זהו. החורף הגיע באופן רשמי, שזה כבר כיף. חבל רק שהפעם הוא נפתח בהפסקת חשמל מעצבנת. כלומר, מילא הפסקת החשמל – היא דווקא הסתיימה מהר. זה רק המחשב הרגיש של רד שחטף שוק, וסירב לאפשר חיבור לאינטרנט. ועד שהפרימדונה הסכים לקשקשת ברשת, תקפו את הדירה נפילות מתח חוזרות ונשנות. אז אוקיי, הבנו – יש מישהו שמנסה למנוע את פרסום הדו"חקו, וכל האמצעים כשרים מבחינתו. גם מבחינתנו זה בסדר – נוכל להתמודד עם זה. אבל לא חראם על המחשבים?
כדי להצדיק את מצב הרוח העגמומי שאנשים נוטים לקבל בחורף משום מה, הוזעק השבוע ניקולס קייג' למקום הראשון בטבלה. קייג' הבין שכדי לשלם את שכר הדירה, עליו לעזוב את התפקידים הרציניים, ואת תפקידי הגיבור בסרטי אקשן-בשקל, ולחזור למקורות, למפיק העל ג'רי ברוקהיימר. הסטטיסטיקה לא משקרת – לקייג' יש ברזומה ארבעה סרטים שחצו את קו הכנסות ה-100 מיליון, ושלושה מהם הופקו בידי ברוקהיימר. ל-'National Treasure' יש סיכוי לא רע להיות הסרט החמישי לעשות זאת.
'אוצר לאומי' הוא סרט הרפתקאות מופרך להחריד. קייג' מגלם את בנג'מין פרנקלין גייטס, דור שלישי לציידי מטמונים. הוא מאמין בקיומו של איזה אוצר שלכולם ברור שאינו קיים, ומביא כל מיני הוכחות לשם כך: למה חשבתם שוושינגטון היא בירת ארה"ב? זה רמז! ולמה חשבתם ששטר הדולר מעוצב כמו שהוא מעוצב? זה רמז! ולמה חשבתם יש מפת אוצר במסגרת של הצהרת העצמאות האמריקאית, אה? אה.
כרגיל בסרטים מסוג זה, יש נבל (שון בין), שרוצה לגנוב את האוצר, ולאיים על שלום העולם. עתה, איש אחד – ניקולס קייג'! – צריך לגנוב את מגילת העצמאות לפני שיהיה מאוחר מדי, בלה, בלה, בלה. בקיצור, עלילה שנראית כאילו תפרו אותה תוך כדי צילומים.
הביקורות מודות שהסרט מהנה בדרכו שלו, אך בוכות מרה על הקצב האיטי בו הסרט בוחר לרכב, על הפטריוטיות המוגזמת שמשפריצה מכל חור, ועל השיאים הרבים אליהם הוא מתעקש להגיע בכל חמש דקות, ממש כאילו מדובר באיזה סרט פורנו.
אפרופו ניקולס קייג' בסרט פורנו (בררר… הצמרמורת!) – סצינת מקלחת צריך שתהיה. ואם יש סצינת מקלחת, צריך שהקייג' יקציף בחושניות אין קץ את גופו המסוקס (איזו בחילה!). חיש קל זומן בחור בלונדיני נאה, שרירי וחטוב, שאין אף שערה מיותרת בגופו, כדי לבצע את העבודה. הכירו נא את בובספוג מכנסמרובע.
בובספוג הוא כוכב סדרת טלוויזיה בערוץ ניקולדאון. כפי ששמו מרמז, הוא ספוג ים, והוא לובש את גרסת הלגו למכנסוני 'דפוק אותי'. הביקור המתוקשר שלו באולמות הקולנוע, הסתיים בזעזוע מה: הכתר של נפטון, אל הים, נגנב, ועל בוב מוטל להחזירו לבעליו, אחרת יבוא הרשע מהסרט של ניקולס קייג' ויאיים על שלום העולם.
הביקורות מחבבות את הסרט, ואומרות כי הוא מתאים לא רק לילדים שמעריצים את בוב, אלא גם להוריהם. או לפחות, לבעלי זיקה כלשהי ליצור בעל השיניים הבולטות. מסתבר שהרבה מחבבים את בוביזמר, והישגיו בקופות נאים בהחלט: 32 מיליון דולר. מצד שני, יכול להיות שלצופים לא אכפת מבובהפט (אגב, האם לאשתו קוראים מאדאם בובארי?), והם באו רק כדי לחזות בהופעת האורח של האליל דייויד האסלהוף. לכו תדעו, הכל יכול לקרות.
יש רק בנאדם אחד בעולם שלא אוהב את בובושק'ה, וגם לו קוראים בוב. בוב פר. אתם אולי מכירים אותו כמיסטר אינקרדיבל. בשבוע השלישי לכהונתו במסכים, בוב (הפלאי) נאלץ להיפרד מן המקום הראשון, כדי להיות עפר לרגליו של בוב (הנצלן), אי שם במקום השלישי.
בנות בדרך כלל שמחות כשאומרים להן שהן נראות כמו מיליון דולר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעשרה מיליון. אבל יש אחת, קוראים לה ברידג'ט, שלא בטוחה שהיא מרוצה מהעסק הזה. מצד אחד, לצורך התפקיד היה עליה להעלות במשקל, לכן היא העשירה את התפריט שלה בכמעט 2,000 קולנועים. מצד שני, כל המאמץ הזה, ורק עליה של 15% במשקל הרווחים? אולי לא כיף לה. אבל גם למי שראה את הסרט לא כיף.
לא בעשיריה אבל עדיין שווה אזכור: 'חינוך רע', סרטו של אלמדובר, עשה השבוע גיחת ניסיון אל מולדתם של הכוכבים והפסים. 147,000$ יצא לו מזה, וזה הרבה יותר טוב ממה שאפשר לחשוב. הסרט הוצג בשלושה קולנועים, בסך הכל, כך שמדובר בממוצע מדהים של 49,000$ לקולנוע.
בשבוע הבא, היי, זה 'Christmas with the Kranks'! וגם עם 'אלכסנדר'! מה הם עושים ביחד? 'Finding Neverland', כמובן.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
בובספוג
מילא "אוצר לאומי" – אפשר לצפות שסרטי הרפתקאות טיפשיים ועתירי תקציב יצליחו, אבל אני לא מבין מה אנשים מוצאים בבובספוג. הציורים לא יפים והסיפור סתמי למדי – בזבוז מוחלט של אנימציה לדעתי..
איך בדיוק מבזבזים אנימציה?
רק לרקורד, לדעתי ספונג'בוב היא סדרה דבילית ביותר עם הומור די צפוי ועלילה שאין שום הצדקה לכך שהיא מתרחשת מתחת למים (יורד שם שלג!). אולי בגלל זה אני נהנה לצפות בה.
עזבו אתכם מבובספוג
תתרגלו לשם Wooldoor Sockbat.
אין לכם ברירה, בקרוב תשמעו עליו הרבה.
http://www.comedycentral.com/tv_shows/drawntogether/bios.jhtml?b=8
נראה כמו שילוב בין דריה לקינגז קווסט 7
הוא דווקא אחת מהדמויות היותר מיותרות
בסדרה הבאמת מעולה הזו.
(למי שלא מכיר – Drawn Together – ריאליטי באנימציה. הפיילוט גרם לי לצחוק כמעט ללא הפסקה. הפרק השני הרבה פחות. אני מקווה שהשלישי יראה שיפור)
בוא'נה! דבר יפה על בובספוג!!
זאת סדרה מעולה עם הומור שגם מבוגרים יכולים להבין.
וזאת אחת הסדרות הכי טובות שראיתי מאז פאורפאף גירלס (שההומור שלה מיועד לקהל מבוגר יותר…) וזה אומר המון!!
אני ממליץ שלפני ששופטים, כדאי לצפות בכמה פרקים בצורה אובייקטיבית, בלי לבוא מראש אם הרגשה שזה הולך להיות גרוע…
לא עדיף לקרוא עד הסוף לפני שמגיבים?
כתבתי שההומור די צפוי כי, מה לעשות, רוב הבדיחות והתפתחויות העלילה לא ממש מקוריות. הסדרה מתאימה לקהל בוגר, לא בהכרח מבוגר, אבל סוג הקהל שרואה "המעבדה של דקסטר", או פאוארפאף גירלז ומזהה את כל ההומאז'ים לסרטים וסדרות מהעבר.
לאנימציה של ספונג'בוב לא התיחסתי הפעם. היא מציגה שילוב מעניין (ולא מתאים בכוונה) בין אנימציה לבין צילומים. אין בשורה רצינית בסגנון הציור, מכיוון שהוא מופיע בסדרות של ניקולודאון עוד מימי רן וסטימפי.
בוא'נה! דבר יפה על בובספוג!!
למען האמת, עשיתי את זה, ודי התאכזבתי. אני כן חושב שזה יכול להיות סבבהלילדים קטנים, אבל ציפיתי למשהו לפחות ברמה של רן וסטימפי. או וול, לפחות יש את אינביידר זים להתנחם בו.
איפה-איפה?
אני מניח שלא בטלוויזיה שלנו…
לחובבי רן וסטימפי
אני ממליצה לבדוק את The Grim Adventures of Billy & Mandy… זה מאותם יוצרים (אני מנחשת כי האנימציה ממש דומה), ומספר על ילד דביל (סוג של סטימפי) וילדה מרושעת (סוג של רן) שמסתובבים ומציקים כל היום ל-Grim Reaper, זאת אומרת, מלאך המוות. והוא באמת ממש מסכן.
איך בדיוק מבזבזים אנימציה?
בהנחה שהאנימציה נעשית בדרך הקלאסית, אז עצוב לי לחשוב על כל חומרי הציור שמתבזבזים על דמויות שנראות כל כך לא יפה.
איך בדיוק מבזבזים אנימציה?
לא כמו אחותו של דקסטר שהיא באמת חתיכה.
בזבוז אנימציה
לפחות עליה אפשר להגיד שהיא חמודה באיזו צורה…
אזעקת פדופליה!! :)
דווקא במקרה של דקסטר ''חוסכים'' אנימציה
בעונות החדשות של דקסטר ושל הפאוארפאף גירלז נעשה שינוי קוסמטי באנימציה. אני לא בטוח מה עשו, אבל נראה שהשימוש במחשב ליצירת רקעים, אפקטים וחלקים מהדמויות עצמן, בהחלט גבר. הניחוש שלי, מלבד הפן האסתטי, שמדובר בשיטה שחוסכת שעות עבודה וכח אדם (בלי טרייסרים).
דווקא במקרה של דקסטר ''חוסכים'' אנימציה
לא ראיתי לאחרונה אבל אם כבר בנושא של אנימציה מיוחדת (ונהדרת) רק שתי מילים: סמוראי ג'ק.
<סוגדת>
רק חבל שאין לי טלויזיה בבית…
חומרי ציור? מתבזבזים?
אה, אתה מהדור שחשב שציור זה דבר שעושים עם עיפרון ונייר?
אני בספק אם פריים אחד מתוך הסרט של ספונג'בוב צויר על חומר פיזי כלשהו. היום מציירים עם מחשב ו-Tablet.
אז זהו - שלא.
לא יודע לגבי בוב, אבל אנימציה קלאסית אמיתית (דיסני-סטייל) עדיין עושים עם נייר ועפרון.
ולא – אין לזה תחליף.
גם לזה יגיעו.
וחשבתי שדיסני לא עושים סרטים עם נייר ועפרון מאז שלגייה.
מכיוון שדיסני כבר לא קיימים
(בתור יוצרי אנימציה קלאסית), אני לא יודע אם נשאר דבר כזה, "דיסני-סטייל".
הלך הדיסני, נשאר הסטייל.
זה דווקא סביר שסקיצות ראשוניות עדיין נעשות על נייר
ואולי גם חלק מהאלמנטים השונים.
עבודת האנימציה כמובן נעשית במחשב, אבל לא נראה לי שאין בכלל ניירות שמעורבים בתהליך.
יצאו מהדו''ח
ספיידרמן 2, עשרים שבועות, 373M$
המועמד ממנצ'וריה, 16 שבועות, 66M$
Paparazzi, 11 שבועות, 15M$
אוף טופיק
מישהו יודע מתי יוצא "מסור" בארץ?
הטריילר הדליק אותי לגמרי וכבר נמאס לי לחכות… :)
זה לא מופיע ב'לא סופי',
כלומר, לא.
אני לא מבינה, ואני לא יודעת אם זה המקום להעלות את זה, אבל למה, למה, סרטי דרמה אפלים (לא במובן הטוב של "ראיון עם ערפד"), קודרים, מלאי התעללויות, סטיות, דכאון ברמות לא נורמאליות מצליחים כ"כ?
הקטע הקטן על הסרט של אלמדובר או איך שיקראו לו (אני לא טובה בשמות..) הזכיר לי את הנושא הזה שמציק לי הרבה זמן.
ויש מלא סרטים לדוגמא- כנפיים שבורות, האחיות מגדלנה, דוגוויל וזה רק חלק…
אבל איך
ראיון של ערפד יותר "טוב" מאשר האחיות מגדלנה?
כיצד הסרטים שהזכרת מלאים בפחות סטיות מאשר ראיון עם ערפד?
בקיצור, דכאון זה טוב.
__________________
אומר, בעודו מקשיב לבת' גיבונס.
ראיון עם ערפד דכאוני?
לא יודע, לא לדעתי, זה סרט פנטזיה שאין לו הרבה אחיזה במציאות, ככה שגם אם יש בו קטעים מסויימים מדכאים, האווירה הכללית לא נורא דכאונית וזה לא מה שזוכרים ממנו מאוחר יותר. סרטים כמו כנפיים שבורות כן רלוונטיים לחיים שלנו, הם ריאליסטיים ומראים את תלאות חיינו וכמה שמסריח לנו ושהעולם רע וכולם מסכנים, ובגלל זה יוצאים מהם אחר כך בהרגשת ג'יפה, מה שאומר שסרטים כאלה לא אמורים להצליח כל כך כי אנשים לא אוהבים להרגיש ג'יפה, ומכאן התהייה.
למען האמת
חשתי הרבה יותר הזדהות עם הדמויות מראיון עם ערפד, מאשר עם גיבורי כנפיים שבורות. מצד שני, כמה מידידי הטובים ביותר הם אלמתים שותי דם.
וכמה מידידי הטובים ביותר הם חיפאים.
בטח שהוא דכאוני !
בסוף הסרט יש את הנוצרי סלייטר שמקבל נגיסה ואז נזכרים שהוא גם הופיע ברובין הוד כאח חורג של רובין ואז נזכרים בקבין קוסטנר … ואז נכנסים לדיכאון !!!
אני חושב
שלשמוע את בראד פיט עם שיני ערפד שמפריעות לדיבור שלו, מנסה להקריא טקסט באנגלית "עתיקה" יכניס כל אדם להתקף צחוק או דיכאון קליני…
ראיון עם ערפד דכאוני?
לפעמים המטרה היא לעשות ג'יפה וזה בעצם מה שהופך את זה לסרט טוב. כי הוא מראה לנו נקודת מבט ג'יפתית על העולם, בצורה חדשה, אבל שבכל זאת מעוררת את ההזדהות שלנו.
כרגע יש לו ממוצע הכנסות פר קולנוע טוב,
אבל זה לא אומר שברגע שהסרט ייצא להפצה רחבה, הוא יהיה כל כך מצליח. כל הדוגמאות שנתת, הם של סרטים שהיה להם הייפ תקשורתי מסוים, אבל לא נחשבו להצלחה כלכלית. גם לא לכשלון (בכל זאת, תקציב ההפקה שלהם לא היה מנופח כמו תקציב ממוצע של סרט אפקטים), אבל זה לא שהם להיטי צמרת.
היחיד שאפשר להגיד עליו שהוא הצלחה, במידה מסוימת, זה 'כנפיים שבורות', שהצליח יחסית בארץ. אבל כיוון שהוא היחיד, לא הייתי משייכת את זה לז'אנר.
אאל''ט ''לשבור את הגלים'' הצליח משמעותית גם בקופות
''לשבור את הגלים''?
ע"ע מקרה רפול…
סליחה, מעולם לא הייתי טובה בלהתאפק, וכבר דיברתם על סרטים דכאוניים…
מגנוליה הצליח יחסית
זה רק אצלי או שדוחקו 7.11 לא מופיע יותר בכתבות?
הוא ירד מהעמוד הראשי, אבל זמין דרך הלינק של "'דו"ח קופות שבורות": http://www.fisheye.co.il/index?cat=5
תודה
למה ירד? ואם כבר אז באותו נושא (בערך), למה היום כשאני מקבל אימייל על תגובה לתגובתי יש קישור רק לאתר ולא לכתבה הספציפית? זה הרבה יותר מסובך למצוא את עצמך ככה
תגידי...
שמת לב לאוזניים של הילד בסוף הסרט?
זה היה הדבר הכי הילארי מאז… מאז…
לא יודעת.
אבל זה היה הילארי.
וגם דסטין היה הילארי ביותר. לא?
אם כך,
משפחת סופר על הוא פשטידת טוסטר מצויינת.
בכדי לסגור עיניין, אנעל לעת עתה את המונח "סרט טוסטר" עמוק בנבכי המילון הסימפוני. נראה כי הוא לא נקלט באהבה בקרביכם. למרות ששום דבר לא נקלט באהבה בקרב עין הדג… במיוחד לא כותבים חדשים. הגיע הזמן להוציא את החתול מ"שרק" מהשק- האנשים באתר הזה לא נחמדים, זאת אמנם זכותכם המלאה, אבל הפסקתי להמליץ על האתר לחברי כי אתם פשוט ציניים עד גועל, ומגעילים לכל אדם שנקרא אל דרכיכם. ולא, זאת לא רק אני.
וכן, אני מודעת לעובדה שאתם תמחקו את ההודעה הזאת, אבל בפעם הבאה שאתם מגרשים עוד מגיב חדש מהאתר בבושת פנים- תחשבו קצת, אתם לא מרוויחים מזה כלום חוץ מכמה צחוקים זולים.
אם כך,
אני חייב להסכים
אבל כנראה שזה טבעה של קהילה סגורה ו"אקסקלוסיבית" כקהילת עין הדג
מה אני אגיד לך,
אם זו ההרגשה שלך – זכותך.
אני, מטבע הדברים, רואה דברים אחרת:
• כיוון שהאתר הזה לא החל את דרכו עם מאגר כותבים משלו, ככל שחולף הזמן נקלטים אצלנו עוד ועוד כותבים חדשים (אלא אם את מדברת על מגיבים חדשים. אבל גם מגיבים חדשים נקלטים אצלנו. כמובן, יש כאלה שלא. זה תלוי בבנאדם, בתגובות שלו, ובנכונות להתדיין ולהבין).
• אנחנו מוכנים לאמץ ביטויים חדשים, אבל לא *כל* דבר. את לא יכולה להכריח קהילה לעשות מה שאת רוצה. אם זה מתאים לאנשים – הם יאמצו את הביטוי. אם לא – אז לא. כשאגב, מה שאת עשית, זה לקחת ביטוי-בהתהוות שמגיב/כותב כבר המציא, ולהפוך אותו על פיו.
screw the ביטוי
אני מדברת כאן על יחס למגיבים. למה בן אדם לא יכול להגיב לסרט, מבלי להיתקל על המקום באי-הסכמה ובאטימות? אני חושבת ש*כל דבר* שאדם שאינו מחוג מכריכם הקרובים יגיד, ישר תמצאו במה שאמר משהו לא בסדר, לא נכון, או שגיאת כתיב להעלאת ליגלוג. לי זה לא מפריע, אבל אנשים שהמלצתי להם על האתר הודיעו לי שלאחר שהגיבו בו פעם אחת נתקלו בכזאת התלהמות שפשוט יצאו ומעולם לא חזרו.
אני לא חושבת שאת צודקת.
להציק למגיבים חדשים זה לא ספורט בעין הדג. ספציפית במקרה שלך, פשוט אמרו לך שהניסיון שלך לאנוס ביטוי על מנת שיתאים לאתר לא עולה יפה. את הסקת המסקנות כבר עשית בעצמך.
''להציק'' זאת לא מילה, יקירתי.
נסי משהו בכיוון "להשפיל עד אפר". קחי לדוגמא את תגובתו של הקיפוד היקר לדברים שאמרתי- הוא קרא תגובות ספורות שלי וכבר החליט שאני חסרת שכל בעלת אי קיו של מכרסם. ומעניין לראות מי מתנגד כאן לדעותי- רק הוותיקים.
והדברים שאני אמרתי הם ממש לא דוגמא, כי מה שאתם עושים לי כאן זהו לינץ' בינוני להחריד- אם היה בכוחי הייתי מעלה כמה דוגמאות למגיבים שבעקבות התגובות שקבלו מכם כנראה פשוט נסו בדמעות לאמא.
קיפוד פשוט זיהה שהמוח שלך עובד בצורה חד סטרית.
וכל תגובה שלך רק מאששת את ההשערה הזו. ובזאת סיימתי את הדיון הזה.
''המוח שלך עובד בצורה חד סטרית''
אהבתי! כפיים לעוד תגובה מעליבה בעין הדג!
בואי נעשה ניסוי:
את מוזמנת לעבור על כל התגובות שנכתבו היום באתר (באמצעות מנוע החיפוש), ולמצוא לי מגיבים חדשים שהגיבו פה. כנ"ל לגבי אתמול, כנ"ל לגבי שלשום, או כל יום אחר.
לא קשה לשים לב שמספר החדשים שמגיבים בכל יום, קטן ממספר הותיקים שמוצאים לנכון לכתוב משהו.
עכשיו בואי נעשה עוד ניסוי:
בדקי בבקשה כמה פתילים נפתחו באתר היום, אתמול וכו', בהשוואה למספר התגובות הכולל בכל יום נתון. אני אגלה לך מראש מה תמצאי: מרבית התגובות הן תשובות לפתילים שכבר נפתחו. כלומר, יש יותר ויכוחים לגבי דעות קיימות, מפתילים חדשים שנפתחים. כלומר, הסיכוי של *כל אחד* באתר שיתנגדו לדעותיו, גדול יותר מ… מלא יודעת מה.
אם את רוצה להרחיב את הניסוי, את מוזמנת לבדוק כמה פתילים הם "פתילי ויכוח", כלומר, בכמה מהם מובעת דעה מנוגדת לזו שפתחה את הפתיל, לעומת כמה פתילים כאלה נושאים תגובות "אוי, נכון! אני כל כך מסכים/ה!". במהרה תגלי שפתילי תמיכה פשוט לא כל כך מעניינים, ולא תורמים להעשרת הדיון, כך שמרבית הדיונים הם הבעה של דעות מנוגדות, *בלי קשר לותק של המגיב באתר*.
עכשיו, ברשותך, נעביר את הפתיל כולו לדו"חקו, שם מקומו.
''להציק'' זאת לא מילה, יקירתי.
הי, אני מגיבה חדשה, ואני דווקא לא חושבת שהאתר הזה ציני מידי או משפיל עד אפר!
אז אם עכשיו לא אסכים עם הטענה שלך,
תטעני שאני עושה זאת רק בגלל שאת חדשה? כי זה בסך הכל עניין של סטטיסטיקה. בכל יום נכתבות פה יותר תגובות של מגיבים ותיקים, מתגובות של מגיבים חדשים (ואני לא מחשיבה בספירה הזו תגובות של ילדים, שכותבים תגובה אחת שקשורה-או-לא לנושא, ונעלמים מיד).
אני גם חושבת ששיטוט קצר יוכיח לך שאי הסכמות ודעות סותרות נכתבות גם בתגובה לותיקים, פשוט כי זה טבעו של דיון. אם ניקח את המקרה הפרטי שלי, למשל, שמתי לב שיש מספר מגיבים מסוימים, שהדעות שלהם שונות מהותית משלי, כך שיוצא לי להתווכח איתם יותר מאשר עם מגיבים אחרים. זה לא נעשה כדי לרדת עליהם או עלייך, אלא, כפי שאמרתי, כי ככה מתפתח דיון – מישהו מביע דעה, ואחרים יוצאים נגדה (בצורה מנומסת יותר או פחות. זה כבר תלוי בבנאדם). אחר כך יש כאלה שיוצאים נגד מי שיצא נגד הדעה, וכו', עד שמישהו משתכנע, או שלא. אפשר לקבל את הדרך הזו, ואפשר לא.
בעייתיות מסוימת יכולה להווצר כשמישהו מחזיק בדעה הפוכה לדעה הרווחת, ולא ממש מסביר אותה. אז אם הרבה אנשים אהבו את 'משפחת סופר על' ולא אהבו את 'יומנה של ברידג'ט ג'ונס 2', ואצלך זה היה הפוך, טבעי שיהיה מי שיתמה למה זה ככה. את יכולה להיעלב מזה בטענה שיורדים עלייך כי את חדשה, ואת יכולה להבין שאנשים פשוט מנסים להבין את הלך המחשבה שלך.
בכל מקרה, להרבה מהמגיבים חשוב להבין את הלך הרוח של אנשים, ואת ההיגיון שלהם, פשוט כדי לקבל המלצות לסרטים. אם, למשל, אני יודעת שמגיב מסוים מחזיק בדעות דומות לשלי, אני אדע ללכת לסרטים שהוא אמר שאהב, ולהמנע מכאלה שלא אהב. לעומת זאת, אם מגיב כלשהו הצהיר על התלהבותו הרבה מסרטים שאני לא אהבתי, אדע להבא להתייחס בהתאם להודעות הבאות שלו, ולא ללכת לסרטים שלטענתו הם טובים, ואולי אפילו כן ללכת לסרטים שהוא לא אהב.
טוב ויפה.
הגיע הזמן לסגור את הויכוח הי המזוויע הזה, מאחר ולונג ג'ון, כרגיל, צודקת. אסכמו במילים הבאות- אני אחזור בזהות בדויה שכן הרחבתי יתר על המידה את קהל שונאי. אבל אני עוד אחזור, כי למרות שאתם אנשים מגעילים, אני אוהבת אתכם (וראו בכך הוכחה לחוסר שפיותי).
(זה הכל בגלל שיגואר הביא לכם אז מילקשייק בשבוע הספר ואני לא, נכון?)
האם טרחת פעם לקרוא
שרשור כלשהו באתר הזה מתחילתו ועד סופו? לא נראה לי, כי אחד הדברים שאני אוהבת פה למשל זה שאף אחד כאן לא מתחבא מאחורי נימוס מזוייף והתפלפלות מיותרת. לכל אחד כאן יש אפשרות להתעקש על דעתו ומי שלא התברך בחוש הומור עצמי – לעולם לא ישתלב בעין הדג. זה מה אני הכי אוהבת באתר: הקיפוד החליט לקרוא לי "מכרסם בעל מוח חד סיטרי"? אני כבר אספר לו לאן הוא יכול לתקוע את המחטים שלו. אם היית מסתובבת קצת באתר היית שמה לב שהחלפת תגובות משעשעות שכאלה הן עניין של שגרה בעין הדג, שלאו דווקא שמורה לכותבים חדשים.
לעומת זאת, תגובה כמו "אוי נעלבתי ועכשיו אני הולכת כי לא הסכימו איתי וקראו לי מכרסם" היא לא ממש עניין של שגרה מועדפת, למרות שזה די משעשע.
מה שהיא אמרה
''עכשיו לא נצחק עליך כי אתה עשיר, עכשיו נצחק עליך כי אתה נקבה''
ומי שמזהה את המקור יקבל נקודה (אזהרה – לא ציטוט מדוייק).
בפרק שטוקן התבאס מזה שצוחקים עליו שהוא עשיר, ואז צחקו עליו (בסוף) שהוא התבאס
זה היה מהיר...
ואתה זוכה בנקודת-ולנסיה אחת, שלא ניתן להמיר לשום דבר בעל ערך.
גם לא למיץ?
טוב, למיץ.
מי שיאסוף הכי הרבה נקודות-ולנסיה עד אייקון הבא (2005) זכאי למיץ על פי מזג האויר ומזג התפוזים.
את צוחקת, נכון?
יש באתר עשרות ומאות מגיבים קבועים, ואחוז קטנטן מתוכם הוא מכר אישי של העורכים. 99% ממגיבי האתר הגיעו לכאן יום אחד, התחילו לקרוא, התחילו להגיב, ראו כי טוב, והמשיכו. אלא שלאתר, כמו לכל מקום, יש מערכת כללים מסוימת (שאף מפורטת יפה מאוד בכמה מקומות), ומי שמגיע כמגיב חדש, רצוי שיכיר אותה. אבל גם כשהגיעו מגיבים חדשים שלא הכירו את הכללים, ההתייחסות אליהם הייתה די הוגנת, והסבירו להם מה הבעיות בהודעות שהותירו. רק מי שהתעקש להמשיך לא לעמוד בכללי האתר, נמחק.
רבים וטובים מהמגיבים כאן החלו ממקום שבו היה קשה להם עם הכללים והודעותיהם הוסרו או נמחקו. תשאלי את יגואר, למשל, שהפך למגיב קבוע ותורם.
אני מסכים חלקית
אכן, גם אני התרשמתי שלעיתים מגיבים כאן בצורה שנראית לי תוקפנית מדי.
אבל, וזה אבל גדול:
קודם כל, קורה די הרבה שתגובות כאן נמחקות אם הן תוקפניות. ראיתי די הרבה תגובות כאלה, גם שלי וגם של אנשים הרבה יותר וותיקים ממני באתר, שהוסרו.
דבר שני, הרבה פעמים אנשים זרים לאתר מפרסמים תגובות מתלהמות ואגרסיביות, שלא מגובות בעובדות. זה גורם לחשדנות ולחוסר רגישות מסוים, מצד מגיבים קבועים באתר, כלפי מי שהם לא מכירים.
ודבר שלישי – יש כאן אנשים ציניים פחות ואנשים ציניים יותר, ולמי שציני בהחלט לגיטימי לענות בציניות (עד שהתגובות של שניכם יימחקו בשל עודף ציניות).
למרות כל זאת, אם את מרגישה שהאווירה כאן עוינת, ואת טוענת שאת לא היחידה – חבל מאוד, ואני אישית אשתדל לחשוב פעמיים לפני שאני כותב תגובה בוטה יותר מהרגיל.
קוסם, אם יש דבר שלומדים בעין הדג,
זה שאף פעם אין כזה דבר יותר מדי ציניות.
אין כזה דבר עודף ציניות, עם מי ש*מבחינתו* אין כזה דבר
אבל – סתם דוגמה אקראית שנזכרתי בה – איזו ילדה פרסמה כאן תגובה על סרט, וביקשה עזרה בשיעורי בית שלה עליו.
האם היה מקום להבהיר לה שלא זה המקום לבקשות כאלה? כן, ועשו את זה. האם היה מקום לפרסם תגובות עם הצעות התאבדות מפורטות וציוריות? לא, אבל עשו גם את זה, וזו דוגמה לעודף ציניות.
הצעות התאבדות?
אם היתה הודעה כזאת, אני בטוח שהיא נמחקה.
נמחקה במהירות, ומהתחלה היא הייתה יוצאת דופן לרעה ולא מייצגת
אבל אני נתקל פה ושם בתגובות אחרות, שכמובן לא מגיעות לרמה הזו, ועדיין נראות לי תוקפניות באופן מוגזם.
מותר לך, כמובן, לחשוב כך,
אבל תאלצי לסלוח לי על שאני מזדעזעת שזה המסר שגולשים לוקחים איתם מהאתר.
ג'י, ואני חשבתי שהמסר שאת למדת הוא
"אין צורך בדיעה משל עצמך, הרבה יותר קל להתעלק על דיעות של אנשים שאתה מעריך בלי באמת להבין מה עומד מאחוריהם".
ציניות וקטנוניות, אלה כלי הנשק העיקריים שלנו.
ומדים אדומים יפים.
עוד דעה
דווקא הודעה לוותיקים –
פורומים באינטרנט זה עניין מורכב. אנשים שוכחים, לפעמים, שמדובר במדיום שונה מאוד משיחה רגילה. כאן אי-אפשר לראות הבעות פנים, אי-אפשר לתקן ביטוי לא מתאים בו בזמן (אלא רק אחרי שהנזק כבר נעשה), ואנשים גם מרשים לעצמם להשתלח כמו שהם לא היו מרשים לעצמם בעולם האמיתי.
אז כן, האתר הזה נחמד אולי דווקא כי הוא שנון וציני ונטול עכבות, אבל לא, אי-אפשר ממש להאשים אנשים שנעלבים מזה שמשווים אותם לחיות או מבטלים את דעתם בשנינות מבריקה (בטח אם הם חדשים וקצת מבוהלים גם ככה).
אני לא מסכים עם רוב הטענות של סימפון, ואני בטח לא אומר שצריך להפסיק להתווכח. רק, לפעמים, אם השנינות היא על חשבון מישהו אחר, כדאי לחשוב פעמיים לפני שכותבים אותה – בעיקר אם מדובר בכותב חדש באתר. לא בטוח שהוא יחשוב שזה מצחיק, ולא בטוח שאתם הייתם חושבים שזה מצחיק אם הסיטואציה הייתה הפוכה.
ועוד דיעה:
יכול להיות שזה נעשה במקרה הזה, אבל כדאי לקרוא את הפורום לפני שנוטלים בו חלק. אני הייתי קוראת "שקטה" של עין הדג הרבה לפני שהגבתי פה פעם ראשונה. לומדים את הדינמיקה של המקום, את האנשים, את המותר והאסור, ואז נכנסים.
ועוד דיעה:
אני מסכים לחלוטין, אבל זה לא אומר שאי-אפשר להיות מנומסים לחדשים, נכון?
בפורומים באינטרנט יש נטייה, באופן כללי, להיות קרירים מאוד לחדשים – להתעלם מההודעות שלהם, בדרך-כלל. בעיני, זה מגעיל. בשביל מה הגעתם לאינטרנט, בשביל להישאר בחברת אנשים שאתם מכירים?
כאן הדינימיקה דווקא נדיבה יותר, אבל גם אגרסיבית יותר.
יש עוד משתנה, שלדעתי אתם לא מתייחסים אליו:
גיל המגיב. או, אם תעדיפו, בגרות נפשית.
במבט לאחור, מרבית המגיבים שהתחילו את דרכם באתר ברגל שמאל, היו צעירים משמעותית. אני לא אומרת שכל הצעירים דינם להיות כאלה, אבל, אם להשמע לרגע מתנשאת, הכתיבה פה דורשת בגרות נפשית מסוימת. כלומר, לדעת מתי לא להעלב (כמו למשל סימפון, שקיבלה את הרושם שכולם נגדה, ולכן נעלבה גם כשהיה מדובר בהודעה ידידותית), להבין שמה לעשות, אנחנו מוחקים הודעות שלא נראות לנו, ולהפנים את זה שלמרות הסלוגן ה"חתרני" והעולץ, מרבית התגובות פה אינן דאחקות מאגניבות של החבר'ה, אלא דיונים על סרטים.
לא. זה קל מדי.
את לא יכולה להאשים רק את החדשים. ברור שיש יותר סיכוי שהם יכתבו בצורה שאינה תואמת את "רוח האתר" (זה קצת כמו "הקוד האתי של צה"ל"), וברור שיש גם יותר סיכוי שהם בעצם לא מתאימים לאתר מאשר הוותיקים.
אבל זה לא אומר שהוותיקים צריכים לשרוף אותם באש הביקורת היוקדת (ומה שיותר גרוע, הצינית והמזלזלת) בכל רגע. אני מבין שזאת דרך לסנן את הלא-מתאימים, אבל היא כל-כך אפקטיבית שהרבה מהמתאימים-אבל-עוד-לא-מיומנים נשרפים ונופלים גם כן בדרך.
קצת נימוס לא מזיק, במיוחד אם מפגינים אותו כלפיך. אם החדש בוחר לזלזל ולתקוף, סחתיין, לא מגיע לו כלום. אם הוא סתם כותב שטויות (או מה שנראה לחלק מהכותבים כאן כשטויות), זה הגיוני ואנושי להיות יותר עדין איתו מאשר בדרך-כלל, ולא להיפך.
לא אומרת שזו הסיבה היחידה.
ברור לי שיש עוד משתנים. אבל כמו שבעיניך קל מדי להטפל לסוגיית הבגרות הנפשית, כך בעיני קל מדי לעשות דמוניזציה לותיקים, רק משום שהם ותיקים, ולהתעלם ממשתנים אחרים, כמו זה שציינתי.
מעבר לכך, אני לא אוהבת את הטענה בדבר התקפות על שגיאות כתיב וכו' (כשאגב, אף אחד לא תיקן שגיאת כתיב בהודעה המקורית של סימפון. זה פשוט תלוי אם זו הודעה שכוללת שגיאה אחת, או מרוצפת כולה שגיאות, באופן שלא מאפשר קריאה תקינה). ההודעות ה"מתקנות" באות – להתרשמותי – מקבוצה מצומצמת של מגיבים מסוימים. רובן, אגב, נמחקות, בשל אופי לא הולם. אני נוטה לחלק הודעות כאלה לשתי קבוצות: אלה שמתפרצות על המגיב החדש (או הותיק) בזעקות "ככה לא כותבים!", ואלה שמעירות בעדינות. העדינות יותר, אם תשים לב, נכתבות בידי מי שבחייהם הפרטיים עוסקים בחינוך, ולא באו כדי להטיף, אלא כדי לתקן להבא, ולהעשיר את הידע של הכותב (כלומר, לא "נו, נו, נו, אתה טיפש, המצב אבוד", אלא מתוך מחשבה על העתיד, גם מחוץ לאינטרנט). בניגוד למתפרצות, את ההודעות האלה אני נוטה להשאיר (אך כמובן, יכול להיות שלמוחקים אחרים שיקולים שונים).
העניין הוא שלמיטב התרשמותי, מרבית המגיבים לא מסתכלים מי כתב את ההודעה (או מנסים להזכר באיזה שמות קודמים הוא כתב באתר, ומתי, בעצם, הוא הגיע), לפני שהם מגיבים לו/ה. הם פשוט עונים לתוכן, לא לאישיות שעומדת מאחוריו.
ועוד דיעה:
זה עדיין לא ישנה את העובדה שעשוי להיות מישהו שלא יבין אותך, הגולש החדש, ויגיב באופן פוגע. האתר אמנם פרטי, אבל זה לא אומר שהוא לא צריך לשמש במה חופשית, כי ממש אין עוד אתרים כאלה בארץ. לא צריך להיות "מותר ואסור" לעניות דעתי. ולא צריך לעשות מחקר כמה חודשים על שום אתר לפני שמתחילים להגיב בו. חבל.
תכירו בעובדות: עין-הדג הוא אתר שאינו ידידותי למשתמש המזדמן. ולכן אין בו הרבה כאלה.
מכירים את העובדות.
כולל העובדה שאתרים שידידותיים למשתמש המזדמן נוטה להיות לא ידידותיים למשתמשים הקבועים.
וטוב שכך
לכן הרבה יותר מעניין פה מאשר באתרים שכן ידידותיים למשתמש המזדמן.
חוץ מזה, כמו שציינו מעלי – זה מאוד תלוי באופיו של המשתמש המזדמן. עובדה שלא כל מי שמגיע לפה בפעם הראשונה נמלט עם הזנב בין הרגליים. הרבה אנשים נשארים והופכים לקבועים.
סלקציה.
וטוב שכך? בשבילך אולי.
כשאת אומרת שהרבה אנשים נשארים והופכים לקבועים את מתכוונת להרבה אנשים מסוג מסוים? זה לא שאני לא חושב שלאתר צריכים להיות חוקים בסיסיים כמו שיש בתקנון האתר, אבל הגולשים פה פשוט ביקורתיים מדי בשביל יותר מדי אנשים.
ומה הבעיה עם אנשים מסוג מסוים?
יש אנשים מסוג מסוים שאוהבים יוגה. את רובם תמצא בחוג היוגה הקרוב למקום מגוריך. יש אנשים שאוהבים את עין הדג לעומת אתרים אחרים באשר יהיו. לכן אנחנו כאן. אם מה שמאפיין את האתר הזה וכותביו לא מקובל על מישהו, מן הסתם הוא יחפש מקום אחר ולא ינסה לשנות את המקום או האנשים.
זה מה שאני אומר, שאין בעיה.
ולכן אמרתי שצריך להיות פחות ביקורתיים, לדעתי. אין אתר אחר כמו "עין הדג", אפילו לא אתר בסגנון של עין הדג ותקן אותי אם אני טועה. זאת הסיבה שאנשים קודם כל משנים את עצמם ברמה של כתיבת ההודעות ואז מנסים לשנות את הסביבה כשהם חושבים ומאמינים שמשהו לא בסדר איתה, או שהם יכולים לשפר. אתה חייב להסכים שאם היו עוד עשרים אתרים דומים לעין הדג הדיון הזה לא היה מתקיים. אני אישית יודע שבמקרה והיו תחליפים לא בטוח שהייתי חוזר לאתר אם הייתי נפגע מהמגיבים בדרך כלשהי.
ולמיקה – את נחמדה, אבל הפסדת בדיון.
לול!
יפה מצדך לחלק לי מחמאות, אבל זה לא היה קרב.
אמרתי מה שאמרתי לא בשביל לשנות דעה של מישהו, אלא כי היה חשוב לי להגיד.
תחליף DO ב-SAY וקיבלת את המנטרה שלי.
(ואם כבר אלימות, זו היתה יותר מלחמה בטחנות רוח, מאשר כל דבר אחר)
אגב, גם רידס נחמדה.
לא רק כי היא נחמדה. בעיקר בגלל שהיא "היא" ולא "הוא"
אני פשוט הפסקתי להתרגש מכך שאנשים נעלבים
בקריירת האינטרנט הדי ארוכה שלי אני ראיתי אנשים נעלבים מדברים שלא נכתבו עליהם, ראיתי אנשים נעלבים כי יש להם בעיות איומות בהבנת הנקרא, ראיתי אנשים נעלבים משטויות של ממש. ראיתי אפילו אנשים נעלבים מכך שנתנו להם מחמאה! באמת.
לכן כשמישהו נעלב, אני מיד הולכת לבדוק ממה הוא נעלב ובערך בשמונים אחוז מהמקרים אני רואה שהתגובה שלו ממש לא היתה פרופורציונלית להודעה המקורית.
בגלל זה אני לא מתרגשת. אני מודה שאת הטריגר לויכוח הספציפי הזה פספסתי, אז אני לא מתייחסת אליו. אני כותבת באופן כללי.
סליחה שאני מתערבת
אבל אני כבר כ-5 שנים גולשת באתר הזה ואפשר לספור את מספר התגובות שלי פה על שתי ידיים.
נכון, לא לכל אחד מתאימה הדינמיקה הקבוצתית פה, ואני מודה שאני מהאנשים האלה, כי אני קצת רגישה מדי. אבל זה לא משנה בשום צורה את האיכות של האתר מבחינתי ואת העניין שלי במה שיש לאנשים פה להגיד.
לפחות במקרה שלי, ואני בטוחה שגם אצל הרבה קוראים "שקטים" אחרים, האווירה והתגובות פה זה מה שנותן את כל הטון לאתר ומה שהופך אותו למה שהוא, בצורה הכי חיובית שיש. לפעמים כשאין לך שום דבר חשוב להגיד, אתה יכול לשתוק, וללמוד מהדברים המעניינים שיש לאחרים להגיד.
יותר מזה: במהלך הזמן התקבצו כאן אנשים שממש כיף לקרוא את מה שיש להם לכתוב, גם על סרטים שאני שוקל לראות אבל גם על נושאים אחרים. חלק מהאנשים משתנים, אבל גם החדשים תורמים המון ומעניינים, ואת זה אני זוקף אך ורק לאווירה של האתר הזה ולשאיפה לדיון אינטליגנטי.
נורא קשה להתרגל לאנשים חדשים באתר כזה, שהרגיש כמו מקום קטן ואינטימי לפני לא כ"כ הרבה זמן. העובדה שמאגר הכותבים והמגיבים הקבועים רק מתרחב כל הזמן מוכיחה (לדעתי, כמובן) שהתלונות האלה על לינצ'ים וציניות מוגזמת פשוט לא נכונות.
תשמע, תראה.
לינצ'ים בהחלט נעשים פה.
~שיעול~
העניין הוא, שצריך לקחת דברים בפרופורציה.
אז חבורת פלצנים [1] ירדה עליך בטירוף, או החליטה להפוך את הדברים שאמרת לבדיחה. סו פאקינג וואט? צריך להיעלב מזה?
לפצוח במחולות דיכאון?
לא.
פשוט צריך להבין שזה אינטרנט, ובאינטרנט הטון של המלים שלך הוא משהו נזיל. לא רק שאין לך שליטה על איך אנשים יקבלו את הדברים שאמרת, זה מאוד טבעי והגיוני ומרפיאי שהם יבינו אותך לא נכון.
ככה זה.
אז או שמחליטים לברוח מהרשת לגמרי, או שמחליטים להתמודד.
כמו כן, יש להבין שבני אדם הם עדר (כן כן, אפילו חבורת הנון קונפורמיסטים המרשימה שהתקבצה כאן. ~עוד שיעול~), וכשאחד מהקבועים נעלב ממך, כולם כעדר מחליטים להיכנס בך.
[1] רק הבהרה קטנה – לא שאני לא חושבת שמדובר בחבורת פלצנים בסך הכל הכללי, כי אני כן. העניין הוא שכשאנשים עושים לך עוול – לדעתך לפחות – הדרך הכי יעילה היא להבין שזו סתם חבורת פלצנים.
(ולמה אני כאן? כי אלו פלצנים מצחיקים אחרי הכל, לפחות בדרך כלל. אוקייג'נלי הם אפילו פלצנים שמתפלקת לדברים שלהם אמירה משמעותית ומעניינת, אבל זה לא האישו).
תשמע, תראה.
את כותבת "אוקייג'נלי" וקוראת לאנשים אחרים פלצנים? P:
בבדאי.
"אוקייג'נלי" היא פלצנות לשמה.
וחכי שתשמעי אותי מדברת – חצי מהזמן אני מתרגמת מאנגלית לעברית. אפשר לחשוב שלא נולדתע וגדלתי בארץ עד גיל 24.
בושה של ממש.
''אוקייג'נלי'' זה כמו ''ספאנז'בוב'', נכון?
באב, אנשים. באב!!!
ובדקתי – כתבתי את זה נכון מלכתחילה.
ובכלל אדם, אתה אל תתחיל אתי, כן?
יש באתר הזה רוח נאציסטית משהו. סליחה על ההשוואה הלא הוגנת דווקא לנאצים, אבל ככה זה מרגיש.
הקביעות האלה מי בוגר, מי חכם, מי בסדר ומי לא הן נחרצות מדי. מהירות מדי. מתנשאות מדי.
עכשיו, אני ללא ספק אדם נחרץ, אז תשאלו מה פתאום אני מעזה לדבר?
ובכן, אני *נותנת* לאנשים צ'אנסים, ולא חורצת משפט. אני *קוראת* מה שאנשים כותבים באמת, לא רק מה שנדמה לי שמתאים יהיה להם לכתוב.
ואני משנה, בהתאם, את הדעה שלי על אותו אדם.
ויש פה, והוכיח זאת מעל לכל ספק הלינץ' בעניין שפת המקור של התנ"ך, אנשים שנכנסים באנשים אחרים סתם כי בא להם, או כי למישהו מצוירת מטרה עגולה מדי על הגב.
בסך הכל הכללי, הכל עניין של גישה.
יש אנשים שנורא לוקחים ללב וקשה את מה שקליקות שלא מסוגלות לחשוב באופן עצמאי אומרות להם, ויש אנשים שלא.
וגם בתוך הקליקות, מסתבר, יש אנשים שיודעים לחשוב בשביל עצמם.
תראו, אני את הביקורת שלי נותנת ממקום של חוץ.
אני חוצנית בקהילה הזו, וטוב לי כך. אני לא רוצה בה חלק (ונא להפריד בין הקהילה לבין האתר, תודה. באתר בכל זאת כותבים אנשים מוכשרים ביותר, ואנשים שדעתם מעניינת).
והסיבה היא כי הקהילה הזו, כקהילה, די מגעילה.
סליחה, באמת.
מקרב הלב ובלי שום עננה של ציניות (אל תתרגלו לזה, זה די נדיר) – כולכם עושים רושם של שיבוטים זה של זה.
הרבה מהבדיחות כאן הן צפויות ולעוסות (אבל אז בא ארמדילו אחד קטן, ומכפר על הכל. או הקוסם מארץ ים). הרבה מהדעות הכביכול עצמאיות כאן, הן תעתיק חיוור של אותה הדעה.
חבל.
יש פה ללא ספק אנשים שיודעים להתנסח, אנשים שיש להם מוח שדווקא מסוגל לכדי חשיבה.
ושוב, באמת שבדרך כלל אני שומרת את הביקורת הזו ביני לבין עצמי, או מקסימום בשיחות אחד על אחד עם אנשים שחברים בהקהילה הזו, אבל הנושא עלה, ולדעתי חסרה לכם מראה שהיא קצת יותר אובייקטיבית. אז אמרתי את שלי.
ואתם יכולים שוב לנסות ללנצ'ץ' אותי כמה שבא לכם. אתם רק מוכיחים את הטענה.
כנ"ל הבדיחות הלעוסות.
"ספאנז'באב", כאמור, היא רק בדיחה שנוצרה מתוך ההגייה המצחיקה מאוד של ילד צרפתי אחד.
אבל למה להיצמד לעובדות כשאפשר לסרס אותן ולזכות בנקודות זכות דמיוניות אצל העורכים?
(ובצעד חריג, אני מצרפת הפעם את המייל שלי. שלא תגידו ששלחתי חצים מורעלים וברחתי. אני עומדת מאחורי המלים שלי. כל אחת ואחת בהן).
אמממ, מיקה,
זאת היתה בדיחה, לא ירידה על הכתיב שלך. סתם, בדיחה סרת-טעם, אבל ללא שום כוונות רעות. בחיי.
הזכרת נאצים.
הפסדת אוטומטית בויכוח.
למה?
יש סיבות יותר טובות להתפרץ על אנשים. חבל שהתפרצת על אדם, כי אני ממש לא מבין ממה נעלבת כל כך. ודרך אגב, זה שאת מגיבה באתר ומשתתפת בדיונים ופוקדת את האתר כמה פעמים ביום זה אומר שאת חלק מהקהילה של האתר. זה שאת אומרת שאת לא זה לא משנה את העובדה שאת כן.
כובע?
לא התפרצתי על אדם.
טוב, התפרצתי על עניין הבאב, אבל שאר ההודעה היתה מכוונת לאתר בכללי, אולי אפילו לעורכיו, ולא לאדם עצמו.
בדיוק בשביל זה הובא שם הרווח וההפרדה בין פסקאות.
ולעניין הקהילה, לך תקרא מה כתבתם לאנשים בעצבים על מה היא קהילה (בהקשר של הארי פוטר), ותבין שזה שאני כותבת באתר הזה (לפחות על פי ההגדרות של עצמכם) לא הופך אותי לחברה בקהילה.
סלחי לי, מה השעה?
(לא, כי אדם כתב את ה"בוב", לפני שהערת לרד שזה "באב").
הטיעון שלך היה יכול להיות מנצח
אלמלא כבר בפעם הראשונה כתבתי נכון "באב" ולא "בוב".
את יוצאת מנקודת הנחה
שהטריגר ל"ספאנז'בוב" של אדם היה ההודעה הארוכה שלך, ולא הקריאה הקצרה של רד.
וכי איזו עוד סיבה יש שזה יופיע מכוון אלי?
ועוד כבדיחה על השימוש שלי במלים או הגיות אמריקאיות?
זה שזה היה רפרנס לבדיחה של רד, לא סותר את זה שזה מבוסס על משהו שאני במקור אמרתי.
אני אומרת דבר מאד פשוט:
1. תקפת את אדם על שהוא כתב "בוב" ולא "באב".
2. ההודעה שלך רמזה לזה שאת עצבנית על שזו כבר הפעם השניה ששמו של הספוג נכתב בצורה שגויה.
3. לא היה טעם לצעוק על העוול הנורא שמתרחש בשנית, כי הוא התרחש לפני שתיקנת את רד.
עכשיו, אני לא מתיימרת לייצג את אדם, אבל לי נראה שהוא כתב את זה בצורה השגויה, כי כשהוא חיפש את המילה הזו (או לא חיפש, אלא סתם זכר. או לא זכר, אלא הכריז את זה מסיבותיו שלו), ההודעה של רד היתה זמינה יותר מזו שלך – הספוג הופיע בה בכותרת, ולא בתוך הודעה ארוכה. אם אדם יצא מנקודת הנחה שמה שרד כתב זהה למה שאת כתבת (הנחה שהתבררה כשגויה), הגיוני שזה התעתיק שהוא יעשה בו שימוש.
אכן, פשוט.
אבל לא משנה את העובדה שהמטרה היתה להטיח בי, בצחוק, מלה שאני אמרתי.
וזה שהוא בחר לדלות אותה מהזיכרון שלו, או להסתמך על האיות הקלוקל של רד, לא הופך את זה לפחות מעצבן.
מילא לרדת עלי, אבל לפחות להישאר נאמן למה שאני אמרתי.
וחוץ מזה, הפניה הקטנה והספציפית לאדם היתה בצחוק בכלל. לא ברצינות.
רק מה שבא אחריה נאמר ברצינות, והטריגר לזה היה ששוב, במקום להתייחס לתוכן הדברים שאמרתי, אנשים בוחרים להיטפל לדברים הכי לא קשורים, כמו השימוש במלה "אוקייג'נלי" במקום ב"לפרקים".
וואו. רק עכשיו הבנתי על מה אתם מדברים כל הזמן.
מה זה ה-"אוקייג'נלי" הערטילאי הזה. עד כה הייתי בטוח שזאת גרסא חדשנית וסופר-מאגניבה של "אוקי-דוקי".
נו, רואים? גם לי יש מה לתרום בדיונים על עורכים נאציונאל סוציאליסטים.
יותר כמו גרסה מתוחכמת ל''אופסי דייזי''
אבל היית קרוב.
אה, זה הכל בגללי?
לא היתה לי שום כוונה כזו.
אם כל ההאשמות האלה על "קהילת עין הדג" באו במקור בגלל ההערה שלי, זה קצת מצחיק, כי רק לפני כמה הודעות כתבתי על כמה שאני לא חלק מקהילת עין הדג, פשוט כי אני לא נוהגת להגיב פה לעתים קרובות. בעיקר לא בצורה עניינית.
את ההודעה ההיא שהרגיזה אותך סיימתי בפרצוף מחייך, אם אינני טועה, מה שאמור היה לסמל על כך שהיא נכתבה בצחוק.
המחנכת שלי בחטיבת ביניים תמיד אמרה שלהיעלב זו בחירה. חבל שבחרת להיעלב דווקא מזה.
Que בגללך?
ומי נעלב?
אמרתי את מה שאמרתי כי זה מה שאני חושבת. מק-סי-מום יכול להיות שהיווית (זה מאוית נכון?) טריגר.
כלומר, אם היית זו את שאמרה ש"לא עושים פה לינצ'ים".
אגב, אני תמיד אומרת שלהיות קורבן זו בחירה.
את חושבת שיש קשר ביני לבין המחנכת שלך?
אה, לא.
אני זו שהגיבה על כך שכתבת "אוקייג'נלי".
טוב לדעת שלפחות בסביבה הוירטואלית אני מספיק דקיקה כדי להיעלם.
בדיחה שלא הייתה מצחיקה עוד לפני שהסבירו אותה
אז ככה:
ההתייחסות לבוב (באב?) הייתה אך ורק מההודעה של רד. ליתר דיוק, השם "ספאנז'בא/וב" מרחף בחלל האתר ביומיים האחרונים, אז בחרתי להתייחס אליו.
הבדיחה הייתה דווקא על כך ש-occasionally נכתב עם s, לא ge, ולכן "אוקייג'נלי" זה כמו "ספאנז'בוב": באחד ה-s (ז' בעברית) נהגה כג', ובשני ה-ge (ג' בעברית) נהגה כז'. דהינו, חילופין כפולים.
לגבי הבוב/באב, סליחה, אבל עדיין אין לי מושג על מה אתן מדברות.
אוי, עזוב.
זה מה לא האישו…
סתם היתה מלחמת התקטננות קטנה ביני לבין לונג.
ככל הנראה, ג'ון צדקה.
בכל מקרה, אני מקווה שהבנת ואתה יודע שזה לא קשור אליך.
באמת? כל מילה?
גם "נאצים"?
אם היתה קבוצה כלשהי של אנשים שהייתי מכנה בשם "נאצים", זאת לא היתה קבוצה שהייתי רוצה להתחבר אליה, להשתייך אליה או להתקרב אליה בשום צורה, לעולם. נאצים, במקרה ששכחת, זה דבר מאוד רע. גם להגיד על קבוצה מסוימת שהיא "לא מסוגלת לחשוב בכוחות עצמה" זה דבר מגעיל ברמה מאוד קיצונית לומר. כמעט כמו לקרוא לאנשים "נאצים", אבל לא ממש באותה מידה, כי לקרוא לאנשים נאצים זה (אני חוזר שוב) מאוד מאוד רע. שאלה אחת קטנה: אם זה באמת מה שאת חושבת עלינו,
**מה לעזאזל את עושה פה?!**
הרבה רוח.
רד היקר,
כבר באותה נשימה ציינתי שזו השוואה לא הוגנת אבל שככה אני מרגישה. וכן, מה לעשות? זה מה שאני מרגישה.
רציונלית ברור לי שההשוואה הזו אינה במקומה, ולכן ציינתי זאת מפורשות, כך שכן, מאחורי כל מילה.
וגם על השאלה שלך למעשה עניתי בגוף הטקסט. זה שאני רואה אתכם כקהילה קנטרנית בה כמעט כל חבר הוא תעתיק שקוף של האחרים לא מוריד מערכך ומערכה של ג'ון כעורכים מצוינים. אתם בוחרים בקפידה את הכותבים שלכם. בדרך כלל מדובר בקבוצה של כותבים מוכשרים, מרעננים, בעלי נקודת מבט פחות צפויה. גם בתגובות של האנשים עולות הרבה פעמים נקודות מעניינות (אם כי, אם תשאל אותי – ואתה לא – רובן עולות כאוף טופיק לנושא המקורי).
אמה מה?
הנה משהו שבקושי נתקלתי באנשים באתר הזה שמסוגלים לו: הפרדה.
בכל שחור יש גם לבן. בכל רע יש גם טוב, ולהיפך.
ואז אתה עושה את השיקול שלך ואומר "עם זה אני יכול להתמודד" או "זה יותר מדי בשבילי". או אפילו רק "בשביל הX שווה לי לסבול את הY" או "שום דבר בעולם לא שווה את המחיר".
אתה רוצה דוגמא לעדריות של האתר שלך?
זוכר את הוויכוח על האולסניות? איך בחורה אחת באה ואמרה משהו על זה שהן אימפריה, וגם ציינה שהן התקבלו ללמוד משחק באוניברסיטה בניו יורק?
אחד אחד לינצ'צ'תם אותה. זלזלתם באימפריה של האולסניות, זלזלתם ב"אוניברסיטה" אליה הן התקבלו. היו שם ממש אינספור של תגובות לינץ' שחרגו מכל פרופורציה.
נכון, האולסניות הן לא כוכבות קולנוע. נכון, שחקניות המאה הן לא. אבל הן כן מיליונריות מגיל חמש בערך, והן כן שמרו על המעמד של עצמן לאורך השנים, והן כן לומדות באחת האוניברסיטאות הכי יוקרתית ועשירה בניו יורק, שהדבר האחרון שהיא צריכה זה אגף מטעם משפחת אולסן בשביל להתקיים.
אבל אחד מכם נכנס בה, או שפשוט נעלבתם מחוסר היכולת שלה לזהות את בדיחת ה"מרי קייט ומרי קייט אולסן" – והחלטתם להיכנס בה.
ומה אני אגיד לך רד? השטויות שרשמתם שם פשוט מעלות גיחוך.
אז לסיכום,
לא קראתי לכם נאצים. אמרתי שזו ההרגשה שאני מקבלת מכם.
אני לא מרגישה חלק מהקהילה הזו, אבל אני כן מעריכה את האתר עצמו, ואת המפעל המבורך שלך ושל זוגתך שתחיה.
אבל כשמישהי נעלבת מכם ומטיחה בכם דברים מתוך עלבון בפעם הבאה, כדאי שתתייחסו אליה קצת יותר ברצינות.
בציטוט חופשי מתוך "mean girls":
אתם יותר גרועים. אתם מתנהגים כאילו אתם תמימים ומתוקים ונאיביים, אבל אתם בעצם מרושעים בדיוק כמו (רג'ינה?).
אה, אז את לא *באמת* חושבת
שחברי קהילת עין הדג רוצחים באופן שיטתי מיליוני אנשים – זאת רק ההרגשה שקיבלת מזה שהם דיברו לא יפה על האחיות אולסן.
טוב, זאת התקדמות, אני מניח.
אתה יודע מה?
החלטתי לא לרדת לרמה שלך.
ולחשוב ש*אתה* מרהיב עוז לדבר על הבגרות של אנשים אחרים…
את זוכרת מה שש כתבה על האולסוניות?
את זוכרת שהיא תקפה את החוצפה שלי לכתוב עליהן משהו רע למרות שהן מפורסמות? את זוכרת שההתקפה הרצינית על הדעות שלה התחילה רק כשהיא כתבה שההודעות שלנו מטופשות? את זוכרת שגם במהלך "הלינץ"' היו תגובות ממגיבים קבועים באתר (כמו מישהי עם ניק מתחכם), שיצאו נגדו ונגד מגיבים קבועים אחרים? את זוכרת שאין שום דבר פסול בלזלזל באוניברסיטת ניו-יורק? את זוכרת שגם בנושא הזה היו מגיבים קבועים שטענו שאין לזלזל באוניברסיטה? את זוכרת ש"לינץ"' דומה נעשה בעודינו מדברים גם על רד פיש בבקורת לאושפיזין?
ובחיי שאין לי כח להסביר למה העובדה שהן מיליונריות לא קשורה לשום דבר ממה שכתבתי בדו"חקו ההוא, וש-שש תקפה.
באותה הזדמנות אני גם אגיב למה שכתבת יותר למטה: יש הבדל בין עובדה שאת קובעת לבין הרגשה שאת מקבלת. אבל "נאצים" נשאר "נאצים".
אני אמרתי איפשהו שהיא היתה מאה אחוז בסדר?
אני רק אמרתי שעשיתם בה לינץ'.
וגם שבדרך דיברתם קצת שטויות.
ולא, אני לא חושבת שהגיע לה הלינץ' הזה, אף על פי שאני חושבת שהיא אכן הגיבה בילדותיות. כלומר, באמת. ערפו את ראשה שהיא מעיזה להיות בת 12 ולכתוב באתר הזה!
אתה זוכר, אגב, שבכל כלל יש יוצאים מן הכלל? אתה זוכר שכתבתי שיש פה גם אנשים שלדעתי כן מסוגלים לחשוב בשביל עצמם?
ולא קראתי את "אושפיזין". נדמה לי שעברתי על זה ברפרוף פעם, בכדי להגיע לדברים ישנים יותר שלא הצלחתי למצוא, אבל לא ראיתי.
בכל מקרה, זה רק מוכיח שמלכתחילה צדקתי כשאמרתי שלינצ'ים נעשים פה ועוד איך.
והדו"חקו ההוא שלך, כמו כל דבר אחר שיצא תחת ידיך, הצחיק אותי מאוד. אין לי טענות כלפיו. גם אין לי טענות כלפי העובדה ש-שש עצבנה אתכם.
אני כן טוענת שלדוגמא בוויכוח ההוא, השתקפתם כחבורת פלצנים מתנשאים ומגעילים. לא כולכם, רובכם.
חוץ מזה, לא אמרנו שלא צריך להיעלב מכל שטות?
אז מה נפגעת ככה שילדה בת 12 השתמשה במינוח "חוצפה"?
אז אמרה, ו?
נעלבה קצת. לא הצליחה לשמור על איפוק ופרופורציה.
זה אומר שהייתם צריכים להיכנס לה בצורה?
מסכימה אתך שנאצים נשאר נאצים, אבל מוסיפה שעם רגשות לא מתווכחים. יחד עם זאת, מאחר שזה כל כך פגע בך, אני לוקחת בחזרה את "רוח נאציסטית" ומחליפה אותה ב"רוח רודנית וטוטאליטרית".
סליחה חמודה שלי, אבל הטיעון ''בואו נשתמש בעובדה שהעורכים רוצים
סדר ונכנה אותם באחת הקללות הכי נוראיות שיש ואז ניקח את זה חזרה" פשוט לא עובד פה.
זה-אתר-פרטי-. כאתר כזה, האתר רשאי לעשות מה שבא לו, לרדות במגיביו החדשים, לדבר בציניות ואפילו, שומו שמיים, למתוח ביקורות על התאומות אולסן.
באתר הזה כן חושבים, כפי שאת יכולה להיווכח בביקורת של "האושפיזין", בדיון הרתק של טווידלדי והקוסם מארץ ים.
זה שהאתר הזה, שרובו מורכב מאנשים אינטיליגנטים שכן מעונינים לשמור על רמת דיון נאותה, ולכן לא מתלהבים ממגיבים שלא יודעים לכתוב נכון.
בא לכן מישהו כזה, מתריעים לו, מבקשים ממנו להשתפר, ואם הוא לא מקשיב,או מתחיל לכנות את העורכים בשמות ובקללות שאין עליהן מחילה, אז מה לעשות, מכרוך המציאות, הוא יועף.
וזה בסדר גמור.
הסיבה שרבים מן הגולשים מסכימים בנושאים שונים (מה שאת מכנה, חשיבה כמו עדר, וכדומה) היא שרוב האנשים האלה פעם היו מגיבים טריים, הם לא בדיוק התאימו אבל ראו את מהלך העיניינים, החליטו ששוה להתאמץ ולנסות להכנס לקהילה, והקהילה קיבלה אותם בזרועות פתוחות.
אנחנו מתאימים אחד לשני, ובגלל זה האתר הזה מצליח כל כך.
המגיבים שכן בוחרים להשאר הם כאלה שבאמת ראויים למקום שלהם פה, וכל מי שרוצה ומוכן לתרום להעשרת הדיונים, תוך שמירה על כללי המקום (שלגיטימי לקבוע כאלה, אלא אם את רוצה שהאתר שלך יראה כמו ווינאט, או לחלופין, כמו המזבלה העירונית הוירטואלית) אז הם ברוכים פה, מי שלא מוכן לכבד את כללי המקום, המקום לא צריך לכבד אותו. ואחרי הכל, זו רק את שבוחרת ממה להעלב.
כאתר פרטי עין הדג יכול לקבל את מי שבא לו, יכול לפרסם את הביקורות של מי שהוא רוצה ויכול לבקש ממי שרוצה להשתלב בו להתאים לנורמות. לא נוח לך אם זה?
את מוזמנת ללכת ולפתוח לעצמך אתר מתחרה. אלוהים יודע שזה לא אנחנו שנפסיד מזה.
המזבלה העירונית הוירטואלית
זה המקום אליו מגיע כל הג'אנק מייל שאני מוחק?
בלי להכנס לויכוח
מחוסר רצון, כוח, או בגלל שאני מחבב באופן כללי את מיקה.
אני חייב לציין ש"חמודה שלי" הוא לא ביטוי הוגן.
למה לא הוגן?
כלומר, נכון שרבים הם האנשים שמשתמשים בזה כדי לציין התנשאות, אבל זה לא אומר שכולם כאלה.
בכלל, "חמודה" עדיף על "נחמדה".
גם אם מהתנשאות. "נחמד" זה מה שכותבים בספר המחזור על הילד שאף אחד לא באמת התעניין להכיר, או אכפת לו ממנו, או לא סובל – אבל פשוט לא נעים להגיד את זה.
"חמוד", האואבר, זה בקונוטציה של גומות.
בספרי מחזור יש משהו הרבה יותר גרוע מ''נחמד'':
"מים שקטים – עמוק חודרים".
על טעם וריח?
אבל נדמה לי שאת מתכוונת לגרוע במובן הקלישאתי ונטול המעוף של העניין, ופה אני אכן מסכימה אתך. אלא שאני דיברתי על מעליב.
אם מישהו אומר שאני נחמדה זה הדבר הכי מעליב בעולם. זה אומר שהוא לא מצא שום דבר טוב להגיד עלי (ע"ע לא יפה, לא חכמה, לא מוכשרת, לא חברותית, לא פופולרית, לא מיוחדת – אם כי מיוחד יכול להיות לא פחות רע, לא מעניינת, לא מצחיקה וכן הלאה).
בהקשרים של פגישה עיוורת זה (ביחס לכיוון שלך, אם את השידוך המדובר, או משדכים לך) מעליב ומפחיד בהתאמה.
את יודעת, לפחות על מכוערים אומרים שהם מה זה מקסימים ועם אופי טוב, אבל "נחמדים"?
זה רק אומר שהם מכוערים וגם האופי שלהם לא משהו.
שנאמר – אאוץ'!
אבל מי שאומר ''נחמד'',
בעצם מודה שאין לו מה להגיד. מי שכותב "מים שקטים חודרים עמוק", חושב שאף אחד לא ישים לב שאין לו מה להגיד – זה הרי נשמע כה עמוק (הא, הא).
חוצמזה, זה ממילא ביטוי שמופיע רק בספרי מחזור (ובד"כ מלווה ב"נחמד" ו/או "טוב"). אלא אם בבליינד דייט מישהו אי פעם אמר עליך (או על הדייט) את ה"מים שקטים", ואז אני סתם אפער את הפה בהשתאות כמו פוסטמה.
''חומר למחשבה''?
סתם.
זה לא שאני לא מכבדת את העובדה שהחלטת לציין את הדעה שלך, אני כן.
העניין הוא, שכבר עבר י—-ם זמן, חמישים אנשים אחרים שטחו *בדיוק* את אותה הדעה, וכבר עניתי על כל הנקודות שציינת לפחות חמישים פעם איפשהו בפתיל הזה. אז אין לי כוח יותר.
מה גם, שעבר מספיק זמן. זהו, נגמר הכיף.
בקיצור, תודה לך על הדעה, אם בא לך באמת להתדיין בנושא את מוזמנת לפנות אלי במייל, ואם סתם רצית להביע סולידריות – אשרייך וטוב לך.
מיקה.
עקב בעיה מצערת, המחשב שלי לא היה בריא
בשלושה ימים האחרונים, אז לא יכולתי להגיב.
הדיון נגמר, תודה ושלום.
*אוף, אני תמיד מפסידה את כל הדיונים המענינים באמת ואת ההפיכות של דן!*
בנושא הזה אני מסכים לגמרי עם מיקה
אני לא חושב שיש משהו שאחד מהצדדים עוד יכול להוסיף לדיון, אז בואו נסגור את זה, אוקיי?
התגובה אמנם באה באיחור, אבל מכיוון שהזכרת אותי (לטובה, ותודה),
אני חייב להגיד שאני לא מסכים איתך. העובדה שהאתר הזה הוא פרטי לא מקנה לגולשים – או לעורכים – את הזכות להגיד כל דבר, כמו שגם בבית שלך אין לך זכות להגיד כל דבר לכל אורח.
אני חושב שרוב הזמן העורכים והגולשים פה בסדר גמור, אבל יש מקרים שבהם הם מגיבים (ואני כולל את עצמי בזה, שלא יהיה ספק) בצורה לא מנומסת כלפי אנשים שזה לא מגיע להם. נתתי לך דוגמה קיצונית לזה בפתיל הקצר על הציניות, למעלה.
הביקורת של מיקה אמרה את הדבר הזה, אבל הייתה בעצמה כל כך בוטה, שהיה קשה מאוד להתייחס אליה בתור ביקורת לגיטימית על תופעת הבוטות.
בקיצור, מותר וצריך להעיר למי שלא מתאים לרוח האתר. לדעתי אי אפשר להעיר לו בכל צורה שרוצים, במיוחד במקרים שבהם הוא לא היה חסר נימוס, אלא פשוט לא הבין איפה הוא נמצא.
והנה מה שאני הבנתי מפתיל האולסניות:
מישהי כתבה הודעה מלאה הערצה עיוורת לצמד.
גולשים, שלא חושבים שהן שומרות על מעמדן כאימפריה בגלל הניהול *שלהן עצמן*, אמרו לה את זה. זה גלש גם להודעות שהעלו תיאוריות לגבי עניין האוניברסיטה, עד שהן נהדפו בידי מישהי שטוענת להבנה מוחלטת בנושא.
את טוענת שנכתבו עוד ועוד הודעות כאלה בגלל ההודעות שקדמו להן. לדעתי, מרבית הגולשים המבוגרים לא מעריכים את האולסניות, והם לא מעריכים אותן *כל אחד בנפרד*. בדיוק כמו שבנות שמעריצות את האולסניות, לא עושות את זה כי אחרים מעריצים אותן, אלא מסיבותיהן שלהן. העניין הוא שהרבה מאלה שלא מעריכים את השתיים כתבו איש איש את דעתו, ולך זה היה נראה כאילו הם כתבו איש איש את דעת חברו.
אני יודעת שאני מצטרפת באיחור
אבל זועזעתי מדי מההשוואה שכולם זועזעו מדי ממנה להגיב בפעם הראשונה (שאלה: האם בזה שזועזעתי מאותו דבר כמו כולם אני כבר סותרת את הטענה המתקרבת, שלא כל קוראי עין הגד שיעתוקים?).
אז לגבי האמירה ה"נחמדה" יותר, שכל קהילת עין הדג היא תעתיקים שקופים אחד של השני:
אם כולם אותו דבר, איך זה שיש ויכוחים (ויש)? איך זה שיש אנשים שינהלו פתיל של עשרות תגובות, עם כל מיני מגיבים מקריים שיוסיפו נקודות משלהם, בניסיון לשכנע אנשים אחרים ב*השקפה אחרת לגמרי*? איך זה שאנשים לפעמים משתכנעים, או אפילו מודים בטעות, או פשוט מסכימים לא להסכים? איך זה שיש אנשים שבשבילם האתר קצת ציני מדי, וכאלה שבשבילם הוא ציני בדיוק במידה הנכונה? איך זה שאנשים לא תמיד צוחקים מאותן בדיחות?
רק בגלל שאת לא מרגישה שייכת, או לא רואה הבדלים, זה לא אומר שהם לא שם. זה שהחלטת ללחוץ על הכפתור הכי אדום והכי גדול וזה שכתוב עליו הכי בבירור "כאן לא ללחוץ" ולהשוות קהילה של גולשי אינטרנט, שעוסקת בקולנוע (ועוד של ישראלים!) לנאצים, ועוררת גל של תגובות כמעט זהות, שכולן מביעות חלחלה וזעזוע, לא עושה אותך צודקת. זה מאוד קל לפגוע באנשים, לראות איך כואב להם, ולהגיד: "רואים? לכולכם כואב אותו דבר! אתם זהים בדיוק!". הרבה יותר קשה לנהל שיחה ולהסביר את נקודת המבט שלך בלי מניפולציות רגשיות בוטות. את מעזה לטעון שהגולשים כאן רעים, באותה הודעה שבה את פוגעת ברגשות של כל אחד ואחד מהם, בצורה הכי נוראה שאפשר? אני מאוד מקווה, סתם בגלל שאני אופטימית היום, שזה פשוט מעיד שהמודעות שלך לסביבתך הרגשית שואפת לאפס, וזה לא היה בכוונה.
היי, מוטב מאוחר מאשר אף פעם...
ואפרופו מאוחר – רק עכשיו נפל לי האסימון שדברי (שוב) הוצאו מהקשרם.
ברוח האתר, לא התכוונתי לגולשים. באתר הספציפי הזה מי שנותן את הטון הוא בפירוש לא הגולשים. התכוונתי לעורכים. ולאור הפגיעה הכל כך עמוקה שכולכם חשים, לקחתי בחזרה את המלים שלי והחלפתי אותן ב"רודנות טוטאליטרית".
אני מתנצלת אם כל כך נפגעתם מהשימוש בשם המפורש, אבל לי אין פרות קדושות בלקסיקון [1].
לעניין השעתוקים, בואי נבחן שוב (או שמא לראשונה?) את דברי:
"כולכם עושים רושם של שיבוטים זה של זה… הרבה מהדעות הכביכול עצמאיות כאן, הן תעתיק חיוור של אותה הדעה.
חבל.
יש פה ללא ספק אנשים שיודעים להתנסח, אנשים שיש להם מוח שדווקא מסוגל לכדי חשיבה."
שימי לב לשימוש במלים כמו "עושים רושם של…"
לשימוש במינוח כמו "הרבה מן הדיעות" לעומת "כל הדיעות".
שימי לב שסיימתי ב"יש פה ללא ספק אנשים שיודעים להתנסח, שיש להם מוח שמסוגל לידי חשיבה".
לא אמרתי את זה סתם.
בטח שלא אמרתי את זה כדי להתחנף למישהו.
אמרתי את זה כי אני חושבת שאכן, רובם המכריע של גולשי עין הדג ומרכיבי הקהילה הזו, הם אנשים שיודעים להתנסח נהדר, ושדווקא מסוגלים לחשיבה עצמאית. בעיני.
את צודקת שלא חכמה להפעיל מניפולציות. לא הפעלתי כאלה.
אני פשוט לא רואה את הדברים באותן עיניים שאת, ואחרים פה רואים אותם.
האם זה הופך אותי לאינדבידואליסטית היחידה? למטומטמת? לאדם נטול רגישות?
לא.
זה בסך הכל אומר שהראיה שלי את הדברים היא שונה. וכשראיתי כמה נפגעתם מהנושא – התנצלתי על הפגיעה ובררתי מלים אחרות תחת אלו שעלבו בכם.
ולא אמרתי כלום על זה שכולכם נפגעתם מזה באותה צורה. זה באמת נחות. בערך נחות כמו לעוות את דבריו של מישהו בצורה בה רד עושה את זה פעם אחר פעם.
[1]
בעניין הנאציזם, אני רק רוצה להזכיר לכולכם שהנאצים לא החלו את דרכם כרוצחים ומענים. היו שנים ארוכות בהן הם "בסך הכל" התנשאו מעל אנשים שנראו להם נחותים מהם, והגבילו אותם בהגבלות מהגבלות שונות. אני לא זוכרת איך קראו לסרט הזה שבו מורה אחד מראה לתלמידים שלו כמה קל לתת לגבול הזה שבין אדם מתנשא לחיה להישמט מתחת לרגליך, אבל אני בטוחה שאתם יודעים על מה אני מדברת.
וזו היתה כוונתי.
באמת סליחה שאני מגבילה את הדיון לרמה מסוימת.
האתר הזה, בטח שמת לב, הוא אתר פרטי ולא מחויב לנאורות ולחופש הביטוי המוחלט של האתרים המסחריים. קיפוד וקרונו ניסחו את זה יפה – זה כמו להכנס לסלון של מישהו. אז לא, אני לא רוצה בסלון שלי טרולים. ולא, אני לא רוצה בסלון שלי הודעות כמו "'אלאדין 4' זה הסרט הכי יפה בעולם, כי יש לי את הוידאו שלו, ולכן ראיתי רק אותו ולא סרטים אחרים, ולכן אני אוהב אותו" (או, בגרסה הקצרה יותר, "מילה שלי!"). ואם אני יושבת בסלון בחברת אורחים ואנו דנים בנושא מסוים, אני מצפה לתרבות דיון מסוימת. הדיון יכול להתלהט, הו כן, ואפילו להתלהט מאד, אבל אני מאד אשמח לשמור אותו כדיון, ולא כהודעות של אנשים שלא מבינים למה האתר הזה נועד. אם מגיעים אורחים חדשים, שמתלהבים ורוצים לשתף אותנו – סבבה. בשמחה. אבל שיבינו שלא בהכרח נתלהב אוטומטית מכל תרועה או רעיון שלהם.
אבל את לא תמיד מגבילה אותו
כלומר, כן, בדרך כלל.
כשדברים ממש עוברים כל פרופוציה אתם משתמשים במחק. אבל את באמת קוראת להתנהלות של רד "תרבות הדיון"?
לנסות להקטין אנשים אחרים לא הופך אותך לגדול. להתנהג כמו אבו נפחא – בטח ובטח שלא.
אפילו שבאמת שלשניכם יש *המון* סיבות להיות מלאים בעצמכם. באמת הקמתם מפעל מרשים. באמת שהתכנים באתר הזה – כמעט ללא יוצא מן הכלל – הם משובחים. אבל זה לא סותר את זה שבמקרה הספציפי הזה, הדג עדיין מסריח מהראש. זה לא מצדיק זלזול באנשים.
ואת מאה אחוז צודקת. זה הסלון שלך. אבל בחרת למקום אותו במקום שפתוח לכל ונטול צנזורה מהגדרתו – האינטרנט.
אז את מוצאת את הדרכים שלך להתמודד עם זה, ואני גם בדרך כלל מאוד מכבדת את הדרכים והטענות שלך (גם כשאני לא מסכימה אתן או הן מוציאות אותי מדעתי) כי את, את אולי לא ממש יודעת להפריד לדעתי, אבל את לפחות נותנת תחושה של כבוד לסובבים אותך.
וכבוד מביא כבוד.
תראי, יש סיבה שנכנסתי לוויכוח הזה רק בשלב מאוד מסוים שלו. כשמישהו טען שאין פה לינצ'ים. אז יש, ועוד איך שיש.
ואתם באמת לא כאלה נחמדים ולא טליתות שכולן תכלת, כמו שאתם מנסים להוציא את עצמכם בוויכוח הזה.
אתם צודקים שמי שרוצה לקחת חלק מהאתר הזה צריך להתמודד עם האופי שלו ושל האנשים שמרכיבים אותו.
אתם צודקים שאין שום מחויבות שתהיו נחמדים לחדשים, רק כי הם חדשים.
אבל לפחות תעמדו מאחורי הדברים שלכם (כמו שאת עכשיו) ותגידו בפה מלא – כן, אנחנו נהנים להיטפל לניובים. כן, אנחנו אליטיסטים ומנסים להגביל את אוכלוסית האתר למי שנראה לנו מתאים. כן, כיף לנו לעשות צחוק מכל מיני אנשים שלדעתנו הפגינו טיפשות.
פרה פרה.
אני לרגע לא אמרתי שאנחנו נהנים להטפל לנובים. כמו שאת אוהבת להגיד – עיוותת את דברי.
אני לרגע לא אמרתי שאנחנו נהנים לעשות צחוק מאנשים שהפגינו טיפשות. את זה את אמרת.
ואני לרגע לא אמרתי שאנחנו מנסים להגביל את אוכלוסיית האתר. להיפך. שיגדל. אבל שלא יגדל להיות וואלה.
אני גם לא אגרש מפה את מי שנראה לי לא מתאים. אני מאמינה ביכולתם של אנשים להשתנות, ואני רואה את האתר הזה כבעל יכולת לחנך את המבקרים הרעשניים יותר. לא ירצו להרגיש נוח בסלון שלי? זכותם. אבל שלא יצפו שאני אקבל את ההתנהגות שלהם, ועוד אברך אותם עליה.
ואם תסלחי לי, נורא קל לבוא ולהאשים את רד בזלזול באנשים, בהקטנה שלהם וכו'. אבל בינינו, קראת פעם את ההודעות שלך עצמך? כי אני רואה שם בדיוק את מה שאת רואה בדג. אז אולי יש דברים שאת יודעת כעובדות, אבל הם לא מצדיקים התנפלות איומה, ולא מצדיקים רוח מסוימת שעולה מההודעות שלך ("אתם לא יכולים להעז להגיד לי אחרת! אני יודעת! אני יודעת! אני אראה לכם מה זה, יא חבורת איגנורנטים!").
כי את באמת לא עושה את כל הדברים הללו.
(למעט הגבלת האוכלוסיה, ואני התכוונתי לאיכות לא לכמות).
את לא מזלזלת, ולא עושה צחוק ומתייחסת לאנשים בכבוד.
ולכן אני מכבדת אותך, מאוד.
אבל הגולשים שלך?
הו, הם נהנים לעשות מטעמים מניובים. ומה אני אגיד לך? זה אפילו מצחיק אותי לעתים. גם כשאני המושא ללעג, אגב.
ובעניין רד…
אח, מה אומר ומה אגיד?
טענתי שאני יותר טובה ממנו? לא. לי יש נטייה להתלהם לא פחות מאשר יש לדג האדום. ההבדל היחיד הוא שאף על פי שזה לא מצטייר לך ככה – אני לא מזלזלת באנשים שאתם אני מדברת, אני לא מסובבת את המלים שלהם במטרה לעשות מהם צחוק ואני בטח ובטח שלא חושבת שאני כזו hot shot שיודעת הכל.
כשאני מסבירה למישהו שהוא שגה, למשל, אני עושה את זה רק במקרים בהם אני מאמינה שהבנאדם פשוט קיבל נתונים מוטעים בנושא הספציפי. כשאני מזלזלת במישהו (ואני נורא משתדלת שלא להגיע לידי כך) אני פשוט אומרת "בסדר, משתגיד", או מתעלמת. כי האדם הזה לא ראוי לתגובה ממני. אם אני מסבירה ומתקנת – זה אך ורק מתוך כבוד. כמו שאני מכבדת אנשים שמתקנים אותי ומסבירים לי דברים.
ונכון שאין לי שליטה על הרוח בה ההודעות שלי נקראות, או על הצורה בה הן מתפרשות – בעיקר כי זה אינטרנט, ואת לא שומעת או רואה את הטון בו אני מדברת. אבל אני – בזכות ניסיון העבר שלי – למדתי להאמין שהאנשים הבאמת איכותיים מצליחים לבסוף לראות את הכוונה האמיתית, את האני האמיתי. וזה סוג של מסננת.
אחרי הכל, כמה מחברי הטובים ביותר הם תוצאה של שיטוט ברשת, ואני מאז ומתמיד נהגתי באותה הצורה.
את לא מבינה. (עוברת לדבר בשם עצמי, ורק בשם עצמי)
אולי פספסת פה משהו, אבל יש גולשים שהם לא טליתות שכולן תכלת, ולפעמים באמת נחצים פה גבולות (כמו שאת יודעת טוב מאוד לעשות, וזה שאין פרות קדושות בלקסיקון שלך לא אומר שלא צריכות להיות כאלה) אבל הנקודה היא שזו זכותנו להיות ציניים, כמו שזכותו של כל טרול מצוי להיות טרול מצוי, רק לא פה, כי זה אתר שבנוי לאנשים שרוצים תרבות דיון גבוה, וזו זכותם המלאה של העורכים להגדיר את מי הם רוצים באתר.
את רואה את הסלוגן שם למעלה?
"ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" לא "ביקורות קולנוע למטומטמים מאושרים, ולא ליפי נפש שלא יכולים להתמודד עם הציניות באתר הזה.
פה זה לא דמוקרטיה, וטוב שכך.
ולהגיד ש"הדג מסריח מהראש" זה גם לא מראה על בגרות, וגם אם הוא מסריח, מי את שתגידי לו שזה לא בסדר?
חסידה יקרה, את בעצמך לפעמים
נכנסת להגדרה שכתבת. לא תמיד התגובות שלך הן שיא החוכמה או העידון.
אף אחד לא יודע שהוא מעצבן אחרים ונתפס בעיניהם כטיפש או כמישהו שעדיף שיגלוש באתר של הופ (שהוא אתר משובח לכשעצמו). זה כמו שאף ערס לא חושב שהוא ערס, וערסים נהנים לצחוק מבדיחות על ערסים.
מצחיק אותי שדווקא את מרשה לעצמך להתרווח במושב וותיקי עין הדג – מאושיות הקהילה ממש – ולהתנשא על אחרים בעוד שאת לא ממש הרבה שנים פה ולא תמיד הותרת עליי את הרושם המזהיר ביותר.
תתווכחי עם אנשים ספציפיים כמה שאת רוצה אבל רק ברמה האישית. כי אם נחלק את גולשי האתר לקבוצות איכות לא בטוח שתמצאי את עצמך בבכירה שבהן.
אה, טכנית, מיקה כן ידעה שהיא לא בסדר.
כולם העירו לה על הערות שלה. ונכון שאני לפעמים לו הדוגמא הנפלאה ביותר לתגובות שמנוסחות נהדר, אבל אני חושבת שאני די רחוקה מתרבות הדיון של ווינאט, למשל.
בואי נסכים שלא להסכים, טוב? כי הדיון הזה באמת שנורא ארוך ומיצה את עצמו, וחבל לפתוח אותו שוב.
את מדברת על ''הגל'', אני משערת.
העניין כאן הוא לא פרות קדושות. העניין כאן הוא התחושה שאדם מקבל כשמשווים אותו (או את האווירה שהוא יוצר, או אפילו סתם נהנה ממנה) לדבר שהכי מזוויע אותו, הדבר שהכי שונאים, שאין רע ממנו.
בהודעה הקודמת שלך, דווקא טענת שנגד העורכים אין לך כלום, זו הקהילה שמפריעה לך – אבל זה לא באמת משנה אם זו הקהילה או העורכים. ברור שמותר לך להעביר ביקורת. שמותר לך להגיד שאנשים כאן הם לא מספיק נחמדים לטעמך או לטעם אחרים, שהם לא מספיק פתוחים לדעות חדשות, את יכולה להגיד מה שאת רוצה, באמת. באמת באמת. ואולי תעצבני אנשים, אבל זו גם זכותם, באמת באמת. כמה נורא. כמה "טוטאליטרי" – החופש להגיד מה שאתה חושב! מה יהיה הלאה? רד ולונג הולכים להשתלט על העולם!?
את יכולה להגיד מה שאת רוצה, כן, הסכמנו על זה. אבל האם את לא צריכה לחשוב – לרגע – לפני שאת עושה את זה? האם נראה לך הגיוני (ואני חוזרת על טיעון מההודעה הקודמת שלי, אני יודעת) לפגוע ברגשותיהם של כל כך הרבה אנשים (וכן, אני יודעת שהחלפת את הביטוי "הפוגע" – אבל אנשים נפגעו גם מעוד כמה דברים שכתבת) באותה הודעה שבה את אומרת שאנשים כאן לא מתחשבים ברגשות של גולשים אחרים?
זה כמו האנשים שתומכים בגולדשטיין, שטוענים שהם תומכים בו כי הוא רצח אנשים שתמכו ברוצחים – אותו סוג של טיעון מעגלי, כמובן שאני לרגע לא משווה אותך לאנשים שתומכים בטרור, וגם אף פעם לא אעלה על דעתי לעשות את זה.
כן, ''הגל''. תודה.
בסדר, נו.
קיבלתי את הטיעון הזה כבר לפני עידן ועידנים. לא שיערתי שתפגעו מזה ככה, או שתבינו אותי עד כדי כך לא נכון. ואת צודקת, עם כל ההיסטוריה של העם היהודי הייתי צריכה להניח שיש אנשים שעבורם זה טאבו, ועולם האסוציאציות שלהם אינו מורכב באותה צורה בה מורכב זה שלי.
כבר התנצלתי.
בפסקה השניה שלך את קצת מבלבלת. טענתי שאני מעריכה את פועלם של העורכים, את התכנים של האתר, תכנים שהם קיבצו וערכו ויזמו. לא אמרתי שאני לא חושבת שהם רודנים.
למעשה, אם תסתכלי תראי שבאופן עקבי אני טוענת שהעורכים הם רודנים (אבל רודנים מוכשרים) ושקהל המגיבים משתקף אצלי כשעתוק של אותו אדם, אותה דעה. עם יוצאים מן הכלל. עוד תמצאי, שנדמה לי שהאנשים הללו דווקא יודעים להתנסח נפלא, ומסוגלים לחשיבה עצמאית.
אם אתם בוחרים להיפגע מזה – זכותכם.
באשר לפסקה האחרונה שלך, הנה הדברים בפשטותם:
אני בוחרת שלא להפוך לחלק מהקהילה הזו, בגלל כל הסיבות שציינתי לעיל. לו רציתי, האמיני לי שיכולתי לכופף את עצמי, לשתוק לעתים, להתנסח אחרת, והלתחבב על כולכם. אני לא רוצה בזה. אני לא רוצה להפוך לחלק מהקהילה הזו. אני סולדת מהמהות שלה כקהילה.
אני עדיין מוצאת כאן רעיונות נהדרים פעם בפעם. אנשים שעושים רושם מאוד מרשים בסופו של דבר.
אנשים שמסוגלים להתנסח לעניין גם כשהדברים הם לא שחור ולבן, כמו למשל שאת עושה כאן.
מבלי להיטפל לדברים קטנים, או לנסות לסובב את המלים שלי. מבלי להשתמש בעלבונות.
באמת, בפשטות, לנסות ולקרוא מה שאני אומרת, ולהגיב על זה מהמקום ממנו את באה. מהמקום של האמת הפנימית שלך.
קראי לזה סטייה ממדרגה ראשונה – אבל זה ממלא אותי תקווה, בצורה מעוותת שכזו. תקווה שיש בעולם הזה עוד אנשים שיודעים להפריד, ולו בין הרגש לשכל.
וזה, לכשעצמו, הופך את כל החוויה הזו לכדאית בעיני.
אז לא, אין לי בעיה עם הפגיעה של המלים שלי (למעט מקרים בהם הפגיעה נבעה מפירוש מוטעה של הכוונה שלי, כמו שימוש במלה הכי לא נכונה בעולם – או אז באמת מדובר בפגיעה אליה לא התכוונתי) – אני אומרת אותן כדי להעביר נקודה.
והנקודה היא שאתם לא שיות לבנים.
אתם – כקבוצה – מתנשאים, אליטיסטים ומזלזלים.
וזו לחלוטין זכותכם הבלעדית, רק תפסיקו כבר להעמיד פנים שלא כך הוא!
רק בקשה אחת לי ממך.
האם תוכלי בעוד כמה חודשים לחזור ולקרוא את הדברים שאת כותבת כאן? כי מה לעשות, אני לא באמת מאמין שאת מתכוונת לכתוב את מה שכתוב. את מה שאנשים אחרים קוראים כשהם רואים את מה שאת כותבת. אני מניח שמרווח של זמן יאפשר גם לך להבין מה כתוב בהודעות הללו.
הו, אני בהחלט מתכוונת לרוח הדברים.
אם כי, יכול להיות שאני משתמשץ לעתים קרובות במלים שנראות קשות מדי.
הבה נעשה ניסוי.
נחזור יחד לפתילים הללו בעוד כמה חודשים, ממרחק הזמן, ונראה מה יצוץ. מסכים?
מי זה ''אתם''?
האם אני אליטיסטית? אני בטוחה שכן, לפעמים. האם יש בי סלידה מאנשים שהם (בהיעדר מילה טובה יותר) טיפשים מהממוצע? תלוי מי, אבל לפעמים, בהחלט. האם זה מעיד במשהו על מישהו אחר? ממש, ממש לא. אני מסכימה בהחלט שאחת הסיבות שאני נהנית לגלוש כאן היא שהדיונים כאן הם בדרך כלל אינטליגנטיים, בגלל שלאנשים כאן יש חוש הומור שמדבר אלי, או טעם בסרטים שמדבר אלי. האם הם כולם כמוני? לא – חלק מהם חכמים יותר ממני, וחלק פחות, חלק מזהים כל ציטוט של מונטי פייתון שאני זורקת (וכן, אני בטוחה שאני עושה את זה יותר מדי), וחלק לא, חלק אוהבים הארי פוטר ואני לא, יש עוד אינספור דוגמאות. זה לא שהקהילה היא לא מגוונת. זה כן שהמשותף למרבית האנשים היא היכולת להגיע לרמה מסויימת של דיון. האם זה דבר רע? את אולי חושבת שכן, אני דווקא אוהבת את זה.
אבל הבעיה שלי, כרגע, היא איתך. לא שיש לי משהו אישי נגדך, אבל אני כן רואה איזו מידה של צביעות, או חוסר מודעות, בזה שאת "יורדת" על כל כך הרבה אנשים בגלל הדברים שאת בעצמך עושה, ובדיון הזה בדיוק.
אני חושבת שלמרות שכן, יש כאן לינצ'ים לפעמים, נורא קל לא לראות את כל הדברים הטובים (למשל איך, כשהייתי חולת בית ובחו"ל, אנשים התייחסו יפה להודעות שלי, באנגלית, שדיברו בעיקר על כמה אני שונאת את המיקלדות בארצות השונות של אירופה, למרות שאף אחד לא הכיר אותי בכלל). ואני זוכרת איך, בדיון על שמש נצחית למשל, ההודעות שלך כללו דברים כמו "אני בסצנה של הוליווד אז אני יודעת טוב יותר מכולכם" (לא ציטוט מדוייק, אני לא זוכרת בדיוק) – שמבחינתי זה לא פחות אליטיסטי מאשר להעיר למישהו על טון מתלהם, או על "אורלנדו בלום הוא מאמי!". ודוגמאות לאותה ביקורתיות שהיא לא תורמת, או לפחות נעשית בצורה כל כך בוטה שהיא לא מצליחה לתרום, יש בדיון הזה – איך את רוצה שאנשים יקשיבו לטענות שלך בהיגיון כשאת קוראת להם נאצים, שיעתוקים, רעים, עוד שמות תואר למיניהם? לא כולם קרי-לב כמוני, ויכולים לשים את זה בצד. לא כולם יכולים, כמוך, להתעלם מלב הדיון ולהתמקד בפרטים לא חשובים. כבר כמה פעמים אמרו לך שאת נוקטת בטון מעליב לנזוף באנשים שהם מעליבים אנשים אחרים, וענית ששינית את המילה "נאצים". אבל היא לא היתה כל הבעיה, רק התסמין הבולט ביותר.
אני לא מכירה אותך אישית, ולא יצא לנו לנהל דיונים ארוכים, אני בטוחה שאת אדם מאוד נחמד, אבל הצורה שבה את נוטה להתנסח יוצרת תחושה של ביקורת לא מוצדקת, בעיקר בגלל שאת חוטאת באותן תכונות אותן את מבקרת בכל כך הרבה להט. אני לא יודעת אם את מבינה שזה משהו שמפריע לאנשים – אני יודעת שזה מפריע לי, ומשערת שגם לכמה אחרים. יכול להיות שאת צודקת בביקורת שלך, ואנשים פה צריכים להיות יותר נחמדים, והעולם צריך להיות כולו לבבות וקשתות ושלום עולמי, אבל לא משנה כמה יפה המקום שאליו את מנסה להגיע, הדרך היא *כן* חשובה.
הקבוצה. אי אפשר להימנע מהכללות.
זה מסבך מדי. חוץ מזה, בשביל מה יש את הקביעה שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל?
את המון צודקת, והמון טועה בו זמנית.
נכון שיש משהו מעצבן בזה שאני משתמשת בבוטות כדי לרדת על הבוטות של אנשים אחרים. מצד שני, זה יכול להיות גם אפקטיבי.
מצד שלישי – זו לא הנקודה.
אני, בניגוד לסימפון, בחרתי לקבל את ההתנהגות שלכם. רק מוציא אותי מדעתי שאתם מנסים להראות כאילו לא כך הוא, וסימפון הזו משוגעת או מטומטמת.
בסך הכל היא צודקת.
גם אני בכניסה הראשונה שלי לעין הדג נצרבתי קשות – וחודשים ארוכים סירבתי בתוקף לתעות הנה. רק הפצרות חוזרות ונשנות מצד ידידים שלי גרמו לי לשוב ולבדוק את הקרקע, ולעשות הערכת מצב.
הגעתי למסקנות שציינתי למעלה – שיש פה מספיק טוב לצד הרע, בכדי שהאתר ימשיך לעניין אותי.
ובאשר לסצינה של הוליווד – אני רחוקה ממנה. אני בכלל בחוף המזרחי. אבל כן, אני מכירה את הצורה בה התעשיה הזו עובדת מבפנים ומקרוב. וכן, מרגיז אותי כשאנשים מדברים עליה בכזו "ידענות", כשלמעשה הם מדברים שטויות. ולא, אני לא חושבת שבגלל שאני מבינה בתחום הזה ספציפית, אני יותר טובה ממישהו. לכל אחד בעולם יש נושאים שבהם הוא מבין כל כך הרבה יותר טוב ממני. זה מה שיפה בעולם.
אני לא חושבת שיש בזה משהו אליטיסטי. באמת שלא. אני לא מרגישה מיוחדת ומגניבה בגלל שאני מבינה בנושא מסוים יותר מאנשים אחרים, ולא אומללה ומושפלת, כשמסתבר שמישהו מבין יותר ממני בנושא אחר, או חלילה – מבין נושא שאין לי בו כל הבנה שהיא.
אפשר רגע?
התגובה הבאה מתייחסת לכל הפתיל. אין לי כוונה להגן על העורכים, או על אף אחד מהגולשים באופן אישי, או כקבוצה. הם יכולים לעשות את זה טוב מאוד בעצמם. מה שאני כן מתכוון לעשות זה להציג לך איך אני, כמי שלא השתתף עד כה בדיון, רואה את התגובות שלך.
נתחיל מהתחתית, לגבי הנאצים: גם אם עידנת את הביטוי מאוחר יותר וניסחת בצורה פחות פוגעת, הנזק נעשה כבר בהתחלה. הנאצים לא רק הגבילו את זכות הביטוי של מי שלא היה כמותם, אלא רצחו מיליונים וניסו לכבוש את העולם, תוך רצח מאות מיליונים נוספים. ברגע שההשוואה הופיעה בהודעה שלך, עם או בלי עידון, מאוד קשה לקחת אותך ברצינות. תני לאנשים מכה קטנה עם נבוט וזה יכאב להם. תשווי אותם לדימוי לרשע המוחלט (אני יודע, לא השווית את הגולשים עצמם) והם יראו בך חסרת פרופורציות במקרה הטוב. לא סתם הקוסם וארמדילו הסתייגו מהכללתם בהודעה כחלק מנקודות האור בצד האפל.
זה נכון שהאתר מנוהל בצורה טוטאליטרית. העורכים לא נבחרו באופן דמוקרטי ויש להם שליטה כמעט בלעדית על תוכן הכתבות ועל המחק. מצד שני, הם גם לא מונעים מאף אחד להגיב (מלבד שני מקרים באמת חריגים שעברו כל גבול) ומאפשרים לך לפרסם חופשי את דעתך. העובדה שבדיון הזה, אף אחד לא מפרסם הודעה שמוציאה אותך באור חיובי, צריכה להדליק אצלך נורה אדומה. אנשים מגיבים בכעס על ההודעות שלך, לא כי הם שיבוטים חסרי מחשבה עצמית, אלא כי ההודעות שלך מעצבנות אותם. אם זו הייתה הכוונה המקורית, אף אחד בינתיים לא מסכים עם הדרך. אם שוב דבריך הוצאו מהקשרם, יתכן שהבעיה נעוצה בצורה בה הם מנוסחים לא פחות מהאופן בו פרשו אותם.
את צודקת שמגיבים חדשים עשויים לזכות למטר של תגובות פוגעות. העורכים הם אלה שקובעים את ההבדל בין פגיעה מכוונת לבין בדיחה שהוצאה מהקשרה. עדיין, זה לא פורום ומי שמגיב פה בפעם הראשונה צריך לזכור שאנשים למעשה הולכים לקרוא את מה שכתב. על כן, יש מי שנפגע, או פשוט מזלזל בהודעות שמנוסחות בצורה רעה או תוקפנית.
אני לא אתייחס להגדרה של קהילה, פשוט מפני שבעצמי אין לי מושג כיצד להגדיר זאת. אם את מכריזה שאין לך כוונה להצטרף לקהילה, לא אטען כנגד מחוסר הבנה בנושא. מה שכן, את בהחלט הופכת את עצמך למגיבה חוזרת באתר ומשתתפת ביותר מדיון אחד. עקב כך, אני מבקש שתשימי לב כיצד אנשים מגיבים באופן ספציפי לכל אחת מההודעות שלך ולהסיק לבד את המסקנות. מי שכועס, כועס מתוך סיבה ולא סתם כי העורכים שטפו לו את המח.
אני אולי לא טלית שכולה תכלת, אבל אני גם לא מתיימר להיות לוחם הצדק הנצחי. גם את חוטאת באופן קבוע בהיבריס ומעליבה מבלי לחשוב על ההשלכות (או יותר גרוע, מתוך מחשבה עליהן). בתגובות הבאות שלך, אני באמת מקווה שתנסי לכתוב בגובה העיניים ולא לחפש אשמים בכך שמשהו לא נראה לך. את אינדבידואליסטית ולכן עלייך להתייחס גם לאחרים ככאלה. אם את נפגעת מתגובה, צייני זאת. לא בטוח שתזכי להתנצלות, אבל זה עדיף על לצאת למלחמה כוללת ויוצא אותך הרבה יותר גדולה.
בוודאי.
תראה, אני מאוד מכבדת את התגובה שלך ולא רואה שום סיבה להיפגע ממנה.
אני לא מחפשת לצאת גדולה.
אני מנסה להישאר נאמנה לעצמי, בכל מחיר. אם הנאמנות הזו עולה לי בכך שאני מתפרשת כמתנשאת, מזלזלת, רעה או כל דבר אחר – סו בי איט.
אני יודעת את האמת. זה כל מה שחשוב לי בסופו של דבר.
ראיתי הרבה מקומות טוטאליטריים ורודנים. אני חברה מזה כשלוש שנים בפורום שבו המנהל קורא לעצמו "המונארך".
הקטע הבא עשוי לבלבל ולהיראות מלא בסתירות. הוא לא. אם הוא נראה לך סותר, נסה לקרוא אותו שוב, בבקשה.
האיש הזה הוא מיזנטרופ, הוא מזלזל באנשים, הוא חושב שהוא בערך האדם הכי חכם בעולם.
יחד עם זאת, כמנהל הפורום, הוא משתדל להיות אובייקטיבי עד כמה שהוא יכול, ולהימנע ממשוא פנים.
מה זה אומר?
זה אומר שכאדם אני מתעבת אותו ברמות שלא יתוארו, בעוד כמנהל פורום אני כמעט מעריצה אותו. הוא *הוגן*.
והסיבה שאני מציינת את זה היא כי כאן, הסדר מרגיש קלוקל. מתנשא.
ואני לא מעריכה רודנות בשום מצב.
אשר לפגיעות של דברי, אני חושבת שמצאתי את הדרך לנסח את זה סוף סוף.
הפגיעה שלי מטרתה לא להכאיב. מטרתה להסב תשומת לב.
אתה אומר שזה לא עובד?
ייתכן. אני מקווה שזה כן.
שאצל חלק מכם הצליח להיקלט שאתם בהחלט קבוצה שעושה עוול לחדשים שמתנהגים כמו חדשים.
אם זה בסדר או לא – אתם תשפטו את עצמכם לפי אמות המוסר שלכם. לא נכנסתי לשאלה הזו.
אבל מוציא אותי מדעתי שאתם לא מודים בזה.
אני כן מודה בבוטות שלי, בחוסר ההתפשרות שלי או ההתנערות מעטיפות נעימות למגע או מראה.
וזה ההבדל.
אגב, זה בדיוק פורום, ובפורום יש להתנהג בדיוק אותו דבר. אולי התכוונת לומר שזה לא צ'אט.
גם בפורום אנשים הולכים לקרוא את מה שכתוב.
ואני אכן משתתפת פעילה באתר. שוב, למה לטחון מים?
אמרתי זאת בעצמי.
ויש אנשים שמתייחסים לתוכן ההודעות שלי – כל מקרה לגופו, לעומת אנשים שמגיבים בקביעות אותו הדבר, מפני שזו אני שחתומה על התגובה.
קשה לי להאמין שאינך מסוגל לראות את זה נכוחה.
תודה
כרגע נדמה כאילו את נמצאת במצב בו, כפי שטענו לגבי סימפון, כל מה שיכתבו לך תהפכי לעלבון. אני מקווה שתוכיחי את טעותי בנושא. בכל אופן, לך זה אולי נראה לגיטימי להיתפס כמתנשאת, מזלזלת ורעה, אבל לי זה נראה פשוט אידיוטי וחסר טעם. את מסוגלת לנהל דיונים ברמה גבוהה ומכירה את תעשיית הסרטים מצד שרוב הגולשים (מגיבים ושקטים) לא יכירו בחיים. למרות זאת, את בוחרת לדון דווקא בנושאים אופטופיקיים לגמרי שרק מרגיזים את כולם ויוצרים דחיה כלפיך. זה באמת מה שאת מחפשת? שכולם יראו תגובה של מיקה ויחשבו "עוד פעם הפלצנית הזו באה עם הנבוט שלה"?
זה לא פורום, אלא אתר פרטי פתוח לציבור. לא צריך להירשם כדי להגיב, אבל רצוי לכבד את המגיבים האחרים, בדיוק כמו בכל מקום אחר אליו תיכנסי. כשהייתי מגיב חדש, גם אני הרגשתי שיש אפליה מסוימת נגד טירונים ואף כתבתי לעורכים על כך. כיום, אני יותר ותיק ממך ויכול לקבוע בודאות שהפתיל הזה לא יוכרע לטובתך. הגולשים הקבועים אוהבים את האתר ומאוד מעריכים את העורכים והמאמץ שהם עושים למען אחזקתו. הצעד אולי הכי שגוי שעשית (מלבד עניין הנאצים שכבר עברנו), היה לצאת נגד כולם בבת אחת. בודדת את עצמך על ההתחלה והעלת את חמתם של רבים נגדך. אם תגובה מסוימת מפריעה לך, לא יעזור להעליב את כלל המגיבים (חוץ מארמדילו והקוסם), כי זה בדיוק איבוד הפרופורציות שפועל נגדך.
אני באמת מבקש שתרדי מהעץ שעלית עליו ותחזרי לדבר איתנו בגובה העיניים. אם נראה לך שהאתר לא בשבילך, אף אחד לא מונע ממך להפסיק להגיב פעם נוספת. עדיין, משהו גורם לך לחזור ולהגיב במקום לנתק קשר. מה זה? יכול להיות שרק חוש הצדק שמבדיל אותך מכולנו מושך אותך לסגור קצוות?
את יכולה לבקש שאחרים יודו בחסרונותיהם, אבל לשם כך תאלצי להסביר מהם בדיוק אותם חסרונות ואיך הם מפריעים לך אישית. זה לא מבטיח שתשיגי את מטרתך, או אפילו ימנע תגובות זועמות. למרות זאת, אם תודי בחסרונות שלך, זה בטוח יעודד את הצד השני להתרכך.
רוצה שאתחיל? אני מתנשא על גולשים צעירים, אבל רק אם אני מרגיש שמגיע להם (למעשה, אני גם עוזר ללא מעט מהם כשהם מחפשים תשובה לשאלה שהובילה אותם לאתר). אני מתחמק מתשובות ישירות בויכוחים, אבל נמנע מלהעליב או לזלזל ביושרו של יריבי. אני נוטה להגיב בבדיחות לא קשורות שלא תורמות כלום לדיון, אבל מתוך תחושה שהדבר תורם לאווירת דיון נעימה וידידותית יותר. לא העלנו את זה, אבל הגבתי בדוחק"ו האחרון ב"עושים לינץ'!" ציני, פשוט כי לא נראה לי שכל פעם שאיזה מיקרוב חולף מחליט שהוא יודע יותר טוב מכל העולם, ישתמשו בו כטיעון נגד ההתנשאות של קבועי האתר. כמו שאמרת (בערך) שאין בעולם רק שחור ולבן, גם את צריכה לראות ככה את האתר. בעניין האולסניות, הדיון יצא מהר משליטה ואני אפילו לא זוכר באשמת מי. אני יכול לומר שהויכוח הנוכחי התחיל מבדיחה של אדם שלקחת כהטפלות. אדם התנצל כמדומני, מה שלא מנע את הסחף.
הכל חוזר אליך
(כלומר, התודה וכו').
תראה, זה לא יעבוד בינינו אם אתה לא תקשיב למה שאני אומרת, בסדר?
אני אומרת לך מפורשות שלא נעלבתי, ואתה ממשיך להסביר לי על עלבונות ועל מיותרותם.
אני מסבירה שלמקרה שלא היה ברור – אדם לא קשור לכל הסיפור הזה, אליו ספציפית הגבתי בבדיחות (AKA "אתה שלא תתחיל אתי, אדם!". נו, כן. ההומור שלי קלוקל. זה לא שהבדיחה שלו היתה כזו מוצלחת…) ואתה ממשיך לדבר על מה אדם אשם?
והכי הרבה – אני מודה בחסרונות שלי וסופרת אותם קבל עם ועדה – ואתה אומר לי שלא יזיק לי לעשות את זה, ואולי זה יקנה לי קצת נקודות זכות.
וול, אני לא חפצה בנקודות הזכות שלכם. הן לא מעניינות לי את קצה הבוהן!
מניתי את החסרונות שלי (מיוזמתי) משום שאני מאמינה באמת. משום שאני כל היום המקולל הזה מנסה להסביר לכם שהדבר היחיד שאתו יש לי בעיה בכל הקשור אליכם – זו ההצטדקות המעושה הזו, כאילו אתם לא באמת נטפלים לאנשים לקרביים. אנשים כמו סימפון למשל, שדווקא לא ממש נראה לי שלקחה אתכם כל כך קשה, כי היא טרחה לענות לכם. והיה משום בדיחות הדעת במה שכתבה.
אין לי כל רצון שהפתיל הזה יוכרע לטובתי. "יוכרע לטובתי". מה, "אני לא אעבוד בעיר הזו יותר" אם אני לא אשפר את יחסי אתכם לאלתר?
יש לי אליך הרבה כבוד, פינגווין, ולעוד כל מיני אנשים באתר הזה.
שלמקו למשל, שגם כשהוא יורד עלי אני לא יכולה שלא להיחנק מצחוק, כי הוא עושה את זה בכישרון ולא מתוך רוע לב (~שיעול~) והוא באמת מצחיק.
ארמדילו, שהוא מוכשר כמו ג'יני שרובין וויליאמס מדובב, ונוסף על כך מחזיק בגיל מאוד מאוד מפתיע ומרים גבות (אפרופו גבות, לכל מי שאי פעם שוקל להופיע מול המצלמה – תשתדלו שלא להרים את הגבות. זה נראה *נורא* במצלמה).
הקוסם מארץ ים או אדם קלין אורון (אני לא זוכרת מי משניכם זה היה, ואם זו היתה בסוף מטילדה או משהו, באמת יהיו פאדיחות…) שבלינץ' הבאמת מגוחך על שפת המקור של התנ"ך יצאו נגד הקהילה והודו שגם הם לא ידעו. ו-וואלה, לא ראיתי את זה בא. כלומר, את זה שיותר מחצי מהאנשים לא יודעים את זה כבר הבנתי לבד, אבל שיש פה אנשים שאשכרה מסוגלים לצאת מול הקהילה שלהם ולומר את האמת.
הרגע ההוא מילא אותי בגאווה לאומית למשל.
אתה וננין ונדמה לי שהיו עוד איזה אחד או שניים, בדיון המאוד מרתק בעיני על "שמש נצחית" ותסריטאות (ואגב, עוד לא קראתי את גולדברג סטריט, אבל בביקור הראשון בספריה, נשבעת!).
בקיצור, לא חסר.
אבל כקהילה, בתור הקבוצה המגובשת, יש לי סלידה עצומה. ולכן אני לא מנסה להתחבב עליכם.
ולכן, אגב, מעולם לא ניסיתי לכתוב ביקורות לעין הדג, למרות שאלוהים, ואף עורכי האתר, ואף לא מעט מהקוראים כאן יודעים שאני אוהבת ומסוגלת לכתוב ביקורות. אתה יודע מה? אפילו לא ניסיתי לכתוב ביקורות ולהגיש אותן בעילום שם. יודע למה?
*כי אני לא רוצה להפוך לחלק מן הקהילה הזו*
ולו וירטואלית בלבד.
אז מיותר לחזור ולהסביר לי איך אני יכולה לקנות את אהבתכם.
ברור לי איך.
המחיר פשוט יקר לי מדי, והאהבה שלכם לא נחוצה לי כל כך.
יש לי מספיק אהבה בחיים, האמיתיים והווירטואליים גם יחד. צבא של אהבה, אם תרצה.
ובאמת שאני מודה לך על הניסיון להסביר לי, ולהאיר את דרכי ועיני, ולעזור לי לחזור לדרך הישר והכל – בלי שמץ של סרקאזם אני אומרת את זה. באמת שההערכה שלי אליך עלתה וגאתה בזכות זה. אבל זה עדיין מעליב שאתה, קצת בדומה לאבא שלי, לא ממש מקשיב למה שאני אומרת, ומסביר לי רק את מה שאני כבר יודעת.
ובאמת גם שאני מאוד מחזיקה מרד וג'ון על ההשקעה הכספית והמנטלית באתר הזה, ועל העריכה המצוינת שלהם (באמת, כשאני רואה סרט שממש שווה לכתוב עליו ביקורת, לפעמים אני כמעט מתפתה ולו רק בשביל שהם יערכו אותי. נראית לי חוויה מתקנת. אבל אז אני נזכרת שאין מצב בגהנום שאני רוצה פה כזה קניין, ומוותרת). אבל באותה נשימה יש לי גם ביקורת כלפיהם.
וזהוזה.
לעת עתה לפחות.
בואי נדייק
אאז"נ, בדיון על שמש נצחית לא השתתפתי. חלק גדול מהתגובות לא קראתי כי באותו הזמן עוד לא ראיתי את הסרט (אולי אני אחזור לשם באמת, עכשיו שאני חסין מפני ספוילרים).
לגבי אבא שלך, אין מה להגיב מכיוון שאני לא מכיר לא אותו ולא אותך מעבר למה שאת כותבת. את טוענת שאני לא מקשיב. למה התייחסתי לא נכון? אני מביא את הדברים כפי שאני מבין אותם, אבל מזמין תיקונים כשצריך.
בכל פעם שאני מציע לך לרדת לגובה העיניים, זה פשוט בכדי לנהל דיון יותר ממוקד. מאוד קשה לעקוב אחרי הכוונות שלך כשמצד אחד את מדברת על תגובות והתנשאות ומצד שני מסבירה למה חשוב לך להתרחק מהקהילה בכל מחיר. זה מוציא אותך מתנשאת ומרוחקת ואם טוב לך ככה, סבבה. מבחינתי (ואני מנחש שאני לא היחיד), זו לא דרך לחזק עמדה בדיון. את לא צריכה את האהבה שלנו ואנחנו לא צריכים את האישור שלך כדי לדעת מי בסדר ומי לא. נדמה כאילו את העוינות שלנו את דווקא מחפשת, מכיוון שהיא מניעה את הדיונים ומעניקה לך נקודת אחיזה וירטואלית נגד הכלל. את מביעה את דעתך וזה יופי וכמובן שהעסק עובד לשני הכיוונים.
כפי שציינתי, אני לא יודע למה בדיוק הכוונה במילה "קהילה" ומי נחשב חלק ממנה. אם כל מי שהולך לקון הוא חלק מהקהילה, אז אני לא שותף בה. אם כתיבת ביקורות היא ההגדרה, אני בהחלט חלק. אם כבר ביקורות, כשאני כותב ביקורת, אני עושה את זה גם מתוך תחושה של תרומה לאחרים ובו זמנית גם ממניעים אגואיסטיים. אני אוהב שמשהו שאני כותב מתפרסם וגורר תגובות, כלשהן. זו הרגשה מאוד טובה מבחינתי שאנשים לוקחים ברצינות את מה שאני כותב, אפילו אם העורכים שינו חלקים גדולים, או שאני מקבל הודעות נאצה (ע"ע הביקורת לאלפנט).
(יש, התגובות מתקצרות ).
אהבה אי אפשר לקנות.
ובטח לא אהבה של קבוצה. הרי לא משנה מה תעשי, לא כולם יאהבו אותך, אז איך את יכולה לטעון שאת מסרבת לגרום לכולם לאהוב אותך?
אני לא מנסה להתקטנן ולהתחיל בוויכוח מחדש, אולי אני לא מצליחה להסביר נכון את מה שמפריע לי – את לא רוצה שהקהילה תאהב אותך – אין בעיה. הקהילה לא תאהב אותך. קהילות לא אוהבות אף אחד. מקסימום הן מעניקות חיבוק חם ואוהד. את לא רוצה חיבוק? את לא חייבת. אבל אהבה היא עניין אינדיווידואלי, וכל אחד אוהב אנשים ודברים אחרים מסיבות אחרות. אני למשל, אוהבת את העט שלי עד שיכרון חושים, ואף אחד אחר לא מראה סימנים לרגש כלשהו כלפיו. למה? כי הם משוגעים, אבל זו לא הנקודה. אני יודעת שכבר טענת שכולנו, גולשי עין הדג, אותו דבר, ובכל זאת אני טוענת שכל אחד עומד בפני עצמו, וכשאת טוענת שאת יכולה לקנות את האהבה שלנו (שלי!)בצביעות והתחנפות, זה מפריע לי.
תשמעי...
ניסיתי לעקוב אחר הויכוח הזה ועדיין לא ממש ברור לי מה הבעיה שלך. בתור מישהי שטוענת שאנחנו לא מעניינים אותה, ולא מעניין אותך מה חושבים עלייך ויאדה יאדה, את ממש לא מתנהגת כך. כי הרי אם כן, לא היית מתווכחת כל כך על אם אנחנו "מודים" שאנחנו אנשים איומים או לא. מה גורם לך לחשוב בכלל שזה מטריד מישהו פה אם את רוצה או לא להישאר ולמה שמישהו בכלל ירצה לקנות או למכור את אהבתך?! אנשים פה יוצאים מגדרם כדי לנסות להסביר לך משהו בדרך הגיונית ומיושבת ודרך אגב מי שלא ממש מקשיב למה שאומרים לו זו את. לא מעניין אותך להסתכל שניה מעבר לקופסא הקטנה שלך בה התבצרת ומתוכה את יושבת לך וזועקת "נאצים", כדי לראות שאולי דברים הם לא בדיוק השחור והלבן שאת החלטת שהם. כן או לא תהיי חלק מהקהילה, לא ממש מטריד אותי ככל שאני קורא את התגובות שלך שהופכות נואשות יותר יותר בכל הודעה. מה אכפת לי אם נעלבת או לא? העלבת אתר…לא, סליחה – קהילה שלמה, לא רק בעניינים נאצים אלא בכל מילה אחרת שכתבת ואגב, אני לא רואה איך המחמאות שאת מנסה למרוח מהצד על אנשים כמו שלמקו או ארמדילו מזיזות משהו לאור ה"מחמאות" האחרות שלך. את חוזרת וטוענת שאת לא רוצה להיות חלק מאיתנו אבל את עדיין כאן, מבזבזת לנו מרחב וירטואלי שיכולנו לנצל לעניינים כמו שיחות על סרטים (או טיגון אנשים תמימים בשמן עמוק, תלוי איך מסתכלים על זה). ומה אבא שלך בכלל קשור פה?! זה רק עוזר לי להבין שאת גם משליכה עלינו את התסביכים שלך מהבית. אז במקום להמשיך לסבול פה בחברתנו הרודנית, לכי למקום בו השמש זורחת. כמו שלונג אמרה – האתר הזה לא מחוייב להיות שום דבר מעבר למה שבעליו רוצה שהוא יהיה ומי שמגיע לשבת אצלם בסלון הוירטואלי הפרטי מוזמן לשבת ולהנות מהאירוח – או לא. לא טוב לך? שלום ולא להתראות.
אני חושב שאמרת את מה שכולנו חושבים בדרך ישירה יותר.
ולגבי מה שאני רציתי להגיד, למה את כל כך בטוחה שלנו באמת אכפת מהאהבה שלך? כמו שלך יש מספיק אהבה ווירטואלית ככה גם לכולנו ומתוך ה-400 אנשים שגולשים פה בקביעות לא נראה לי שלאתר תהייה בעיה לוותר על אחת שכבר יומיים מנסים להסביר לה משהו והיא מתעלמת וקוראת לנו בשמות גנאי וזועקת שלא משנה כמה שנרצה אותה היא לא רוצה אותנו. לא רוצה לא צריך!
עכשיו בבקשה תסיימו עם השטות הזאת. איפה הימים שהיינו מדברים בהם על דברים און טופיק כמו משקלה של הגברת נטלי פורטמן?
רק 400 קבועים? אתה מעליב.
זה כבר לא שווה.
עכשיו כשאפשר לארוב לה ליד בניין תלמידי חו"ל של האוניברסיטה ולשאול אותה אישית, זה גורע משהו מההנאה של הדיון, לא?
טוב, חליק.
יש גבול כמה אפשר לסלף ולא להבין את דבריו של בן אדם אחד, שעם כל הכבוד, דווקא מתבטא בבהירות רבה (גם אם בבוטות, זה לא סותר).
איפה, בשם אלוהים וכל הרוחות, ראיתם שנדמה לי או שאני חושבת או שבכלל צייצתי משהו לגבי האהבה שלי לאתר, ואם היא חשובה לו או לא?
למה שאני, הקטנה, תזיז לקהילה שלמה של אנשים?
יוהרה ונפיחות עצמית הן לא הקטע שלי בחיים. לרגע לא נדמה לי שעין הדג זקוק לי או רוצה בי בסתר.
אה, כן. גם מטומטמת אני לא, למקרה שלא הבחנתם.
לילי, ושאר האנשים שחושבים בסגנון דומה – לא אמרתי חנופה בשום מקום. בטח לא כדרך להשיג אהבה. יאק.
זה לא אהבה, מה שמשיגים ככה. זה… לא יודעת. לא מצליחה למצוא מלים.
בסך הכל אמרתי שתפסיקו לנסות להסביר לי איך אני יכולה לזכות באהבה, כי תודה רבה, יש לי מספיק כישורים חברתיים בסל הבריאות שלי, כדי לדעת להשיג אהבה בכוחות עצמי. בלי הסברים.
מפה ועד למגילות שלמות שאני אפילו לא יכולה להתחיל לחזור עליהן מרב שהן הולכות לאיבוד בתוך עצמן – יש לפחות אוקיאנוס וחצי.
כנ"ל לגבי החזרה ה(תסלחי לי אבל זה כבר גובל ב)מטומטמת על שאמרתי שכולכם אותו הדבר, כשמראש התנסחתי בצורה שמסבירה למה התכוונתי, ואחר כך עוד ניסיתי איזה שבע מאות פעם להסביר לך שוב את כוונתי – לפעמים, זה הרושם שאתם עושים. לרב, האמת. אבל בין רושם לבין המציאות יש אוקיאנוס אפילו יותר גדול מההוא שהוזכר לעיל.
לגבי הפחדן שהתנסח ב"דרך ישירה יותר" אבל לא טרח להזדהות בשמו/כינויו הקבוע חלילה וחס – זו לא הפעם הראשונה שאנשים כאן מתנהגים ככה, ואני לא חושבת שאפשר לכנות "ישירות" התנהגות שמוסתרת במסיכה. ואל תיכנסו אתי לדיונים פילוסופיים של מסיכות ואינטרנט. תודה.
בקשר לאבא שלי, ג'י, איזו גאונות צרופה! איך לא שמתי לב לבד שאני מנסה לפתור את האישוז הפרטיים שלי מהבית על ידי הצבת מראה לאנשים שלא רוצים לראות את האמת?
חמור מאוד.
תראו, אתם יכולים להמשיך להתבצר בעמדה שלכם ולהשתמש בנשקים מנשקים שונים – זה לא ישנה את האמת.
והאמת היא, שעין הדג זה לא מקום נחמד.
זה מקום שנחמד למי שמשתייך לחבורה (בין אם הוא לומד להשתייך לחבורה, או שהיה כזה עוד טרם שמע על עין הדג). לאנשים מבחוץ זה מקום מאוד מנוכר.
ושוב, לא שאתם מסוגלים לעשות את ההבחנה הזו, אבל מה אכפת לי לזרוק עוד כמה מלים?
זה שזה לא מקום נחמד לא מוריד מערכם של התכנים, מאיכות העריכה, מבחירת הכותבים הבדרך כלל מדוקדקת, וכן הלאה. זה פשוט לא קשור.
והסיבה שאני ממשיכה להגיב היא מאוד פשוטה. הנושא הזה חשוב לי.
למה? לא ברור. גם לא רלוונטי. זה אישו בעיני. וזה אישו שחשוב ליישב.
ולא אני העליתי את הנושא, וגם לקח לי המון זמן עד שהחלטתי להצטרף. ובכל זאת, חשוב. לי.
אז אתם יכולים להמשיך להתבצר בעמדות מגננה, ויכולים ללכת בשקט הצדה ולחשוב על הדברים קצת ברצינות, ויכולים לעצום את העיניים ולשים את הידיים על האוזניים ולצעוק "לה לה לה, לא שומעים כלום ואפילו לא זמזום!"
מה שבא לכם.
והנה את עושה בדיוק מה שאת יוצאת נגדו:
מגיבה לצורה בה נכתבה הודעה, ולא לתוכן שלה.
ואז גם חוזרת על אותן מנטרות שוב ושוב. כאילו שלא קראנו אותן כבר קודם.
רציתי לרשום עוד תגובה ארוכה ומפורטת
אבל כתבת בתגובה האחרונה על אחרים את כל מה שרציתי לכתוב עליך. בכנות, אין לי כח להמשיך ולנסות לשכנע אותך להתנהג כמו בן אדם ולצאת ממגדל השן בו כלאת את עצמך. תעשי מה שבא לך, אהבה לא תקבלי, אז את יכולה להיות מרוצה. תגיבי איך שלא תגיבי, אני יוצא מהדיון המעגלי הזה.
השם שלי לא מוצא בעינייך?
זבש"ך. זה שבאמת קוראים לך מיקה בכלל לא מעניין אותי, אני לא מכיר אותך. אם קוראים לי שלמה או ברוך לא ממש משנה, תמיד כתבתי בשם הזה, זה לא לכבודך.
זה שיש לך עניינים לא סגורים עם אבא לא מעניין פה אף אחד ואף אחד לא רוצה או צריך לסבול או לשמוע על זה כי הרי את לא חלק מהקהילה ואין לך פה חברים.
לפני שאת "מציבה מראה לאנשים" אולי כדאי שתסתכלי בה קודם בעצמך.
מה אכפת לי איך קוראים לך?
"מישהו" זה השם שנכתב אוטומטית כשאתה לא מזדהה בשום שם או כינוי.
הפואנטה היא לא מה השם הזה, אלא הנכונות שלך לדבר בזהות המוכרת שלך. אתה טוען שאתה מישהו שמזוהה כ"מישהו"?
וואלה.
לא שמתי לב שבין כל ה"מישהו"אים האקראיים (ואני ביניהם, אגב. יצא שכמה פעמים ממחשב אחר, בלי לשים לב, התפלקו לי הודעות בשם "מישהו") יש גם אחד שמקפיד על היבלעות בהמון.
מתנצלת.
בכל זאת, יש באתר הזה לא מעט מקרים בהם אנשים בכלל ממציאים כינוי זמני רק כדי להגיד משהו שהם ככל הנראה מפחדים להגיד בכינוי הקבוע שלהם. חשבתי שזה שוב המקרה.
אז עכשיו, בלי שום קשר לכלום, אפשר לשאול למה בחרת בכינוי שמליון משתמשים אחרים בעין הדג מקבלים לפעמים בטעות? כלומר, בניגוד ל"מישהו אחר" או "מישהו קבוע" או כל וריאציה אחרת על המלה "מישהו"?
באמת אני שואלת כי זה מעניין אותי, לא מתוך קנטרנות או משהו.
אני אודה לך מאוד אם תטרח לענות.
או אלוהים, די.
מיקה, אני באמת חושבת שכולנו הבנו את הדעות שלך – זהו, באמת שזה הזמן להפסיק. את לא מחדשת שום דבר, ולא גורמת לעצמך להיות יותר ברורה. ההודעה הראשונה שכתבת בפתיל הזה זהה כמעט לחלוטין להודעה האחרונה שלך.
גם לכל מי שמגיב למיקה – אין, היא לא עומדת לשנות את דעתה בקרוב. תבינו מה שאתם רוצים מההודעות שלה, תסכימו איתה, אל תסכימו איתה, רק די. הפתיל הזה טוחן את אותן שתיים-שלוש הודעות שוב ושוב ושוב ושוב. ואז שוב.
באמת שמיצינו, באמת שהבנו כל מה שיש להבין. יותר מזה, אף אחד לא יכול לעשות.
חבורה?
רק לרקורד, בתור סנילית מגיל צעיר, לא רק שאני לא מכירה כאן אף אחד, אני גם לא זוכרת שמות, ובדרך כלל לא ממש יודעת למי אני מגיבה או אם הגבתי לו בעבר. אז למה אני נהנית לכתוב כאן? לא, לא כדי לזכות באהבת אמת, ולא כדי להשתייך, סתם, בגלל מין דבר כזה שנקרא דיונים אינטליגנטיים ומשעשעים, והציטוט המקרי של הפייתונים שמישהו זורק מדי פעם (מה לעשות, אני מכורה). זה אתר נחמד, שמעודד חוכמה ושנינות, וויכוחים שהם ברמה גבוהה יותר מ"זה ככה כי אמרתי" – סוג של ויכוחים שלמדתי לשנוא בחטיבת הביניים כשניסיתי לתקשר עם כמה מהערסים הכבדים יותר בכיתה. זה לא קטע של שייכות, זה לא צורך באישור, זו הנאה צרופה, ואני בטוחה שאני לא לגמרי יוצאת דופן במקרה הזה.
לגבי העצות שלכאורה נתתי לך איך לזכות באהבה – האם תוכלי להביא ציטוט ישיר? כי אני בהחלט לא התכוונתי לתת עצה כזו, זו פילוסופיית חיים עתיקה שלי לא לתת עצות כאלה, לאף אחד, בשום מצב – הן נוטות להידרדר לכמה מהשיחות היותר משעממות שניתן להעלות על הדעת.
לא רציתי להתערב כל כך
והנה אני עושה את זה באיחור.
כבר כמה ימים שהדיון הזה ממשיך וממשיך, וההודעות שלך נעשות יותר ויותר ארוכות, ולכולן יש רק נושא אחד – את עצמך. ואני לא ממש מבינה מה את רוצה.
זאת אומרת, אני מבינה שאת לא אוהבת את הקהילה, שהאופי של רוב האנשים פה לא מתאים לך, אבל אני לא מבינה למה את בכלל טורחת לנהל פה את הדיון הזה. למה מלכתחילה בכלל יצאת פה נגד האתר והקהילה.
את אומרת שאין לך שום עניין להיות חלק מהקהילה, ובכל זאת לפני הדיון הזה נהגת להגיב המון במקומות שונים, ותקני אותי אם אני טועה, אבל לא מעט מההודעות שכתבת בתקופה שאת פה היו גם אוף-טופיקיות. מה אני מנסה להגיד בזה? לא שיש לי בעיה עם הודעות אוף-טופיק. פשוט, אם את באמת פה רק בגלל שמעניינים אותך הדיונים הארוכים והמלומדים בנושאים קולנועיים, ולא רק שאין לך שום עניין במקום הזה חוץ מזה, אלא את אפילו מעידה על עצמך כסולדת מהמהות שלה, למה את מגיבה פה *בכלל*? וכל הדיון הזה מסריח מתופעת "לראות את הלוויה של עצמי" הוירטואלית.
אם ההודעה הזו נראית כאילו היא נכתבה בנימה תוקפנית, אני מתנצלת מראש. היא לא. אני באמת לא מצליחה להבין מה את רוצה.
אם המטרה שלך היא להסב תשומת לב - אז את חייבת לעדן את הדברים שלך
ולמה?
כי בהחלט משכת תשומת לב. אבל עשית את זה באופן שגוי. המטרה שלך היתה לא רק למשוך תשומת לב אלא גם להבהיר דעה מסוימת ולהסביר אותה.
כשאת משתמשת בהשוואה כל כך איומה, את לא מצליחה להסביר כלום. את רק גורמת למוח של כולם להנעל נגדך. וזה באמת מה שקרה.
אנלוגיות פרופורציונליות הן דרך טובה להבהיר כוונה. אנלוגיות חסרות כל פרופורציה הן הדרך הכי טובה להיות לא מובנת.
אני חייבת לציין שזו דווקא הפעם הראשונה
שכל כך הרבה ממי שהגיבו לי – הגיבו לעניין.
באמת.
בכל מקרה, תודה על הניסיון הכן להסביר לי.
גם הכותבים באתר מנסים להצמד לאמת שלהם.
או במקרה הזה, לדיון ברמה גבוה. את עושה כל מה שאת יכולה כדי להצמד לאמת הזו (ופוגעת בלא מעט אנשים בדרך) וגם האתר פועל באותה דרך (ויכול להיות שזה פוגע באנשים) השאלה, מה הופך אותך ליותר טובה מהאתר, כפי שאת מנסה להוציא את עצמך בכל הפתילה הארוך כמו נצח הזה?
התשובה בגוף השאלה מאץ'?
"אני כן מודה בבוטות שלי, בחוסר ההתפשרות שלי או ההתנערות מעטיפות נעימות למגע או מראה.
וזה ההבדל."
אגב, את טוענת שהדיון הזה הוא לא ברמה גבוהה, או כל דיון אחר שלי?
דיונים אחרים שלך אני לא זוכרת שקראתי.
ספציפית לגבי הדיון הזה-"נאצים" זה באמת לא רמת דיון נאותה, גם לא לכנות את כולנו כהעתקים של דעות וגם לא להגיד שהדג מסריח.
אז כן, אני חושבת שרמת הדיון שלך בפתיל הזה לא הייתה גבוה או נעימה במיוחד. רחוקה כמה שנות אור מרמת דיון של טרול מערות מצוי, אבל לא נעימה לקריאה.
יקירה,
"הדג מסריח מהראש" זה ביטוי ידוע וקביל בשפה העברית. העובדה שספציפית המקום נקרא "עין הדג" ושהראש שלו נקרא "דג אדום" רק הפכה אותו ממשפט מתאים, למשפט מתאים עם טאץ' של משחק מלים. (מתאים לדעתי כמובן).
לגבי השימוש במלה נאצים, מדובר פה בנקודת השקפה שונה. כשאני אמרתי "נאצים" לא התכוונתי לרוצחים שאינם ראויים לתואר בני אדם, כי אם לנציונל סוציאליסטים של השנים 1933 עד 1939. וגם אז רק כ"מזכיר" וגם אז הסתייגתי בעצמי מהאמירה שלי (ע"ע "מתנצלת על ההשוואה הבלתי הוגנת").
אשר ל"שעתוקים" – די, כבר לא יכולה לחזור על עצמי יותר. הגעתי לנקודת העד זרא בנושא.
זה שהדעות שלי לא נעימות עדיין לא הופך את הדיונים שלי לדיונים שאינם ברמה גבוהה, עם כל הכבוד. דיון שאינו ברמה גבוהה הוא דיון שבו צד אחד מזלזל לחלוטין בצד האחר (למשל, לוקח כמה מלים שהצד השני אמר, מוציא אותן מהקשרן על מנת להקטין את הצד השני, ומתעלם לחלוטין מהתוכן שנאמר לו) או היעדר כוללני של דיון, למשל הפרחות קללות וטענות מבלי נימוק כלשהו.
ואני באמת לא חושבת ש-ולו אחד מהתיאורים הנ"ל עונה על דרך הדיון שלי.
משחק מילים •פוגעני ומעליב• שכחת לציין.
רמיזה כזו יש בה להטיל דופי בהגיינתו של מנהיגנו מורנו ורבנו, הוא הדג האדום! (קטשוצ'יפס).
ברגעים כאלה..
בא לסימפון להגיד- "חסידה, בלמי פיך וניצרי לשונך".
אנחנו שותפים בדיעה.
אפשר רק להעיר בשביל הפרוטוקול
שמעולם לא עשיתי את הדברים שאת מאשימה אותי בהם?
אם הנושא עדיין מעניין אותך – כלומר, אם את מוכנה לשקול את האפשרות לא להכניס אותי לנצח לקטגורית חלאת המין האנושי – את מוזמנת לחזור להודעות שלטענתך נועדו רק "להקטין את הצד השני" ולנסות להבין מה ניסיתי להגיד במקום פשוט להיעלב אוטומטית. זה דבר שהייתי מצפה ממך לעשות, בתור אחת שבעצמה מתבטאת בלי שום קווים אדומים (או עם כאלה ששונים מהותית מאלה של יתר החברה).
תשמע, תראה.
למען הפרוטוקול, אני ממש לא חושבת שאתה חלאת המין האנושי, או מתקרב לזה. אני כן חושבת שאתה עושה הרבה דברים שנמצאים ברשימת הטאבו שלי (כלומר, דברים שעליהם אני אומרת "אוי, איך אני שונאת כשאנשים עושים…").
אבל אם אתה חושב שלא הבנתי אותך כראוי (ואני בהחלט חושבת שאתה לא הבנת אותי כראוי) – אז אני יותר ממוכנה לדיון אתך בנושא, בארבע עיניים. אי מייל, טלפון אפילו אם צריך, בקטנה.
(ובתכל'ס, למרות שבאמת אני משתדלת תמיד לתת לאנשים עוד צ'אנס, ללא משוא פנים – במקרה שלך זה אחרת. לצד הסלידה ממך מחד, יש בי גם הרבה הערכה כלפיך מאידך, אז אני יותר מאשמח לגלות שאני בעצם טועה)
מסתבר שהרבה אנשים לא מבינים אותך כראוי
כמעט כל מגיבי האתר בפתיל זה לפי מה שאני רואה.
כשקצת אנשים לא מבינים אותך, הם סובלים מבעיה בהבנת הנקרא. כשכולם לא מבינים אותך, את סובלת מבעיה בהבנת הנכתב.
עצה להבא – כשאת כותבת משהו שאת יודעת שהוא פרובוקטיבי, תעצרי שניה לפני שאת שולחת ותבדקי אם לא ניתן להבין את הכתוב באופן שונה ממה שהתכוונת. זה ממש חשוב באינטרנט כשלא רואים הבעות פנים ולא שומעים טון דיבור.
וואלה;
כי למשל, יש איזה מקום שכתבתי בו כתבה על "מכושפות" פעם. כתבה מפרגנת. כתבה שאומרת שכדאי לאנשים לרדת מהגב של הסדרה הזו, כי היא מספקת את הסחורה, ולא רק זאת – היא אפילו הגיעה לשיאים.
ומה את יודעת?
זה פורסם לפני יותר משנה וחצי, כשראיתי את העונה הרביעית של הסדרה, ומאז ועד היום הגיעו אינספור תגובות נזעמות של אנשים שקראו לי מטומטמת, כי רק מטומטמת לא רואה עד כמה מכושפות היא סדרה מצוינת וענקית.
אז מה את אומרת, בגלל שמאתיים איש (ולא חמישה ששה שהגיבו כאן) לא הבינו אותי, זה אומר שאני לא יודעת להתבטא?
כי באמת לא נראה לי.
העניין הוא אחר – בני אדם פועלים מתוך רגש. במיוחד כשאין טון. וכל משפט בעולם יכול להישמע שונה לחלוטין כשהוא נאמר בטון אחר.
אז כשאני כותבת הודעה בוטה, אנשים אוטומטית קוראים אותה בטון מסוים, שהוא לאו דווקא הטון שאליו התכוונתי, ומבינים מה שהם רוצים להבין.
זה עניין מספרי
מה אחוז אלה שלא הבינו אותך לעומת אלה שכן הבינו אותך.
יכול להיות שמאתיים איש לא הבינו את הכתבה על מכושפות, אבל שמונה מאות כן – אז זה אומר שהבעיה היא אצל המאתיים.
אבל אם כולם (וזה נכון לפתיל הזה) לא מבינים, זה אומר שהבעיה אצלך. כמעט כל תגובה שלך בפתיל הזה מכילה וורסיה של המשפט: "לא הבנת אותי".
לא אמרתי שאת לא יודעת להתבטא, אבל יכול להיות שאת מתבטאת באופן דו משמעי, כשהתכוונת למשמעות אחת, אבל כל השאר ראו את האחרת.
דרך אגב, אפשר לקבל בבקשה קישור לכתבה ההיא? מכושפות זו אחת הסדרות החביבות עלי, והייתי שמחה לקרוא.
בואי נסכם;
אני מסכימה שהבעיה היא בי, אנחנו רק חלוקות על הדרך (אני טוענת, וגם הקוסם, כמדומני הסכים, שלו רק הייתי מעדנת את ההתבטאויות שלי – פתאום הייתי מובנת). את טוענת שאני מתבטאת באופן דו משמעי.
פסדר.
אני יכולה לחיות עם זה.
הכתבה נמצאת כאן: http://www.tve.co.il/story.asp?id=1174
ואני מקווה שזה בסדר לתת לינק.
אם תהני ממנה, את מוזמנת להקליק על השם שלי ככותבת הכתבה, ולמצוא כתבות נוספות שכתבתי על הסדרה.
כתבה מעניינת
טוב, כנראה אלה שכתבו לך את התגובות ההן פשוט לא קראו עד הסוף, ונחפזו לשלוח לך תגובות כשתיארת את התחלת הסדרה.
אני דווקא אהבתי את העונות הראשונות – אבל בסך הכל כתבה טובה. וכן, אני ממשיכה גם לכתבות האחרות.
חוששתני שלא פה המקום להתדיין על הסדרה
אבל אני שמחה שמצאת אותה מעניינת, ואם תרצי להגיב שם, זה בטח יידע את המייל שלי, ונוכל לדסקס את הנושא.
זה אולי ניטפוק אטומי,
אבל מה שציטטת לא נמצא בגוף השאלה. לא זו של WOW לפחות.
אגב, הדיון הזה חוזר על עצמו עד כדי כך שאפילו הודעות " הדיון הזה חוזר על עצמו" חוזרות על עצמן יותר מדי. אם את רוצה שהוא יפסק אי פעם, את צריכה להפסיק להסביר את המניפסט שלך שוב ושוב. וכל מילה נוספת מיו___
~חומר טוב, אחי~
אני יודעת שהיא לא באמת בגוף השאלה
אבל הפואנטה היא אותה הפואנטה.
וגם :
אני מבקש לא לציין אותי לטובה בהודעה שמדברת על ''רוח נאציסטית''
אחרי שקראתי כ-20 ספרים על הנאצים, שבהם מתואר איך הם השמידו מיליוני אנשים באופן תעשייתי, שעבדו מיליונים, עינו אנשים למוות למען ה"מדע" שלהם, שטפו את המוח לכל מי שיכלו, וניסו לשלוט בעולם כדי למחות את כל הגזע היהודי הטמא (והצליחו חלקית, למשל, בלהרוג את האח של אמא שלי בגיל שלוש) – אני לא מוכן להיחשב למי שגולש מרצוני החופשי באתר עם רוח "נאציסטית".
אפילו לא אם אני מקבל את המחמאה שבלהיות האנטיתזה החיובית לרוח הנאציסטית הזו.
תודה.
גם להחשב לחלק מקהילה שלא חושבת בכוחות עצמה
זה לא תענוג גדול.
אבל זו ביקורת לגיטימית - אם כי חריפה - שאפשר להתווכח איתה
בניגוד להשוואה לנאציזם, שאינה לגיטימית, ושמבזה לא רק את האתר אלא בעיקר את זכר עשרות מיליוני האנשים שנרדפו ונרצחו על ידי הנאצים (כמו שפירטתי בהודעה הקודמת).
ארמדילו והקוסם,
אני מתנצלת אם נפגעתם מהשימוש הישיר בשם שלכם בהודעה שלי.
אם זה מנחם אתכם, התכוונתי להבדיל אתכם ספציפית בקטע של הבדיחות.
בנוסף, לא קראתי לאף אחד נאצי, וציינתי בעצמי שזו השוואה לא הוגנת, אבל שזו ההרגשה שלי (כן, אני חוזרת על מה שאמרתי לרד, אם כי, מי שהיה טורח *לקרוא* את ההודעה המקורית שלי, היה יכול לראות את זה ולהבין את זה לבד).
והקוסם, אפילו אל תלך לשם.
גם המשפחה שלי ברחה מהנאצים באירופה, גם הם נרדפו ונטבחו. ואני מודעת היטב לחשיבותה של השואה, וממש לא מזלזלת בערכם של המיליונים – שנטבחו ו/או שרדו – את האסון הזה.
מה שהתכוונתי להבהיר בתגובה שלי
הוא שיש אנלוגיות שאסור לעשות. גם אם איכשהו, בצורה שאני באמת לא יכול להבין, האסוציאציה שעולה לך בראש (כשאנשים כאן תוקפים עמדות של אנשים אחרים) היא "נאצים", צריך להבין שאין מקום לבטא את האסוציאציה הזו. כמו שיש בחיים, כל הזמן, הרבה דברים אחרים שחושבים, ואסור להגיד, כי אם נגיד אותם לא יהיה אפשר לקיים יחסים תקינים בין בני אדם.
פיין. נלקח בחשבון.
התנצלתי על השימוש במלה.
באמת שלא התכוונתי לפגוע בכם עם המלה הזו.
כן התכוונתי לתת לכם נבוט קטן בראש ולהראות לכם שאתם לא נאורים כמו שאתם מנסים לראות את עצמכם, ושיש צדק בטענות המסוימות שאנשים משמיעים נגדכם.
זה הכל.
אני מבקש ממך לשים לב
שהביקורת שלך על האתר נוסחה בצורה הרבה יותר "לא נאורה" (כמו שהגדרת את זה) מרוב התגובות שנתקלתי בהן כאן, מצד גולשים קבועים. במילים אחרות, אני לא זוכר שמישהו מהם דיבר על "רוח נאציסטית", "אנשים מגעילים", או "שיבוטים זה של זה". גם תגובות הומוריסטיות, וגם ירידות, התייחסו בדרך כלל למה שהכותב אמר, לא לכותב עצמו, ותגובות חריפות יותר באו לרוב אחרי עלבונות או התנהגות לא מנומסת.
וגם אם נניח שאכן היו תגובות מעטות ברמת הבוטות הזו, מה השגת בזה שגם הביקורת שלך הייתה בוטה?
במקום שיהיה דיון ענייני בטענות על תגובות תוקפניות (שאני מסכים איתן חלקית, כמו שכתבתי כאן), התגובה שלך הייתה בעצמה תגובה מהסוג שאת יוצאת נגדו, ועוררה וויכוח עליה. לא חבל? את טוענת שהמטרה הייתה "לתת נבוט קטן בראש". מנסיוני, ביקורת שבאה בתור נבוט בראש עלולה לעשות רושם שהמטרה היא להטיף, ושהיא באה מתוך התנשאות. ואז אין סיכוי שאנשים יתייחסו אליה עניינית; נראה לי שזה מה שקרה כאן.
נו, בסדר. אני מסכימה.
בדיוק כשניסחתי אותה צ'וטטתי עם מישהו מהאתר ואמרתי לו שאני עומדת לפרסם תגובה מאוד חריפה.
היפה הוא, לדעת למצוא את הנקודות הענייניות גם כשמשהו מעצבן אותך. כמו למשל שעשו לילי וג'ון (בסופו של דבר).
אולי היה פה הפוך על הפוך?
אולי ניסיתי להאכיל אתכם באותה מנה שאתם מאכילים אחרים?
נההה…
אני אדם בוטה (אם כי, לא מזלזל ולא פוגעני, על זה אני מוחה). אני לא עושה הפרדה בין המלים הענייניות לאלו שלא, וכמעט שלא עושה צנזורה לעצמי.
האם זה חכם?
סביר שלא. אבל זו הבחירה שלי.
פסיכולוגים שהיו צריכים לנתח אותי כבר מגיל צעיר מאוד הסכימו שאף על פי שעולה שאני יודעת מה הדבר החכם לעשות, או מה הדבר הנכון לעשות – בסופו של דבר אני תמיד פועלת מהבטן, מהרגש.
אז זו הבחירה שלכם.
האם להגיד "בוא'נה, היא מעצבנת ומרגיזה ומתנשאת – בואו ניכנס באמ-אמא שלה" או "בוא'נה, היא מעצבנת, מרגיזה ומתנשאת – אבל היי, יש שבריר של צדק בדברים שלה."
אני בסך הכל ניסיתי להציב מול הצדקנות שלכם מראה.
אבל יש משהו טפשי במה שאת חושבת.
את אומרת שאנחנו שיבוטים ודעתנו היא דיעה משותפת, למעט כמה יוצאי דופן. לזה קוראים רוב ומיעוט.
אם למשל יש סרט טוב (להחזיר את הדיון לאון לא?), רוב האנשים ייראו אותו כסרט טוב, לעומת זאת אנשים אחרים ומעטים יימצאו בו דברים לא טובים. את לא יכולה להגיד שיש לנו דיעה משותפת כי הרוב אהבו את הסרט. כמו כן, האתר הזה בא לצאת נגד המבקרים המתנשאים שבשבילם רק סרטים זרים עם קטעי סקס בוטים ואלימים נחשבים סרטים טובים, ולהראות שגם סרטי אנימציה או סרטי אקשן טפשיים יכולים להיות טובים. רוב הגולשים הוותיקים באתר הזה הבינו זאת מזמן ולכן לגיטימי (יש! השתמשתי במילה די גבוהה.) שדעתנו תהייה פחות או יותר דומה, וכאן צריך לציין שהיא לא!
פשוט מאוד כמו שכבר אמרו לך, באתר הזה יש מ-ל-א וויכוחים ומ-ל-א חילוקי דעות. לעומת זאת כל הקוראים הקבועים כאן מאוד אוהבים את האתר ואת הקהילה שנוצרה כאן, ולכן כשמישהו בא להעליב אותנו ותו לא רובנו ניעלב. מי שלא ייעלב ייבחר לא להגיב ולכן זה ייראה שכולנו בעלי דיעה אחת. המקרה עם האולסניות ולינצ'ים אחרים הגיעו בגלל רמת הנודניקיות שאליה יכולים להגיע ילדים בגיל ההתבגרות, אם התפלצות יתר של אנשים אינטלגנטים מאוד שחושבים את עצמם טיפה'לה יותר מדי.
אני מודה שיש כאן כמה אנשים שלא מחזיקים בדיעה אישית, ושאוטומטית ממהרים להצדיק דיעות של אנשים שהם מעריכים. אבל להגיד שכולנו כאלה? את יודעת כמה דיונים כאן יצאו נגד דיעותיהם של העורכים או נגד הגולשים הוותיקים. את יודעת כמה מגיבים חדשים יש כאן שקיבלנו (כן, אני קורא לעצמי חלק מהקהילה!) בזרועות פתוחות? דוגמא, נורטון. אחד האנשים האינטליגנטים באתר בעל ידע עצום ומדהים בסרטים הוא מגיב חדש יחסית. ולמרות זאת, בגלל כושר התבטאותו ורמת הדיון הגבוהה שעליה הוא שומר לא סקלנו אותו באבנים ולא גירשנו אותו בבושת פנים. ורק שתדעי שהתגובות הראשונות של נורטון יצאו נגד דיעות רווחות ונגד דברים שרבים הסכימו עליהם באתר. לפי דעתי את לא גולשת מספיק באתר כדי שתהייה לך הזכות להגיד עלינו "תמיד". הכמה חודשים שאת מתכתבת בהם הם לא ה"תמיד" הזה שבו האתר קיים. תדפדפי קצת בדיונים וויכוחים ולינצ'ים ותראי כמה הם מוצדקים, או כמה מהם התחילו משטויות ואנשים קבועים באתר יצאו להגן על אותם מגיבים חדשים ומסכנים. ורק שתדעי, לא רק למגיבים חדשים לועגים ומתייחסים בציניות באתר אלא גם למגיבים וותיקים. פשוט עם מגיבים חדשים זה יותר בולט משום מה.
דעתי.
בקצרה, בניגוד להרגלי.
האתר הזה, הוא לא פורום דובוני אכפת לי.
ועם זאת הוא הפך לסוג של בית עבורי בשנתיים האחרונות. ולמרות חילוקי דעות לעיתים תכופות. ולעיתים נדירות יותר – פעמים שנפגעתי, כאן, אני מאד אוהב את המקום הזה. מכבד ומעריך אותו על כל החסרונות הקטנים שלו.
הסיבה שהגבתי כאן, אגב, היא א. להודות לג'גואר
ב. להחזיר קצת לטופיק את השיחה, בעקבות דבריו של ג'גואר – אכן אני יוצא נגד מוסכמות באתר לפעמים. ואלכסנדר הוא סרט נהדר, גם אם ארוך מדי.
זהו.
''לא נכון ולא נכון''?
כלומר, מנין לך כמה זמן אני גולשת באתר?
מנין לך כמה שעות שעמום בעבודה שרפתי בלקרוא אחורה חומר ישן נושן, כולל וויכוחים? (דווקא אמור להיות לך שמץ. טכנית, לא קראתי באתר בזמן הוויכוחים על האולסניות).
זה שבחרתי להגיב רק מאוחר, לא אומר שלא הייתי פעילה באתר כעציצה במשך תקופה מאוד ארוכה שקדמה לזה.
בקיצור, מתחיל להיות לי מעיק לשוב ולהסביר דברים שבאמת, כל בר יכולת הבנת הנקרא היה מבין כבר מזמן – כי כתבתי אותם מפורשות מלכתחילה. אבל בשביל הכבוד שמגיע לך כי טרחת לנסח תשובה, גם אם תשובה שלחלוטין לא עונה בקנה אחד עם המציאות, אני אחדד.
אמרתי שהאנשים כאן מצטיירים לי כשיעתוקים זה של זה. לא שהם באמת כאלה, אלא שהם הרבה פעמים עושים כזה רושם. יו קנואו, כמו שאני לא מזלזלת באנשים (למעט שניים, נכון לעכשיו, באתר זה) אבל כן מצטיירת לרובכם ככזו.
באותה נשימה אמרתי שהאנשים כאן מוכשרים, בעלי יכולת ניסוח, ועושה רושם שגם בעלי יכולת לחשיבה עצמאית, שלדעתי האישית, לא מפותחת מספיק.
אבל כל אחד רואה מה שהוא בוחר לראות, אה?
ונורטון, יא נורטון, באמת שאני לא זוכרת כרגע מה שכתבת קצת מתחת, אבל מה שזה לא יהיה – יישר כוח.
אתה יודע שאני מחבבת ומעריכה אותך (אם כי מוזר לי איך עד היום לא הפנמת שימוש נכון בזכר ונקבה, ויחד עם זאת אתה מפליא להתמצא במלים בומבסטיות).
אני שמחה שאתה מרגיש פה בבית, ועוד יותר שמחה שאתה זוכה לפגוש את נטלי, ויו גו גירל! אני בטוחה שאתה גם צודק בקשר למשקל שלה, חרף היותך זכר.
הערונת -
מפריע לי הפיחות שעוברת פה המילה "לינץ"'.
מבקר חדש באתר שיקרא את הפתיל הזה בלבד, יקבל את הרושם שבאתר נעשים לינצ'ים על ימין ועל שמאל. ולא כך היא.
ב'האושפיזין', למשל, לא נעשה לינץ' ברד. פשוט העירו לו לגבי משהו, והוא הודה שנכון.
בסימפון לא נעשה לינץ'. בתחילת דרכה נמחקו לה הודעות, ובהמשך – בסך הכל העירו לה על ביטוי מסוים, שחשבנו שהיא פירשה לא נכון, ובסוף התברר שהיא מבקשת לשנות את המשמעות שלו.
לא כל ויכוח או חוסר הסכמה הוא לינץ'.
אם יש מישהו שחושב
שאני לא נחשב למישהו חושב, אני חושב שזה לא חשוב מה הוא חושב.
מחשבה מעניינת
~חומר למחשבה~
מיקה נגד העולם
תראו, עברתי עכשיו על כל התגובות כאן. כזכור לחלקכם, אני דווקא הגנתי על (חלק מ) הטענות של סימפון קודם, ואמרתי שאכן יש נטייה לרדיפת יתר באתר הזה.
אבל, וזה כבר נהיה די ברור, אף אחד כאן לא מסכים עם מיקה חוץ ממיקה. סליחה, מיקה, באמת ניסיתי, באמת, להבין מה את אומרת ולמה את מתלוננת. אבל נסחפת, או הו, נסחפת לגמרי.
עין הדג הוא אתר שיש לו בעיות מסוימות, אבל הוא האתר שאני הכי אוהב באינטרנט, נקודה. הוא האתר היחידי שאני חוזר אליו כל יום, לרוב כמה פעמים ביום. זה אתר שנערך בצורה יוצאת מהכלל, עם כתבות מעניינות, על נושא אהוב, תחושת קהילה נעימה ולא מוגזמת, אנשים אינטיליגנטים ודיון פורה ואפילו לוהט לעתים, אבל, כמעט תמיד, באווירה מהנה.
בשבוע האחרון חפרנו לעצמנו בקרביים, והיה סבבה, ותרפיוטי, ומלא מודעות עצמית (פוסט פוסט), ונראה לי שאפילו מועיל. אבל הגענו לסף הגועל. זה כבר לא נעים, לא מחדש, לא קשור לסיבות שבגללן אנחנו פה, ואפילו לא מעניין.
אז, אם יורשה לי להציע, די. מיצינו. בואו נחזור לעשות את מה שאנחנו אוהבים, במקום לדבר על זה ולנתח את זה ולהרגיש נקיפות מצפון. אם מישהו לא אוהב את זה, בעיה שלו.
מסכים עם כל מילה
אבל אז איך היא תקבל תשומת לב?
למיקה!
מאחר ואני מרגישה אשמה בפתיחת הדיון על הרשעות הלא-כל-כך מוסוות בעין הדג, הרגשתי דחף להגיב לכל מה שכתבת.
הבנתי, שבעצם, גם אני הייתי לפעמים במצבים, בחיים ובאינטרנט, בהם הייתי רעה אל אנשים, ואני סמוכה ובטוחה שגם את היית במצבים כאלה.
זהו טבעם של אנשים לפעמים להיות רעים, או לחילופין, "לא כל כך נחמדים" כלפי אלו שהם מוצאים בהם, נחותים זאת מילה קשה מידי, פחות מתמצאים בתחום מסויים מאשר הם עצמם. זוהי עובדה מוגמרת שהוכחה בפסיכולוגיה כי אם לאדם יש הזדמנות להתעלות על אדם אחר הוא ישקול בחיוב לעשות זאת.
כולנו רעים לפעמים. יש כאלה שפשוט רעים לעיתים קרובות יותר.
~חומר למחשבה~ .
אני חייבת למחות.
מהתגובה שלך משתמע כאילו 'עין הדג' מקבץ לתוכו את כל האנשים הרעים-לעיתים-קרובות-יותר. אלא שזו אמירה לא פיירית כלפי האתר, שגם מתחת לפני השטח שלו מתרחשים הרבה מאד דברים.
בכל יום גולשים פה אלפי אנשים שונים. גם אם עשרה מהם מגיבים בצורה לא כל כך נחמדה כלפי הודעה מקוממת, זה עדיין משאיר הרבה מאד אחרים טובי לב, שמעדיפים להתעלם מההודעה.
רק ציינתי
שיש אנשים רעים יותר ופחות. בשום נקודה בהודעה לא אמרתי "היי, גולשים בעין הדג רעים בתדירות הגבוהה ביותר!". אבל את חייבת להודות, עין הדג הוא קרקע פוריה להערות דוקרניות, ואני לא אומרת זאת כטענה, אלה כציון עובדה בלבד, עובדה שחלה גם עלי.
ואני הכי טוב לב, כי אני מתעלם מכל ההודעות!
(טוב, כמעט מכולן. אבל לפחות לרוב אני טורח שלא להגיב.)
ואתה, בא לקון?
הייתי הראשון להירשם להכנת המרק!
חשבת שאני אפספס הזדמנות להיפגש עם חבורת הלונצ'ים החביבה עלי?
הממ.
רצה הגורל והמחשב שלי במשרד התאבד, לא יצא לי לקרוא את כל זה בזמן אמת. אני חייבת לציין שאני לא ממש יכולה לשים את האצבע על מה התפקשש פה. אני למשל כן מחשיבה את עצמי לחלק מהקהילה, אני לא עושה הפרדה בין 'אתר' ל'קהילה' ולכן קשה לי להבין למה מישהו שלא רוצה להיות חלק מהקהילה עדיין ירצה לקחת חלק בחיי יומיום של הקהילה. אבל מצד שני, מתוך היכרות ושיחה עם הנפש הפועלת אני גם מבינה שהמסר שהיא ניסתה להעביר פה אולי לא הובן או אולי דווקא לא הועבר בשקיפות שכן נראה שהרוב המוחץ של האנשים פה הבינו משהו שונה. גם אני לא ממש מבינה מה הייתה הכוונה אבל אני גם רואה ושומעת את התסכול שלה כשהיא מנסה להסביר לי שוב ושוב. (ומרגישה את התסכול שלי – מנסה להסביר לה שוב ושוב).
כבר דיברנו על איך שהמדיה הזאת מאוד אכזרית לשיחות שהן כל כך מהותיות. הסיבה שאני לא כל כך נפגעת ממה שנאמר על הקהילה ככלל (ואני בתוכה) היא כי אני מכירה קצת את מיקה ויודעת משהו על דרך ההתבטאות שלה. זה כמובן לא משנה לאף אחד אחר אבל הנקודה שאני מנסה להעביר היא שלא כל מה שנכתב צריך להלקח פשוטו כמשמעו. שוב, מה שאני כותבת פה לא ממש מבהיר או מסביר משהו בקשר לויכוח שנוצר, זה רק מרגיש לי כמו קצר תקשורתי ענק.
זו הבעיה עם האינטרנט
רואים רק מה מישהו כתב, ולא איך הוא דיבר, או מה הייתה שפת הגוף שלו. אם מישהו היה משתמש בעל פה בנוכחותי בביטוי "רוח נאציסטית", זה עדיין היה מקומם אותי, אבל לא כמו שזה קומם אותי באינטרנט, וכאן הביטוי הזה גם כתוב, ונשאר איפה שכל אחד יכול לקרוא אותו.
מי שטועה, ולא מתאים את ההודעות שלו להבדלים האלה בין שיחה בעל פה לתגובה באינטרנט(ולדעתי מיקה עשתה את הטעות הזו), ייצור תגובה שונה ממה שרצה.
אני מסכים עם חלק מהטענות
של סימפסון זה םג בעיקר לפעמים שבאים אנשים חדשים ששואלים שאלה( שהותיקים התשובה ברורה כשמש..)
ונענים בזילזול כי "המומחים"
או ה"ותיקים, התשובה ברורה. ולרוב התשובות יהיו גם בזילזול
זכור לי כאלה דברים כבר כמה פעמים.
וגם כל המתלהבים עם תיקוני שגיאות
יש אנשים שאוהבים לתקן שגיאות כתיב של אנשים אחרים ולו רק כדי להיראות כאילו חכם יותר.
זה גם תלוי איזה שאלות שואלים, וכמה.
קרה כבר, למשל, שמישהו שאל משהו לגבי 'פארק היורה 4'. ענו לו, הוא לא טרח לקרוא את התשובה, למחרת שאל שוב, ושוב לא קרא את התשובה. אחרי מספר ימים הוא שוב שאל משהו דומה, ואז התפלא למה הגיבו לו בצורה חריפה.
או, דוגמה אחרת – מישהו שמתעניין בסרט כלשהו ולכן ביקש פרטים לגבי ה-DVD שלו. רק מה, בדיוק חצי יום לפני כן, מישהי אחרת כבר שאלה את אותה השאלה בדיוק. במקום לקרוא תגובה שנמצאת בתחתית הדף (ממש מתחת לשאלה קודמת שלו), הוא בחר לשאול מחדש. ואז עוד פעם. ועוד פעם. וזה, כשאת אותו המידע בדיוק ניתן למצוא גם על גבי כותר הדיוידי עצמו (אני מניחה שרוב האנשים גרים בקרבת חנות ספרים/דיוידי כלשהי, ולכן לא בעיה עבורו לבדוק את זה).
אני חושבת שזה גם תלוי בגישה. למשל, אם מישהו שואל משהו שניתן למצוא את התשובה לו במילון האתר או בקובץ השאלות הנפיצות, בתגובתי אליו אתן את התשובה, ואפנה אותו ללינק המתאים ("כפי שאפשר לקרוא בקובץ השאלות/במילון"). בעיני זו פרקטיות – הפניה למקור מידע, שיוכל לענות לו על שאלות רבות נוספות. אבל בעיני שואל השאלה, אני מניחה שזה יכול להתפס כזלזול ("איך לא שמת לב לזה קודם"). במקרה כזה, אני לא חושבת שיש מה לעשות.
זה גם תלוי איזה שאלות שואלים, וכמה.
חה, פתאום נזכרתי ביום שרד הזמין אותי, בנימוס, לחפש את חברי באגד. איך בשנייה הראשונה ראיתי הכל אדום ( בגלל זה הוא "רד"?) ואיך תכננתי את תשובת המחץ שיעשה צדק ביקום. ואז ישנתי על זה והבנתי שה"תלונה" שלי לא היתה במקום (זה היה אחרי שבוע ללא שום ביקורת ואז הופיע כתבה על "רוק בבית הספר" ואני הגבתי במשהו כמו "מה, נגמרו כל הסרטים?").
הקיצר: אל תעשה כאן מה שלא הייתה עושה כאורח בבית של מישהו אחר.
טוב, גם נמחקתי פעם אבל אז קיבלתי התנצלות רשמית כי כללתי כנראה ספוילר בלתי הפיך ולא ניתן להסירו מההודעה שלי. אפילו את צחקת על שגיאות כתיב שלי! זה עושה את כל העסק יותר כיףי ומי שנפגע מפסיד.
נ.ב סליחה על ה OT ! סליחה, סליחה !
אוי, האצבעות מעקצצות על המיקלדת
אבל אני בוגרת של סרטי אקשן לרוב, ולא בקלות אפול במלכודת. אני מקווה. כלומר, לא נראה לי….אוף!
בינתיים לא נתקלתי בתוקפנות בעינהדג (פרק למקרה אחד, והתגובה ההיא נמחקה), אבל דבר אחד אני כן יכול להגיד לכם – אנשים, אתם מפחידים.
אין לי חוסר ביטחון בנוגע ליכולות הכתיבה או הניסוח שלי, ובגדול אני רואה עצמי כבן אדם אינטילגנטי למדי, אבל החרדה של פרסום תגובה באתר הזה (ורק הזה, אם היה לכם ספק. יש התרגשות הודעות ראשונות בכל קהילה חדשה, אבל אף פעם אין את התחושה שיסקלו אותך באבנים אם תשים פסיק במקום הלא נכון) גרמה לי לוותר מראש על המונים של הודעות שיכולתי לכתוב, ולגנוז הודעות "לא ראויות" במהלך או בסיום הכתיבה בתדירות גבוהה יותר מזו בה אני ממש לוחץ על "שלח".
אני יודע שככה אתם, ואתם לא מתכננים להשתנות בזמן הקרוב, אבל רק רציתי שתהיו מודעים להשלכות.
אתה צודק פחות או יותר.
ככה גם אני הרגשתי לאחר הלינץ' המזוויע והאלים שעשו בי גולשי האתר הוותיקים. לעומת זאת לאחר שהצלחתי לפענח קצת את ראשם של המבקרים באתר הבנתי שתפיסתי אינה כה שונה מתפיסתם ושאני לא צריך להסתתר מאחורי חזות אינטליגנטית מדי או ילדותית או עארסית או כל השטויות האלה. אם האופי שלך לא מתאים לאתר אחרי הרבה פעמים שהגבת כאן אז כנראה הוא לא יתאים בכלל. כמו כן אני רואה במקרה של וואו כאגדת הסינדרלה. לאחר האיומים על חייה שהיא קיבלה בגלל הערצתה לאורלנדו בלום היא התחילה להתנהג שונה ולפי דעתי כפי שהיא מתנהגת כרגיל וכיום היא נמצאת כאן כאחד העם. אז לכן, צריך להתגבר על הפחד ולפעמים לדעת להתעלם מאנשים טפשים שמוצאים סיבה להתרגז על כל דבר כמו פסיק במקום הלא נכון ולהיות עצמך ולכתוב את הדעות שלך באתר. והכי חשוב, לכתוב אותם יפה. אני לא מדבר מבחינת דקדוק או מבחינת איות, אלא פשוט בשפה שיהיה כיף לקרוא וכיף להגיב, וכיף להתעניין או אפילו כיף להתווכח איתם.
אוי, יגואר כל כך צודק.
כשבאתי לאתר לראשונה הייתה אחת מהפאנגירלז של אורלנדו בלום.
לאחר כמה תגובות שנראו בערך ככה:
אורלנדו בלום חתיך!111111
אני אוהבת את אורלנדו בלום וכאלה, הובהר לי שפה זה לא אתר מעריצים, פה זה אתר סרטים (דינמי עם יד) רציני, ואל אף שכולנו שוגים בציניות ונוטים לקחת את הדברים בהומור מדי פעם ופעם (ולכן האתר לא אחראי על הקולה שנשפכת על המקלדת) עדיין צריך לדעת איך להתנסח.
מה אני אגיד לכם, תודה רבה לעין הדג. אני שמחה שנהגו בי פה במעט קשיחות, ועכשיו אני חושבת שגם אני נתרמתי המון (השפיות הנפשית שלי סבורה אחרת, כמובן) וגם האתר נתרם, בזכות עוד מישהי שתמיד שמחה להביע דעה, בצורה מתורבתת.
כבר אמרתי לכם כמה אני אוהבת אותכם?
8-)
בחיי שרק בארץ הטוקבק-מהתחת
מישהו יכול להשתמש ב"גרמתם לי לחשוב לפני שאני כותב!" בתור בסיס לתלונה.
אנשים, הגזמתם קשות.
או שלא הבנת או שאת מעוותת את דברי בכוונה
אני תמיד חושב לפני שאני כותב. זה עניין בסיסי של כבוד לאנשים שהולכים לקרוא את ההודעה שלי.
ההבדל בין "לחשוב לפני כתיבה" לבין פחד אמיתי מפרסום תגובות, שנובע מחשש שאהיה שק אגרוף או בדיחה, הוא גדול.
את מוזמנת להמשיך להתעלם ממנו, אבל.
אני מבינה את ההבדל, והוא לא מרשים אותי.
אם הודעה שלך עשויה כ"כ לעצבן, הגיוני שתחשוב פעמיים לפני שתפרסם אותה. אם היא סה"כ עשויה לגרור בדיחה של שלמקו, וזה מה שגורם לך לפחד, אזי אתה באמת קצת רגיש מדי. ואם (מצד שלישי) לא מדברים על אזרח שוחר-שלום כמוך, אלא על סוג אחר של מגיבים, אז כדאי מאוד שהם יפחדו לפני שהם שולחים הודעה, כי זה כנראה הדבר היחיד שגורם להם להפעיל את המוח. ראה יגואר פה בפתיל, שלקח לו המון (המון!) זמן להבין שפישאיי זה לא הקיר הזה בתחנת האוטובוס שכותבים עליו "רוחמה הכוסית המאממת היתה פה", ועכשיו מתלונן על ה"לינץ' המזוויע" שעשו לו. פפפט, זה מה שיש לי להגיד.
הוא לא חייב להרשים אותך,
אבל אם את מבינה את ההבדל, אני לא מבין את ההודעה הקודמת שלך. ניחא.
הודעות פה יכולות לגרור קצת יותר מבדיחות של שלמקו (אני אוהב בדיחות של שלמקו!). חיצים מורעלים כבר נשלחו לכיוונם של אנשים שלא כלכך הגיע להם, או לפחות לא נראה שהגיע להם ממקום מושבי.
השורה התתונה שלי היא לא "אתם רעים". לגיטימית לגמרי הדרך שלכם, ועובדה שהאתר נראה כמו שהוא נראה, ולא כמו שהרבה אתרים אחרים נראים, ויכול גם להיות שהאתר הזה הוא באמת לא לאנשים שכמותי, אבל רצוי שתהיו מודעים בכלזאת גם לחלקים אחרים באופי של האתר, כמו העובדה שמה לעשות, הוא מאיים על מגיבים חדשים.
מסכימה לגמרי
את שמעת אותי מתלונן על הלינץ'?
כבר מזמן הבנתי שאם את מגיבה להודעות שלי אני אצטרך להבין את הציניות שלך ולהתעלם מהארס שלפעמים מטפטף לך מההודעות, אבל זו כבר הודעה שנייה שאת פשוט לא מבינה מה אומרים בה. כן, בתור משתמש די חדש (חודש וחצי) מאוד נעלבתי בהתחלה מן "הלינץ"', אבל היום אני מבין שהלינץ' והאתר גרמו לי לכתוב בצורה יותר נורמלית ולהצליח לבטא את דעותיי בדרך ברורה ומסודרת יותר. אז לא התלוננתי בשום אופן על הלינץ' שעשו לי, אבל כבר קרה שעשו להרבה אנשים חדשים פה לינצ'ים (אי אפשר להחליף מילה זה עושה לי תאבון) לא מוצדקים שבהתחלה לא מבינים את ההודעות נוטפות הציניות שלך. ויש כזה דבר שנקרא עודף ציניות. כשאדם חדש מגיע לאתר ועונים לו רק בציניות ובארסיות הוא עלול לראות זאת כהתנשאות וכנסיון להעליב. את כנראה גולשת כאן מאז האתר בחיתוליו ואת יודעת ממה להתעלם, אבל אנשים שגם ככה חוששים שההודעות הראשונות שלהם באתר עלולים להבהל ולברוח לאחר הודעות מעליבות שלא בכוונה.
נ.ב:
למען תביני, לא נעלבתי לרגע מן התגובה שלך. פשוט רציתי להבהיר זאת.
אז לא הבנת את כוונתה של ניקי.
מקריאה בין השורות, נראה לי שקצפה של ניקי יצא על עצם השימוש במילה "לינץ"', שרומזת לזה שאתה היית קרבן תמים ושההערות הללו לא הגיעו לך.
תראה
יש כותבים שטרחו to lurk לפני שכתבו, כמוני.
ויש כותבים שמהפעם הראשונה שכתבו כאן לא זכו לתגובה צינית, מעליבה או מזלזלת, כמוני.
הרבה מהעניין נטוע ביחס הכותב החדש – האם הוא טורח ללמוד את המקום קודם לכתיבה – ובצורת ההתנסחות של אותו כותב – מי שכותב לעניין וברהיטות סבירה, לא יזכה לניגוחים.
(ואין משמעו של דבר שלא ניהלתי דיונים מעניינים עם מגוון אנשים בעלי דעות מנוגדות, באופן מתורבת.)
מה אני אומר לך,
אם ישבת ולמדת את האתר מספיק בשביל להכיר את ההתנהגות בו לפני שכתבת את התגובה הראשונה, מצבך טוב בהרבה ממצבם של אלו שקיבלו תגובות "פוגעניות".
''אתם לא נחמדים''
מי זה "אתם"? כל אחד מאיתנו יושב לבד מול המחשב האישי שלו ומגיב. נכון, התגבשה קהילה של ותיקים עם סלנג ובדיחות פנימיות ותחושת אחדות. אבל בסה"כ אנשים מגיבים כל אחד לחוד. נפגעת ממישהו אחד, עכשיו כולם לא נחמדים? מי כלול ב"אתם" הזה? מי שנח לו פה?
קיפוד לא נחמד.
בגלל זה אנחנו אוהבים אותו.
קיפוד כן נחמד.
אבל באופן סלקטיבי.
עגבניה, עגבנייה.
הי, אני קוראת פה! אפשר קצת התחשבות?
סליחה. ''מלפפון בחוצץ, מלפפון במלח''.
זה בדיוק מה שהתכוונתי! התכוונתי גם לכתוב עוד תגובה אבל את/ה כבר ניסחת את זה בדיוק כמו שרציתי.
אם אתה מחפש אתר שמפחיד לכתוב בו תגובה
קפוץ ל"אייל הקורא". אחרי שבוע-שבועיים שם, עין הדג נראה כמו החופש בהתגלמותו.
סליחה?
לא מקבלים אנשים חדשים, אילו שטויות. אני הגעתי לאתר לפני שנה בערך, קיבלו אותי בזרועות פתוחות, וכמוני עוד רבים באתר הזה. מידת הקבלה של המגיב תלוי גם, כמו שלונג כבר אמרה, באופי הבן אדם.
אז נכון, אנחנו ציניים, אבל הציניות שלנו היא טובה ברובה, ולא מזיקה.
בסך הכל, אף אחד לא מכריח אותך להשאר, ואם את לא מוכנה לקבל את כללי האתר, אז אולי כדי שתלכי לחפש לך אתר טוב יותר, ynet, למשל.
והכי מקומם זה המשפט על זה שאנחנו לא מוכנים לקבל בחום אנשים חדשים ודברים חדשים. הצצה אחת במילון הפורום ותראי כמה ביטויים כבר השרשו עמוק בהווי העין דגי (שולת!11, בוחצליגיחצן, סמאח) את פשוט ממורמרת שלא קיבלנו את הביטוי שלך, שבואי ונודה על האמת, הוא לא מוצלח כל כך.
אז יום נעים לך, ואני מקווה שתחליטי שאת כן רוצה להשאר, כי האתר הזה באמת שרק יכול לתרום לך.
גברת וואו, חסידה שוטה (ומעריצת פיקסאר).
אאוץ'.
תגובה קשה, אולי. אבל ממש מעצבן אותי אנשים שבאים,
כותבים שטויות, מעירים להם על זה, הם בוחרים להעילב ואז לבוא ולהשמיץ.
•עין הדג הוא לא אתר אקסלוסיבי, הוא לא עורך מבחני קבלה, אבל על מנת לשמור על רמת דיונים נאותה, הוא כן בוחר לפעמים לא להגיב, או לבקש בנעימות מאנשים שנוכחתם אינה תורמת ואף מזיקה, ללכת לחפש את החברים שלהם• וזה, לפי דעתי, לגיטימי, ונעשה גם בהרבה פורומים אחרים.
לא טוב למישהו, הדלת שם.
זהו, שאני רואה את זה אחרת.
נכון שאנחנו לא עורכים מבחני קבלה לאנשים שמגיעים לפה, אבל אנחנו גם לא מגרשים אף אחד. בעצם, סליחה. זה לא מדויק. היו שניים שקיבלו Ban – מישהו שהציף איזו ביקורת באותן תגובות שוב ושוב, ואז עבר גם לכתבות אחרות (היו לו כ-90 תגובות תוך פחות משעה), וג'ני.
נכון שהמטרה שלנו (או לפחות שלי) היא דיונים ברמה נאותה. אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים (היה המשך לפסקה הזו, ואחרי חצי שעה שבה כתבתי ומחקתי, וכתבתי ומחקתי, ושוב ניסחתי מחדש ושוב מחקתי, העדפתי למחוק את ההמשך, כי אני לא חושבת שאני מצליחה להסביר לך מה *בדיוק* מפריע לי בכל זה).
עין הדג הוא אתר אליטיסטי
במובן שכותביו וקוראיו הם אינטיליגנטיים ונדרשים לרמת דיון מסויימת.
המבקרים שרמתם פחותה לא מוצאים את מקומם כאן, ומבלי שיגורשו באופן בוטה כמו זה שמציגה וואו, הם מרגישים שיותר מצופה מהם – או שהם מעלים את רמת הדיון והכתיבה שלהם, או שהם אכן הולכים לחפש אתר שמתאים להם יותר.
אין בכך כל פסול – ולדעתי, את צריכה להיות גאה באתר האליטיסטי שלך, שמחזיק במאגר מבקרים וכותבים איכותי שכזה. (וכמה מהמבקרים הקבועים כאן משכילים, למשל? אני ושלמקו ופלאי, אם לשלוף שלושה שעולים בדעתי כרגע.)
ניסחת את זה היטב.
אני רוצה רק להוסיף משהו אחד: כשאני מתדיינת עם אנשים, אני מתייחסת אליהם כשווים לי. כלומר, גם לצעירים שבהם, אני מעדיפה לתת את הכבוד הראוי ולהתייחס אליהם כבוגרים שמבינים במה מדובר (ולא, נאמר, להסביר כל דבר כאילו מדובר בילד בן 5, וסליחה מראש מתמי). וגם אם מישהו לא עשה תואר בקולנוע, ביחסי אנוש או בכל דבר אחר, אני בדרך כלל מעדיפה להתייחס אליו כמישהו שיודע על מה הוא מדבר, וכותב דברים מתוך מחשבה תחילה.
יש שיראו בזה זלזול (כי אם אני מתרגשת, בהחלט עלולים להתפלק לי משפטים כמו "בולשיט!", "אני לא מאמינה שאתה חושב ככה", או משהו דומה), אבל לדעתי יש בזה כבוד כלפי בן שיחי, והייתי רוצה להאמין שמרבית האנשים באתר אכן מתדיינים בדרך זו.
סלחתי. לא הבנתי על מה.
''להסביר כל דבר כאילו מדובר בילד בן חמש''
(כלומר, ההנחה המובלעת שילדים לא מסוגלים לקפיצות לוגיות והבנה של הסברים, אלא אם כן הם ממש פשוטים).
''להסביר כל דבר כאילו מדובר בילד בן חמש''
ולמה את חושבת שאני סבורה אחרת?
קראת את הכתבה הראשונה שהתפרסמה באתר?
כתוב שם בפירוש שהאתר לא נועד לאנשים משכילים בלבד. הדבר שמייחד את האתר הזה מאתרים אחרים הוא לא העובדה שאנשים כאן ממש משכילים או לומדים משהו שקשור לקונלוע אלא לעובדה שכולנו אוהבים מאוד מאוד קולנוע ואוהבים לדבר עליו. זה הדבר היחיד. ההשכלה שלנו היא האהבה שלנו לסרטים וזה הכל.
אנחנו אוהבים קולנוע,
אבל זו לא סיבה שכל התגובות באתר יהיו "ביוניקל זה שולת!!!1", "אתם לא תגידו שום דבר רע על הית' לדג'ר המאמי, הוא עושה את הסרט!", וכו'.
אנחנו אוהבים קולנוע,
אני לא חושב שנדרש תואר ראשון כדי להיות מסוגל להימנע מתגובות כאלו, נכון?
היי,
אני ממילא עושה אבחנה בין אינטליגנט למשכיל (משמעות קרובה, אך לא חופפת), כך שמבחינתי, התגובה של יגואר לא סותרת את זו של מרלין. כלומר, אם מתעלמים לרגע מהזמן שעבר מאז הכתבה ההיא, והעובדה שהאתר קצת התבגר.
כמובן שזה שהאתר נועד לאוהבי קולנוע,
לא מצדיק הודעות כאלה. בכל זאת, מרלין אמרה שכולנו כאן אנשים משכילים בתחום הקולנוע, ולי למשל אין שום ידע בקולנוע. אני פשוט מאוד אוהב לראות סרטים ולדבר עליהם אח"כ. הבגרות *הנפשית* צריכה למנוע אוטומטית תגובות כמו שהדגמת.
מרלין אמרה שאנחנו אנשים משכילים.
היא לא אמרה כלום על משכילים קולנועית.
מורין, לא מרלין
והבאת מדד ההשכלה באה רק להדגים נקודה. יש אנשים רבים וטובים בעלי הגיון, ידע כללי, שכל ישר, יכולת רטורית מרשימה וללא תעודה.
מן הסתם, לא נדרשת תעודה בכדי להרשם לאתר – ולא אמרתי כלום על קולנוע, ולו משום שההשכלה שלי לא בתחום הקולנוע (ושלמקו בכלל מהנדס).
אני די בטוחה שלא אמרתי את זה,
בעיקר כי לי אין שום הכשרה קולנועית. אולי הכוונה היא למורין?
זה בסדר,
גם לי לא.
מה לגבי המשפט
"ג'ים קארי מלך ואת זונה"?
נדמה לי שראיתי את זה כאן לאיזו שניה.
הו, גק''ש, גק''ש, היכן אתה...
אני נוהגת לעבור על הכותרות בוואינט כל בוקר! חסידה, אני לא מכירה אותך בתור מתנשאת.
נראה לי שהכוונה הייתה לתגובות ב-Ynet
בעיקר כאלה שכוללות את המילים "כנסו דחוףףף!!1".
טוב, אני אשתדל להתאושש מההלם.
יש לי בעיה עם דרך המחשבה שלך. יותר מבעיה אחת, אפילו.
• כבר הבעתי את דעתי לגבי הציניות, אז לא ארחיב עוד יותר. רק אציין שלדעתי את צריכה לשים לב שיש הבדל בין 'בדיחה' לבין 'ציניות'. פרט לכך, האתר לא חורט על דגלו את המסר "אין דבר כזה עודף ציניות", או "הציניות שלנו טובה". זו רק ההתרשמות שלך.
• את מדברת על כללי האתר, כאילו שסימפון אינה מכירה אותם. היא מכירה. את גם מתייחסת אליה כאילו היא איזו פושעת שכתבה רק הודעות מפגרות שדינן מחיקה. גם זה לא נכון. אז גם פה, לדעתי, צריך להבדיל בין ילדים שמגיעים לרגע, שלא על מנת להשאר, לבין מי שמנסה להשתלב.
• סימפון, להערכתי, לא ממורמרת בגלל הטוסטר, אלא בגלל דברים אחרים. אני לא מצדיקה אותם (היא שוכחת, למשל, שכמו הרבה אחרים, היא ניק אנונימי, כך שאף אחד לא יכול לחפש אותה בפינה, במיוחד אם היא מחליפה ניקים כל הזמן), אבל זכותה להיות ממורמרת, וזכותנו להסביר לה למה היא ממורמרת שלא בצדק. רק קחי שחשבון שאם, למשל, היא מתלוננת על יחס מזלזל וסקילה, לענות לה בזלזול ובסקילה שכל מה שהיא אומרת זה שטויות מוחלטות, לא ממש עוזר להעברת המסר.
ומצד שני,
אם כותב החליט שעונים לו רק בזלזול ובסקילה, אז הוא יחשוב שגם תגובות לגיטימיות הן זלזול וסקילה, פשוט כי הן לא מסכימות איתו.
כבר הפסקתי לספור כמה פעמים כתבתי תגובה לסימפון ולא לחצתי על אשר רק כי ידעתי שהיא לא תקבל עכשיו ביקורת.
ההגדרה שלי ל''סקילה'' שונה משלך.
בעיני, הודעות סקילה הן אלה שאומרות מפורשות "אתה לא יודע לכתוב, קודם תלמד, אחר כך תחזור לפה" (כלומר, צורנית, ותוך טון צורם). וזאת בניגוד להודעות שמתייחסות תוכנית למה שנאמר, וניתן-או-שלא להיעלב מהן, אם ממש רוצים.
לדוגמה, אם ק.מ.י מגיב למישהי ב'משפחת סופר על' ב"נראה לי קצת פזיז להגיד שציפית ליותר, עוד לפני שראית את הסרט" (מסכן. כבר פעם שניה הוא צריך לקרוא את זה), היא עשויה להיעלב, בתואנה שהוא לא נחמד אליה, למרות שזו לא הודעת סקילה, אלא הערה לגיטימית בהחלט.
תודה לכם, דגיגים יקרים שלי.
קודם כל, אני נדהמת לנוכח ה*אורך* של הדיון שיצרתי.
אני מסכימה עם רובכם, חוץ מעם wow חסידה שוטה כי היא, מה לעשות, טועה. אגב, אזכור את הימים בהם הייתי מעורה בחברה הדגית וכמו רבים הרמתי גבה לנוכח הצטרפותה של הנ"ל.
הייתי רגישה מידי ולקחתי דברים ללב, מעתה מסננת ההעלבות שלי תעלה שלב.
הדיון הזה הדגיש את כל הדברים שאני אוהבת באתר הזה, והבנתי שלמרות שלעיתים חלקכם מפגיזים בהעלבות… אמממ…כן
הנני אנונימית no more.
בהפתעה פצחתי בדיון ובהפתעה אסגרו-
עין הדג, I U
מישהו יודע במקרה,
לאן נעלם אתר השנאה לאורי קליין מבית מדרשו של אלכס דה-לארג'? כל מה שאני מקבל בכתובת הישנה זו הודעת שגיאה, ודווקא הייתי צריך היום את הלקסיקליין.
(ואין אותו גם ב-wayback machine).
אני לא זוכר
את הכתובת הישנה של האתר, אולם בכל מקרה אולי תצלח דרכך בלנסות לחפש את המטמון של האתר במטמונו של גוגל (ע"י http://www.google.com/search?q=cache:%5Bsite-url%5D).
הסתכלתי בsource של הודעת השגיאה
והנה הלינק:
http://web.archive.org/web/*/http://inflow.corky.net/dieuridie
(משום מה האתר כאן מקלקל את הלינק, אז תסמן את כולו ותעשה לו קופי ופייסט)
את זה מצאתי מזמן,
אבל דפי המשנה לא שמורים, והדף הראשי לא עוזר לי במיוחד.
תודה בכלאופן.
אורי קליין
אולי מישהו יכול לעזור לי בהבנת הנקרא ולהסביר לי מזה 'חומרה רגשית עזה'? אני מצטטת את הנ"ל מתוך המלצת השבוע (למלך ליר של גודאר – איך לא) במוסף הארץ האחרון.
כינוי החיבה של ביל גייטס לאשתו?
אה, זה כלל ידוע
ככל שתקמץ יותר בסממני הרגש – כלומר תתמיד בהבעות פנים חתומות, גוון קול מונוטוני ועלילה מינימאלית – כך סרטך יחלחל עמוק יותר ללבו של מר קליין.
מאותה משפחה מגיע גם הכלל על פיו ככל שתהיה מאופק יותר, כך יגבר סיכוייך לקבל מאינגבר את התואר "אלוהי".
חבר'ה,
תודו שאתם רק מנסים להרוויח זמן כי אתם לא יודעים את התשובה…
התשובה היא שזו בסך הכל מכבסת מילים.
צריך להפריד את הביטוי הזה כדי להבין מה הוא מנסה להגיד.
חומרה – לכשעצמה, מילה ברורה. את מתייחסת למישהו בחומרה, הענשת אותו בחומרה, וכו'.
רגשית – להדגיש שלא מדובר במשהו פיזי.
עזה – חוזר, מדגיש ומכפיל עד כמה חמורה החומרה שבסרט חמור הסבר.
הבעיה היחידה היא שלא נתת את הקונטקסט – האם הסרט מתייחס לעצמו בחומרה רגשית עזה, או שזה הרושם שלו על הצופה (שיכול לקבל חמרמורת בזמן הקריאה)?
כי סרט שמתייחס לעצמו בחומרה, מרמז על שנעשה בצורה זו. כלומר, אף אחד לא כייף בזמן הצילומים, ואף אחד לא סטה, ולו כזרת, מלוח הזמנים החמור שנכפה עליהם. גם האווירה היתה כבדה, כיאה וכראוי. וזה מחלחל לסרט, שכל כולו אומר רצינות, שתיקות רבות משמעות ואווירה דכאונית. לעומת זאת, אם זה הרושם על הצופה – אז זה אותו הדבר בדיוק, בהבדל אחד קטן: בסופו של הסרט הצופה יוצא ממנו בהרגשה שזה סרט טוב, ושהוא (הצופה) אשם.
אבל זו חומרה רגשית
מה שאומר שההקפדה לא הייתה בהכרח בתחום הטכני היבש (עמידה בלוח זמנים, זוויות צילום וכו'). יתכן שמדובר בהקפדה של השחקנים על כל הגוניות הקטנות בדמותם. יתכן גם שמדובר בבמאי שלא הרשה לעצמו להעשות רגשני מדי ונשאר על המסלול המתוכנן מראש. אולי זו נערת המים, שהקפידה יפה מאוד להעניק לשחקנים ולאנשי הצוות את הנוזל היקר מפז בהתאם לצרכיהם, תוך שימוש באינטואיציה יוצאת דופן בדייקנותה.
מצד שני, הכלל אומר (והסרט "החולמים" בהחלט מחזק זאת) שהמשתמש בגודאר כדוגמה חוזרת, לא יכול לחשוב על דוגמאות אחרות. לפיכך, כל מה שאורי קליין יכתוב יהיה גיבוב מילים אקראי שנועד להרשים את הקורא בביטויים משולשים* ולגרום לו להזמין את מר קליין לדירתו לתה בכוס חמין ועוגת שיש.
*דוגמאות מתחומים אחרים: טופ ספין אקשן, וידאו מיוזיק אוורדס, שרה מישל גלר.
אני מסכימה,
אם כי הקפדה טכנית יבשה יכולה להוביל לחומרה רגשית של הצופה.
את באמת רוצה את הקונטקסט?
כי אני יכולה להביא את הציטוט המלא. אבל אני אסתפק במשפט המדובר: התוצאה מבולבלת ומבלבלת, תמוהה ומתמיהה, אבל יש בה גם רגעים של יופי רב ופורצת ממנה לפעמים חומרה רגשית עזה.
ברור? כי אני חושבת שזאת באמת מכבסת מילים ושכנראה המשפט האחרון שלך מתאר את מה שקליין התכוון להגיד. (חוץ מזה שלדעתי הבמאי אשם ולא הצופה, אבל קליין בוודאי לא יסכים איתי)
אולי הוא התכוון ל''מרגש''
אבל ייתכן שהמילה האחת הזו נראתה לו בנאלית מידי?
לדעתי, מעבר לפלצנות הבסיסית שלו, בדרך כלל אפשר להבין למה המבקר התכוון – הצרה היא שזה בכלל לא אמור להגיע למצב של פיענוחים ופירושים.
אולי הוא לא התכוון
אחרי שכתבתי את התשובה שלי ללונג ג'ון וקראתי שוב את התגובה של הפינגווין הגעתי למסקנה שפשוט אין לא. קליין את החומרה הרגשית המתאימה לכתיבת ביקורת שלילית על גודאר.
אז הוא עבר לעבוד במכבסה.
על כל הפתיל הזה.
סתם מתוך סקרנות
מותר לשאול לשם מה נזדקקת לו?
לשם הצביון.
מישהו באיזה אתר אחר התחיל לצביין להנאתו, אז רציתי לשלוח לינק למילון.