הנה עבר לו ה-19 בדצמבר, ואף סרט של 'שר הטבעות' לא יצא לאקרנים. האירוע העצוב והתמוה היכה גלים ברחבי התעשייה ההוליוודית, ומרוב דיכאון כל הסרטים החדשים אכזבו. תופעת לוואי ידועה של 'שר הטבעות' (ו'הארי פוטר', גם) היא שכל סדרת פנטזיה שנכתבה אי פעם נמצאת כרגע בשלב כלשהו של הפקה או טרום-הפקה לקולנוע. בעוד שנה מהיום תגיע לקולנוע הפקת הענק של 'האריה, המכשפה וארון הבגדים', שחברת דיסני מנסה להפוך ל'שר הטבעות' הבא. בינתיים, הקהל נאלץ להסתפק השבוע בדבר הכי דומה שהיה בסביבה: 'סדרה של צרות'.
'סדרה של צרות', או Lemony Snickets A Series of Unfortunate Events, היא סדרת ספרי ילדים קודרת ואכזרית, או לפחות ככה למוני סניקט כל הזמן טוען. שלושת היתומים גיבורי הסדרה נודדים בין משפחות אמנות ומנוכל לנוכל, אבל משום מה כל זה משעשע. ארבעת הספרים הראשונים בסדרה (שבניגוד בולט ל'הארי פוטר', הם מאוד קצרים) אוגדו לסרט אחד, בתקווה, מן הסתם, שבהמשך אפשר יהיה לעשות משהו עם הספרים האחרים. טרילוגיה, או משהו.
אחד מקרובי המשפחה אליו נודדים הילדים הוא הרוזן אולף, אדם טוב לב, נדיב ונאה מאין כמוהו (כפי שמפורט באתר הפרטי שלו) שמנסה לעשוק אותם. בסרט – או לפחות בטריילרים – אולף מקבל את מרבית תשומת הלב, בעיקר משום שהוא ג'ים קארי. עוד ניתן למצוא בסרט את מריל סטריפ, וכמובן, ג'וד לאו. אומרים שיש שם גם את שלושת הילדים, אבל אליהם לאף אחד אין זמן.
'סדרה של צרות' נמצא במקום הראשון, אבל כרגיל, זה לא המקום שמשנה, אלא מה שהביא אותך אליו. הסרט הכניס השבוע 30 מיליון דולר, וגם אם זה לא כל כך מעט, זה לא מספיק. הוא משווק בעיקר כסרט של ג'ים קארי, אבל לג'ים קארי כבר רשומים בקורות החיים 'אייס ונטורה 2' (פתיחה של 37 מיליון דולר, ככל שזה לא יאומן), 'המופע של טרומן' (31 מיליון), 'הגרינץ" (55 מיליון) ו'ברוס הגדול מכולם' (67 מיליון), כך ש-30 מיליון עבורו הם לא ממש סיבה לחגיגה, אלא אם כבר – די להיפך. בהתחשב בתקציב הסרט, בסביבות המאה והרבה, ברור שציפו ממנו ליותר.
לגבי ג'וד לאו – השבוע הוא סוגר הופעות בשישה סרטים בתוך שלושה חודשים. השאלה היא איזה סרטים: 'סקיי קפטן', 'אני הקאביז', 'אלפי לא בנוי לקשר', 'קרוב יותר', ועכשיו 'סדרה של צרות'. אין ספק שיש לו טעם, ללאו, אבל מבחינה קופתית, כל הסרטים האלה היו אכזבה גדולה יותר או פחות. נשאר לו עוד סרט אחד השנה – 'הטייס', שבו הוא מתארח לרגע. הסרט יצא השבוע בהפצה מאוד מוגבלת (שמונה בתי קולנוע). אם גם הוא יאכזב, אפשר יהיה להכריז על לידתה של קללת ג'וד לאו.
במקום השני נמצא 'אושן 12', ושוב, צריך להסתכל באותיות הקטנות כדי לראות בדיוק מה זה אומר. הסרט התחיל עם סכום כמעט זהה לזה של 'אושן 11': שניהם עשו 39 נקודה משהו מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלהם. אבל בעוד 'אושן 11' הכניס בזמנו – לפני שלוש שנים – 22 מיליון דולר בסוף השבוע השני שלו, '12' הגיע רק ל-18 מיליון. לא הבדל גדול? באחוזים זה נשמע יותר מרשים: 'אושן 11' ירד בסוף השבוע השני שלו ב-42%, ו-'12' – ב-54%. זה לא מבשר טובות עבור הסרט: אם המגמה הזאת תמשיך, הוא יסיים את הקריירה עם הרבה פחות מה-185 מיליון דולר של 'אושן 11'. צרות של עשירים.
'Spanglish' – כלומר, 'ספרנגלית', שפה הדומה להיבריש, אבל בספרדית – מצטרף לרשימת המאכזבים. הסרט עורר ציפיות ולו בשל היותו סרט של ג'יימס ל. ברוקס, מהבמאים המעצבנים האלה שלוקחים זמן, הרבה זמן, בין סרט לסרט. בתור במאי, הוא התחיל את הקריירה עם 'תנאים של חיבה' בשנת 1983, ומאז הספיק לעשות ארבעה סרטים תמימים. הסרט הקודם שלו היה 'הכי טוב שיש', שזכה במספר אוסקרים ובצדק, אבל זה היה ב-1997. אז אפשר להבין את ההתרגשות סביב כל סרט שנושא את השם שלו, ואם מתברר שזו בסך הכל קומדיה משפחתית-רומנטית כזו, אז נו, זו בטח קומדיה עם משהו מיוחד, נכון? משהו שיבדיל אותה מכל הזבל הרגיל ויהפוך אותה לסרט של ג'יימס ל. ברוקס. אפילו אם משתתף בה אדם סנדלר.
פז וגה, הכוכבת הספרדיה מ'סקס ולוסיה', שהופיעה לרגעים ספורים גם ב'דבר אליה', היא מקסיקנית שעוברת את הגבול אל קליפורניה ביחד עם בתה הקטנה, ומוצאת עבודה אצל זוג יאפים אמריקאיים – היא טיאה ליאונה, הוא סנדלר. יש מפגש תרבויות, הם לומדים להכיר זה את זה, רגעים מרגשים והכל. אבל משום מה, 'הכי טוב שיש' זה לא. המבקרים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם הסרט יותר נוסחתי או יותר אמיתי, ועד כמה הוא מצחיק, אם בכלל. בקופות הסרט הכניס 8.8 מיליון דולר, מספיק בקושי למקום שלישי.
ואם שני הסרטים שנתלו בהם ציפיות גבוהות אכזבו קצת, הסרט שבו לא נתלו ציפיות בכלל פשוט נעלם. 'Flight of the Phoenix' הוא סרט הרפתקאות שבו המטוס של דניס קווייד וחברים מתרסק בלב המדבר המונגולי (לגמלים שלום), וכדי לצאת משם בשלום, הם שולפים רעיון – לבנות מהריסות המטוס מטוס חדש. קטן יותר, כלומר. 5 מיליון דולר, מקום שמיני, ושבוע ראשון בטבלה שהוא כנראה גם האחרון.
במקום הרביעי, כמו בשבוע שעבר וכמו בשבוע שלפניו, נמצא 'רכבת לקוטב'. וכמו בשבועיים הקודמים, הוא סופג ירידה זעומה בהכנסותיו. בטור הסכום המצטבר, 'רכבת' הגיע ל-123 מיליון דולר, וכריסטמס כבר בפתח, כך שיהיה עוד הרבה. 'בלייד: טריניטי' מתנהג כמו סרט המשך מאכזב וצונח מטה מטה.
בשבוע הבא כריסטמס! ובכריסטמס, כידוע, מקבלים הרבה מתנות מקרובי משפחה רחוקים שאין להם מושג מה אתה באמת רוצה. נקבל את סרט ההמשך המצער ל'פגוש את ההורים', גרסה מצולמת לסדרת הילדים הנוסטלגית 'Fat Albert', סרט האימה הספרדי 'חושך', ו'פנטום האופרה' שנזכר לפרוש את גלימתו (והפצתו) שבועות אחרי שאצלנו הוא כבר מוקרן תחת כל עץ רענן.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
- סדרה של צרות
- האתר של הרוזן אולף
- ספרנגלית
- טיסת הפניקס
ג'וד לאו - קללה בשבילו
ברכה בשבילנו. כל הסרטים שעשה השנה מסקרנים מאד, השניים שראיתי גם טובים.
לעומת הגירסה הנשית של קללת הקופות, גברת אנג'לינה "עקצה אותי דבורה בשפתיים" ג'ולי:
גם נכשלה בקופות, גם שיחקה נורא, גם השתתפה בסרטים רעים וגם גורשה מהעיר.
אנג'לינה ג'ולי אמנם לא מששתפת
ב'למוני סניקט/סדרה של צרות' (איך שיבחרו לקרוא לזה), אבל השפתיים שלה כן. או לפחות משהו מאוד דומה.
''סדרה של מאורעות אומללים'' נשמע מעניין
למרות שמופיע שם ג'ים קארי כשהוא כנראה במצב שאני פחות אוהב: מצב האייס ונטורה, או יותר גרוע – מצב הכייבל-גאי.
נו מה...
הוא אפילו עושה שם את התנועות המפגרות האלה עם הידיים (אני נוהגת לקרוא לזה 'החיקוי של הטי-רקס').
זו לא רק את...
בסרט, גם *הוא* קורא לזה חיקוי של טי רקס… או אולי הוא אמר רפטור?
בכל אופן, הסרט הזה ממש מפוספס. השחקנים בו מעולים, חוץ מג'ים קארי שבאמת עושה פה תפקיד אייס ונטורה מנג'ס, והילדים האלה ממש חמודים (בא מאחת שלא סובלת ילדים).
העיצוב והתפאורה של הסרט מוצלחים, והכתוביות סיום הן מהיפות שראיתי בחיי. אבל משהו התפספס בחיבור של כל הדברים ביחד. כאילו הבמאי פשוט לא ניצל את כל האפלוליות של הסרט שלו, וניסה סתם לעשות הארי פוטר. לסרט הזה היה פוטנציאל נהדר בתור סרט של טים ברטון. בגרסתו הנוכחית, הוא פשוט מבוזבז.
יצאו מהדו''ח
• יצאו מהדו"ח המלא (100+ סרטים המציגים כעת בארה"ב):
'סלולר', 14 שבועות, 32M$ (שנחכה לדור השלישי?)
'משחקי ילדים', 17 שבועות, 0.6M$ (ולאור הסכום הזה לא ברור לי למה הוא עומד לעלות על מסכינו בשבוע הבא)
• מדשדשים בתחתית:
מפיקי 'אני, רובוט' מנסים את גישת 'עוד סופ"ש אחד ודי'. אני במקומם הייתי "getting tired of making miniscule profits".
והדודבדן שבקצפת (או שמא התולעת שבטקילה), הישג שכמותו לא ראיתי הרבה זמן:
Straight-Jacket – קומדיה המתרחשת בשנות ה-50 על שחקן GAY בשם GUY (עמית נמצא? עמית רומם?) שנאלץ להתחתן עם אשה כדי להסתיר את נטיותיו. כך ששם הסרט מכיל כפל משמעות: באופן מילולי 'כתונת משוגעים' (בגלל הנישואין הכפויים), אך גם שימוש במילה 'סטרייט'. בהחלט אתגר לתרגם שם כזה. אבל… כנראה שאף אחד בישראל אפילו לא ינסה: במהלך הסופ"ש האחרון הסרט סבל מירידה של 99.9% והרוויח 6 דולרים שלמים! כן, בכל יו אס אוף איי ראה את הסרט בן אדם אחד (או אולי שני פנסיונרים…)
מצד שני,
יכול להיות שמדי שבוע יש סרטים שמוצגים בקולנוע אחד או שניים, שאיכשהו יצא שאף לא אדם אחד בא לראות אותם במהלך סוף השבוע. במקרה הזה הם לא יופיעו בטבלה בכלל, ותיחסך מהם ההשפלה של 'סטרייט ג'אקט'. כלומר, ירידה של 100% עדיפה על 99.9%.
מצד שלישי,
מה שעוד יותר דורש הסבר לדעתי זה איך ההפרש של סך הרווחים בין הסופ"ש הנוכחי לקודם עומד על 2,690$. כלומר באמצע השבוע הסרט עשה 2,684 ודווקא בסופ"ש את ה-6 הנוספים? אולי זו תקלת דיווח. הרי זרימת הנתונים אל מוג'ו לא ממוחשבת לגמרי, נכון?
ואגב סרטים ש"מהבהבים" בין סופ"שים, 'הכוכבים של שלומי' שוב לא מופיע השבוע, אז יכול להיות שעוד נראה אותו בסופ"ש הבא אבל גם יכול להיות שנגמרו לו הקהילות היהודיות (כך למשל יצא לי לראות את 'החברים של יאנה' בסן-פרנסיסקו במסגרת ארוע זיקה לישראל).
את הקטע של אמצע השבוע מול סוף השבוע אפשר להסביר.
סוף השבוע הוא הזמן שבו הסרטים משנים מיקומים, יורדים מבתי קולנוע מסוימים, עולים לאחרים, ועוברים בתוך אותו קולנוע מהאולם הגדול יותר לקטן יותר. יכול להיות שבמהלך השבוע הסרט עוד הוקרן בארבעה אולמות גדולים יחסית, ובסוף השבוע הוא הוגלה לאולם הפנורמה-2 של הקולנוע הבודד שבו הוא הוקרן.
וואלה
מישהו מכיר?
אני בטוח לחלוטין שכבר ראיתי סרט עם עלילה בדיוק כמו התאור של 'Flight of the Phoenix'. מטוס נוחת נחיתת אונס במדבר, לניצולים (כל או כמעט כל הנוסעים) יש מעט מאוד מים ורק תמרים לאכול והם מאוד מיואשים, אבל אחד מהם שטוען שהוא מהנדס אוירונאוטי מחליט שאפשר לבנות משברי המטוס מטוס חדש שיוכל לחלץ אותם משם.
אתה מן הסתם מכיר את הסרט המקורי.
'טיסת הפניקס' הוא רימייק של סרט מ-1965.
''מכיר את הסרט המקורי''
זה קצת מוגזם. כנראה שראיתי אותו לפני כמה שנים טובות.
''מכיר את הסרט המקורי''
ראית אותו לפני בערך 15 שנה, כשהוא שודר בערוץ הראשון.
סרט מעולה, שעדיין ניתן להשיג אותו. רמז רמז
15 אולמות בקניון איילון
מנהלי קניון איילון רוצים לתת פייט לסינמה סיטי. בתכנון – הוספת קומה לקניון והחלפת ארבעת האולמות הקיימים של רב חן, ב-15 אולמות חדשים (של אותה הרשת).
כזכור, בסינמה סיטי יש 18 אולמות (פלוס 2 אולמות סימולטורים ואולם סינמקס) וברמת החייל, בסמוך לקניון איילון, אמור להפתח קומפלקס בן חמש אולמות של סינמה סיטי.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=865944&fid=821
מתוך הכתבה:
קבוצת עזריאלי מנסה לתת פייט לסינמה סיטי שהסיט אליו תנועה רבה של צרכני בידור, ועומדת להשקיע 10 מיליון דולר בקניון איילון. במסגרת זו יוקמו 15 בתי קולנוע חדשים ומתקדמים, שיתנו מענה תחרותי לסינמה סיטי הסמוך. פרוייקט זה יושלם בתוך כשנה, אז ימלאו 20 שנה לקניון.
לדברי פאר נדיר, מנכ"ל קבוצת הקניונים, בתי הקולנוע ישתרעו על שטח של כ-6000 מ"ר במטרה להביא למקום קהל צעיר. בתי הקולנוע יתוכננו ויופעלו על ידי רשת תיאטראות ישראל, על חשבון שטחים בהם נמצא היום המשביר לצרכן ובתוספת גובה משמעותי…
…בהתייחס ליתרון שינסה קניון איילון להשיג בתחרות מול סינמה סיטי, מנפנף נדיר ביתרון החנייה: "לנו יש 2,100 מקומות חנייה, שיאפשרו נגישות גבוהה לבתי הקולנוע באופן שמציג עליונות על פני התחרות". בנוסף, בתי הקולנוע ישלבו מושבים מתקדמים ביחס לקיים בעולם, וכן רווחים גבוהים מהרגיל בין המושבים.
2100 מקומות חניה? גם ככה אין כמעט חניה בערב ליד הקניון
יצטרכו להוסיף עוד המון מקומות, שלא לדבר על זה שהאיזור עצמו די פקוק, ואם יהיה משחק באיצטדיון – הם ישארו עם אולמות ריקים (כי אי אפשר להגיע).
מטורפים. להוסיף עוד שניים שלושה אולמות לרב חן זה די והותר. (ואולי עוד קומה לחלק מהחניון).
ניטפוק קל.
"סדרה של מאורעות מצערים" מבוסס על שלושת הספרים הראשונים.
יש תיכנונים לסרט המשך?
אם הסרט יצליח, אני מניח.
אני לא בטוח בקצב הנוכחי זה יקרה. עם 30 מיליון, אי אפשר לומר שהסרט הוא כשלון חרוץ, אבל לא סביר שהוא יגיע לכיסוי הוצאות מההכנסות בארה"ב. זה בטח תלוי עד כמה הוא יצליח בשאר העולם וב-DVD.
האריה שלי!
וואי אני לא יודע אם לקפוץ משמחה או לצרוח ולבכות מזה שעושים מ"האריה המכשפה וארון הספרים" סרט. כן כן אני יודע זה לא כאילו שזה חדשות חדשות (סימו לב לשימוש המחותכם במילה), הרי כמה וכמה חודשים שאני יודע על הפרויקט, פשוט הוא צויין כאן אז החלטתי לדבר עליו. זה הספר האהוב עליי וקראתי אותו איזה טריליון פעמים, וכל פעם אני מתאהב בו מחדש. אני מאוד מאוד מאוד מקווה שידבקו במקור ולא יתחילו לשנות כל מיני שטויות. זה ספר מקסים ואבוי לדיסני אם הם הורסים אותו…
קראת את זה טריליון פעם
ואתה לא קורא לזה "האריה המכשפה וארון הספרים"?
הוא דווקא כן
קורא לזה "האריה המכשפה וארון הספרים", כלומרת.
~יש אמוטיקון עם לשון~?
אאוץ'
זה היה צ"ל עוד במקום לא…
נו בטח,
בגרסה שלי קוראים לזה "האריה המכשפה וארון הספרים היהודי".
ק. ס. לואיס היה נוצרי אדוק
וכל הסידרה עמוסה במוטיבים וסמלים נוצריים.
http://www.bestyears.com/thesis_prelimpages.html
http://www.gospelcom.net/cgi-ivpress/book.pl/toc/code=3207
זה לא הופך אותה לפחות טובה (לפחות לטעמי).
אני, אישית, מעדיף שישו שלי יהיה אריה
ויש לי תחושה שכמה חתולים ישמחו באותה מידה.
אגב,
http://www.apple.com/trailers/disney/the_chronicles_of_narnia.html
תעזוב אותו. סתם שפן שקרן.
באמת מעולה, אבל אהבתי אפילו יותר שלושה אחרים מהסידרה:
"אחיינו של הקוסם", בזכות היער שבין העולמות וג'אדיס השולתתת!1 ב-ת רבתי, הדוד אנדרו ("החיות החליטו לכנות את חיית השעשועים החדשה שלהם "קוניאק", כי זה היה צירוף הצלילים שאמר הכי הרבה" – אחד הציטוטים האהובים עליי מספרים בכלל) ועוד ועוד; "כס הכסף", בזכות עכרור השלולית; ו"המסע בדורך השחר", בעיקר בזכות ריפיצ'יפ, והקטע המפחיד לאל-אללה באי החלומות.
אלה היו 60 שניות של נוסטלגיה חסרת מעצורים. מה שבאמת רציתי להגיד: עדיף היה שיעשו קודם סרט מ"אחיינו של הקוסם", גם כי הוא יותר טוב, וגם כי כרונולוגית, הוא מתרחש לפני "האריה, המכשפה…" (למרות שהוא נכתב אחריו).
הסיבה שבחרו ב'אריה, המכשפה...' לסרט הראשון
היא שהוא הספר הידוע ביותר בסדרה, והכי קל יהיה למכור אותו. חוץ מזה, הוא נקודת התחלה טובה.
הספר שאני הכי אוהב בסדרה הוא 'המסע בדורך השחר', אבל אני לא בטוח שהוא יעבוד טוב בתור סרט. הוא בנוי פרקים-פרקים בלי הרבה קשר סיפורי בינהם, והסוף… נו… אהבתי אותו בתור ילד, אבל אני לא חושב שהייתי קונה אותו היום.
אני הכי אהבתי את הסוס ונערו
למרות הגזענות השופעת בו, זה היה סיפור פשוט מקסים, והיה בו תפקיד למלכים המבוגרים – משהו שזכינו להכיר רק טיפה בקרב האחרון, שהוא הספר השנוא עלי מכולם.
ברור לי שבחרו אותו כי הוא הכי מוכר, כי כבר עשו עליו סרט (מצוייר)
וכו' וכו'. עדיין חבל לי שלא הלכו לפי הסדר הכרונולוגי, כי "אחיינו של הקוסם" יותר טוב.
הסוף של "המסע בדורך השחר" חלש, אבל אני מקווה שאתה מסכים שהוא לא מזעזע כמו הסוף של "הקרב האחרון", שאחרי שקראתי אותו לראשונה, חשבתי רק WTF???!!!(עוד לפני שהכרתי את הביטוי)
מעניין איך יעשו *מזה* סרט
אני בספק אם הם יעזו לגעת בו בכלל.
'אחיינו של הקוסם' יותר טוב מ'האריה המכשפה'? אולי. אבל נראה לי די ברור שהוא נכתב בתור פריקוול, כלומר אחרי הספר המאוחר יותר מבחינה כרונולוגית. הרבה מהספר הוא הסבר לפרטים שמופיעים ב'האריה..' – למה יש פנס באמצע היער? מאיפה באה המכשפה? בספר הראשון הם פשוט מופיעים בלי הסבר. אני חושב שבמקרה הזה יותר כיף לחזור אחורה ולגלות את הרקע אחרי שכבר מכירים את "תחילת" הסיפור, מאשר לשמוע את כולו מראש בסדר הנכון.
בתור אחת שקראה את זה בסדר הכרונולוגי
זה כיף באותה מידה.
אחיינו של הקוסם נכתב השישי נדמה לי, אבל לואיס עצמו המליץ לקרוא אותו ראשון. הוא לא כתב את זה בתור פריקוול אלא בתור חלק ראשון שהיה חסר.
אבל מה זה משנה, כל עוד לא מתחילים מ"הקרב האחרון"?
בתור אחת שקראה את זה בסדר הכרונולוגי
"הוא לא כתב את זה בתור פריקוול אלא בתור חלק ראשון שהיה חסר".
אפשר להתקשר אליו לשאול מה ההגדרה שלו לפריקוול? (ובאותה הזדמנות לשאול את טים ברטון מה זה רימייק…)
צודק. (חלק 1)
צודק! התנסחתי באופן לא ברור ולא מדויק
מה היתה כוונתי:
"אחיינו של הקוסם" הוא אכן פריקוול. אלא מה? הוא לא פריקוול טיפוסי.
בדרך כלל כשנכתבים או מצולמים פריקוולים הם מכילים התייחסויות כאלה לסדרת המקור, שמי שלא יקרא קודם את סדרת המקור פשוט יפסיד הרבה מהחוויה.
צודק. (חלק 2)
אחיינו של הקוסם לעומת זאת עומד בפני עצמו עד כדי כך שממש אין שום צורך לקרוא קודם את החלקים הראשונים. הסיפור בנוי היטב בתור התחלה, ולמעט סתירה ממש פצפונת בין אחיינו של הקוסם ל"אריה" (שגם אותה ניתן לסספנד) – אי אפשר לראות עליו שהוא נכתב קודם (אולי הסגנון טיפה השתפר לעומת הבא אחריו).
ושמישהו יסביר לי למה לא הצלחתי בשום אופן לשלוח את זה בתור הודעה אחת.
צודק. (חלק 2)
כבר הצביעו קודם על כך שהרבה יותר נחמד לקרוא את "אחיינו של הקוסם" אחרי "האריה, המכשפה וארון הבגדים", כי הוא עונה על כמה מהשאלות שמתעוררות ממנו (מאיפה באה המכשפה, למה הארון קסום, מה הקטע עם הפנס, מה עושים בני אדם בנרניה מלכתחילה ולמה החיות מדברות). מי שלא קרא את "האריה, המכשפה וארון הבגדים" אכן יפסיד חלק מהחוויה (אם כי לא עד כדי כך הרבה, כי "אחיינו של הקוסם" הוא ספר טוב הרבה יותר, לטעמי) כי הוא כבר יודע מראש את התשובות.
אגב, איפה הסתירה?
חוץ מהקטע של הכוחות.
חוץ מהקטע של הכוחות.
אגב, למרבה השעשוע, יש בזה משהו (אמנם לא ב"האריה"). ב"כס הכסף" מדובר על כך ש"האוויר של נרניה" עושה טוב ליוסטס (שכבר היה בנרניה קודם) והנסיון שצבר חוזר אליו. אני חושב שגם ב"הנסיך כספיאן" יש משהו דומה.
אבל משפחת סופר על זה לא.
הקטע האהוב עלי ביותר בסדרה:
הוא מתוך "כס הכסף", כאשר שני הילדים והעכרור נמצאים מתחת לאדמה, והמכשפה מנסה לשכנע אותם (בעזרת קטורת וקתורס) שבעצם אין עולם מעל לאדמה. ללא צל של ספק, זה הקטע המפחיד ביותר שקראתי בילדותי, ועד היום, אני חושב שהוא התיאור הטוב ביותר האפשרי של רשע טהור (pure evil) וכמה שהוא משכנע.
בררר.
אני מבין שלא קראת בילדותך
את 'מומו' של מיכאל אנדה.
רד, היזהר.
אני עוד עשויה להתאהב בך.
אין הרבה אנשים שמכירים את מומו.
וכן, זה באמת מאוד מפחיד.
אני אזהר.
לא הרבה אנשים מכירים את מומו?
מה, לא כולם נהגו לראות קריאת כיוון?
ואני תמיד חשבתי שכבר עשו סרט על מומו,
והבעיה היחידה שלו הייתה שהכניסו לשם את בנצי.
קריאת כיWTF?
זה לא אחת מהתכניות הדביליות האלה שמנסות לשכנע ילדים לקרוא ספרים על ידי כך שהן מציגות קטעים מהספרים מעובדים להפקת טלויזיה זולה?
תוכנית נהדרת.
הייתי מכור.
אגב, רד, יש כוונה לפרסם ביקורת על "אושן 12"? פעם ראשונה שלי שאני הולך לקולנוע ורואה סרט שנמשך שעתיים ופשוט לא מבין כלום. לא ברמה העלילתית הפשוטה, לא מניעים של דמויות, לא את הטוויסטים, לא את הפתרונות, פשוט כלום מוחלט.
ואני מחשיב את עצמי אינטיליגנט.
לפיכך, אני מעוניין להתבשם מבינם של אחרים (אפילו אורי קליין בביקורתו העיד שנאבד בבליל העלילתי, אך זה לא "הרתיע" אותו. WTF. זה סרט).
*מבינתם, כמובן.
בבינם איו לי שום עניין.
ביקורת תעלה בקרוב.
תוכנית נהדרת.
לא הבנת כי אין מה להבין. הדבר היחיד שיש להבין הוא שהגנבים המהוללים גנבו לך 33 ש"ח.
טוב, נחכה לביקורת.
למה דביליות?
זו היתה אחלה סדרה. מה שלא תגיד עליה לא ישנה את העובדה שהיא הצליחה באמת ליצור עניין אצל ילדים בספרים שהיא הציגה, ועודדה אותם לקרוא. אה, והיא גם לא היתה רק הצגת קטעים מספרים, היו בה גם הרבה סתם המלצות על ספרים.
זורה, צרי איתי בבקשה קשר באימייל
ניסיתי לשלוח לך אימייל כמה פעמים, אבל כל פעם ההודעה קפצה חזרה עם הודעה שתא הדואל עבר את המכסה.
תודג.
לא.
לשתי השאלות.
נדיר שאני נתקלת במישהו שמכיר מומו כשאני מדברת על זה, ועד היום לא פגשתי אף אחד שהעלה את הספר מיוזמתו.
אשר לתכנית, דווקא יצא לי לראות אותה בילדות. מעולם לא ראיתי קטע על מומו.
את יודעת,
עד היום, כל ארוחות הבוקר שהכנתי (או סתם אכלתי) בחיי הן בעצם ניסיון עלוב לשחזר את ארוחת הבוקר שאוכלת מומו. ממממ, שוקו….
נ.ב. – כמות האנשים שקיבלו ממני במתנה את "מומו" היא דו-ספרתית. חלקם פעמיים.
מוכר, מוכר…
אני קראתי את מומו בילדותי
ואני לא קראתי הרבה ספרים בכלל. מאד אהבתי את הספר דוקא.
תגידו תודה לנונין…
אכן
האדונים האפורים באמת עושים צמרמורת…
יש מספיק אנשים שקראו ואהבו את ''מומו''
אני אחד מהם. אבל אני כבר תפוס.
עד עכשיו לא נתקלתי בכאלה
ואני כמעט תמיד מסתובבת בחברת אנשים קוראים.
אבל מסתבר שיש.
איזה מזל…
הזכרת לי איך אחרי שקראתי את זה, כל אדם נמוך, נוקשה ואפרפר
בלבוש עיסקי שראיתי ברחוב גרם לי לדפיקות לב מואצות, ושקלתי לדווח עליו למשטרה בתור "גנב חיים".
הכי אהבתי את בפו, מטאטא הרחובות הזקן, שכולם (חוץ ממומו וג'יג'י) חשבו שהוא משוגע, כי הוא העדיף לחשוב על שאלה יום שלם, ולא להסתכן בתשובה שקרית.
מסתבר שהיה סרט "מומו", וקשה לי להיזכר אם ראיתי אותו או רק דמיינתי. מישהו נתקל בזה?
http://www.imdb.com/title/tt0091537/?fr=c2l0ZT1kZnx0dD1vbnxzZz0xfHE9bW9tb3xwbj0wfG14PTIwfGxtPTIwMHxodG1sPTE_;fc=3;ft=20
היו שתי גרסאות קולנועיות ל'מומו'.
אחת גרמנית, אחת איטלקית. אחת מצולמת, אחת מצוירת.
(זאת השניה:http://www.imdb.com/title/tt0299040 )
התמונות מתוך הגירסה המצוירת נראות נורא. זה כל מה שאני יודע עליהן.
דווקא אדונים אפורים לא חיפשתי
מרגלים מילאו את היום יום שלי בהרבה יותר עניין.
אבל אני הכי אהבתי – כמה מפתיע – את גיגי.
גיגי, הביג פיש של מומו.
למרות שמקריאה חוזרת בגיל בוגר יותר, זה לא קצת מטריד הידידות האמיצה הזו בין ילדה בת בערך 10, לבחור בן כמעט 20?
כלומר, ביחס לסיפורי הנסיכה מומו והנסיך ג'ירולמו שהוא היה מספר לה?
נו, נכון.
אבל איזה סיפורים יפים הוא היה מספר!
אני חושבת שהסיפורים שלו היו (כמעט) החלק הכי יפה בספר.
למרות שכן, הוא הכעיס אותי כשהוא לא האמין לבפו ודי סיבך אותם בצרות. והקטע עם העוזרות… וול, את זה דווקא הבנתי. כלומר, הבנתי ללבו.
גם אני אף פעם לא סבלתי את גיגי
אבל גם בפו שכל-כך השתדל, לא הצליח לעזור…
זה באמת עצוב מאוד
אבל גיגי לא היה ריקני.
הוא איבד את עצמו עם העושר והתהילה.
זה היה סוג של משל.
בסוף הוא חזר לעצמו.
את יודעת מה, עכשיו עשית לי חשק לקרוא את הספר מחדש ולראות אם אני
יכול להזדהות עם גיגי.
בכל מקרה, את צודקת, הוא לא ריקני, אלא טיפוס חלש שלא עומד בניסיון. אני מתאר לעצמי שבתור ילד, היה לי קשה יותר לרחם עליו.
האמת היא,
שגם אני קראתי שוב לא מזמן, ואז יכולתי להבין את גיגי יותר. בתור ילדה גם אני כעסתי ולא הבנתי.
ועדיין, הסיפורים שלו הקסימו לי את הספר כמעט כמו מאסטרו הורה.
שלא לדבר על פין ואנה
וגם ''אבא ארך הרגליים'', למיטב זכרוני
נדמה לי שבסרט אפילו יותר מבספר – אאל"ט, ג'ין קלי משחק שם כשהוא כבר די מבוגר. אבל אולי גם השחקנית מולו לפחות נראית די מבוגרת, את זה אני כבר לא זוכר.
מילא אלה, ספרים ישנים. בסדרת "היפריון" העכשווית, שקראתי לא מזמן, זה ממש מטריד. מצד שני, גם הילדה שם היא דמות מעצבנת לתפארת.
את מומו קראתי בערך שבע פעמים בתור ילד, ומאז עוד עשר פעמים. פחות או יותר. ספר הילדים האהוב עלי ביותר. You take that back.
זה לא אומר שמצאתי את האדונים האפורים מפחידים במיוחד או מפתים במיוחד – בתור ילד לא התחברתי למשיכה שהייתה להם על מבוגרים (בניגוד למכשפה האמורה). אני מודה שהם מאוד, מאוד מרושעים, לעומת זאת.
אגב, קראתי כל ספר של אנדה שתורגם לעברית, כולל את הספר (המוזר מאוד) למבוגרים "ראי בתוך ראי" (או שמא "מראה בתוך מראה"? המממ), מכוח כך ש"גים ונהג הקטר" ו"מומו" הם שני ספרים שאני מאוד, מאוד אוהב ("הסיפור שאינו נגמר" קצת עצוב מדי וארוך מדי, למרות שגם הוא נהדר).
קראת את 'מומו' בתור ילד,
והוא לא הפחיד אותך רצח?
חוץ מזה שגם אני מאוד אוהב אותו (וגם לי יש את 'ראי בתוך ראי', נה לך ונה לך) זה הדבר הכי מפחיד שקראתי אי פעם, כולל קינג.
אולי אני מדחיק, אבל לא.
יכול להיות שהייתי מבוגר מדי כשקראתי אותו (לא נראה לי, אבל אני לא זוכר), יכול להיות שאני מדחיק (אבל אני זוכר שהוא היה מאוד, מאוד מותח), אבל לא. הוא בעיקר הקסים אותי (לא במובן העליז והבהיר של המילה "קסם", בהכרח).
אגב, הספר המפחיד ביותר שקראתי בתור ילד היה "השליטים" (The Puppet Masters) של רוברט היינליין. כן, אני יודע שזה לא ספר ילדים, אבל אז לא אמרו לי את זה בזמן. שבועות אחר-כך בקושי נרדמתי.
אתה יודע, כולם מסתובבים עכשיו עם מעילים
האם זה רק בגלל החורף?
האם זה רק מקרה שהם נראים לך קצת גבנוניים באיזור הכתפיים?
זה בגלל שתפוסה לי הכתף! בחיי!
אני לא מספר! אני אדם חופשי!
זה מה שאת אומרת
אני אומר ש"קון המרקים" הזה הוא מלכודת ענק שטנית: בואו למרק, סרט וחברה טובה, ותחזרו הביתה עם חבר חדש על כתפיכם, שיאמר לכם מה לעשות. זו מזימה חדשה שלך ושל דן ברזל, לשעבד את כולנו.
אם יותר לי לצטט מהזיכרון שיר קצר מהספר:
לכל זבוב יש זבוב קטן יותר
שעל גבו הוא חי
ולקטן – קטן יותר
וככה עד בלי די.
אני אוהב שירה.
אל תקשיבו לו! הוא סתם מקנא!
אין שום מזימה שטנית, ואני יכולה להוכיח את זה, באמצעות קטעי וידאו בהם עורכי האתר יסובבו למצלמה את גבם החשוף.
מה זאת אומרת הם לא חייבים להיות דווקא על הכתפיים? אתם סתם מנסים לגרום לי להתפשט לגמרי, אני יודעת!
על ראש הגנב(ת) בוער ה... בוער ה...
טוב, בוערת חתיכת הפלסמה האפורה-הרירית בעלת כוחות השליטה המוחלטים, אני מניח.
א-הא! אז זו הסיבה האמיתית שמאז הקון הראשון בעין גרגור
העורכים לא נתנו הופעה חיה של יאטה.
נותן משמעות חדשה ל''יש זבוב במרק שלי''
בעיקר לקראת קון המרקים המתקרב...
ומה חשבת, שבאמת יהיו מרקים?
הרי "מרק" זו רק מילת הקוד. זו הסיבה שאושיות האתר הן היחידות שמדברות על הבאת "מרק".
במלים אחרות, There is no soup, ולמעשה המרק הוא הזבוב (או משהו כזה).
אותי הפחיד שר הטבעות.
לא הפנטזיה, כמו הקטע עם הראשים הקטועים במצור על מינאס טירית. אני זוכרת רגע מצמרר שבו הבנתי והפנמתי שהמין האנושי באמת מסוגל להתנהג ככה, לא רק בסיפורים. גיל 9 הוא לא הגיל הנכון להבין את זה.
את השליטים קראתי בגיל 9.
והיה מרתק ומפחיד, אבל ישנתי.
מצד שני, שנה אח"כ עשיתי טעות וקראתי את כל כתבי ק.צטניק בכרך אחד.
(מאז לא העזתי לקרוא אותו שוב).
את קונץ פונץ קראת?
את קונץ פונץ קראת?
כן – מאוד התלהבתי כשהוא יצא לאור ("יש! תרגום חדש של אנדה!"), אבל הוא ספר די מאכזב: אין כמעט עלילה, ומה שיש לא קסום או מקורי בצורה יוצאת דופן.
הסיפור העצוב על ''מראה בתוך מראה''
כשהייתי ילדה קטנה וחובבת אנדה, ראיתי את הספר מוצג על המדף מאחורי הגב של ספרנית בי"סץ אבל היא אמרה לי שזה ספר למבוגרים והיאלא מרשה. זוכרים ספרניות שלא הרשו? מה בדיוק עבר להן בראש?
אחר כך, בספריית ביה"ס התיכון, ראיתי את הספר לרגע, אבל בדיוק לקחתי ספר אחר. אז עזבתי אותו ומאז הוא נעלם.
ואז כשעשיתי מנוי לבית אריאלה, לפני שנתיים, רצתי מיד למצוא את הספר הזה. ומצאתי אותו, והוא היה גרוע להפליא, או אולי פשוט מעבר לתחכום שלי.
איזו בעסה. עוד חלום ילדות נופץ.
הסיפור העצוב על ''מראה בתוך מראה''
הספר, שקראתי מאוד מזמן ומאז לא חשתי צורך לקרוא מחדש (מה שכבר מעיד על איכותו), אכן לא מבריק – הוא קצת מתחכם מדי וקצת מלא פאתוס מדי, אני חושב. מצד שני, יש בו כמה סיפורים יפים, והציורים של אבא של אנדה דווקא מרשימים למדי.
אבל, אין ספק, 'מומו' זה לא (heck, אפילו ל'ג'ים וכנופיית ה-13' זה לא מתקרב).
ואני דווקא
קראתי אותו מזמן ומאז קראתי אותו שוב כמה פעמים. גרוע הוא לא; אני לא יודע מה הוא כן. אם אני אומר שהוא מצוין זה עשוי לרמוז לכך שהבנתי אותו. כמה מהסיפורים(?) נהדרים, בכל מקרה.
הקטע הזה מוצלח מאוד,
אבל הוא אלגוריה דתית (על אמונה בעולם הבא כשאתה נמצא בעולם הזה), ולפיכך לא רלוונטי לגביי. אני מעדיפה את האלגוריות שלי קשורות לעולם האמיתי, כמו מומו, אם כבר מדברים עליו, עם המסר האנטי-קפיטליסטי. לא שבגיל שבו אמורים לקרוא את הספרים האלה הבנתי משהו מהנמשל שלהם…
מי דיבר על פילוסופיה?
בעקרון, אני מסכים איתך לגבי הרלוונטיות (אם כי המסר, ובעיקר ההעברה שלו, יותר מתוחכמים אצל לואיס) – אבל דיברתי על עוצמת חווית הקריאה ושרטוט הדמויות. אצלי, לואיס לוקח (בסצינה הזאת, כמובן).
אוי, מומו
אההה... זה האיש שעשה את ''הכי טוב שיש''?
אולי אני באמת צריכה להתחיל להתעניין בבמאים…
הלכתי לסרט במקרה. באמת שבמקרה. רציתי לראות "קלוסר", הייתי ברחוב 34, ולא היה לי כח ללכת עוד כמה בלוקים ולבדוק אם ב-42 זה מציג. אז נכנסתי לסרט שהכי עניין אותי ממה שהציג בקולנוע ההוא- ספאנגליש. למרות אדם סנדלר.
הדבר הכי רע שאפשר להגיד עליו, זה שיש לו את אדם סנדלר בתפקיד הראשי.
הדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליו – שגם אדם סנדלר בכבודו ובעצמו, לא מצליח לקלקל את החווייה.
פז מקסימה ונהדרת, אבל לא בגלל זה הסרט הוא מה שהוא.
ראשית כל, הדמויות משורטטות בדיוק מקסים ומרגש. לכל אחת יש את התפקיד המאוד מוגדר שלה, אבל התפקיד הזה הוא נזיל. הסבתא, שמשחקת את האתנחתא הקומית רב הזמן (ובכישרון מופתי, יש לציין), היא גם עוגן של שפיות. האמא, שהיא יאפית קרה, מגעילה ואף נלעגת לעתים, הכל בו בזמן, אבל מצליחה לשמור על אהדה כלפיה.
האבא, פלור העוזרת, הבת שלה שנקרעת בין שתי התרבויות הכל כך שונות.
אבל מה שהכי קסם לי הוא שהיה להם סיפור לספר. פשוט כך. והעובדה שהיו סיפורים רבים אחרים שנשזרו בתוכו, לא מנעה מהם לספר את הסיפור שלהם.
אז אנחנו נוגעים לא נוגעים במשברים של המשפחה הלבנה העשירה, תסביכי הבת-אם, תסביכי הבעל-אשה, תסביכי "הסבתא הזו מנסה בכוח להפוך את הבן הקטן שלנו להומו, גוועלד!". הכל ברפרוף עדין שהוא מספיק עמוק בשביל להבין את המכלול של כל דמות, ומספיק שטחי בשביל להמשיך להתרכז בסיפור האמיתי שעומד לפנינו – פלור, וההקדשה הטוטאלית שלה את עצמה לבתה.
עכשיו שאתם אומרים שהאדם מאחורי "הכי טוב שיש" הביא את הסרט הזה, הכל מסתדר לי.
יצאתי מהסרט הזה מרוגשת עד דמעות, אפופה כולי בחווייה הקסומה שנגלתה לעיני.
אני יודעת שאני אולי עושה מזה יותר ממה שזה, ונוטעת לאנשים בלב תקוות שווא מוגזמות, אבל ככה הרגשתי.
זה לא שינה לי את החיים.
זה לא נתן לי משהו עמוק שיישאר אתי לנצח נצחים ויזכיר לי שיש גם צדדים לעולם שאינני מכירה.
זה פשוט נגע בי. ישר בלב.
חזק, אח שלי.
חזק לגמרי.
וטכנית – כן.
(מעשית לא ממש. ידעתי שאחרי הסרט אני ממילא אלך קצת יותר רחוק ועדיך לי להתקדם, אז זה היה פחות המרחק ויותר הנוחות)
הארי פוטר נגד ג'וני דפ
מזל טוב: ג'יי קיי רולינג סיימה את כתיבת הספר השישי של הארי פוטר, והוצאת הספרים שלה הודיעה שהספר ייצא לאור ב-16 ביולי. באותו סוף שבוע אמור לצאת 'צ'רלי והשוקולדה'. מעניין לראות, אחרי מה שקרה ל'ענק' (שאת הכישלון היחסי שלו תלו בין השאר בעובדה שהוא יצא לאקרנים במקביל ליציאת הספר החמישי) אם עכשיו יזיזו את הסרט משם.
*הארי פוטר מכסח את הענק:כתבה מספר 1609
אוף טופיק לקישור
"אלכס ואמה" באמת נוראי.
לא הצלחתי לראות יותר מעשר דקות מהעינוי הזה.
ובאמת מעניין מי ינצח…
טריילר לחדש של ניקולס קייג'
(או ליתר דיוק, של גור ורבינסקי).
http://www.apple.com/trailers/paramount/the_weather_man/
והנה משהו מוזר:
חיפשתי על התסריטאי של "The Weather Man", סטיבן קונרד, ובימד"ב הופיעה פילמוגרפיה של שני סרטים: הנוכחי ועוד סרט בשם "Pink Champagne" המסווג כ-Adult
http://www.imdb.com/title/tt0127111/
מרוב פליאה גיגלתי וגיליתי שקונרד הזה כתב סרט עם ריצ'רד האריס ז"ל, בשם "Wrestling Ernest Hemingway", ושימד"ב קוראים לו סטיב.
http://www.imdb.com/name/nm0175726/
למרות שימד"ב לכאורה טוענים אחרת (זו גם יכולה להיות עריכה רשלנית), נראה לי שמדובר באותו אדם.
אההה…. ובנוגע לטריילר, קייג' הוא אחד השחקנים הכי מעצבנים עלי אדמות! אבל – משום מה – הוא לא עיצבן אותי בטריילר, ויותר מזה – הסרט נראה לי ממש מוצלח.
ימד''ב בהחלט טועה לפעמים,
וזה בטח יתוקן כשהסרט יתקרב למועד ההפצה שלו ויופץ עליו חומר יחצ"ני רשמי.
אפשר לשלוח להם מייל.
בזמנו, בדף של 'שישי הפוך' גיליתי שחקנית שהיתה רשומה פעמיים, תחת שני שמות שונים (כשעבור השם השני שלה, או יותר נכון – קיצור של השם המלא, הם פתחו לה ערך חדש). שלחתי להם מייל עם הסבר, והם תיקנו.
וכמובן, המקרה המפורסם
אנדראה סטיוארט, כוכבת סרטים כ'הלבוי' ו'ישישה שוחה', היתה רשומה בימד"ב כשני אנשים שונים, אחד מהם גבר. הטעות תוקנה.
השאלה היא מה ימד''ב יעשו
כשכל מיני סרטים קצרים שאנדריאה סטוארט (ולא סטיוארט) השתתפה בהם על תקן צלמת, תאורנית ואף במאית ירשמו בימד"ב.
ומדוע "ישישה" לא רשום? הוא הוקרן בפסטיבל (קון, זאת אומרת), כך שהוא עונה על הדרישות.
כנראה שהקון לא עונה על הדרישות.
ואפרופו 'ישישה שוחה': השבוע עולה לאקרנים 'הכח לשחות', סרט תעודי על השחייניות של 'הכח וינה', שהיו אלופות אולימפיות בשנות השלושים, ונפגשות מחדש בימינו אלה לשחיה משותפת. במילים אחרות, מדובר בסרט המשך: היה אפשר לקרוא לו 'ישישות שוחות' ואף אחד לא היה מרים גבה.
שלחתי אותו אליהם,
ואפילו הפניתי לשעות ההקרנה שלו בעין גרגור. הם לא התרשמו.
אוף טופיק לי אליך
מה קורה חביבי? לא שומעים ממך..
קיבלת תאי-מייל? תענה..
קיבלתי. עניתי. אשלח שוב. ד''ש.
ספרים קצרים אבל...
זה עדין קצת יומרני לאגד 4 (!) ספרים לסרט אחד.
ספרים נחמדים מאוד דרך אגב, אבל מעניין איך הם יראו בתור סרט אחד…
בשביך מר במאי זהו-
~חומר למחשבה~
נ.ב.- מישהו יודע מתי יוצא הספר החמישי בעברית? למה באנגלית יצאו כבר חמישים בערך
שלושה, כפי שכבר תיקנו אותי.
ושלושתם ביחד הם לא באורך של אחד מההארי פוטרים המאוחרים לבדו.
ספרים קצרים אבל...
רשום היום בעיתון שהספר במהדורה שלו בעברית תצא במקביל למהדורה באנגלית בערך ביולי 2005
*יש* ספרים בעולם
שהם לא הארי פוטר. באמת. בדקתי.
אמ, לא.
כתוב שהם ישקלו את הפנייה מישראל (אם אתה קורא ידיעות). ולמה שיקבלו דווקא את הפנייה מישראל, זה לא ברור לי. אולי כי סטימצקי ימכרו את הגרסה האנגלית במאתיים שקל?
ספרים קצרים אבל...
התכוונתי ל"סדרה של צרות".
ההארי פוטרים למיניהם, יצאו מתי שיצאו, אני אקנה אותם. מתישהו…
נ.ב.- האתר של הסופר- http://www.herperchildrens.com/lsnicket
נ.ב.נ.- הספר החמישי בסדרה (של צרות) אמור להיקרא "הפנימייה המחמירה" או דומה לזה.
~חומר למחשבה~
ספרים קצרים אבל...
ניטפוק קטנטן-
קטנטן אך לא מספיק
אני חושב שהתכוונתם לזה.
http://www.lemonysnicket.com/
קטנטן אך לא מספיק
טעות שלי- הפינה של הסדרה בהוצאת הספרים שלה
אבל יצאו כבר 11 ספרים...
למה השם של הספר החמישי הוא בגדר מסתורין בשבילך?
אבל יצאו כבר 11 ספרים...
כי יש לי רק ארבעה, ובינתיים אני רוצה לקנות רק את החמישי.
מי שרוצה לדעת את שמות מגוון הספרים מוזמן להסתכל באתר שכתבתי למעלה
כישלון ידוע מראש
יש לי רעיון איך לנבא הצלחה בסרטים של אדם סנדלר. בכל שוברי הקופות שלו(סדנה לעצבים, 50 דייטים, נער המים וכו') שם של הגיבור שלו נגמר באות י', בעברית לפחות. הוא החליט לחרוג מהנוסחא, ולקח שם שונה, ומה שעבד ב"מר דידס" לא עבד הפעם. אז אדם, יקירי, בסרט הבא שלך, תדאג יחד עם התסריטאי, שיתנו לך שם שנגמר ב-י'.
נכון.... אבל....
יכול להיות שכישרונו של גיימס ל. ברוקס (שעשה את אחד הסרטים האהובים עליי ביותר "תנאים של חיבה") יציל את הסרט מקיללת הסנדלר
אכן. הציל.
לא יודעת מה לגבי ההכנסות, אבל מבחינת איכות הסרט –
הציל גם הציל.
אני לא יודעת אם זה המקום
אבל הואבר יו אר, כן, אתה (לפחות ההודעה שראיתי נוסחה בלשון זכר) שמסתובב וכותב הודעות עם השם שלי (ועוד מזכיר את האוניברסיטה העברית, הרגל מגונה ידוע שלי) ומטעה את הציבור…
אני לא הולכת להגיד שום דבר, כי מה לעשות אני חולקת את השם הזה עם עוד אנשים, אבל אולי נמצא איזה סימון? אני אהיה לילי* ואתה לילי^, או לילי1 ולילי2 (לפי וותק), סתם, כדי לא לבלבל את האויב. בכל מקרה, עד אז, רק שיהיה ברור שאני מצפה שתכתוב הודעות אינטליגנטיות ומשעשעות, יש לי מוניטין לשמור עליו…
רק לי נדמה? או ש....
ג'וד לאו אוטוטו הופך להיות המשה איבגי ההוליוודי?!
עוד מעט תראו אותו גם ב'משפחת קומאר'.
ולכל הפחות - לא להתחיל ריבים, טוב?
תמיד תהיתי מה התחושה כשיש evil twin. אם רק לא היה לי כל כך קשה לוותר על השם שלי…
קאונט אולף חצי
אני חייב לציין שהאתר של קאונט אולף נורא מבדר, במיוחד הגרסה שלו לטריילר של הסרט.
קאונט אולף חצי
אכן, להפליא.
האוזן השלישית
ובכן, יש כמה סרטים שאני מאוד רוצה לראות, ואפשר להשכיר אותם רק דרך האוזן השלישית (מדובר בסניף התל אביבי), חלק מהם אפילו אי אפשר לקנות בשום מקום. הבעיה שלי היא שאני גר בראשל"צ, ככה שלעשות מנוי שם לא ישתלם, אם על כל סרט אני צריך לעשות 4 נסיעות ל\מתל אביב, וגם מבחינת הזמן שזה לוקח, זה בזבוז. מה שרציתי לשאול זה אם אפשר להשכיר סרטים באוזן השלישית בלי מנוי, לא ראיתי פרטים על כך באתר שלהם אבל מקורות אחרים אמרו לי שכן ורציתי לוודא את זה.
כן, אני יודע שהייתי יכול פשוט להתקשר לאוזן השלישית, אבל האנשים שם לא נחמדים אליי.
אפשר להשכיר סרטים באופן חד פעמי
לפחות בחיפה אפשר, אז די בטוח שגם בתל אביב.
אבל אני לא ממש מבינה את השיקול שלך – השכרה חד פעמית היא עניין ממש לא משתלם לעומת עשיית מנוי. המנוי לא מוגבל בזמן אלא במספר השכרות מסוים, אז למה לא לעשות אותו?
וסתם הערה אגבית, זה לא אישי. המוכרים באוזן לא נחמדים גם לאמהות שלהם אם הן באות לחנות.
הערה אגבית - לשכור.
הוריי! אל תיכנע!
גם אתה, כמוני, עונה לאנשים שאומרים "אני משכיר דירה" במשפט "כמה כסף אתה עושה מזה?"
ועכשיו לשאלה הקשה באמת, מה יותר מעצבן:
1. "אני *משכיר* דירה, אני משלם רק 200 בחודש?",
או
2."*אל"ף כל*, הוויכוח הוא על X, *"בי"ת כל*, הטיעון שלי הוא ש…"
אגב, איך זה שעכשיו אתה
הקוסם מארץ 'שם' ולא מארץ 'ים'. האם זה אומר ששם אין ים? וכי למה?
אני בחו''ל
אני נמצא לא כאן אלא שם,
נשלחתי לחו"ל לעבוד ככה סתם,
והניק משקף את המצב הקיים.
אני לא בא לקון של אתר מסוים,
במקום זה ארבוץ לי, משועמם,
מתחרפן לאט אך לבטח, בי-בם.
הייתי איתך עד הקטע של הבי-בם.
לא ברור.
אבל אם אתה באיזור ניו-יורק… בעצם נראה שהרעיון לקון של מנהטן נזנח?
בכל מקרה, חזק ואמץ.
''בי-בם'' זה כמו ''שני חברים יצאו לדרך, בים בם בום''
צליל סתמי שמכניסים כדי שיהיה חרוז.
וכשמתחרפנים.
חבל שאתם לא עושים מנהטן-קון, למרות שאני לא באיזור. הרעיון שיהיה קון אינטרקונטיננטלי היה ממש מגניב, ולו רק בגלל ההזדמנות להשתמש במילה אינטרקונטיננטלי.
תודה על התמיכה.
תעשה קון סולו
שים 12 קופים בוידאו, תאכל מרק, ותחשוב עלינו, ואנחנו בו זמנית נחשוב עליך, והכל יתחבר ברמה המטאפיסית של ההווייה הקולקטיבית, וכו' וכו'.
היי, לראות את 12 קופים שוב זה אף פעם לא רעיון רע.
''קון סולו''. התאום הרשע של האן סולו, מ''מלחמת הכוכבים''?
לא.
הכלאה בין האן סולו וקון טיקי.
לא נעלבתי.
באמת שלא. זו טעות מצערת.
אלך להלקות את עצמי עכשיו.
באמת? עם שוטים והכול? מגניב!
כןכן.
הייתי מזמינה אותך לראות, אבל הבטחתי כבר לקיפוד והחדר קטן מדי.
בשביל זה יש מצלמות רשת
3. ''הסכם בילטרלי חד-צדדי''.
(הופיע במסמך צה"לי אמיתי).
בטח הייתה כתובה בסוף הסיומת האהובה עליי, ''נא לתשומת ליבך''
שתמיד גרמה לי לחשוב: נא *מה* לתשומת ליבי?
אני מניח שעשיית מנוי כרוכה
בתשלום מראש, משהו שאני לא רוצה לעשות כי השכרת סרט שם גם כרוכה בהוצאות רבות וגם בבזבוז של זמן רב. אז אם מדובר בסרט או שניים שבאמת נורא דחוף לי לראות, אז הקורבן הזה לא נורא כל כך, אבל אני לא מוכן להתחייב לכמות גדולה של סרטים, שכל סרט יכלול שתי נסיעות לתל אביב הלוך וחזור, שזה גם בזבוז כסף וגם בזבוז זמן.
בדקת את השרות של indic?
(השכרה דרך הדואר) ויש להם מבחר גדול למדי – http://www.indic.co.il
עכשיו כן, תודה
אבל אין שם חלק מהסרטים שאני רוצה, שיש באוזן השלישית.
אבוי לבושה! פגוש את ההורים 2 עקף את שיבת המלך בשיא הכנסות ליום החג עצמו, 19 מיליון לעומת 14 מיליון. לאן הגענו?
כאילו ברברה משחקת שם.
קהילות שלמות התאפקו.
מצטער שנזכרתי קצת באיחור
לגבי ג'יימס ל. ברוקס ("מהבמאים המעצבנים האלה שלוקחים זמן, הרבה זמן, בין סרט לסרט"). אהמ, לפחות לפי ימד"ב עושה רושם שעבורו בימוי זה רק תחביב.
ומבחינתי הוא יצטרך לעשות שטויות, הרבה שטויות, כדי לפגוע בהישגי המוצר מספר אחת של חברת ההפקה שלו: http://www.graciefilms.com
קפאון
במהלך היום נוספו לאתר כולו 2-3 תגובות, לא יותר. מעולם לא ראיתי את האתר נטוש כל-כך.
אין ספק: כולם עסוקים מדי בבישול מרקים.
אתה קצת מגזים.
יש 22 תגובות רק ביומית שעלתה היום בצהריים.
אני מאוד מגזים:
מעט מאוד אנשים מביאים מרקים.