יא אללה, איזה קור. וזו
לא סתם הרגשת קור, רק
בגלל שאני בחורה ולבחורות
תמיד קר. זה קור אבסולוטי.
בעצם, מה הפלא – כל החום
שבעולם מתרכז בהר האבדון,
אותו הר בו הותכה הטבעת האחת,
בידי זה שאין לומר את שמו.
ואחר כך עוד אומרים שסרטים לא משפיעים על המציאות.
בטח שמשפיעים. אתמול, למשל, צפיתי ב'מאנוס – ידי הגורל'. אפילו הרובוטים החביבים של 'מדע מסתורי' לא הצליחו לשפר, ולו במעט, את הסרט. בסיום הצפייה, עדיין נטולת הכרה וממלמלת "אוי, זה היה גרוע", החלפתי את כל אוסף הג'ירפות שלי בפסלים ובציורים של ידיים מעוקלות. כשהדג שאל אם אני מרגישה טוב, תירצתי: "אבל אמרו שאנחנו אתר דינמי עם יד!". אחר כך קניתי לי כלב רוטווילר. הפורפרה לא היתה מרוצה מהמהלך הזה, אז נשאתי אותה לאישה, ושתינו שיחקנו בארגז חול עד שכל אלה שהסתכלנו עלינו מוזר השתעממו והלכו.
בכל מקרה, הנקודה היא שסוף השבוע האחרון היה שייך, שלא במפתיע, ל'שר הטבעות'. אם בשנה שעברה הרוויחה 'אחוות הטבעת' בסוף השבוע הראשון שלה על המסכים (לא כולל ימי רביעי וחמישי) 47 מיליון דולר, הרי שהשנה הכריסטמס היטיב עם האחווה אף יותר. הקהל נהר לסרט כמו צבאות אורקים ששים אלי קרב (אוח, אני מאוד מקווה שלא יהיה מי שימצא איך להיעלב מהדימוי הזה), עד כי 'שר הטבעות: שני הצריחים' סיכם את סוף השבוע ברווחים של 62 מיליון דולר (ואם מחשיבים גם את הכנסות ימי רביעי וחמישי, הסרט עבר כבר את ה-100 מיליון).
ב'שר הטבעות: שני הצריחים' ממשיכה האחווה – כולם ביחד וכל אחד לחוד – במשימתה להשמיד את הטבעת האחת, זו שהעונד אותה יכול לשלוט בכל החי, הצומח והדומם אשר בארץ התיכונה, אך בה בעת – מוכר את נפשו לשטן (או אם לדייק – לסאורון, אם כי אין הבדל מהותי בין השניים). הביקורות בארה"ב, כצפוי, מתמוגגות, כאילו מדובר בפלא העולם השמיני לפחות. בארץ – קצת פחות. כיוון שהסרט יצא בבכורה עולמית בין-לאומית, בו-זמנית ובלתי משתמעת לשתי פנים (כן, גם בארץ), את דעתכם עליו תוכלו לקבוע כבר היום, עכשיו, אפילו בדקה זו ממש, אם רק תרוצו לקולנוע הקרוב למקום מגוריכם (וגם אם בחרתם להסתפק בקריאת הביקורת בלבד, זכרו כי כדאי לקרוא אותה כבר עכשיו. וחפטון היה מצטט: "לא קפצת עליה היום, חלפו יומיים – והנה נשארת מאחור").
וחוץ מ'שר הטבעות'? הו, דווקא יש הרבה.
'Two Weeks Notice', למשל, קומדיה רומנטית בכיכובם של יו גרנט הנצחי, וסנדרה בולוק, זכתה להכנס למקום השני עם 14.3 מיליון דולר, והחליפה בכך קומדיה רומנטית אחרת ששהתה באותה משבצת – זו של ג'ניפר לופז.
יו גרנט הוא בעל חברה, ועד כמה שהוא מצליח בעסקיו, הוא אינו יכול לזוז בלי עורכת הדין הצמודה שלו (סנדרה בולוק). אפילו לא לבחור עניבה בלעדיה. לבולוק קצת נמאס לשמש כמטפלת, והיא מודיעה על התפטרותה, במטרה לצאת להפלגת-נופש עם החבר שלה, ממנה תשוב לקריירה אחרת. הבוס מאשר רק בתנאי שהיא תבחר את המחליפה שלה בעצמה. מעצם היות הסרט קומדיה רומנטית, התפתחויות העלילה הבאות מסתכמות בשאלות הרטוריות "האם היא באמת תעזוב?", ו"האם הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה?".
הביקורות מתמקדות בעיקר בכימיה המופלאה בין בולוק לגרנט, שזו להם הופעתם הראשונה ביחד. חלקן אפילו מציינות בסיפוק שהסרט באמת משעשע, שלא לומר מצחיק. אבל למרות האופטימיות הזהירה, כיאה וכיאות לז'אנר "נחות", הסיכום הכללי של הביקורות נוטה לכיוון השלילי. 'שבועיים מראש' יגיע אלינו ב-23.1.
אפילו אותה "קומדיה רומנטית" כה מושמצת, מן השבוע שעבר ('יפה במנהטן', אצלנו בסוף השבוע הקרוב), לאחר ירידה של 43% ברווחי סוף השבוע, הרוויחה יותר מהסרט החדש והכה מדובר של מרטין סקורסזה, 'כנופיות ניו יורק'.
'כנופיות ניו יורק', הפקת ענק עם ליאונרדו דיקפריו, דניאל דיי לואיס וקמרון דיאז בתפקידים הראשיים, מציג את סיפור יריבותן של קבוצות המהגרים האיטלקים והאירים (או, אם להיות פחות פוליטקלי קורקט: המאפיה) בניו-יורק של אמצע המאה ה-19.
מרבית הביקורות חיוביות למדי, זאת בזכות ההפקה המרשימה ובזכות משחקו של דניאל דיי לואיס. אבל גם הטובות שבהן מביעות הסתייגויות רבות, בעיקר טענות כלפי התסריט המגובב והמבולגן, שמונע כל אפשרות להזדהות עם הדמויות, או להרגיש אכפתיות כלפיהן. ראוי לציין כי 'כנופיות' היה מיועד להפצה כבר לפני שנה, ומאז רק נדחה ונדחה (מה שמראש מרמז על כשלון), ועד שנקבע לו תאריך סופי, התברר כי באותו סופ"ש יוצא סרט אחר של ליאונרדו – 'תפוס אותי אם תוכל', שהיה עושה שמות בסרטו של סקורסזה. בלית ברירה הוקדם הסרט לתאריך הפצה גרוע אף יותר: השבוע. מול 'שר הטבעות'. כששבוע אחר כך עליו להתמודד בכל זאת עם 'תפוס אותי'.
במקום השישי (עם שישה מיליון דולר), סרט ילדים חדש: 'The Wild Thornberrys'. כמו רבים אחרים בשנה החולפת, גם סרט זה מבוסס על סדרת טלוויזיה באותו שם. מדובר במשפחה החיה בספארי של אפריקה, כשכל אחד מבני המשפחה עסוק בענייניו. יום אחד מגיע הליקופטר עם ציידים וחוטף את הצ'יטה בה מטפלת אלייזה (שיודעת לדבר עם חיות)!
ובגזרת "15 דקות תהילה, אפילו לא שניה אחת יותר" – 'מסע בין כוכבים: נמסיס' נשאב מן המקום השני לתוך החור השחור של המקום השמיני, לאחר ירידה של 76% ברווחיו במהלך סוף השבוע. הנתון הזה טראגי הרבה יותר ממה שניתן לחשוב, כיוון שמדובר בירידה נטו ברווחים, שאינה קשורה אפילו לירידה במספר הקולנועים בהם מוצג הסרט. והמסקנה? לא חכם לקרוא לסרט על שם אלת הנקמה. צריכים עצה פרקטית יותר? אם אומרים לכם, למעלה משנה לפני צאת הסרט, שהתסריט שלו גרוע בצורה שלא תיאמן – אולי לא כדאי להתעקש כל כך על עשיית הסרט (בעצם, העצה הזו תופסת גם לגבי 'כנופיות ניו-יורק').
עפו מהעשיריה לאחר שהות לא ארוכה: 'Empire', 'בואו נדבר על זה פעם שניה' ו'כוכב המטמון', כל אחד לאחר ירידה של כ-55% ברווחיו. עוד בין אלו שחלפו עם הרוח: 'סנטה במשרה חלקית 2' כפוי הטובה, שנבהל מהנאזגול ושכח שהוא צריך לחלק מתנות לילדים הטובים שהכניסו לו עד כה 130 מיליון דולר.
בשבוע הבא, שבוע החופש של כריסטמס, ולאמריקאים יהיה יום יום חג עם ליאונרדו דיקפריו וטום הנקס בסרטו של סטיבן שפילברג, 'תפוס אותי אם תוכל', ומולם – רוברטו בניני עם 'פינוקיו' המפדח (שיוצג בארה"ב מדובב לאנגלית).
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. למספרים בסוגריים מתחיל קצת להמאס.
לעזאזל.
אומרים שאפשר למצוא הכל באינטרנט. הכל, רק לא תמונה של גולום.
ומה עם התמונה
שאתם עצמכם נתתם לפני יומיים?
זעירה, ולא רואים בה את הפנים שלו.
ובלי פנים – איכה יוכל הגולום לעמוד במקומו של ג'ורג' וושינגטון?
נו באמת
תמונה של גולום זאת בעיה? קפיצה זריזה לאחד מאתרי שר"ה נותנן שפע
http://www.serkis.com/galleries/c.htm
דוגמית.
-האשף הדגול
נו באמת
תמונות מצויינות. גולום קצת מוזלמני, לא?
נו באמת
עוד תמונה מוצלחת:
http://www.ou.org/chagim/yomhaatzmauth/begin.html
לא קלטתי את הקטע עם הפורפרה
וודי ומייקל, אתם לא לבד
כנראה בגלל שאני נרעש מהידיעה שרוח הקודש הגיעה לבושה בשיריון והקדימה בכמה שנים טובות. או מריה, מריה !!! http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=323078
תמונה של גולום וסם
אני מניח שאף אחד לא אמר להם
שלהוציא את מסע בין כוכבים שבוע לפני שר"ה זה לא מעשה כל כך חכם…
למעשה, להוציא לאקרנים *כל* סרט באזור הזמן של שר"ה זה לא כל כך חכם…
אני די משוכנע
שיקראו לסרט של סנדרה בולוק:
"בזמן שפוטרת".
כן באוסטרליה
לפי תאריכים שראיתי הוא כן יצא באוסטרליה. בדוק בבתי קולנוע אחרים.
-האשף הדגול
לא באוסטרליה
לפי אנשים מאוסטרליה איתם דיברתי, "שני המגדלים" יוצא שם בBoxing Day (יום הקופסאות?), הוא ה26 בדצמבר.
http://www.everything2.com/index.pl?node=Boxing%20Day
לא באוסטרליה
נכון, טעיתי. התבלבלתי בין הקיווים של ניו זילנד לקיווים של אוסטרליה.
-האשף הדגול
אחת מהסיבות לדחייה של ''כנופיות ניו יורק''
זה כדי שהצדיק הרווי וויינסטין, ראש אולפני מירמאקס, יוכל לחתוך את הסרט בכארבעים דקות. האורך המקורי היה בסביבות השלוש וחצי שעות, עכשיו הסרט הוא שלוש שעות פחות 12 דקות. אני לא מומחה, אבל אולי להוריד ארבעים דקות מהסרט יכול לגרום לתסריט להיראות מגובב ומבולגן.
כל זה מזכיר כמובן את הסרט ש"כנופיות" מבוסס עליו, לפחות חלקית, הלא הוא "היו זמנים באמריקה" של סרג'יו לאונה. האורך המקורי של סרטו של לאונה היה קצת פחות מארבע שעות, ונחתך לשעתיים וארבעים כשיצא בארה"ב. ראיתי רק את הגרסה הארוכה, ואין לי מושג איך אפשר להוריד אפילו דקה ממנה.
היו זמנים באמריקה
"היו זמנים באמריקה" הוא סרט נהדר. גם אני ראיתי את הגרסה הארוכה בלבד, והיא פשוט נהדרת. מסוג הסרטים שצריך לראות אותם, מההתחלה ועד הסוף, באיזה יום כזה של בטלנות מול הטלביזיה, ורצוי בחורף. זה בטח הולך נהדר עם מרק.
אני מאוד אוהב את הסצינות בהתחלה, כשהם ילדים. כשהילדה השמנה מהבית ממול, מבטיחה לו שהיא תשכב איתו, אם הוא יביא לה גלידה. והוא קונה את הגלידה, אבל אוכל אותה בדרך. וכמובן, כשהם שולחים את אותה הילדה לפתות את השוטר, ומצלמים אותו איתה, כדי שיהיה חייב לשתף אותם פעולה, ואז בא המשפט הנצחי.
אבל כמובן שאלו רק דוגמאות קטנות-קטנות ומאוד לא משקפות. זה פשוט סיפור טוב, על חיים שלמים, מההתחלה ועד הסוף, ונדמה לי שהמינגווי אמר, שאלו הסיפורים הכי טובים (למעשה הוא הקצין ואמר, שכל סיפור שלא מסתיים במוות הוא שקר, והוא אכן דאג שלא לצאת שקרן..).
הממ. אולי אחרי שאני אגיש את העבודה הגדולה בשבוע הבא, אני אראה את זה עוד פעם? יתן לי כוח לתקופת הבחינות. ולפי ימד"ב אין לזה דויד, מישהו יודע אולי למה?
יש די.וי.די תוצרת ברזיל
שזה מה שיש לי ולאוזן השלישית. לא ראיתי את הדויד כולו, רק קטעים קטנים, אבל הוא באיכות דיי נוראית, בערך כמו וידאו. בפעם היחידה שראיתי את הסרט כולו, זה היה בסינמטק ת"א, לפני שנתיים, והמסך הגדול רק עושה לו טוב.
ואין שום שיטה בסדר ובתדירות שבה סרטים ישנים יוצאים בדויד, דווקא לסרטים פחות מוכרים יש יותר סיכוי לצאת. אולי זה בגלל שהם יותר זולים לקניית זכויות. אני עדיין מחכה שכל הסרטים של אלטמן משנות ה-70 יצאו, וכנראה שאני אחכה עוד דיי הרבה זמן.
למה לא דיברתם על הארי פוטר בכלל?
למה כן?
לא הבנתי
(כל המספרים במיליוני דולרים)
אם בסופ"ש שעבר ST:NEM עשה 19,
ועכשיו עשה 4.4,
איך סה"כ 26.5?
לאן נעלמו משהו כמו 3?
שלא לדבר על LOTR:TT שעשה 62 בסופ"ש אחד וכבר בסוגרים רשום מצטבר 102…
לא הבנתי
שרה מצטברת מהר…
בעניין שרה
אמרנו את זה במפורש: הוא יצא ביום רביעי, הרוויח 26 ביום רביעי ו-13 ביום חמישי, ועוד 62, כאמור, בסופ"ש. בעניין סטאר טרק (וכל הסרטים האחרים, בעצם), אתה פשוט שוכח שבין סופ"ש לסופ"ש יש עוד כמה ימים, שבהם סרטים מכניסים יחסית מעט – אבל הם מכניסים.
איך לא חשבתי על זה
סרטים מקרינים גם באמצע השבוע? וואלה.
מצטער, קצת היה לי קשה לחשוב על זה בעצמי מפני שהשבועות שלי נראים ככה:
יום ראשוווווון, שישבת,
יום ראשוווווון, שישבת…
ושוב, כשסרטים מצליחים
המפיצים הישראלים לא מתביישים לפרסם נתונים:
73,910 צופים ראו את שרה 2 בסוף השבוע הראשון שלו בארץ(על פי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2337754,00.html
)
שזה יותר מ 72000 הצופים שראו את הארי פוטר הראשון בשנה שעברה. ועוד פרט מעניין, בשבוע הראשון שלו, צפו ב"אחוות הטבעת" כ100,000 צופים.
ועכשיו נשאלת השאלה , למה מפרסמים את הדוחקו רק פעם בשנה ?
אני פשוט חייב לשאול
בטוח שיהיה על זה סקר אבל מעניין אותי כבר עכשיו:
מיהי הדמות הוירטואלית המצחיקה\מבדרת\נסבלת ביותר:
דובי(הארי פוטר)
או גולום(שרה)?
אם כבר הבה נוסיף ונשאל
ג'אר ג'אר בינקס, הכלב מגברים בשחור או אדי מרפי החמור משראק?
רוג'ר ראביט, בהחלט רוג'ר ראביט
אם אתה כולל גם את רוג'ר ראביט
וגם את החמור מ'שרק', תצטרך לכלול כל דמות מצוירת שהופיעה בסרט כלשהו אי פעם, וזה סקר טיפה רחב מדי.
אני בכלל התכוונתי לסקר על דמות בלתי נסבלת
אפשר לצמצם
רוג'ר ראביט וג'אר ג'אר בינקס הם אותה דמות למעשה.
כפירה!
השליכוהו לנהר!
כפירה!
אני רוצה לתקן
ובכך אולי אציל את חיי העלובים.
אני מת על רוג'ר ראביט אבל אני חושב שלקחו את האופי של הארנב והפילו אותה על ג'אר ג'אר בינקס בלי שום בושה. ולא רק זה, מתברר שג'אר ג'אר בינקס גם לא יכול להתמודד עם זה.
תצטרך להשתדל יותר
להשוות בין האופי החינני של רוג'ר ראביט לאופי הטוטאל-אינפנטילי של ג'אר ג'אר זה בערך כמו להשוות בין הכתיבה של רם אורן לכתיבה של דאגלס אדמס. חוץ מהאזניים, אני לא ממש רואה דמיון ביניהם (וגם פה, האזניים של רוג'ר יותר מוצלחות).
אופי חינני
אצל אחד יכול להפוך בקלות לאופי אינפנטילי אם הוא לא נמצא בידיים הנכונות.
בערך כמו מה שקרה לדמויות ב"אליס בארץ הפלאות" במשחק המחשב (לא שזה דבר רע).
אין מה להשוות!
האוזניים של אדאמס יותר גדולות. בבירור!
רוג'ר ראביט יותר קרוב מבחינתי
לדובי וגולום (ולצערי גם לג'אר-ג'אר) מפני שחשבתי על דמויות אנימציה ש"הודבקו" ביחד עם דמויות מצולמות. אגב, אאל"ט מיקי מאוס היה הראשון שהופיע כך בקטע לפני שוליית הקוסם. למרות שאולי זה לא נחשב כי ראו רק את הצלליות שלו ושל המנצח.
אם כבר הבה נוסיף ונשאל
קספר, the thing
איזה באסה
לחכות עכשיו עוד שנה עד לשרה 3….
זה רעיון שיווקי נהדר אבל סבל קשה מנשוא…
ועוד שנה הבאה אני יהיה בצרפת… מישהו יודע אם הם מעודכנים בתאריכי יציאת סרטים כמו אצלנו או ארה"ב?
וגם אם כן, הם לא קצת מדבבים סרטים?
לפי מה ששמעתי, מקרינים בד''כ
גם את הגרסה המדובבת וגם את הגרסה עם הכתוביות.
אני ראיתי את שרה 1 בפאריז
באנגלית, עם תרגום לצרפתית. הבעיה היחידה התעוררה בקטעים שהיו בעלפית, שתורגמו לצרפתית בלבד.
כבר כמה שנים שיש בצרפת מגמה שלא לדובב סרטים, אלא אם מדובר בשוברי קופות שיצדיקו את עלות הפקת הדיבוב, כך הבנתי, ובמקרים אלו מקרינים שתי גרסאות.
או לה לה
ראיתי את "נוטינג היל" בפריז, לפני יותר משלוש שנים, והיתה מוצגת גרסה אנגלית עם כתוביות בצרפתית. האמת שהופתעתי לטובה מזה, במיוחד כי בגרמניה, למשל, קל יותר למצוא בשר כשר מאשר לראות סרטים בקולנוע בשפת המקור.
(וסרטים גרמניים או אוסטרים כמעט ואי אפשר למצוא עם תרגום לאנגלית, גם ב-DVD).
אבל מה שממש הציק לי בקולנוע בפריז, זאת שיטת ההקרנה: לא היו שם מקומות קבועים, ולפני תחילת הסרט צריך לעמוד בתור מציק בכניסה לקולנוע, כשהשיטה היא "כל הקודם זוכה". אני אומנם נהניתי מזה שירד עלינו גשם שוטף בתהליך (ועוד באוגוסט!), אבל זה בכל זאת לא כיף גדול. אז הנה דבר אחד ונדיר שבו תל-אביב עולה על פריז.
עולה על פאריז? ממש לא
אני מאוד אהבתי את השיטה הנהוגה בצרפת (כמו גם בעוד מדינות אירופאיות) לפיה כל הקודם זוכה. קודם כל, זה מונע מאנשים להגיע באיחור ולהיכנס אחרי הדקות הראשונות של הסרט, דבר שנוא עלי במיוחד. שנית, בארץ אנשים רבים מאחרים בכוונה כדי להפסיד את הפרסומות, וזה משהו שאתה לא יכול לעשות בשיטה הצרפתית, וכך יש יותר הגיון בשיטה הכלכלית הזו.
הרבה פחות הגיון כלכלי.
מאחר ואין מקומות מסומנים מראש, קשה לבית הקולנוע להגיע למצב של תפוסה מלאה. תמיד יהיו חורים באמצע. שמעתי פעם הערכה על האחוזים שבתי הקולנוע מפסידים בנוקטם בגישה זאת, אבל לצערי הם לא זכורים לי. לא מעט, על כל פנים.
מצד שני, אותה שיטה אפשרה לי להגיע לבד בערב הבכורה של בלוקבאסטר ששמו לא זכור לי (MIIB?), לאחר בכניסה לאולם, ולמצוא מקום משובח ופנוי באמצע האולם. אבל כמה אנשים כבר הולכים לסרט לבד.
(כל פעם שיצא לי ללכת לבד, והגעתי לקופה לבקש כרטיס, הייתי צריך שוב ושוב לציין שמדובר באחד בלבד. הם לא האמינו לי, או אולי חשדו שאני רוצה לסחור בסמים.)
איפה זה היה?
בפאריס או כאן? כבר התבלבלתי לגמרי.
מה שאני תיארתי? פרברי שיקאגו.
בארץ לא זכור לי שאי פעם הלכתי לסרט לבד.
אבל השיטה, מוזרה מבסיסה. למה לא לסמן מקומות? עוד אחד מאותם הבדלים תרבותיים שלכל צד ברור מאליו שהוא הצודק.
או לה לה
גם בארה"ב אין מקומות קבועים. מה עם הפסקות? בארה"ב גם אין הפסקות, באירופה יש?
-האשף הדגול
האויב שבפנים
אני מניח שהדו"חקו הוא המקום המתאים להצבה של הודעה זו.
בגליון "העיר" החדש (1161 מה-26.12.2002) במדורו של יאיר רוה, יש ראיון עם במאי "האויב שבפנים" פול אנדרסון (לא לבלבל עם פול אנדרסון של "מגנוליה" ו"לילות בוגי") ששופך קצת אור על מסלול ההכנסות של סרט.
אותו אנדרסון (מיסטר אנדרסון?!) שוקד בימים אלו על ההמשך לסרט שעלה 30 מיליון דולר והכניס בארה"ב 36 מיליון דולר. אבל אם הסרט הכניס כ"כ קצת – איך זה שעושים לו המשך? פשוט: הסרט הכניס עוד 100 מיליון דולר ברחבי העולם, 50 מיליון ממכירות ה-DVD (בארה"ב בלבד) ועוד 50 מיליון ממכירת זכויות שידור לערוצי טלוויזיה.
סה"כ 236 מיליון דולר. סכום קצת יותר מרשים.
==========================================================
הודעה זו מיודעת בעיקר למי שמקבל עקצוצים נעימים מפרסום הכנסות של סרט זה או אחר.
הוא עדיין כותב ב''העיר''?
חשבתי שהוא עבר ל"עכבר", לאחר עזיבתו של אינגבר.
כן
המדור "סינמסקופ" ממשיך להופיע כרגיל (והשבוע, סיכום 2002 ועשרים הסרטים הנבחרים של רוה. במקום הראשון: מיינוריטי ריפורט).
במקביל, רוה כותב ב"עכבר העיר" אותו הוא גם עורך.
מצחיק
כשמיינוריפורט רק יצא, יום אחרי הבכורה, הוא כתב בעכבר העיר ביקורת מאוד לא אוהדת על הסרט. אפשר לומר שהייתה בביקורת אווירה מסויימת של אכזבה וכעס על ש/ספילברג. מצד שני, אם אורי קליין מדבר פתאום בעד החתונה היוונית שלי (שמקבל פתאום בערוץ 33 חמישה כוכבים במקום השלושה להם זכה קודם), אני מניח שגם מבקרים יכולים לשנות את דעתם (לא אני, אני עדיין לא מבין איך הדו"ח הצליח).
היה לי ויכוח עם מישהו לגבי ההבדל בין "סיידקיק" ל"קומיק רליף" ואני טענתי שסיידקיק זה דמות משעשעת וקלילה שתפקידה לספק אתנחתא מהעלילה הרצינית כדי ל"רענן" ולהקל על הצופה (שעסוק בלעכל פופקורן ולא רק את העלילה), בעוד שקומיק רליף זה אותו הדבר מבוצע בסצינות ולא ע"י דמות מסויימת (כגון אדי מרפי החמור בשראק למשל).
אני מעוניין בחוות דעת – רצוי עם דוגמאות.
לא, לא, בהחלט לא.
קומיק רליף היא דמות שתפקידה ליצור הומור בסרט, בלי קשר לתפקידה. בדרך כלל, קומיק רליף יהיה בעל תפקיד משני ביותר בעלילה (אא"כ מדובר כמובן בקומדיה, שם הקומיק הוא לא רליף), מכיוון שזהו תפקיד בפני עצמו.
סיידקיק הוא דמות משנית אשר היא "העוזר" של דמות מרכזית יותר (בין אם היא הגיבורה או הנבל). הוא יכול להיות קומדי, טראגי, יעיל באופן גרמני, או כל דבר אחר- אבל הוא פשוט העוזר.
נהוג שהסיידקיק, למטרות חסכון בדמויות, ישמש גם כקומיק רליף. אבל זה לא חיוני.
לדוגמה: ב"שני הצריחים", גימלי משחק את הקומיק-רליף. סאם הוא הסיידקיק של פרודו. סאם הוא לא קומיק רליף (יען כי הוא אינו מצחיק). גימלי אינו סיידקיק (יען כי אין דמות ראשית בשלישייה אל"ג).
עוד דוגמאות?
גרימא הוא הסיידקיק של תיאודן?
גולום הוא הסיידקיק של גולום?
חסכוני, הקטע.
אתה יכול להיות נחמד
ולפרסם כאן את הרשימה? סתם יכול להיות מקום חביב לתחילת ויכוחי סיכומי השנה.
בבקשה!
עשרים הסרטים של רוה:
1. מיינוריטי ריפורט (אני מסרב לקרוא לו בשם המתורגם)
2. דבר אליה
3. האיש שלא היה שם
4. ספיידרמן
5. ונילה סקיי
6. לחיות בתמונות
7. שר הטבעות: אחוות הטבעת
8. הארי פוטר ואבן החכמים
9. באראן
10. המזכירה
11. רווק פלוס ילד
12. משפחת טננבאום
13. הדרך לפרדישן
14. סימון
15. ילדים של אף אחד
16. זהות כפולה
17. עידן הקרח
18. מפלצות בע"מ
19. חיילים היינו
20. טריפל אקס (XXX)
וגם: ואת אמא שלך גם (בגלל האווירה) פרידה (בזכות האמנות) בוגדת (בזכות המשחק של דיאן ליין) K-19 (בזכות הקצב ההיסטרי) היי ריסק (בזכות סצינות המרדפים המפתיעות) מאחורי קווי האויב (אך ורק בזכות סצינת הפתיחה המצוינת) סקס ולוסיה (בזכות פיתולי העלילה החכמים) מלחמת הכוכבים, פרק 2: מתקפת המשובטים (בזכות סצינת הקרב של יודה).
הבחירה של רוה הינה לסרטים שהוקרנו בארץ בין נובמבר 2001 לנובמבר 2002.
עוד אנקדוטות מהטור: ב"הארי פוטר ואבן החכמים" וב"שר הטבעות: אחוות הטבעת" צפו 600 אלף צופים כ"א.
"נפלאות התבונה" – 400 אלף
"ספיידרמן" – 300 אלף.
"לילו וסטיץ"', "מפלצות בע"מ", "מיינוריטי ריפורט" – 250 אלף כ"א.
"החתונה היוונית שלי", "דבר אליה" – בין 200 ל-300 אלף צופים.
100 אלף איש צפו ב"חתונת מונסון", 70 אלף ב"מלהולנד דרייב" ו-50 אלף ב"באראן".
ראיתי בדיוק חצי מהרשימה
ורק חצי מהסרטים שראיתי הייתי מכניס לעשרים הגדולים שלי: האיש שלא היה שם, ספיידרמן, שר"ה, משפחת טננבאום, מפלצות בע"מ.
אלה שראיתי ולא אהבתי, או התאכזבתי מהם: מיינוריטי ריפורט (הפתעה!), ונילה סקיי, הארי פוטר, באראן, עידן הקרח.
סיכום השנה של רווה
בשנה שעברה הרשימה של רווה היתה די דומה לבחירת האתר. הפעם יש לי הרגשה שזה לא יקרה. 'ספיידרמן' מעל 'שר הטבעות'?! 'עידן הקרח' מעל 'מפלצות בע"מ'? 'ונילה סקיי' מעל משהו?! החרפון התחרפן? מצד שני, אני מניח שזה עדיין דומה הרבה יותר לטעמנו מסיכום השנה של רוב המבקרים.
ר*ו*ה
רק "ו" אחת
ר*ו*ה עם ו' אחת - רק בכתיב חסר,
כלומר מנוקד.
אם כותבים ללא ניקוד, כמו כאן באתר, יש להוסיף עוד ו'.
חמשת הסרטים האלטרנטיביים הטובים של השנה
במעריב: 'דוני דארקו' נבחר למקום הראשון. 'אבודים בלה מנשה' נמצא במקום החמישי.
אני סתם מרוצה מזה שהיה מי שזכר שהיו סרטים מעניינים שלא יצאו לקולנוע.
לפי מה הם נגדירים ''השנה''?
תאריך ההגעה של הדויד לאוזן השלישית?
לפי מה הם נגדירים ''השנה''?
לפי השנה בה שניצר שמע עליהם, אני מניח.
קסלר, לא שניצר
את חמשת הסרטים האלטרנטיביים בחרה דנה קסלר.
נכון, שניצר בחר את חמשת הסרטים ה''רגילים''
הוא בחר את האחיות מגדלנה לסרט השנה.
בצדק.
'האחיות מגדלנה' סרט מצוין. אבל מה שלא ברור לי זה למה שניצר בוחר את 'אגדות וסיפורים' לאחד מחמשת סרטי השנה, ובאותה נשימה אומר שהוא לא סרט טוב. לפי מה הוא בוחר?
הוא שניצר
בוא פשוט נגיד תודה שהוא לא בחר בספיידרמן.
מה עושה אותם אלטרנטיביים?
ואני בהחלט מצר על כך שלא אוכל להצביע ל'דוני דרקו' בסקר סרט השנה של 'עין הדג'. אני אפילו שוקל להגיש מחאה רשמית על כך – מה, הקרנה בעין החורש לא נחשבת הקרנה בקולנוע?
תהינו אם לכלול אותו בסקר.
בסוף החלטנו שלא.
הרציונל שלי: אולי, פעם, במקרה, מישהו יזכר להקרין אותו באופן מסחרי (יותר או פחות), והוא יוכל להכנס לסקר כמתחרה "תקני" שלא עשו לו טובות. אם היו סרטים שהוקרנו מסחרית שנה – ואף שנתיים – לאחר שיצאו בארצות אחרות, למה שעכשיו זה לא יקרה?
אז תכניסו קטגוריה
של סרטי קולנוע שלא הגיעו לקולנוע ויצאו ע"ג DVD
הבעיה:
בקטגוריה כזאת, 'דוני דארקו' ינצח בלי שום תחרות, כי הוא קיבל יתרון לא הוגן בקון. מצד שני, אם נכניס לסקר גם את כל הסרטים שיצאו בוידאו ולא בקולנוע (בידיעה ברורה שדוני הוא היחיד מהקטגוריה הזאת עם סיכוי משמעותי להכנס לעשיריה), זה יוצר אינסוף בעיות חדשות: מתי זה בדיוק 2002? האם סרטים כשירים הם סרטים שיצאו בארה"ב בדיוידי ב-2002? או בבריטניה? או ביפן? מה עם סרטים שיצאו כבר בדויד אבל בהמשך יגיעו לקולנוע בארץ? מה עם הוצאות מחודשות של סרטים ישנים? זה לא ייגמר, לכן אנחנו נאלצים להשאר עם ההגדרה הישנה: הסרטים הכשירים להיבחר הם הסרטים שיצאו בקולנוע בארץ השנה.
וחוצמזה,
זה לא יפה כלפי הסרט. זה כמו "אוסקר הסרט הזר" – קטגוריה מיוחדת שנוצרה כדי לתת סיכוי לסרט זר להבחר, מתוך הנחה שהוא לא יצליח להתמודד בתחרות מול הסרטים ה"רגילים".
אז אפשר לעשות
סקרון קטן שבו יהיו מועמדים:
1. דוני דארקו.
2. ג'וזי והפוסקאטס.
3. ביטלג'וס.
4. מפלצות בע"מ.
5. האנשים מהשורה האחורית מסוכות קון.
6. האנשים שלא קפאו למוות בפורים קון.
זה יפתור הרבה בעיות.
הכללים של פרסי האוסקר
הם בולשיט אחד גדול. אין לסרט זר סיכוי להתמודד, אלא אם כן הוא מתפרסם במידה חסרת פרופורציה כמו "החיים היפים" ואז מתמודד גם בקטגוריות של סרטים "רגילים" ובעצם גונב מועמדויות מסרטים דוברי אנגלית.
חוץ מזה, גם באוסקרים היה כמה קטעים משעשעים אי שם בהתחלה-אמצע שנות ה-90 כשסרטים ברמה של אוסקר או לפחות ברמה של מועמדות הופקו עבור קולנוע וקודם שודרו בטלוויזיה כי המפיצים לא חשבו שיש להם סיכוי מסחרי. בגלל זה גם לינדה פיורנטינו לא קיבלה מועמדות על "הפיתוי האחרון". נשמע מאוד דומה לדילמה של כן-דיווידי-לא-דיווידי.
זאת סיבה אחת...
הסיבה השניה שלינדה פיורנטינו לא קיבלה מועמדות על 'הפיתוי האחרון' היא שהוא סרט נורא, ושהיא משחקת בו ממש גרוע.
מה הקשר?
רוב זוכי האוסקרים הם כאלה, למה לא פיורנטינו?
חוץ מזה מדד העגבניות שלו עומד ב-93% והקרים ב-100%, שזה יותר גבוה מ"נפלאות התבונה".
אחד מהסרטים האהובים עלי! היא נפלאה בעיני שם! סאץ' א ביץ'! כמו שאני אוהב
מישהו אחר
שם לב לעובדה ש mad world של גארי ג'ולס הופך פתאום ללהיט גלגלץ? כל הזמן שומעים אותו בלופ מעבן ממש.
אז חשבתי לעצמי, שאם הוא הופך ללהיט, מישהו ירצה קליפ, ואם יהיה קליפ בטח גם יתהו מה קורה עם הסרט. ומכאן מי יודע לאן נגיע.
אני כבר יכול לראות את הפרסומת בערוץ 2. ממש זוועה.
אבל אולי עם המון אופטימיות אפשר לקוות שהמפיצים יחליטו להביא אותו לקולנוע מאוחר (מישהו יודע אם כבר קרה דבר כזה?)
___________
XiroX לא יודע אם לשמוח או להיות עצוב במחשבה על דוני דארקו כלהיט
קיוב, למשל?
עיכוב של כשלוש שנים בהגעה לארץ.
סבלנות, סבלנות.
מה הבעיה
אם הסרט יהיה להיט הוא יתמסחר ויפסיק להיות מדהים? אתה יודע, סרטים נשארים בדיוק כפי שיצרו אותם. הבעיה מתחילה שהם מצליחים יותר מידי ואז עושים סיקוול.
אגב לא צריך לארגן קליפ לשיר הוא כבר מופיע על הDVD.
הממם.
דוני דארקו מספיק טוב בתור המשכון של עצמו.
לראשונה בהסטוריה?
בד''כ זה עובד הפוך
שיר הופך ללהיט לאחר שנכלל בסרט או סדרת טלוויזיה. למשל: Time of your life של גרין דיי הפך ללהיט יותר מחצי שנה אחרי שיצא כשהופיע בפרק הסיום של סיינפלד (ליתר דיוק בלקט שקדם לפרק הסיום).
הוא הופיע גם ב- ER
בפרק שהבן של אנספה מת. זה היה השיר האהוב עליו, וג'יני שרה אותו בהלוויה שלו.
אחרי שראיתי את הפרק הזה, למדתי לנגן את השיר.
איזה מזל שאני לא שומעת גלגל''צ...
אם כי השבוע סוף סוף השגתי אותו, אז אני עושה לעצמי המון השמעות פרטיות (ונהנת עד מאד מכל השמעה נוספת).
אה, אבל כבר יש קליפ
מישהו אחר
הסרט דוני דארקו יצא שוב להקרנה מסחרית באוקטובר 2002 בלונדון.
לא ''שוב''.
פעם ראשונה. הוא יצא בארה"ב ב-2001, אבל רק עכשיו (כלומר, מאוקטובר 2002) מוקרן בבריטניה, וזוכה שם (כראוי) להרבה יותר כבוד ותשומת לב.
אז אולי יש סיכוי שהוא יוקרן מסחרית בארץ ב- 2003?
ואם לא, אז ב-2004, או 2005.
תמיד יש סיכוי. עובדה שגם 'סיפור אהבה מזוין' הגיע לארץ (למרות שלא היתה כוונה כזו בתחילה), וש'בנות הפאוורפאף' הגיעו גם בשפת המקור (ולא רק בדיבוב). זה בין השאר עניין של כמה לחץ מפעילים על המפיצים (במקרה הזה: תיאטראות ישראל. *hint*, *hint*).
לא מטלון?
דוני דארקו זה של שזכויות ההפצה שלהם אצל א.ד. מטלון
תיאטראות ישראל
זה השם הכולל לא.ד. מטלון ולפורום-פילם.
אלו לא שתי חברות הפצה שונות?
מטלון אמנם מפיצים ברב-חן'ים למיניהם אבל גם אצל גלובוס/ס"ס.
אז איפה לראות שר''ה?
אז איפה עדיף לראות? ב"גת" או ב"סינמה סיטי"? ואם בסיטי אז באיזה אולם? (מוצג ב6,7,8)
בסינמה סיטי, ללא ספק.
לגבי האולמות – 7 טוב יותר מ-8. את 6 אני לא מכירה.
בסינמה סיטי, ללא ספק.
יש אתר כלשהו בו אפשר לראות איך נראים האולמות השונים בארץ, כדי לדעת איזה מושב להזמין? או באיזה אולם יש מסך גדול וסראונד?
טיקטנט,
אבל ניתן לראות שם את סידור המושבים באולם הקולנוע (והיכן ממוקם המסך) רק לגבי הקולנועים אליהם הם מוכרים כרטיסים. הכתובת, בכל מקרה: http://www.ticketnet.co.il
'טיקט-נט' עונה על חלק מהדרישות.
בעמוד על הסינמה סיטי:
http://www.ticketnet.co.il/ticketNet/Src/Cinema/CinemaDetailedPage.jsp?area=0&cinemaID=255&firstt=0
האתר מפרט על המקומות בכל אולם, ואם חפצה נפשך בארכיטקטוריתו של כל אולם, ניתן להגיע גם לזה.
כדאי לשים לב,
שהשורות בסינמה סיטי רחבות הרבה יותר מברוב אולמות הקולנוע, לכן גם המרחק מהמסך בשורות האחרונות הוא גדול הרבה יותר מבקולנוע רגיל. כלומר, אם מזמינים מקומות מראש, כדאי להזמין אותם כמה שורות לפני המיקום אליו אתם רגילים. באולם 7, שבו ראינו את 'שר הטבעות', אני מעריך שהמקום האידיאלי לשבת בו (מבחינתי) היה שורה 5, למרות שבדרך כלל באולמות גדולים אני נוטה לבחור בשורה 8-9.
בשורה 12 המסך כבר היה די קטן
אבל הסאונד היה פיצוץ. מילולית.