דו"ח קופות שבורות – 20.1.2008

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 21 בינואר 2008Posted in: חדשות

הצילו! משהו גדול ובלתי מוסבר תוקף את עירנו האהובה, ניו יורק! בניינים גדולים ואייקוניים נהרסים! רוצו! נוסו על נפשכם!

פעם זעקה כזאת היתה קלישאה של סרטי אסונות קיציים, כי הרי מה יותר משעשע מלהרוס בניינים מוכרים בניו יורק. אחר כך, אחרי שכמה מופרעים החליטו ליישם את זה במציאות, זה הפסיק להיות מצחיק או כיפי. אחר כך עברו כמה שנים, ולאט לאט הוליווד חזרה לתחביב הישן של החרבת ניו יורק ('היום שאחרי מחר', 'אני האגדה'), אם כי עכשיו כל סרט כזה עומד בצילן של שלוש ספרות. ואז הגיע 'קלוברפילד'.

'קלוברפילד', הסרט שבמשך זמן רב היה מוכר רק כ"הסרט ההוא עם הטריילר הזה" (ולפעמים כ-"18.1.08"), הוא סרט על מפלצת ענקית שמתנפלת על ניו יורק מסיבה כלשהי, וכל העניינים הרגילים שנובעים מכך – בהלה ברחובות, בניינים מתמוטטים, פסל החרות מאבד את הראש. הייחוד בסרט הוא שכל העסק מצולם בסטייל 'המכשפה מבלייר' – מנקודת המבט של מצלמה ביתית שסוחב איתו אחד מהתושבים התמימים שנקלעו לבאלגן. כלומר, הסרט כולו הוא מנקודת המבט של הקורבנות. זה חידוש, ובעולם של פוסט-9/11, זה נותן לעניין משמעות חדשה ומפחידה. השיווק של הסרט – סביר שאני לא צריך לספר לכם – היה גם הוא לא שגרתי. זה התחיל בטיזר מצוין אבל משונה, שלא כלל את שם הסרט אלא רק תאריך, והמשיך בשורת אתרי-כאילו באינטרנט, שאולי כן ואולי לא שייכים לעניין.

לעתים קרובות מתברר שמאחורי מסעות השיווק האלה אין כלום: הסרט שמאחורי החדשנות זניח לגמרי. אבל על פי התגובות בארה"ב, 'קלוברפילד' הוא לא כזה. קצת מפתיע, אבל הסרט מקבל ביקורות טובות בהחלט. מהפכה בתחום סרטי המפלצות, קוראים לו – וחסר שהוא לא יהיה כזה, אחרי כל ההייפ. גם הקהל אוהב אותו. הסקרנות שמסע הפרסום עורר פעלה, והוא הכניס בסוף השבוע 40 מיליון דולר.

'קלוברפילד' הוא סרט יוצא דופן מהרבה בחינות, ואחת מהן היא העובדה שהוא יוצא בינואר. ינואר הוא חודש שבו האולפנים מוציאים או את המתחרים על האוסקר או את המיץ של הזבל; בלוקבאסטרים לא תמצאו בו. 'קלוברפילד' הוא היוצא מן הכלל: הפתיחה שלו היא הגדולה ביותר אי פעם לחודש ינואר. אנחנו אמנם לא ממש מתרגשים מכל שיא שנשבר, בעיקר כשהוא שיא מינורי כזה, אבל קחו בחשבון שהשיא ש'קלוברפילד' שבר היה שיא ותיק מאוד: עד היום החזיק בו 'מלחמת הכוכבים' – לא הגירסה מ-1977, הוא לא כל כך ותיק, אלא ההוצאה המחודשת של הסרט, משנת 1997, שהכניסה בסוף השבוע הראשון כמעט 36 מיליון דולר. בעולם הדו"חקו, יודע כל אחד, 11 שנים הן הנצח. השיאים הבודדים שמחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן הופכים מהיסטוריה לגיאוגרפיה: נראה כמעט בלתי אפשרי שהם יישברו, כפי שלא סביר ששיא המקום הנמוך ביותר בעולם (שבו מחזיק, נכון לכרגע, ים המלח) עומד להישבר בעתיד הקרוב. ובכל זאת, לא לעולם חוסן והשיא הינוארי נשבר. השאלה עכשיו היא האם מפיקי 'קלוברפילד' הבריקו לחלוטין, או פישלו בגדול, בכך שהפיצו את הסרט, לכאורה , בעיתוי הכי לא מתאים האפשרי. מצד אחד, הסרט יצא כמעט בואקום – בתחום סרטי הפופקורן לא היתה לו שום תחרות (אפילו 'אוצר לאומי: ספר הסודות' כבר בשבוע החמישי שלו. מי שבאמת רצה לראות אותו – ראה). מצד שני, זה לא מקרי שהקיץ הפך למועד המסורתי להפצת סרטי מפלצות גדולות שמשמידות את ניו יורק. אולי לו 'קלוברפילד' היה מופץ ביולי הוא היה מכניס 100 מיליון דולר. לך תדע.

אבל אם שמים את משחקי "מה אם" בצד, אי אפשר להתווכח על זה ש'קלוברפילד' הוא הצלחה. הוא הופק ב-25 מיליון דולר בלבד (ממש ככה), כך שאת ההוצאות הוא כיסה תוך יום וחצי, וכל דולר נוסף הוא רווח נקי. הוא קיבל ביקורות אוהדות למדי, וגם הקהל אוהב אותו, כך שייתכן שהירידה שלו בשבועות הבאים לא תהיה כל כך מהירה. הסרט מגיע לארץ ב-30 בינואר.

אפילו אם המפלץ הגדול ההוא לא היה מגיע השבוע, עדיין זה היה שבוע מוצלח למדי בסטנדרטים של ינואר: המקום השני עשה 22.7 מיליון דולר. כאן כבר מדובר בסרט הרבה יותר אופייני לעונה, כלומר, קומדיה רומנטית עם ביקורות לא משהו. קתרין היגל (הזאתי מהסרט ההוא עם הדייט) היא אחת מאותן גיבורות אופייניות של קומדיות, שכבר מתות להתחתן, אבל נגזר עליהן להיות תמיד השושבינות. 27 פעמים היא כבר שישבנה, אבל הקש ששובר את גב הגמל הוא כשהיא מוזעקת שוב לתפקיד, הפעם לחתונה של אחותה – שלמרבה חוסר הנוחות נישאת לגבר שהיא מאוהבת בו. המבקרים אומרים: סטנדרטי, רווי קלישאות ועייף. מי היה מנחש.

'מתים על החיים' מאבד גובה באופן חינני למדי – 28% ירידה מהשבוע שעבר, ונמצא השבוע במקום השלישי עם 14 מיליון דולר. 'ג'ונו', עם ירידה דומה, נמצא במקום הרביעי, עם 10 מיליון דולר, 85 מיליון בהכנסות כוללות, והמאה – עכשיו זה כבר בטוח – בדרך. ואם יתברר מחר ש'ג'ונו' מועמד לאוסקרים רציניים, אז בכלל, הוא עוד יגיע רחוק.

במקום השביעי נמצא סרט חדש נוסף, וכאן אנחנו כבר בהחלט נמצאים בטריטוריה המוכרת של ינואר – זניח, מיותר, ובשבוע הבא אף אחד לא יזכור שהוא היה קיים. שם הסרט הוא 'Mad Money', וכמתבקש משמו, הוא קומדיית-שודים. שלוש השודדות הן קייטי הולמס, קווין לאטיפה ודיאן קיטון. אוי ואבוי. על הנייר זה בטח נשמע לא רע, שילוב של שלוש כוכבות סמי-גדולות (חוץ מלאטיפה, שהיא לגמרי לא סמי), אבל בפועל, את קייטי הולמס אף אחד לא סובל בימינו, לדיאן קיטון אני אישית עוד לא סלחתי על 'אמרתי לך!' וקווין לאטיפה משתדלת להיות התשובה הנשית לקובה גודינג ג'וניור – כלומר, היתה מועמדת לאוסקר, ומאז עושה בעיקר בושות. המבקרים אומרים שהסרט מופרך ולא מצחיק. נקסט.

בשבוע הבא: פלאשבק עצבני לשנות השמונים, כשרמבו חוזר. ממש הוא. אותו רמבו. חוץ מזה ייצאו גם סרט הריקודים 'How She Move', מותחן האינטרנט האידיוטי 'ללא עקבות' ופארודיית '300' שנראית עוד יותר אידיוטית, 'Meet the Spartans'.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Cloverfield – 40.0 (40.0)
2. 27 Dresses – 22.7 (22.7)
3. The Bucket List – 14.0 (41.6)
4. Juno – 9.9 (85.0)
5. First Sunday – 7.8 (28.5)
6. National Treasure: Book of Secrets – 7.6 (197.5)
7. Mad Money – 7.6 (7.6)
8. Alvin and the Chipmunks – 6.9 (196.3)
9. I Am Legend – 4.9 (247.5)
10. Atonement – 4.8 (31.9)
תגיות: