כדי להעמיס את האבירים על הסוסים לפני קרב רומחים בזירה.
עוף טופיק אבירי II וטריילרי
הטריילר שאני ראיתי היה כל כך ארוך(או שזה רק היה נדמה לי)שהייתי בטוח שאני צופה בסרט עצמו.כמו כן הוא חשף כמעט את כל הסרט(שנראה צפוי מאוד)חוץ מהקרדיטים.
אני מבין שזה המקום של
העוף טופיקים…
אז ככה, אני קורא את האתר מדי פעם (ככה זה כששפן הלוח הוא החבר הכי טוב שלך…).
אני רוצה לכתוב גם *אבל* אני מתחבר פעם-פעמיים בשבוע במקרה הטוב…
מה עליי לעשות?
אני מבין שזה המקום של
שאלתך נענתה בקובץ השאלות הנפיצות:
http://www.fisheye.co.il/static/faq.htm#write
כתיבה לאתר או באתר?
לא שזה ממש משנה, למען האמת.
אנחנו לא דורשים מהגולשים שלנו להתחבר כל יום ולהגיב באופן קבוע. מי שבא לו – מתחבר כל יום ונכנס לאתר כל יום. אבל יש כאלה שנכנסים פעם ביום-יומיים (כן, גם כמה מהכותבים שלנו לא נכנסים יום-יום), או פעם בשבוע-שבועיים.
מזל טוב נונין!
יום הולדת שמח!
(תקרא את האימייל שלך)
מה שלא ברור לי
זה למה אפסאלון מספיילר לי את הכרזת היומולדת הרשמית?
אז הנה היא. אני זקו מדי וזהו. ומתי יהיה דו"חקו חדש?
ואגב, אם כבר אנחנו בעניין, אומרים Dohko או Dohku?
בשורוק או בחולם?
מזל טוב נונין!
בן כמה אתה?
(אני חושבת שמותר לשאול, כי פעם גם שאלו את האקסמנית…)
חוץ מזה אין לי מושג מה הרגע שאלת, ולכן גם אין לי תשובה. אבל זה בסדר כי אני בטוחה שבכלל לא שאלת אותי.
לדעתי dohko
אבל דעתי לא נחשבת, כי עד אתמול אני חשבתי ששלמקו הוא shlemko.וזה רק גרם לי לחשוב, האם נונו זה באמת nono או nunu, ואם אתה nunin…
אה – ומזל טוב.
אנשי האתר - התפקדו!
(הדג בטח יהרוג אותי, אבל זה ממש מדגדג לי בבלוטת הסקרנות)
אחת ולתמיד – איך מבטאים את השמות הלא מובנים מאליהם?
נונו זה Nono למיטב ידיעתי.
שלמקו – איך מבטאים את זה? אני גם הייתי סגור על Shlemko.
באשר לדוחק"ו – Dohko מתגלגל יותר על הלשון, אבל לאור מקור הביטוי צריך לומר Dohku. מצד שני, על פי הטענה של "מקור הביטוי" אני (ועוד מעטים) מבטאים סמאח כ-Samah (על משקל Bamai), אך מסתבר שהגרסה
הרווחת היא Smah. אז מה נעשה בדוחק"ו?
בכל אופן, דן ברזל זה Dan Barzel או Viva La Resistance(כמה מפתיע).
אנשי האתר - התפקדו!
לדעתי:
Dohko(סוף סוף הבנתי מה נונין שאל…)
ו…Hanaara Hapoyclotermit…
ואני חושבת ששלמקו זה Shlamko,
דוחק"ו זה Duhku,
סמאח זה Smah (על משקל שמח!),
בוחצלגיחצן זה Buhthel-Gihtzen,
דן ברזל זה Viva La Resistance,
נונין זה Nonin,
נונו זה Nunu,
ו…. מה שכחתי?
______________
יום לא-הולדת שמח,
גל (או Maple!).
נונין זה nunin
ואפסאלון זה eps-alon
נונין זה nunin
אכן צודק.
לגבי השאר, די ברור לי שמדובר ב- shlamko ו- nono (צדקתי?)
ושוב אני מתנצל על התחלת הפתיל העופי.
נונין זה nunin
באמת? ואני הייתי בטוחה לגמרי שזה nonin. למה, הו למה? (באמת, למה?)
בענין אפסאלון, אני נוטה להגות את הא' הראשונה בקמץ.
לפחות בנושאי סמאח ובוחצלגיחצן אני בדעה אחת עם (כמעט) כולם. אבל אלה מעיקרם ניתנים לוויכוח…
ואם מישהו תהה לגבי השם שלי, אולי לכמה שהתרגלו לספרדית, זה לא רוזווז'ה.
נונין זה nunin
תשובה מתחמקת: תשאלי את סנטיפי. היא המציא את השם.
תשובה פחות מתחמקת: זה נובע מהאות העברית 'נון', שמופיע בשם המקורי שלי פעמיים. אז סנטיפי המציאה כינוי חיבה שלוקח את האות נון ומאריך אותה קצת , וכך – נונין.
אבל מה זה משנה. העיקר שיש פסנתר.
נונין זה nunin
חשבתי שזה קשור לאות נון. אבל אם זה כבר מופיע לך בשם פעמיים (אני כבר עוברת בראש על שמות אפשריים), אז להוסיף עוד אחת? מה, בשביל השנה הבאה?
נונין זה nunin
ומה עם הנון השלישית בשם המשפחה?
וכמובן...
נון זה דג, אזי נונין זה דגיגון…
נבוכאדנצר?
מזל טוב בשורוק.
כמו שאומרים "קופות" (החדש, אגב, יעלה תוך שעה-שעתיים. עובדים על זה).
שעתיים?
אני אשמה שבאמצע כתיבת הדו''חקו
הדג פתאום נעלם לשנת היופי שלו?
מזל טוב באיחור אופנתי
אני לא מאמינה שהפסדתי כזה דיון מרתק על הגיית שמות לא ברורים… בשבילי זה היה ותמיד יהיה –
הסיבה שזה יישאר ככה, גם עכשיו כשגיליתי ששני שמות מאלה לא נכונים (סליחה שלמקו, סליחה אפסאלון) היא שהתרגלתי, והרגלים ישנים קשה לשנות.
אז מזל טוב, ועד 120, או משהו כזה.
שלושה שמות...
זה בסדר.
אני עד עכשי קוראת לאפסאלון- אספלון, וממש קשה לי להתרגל לזה שזה לחלוטין לא נכון.
(מצטערת על הערת הפתיל, פשוט הייתי חייבת).
זה עוד כלום!
אני כבר שנים קורא לגיבורי שה"טProodo ו- Argoran בהתאמה.
מעניין אם הסרט יצליח סוף סוף להניע אותי מדעתי העיקשת.
זה עוד כלום!
רק זה? אתה מעוות בעקשנות כל שם שאתה נתקל בו! ראה ערך כל מיני שמות מבלגארת ומאנדר…
אגב,
אפסאלון – על שם מה?
(אני בדיוק עושה עבודה על אותיות לטיניות ויווניות, ואפסילון ותאומתה מיד קפצו לי לעין. הייתכן?)
______________________
יום לא-הולדג שמח,
גל
זה אמור להיות epsalon
שאמור להיות בעברית אפס + אלון (0 אלון) וגם לגרום
לקונוטציה לאות היוונית אפסילון (epsilon, נדמה לי).
אני די בטוח שכבר דנו בזה איפשהו באתר, או אולי
בבוחצלקון.
בבוחצלגיחצן.
ואגב אותיות יווניות
ני שולתת!!!11
___________________
בבוחצלגיחצן.
אכן הניק שלי פורש נכון בהעדרי… אבל אם כבר אותיות יווניות, אני אוהב את הצרוף פסי-חי.
או פסי-פיי.
עופיון
ראיתי עכשיו בטלוויזיה (נו- המכשיר הזה שהוא כמו קולנוע, רק בלי כרטיסים) תוכנית פעלולים, שהראתה את ההתפתחות של סרטי חלל בקולנוע. מדהים.
הראו שם איך מפלצת סלעים תופסת את טים אלן (גלקסי קווסט), איך עשו את סצינת הריצה ב2001 (סובבו את המעגל והשחקן רץ במקום, בעוד המצלמה זזה על מסילה), והראו את ההתפתחות בצילומי סצינות אפס כבידה: מקשירה ברתמה (2001), לקשירה בחוטים דקים (2010) ועד לטיסה במטוס (אפולו 13- חוסר כבידה אמיתי!).
די מדהים, וחינוכי.