המנצחים הגדולים של הקיץ הזה הם לא ספיידרמן, לא שרק ולא מייקל ביי. האנשים שבאמת זכו בכל הקופה הקיץ הזה הם ג'אד אפטאו, סת' רוגן וג'ונה היל. ואם אתם לא בטוחים שאתם יודעים מאיפה בדיוק אתם מכירים את השמות האלה – זה בסדר.
היו הרבה סרטים מצליחים השנה, כידוע, אבל שום דבר מזה לא היה מפתיע. העובדה ש'ספיידרמן 3' הכניס 300 מיליון דולר היא לא בדיוק שוק. 'רובוטריקים' הצליחו יותר מהצפוי, אבל גם זה לא היה נורא מפתיע. ההצלחה הכי מפתיעה של השנה היתה 'Knocked Up', או כמו שקוראים לו בעברית מהשבוע, 'הדייט שתקע אותי'. ל'Knocked Up' יש סרט-אח, שחולק איתו בין השאר את העובדה ששניהם קיבלו בארץ שמות מעוררי הקאה. לסרט השני קוראים 'Superbad', או בעברית (בשלב זה אולי כדאי שתתרחקו קצת מהמקלדת), 'חרמן על הזמן'. יש לציין שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שמו האנגלי של סרט מהווה חוות דעת מדויקת על השם העברי. חוץ מזה, לשני הסרטים יש עוד הרבה במשותף: שניהם נחשבים לקומדיות "גסות", שניהם מדורגים R, שניהם היו זולים להפקה (20-30 מיליון דולר), שניהם קיבלו ביקורות מצוינות, ושניהם פרי היצירה של אותם אנשים, פחות או יותר. ג'אד אפטאו, הבמאי של הזה עם הדייט, הפיק את הזה עם החרמן; סת' רוגן, שכיכב ב'הדייט', משתתף ב'חרמן' בתפקיד קטן, וגם כתב את הסרט; וג'ונה היל, שמככב ב'חרמן' כדמות בשם סת', השתתף גם ב'הדייט' בתפקיד משנה. בקיצור, זו חבורה אחת, והחל מהקיץ הם גם חבורה מאוד מצליחה.
הסרט ההוא שנגמר ב'אותי' היה הפתעה גדולה כשפתח עם 30 מיליון דולר, לפני חודשיים – עבור קומדיה בלי כוכבים, זה המון. בהמשך, הסרט התברר כעמיד יותר מכל בלוקבאסטר אחר השנה, והיום כבר יש לו בקופה כמעט 150 מיליון דולר. הסרט שנגמר ב'על הזמן' השווה את סכום הפתיחה שהשיג ההוא עם הדייט, ואפילו התעלה עליו מעט – 33 מיליון דולר. אם להיט מפתיע אחד בשנה זה מצוין, שני להיטים כאלה תוך חודשיים זה כבר תופעה. והקטע הוא שחבורת אפטאו ושות' לא עוצרת לנוח: אפטאו כתב והפיק גם את 'Walk Hard', הפארודיה על ביוגרפיות מוזיקליות עם ג'ון סי. ריילי שתצא בדצמבר, והסרט שאחריו, 'The Pineapple Express' – שאמור לצאת כבר בקיץ הבא – כבר כמעט מוכן ומקבל תגובות נלהבות בהקרנות מבחן. שורה תחתונה: אפטאו הוא המלך, השתחוו לו.
כמו 'הדייט' לפניו, גם הסרט עם השם המפגר על הזמן לא נראה, על פניו, כמו שום דבר מיוחד. זאת נשמעת כמו קומדיה סטנדרטית מז'אנר יורמים-חרמנים-מנסים-להשיג-סקס, המוכר גם כ'אמריקן פאי'. רק מה, 'אמריקן פאי' פתח בזמנו עם 18 מיליון דולר בלבד – וזה נגמר בשני סרטי המשך בקולנוע, ועוד מיליונתאלפים בוידאו. לכו תדעו לאן 'סופרבאד' יגיע. גם המבקרים, כאמור, אומרים שלמרות הבדיחות הגסות (והמצחיקות) לסרט יש גם לב רחב, וזה עניין שאומר דרשני: מאז תחילת יולי, בכל שבוע יצא לפחות סרט אחד שקיבל תגובה ביקורתית אוהדת מאוד. מוזר. הסרט עם השם המגעיל שחבל על הזמן ייצא בארץ ב-26 בספטמבר.
עוד תופעה מעניינת שמתרחשת מאז תחילת יולי לפחות היא שכמעט וכבר לא קיימים סרטים קצת-מצליחים. כמעט כל סרט שיצא היה או הצלחה גדולה (30, 50 או 70 מיליון דולר), או פלופ (10 ומטה), בלי שום דבר באמצע. גם השבוע זה המצב: אם 'הילדים בארץ הם כל כך אידיוטים שהם ילכו לכל סרט שבו מוזכרת המילה חרמן מתוך תקווה שיהיו בו ציצים' הוא הסרט המצליח של השבוע, 'The Invasion' הוא הכישלון. כשלון רציני מאוד, במקרה הזה. לסרט היה פוטנציאל: אוליבר הירשביגל, הבמאי הגרמני של 'הנפילה', מביים את סרטו האמריקאי הראשון, עם ניקול קידמן ודניאל קרייג. זאת גרסה רביעית ל'פלישת חוטפי הגופות'. כל אחד מהסרטים עסק בפלישה שקטה מהחלל, כשהפולשים הופכים את בני האדם, בזה אחר זה, לשיבוטים חסרי רגש. במקרה הזה, הפולשים מגיעים כטפילים על אסטרונאוטים שחוזרים מהחלל, ומשם עוברים כמגפה מאדם לאדם, ורק ניקול קידמן יכולה לעצור אותם, משום מה.
אבל אז קרה אותו סיפור מוכר, שהציניים בינינו יכנו "פלישת חוטפי הסרטים": האולפן ראה את הסרט שהירשביגל יצר, ולא אהב אותו. אז הם לקחו לו אותו, שינו אותו והפכו אותו לשיבוט חסר נשמה. האחים וושאבסקי ('מטריקס') והבמאי השותף שלהם, ג'יימס מקטיג ('ונדטה') הובאו לסרט כדי לכתוב ולביים סצינות חדשות, ועל פי השמועות צילמו כמעט את כולו מחדש. נורא קל להאשים את האולפן חסר הנשמה, אבל האמת היא שאי אפשר לדעת אם זו אשמתו של הירשביגל, של האולפן או של הוושאבסקים. אבל בכל מקרה 'הפלישה' לא יצא מוצלח, משום בחינה. המבקרים רואים בו יציר מעבדה טיפשי, צפוי, לא מפחיד ולא מעניין, והציבור הרחב פשוט התעלם. הסרט פתח עם 6 מיליון דולר, כנגד תקציב של 80 מיליון, ועכשיו אוהדי 'אבק כוכבים' יכולים לפחות להתנחם בכך שיש סרט שנמצא יותר בצרות.
באחד המהלכים הכי פחות מפתיעים בהיסטוריה, 'שעת שיא 3' נפל ב-57% בסוף השבוע השני שלו, ל-21 מיליון דולר. הכנסותיו הכוללות עומדות עכשיו על 88 מיליון. כבר אין לו סיכוי לעקוף את הכנסות הסרט הראשון בסדרה (144 מיליון). מסקנה: לפנינו הסרט הפחות מצליח בשלישיה. טיפה מתחתיו, 'זהות אבודה' השיג 20 מיליון בסוף השבוע השלישי שלו, ויורד לאט יחסית. מסקנה: לפנינו הסרט המצליח ביותר בשלישיה. אבל את זה כבר ידענו. ובפינת המספרים העגולים: 'היירספריי' הגיע ל-100 מיליון דולר.
בשבוע הבא כבר ממש מריחים את תחילת הלימודים, והסרטים מצטנעים בהתאם: 'יומני האומנת' שבו סקרלט ג'והנסן משגיחה על הילדים, 'War' ('מחסל פראי') שבו ג'ייסון סטטהאם וג'ט לי הולכים מכות, 'Resurrecting the Champ' שבו סמואל ל. ג'קסון וג'וש הארטנט מתאגרפים, ו'החופשה של בין' שבו שאר העולם אומר לאמריקה "עכשיו נזכרתם?".
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
מה עלה בגורלו של הלגיון האחרון?
הושמד עד אחרון הלוחמים.
מקום 12, 2.5 מיליון.
די צפוי.
הטריילר היה גרוע.
עושה רושם שהסרט מנסה לרכב על גל ההצלחה שמעולם לא היה למלך ארתור…
עוד מקרה בו השם הלועזי מהווה תיאור לשם העברי: אבודים בטוקיו
והסרט שאני הכי מחכה לו
"Shoot 'em Up" מקווה שהסרט יהיה איכותי כמו כוכביו.
הסרט הזה באמת מסקרן אותי
המפיקים בהוליווד הבינו סוף כל סוף שסרטים מבוססי משחקי מחשב ספציפים לא עובדים, אז הגיע הזמן לעשות סרט על ז'אנר שלם?
ומה שאותי מסקרן -
האם יתרגמו את שם הסרט ל"האקדח שתקע אותי"?
לא, ל'לירות כדי להרוג'.
תגידו מה הקטע של 'דיסטרביה'?
כבר חודשיים לפחות הטריילר המתיש שלו מוצג לפני כל סרט בגיל ואם אני לא טועה גם ברב חן, יש מבצעים בפרסומות בטלוויזיה, הקרינו אותו באורך מלא בטיסה באל-על והסרט פשוט מסרב לצאת לקולנועים.
האמת היא שראיתי אותו כבר בריפ עוד לפני שהוא יצא בקולנוע ונכון שהוא לא שווה כל כך הרבה מילים אבל מה הקטע שלו?
גם מה הקטע של שיה? הילד החנון הזה מככב בכל כך הרבה סרטים שזה כבר לא הגיוני, הדבר ההגיוני ביותר שעולה לי לראש הוא שהאולפנים פשוט מייצרים שיבוטים של ילדים שיככבו להם בהמון המון סרטים..
אה, אגב זהות אבודה באמת אחלה סרט… אולי אחד המוצלחים השנה למרות שמבחינתי את התואר לוקח רטטוי בקלות אבל אני אפסיק לזיין תשכל כי באמת שזה לא מעניין נכון?
דיסטרביה מגיע לקולנוע ב-7 לספטמבר.
http://www.fisheye.co.il/static/future.html
אממ, תודה.
אבל אני שאלתי למה ולא מתי.
המשך לילה מהנה שיהיה לך..
אני ממש רוצה לראות את הסרטים עם השמות האיומים.
האם אפשר לקבל טופס מעודכן כמו במקרה של ההוא עם השוטרת? זה ממש לא סביר לבקש כרטיסים לסרט עם שם כזה בקופה. הייתי מעדיפה להזמין אולם שלם לצפייה ב"שוודיות מדנמרק".
התפרצת לדלת פתוחה.
אני מקווה שלא יעשו לנו מעשה סרניטי עם אבק כוכבים
אני ממש רוצה לראות את אבק כוכבים, ורוצה לראות אותו ברב חן גבעתיים או בכן כוכב הלכת.
ליתר ביטחון נראה לי שאני אלך לצפות בו באייקון (אם יהיו כרטיסים). האם יש דרך לוודא אם הוא באמת מגיע לארץ או שפתאום יבוטל לנו כמו שנעשה עם סרניטי?
אני לא יכול להבטיח, אבל יש מקום לאופטימיות.
לסרט יש כבר תאריך הפצה בארץ, והטריילר שלו מוקרן בקולנוע – אם כי זה היה נכון גם לגבי 'סרניטי', ולא עזר. אבל 'אבק כוכבים' מצליח בארה"ב קצת יותר מ'סרניטי', יש בו שחקנים מוכרים יותר, ומה ש(כנראה) הכי חשוב – הוא יצא ברוסיה, והצליח שם במידה לא רעה. אין אמנם שום קשר בין מידת ההצלחה של סרט ברוסיה ובארץ, אבל ההצלחה הזאת אמורה להבטיח למפיצים שלסרט יש עתיד מחוץ לארה"ב. עם או בלי קשר, רוסיה היתה גם המקום הראשון מחוץ לארה"ב שבו הוקרן 'סרניטי', וההודעה על ביטול הקרנת הסרט בארץ הגיעה מיד לאחר שהוא יצא שם ונכשל.
הפלישה
של ניקול קידמן ודניאל קרייג ביחד למלא סרטים ברצף. עוד כמה זמן מגיע "המצפן המוזהב" למסכים?
ומה רע ב"סופר-רע", או ב"רע על הזמן" עם חייבים "על הזמן"? אפילו "חבל על הזמן" יכול להיות שנון יותר…
במקרה הזה צריך להשאיר
'סופר באד' זה עדיף על הזוועה החולנית הזאת שמהפיצים הציעו, זה ללא ספק מין בדיחה פרטית שלהם השמות האלה..
במקרה הזה צריך להשאיר
אני באמת לא מבין מה הייתה הבעיה לקרוא לסרט פשוט 'סופר באד' כמו באנגלית?
ולקרוא לו בשם הזוועתי 'חרמן על הזמן'? לא רק שזה שם מטומטם על הזמן זה גם מביך על הזמן לבקש בקופה כרטיסים ל'חרמן'.
ומה הייתה הבעיה לקרוא ל'דייט' פשוט 'תקוע'?
או 'תקוע למעלה'?
או פשוט 'נוקד אפ'?
באמת שאני לא מבין למה,
מישהו יכול להסביר?
במקרה הזה צריך להשאיר
דווקא דיי ברור למה רוצים לתרגם גם את שם הסרט. סך הכל- יש תרגום בגלל שלא כולם יודעים אנגלית. אז צריך לתרגם גם את השם מאותה סיבה. knocked up וsuperbad זה סלנג, וגם אנשים שלמדו בבי"ס אנגלית לאו דווקא ידעו מה זה אומר.
הבעיה היא לא שהם מתרגמים בכלל, הבעיה היא שהם מתרגמים לשמות ה*אלו*.
ו"תקוע למעלה" נשמע רע. ממש רע.
במקרה הזה צריך להשאיר
דווקא אפשר לתרגם את שם הסרט הזה די בקלות. אמנם אין ביטוי שווה אחר לעברית שלא נשמע גס מדי, אבל משהו בסגנון "הריון מפתיע!" או "הריון פתאום" מעביר בערך את המשמעות המקורית.
במקרה הזה צריך להשאיר
כן, התרגום רע, אבל לקרוא לזה "תקוע למעלה" או "נוקד אפ"? נו באמת.
אמנם הצירוף ''נוקד אפ''
הוא בעל ארומה תנ"כית,
אבל אני חושב שהמילה שמשתמשים בה היום היא "נמשים".
לי ''נוקד אפ'' נשמע כמו משהו צה''לי שנאמר בקשר
במקרה הזה צריך להשאיר
מה רע בפנצ'ר?
עוד לפני מצפן הזהב
יצא "מרגוט בחתונה", בו ניקול קידמן מופיעה בתפקיד ראשי (למרות שלפי שמועות, ג'ק בלאק וג'ניפר ג'יסון לי גונבים את ההצגה).
מרגו.
סאבטקסט
בחור בצהוב- אני לא מאמין שקראו ככה לסרט…
בחור בלבן- יהיו ציצים?
בחור באפור- פחחח
סאבטקסט
"וזה, יודל'ה ופישנזון, נקרא אינטרנט."
דיסטרביה
דסטרביה צפוי להגיע למסכים בארץ ב-30 לאוגוסט..
לא, ב-6 בספטמבר.
הכול טוב ויפה, אבל אני חושב שהשאלה החשובה ביותר טרם קיבלה תשובה
יהיו בסרט ציצים או לא?
לא.
מה שכן, אחלה סרט. בכלל, מעבר לזה שהוא קורע מצחוק ומערב רגשית להפתיע, מעניין שזה סרט גסויות בלי וזי'ואלס ואודיו של הפרשות\ סרט חרמנות בלי ציצים.
נולד ז'אנר חדש
מיליוני מתבגרים ברחבי העולם מורידים את דגליהם לחצי התורן.
יש דבר חדש כזה, לא יודע אם שמעת עליו
קוראים לו האינטרנט.
המשמעות שלו היא שמיליוני מתבגרים בכל העולם כבר לא צריכים ללכת לסרטים כדי לראות ציצים.
המתבגרים של היום לא מסתפקים בכלום
אז הם לא מסתפקים
בכל הפורנו שהם יכולים לרצות, בחינם ובפרטיות – הם לא יתפשרו על פחות מאשר לשלם 35 ש"ח בשביל לראות סרט שבו אולי (ואולי לא) יהיו כמה שניות של ציצים! כן, זה ממש הגיוני.
הזמן שבו עירום בסרטים היה מוקד משיכה רציני עבר.
אלא אם כן מדובר בכוכבת רצינית.
הדוגמה האחרונה שזכורה לי זה 'הדברים שמאחורי השמש' , שהיחצנים ניסו לשווק את הסרט עם השנייה ורבע שטלי שרון עירומה , למרות שקשה לי להבין מה מושך בה?
עד לרגע זה לא היה לי מושג שכך הייחצנים ניסו לשווק את הסרט
לי דווקא זכורה התמקדות באסי דיין.
לא היחצנים ספציפית
אבל אני זוכר לפחות שתי ביקורות שהתייחסו לזה בהרחבה ואחת מהן אפילו העניקה לביקורת את הכותרת העצלנית "טלי שרון עירומה" ('רייטינג') , זו בהחלט תוצאה שקשורה בעקיפין ליחצנים.
גם לי לא
וגם לא ידעתי שטלי שרון היא כוכבת רצינית. מצד שני, ב'הסודות' בהחלט היה באז ב"עיתונות" הבידור מסביב לסצינות העירום, ואני מניח שזה באמת עזר לסרט לקבל פרסום חינם. אז בתור יחצ"נות, עדיין אפשר להשתמש בזה כדי לעורר מודעות לסרט. וכאמור, כשמדובר בשחקנים/ות ספציפיים, אני מניח שעדיין יש לזה ערך בתור מקדם מכירות. אבל אני לא חושב שמישהו עוד הולך לסרטים כדי לראות "סתם" עירום.
גם אני לא מת על זה אבל זה עובדה
4-5 הופעות בסרטי קולנוע ישראליים בשנה וחצי האחרונות בתפקידים מרכזיים וסדרת טלויזיה בתפקיד ראשי סוליקו בפריים טיים-טלי שרון כוכבת.
היא אומנם נהייתה כוכבת
אבל היא עדיין (וכנראה תמיד תהיה) מעצבנת!
היא אומנם נהייתה כוכבת
אבל היא ממש חייבת לרסן את המשחק שלה. בסיטואציות דרמטיות היא סתם צועקת, וזה לא אומר משחק טוב. בפעמים שהיא לא צועקת- החיוך העקום על הפנים שלה והמבט המוזר יכולים לגמרי לחרב סצינה.
עניין של טעם
בעיני דווקא מדובר באחת השחקניות הטובות בארץ ובהחלט, אחת האמינות שיש. אין לה מניירות קבועות וזה מה שמקל עליה להיכנס בקלות לדמות וליצור אותה מאפס. יש מעט מאוד שחקניות ישראליות שכל כך מתאימות להופעה מול מצלמה ולא מתבלבלות עם במת תאטרון (במקרה הטוב) או אולפן ג'טיקס (במקרה הרע).
אסי דיין ערום? איכס.
בסרטים ישראלים עדיין שחקנית ערומה נחשבת משום מה לסוג של אטרקציה, ובאמת כדאי שיפסיקו להפשיט אותן.
לפני כמה זמן עשו ב"זמן תל אביב" פרויקט סצנות עירום בקולנוע הישראלי, ומה להגיד – בחורות ערומים זה חולירע. רצף סצנות כעורות ומביכות כאלה לא נרשם מאז "ריקוד מסוכן".
אסי דיין ערום? איכס.
אני עדיין מזועזע מהסצינה ההיא ב"מר באום".
אפרופו ג'ייסון סטטהאם
החבר'ה של 'הג'ב האיטלקי' , כנראה בעקבות ההצלחה של חבורת 'אושן' , מוסיפים חטא על פשע ומתכוונים להכות שנית , בלי בושה:http://www.imdb.com/title/tt0427396/
אין פה שום דבר חדש.
ואני מצטט את סת' גרין:
הציטוט, אגב, לקוח מכאן:
http://tv.ign.com/articles/813/813574p1.html
וזו קריאה מומלצת בלי קשר לג'וב האיטלקי.
מה אתם אומרים על Halloween החדש?
יש מצב לאופטימיות?
אני אישית כבר כוסס ציפורניים.
אחד הסרטים שאני הכי מצפה להם.
רוב זומבי לשלטון!
מהאחים שהביאו לכם את ''מטריקס 3''...
http://www.latinoreview.com/scriptreview.php?id=66
קצת מוזר
כי הוא דווא מאוד אהב את התסריט:
http://www.aintitcool.com/node/33649
ומצד שני, לטינו ריוויו גם חשבו שהתסריט של 'רובוטריקים' הוא יצירת מופת. מה זה אומר? אולי שביקורת תסריטים (עוד יותר מביקורת רגילה, כלומר) תלויה בעיקר במי שקורא אותם.
סבבה של סרט
לעומת זאת בקולנוע החדש בקריון (בכל היקר לי שאני לא מצליחה להזכר בשם שלו) היה לא פחות ממאכזב.
החלק של הטריילרים (יותר נכון – טריילר) היה על חצי מסך וכך גם תחילת הסרט. עד כמה שהיה מבדר לראות את האף של מאט דיימון מבודד על רקע שחור, זה קצת הפריע להבין מה קורה.
אחרי שהתלוננו סידרו את זה, אבל המשך ההקרנה התאפיין בחוסר חדות, דבר שבלט בעיקר בצילומי נוף ומרחבים.
חוסר חדות + מצלמה לא יציבה = מיגרנה שלא מהעולם הזה.
בהפסקה הלכתי להתלונן על חוסר החדות ועדיין לא ברור לי אם שיפרו קצת את המצב או שהצילומים בחלק השני פחות הדגישו את העובדה שכנראה מדובר בסרט שחרשו עליו כבר יותר מדי הקרנות.
בכלל, כל החוויה התאפיינה בהרגשה של עיגול פינות. מתחת למסך היה חלק שלא סיימו לשפץ, אין ספות לישיבה בלובי והיציאה מהאולם היתה לא פחות ממגעילה (מעבר מלוכלך שלא נגמר).
ועל זה 37 ש"ח.
הסרט עצמו אכן היה סבבה, חבל שלא יכולתי לצפות בו כמו שצריך.
אם המולטי-סופר-מגהפלקסים החדשים אמורים לגרום לי לצאת מהבית בשביל חוויית קולנוע שאי אפשר להשיג עם הדויד הביתי, אז האחראים בקריון מוזמנים אלי הביתה לצפות בסרט. בחינם!
סבבה של סרט
דבר דומה קרה בנתניה, רק ששם כל הסרט לא הוקרן על כל המסך. לפחות לא היו פרסומות או הפסקה.
אלוהים אדירים
אני לא מבין את זה. זה שגלובוס מקרינים גרוע זה ידוע. אבל תסביר לי מה גרם לך ולכל שאר הצופים באולם לצפות בסרט שלם שמוקרן לא בסדר בלי לצאת להתלונן.
שמעתי שגלובוס מציגים בתחילת כל הקרנה את הסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=0_BD_WBg9aA
(לטובת מי שלא צופה בפיוצ'רמה: תתחילו לראות את הסדרה. היא מצוינת)
הסרטים הגרועים ביותר אי פעם
נתקלתי בלינק למשהו מאוד מצחיק – לקטים של "הסצנות הגרועות ביותר אי פעם".
http://www.youtube.com/watch?v=joADFkh48TY
והנה חלק 2
http://www.youtube.com/watch?v=C0Rq5ceo7nc
וכאן – כל סרטי-התגובה והאלטרנטיבות
http://www.youtube.com/results?search_query=worst+movies+ever
(1. חיפשתי בעינהדג ולא מצאתי הודעה עם הפניה לסרטונים האלה. אם היתה כזו, אז תשכחו מזה.
2. ותודה לבלוג החביב שהביא אותי לשם:
http://www.gloglog.com/
פוסט אחת מתחת ל"סרטים הגרועים" תמצאו קליפ מגניב לגמרי. ולא, זה לא הבלוג שלי)
נצל''ש
אתמול ראיתי (סוף סוף) את 300 בדויד. אין לי משהו חדש להעיר לגבי הסרט עצמו (וגם אם יהיה לי, אז בביקורת). מה שכן, לאחר מכן, זפזפתי לפני השינה בין ערוצי הסרטים ובערוץ הוקרנה יצירת המופת "טרול 2: נקמת הגובלינים". זה מאוד לא נדיר שהערוץ משדר בלילה סרטים שלא ממש ברור איך עברו את שלב התסריט. באופן כמעט פארודי, על חלק גדול מהסרטים, חתומים צמד הגימלים, גולן וגלובוס.
מאחר והדבר נמשך כבר זמן מה והערוץ למעשה ערך בעבר ספיישל "הסרטים הגרועים בהיסטוריה", אני תוהה האם מדובר ברצועה המשדרת בכוונה סרטים גרועים במיוחד*, או שמישהו שם למעשה חושב שמדובר בסרט למבוגרים שהמזפזפים הינשופיים עשויים להתעניין בו. איך שלא יהיה, מומלץ לארגן כמה אנשים מדי לילה מול ערוץ MGM ולערוך MST3K מאולתר.
*עוד פנינים: נינג'ה אמריקאי 4, שואת הרובוטים, משאלת מוות 4 ולמבדה.
בעבר הם עשו ערבים תחת הכותרת הסרטים הגרועים בהיסטוריה
אבל נדמה לי שזה במקרה. ערוץ MGM מדהים ביכולתו לשגר יצירות מופת לצד סרטים גרועים וזניחים שכל דבר יכול לבוא בכל שעה.
לירושלמים: הקרנות חינם (כולל היום) במרכז התרבות הקוריאנית
מדי פעם, מרכז התרבות הקוראנית בירושלים עורכים הקרנות סרטים חינם. הנה פרטי ההקרנה של היום:
*********
מרכז התרבות הקוריאנית בירושלים מזמין להקרנת סרט האנימציה הקוריאני "יואובי" ביום רביעי 22 ב אוגוסט בשעה 19:30
כתובת: רח. בן יהודה 2 משרד 153
טלפון : 026242556
הכניסה חופשית.
אנימציה מרעננת מקוריאה. יובי היא שועלה אגדית, בת לשבט שועלי תשעת הזנבות, המסוגלים לשדוד נשמות אנושיות ולהפוך לבני אדם. ליובי יש רק חמישה זנבות והיא מתרחקת מבני אדם לאחר שציידי שועלים הרגו את משפחתה. יובי היא בת מאה וחיה ביער עם חייזרים שנחתו על כדור הארץ כשרק נולדה. יום אחד הולך חייזר חביב אחד לאיבוד בכפר של בני אדם, ויובי נאלצת לחרוג מהגבולות שהציבה בפני עצמה, על מנת להצילו.
**********
נ.ב. אם מישהו הולך להקרנה ויכול לספר אח"כ רשמים – מה טוב.
אני חושב שניקול קידמן יכולה לעצור כל אחד
לא?
זה נשמע כמו עובדה על צ'אק נוריס
רשימת סרטים מומלצים של משרד החינוך
סה"כ רעיון יפה ורשימה לא רעה. היה יכול להיות נחמד אם בתור תלמיד הייתי זוכה לראות סרטים בבי"ס בקצב של יותר לאחת משנתיים.
http://www.haaretz.com/hasite/spages/895497.html
רשימת סרטים מומלצים של משרד החינוך
עכשיו רק צריך: 1. להפוך חלק מרשימה לסרטי חובה.
2. להוסיף יותר סרטים זרים, פחות בשכבת גיל המבוגרת. האם יש צורך שני סרטים של קופולה שאין אף סרט של פליני, ברגמן, קורססאווה, טריפו או גודאר? איזה ערך יש להקרין סרט של צ'פלין ברוב שכבות הגיל כשלא מוקרן אף סרט של קיטון? האם העדפה לסרטי תיכון באמת משרתת את הטעם/הצורך החינוכי של תלמידי תיכון? איך אפוקליפסה עכשיו מוגדר כסרט נטול מין ואלימות?
זאת לא אמורה להיות
רשימה של כל הסרטים הגדולים בכל הזמנים, לא מתיימרת להציג תמונה מאוזנת של יוצרי הקולנוע הגדולים או של תולדות הקולנוע. לכן אין שום טעם למצוא לה אש"כים, ולהתלונן על "איפה גודאר" מיותר. זאת אמורה להיות רשימה של סרטים שתלמידים בשכבות גיל מסוימות יהנו לראות ושאפשר להפיק מהם ערך חינוכי, ואני חושב שזאת רשימה טובה מאוד.
שמחתי בין השאר לראות בה גם את 'גיבורים קטנים' וגם את 'סיפור קיץ' – שניהם סרטים ישראליים מהשנים האחרונות שפונים לילדים/נוער, שניהם די מקסימים ושניהם זכו להתעלמות כמעט מוחלטת כשהוקרנו בקולנוע.
אני לא רוצה שזו תהייה רשימת הסרטים הגדולים של כל הזמנים
אבל כרשימה לימודית ראוי שהיא תחשוף את התלמידים למגוון רחב של סגנונות. צ'פלין, גדול ככל שהיה, כל שנתיים זה לא כזה חידוש. הרבה סרטי נערוים אמריקאים (שרבים מהם נגישים לנערים גם בלי מערכת החינוך) לא תספק תוכנית חיונכית מגוונת. גם אני שחמתי לראות ברשימה את "גיבורים קטנים" ו"סיפור קיץ" סרטים מעולים שלא זכו לקהל מספיק גדול, אבל דווקא משום שיש ייצוג מספק לקולנוע הישראלי אני חושב שצריך להיות נציגות גדולה יותר לקולנוע האירופאי. "400 המלקות" לדוגמא, גם עוסק בגיל ההתבגרות אבל עושה זאת מזיוות שונה. אפשר במקום ללמד גם את "ילד פרא" של טריפו שמעלה סוגיות על טבע האדם וחינוך. התלונה היחידה שלי על הרשימה היא הומוגניות יתר, מבלי טענות על סרטים ספורים שלעמי הם קצת פחות טובים.
אני חושב שהשאלה היא למה אתה מצפה מהסרטים
כלומר, מה רוצים להפיק מהם? אם רוצים לחנך התלמידים על תרבות מהי, ובייחוד בנוגע לקולנוע – אז כן, לראות את גודאר יכול לנפק אחלה שיעור בניתוח ספרותי (ולראות את טרנטינו בניתוח ספרותי השוואתי…). לעומת זאת, אם המטרה היא למנף את הסרטים האלו כדי להעביר דבר מה אחר, מסר כלשהו או חומר לימודי בנושא אחר – אז מדובר ברשימה מוצלחת, למעט מספר בחירות שאינני מבין מה הערך החינוכי בהן (הארי פוטר הראשון, למשל). אפשרות שלישית (וסבירה ביותר, לדעתי ולדאבוני) שמדובר בקוריוז ומטרת הסרטים הללו תהיה למלא חללים של שיעורי מחליף כאשר המורה חולה ולא השאיר מערך שיעור סביר. משהו להפוך את השהייה בבית הספר ליותר "כיפית", אבל בלי תכלית נעלה יותר.
אז כן, הייתי שמח אם זו הייתה האפשרות הראשונה, וזה היה בסדר גם אם היה מדובר בשנייה. אני חושד שבסופו של דבר – ברוב המקרים זו תהיה האפשרות השלישית, ונאמר דיינו (או סתם "דה").
אני חושב שהשאלה היא למה אתה מצפה מהסרטים
ממה שאני רואה (ומסכים עם השיטה), הגילאים הנמוכים יותר יראו סרטים בעיקר מבדרים ובעלי מסר קל להבנה, בעוד הדיונים המעמיקים ותולדות הקולנוע גוברים עם העליה בכתות. בנוסף, גם אורכם הממוצע של הסרטים עולה עם הגיל, עד שבתיכון כבר רואים סרטים של שעתיים וחצי פלוס.
מן הסתם, זו לא תהיה החשיפה היחידה של התלמידים לסרטים וחלק גדול כבר יכירו לא מעט מהרשימה לפני הצפיה בבית הספר. מה שכן מנסים להשיג פה הוא פיתוח גישה יותר ביקורתית/עיונית לקולנוע כמדיום. עד כתה ד', מלמדים בעיקר להכיר את הסרטים כאמצעי בידור שיכול להכיל עולמות דמיוניים מורכבים. כתות ה' כבר מתחילות להכיר יותר קלאסיקות (פה מתחילים עם צ'פלין) ולראות שהקולנוע לא הומצא בידי פיקסאר ולא נגמר כשמתרגלים לקרוא כתוביות. בכתה ז' מכניסים גם את דמות המורה לעניינים עם סרטים כמו "לשון הפרפר" ו"צלילי המוסיקה". כתה ט' כבר רואה סרטים שניתן לנהל דיונים ארוכים עליהם. אין לי ספק שאפשר להעביר שעה שלמה בדיון על יצוג השואה בקולנוע לאחר צפיה ב"החיים יפים". מי ששורד עד התיכון ולא נדקר בדרך, בשל לפי התכנית להבין במלואם סרטים למתקדמים. בגיל הזה, כבר מנהלים דיונים על תרבות הרייטינג אחרי צפיה ב"נו אקזיט" ו"לכשכש בכלב" ויכולים להעריך לעומק את התרומה האמנותית של "האזרח קיין".
'החיים היפים': כולי תקווה שלא מדובר בסרט של בניני.
אלא ב-La Dolce Vita. מצד שני, ברור לי שאני טועה. חוץ מהסרט הזה, מדובר ברשימה מצוינת – שגם מדגימה יפה את יתרונות החינוך הליברלי, שמנסה ללמד אנשים לפקפק במה שדמויות סמכות אומרות להן.
אבל 'החיים יפים' של בניני? אחד הסרטים הגרועים ביותר על השואה שנעשו אי-פעם. נקודת פתיחה איומה לכמעט כל דיון על השואה שאני מסוגל לדמיין.
א. הרבה חושבים שמדובר בסרט נפלא
ב. מנסיוני, אפשר לנהל דיונים אינסופיים בעקבות צפיה בסרט. הנושא העיקרי בדיונים שהיו לי עליו, חלקם פה באתר, הוא על האם בכלל ראוי להציג את השואה בצורה שאינה משמרת את הטבו. הסרט מציג ארועים טראגיים דרך שקרים מודעים לעצמם. יש מי שרואים בכך זלזול במימדי האסון ויש מי שמברכים על ההתמקדות בסיפור אישי שמראה איך ההומור מייצג את הרצון לשרוד והאהבה שחזקה מהפחד. דווקא זה אחד הסרטים הראשונים שעלו לי לראש כשחשבתי שיהיה נחמד לפרסם רשימה כזו.
הממ, בהנחה שנותנים ים קרדיט למשרד החינוך, זו באמת בחירה יפה.
זאת אומרת, אם הם אשכרה מכוונים שהמורים ידברו עם התלמידים על *ייצוגי* השואה בקולנוע (ובכלל) ולא על השואה עצמה, הרי שדווקא הבחירה בסרט בעייתי כל-כך היא במקום.
אני חושב שאתה אופטימי מדי
אני לא מאמין שמטרת הקרנת הסרטים האלו, אפילו לא מבחינה מוצהרת (ובכל מקרה – לא מבחינה מעשית), היא לחנך על ברכי התרבות והקולנוע. אני לא מאמין שיתקיימו דיונים או ניתוח של הסרטים ואני מאמין שרוב התלמידים יצאו באמצעו של "האזרח קיין", או סתם יתחילו למצוא דרכים קריאטיביות לשעשע עצמם במהלך השיעור. אני יודע את זה כי גם אני הייתי תלמיד וזה מה שאני עשיתי כל פעם שהיה משהו משעמם וחסר פואנטה בכיתה. הסרטים הללו לא יכנסו למבחני הבגרות, לא ילמדו אותם ואני בספק רב אם יבנו סביבם מערכי שיעור. אולי לרגל ימים מיוחדים שגם ככה "מבוזבזים" על מערכי שיעור שלא תורמים לבגרויות (כלומר, ימי הזיכרון). דיון מעמיק על תרבות הצריכה אחרי "נו אקזיט"? על צרכנות חכמה של המדיה והפוליטיקה בעקבות "לכשכש בכלב"? ובכלל – "האזרח קיין"? למי יש זמן לעשות את זה כשהכיתה בפיגור של שבועיים במתמטיקה, שלא נזכיר את זה שיש עוד נובלה וחצי של עגנון עבור הבגרות בספרות בחודש הבא.
אז כן, אולי בשיעורי קולנוע יעודיים שנפתחים לעיתים בבתי ספר מסוימים (ובתיכונים – מגמת קולנוע, שדווקא יותר נפוצה) – בהם אולי יעשו משהו בנושא. בשאר המקרים, אני מאמין שרוב הסיכויים שזה יהיה Filler עבור שיעורים חופשיים, ולעיתים נדירות מינוף לשיעורים בדבר המסר שהועבר בסרט. דיונים לגוף הסרט עצמו, על קולנוע? לא במערכת החינוך הזאת. נסה את שוודיה.
זה כבר תלוי במורה
כדי שהתכנית תעבוד, צריכים לעבוד גם עם המורים ולספק להם כלים לנהל את הדיון לאחר הצפיה. לא מדובר בסרטים חינוכיים, אלא בדרמות/קומדיות שנועדו להגיע לקהל הרחב. להרים ידיים כי אנחנו לא שבדיה (אין לי מושג מה המצב אצלם), זו בדיוק הגישה שיכולה למנוע מכל חידוש לעבוד. אני מסכים שאי אפשר פשוט לסגור את התלמידים בחדר ולצפות שכולם, או אפילו רובם בחלק מהכיתות, ישימו לב לתוכן של הסרט ויהיו מוכנים להתווכח אחר כך על אופיה של תרבות הרייטינג. מה שמשרד החינוך צריך לעשות, מלבד לשלוח עותק של סרט לבית הספר, זה לדאוג שהמורים עצמם יודעים מה הכוונה במיזם ולא סתם יושבים עם כוס קפה ומחשבים ימי מחלה. פה צריך לעבוד בתאום עם ההנהלה, שתדאג לבחור את הסרט המתאים מהרשימה ולהעביר למורים את המידע ונקודות הדיון הדרושים.
אתה מניח שאתה יודע מה המטרה של המיזם
אבל אני לא בטוח כלל וכלל. למעשה, אני אפילו לא בטוח שאפשר לקרוא לזה מיזם – לטעמי, זו סתם הסדרת נושא קלטות הווידאו שבספריות הבית ספריות ברחבי המדינה. זה זכה לכותרות כי זה קוריוז, אבל האם באמת הייתה כאן מטרה לחנך את התלמידים בעזרת הסרטים האלו? ואם כן, האם באמת באופן אליו אתה מתכוון?
נכון, בכתבה מרואיינת בעלת תפקיד במשרד החינוך, המפקחת המרכזת של לימודי תקשורת וקולנוע, ודבריה נאים, אבל אני לא יודע כמה ומה בדיוק יש מאחורי אותו חזון מעניין שהיא פורסת.
הנקודה שלי היא שאני לא מאמין שעובדים גם עם המורים על הנושא. אני בטוח שלא מספקים להם את הכלים לנהל את הדיון לאחר הצפיה. אני לא מרים ידיים כי אני לא הושטתי אותן מלכתחילה, הרמת הידיים מתבצעת על ידי מערכת החינוך אשר מושתתת, בעיקר בתקופת התיכון, על הכנה לבגרויות ולא הרבה מעבר לזה.
אתה חושב שהגישה הזו מונעת מכל חידוש לעבוד – אני טוען שברשימה הזו אין מי-יודע-מה חידוש בכלל, אלא סתם עוד אמצעי בירוקרטי להסדיר נושא כלשהו. אני לא קראתי על מערכי שיעורים, השתלמויות מיוחדות למורים או תכנון לטווח ארוך. לא קראתי גם על סרטי *חובה*, אלא רק על סרטים מורשים. האם שמעת על תקציב מיוחד שיוקצה לכלל בתי הספר בשביל לרכוש את הסרטים האלו וציוד ההקרנה המתאים?
אז אתה רוצה לעבוד בתיאום עם ההנהלה? אני בעד, אם כי לדעתי אתה צפוי לחתיכת מאבק בסיומו תמצא עצמך בודד במערכה בזמן שתלמידים מתרגלים טריגונומטריה ל-5 יח"ל. לכן, במידה ואנו יותר משני טוקבקיסטים שמבלים זמנם באתר מוצלח למדי לביקורות קולנוע, אני מציע לך לכוון גבוה יותר, לקבוע פגישה עם כבוד השרה יולי תמיר (או סמנכ"ל או ר' חטיבה במשרד, גם טוב, שלא לשכוח גם את המפקחת המרכזת שארגנה הנושא) ולנסות להגיע למצב בו מיישמים תוכנית לימודים עבור תרבות ובעיקר עבור קולנוע. כאשר תהיה תוכנית שכזו, עדיף עם מבחנים מוסדרים שיהפכו לבסוף ליחידת לימוד (פנימית או חיצונית, מה שלא יהיה) – אז נשוב ונדבר על טיב הבחירה של הסרטים למטרות חינוכיות. עד אז, לי זה נראה, כבוגר מערכת החינוך המדוברת ועתה קורא עיתון עם כתבה בנושא, כמשהו שנעשה על ידי משרד החינוך בכללותו (זאת בניגוד למניעים פרטים של המקפחת ואנשי צוותה, שאני משוכנע שהם טהורים ומוצדקים) עבור כותרות חיוביות בעיתון, הצדקת דפיקות השעון במשרד והסדרת נושא השיעורים החופשיים ושעות המחנך עבור אותם מורים משוללי יצירתיות.
יש סיבה אחת שאני מאמין במיזם
כשחשבתי לפני כמה שנים שפרויקט כזה יכול להיות מאוד נחמד, ככה בערך נראתה הרשימה שלי. נכון, אני התעלמתי מעניין הסקס והאלימות, אבל הרשימה שפורסמה (ואמורה להתרחב עם הזמן) כן מכילה חלוקה הגיונית של נושאים ונקודות לדיון. מעבר לכך שבחיים לא פגשתי תלמיד שינצל סרט בחינם כדי ללמוד לטריגו, הסרטים לא אמורים לבוא על חשבון לימודים. מן הסתם, הם יהיו במסגרת חוץ-ספרית, או כחלק משיעור חברה/חינוך (או כל שם יצירתי אחר לשעה בלי מחברות) וכך גם הדיון עליו. הרעיון הוא שתלמידים ילמדו להעריך את הסרט כיצירה וגם יוכלו לדבר עליו לעומק בזמן שמיועד לכך ולא על חשבון לימודים לבגרות. במצב אופטימלי ולא סביר מדי (לצערי), הדבר יעשה בהדרגה עם העליה בכתה.
אתה אומר שאתה לא מרים ידיים, אבל מבטל את השיטה בטרם נוסתה בכלל. ברור שלא בכל בתי הספר היא תצליח, אבל זה כבר תלוי עד כמה ההנהלה לוקחת את הרעיון ברצינות ועד כמה התלמידים מוכנים לכך בעצמם. כדי שההנהלה תדע מה לעשות עם המיזם, משרד החינוך צריך לספק לה את הכלים. אני לא מתכוון לקורסים מיוחדים ודברים יקרים שכאלה, אלא יותר בכיוון של עלון הסברה, הפניה למקורות מידע מקוונים וכד'.
מה זאת אומרת מן הסתם?
הסרט יוקרן על ידי מורה, הדיון ינוהל על ידי מורה – שמעת באחרונה על העלאת שעות הלימוד? ואם כן, אתה לא חושב שזה קודם יבוא כדי לכפר על כל אותן שעות שהסירו מהיסטוריה, אזרחות, מתמטיקה, אנגלית, ספרות, תנ"ך, ספרות, לשון, הבעה (בטח שכחתי מקצוע חובה כלשהו)? אתה חושב שעלון הסברה ידחה את הדרישות האלה?
אני לא מבטל את הרשימה, הרשימה הזו היא אחלה של דבר ועל אף שהייתי מוסיף לה קצת גל צרפתי, קצת קולנוע איטלקי, קצת סוגה עילית מהוליווד ולו היה אפשר להתפשר על נושא הסקס והאלימות הייתי מכניס גם את רוצחים מלידה וכלבי אשמורת. אבל בסופו של דבר – כן, היא מקיפה סגנונות שונים ובאופן כללי תכבד כל כוננית מדפים שתחזיק בהן. אבל בין הרשימה ובין מה שאתה מתאר יש עולם ומלואו. אתה חושב שעלון הסברה יצליח לגשר על הפער?
אני לא אומר שהיא לא תצליח בבתי ספר מסוימים – אני אומר שהיא לא תנוסה בשום בית ספר, לא כל עוד אין שעות שיוקדשו לנושא זה, השתלמויות למורים, מערכי שיעור – זה לא יקרה. עלון הסברה? זה לא מספיק, לא כאשר עבור כל נושא אחר יש השתלמויות, ישיבות צוות, רכזים… The whole Incheelada. אתה חושב שלעלון יש סיכוי כנגד זה? אתה חושב שעלון יצליח להדריך את המורים כיצד ללמד נושא שכזה, במיוחד כאשר, בניגוד למתמטיקה ושאר הנושאים, זה נושא שהם לא למדו בעצמם ואולי בקושי מכירים?
הסיבה היא לא שהתלמיד יעדיף ללמוד טריגו, אלא שהמורים והמנהלים יעדיפו להקדיש זמן לפצות על הפיגור החומר בכיתה של המורה שולה מאשר לתת לתלמידים שיעור בקולנוע, שעבורו לא בודקים ממוצעים ולא מקבלים תמריצים, לפחות לא שידוע לי. אתה חושב שלעלון הסברה יש סיכוי כנגד מערכת לחצים שכזו?
אני לא מכיר מורים, שלאחר שסיימו לחבר את המבחן על תקופת המנדט, ואחרי שבדקו את העבודות על הצהרת בלפור, ואחרי ששוחחו עם שני הורים זועמים שהתקשרו אליהם, ואחרי שטיפלו בילדים שלהם, ואחרי שראו קצת חדשות של שמונה ואולי איזו תוכנית בידור של תשע – אני לא מכיר את אלו שייגשו לקרוא מקורות מקוונים. למורים במערכת החינוך שלנו אין הרבה זמן ויש הרבה עבודה. אין להם הרבה זמן להכין שיעורים, אין להם הרבה זמן להכין עצמם לשיעורים. אין להם הרבה זמן לשיעורים עצמם. מה שכן, יש להם שיעורים, לא מספיק, והרבה יותר מדי חומר ממה שאפשר ללמד בהם. ובעוד חודשיים המפקחת באה לבית הספר, ובעוד חודש יש את מבחני המיצ"ב. ויש להם שעתיים שבועיות כאשר לפני עשור, כאשר כתבו במקור את תוכנית הלימודים שלפיה הם עובדים, היו 5. הם לא יקראו עלון, הם לא ייגשו למקורות מקוונים (לא לכולם יש אפילו אינטרנט) – לא בלי שעות עבודה שיוקדשו לנושא. וכמו שאמרתי קודם לכן, אם יכניסו שעת לימוד שבועית נוספת עבור קולנוע – זה כנראה כי גאידמק מימן תוספת של שעתיים לכל מקצוע ראשי. עלון מידע לא יטפל בבעיה הזו.
צפיה בסרטים לא אמורה להיות דבר שבועי
כשהייתי בבית ספר, הראו לנו מדי פעם סרט על חשבון מקצוע חובה והדבר לא פגע בקצב הלימוד. למה אפשר לפנות שעתיים להצגה או להרצאה של נרקומן לשעבר, אבל צפיה בסרט ושיחה עליו יצריכו תוספת שעות לימוד? מהתגובה שלך, נוצר הרושם כאילו כל הסרטים יוכנסו לתכנית הלימודים כאילו היו מקצוע לימוד בפני עצמו. זה לא יהיה המצב, לפי המאמר:
"לפי חזונה של באלין, בקרוב יהיה אפשר למצוא בכל ספריית בית ספר עותקים של כל הסרטים המומלצים לגילאים השונים, והרשימה תגדל ותורחב מדי שנה. מורים יבחרו מתוכה סרטים שאותם יציגו לפני תלמידיהם ויקיימו עמם דיון בעקבות הצפייה, וגם התלמידים עצמם יוזמנו להגיע לספרייה בזמנם החופשי ולצפות בכל סרט שישלפו מהמדף."
במילים אחרות, הצפיה בסרטים לא אמורה לבוא על חשבון לימודים, אלא כאופציה נוספת להעשרה לפי החלטת הנהלת בית הספר.
אני חושש שאנו מקיימים שיח חירשים
כאשר אני כותב "שעות שבועיות", אין הדבר אומר שילמדו כל שבוע סרט (אם כי יש לזכור שסרט ממוצע אורכו לפחות שני שיעורים ברוטו, וזה לא כולל זמן עד שהמורה מגיעה לכיתה והתלמידים משתתקים), אבל שעות שבועיות – על גבן ועל בסיסן נבנתה מערכת החינוך. בשביל שיוכלו ללמד משהו, כל דבר, יש להוסיף שעות שבועיות.
אוסיך ואומר: כאשר אתה אומר "הצפיה בסרטים לא אמורה לבוא על חשבון לימודים, אלא כאופציה נוספת להעשרה" אבל מצד שני דוחה את דברי על שעות שבועיות – אתה למעשה מציע שהמורים יעבדו בהתנדבות. הנקודה שאני מנסה להעביר היא שאין תקציב – לא להכשרת המורים, לא לתשתית הבסיסית (מקרן ומסך/וידאו וטלוויזיה, שלא נדבר על כיתות), לא לשעות העבודה של המורים, לא לפיתוח הנושא. לגברת באלין יש חזון, ואני מעריך אותה מאוד על כך, אבל מה שאין זה, או לפחות לא ידוע לי שיש לה, זה תקציב לממש אותו.
בשביל שיתרחש אותו חינוך תרבותי עליו דיברת קודם צריך גם צריך להכניס את הסרטים לתוכנית הלימודים ולשלבם בה. אם הנושא לא יוסדר, אז המורה (לא התלמיד, המורה) יבחר ללמד מתמטיקה או היסטוריה, להספיק עוד קצת לפני מבחן המתכונת או מבחני המיצ"ב – כי בזה הוא נמדד יותר מכל כל שנה ושנה – בממוצעים שמפרסם משרד החינוך עבור מבחני הבגרות, המיצ"ב והפיזה. בזה תלויה המשרה שלו. אם הנושא לא יושרש לתוך תוכנית הלימודים, אז הסרטים ישארו כתחליפים ליצירתיות בשיעורי חברה, כלומר – כלי נוח ויעיל להשתיק חבורה של ילדים.
קודם כל, יש תקציב
הובא כאן קישור שמציג איך מערכת החינוך בישראל דווקא מתוקצבת יפה. הבעיה היא שהכסף נתקע באמצע הדרך ומגיע לבעלי משרות בירוקרטיות במקום למורים עצמם. בזה צריך לטפל בצורה יסודית, אין ספק.
אני חוזר ושואל: למה אפשר לפנות זמן בשנת הלימודים להצגות והרצאות (שלא לדבר על טיולים שגוזלים ימי לימודים שלמים), אבל לא לצפיה ודיון בסרט?
כשאני הייתי בבית הספר
וזה היה באמת מזמן, היו מפעם לפעם סרטים "חינוכיים" שלאחר מכן היה דיון עליהם. אז בזמנו הביאו לנו סרטים גרועים כמו "קוקו בן 19" (סמים זה רע כן?) או "אי אפשר לקנות אהבה" (אי אפשר לקנות אהבה כן?), או מנגד את "שיער" (די טיפשי להקרין לבני נוער מרדניים שהולכים להתגייס סרט על מרד בכל מסגרת אפשרית ובריחה מהגיוס). אפילו פעם אחת הביאו לנו את "ג'וני שב משדה הקרב" (אבל אותו פיספסתי לצערי). בקיצור, מניסיוני יש זמן ומקום לסרטים במערכת החינוך. לדעתי זה תלוי יותר במנהל/מרכזת שכבה/מורה מאשר במשרד החינוך.
כשאני הייתי בבית הספר (כה''ב)
כפי שציינתי, ההנהלה יזמה כמעט רק הקרנות של סרטים על השואה. כך יצא שאת "רשימת שינדלר", "אירופה אירופה" ו"הבריחה מסוביבור" ראיתי לראשונה על חשבון מערכת החינוך. הראו לנו פעם אחת גם את "מנת יתר" שנעשה בהשראת חייה ומותה של השחקנית מונה זילברשטיין.
במסגרת פרטית יותר, המורה לאנגלית הביאה מדי פעם סרטים לא מתורגמים שהיו לה בבית (רובם של דיסני) והמורה לוידאו בכתה ט' נעדרה מחצי מהשיעורים, כך שגם היא סדרה לא מעט הקרנות. חוץ מזה, פעם הראו לנו את "כלבי אשמורת" במקום שיעור חופשי ומצאתי את עצמי צופה ב"לב אמיץ" בנסיבות שעד היום אני לא סגור עליהן.
נ.ב.
אם מישהו כאן לומד בהדסים ונתקל בקלטת וידאו עליה מוקלט "ההיסטוריה המטורפת של העולם", זה שלי ואשמח לקבל את הסרט בחזרה אחרי ש"נעלם" מחדר הוידאו לפני עשור.
כי השינוי צריך להגיע מלמעלה.
מה שאלפקה אומר זה שלהכריז על תוכנית ולצפות שהיא תפעל רק בגלל רצון טוב של המורים ושל התלמידים זה לא סתם לא ריאלי, זה פופוליזם זול: אם משרד החינוך לא יקצה לכך שעות, זה לא יקרה. הוא מוסיף ואומר שבצורה בה בנויה מערכת החינוך כרגע, הדרך היחידה (כמעט) להקצות לכך שעות היא להכניס את זה לבגרות, כי כל המערכת מכוונת לחלוטין אך ורק לבחינות.
צר לי להגיד שהוא כנראה צודק.
מש''א
אני (לשמחתי הרבה) לא לומד במערכת החינוך הציבורית ,אלא בביה"ס פרטי של "מעבר לבגרות", ולא בוחנים את המורים שלנו לפי ציוני בגרות ומיצ"ב ודומיהם (דווקא להיפך, יש מורים שדי נהנים לזלזל בזה כי "זה של משרד החינוך").
אני חושב שהמהלך הוא מבורך, אבל לצערי, גם בביה"ס שלי לא היינו רואים את הסרטים כי רוב המורים מעדיפים ללמד את החומר למבחן הבא (חוץ מאולי מורה אחד שמעדיף להקרין סרטים שקשורים בעקיפין לנושא השיעור ולדבר עליהם במקום לללמד מהספר).
כך שזה לא תמיד קשור למחסור בשעות (ויש לנו המון שעות בשבוע) או להתכוננות לבגרות, אלא למנטליות כללית במערכת שצריך לשנות.
אחזור על עצמי
עוד לא הבנתי במה שונה צפיה בסרט על חשבון שעות לימודים מצפיה בהצגה על אותו חשבון. אני מסכים שמשרד החינוך צריך לשמור על מעורבות מסויימת כדי שהתכנית תעבוד. אני רק לא מסכים שדרושות שעות נוספות לשם כך, מאחר וההנהלה ממילא אמורה להקדיש חלק משנת הלימודים להעשרה מחוץ לתכנית המוכתבת. רוב הנהלות בתי הספר מקריבות זמן לשם העשרה פחות "יבשה", כגון ימי ספורט ופעילויות לא לימודיות שונות. עם העידוד המתאים של משרד החינוך (שממילא יממן את רכישת/השאלת הסרטים), הנהלות אמורות לראות בהקרנה אופציה זולה, נוחה ולא גוזלת זמן יחסית להעשיר את זמנם של התלמידים. אולי בית הספר שלי היה שונה, אבל יש מספיק זמן במהלך השנה כדי לוותר על שיעורים פעמיים-שלוש בשנה ולהקדיש אותם לצפיה ודיון בסרט. בניגוד למה שנראה מציוני הבגרות, יש לרוב המקצועות נטיה להימרח בשלב מסוים, כאשר הלחץ של הבחינות יורד (בתנאי שאין שביתה, כמובן).
לאף אחד אין כרגע מושג אם התכנית תעבוד או לא. נצטרך להמתין כמה שנים בכדי לקבוע בצורה יותר רצינית. השאלה שיותר קריטית כרגע היא האם הנהלת בית הספר בכלל מכירה בקולנוע דרמתי כאמנות ואמצעי חינוכי, או שתדחה את הרעיון בטענה שהילדים רואים מספיק סרטים גם ככה. פה צריכה לדעתי לבוא עיקר ההתערבות של משרד החינוך. צריך לדאוג שכאשר התכנית מוצעת להנהלת בית הספר, אנשי הסגל מבינים ומסכימים עם המטרות שלה ולא פשוט מתייקים את הרשימה עם המכרזים להפעלת הקפיטריה.
סתם, אין קפיטריה.
אחזור על עצמי (כה''ב)
עוד מהתגובה הראשונה שלי בפתיל הזה: ישנן שלוש דרכים בהן יכול הרעיון הזה להתממש:
1. אפשר ללמד קולנוע וצריכת תרבות באופן רציני.
2. אפשר למנף את תוכן הסרטים לטובת השיעורים (כולל מסרים חינוכיים).
3. אפשר להשתמש בזה ככלי יעיל להעברת שיעורים חופשיים/שעות מחנך.
אתה רוצה את הדרך הראשונה, אבל בפועל מדבר על השניה, במקרה הטוב. האם כאשר למדת בבית הספר והלכת להצגות המזדמנות או ימי הספורט – האם הוקדש זמן לדיון על מה שעשיתם? לא יודע, אצלי זה היה נדיר אם היה מתקיים דיון מונחה מורה בדבר נושא ההצגה/הרצאה/משהו. היו מצפים מאיתנו שנבין לבד ובהתאם לכך, אכן בחרו הצגות/הרצאות/דברים שקל להבין את המסר שלהם – אבל דיון על עצם ההצגה? על האלמנטים האומנותיים, על האופן בו יוצגו דברים? מעולם לא. מדי פעם דנו במה שיוצג, איש לא שאל את עצמו כיצד יוצג, על ידי איזו דמות או מעשים ולמה.
מה שאני ואדם אומרים הוא פשוט: כרגע התוכנית הזו היא לא עבור לימודי קולנוע או תרבות. היא לא רצינית מספיק עבור זה. אני מוסיף ואומר – אם היא תהיה עבור השיעורים אז אשרינו, כי גם לגבי זה אני לא לגמרי בטוח – זה כבר תלוי ברצון האישי של כל מורה ומורה.
רשימת סרטים מומלצים של משרד החינוך
אם אני זוכר נכון ופלאטון זה האחד עם פורסט וויטאקר[והפנאטים של האתר יצעקו על זה שציינתי דווקא אותו ולא את ג'וני דפ, או ברנג'ר, או את דפו. דמט, חצי מהעולם השתתף בסרט הזה], אז אפוקליפסה עכשיו זה ללא ספק אחד הסרטים המזוויעים. אני עד עכשיו זוכר את הקטע עם הראש של ההוא[בכוונה לא ציינתי שמות כי: אני לא זוכר את השמות. ואני אל רוצה לתת ספוילר].
כמה תלונות לרשימה:
* "המסע המופלא" לכיתות ג'-ד'? הם לא יירדמו?
* "צ'ארלי בממלכת השוקולד" לכיתות א'-ב'? הם לא יבינו את הבדיחות…
* "פורסט גאמפ" לכיתות ה'-ו'? אני לא ראיתי את הסרט עדיין, אבל אני יודע קצת על העלילה. ואני אשמח שתתקנו אותי אם "פורסט גאמפ" מתאים או לא לכאלה כיתות.
* "איש הגשם" מצידי יכול כבר לעלות שלב אל כיתות ט'-י'.
* "לרכב על לוויתן", לעומת זאת, מקבל ממני אישור לרדת שלב.
אלה ניטפוקים.
אבל אם כבר: את 'לרכב על הלווייתן' הייתי מבחינתי מעיף לגמרי, אבל גם להוריד אותו שלב יכול להתאים. גם את 'צ'רלי בממלכת השוקולד' הייתי מעיף, כי זה לא סרט לילדים (אבל סרט שילדים בכיתות א'-ב' בהחלט יכולים ליהנות ממנו).
ילדים יירדמו ב'המסע המופלא'? באיזה קטע בדיוק?
אני ניסיתי לראות אותו בכיתה ו' ונרדמתי אחרי רבע שעה...
הסרט בוגר מדי, אפל מדי, ומשעמם מדי לילדים בכיתות ה'-ו' (לדעתי).
כמובן, שבשנה שעברה ראיתי את הסרט בהיותי בן 14 וזהו סרט מקסים לגמרי. אל תחשבו שיש לי משהו נגד הסרט הזה – אני מעריץ את הסרט הזה, אבל מכאן ועד לכיתות ה'-ו'?
בתור מי שהראה לא-מעט סרטים לתלמידים לאורך שש השנים האחרונות
אני חייב לציין שזו רשימה מצוינת. יש לי הסתייגויות, בעיקר מסרטים שאני אישית לא אוהב (למדתי בדרך הקשה: לא להקרין סרטים שאני לא אוהב, גם אם נדמה לי שהם ימצאו חן בעיני התלמידים. הם לא), אבל בסך הכל עשו כאן עבודה טובה מאוד. לפעמים, מסתבר, משרד החינוך *כן* יודע מה לעשות עם התקציב המאוד גבוה שלו.
באמת רשימה טובה
אבל יש כמה סרטים, שיכולים להתאים לכמה רמות..
רק נקווה שיממשו את הענין,
במיוחד שבקבוצת הגיל שלי יש את שיער :P
''תקציב מאוד גבוה''
זו בדיחה או שזה ברצינות?
ברצינות גמורה. תקציב משרד החינוך אינו מצומצם.
למרבה הצער, רובו אינו מגיע לאנשים שאליהם הוא אמור להגיע, כלומר, המורים.
וכדי שלא לזרוק סתם הצהרות באוויר, להלן תקציב המדינה לשנת 2007
http://www.mof.gov.il/budget2007/fbudget.htm?index.htm
משרד החינוך משאיר רחוק-מאוד מאחוריו את רוב המשרדים שמסווגים כ-"שירותים חברתיים". חלק מהם קצת יותר קרובים אליו, אבל התקציב של אף אחד מהם לא רואה אותו מלמעלה.
כן, למשרד הביטחון יש תקציב גבוה פי שניים, בערך, אבל זה היוצא מן הכלל*. בישראל, כאמור, משקיעים הרבה מאוד כסף בחינוך – ואגב (כרגע אין לי זמן או כוח לבדוק את הנושא, צר לי) שמעתי שביחס לאוכלוסיה מדובר בתקציב גבוה בהרבה מזה הנהוג ברוב מדינות מזרח אסיה בהן נרשמו הישגים גבוהים יותר בלימודים בהשוואה לישראל.
* תקציב המשרד לבטחון פנים, אגב, הוא מסכן ועלוב בהשוואה לרוב התקציבים האחרים, כולל חינוך. אני מקווה שאף אחד מראשי הפשע המאורגן לא קורא את הצעות התקציב השנתיות. זה בהחלט יכול לתת לאנשים האלה רעיונות.
אני חושש שאתה טועה
(קצת אוף טופיק אני יודע)
לפי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, אנחנו בהחלט לא מובילים בתחום החינוך וההוצאות הממשלתיות על חינוך:
http://hdr.undp.org/hdr2006/statistics/indicators/102.html
נכון שהרבה נתונים חסרים שם, אבל אפשר לראות שמדינות כמו דרום קוריאה, סינגפור והונג קונג מוציאות הרבה יותר.
אבל כמו שאמרת, בסופו של דבר יותר חשוב לאן הכסף הולך.
התעלמת מדבר אחד:
לפי מה שאתה מראה, הקריטריון ב'חינוך' הוא *אחוז* ההוצאה מההוצאות הממשלתיות, ולא כמותו. לפי זה, בהינתן תקציב ממשלתי גבוה יותר (נניח, כשהוא כולל את תקציב הבטחון), הציון במדד שהבאת יהיה נמוך יותר. לעומת זאת, אם לא נשקיע גרוש נוסף בחינוך אבל נקצץ את תקציב הבטחון – מקומנו בטבלה יעלה פלאים.
ולמיטב זכרוני מהמחקרים שבדקו הוצאה לתלמיד והשוו מול מדינות אחרות במספרים מוחלטים – רז צודק.
בהשוואה כזאת זה אפילו יותר מובהק
מציע לך לקרוא את המחקר הזה של ד"ר שלמה סבירסקי
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=7&articleID=251
קראתי מזמן.
וכבר הגיבו עליו, הרבה יותר מפעם אחת.
למשל, הנה מאמר קצר בנידון.
http://tinyurl.com/2dnvvz
מעניין מאוד מאוד
אני מרוצה מהרשימה
לפני כמה שנים, חשבתי לעצמי שיהיה נחמד אם משרד החינוך יערוך רשימה של סרטים מומלצים לצפיה בבית ספר. בצורה כזו, תלמידים גם לומדים להעריך קולנוע מגיל צעיר וגם לפתח דיונים רציניים עליו. מכיוון שבבית הספר שלי, נערכו דיונים רק על סרטי שואה, אני שמח לראות שהרשימה באמת שומרת על מגוון רחב של נושאים וז'אנרים.
חוץ מזה, האחיין שלי בן שלוש ומכיר את שרק בעל פה. טוב לדעת שהוא כבר מבין חומר של כיתות א'-ב'.
'מחסל פראי' זו מחווה, או מציאות עגומה?
מציאות.
והשם הזה אפילו לא לגמרי מופץ: הסרט נקרא 'War' בארה"ב, אבל באירופה מופץ תחת השם 'Rogue Assassin'.
סתמי מאיש משועמם.
היי, 4 בבוקר עכשיו, אז פתאום התחלתי לדפדפ בין עמודי ימד"ב…
וחשבתי על זה פתאום – לבחורצ'יק הזה, כריסטיאן בייל (=באטמן) יש טעם מצוין בבחירת סרטים, לא? ואז פתאום חשבתי על דבר נוסף – בעצם, אני לא אוהב איך הוא משחק בסרטים, תמיד אותה הבעה מעצבנת ו…
וחשבתי על דבר שלישי – סקר על השחקן/ית הגרוע/ה ביותר עם הטעם המשובח ביותר בבחירת סרטים.
בקיצור, לילה טוב.
מביע תמיכה
רעיון לא רע בכלל, בעיקר כי התבנית ההפוכה היא נושא דיון דיי נפוץ.
סתמי מאיש משועמם.
אלייז'ה ווד
הריסון פורד
אני בטוח שאתה לגמרי מודע לזה, אבל מזמן כבר לא.
לא שומרים נקודות מהעבר?
כבר אמרתי ואני אומר את זה שוב: תוך עשר שנים, אוסקר על מפעל חיים. אחרי שיזכרו להעניק אחד גם לג'רי לואיס, שלא ברור עוד כמה זמן נשאר לו איתנו.
הן מתקזזות עם נקודות שליליות מההווה.
אם רוברט דה נירו, באמת שחקן דגול (פעם), מצליח להפוך לאט לאט לבדיחה פאתטית בעקבות בחירות מזעזעות של סרטים כבר יותר מעשור, מה נגיד על פורד?
אם למתן
אז שחקנים סבירים בלבד עם בחירת סרטים מצוינת:
בראד פיט
מאט דיימון
עם כבר תרגומים גרועים...
זוכרים את הסרט החמוד hot fuzz? הוא הגיע ישירות לדיוידי מה שכבר גורם לזה שפחות אנשים יחשפו אליו לצערי. אבל היום הייתי באוזן ונטען שם שהגרסא המתורגמת שלו נקראת "שוטרים לוהטים" עכשיו מי ירצה לקחת את זה עם שם כמו של סרט פורנו בכיכוב שוטרים? (לא ראיתי את זה במו עיני, לא מצאתי את העותק על המדף, אבל ככה אמרו באוזן ששאלתי איפה הוא)
העותק באמת לא על המדף,
הוא כרגע בבית הדג והג'ירפה.
ואיזה סרט טוב זה אם יורשה לי להוסיף.
כדאי גם להקשיב לקומנטרי,
ולו כדי לגלות את התפקידים הקטנים של פיטר ג'קסון וקייט בלאנשט (את ביל ניי לא היתה בעיה לזהות).
וואלה
את ביל נאי באמת לא היתה בעיה לזהות אבל פיטר ג'קסון וקייט בלנשט?
טוב, מה אני מדבר. אני אלך לראות את הקומנטרי.
פיטר ג'קסון מופיע לחמישה פריימים בערך
אבל לקייט בלאנשט, מסתבר, יש תפקיד די גדול.
והסרט הקודם של סיימון פג
Shaun of the Dead תורגם ל"מת על המתים" כך שהם ממשיכים במסורת של מתן שמות מביכים לסרטיו.
ו'שוטרים לוהטים' לא עד כדי כך מביך.
זה תרגום די נכון של השם המקורי של הסרט (Fuzz הוא סלנג בריטי ל"משטרה"). זה יותר אשמת העברית, שפה לא מגניבה בעליל, מאשר אשמת המפיצים.
מה גם שלי השם הזה מזכיר בעיקר את ''אוכפים לוהטים'',
לא סרט שהייתי מכניס לקטגורית ה"למבוגרים בלבד".
ובמפתיע, בארה''ב ''אוכפים לוהטים'' הוא סרט עם דירוג R
ובהמשך לדיון מלמעלה, פול סימפסון, מחבר הספר "Rough Guide to Kids' Movies" (אחלה ספר, אגב, שנעזרתי בו לא מעט בזמן שכתבתי את תזת ה-MA) הקדיש עמוד או שניים לניגוח הדירוג הזה בטענה שהוא מטומטם.
אאז''נ
הדירוג הוא בגלל השפה הבוטה (בזמנו) של הסרט, כמו גם שלל רמיזות מיניות ואולי גם לסצינת הפלוצים היה קשר.
יש גם לפחות סצנה אחת של סמים
הנפיחות ליד המדורה לא מריחות (גיחי גיחי) כמו משהו שיכול להעלות דרוג בצורה כזו. הניחוש שלי הוא שאחד הגורמים המשמעותיים לדרוג הוא השימוש במילת ה-N, למרות שיתכן ובשנות השבעים עדיין לא עשו ממנה כזה סיפור.
עם כבר תרגומים גרועים...
זה אכן מה שכתוב על העטיפה של הסרט בבלוקבאסטר (והסרט כמובן הרבה יותר מוצלח מהשם העברי שלו).
שאלה קטנה -
אני סקרן לראות את "חולית" מ-1984. כדאי לי? – מישהו ממליץ לי עליו?
עדיף שזה יחסך ממך...
במיוחד אם אתה חובב של הספר.
הסרט הזה התיישבן במילא.
Shoot Em Up
המשחק (המטרה – לירות, התוצאה – מוניקה עירומה).
http://www.stripshooter.com/
על טריילרים ואוסקרים
אמנם יש עוד חצי שנה עד הטקס עצמו, אבל מפיצי Reservation Road של טרי ג'ורג', כבר הרסו לסרט את הסיכוי לזכות. איך עושים את זה? פשוט מאוד, מוציאים טריילר שמגלה את סוף הסרט והורסים לאלפי אנשים את החשק לראות אותו בקולנוע (ככה שמעתי, לא ראיתי את הטריילר עצמו):
http://media.movies.ign.com/media/947/947636/vids_1.html
בינתיים יצא טריילר לגילאי 17 ומעלה ל"לא ארץ לזקנים" של האחים כהן שמכיל, לטענת האתר הרשמי, סקס, אלימות, סמים ועוד דברים שכל סרט כהני שמכבד את עצמו מכיל. לצערי, הטריילר זמין כרגע רק לתושבי ארה"ב והסירו אותו מיו-טיוב לפני שהספקתי לומר "פארגו". עדיין, זו בטח טקטיקה שיווקית עדיפה על החשיפה המוגזמת של "רזרביישן רוד".
http://www.nocountryforoldmen.com/redband/index.php
על טריילרים ואוסקרים
יש קשר בין סיכוי הסרט לזכות באוסקר ובין הצלחתו בקופות?
כן
ברוב המקרים, הזוכה בפרס הוא סרט שנחשב הצלחה בקופות. המקרים היותר בולטים הם צלילי המוסיקה, הסנדק וטיטאניק שהחזיקו כל אחד בתורו בתואר שובר הקופות הגדול בכל הזמנים. גם בלי שיאים, הצלחה בקופות מראה על רצון של אנשים רבים לצפות בסרט ובשילוב ביקורות מהללות, מדובר באינדיקציה למועמד חזק. מיליון דולר בייבי, עד כמה שלא נראה ככה בזמן אמת, היה המצליח קופתית מבין המועמדים של אותה שנה. גם השנה, השתולים היה המועמד המכניס ביותר. למעשה, "התרסקות" הוא הזוכה היחיד באוסקר לסרט מהעשור האחרון שלא חצה את קו 100 המיליון בקופות. אמנם לא תמיד מדובר במספרים כמו של שר"ה, אבל סרט שלא מושך קהל לקולנוע, לרוב גם לא מושך מספיק חברי אקדמיה להכיר בו כראוי לזכות.
http://www.boxofficemojo.com/oscar/
במקרה של רזרביישן רוד, יש עוד שיקול. כדי לזכות באוסקר, סרט צריך שיהיה לו איזה ערך מוסף שמבליט אותו משאר המועמדים. עד כמה שכיף להיות ציני ולטעון שהערך האמנותי של האוסקר שואף לאפס, העובדה היא שרוב הזוכים הכילו בתוכם איזשהו אלמנט עלילתי או טכני שהיה מרשים ו/או חדשני לזמנו. על ידי חשיפת סוף הסרט, מפיצי רזרביישן מבטלים את האפשרות לתת "אגרוף לבטן" לצופים ולמעשה משווקים סרט בכך שמורידים מהצופה את עול הסקרנות.
כמובן חשוב לי לציין שבשל האזהרות, לא צפיתי בטריילר החדש, אלא רק בקודם שהיה, למען האמת, די מסקרן.
סטטיסטיקה נהדרת בקשר ל-100 מיליון
אבל קצת מטעה, כי חלק מהסרטים הגיעו ל-100 מיליון רק אחרי (ולמעשה, בגלל) שזכו בפרס.
ובכל זאת, צריך ללכת אחורה עד 1987 כדי למצוא סרט שלא היה הצלחה מסחרית עוד לפני שזכה באוסקר.
ובכנות
1987 פשוט לא הייתה שנה שוברת קופות במיוחד. "הקיסר האחרון" שזכה באוסקר, הוא רק הרביעי בהכנסות מבין חמשת המועמדים (למרות שהוידאו בטח הוסיף לא מעט לאחר מכן). בכלל, כש"שלושה גברים ותינוקת" הוא שובר הקופות הגדול של השנה, כנראה הייתה שנה באמת יבשה.
וניטפוק
למרות הזכיה, 'מיליון דולר בייבי' לא היה הסרט המצליח ביותר מבין המועמדים של אותה שנה. 'הטייס' עובר אותו בקצת:
http://www.boxofficemojo.com/oscar/chart/?yr=2004&p=.htm
ראיון עם לארס פון טריר
במוסף "הארץ" האחרון התפרסם ראיון עם לארס פון טריר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/896230.html
(אני לא יודע אם הקישור כבר ניתן כאן. התנצלותי מראש אם כן)
ועוד מאמר בהארץ
מצטער על המיני-הצפה, אבל גם זה מעניין מאוד:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=896871&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
מאמר על "בוני וקלייד", הדרך בה הוא התקבל (בקרב הקהל והביקורות) וקצת על מה הוא בישר, מבחינה קולנועית ותרבותית.
המאמר כולו מעניין מאוד, אבל ציטוט אחד, שלאו דווקא קשור באופן ישיר ל-"בוני וקלייד", צד את עיני. מדובר בציטוט מתוך מאמר ביקורת בן 9000(!) מלים שנכתב ב-"ניו יורקר" על הסרט:
"'בוני וקלייד"', כתבה קאל, "מביא לעולם הפומבי באורח מפחיד כמעט של הקולנוע דברים שאנשים הרגישו ואמרו וכתבו. וברגע שמשהו נאמר או נעשה על מסכי הקולנוע, הוא לעולם לא יוכל להשתייך למיעוט, לעולם לא יוכל להיות בחזקתה הפרטית של קבוצה משכילה או 'יודעת'. אבל אפילו הקבוצה הזאת יכולה להתרגש כשהיא שומעת את מחשבותיה הפרטיות מבוטאות בקול רם ורואה משהו מרגישויותיה נהפך לחלק מהתרבות המשותפת".
האם אני היחיד שעם קריאת הציטוט הזה חשב באופן מידי על "מועדון קרב"?
הוא לא הוקרן למבקרים,
אז כנראה שלא.
הסרט ''חופשת קיץ''?
מה עם ביקורת? יש משהו?
בעיתונות פורסמו ביקורות נלהבות עד משתפכות של שניצר דודבדני וקליין.
מי מרים את הכפפה?
כרגע לא נראית ביקורת באופק. אבל אותי הסרט לא הלהיב
זה לא שהוא רע: המשחק היה סביר, הדמויות היו מעוצבות היטב, והעולם החרדי-ליטאי נראה לי אמין (אם כי אני לא מכיר אותו בכלל). אבל העלילה היתה צפויה – במכוון – ולטעמי לא היה בסרט משהו מרגש, ייחודי או מעורר מחשבה באופן יוצא דופן, שיפצה על העדר המתח.
בגלל שיש לי ידע ועניין בשני הנושאים שהסרט עוסק בהם,
אני אעשה כל מאמץ. הבעיה המרכזית היא שאין לי זמן, אבל נראה.
מה הנושא השני?
חופשות.
(התזה שלי עוסקת בנופש בחברה החרדית בישראל)
וואלה!
אז הסרט הזה הוא צפיה חובה בשבילך. מהר וצפה עוד היום! (וכתוב לנו ביקורת עוד מחר!).
כן! כי מהן כבר כמה שעות שינה בשביל המדינה!
את מתכוונת לשלפשטונדה, נכון?
כי הסרט מוקרן בירושלים רק ב-17:00 וב-19:15, כיאה לתאטרון ירושלים, שהוא חלק מהמערך התרבותי הנרחב של מתנ"ס רחביה.
לא, אני מתכוונת לשעות השינה שלך בלילה,
אלה שתעדיף לוותר עליהן לטובת עוד כמה שעות ערות מול המחשב.
בעצם, כשחושבים על זה:
אפילו כתבתי על זה באינטרנט לא מזמן:
http://ofakim.org.il/zope/home/he/1173094472/oron
אבל על זה בטח שילמו לך.
ברוך השב! אבל לא, לא ממש.
תזות על חופש זה נהדר.
אה, כן, והאם אתה מכיר גורם שיש לו עניין לממן תזה בנושא 'שביל ישראל פעם שניה – מהתחלה לסיום', או לחילופין 'בין שביל ישראל לשביל האפאלאצ'ים: מבט השוואתי על טיולים ארוכי טווח?'
כי אם כן, תפנה אותו אלי!
יש לי אליך רק שאלה אחת:
לממן?
למה יש לך ידע ועניין בחרדים?
ראה לעיל.
ספציפית, ראה
כתבה מספר 4044
וואו! זה כמו סרט של קאופמן!
לחצתי על הקישור הספציפי, כפי שכינית אותו.
הגעת לפתיל כלשהו, שהיה נראה לי מוכר באופן חשוד.
בכל זאץ, המשכתי לקרוא בו, עד שהגעתי לקישור ספציפי.
וחוזר חלילה.
תודה לך, היה ממש כיף!
שאלה.
מה לעזאזל צריך לעשות מי שגר צפונית (צפונית מאוד) לר"ג ורוצה לצפות ב'חופשת קיץ'?
א.להדרים כשעתיים לת"א.
ב.לחכות חודשים עד שהסרט יהיה זמין ברשת או ייצא בדויד , הראשון מביניהם.
ג.להפסיק להסתמך על לוח ההצגות של 'עין הדג' ולחפש אלטרנטיבות.
לפותרים נכונה יוגרל סוף שבוע מסרטי אסי דיין (יס ישראלי , סופ"ש הקרוב , חמישי-שישי-שבת).
למה הסרט מציג רק במרכז ובירושלים? בשלושה אולמות? יכול להיות שזה כך רק בהתחלה? הוא אמור להתפרס מתישהוא? למה באנגלית יש לו שם יותר אטרקטיבי (My Father My Lord)? ולמה עדיין אין פה ביקורת על הסרט?
_______________________
אגב , השנה , אחרי הרבה זמן (אולי אפילו לראשונה) , כל הסרטים המועמדים ב'אופיר' , בקטגוריית הסרט , יהיו חשופים לקהל הרחב לפני הטקס עצמו , דבר שלא ימנע מהאקדמיה לתת לאסי דיין גם השנה את פרס השחקן.
שאלה כללית יותר: למה ההפצה של סרטים ישראלים גרועה כל-כך?
יש סרטים ישראלים רבים שמופצים במספר מצומצם מאוד של אולמות, וחלק גדול מהם לזמן קצרצר ממש (בין שבועיים לחודש). יש המון, אבל המון, סרטים ישראלים שרציתי לראות בקולנוע ופשוט לא הספקתי. בהתחשב בזמן הממוצע שלוקח לסרט ישראלי להגיע ל-DVD (למרות שזה הולך ומשתפר), עד שהם הגיעו למדפים גם עבר לי החשק.
למישהו יש מושג למה זה המצב?
ובחזרה לשאלות הספציפיות:יש סכוי להוסטל 2 בי-ם?
אני יודעת שהטעם שלי מזעזע,אבל אני מתה לראות את זה בלי לבזבז 3/4 יום בנסיעות להקרנה וחצי בשבוע שיש בסינמה סיטי
סביר שלא.
'הוסטל 2' כנראה לא ייצא מגבולות הסינמה סיטי.
והם ממשיכים:
לפי 'לא סופי' נדחית הבכורה של 'ביקור התזמורת' בשבוע , לראש השנה , תקנו אותי אם אני טועה , אבל ראש השנה זה לא פסח או סוכות ובטח שלא מה שחג המולד בשביל האמריקאים , כך שלא ברור מה הטעם.
בהתחלה הם התעקשו לא לרכוב על הבאזז של פסטיבל קאן ולהקרין מיד כמו שעשו האנשים של 'מדוזות' ועכשיו זה , מה הלאה? בסוף הם עוד יגנזו אותו.
'ביקור התזמורת' ייצא ב-13.9,
שזה, אכן, ראש השנה, ומה שיותר חשוב – פחות משבוע לפני טקס חלוקת פרסי אופיר. בעשור האחרון, כמעט כל הסרטים שזכו באופיר היו סרטים שיצאו שבוע-שבועיים לפני הטקס או מיד אחריו. אז אפשר להגיד שהתאריך הזה עובד לטובתם.
למי שלא יכול לחכות, 'ביקור התזמורת' מוקרן בטרום בכורה מסביב לשעון בסינמה סיטי, כבר שבועיים.
לא, דווקא השנה הם יתנו אותו לששון גבאי.
ולשאלתך: אין לי מושג. אבל, כמה סרטים ישראליים לאחרונה הופצו בצורה הדרגתית, אז יש עוד סיכוי שהסרט יוקרן בעוד כמה מקומות בשבועות הבאים.
אבל אסי דיין הוא ג'ק ניקולסון הישראלי
אחרי הזכייה בשנה שעברה על סרט בלתי זכיר ('בקרוב יקרה לך משהו טוב' זה היה?) אין מצב שהוא לא לוקח גם השנה.
אגב , מה בעניין סקר בקשר ל'אופיר' בדומה לאוסקר 2007 , סוף סוף יש עניין אמיתי בטקס? (אולי זה רק בעיני)
נעשה סדר בדיין
אסי דיין זכה לפני שנתיים בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר על "בקרוב יקרה לך משהו טוב". בשנה שעברה, הוא זכה בפרס לשחקן הראשי על "הדברים שמאחורי השמש". למרות האהדה הביקורתית של "חופשת קיץ", ששון גבאי נחשב לפייבוריט בפער עצום על תפקידו ב"ביקור התזמורת".
חוץ מזה, אחרי צמד הנאומים ה… מיוחדים של אסי דיין בטקס פרסי הטלויזיה ופרסי אופיר בשנה שעברה, נראה לי שיתנו לו מנוחה השנה.