דו"ח קופות שבורות – 23.3.2008

מבט מהיר על הטבלה ו – היי, רגע. משהו בה נראה מוזר, אולי חסר. מבט על השבועות הקודמים מאשר – כן, זאת הפעם הראשונה השנה שבה סרט נשאר במקום הראשון יותר משבוע אחד. לא שהשנה עד עכשיו היתה כל כך דחוסה בלהיטי ענק או משהו, אבל ככה יצא. במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות השבוע נמצא אותו הסרט שנמצא שם בשבוע שעבר: הוא אמנם ספג ירידה גדולה יחסית עבור סרט ילדים, 44%, אבל 'הורטון שומע מישהו' השיג 25 מיליון דולר ונשאר במקום הראשון, וגם כבש בלי הרבה קושי את תואר הסרט המצליח של השנה עד כה, עם הכנסות כוללות של 86 מיליון.

אל המקום השני בטבלה נכנס סרט חדש של טיילר פרי. לא שאני רוצה לזלזל בפרי באופן ספציפי או בקהילה השחורה שמביאה את הסרטים שלו פעם אחר פעם לפתיחות של 20 מיליון, אבל האמת היא שמשעמם לדבר על הסרטים שלו. זה הסרט השלישי שיוצר הדרמות-קומיות הסדרתי הזה מוציא ב-13 החודשים האחרונים, וכיוון שמרחוק כולם נראים בדיוק אותו דבר – ומקרוב אי אפשר לבחון אותם, כיוון שהם אף פעם לא מגיעים לארץ – קשה לי להביע בהם עניין כלשהו. אז לסרט החדש קוראים 'Meet the Browns' (והמילה 'Meet' הפכה בזאת רשמית ל'מת ל-' האמריקאי – מילה שמכניסים לשמות של סרטים רק כדי להבהיר שמדובר בקומדיה), ובו אנג'לה באסט, כאם חד הורית, נוסעת ללווייתו של אביה שאותו מעולם לא פגשה, ופוגשת את משפחתו המוזרה. הוא הכניס השבוע 20 מיליון דולר, והמבקרים לא אהבו אותו. בקיצור, השבוע יצא עוד סרט של טיילר פרי והכל היה כרגיל.

יוצר קומדיות סדרתי ופורה אחר, ואחד שהוא הרבה יותר מעניין – ולו משום שאת הסרטים שלו אפשר לראות בארץ – הוא ג'אד אפטאו. בשנה שעברה אפטאו הפך למלך העולם: 'Knocked Up', שביים, ו'סופרבאד' שהפיק הפכו שניהם ללהיטים גדולים בלתי צפויים, השחקנים שבהם הפכו לכוכבים, ונדמה היה פתאום שאי אפשר לעשות קומדיה בהוליווד בלי שג'אד אפטאו יעניק לה את מגע הקסם שלו. בהתאם לכך, מספר הסרטים שבהם אפטאו מעורב עלה באופן בלתי סביר: בשנתיים הקרובות יש שבעה סרטים שבהם הוא צפוי להשתתף, ככותב ו/או כמפיק – ובמצב כזה, לך תדע אם כשכתוב "מפיק: ג'אד אפטאו" זה באמת אומר שהוא עשה משהו בסרט, או שהוא פשוט עבר בסביבה, סטייל טרנטינו. אלא שמגע הקסם לא תמיד עובד. בסביבות הכריסטמס התברר שסרט שאפטאו מעורב בו יכול גם לא להצליח, כש-'Walk Hard', עם ג'ון סי. ריילי, אמנם קיבל ביקורות טובות אבל נכשל מסחרית. עכשיו, עם הסרט הראשון שנושא את שמו של אפטאו (כמפיק) השנה, ועם סת' רוגן שותפו הותיק על התסריט, הוא הצליח להיכשל גם מסחרית וגם ביקורתית.

הסרט הוא 'Drillbit Taylor': שלושה ילדים שביריוני בית הספר מציקים להם מחליטים לשכור שומר ראש, ומוצאים את אוון ווילסון. כדי לשמור עליהם בטווח עין, הוא מתחזה למורה בבית הספר שלהם. זאת הפעם הראשונה שבה אוון ווילסון סוחב על עצמו סרט שלם שהוא הכוכב הבלעדי שלו, ויפה שכולם מתנהגים בנימוס ולא מזכירים את זה שהכוכב ניסה להתאבד לא מזמן (אופס, נפלט לי). הסרט הזה – שצולם ב-2006, הרבה לפני העניין הלא נעים – בוודאי לא יעזור למצבו הנפשי. ווילסון דווקא די בסדר, המבקרים פוסקים, אבל הסרט לא מצחיק, ומשעמם ורע מזג. הקהל גם הוא לא נסחף: למרות שהופץ ביותר מ-3,000 בתי קולנוע, הסרט הכניס 10 מיליון דולר, והגיע למקום ה- אוי, רגע.

הוא היה אמור להגיע לשלישי, אבל סרט נוסף השתחל ועקף אותו בכמה מאות אלפי דולרים: 'Shutter', או בשמו העברי 'זום אין' – וכן, זה אומר שהסרט הזה מיועד להפצה בארץ, אם כי לתכניות כאלה יש נטייה להשתנות כשמדובר בסרטי אימה. וכן, זה עוד רימייק לסרט אימה יפני. לפיכך, יש בו רוח של ילדה קריפית. זוג צעיר נקלע לתאונת דרכים שבה נהרגת ילדה קטנה, ומה שיותר גרוע, החל מאותו רגע הם לא מצליחים לצלם כמו שצריך. בכל הצילומים מופיעים טשטושים לא ברורים. האם זו רוחה של הילדה המתה המחפשת נקמה על ידי כך שתהרוס את קריירת הצילום של הבעל, או שמא הוא צריך להחליף עדשה? התגובות של המבקרים, שוב, צפויות: הסרט סטנדרטי, לכן הוא משעמם, לכן הוא לא מפחיד, וסרט אימה לא מפחיד הוא גרוע. הוא הכניס, כאמור, כ-10 מיליון דולר, וביחס לרמת העניין הנוכחית בסרטי אימה – שעולה ויורדת בגלים המכוונים על פי מצבו של נפטון ברקיע ביחס למאדים, אני חושב – זה סכום סביר.

לפני סוף השבוע חשבתי שאלה יהיו שלושת הסרטים החדשים היחידים בטבלה, אבל סרט נוסף הצליח להשתחל פנימה: 'Under the Same Moon', שהוקרן ב-266 קולנועים, אבל השיג במפתיע ממוצע הכנסות לאולם גבוה מאוד, והשתחל אל העשיריה הפותחת. זה סיפור מז'אנר מרקו-אמא: ילד מקסיקני שאמו נסעה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לחפש פרנסה, חוצה את הגבול בעקבותיה כדי למצוא אותה. בעיני מרבית המבקרים, זאת דרמה סטנדרטית וסבירה, ואין בו כוכבים של ממש (מלבד אמריקה פררה בתפקיד משני). אז מה יש בו שממלא אולמות? יכול להיות שכמו שסרטיו של טיילר פרי מביאים לקולנוע כל פעם מחדש את הקהל השחור, הסרט הזה, שדובר ספרדית ברובו, סחב את הקהל המקסיקני.

ולפני סיום נעבור לפינת הגאווה הלאומית, "הביקור השבועי". ובכן, 'ביקור התזמורת' מבלה את השבוע השביעי שלו בטבלה, והכנסותיו ממשיכות רק לעלות משבוע לשבוע. השבוע הוא הוסיף עוד 300 אלף להכנסותיו, והכנסותיו הכוללות נעצרו על סף ה-2 מיליון. עכשיו זה כבר נראה בטוח – תוך שבועיים, בערך, הוא יעקוף את 'ללכת על המים' ויהפוך לסרט הישראלי המצליח ביותר בארה"ב אי פעם, או לפחות מאז שמתפרסמים נתונים מסודרים.

בשבוע הבא יגיעו '21', שבו קווין ספייסי וחברים משחקים קלפים, ו'סופרהירו', פארודיה מהסריה של 'מת לצעוק'. לא נורא. רק עוד 39 יום עד לתחילת הקיץ.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Horton Hears a Who! – 25.1 (86.5)
2. Meet the Browns – 20.0 (20.0)
3. Shutter – 10.7 (10.7)
4. Drillbit Taylor – 10.2 (10.2)
5. 10,000 BC – 8.7 (76.1)
6. Never Back Down – 4.9 (16.8)
7. College Road Trip – 4.6 (32.0)
8. The Bank Job – 4.1 (19.4)
9. Vantage Point – 3.8 (65.3)
10. Under the Same Moon – 2.6 (2.6)