דו"ח קופות שבורות – 23.1.2005

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 25 בינואר 2005Posted in: חדשות

This movie sucks.קר. בצפון שלג וברד, אבל דו"ח הקופות השבורות אמיץ ועז לבב הוא. הוא לא ירא ממזג האוויר, אלא אם כבר, משחקי הפוטבול של יום ראשון קצת מורידים לו את הלב לתחתונים. מסכי הקולנוע נשארים נמוכים ובלי צבעים, כי כולם מרותקים לטלוויזיה. כוסות הקולה מסודרות על המדף, ואין שם אף ינקי שימלא אותן שתייה.

ובמעבר חד: לאמריקאים, עכשיו זה ברור, יש זיכרון של דג. בכל פעם שיוצא סרט-שחורים, הם משתאים מחדש עד כמה הוא מצליח, וממלמלים לעצמם שהסרט השיג סכומים גבוהים יותר מכל מה שחזו לו. מילא הקהל, אבל הייתי מצפה שעסקני הסטטיסטיקות והמנבאים למיניהם, ילמדו מניסיון העבר, ויבינו שיש שוק לסרטים האלה.

מצד שני, מספיק לקרוא את תיאור העלילה של 'Are We There Yet?', כדי להבין למה אף אחד לא נתן לסרט הזה סיכוי. ב-'Are We There Yet?', ניק (אייס קיוב) מנסה לשווא לקבוע דייט עם סוזאן (ניה לונג, 'אלפי לא בנוי לקשר', 'ביג מאמא'), שגרה רחוק. היא מתגעגעת לילדים שלה, והוא, במחווה אבירית, מציע להסיע אליה את שניהם. הילדים, כמה מצחיק, בטוחים שאף אחד לא טוב מספיק בשביל האמא שלהם, ותוך כדי נסיעה הם עושים לו את המוות. קטעים איתם.

הסרט כבש את המקום הראשון בטבלה, עם 18.5 מיליון דולר, ואף אחד מהמבקרים לא מבין איך זה קרה. אם יש דבר אחד טוב בסרט, הם מודים, זה אייס קיוב, שמשחק ממש טוב ואפילו חושף את הצד הרגיש שלו – שינוי מרענן של ממש. אבל ממילא לכולם היה ברור שהאשמה היא בסרט. קלישאתי, נוסחתי, לא מצחיק, זול, גס (היי, כמו 'ריקי ריקי'!), ומגיע מבמאי של קומדיות-זבל עתירות סכרין ומסרים חינוכיים לכל המשפחה (בריאן לבנט, 'Snow Dogs', 'משפחת קדמוני' ופעם מזמן גם 'בטהובן'), שכנראה חי ביקום משל עצמו, וממציא לעצמו את כללי הקולנוע.

ולא, אין הרבה סיכוי ש'זה עוד רחוק, דרדסבא?' יגיע לקולנועי הארץ. לא בגלל שהוא זבל של סרט, כמו בגלל שהוא סרט עם שחקנים שחורים. וזה, בניגוד לסרטי כריסטמס, לא אמור לעניין את הקהל בארץ.

בואו נקפוץ אל המקום השישי. 'Assault on Precinct 13' נשמע כמו שם של משחק פעולה סטנדרטי, והמציאות לא רחוקה מאד – מדובר בדרמת אקשן, עם אית'ן הוק ולורנס פישברן, רימייק לסרט משנת 76', של ג'ון קרפנטר. הסרט מתרחש ערב השנה החדשה. בצד אחד של הבמה, השוטר הטוב אית'ן הוק, המתייסר תמידית עקב זיכרונות רעים. בפינה השניה – מריון בישופ (לורנס פישברן), מלך הפשע המקומי. במהלך קרב, נתפס בישופ ומובל – ביחד עם אסירים נוספים – אל בית הכלא השמור ביותר. אך סופה עזה מאלצת את האוטובוס המשטרתי המאובטח לנחות בתחנת המשטרה של אית'ן הוק. לרוע המזל, חבורת חמושים פורצת פנימה ומרססת את המקום, כשהיעד העיקרי הוא ברון הפשע. השוטרים הורגים את האורחים, אך מנחשים כי בקרוב יגיעו עוד הרבה כמותם. בצר להם, הם מציעים לפישבורן ברירה: לקחת את הגלולה הכחולה, ולהצטרף לכחולים במאבקם, או לקחת את האדומה, ולמות.

כללית, הסרט קיבל ביקורות חיוביות, אבל לא מהסוג לו קיוו היוצרים. המבקרים מסכמים שמדובר ב-B-Movie נוסחתי למופת, וכיוון שהן החיוביים שבהם והן השליליים מסכימים על אותן נקודות בדיוק, אין הרבה מה להוסיף מעבר לכך.

ארבעת המובילים מהשבוע שעבר ירדו כל אחד שלב באופן יפה ומסודר. 'פנטום האופרה', שנוקט בשיטת ההפצה ההדרגתית, רשם עלייה בהכנסותיו (אבל נשאר תקוע במקום התשיעי). חותמת את הטבלה, ג'ניפר גארנר עם 'אלקטרה'. מזל שהיא עשתה את הסרט הזה בו, בין שאר הנפלאות, אלקטרה גם יודעת לצנוח מגבהים. מזל, כי 'אלקטרה' ספג השבוע ירידה של 69% ברווחיו (וגם ככה היתה לו פתיחה לא מזהירה במיוחד).

בשבוע הבא, נשב בפינה, 'Alone in the Dark', בסרט אימה על פי משחק וידאו. מי שזה לא יספיק לו, יוכל לראות חברים דמיוניים מאיימים ב-'Hide and Seek'. וגם 'מיליון דולר בייבי', אחרי שיקבל את המועמדויות לאוסקר הצפויות לו, ירחיב את ההפצה ויסתער על העשיריה אחרי כמה שבועות בשוליים.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Are We There Yet? – 18.6 (18.6)
2. Coach Carter – 10.5 (42.8)
3. Meet the Fockers – 9.7 (247.2)
4. In Good Company – 8.0 (27.4)
5. Racing Stripes – 6.8 (27.1)
6. Assault on Precinct 13 – 6.5 (8.0)
7. White Noise – 5.0 (49.4)
8. The Aviator – 4.8 (58.0)
9. The Phantom of the Opera – 4.6 (33.1)
10. Elektra – 4.0 (20.4)
תגיות: