דו"ח קופות שבורות – 18.8.2002

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 20 באוגוסט 2002Posted in: חדשות

לפחות ארבע פעמים בשבוע,
בשעה שבע וחצי בבוקר, אני
נוסע באוטובוס. לעתים
קרובות אני עייף מדי בשביל
לקרוא ספר (עוד פעם נשארתי
ער עד שלוש בלילה כדי לכתוב
דו"חקו), ואת זמן הנסיעה אני
מעביר בבהייה מהחלון. ובערך פעם בשבוע יוצא לי להשתאות על שלטי החוצות – אלה על העמודים, שעומדים בצידי הכביש – שאני עובר בדרך. תהרגו אותי, אני כנראה לא מבין כלום בפרסום – אבל השלטים האלה מבלבלים אותי כל פעם מחדש.

קחו בתור דוגמה, המובנה ביותר מאליה בזמן האחרון, את 'סקובי דו': השאלה הראשונה שקופצת לראש מיד עם המבט הראשון על הפוסטר היא מי לעזאזל בחר בגוון הירוק-קיא הזה, אבל היא מתגמדת ליד שאלת 200 מיליון הדולר. שלטי החוצות בכל הרחובות הכריזו: "200,000,000 דולר הכנסות בארה"ב!". זהו, כמובן, שקר בזוי – 'סקובי-דו' הכניס בארה"ב עד היום 151 מיליון דולר, ואין לו שום סיכוי אפילו להתקרב ל-200 מיליון. לא יפה לשקר, אבל יותר מזה – למה לשקר? הרי מי שעוקב אחרי דו"חות קופות בלתי מיוחדים (אלה אתם) יודע שהמספר הזה מצוץ מהאצבע, ולמי שלא, המספר '200 מיליון' ממילא לא יגיד כלום. באותה המידה היה אפשר לכתוב '20 מיליון', '2,000 מיליון' או '2 מיליון'. כולם סכומים שהייתי שמח אם היו לי.

אבל יותר מזה מבלבלות אותי המודעות של 'חן'. יותר ויותר אני מקבל את ההרגשה שבבחירת ועיצוב המודעות מושקעת אצלם אותה כמות עבודה כמו בבחירת שמות עבריים – כלומר, שואף לאפס. בחודשיים האחרונים הם הבריקו עם פוסטרים של 'לילו וסטיץ" שבהם נראה סטיץ' בפוזה הכי מפחידה שלו, חושף שיניים וציפורניים, ויצרו רושם של סרט אימה שבחיים לא הייתי לוקח אליו את הילדים; פוסטרים של 'היפה והחיה' שבהם לא נראו היפה ולא החיה; והפוסטרים של 'דו"ח מיוחד' לא מראים יותר מחצי-סהר של פניו של טום קרוז, בלי שום רמז שהוא למהות הסרט (אבל במקרה הזה זה באמת לא משנה הרבה, כי מי בכלל יילך לראות סרט שנקרא 'דו"ח מיוחד'?). השבוע נדהמתי שוב למראה המודעות של 'שלטון האש', הדומות להפליא לפרסומות לברגר-קינג, ומה שיותר מפליא, אין בהן דרקונים. בכלל. אפילו לא קטנים. אפילו לא רמז לדרקון. אפילו לא בטקסט. למי פונות המודעות האלה, לקהילית הפירומאנים בארץ? 'שלטון האש' הוא סרט אקשן על דרקונים. כל מי שיילך לראות אותו, יילך כדי לראות דרקונים. איך מקווים במחלקת השיווק של 'חן' שהקהל יקלוט את המסר שבסרט יש דרקונים בלי לספר לו שבסרט יש דרקונים, נשגב מבינתי.

הנסיון מלמד שבפוסטרים של 'Blue Crush', כשיגיע לארץ, יופיעו רק ים כחול ושמש, למרות שאין סרט שקל יותר לבחור לו מודעות: הסרט עוסק בקבוצת גולשות-גלים בחופי הוואי, לכן יש בו הרבה בחורות בביקיני (וזה אפילו קשור לעלילה), וכידוע, אין דבר שקל יותר למכור מבחורות בביקיני, חוץ מבחורות בביקיני גולשות גלים. חוץ מזה יש בסרט גם צילומים מרהיבים של גלישה, ואיזו עלילת סרט-ספורט נדושה, מן הסתם, והוא נכנס השבוע בארה"ב למקום השלישי עם 14 מיליון דולר, סכום סביר לימים אלה של סוף הקיץ – אבל מסרט עם נתוני פתיחה כל כך בולטים לעין, אפשר היה אולי לצפות ליותר. אלינו יגיע הסרט אי שם באמצע החורף, כשהרחצה בים תהיה אסורה ומסוכנת.

'XXX', שפוסטרים בכל גודל וצורה אפשרית שנושאים את הלוגו שלו מציפים את ארה"ב בימים אלה, מתנהל כבלוקבאסטר לכל דבר בשבוע השני שלו – כלומר, ירד ב-50%, והגיע ל-22 מיליון דולר. גם כאן מורגשת, אולי, טיפ-טיפה אכזבה. 'XXX' הוא להיט, כפי שציפו ממנו, זה כן, אבל להיט ענק – לא. 'סיינס', שנמצא השבוע במקום השני, מצליח הרבה יותר (ואם מישהו משיג במקרה עותק מהפוסטר הנהדר שלו, אני רוצה!).

במקום השישי נמצאת תופעת טבע בלתי מוסברת ושמה 'החתונה היוונית שלי'. הנתונים היבשים אומרים ש'החתונה' עשה השבוע 5.7 מיליון דולר, שהם עלייה של 82% מהכנסותיו בשבוע שעבר (שאותו בילה במקום השמיני). כל מי שמבין אפילו קצת באופן התנהלות טבלת שוברי הקופות האמריקאית יוכל לומר לכם שהכנסות של סרטים לא עולות. בטח שלא בשבוע ה-18 בבתי הקולנוע. ובטח שלא ב-80%. דברים כאלה פשוט לא קורים, אפילו אם הסרט המדובר הוא מוצלח כמו 'החתונה'. ובהתחשב בכך שהתחרות, עם סיומו של הקיץ, רק נחלשת, בעוד ש'החתונה' רק הולך ומתחזק, אלוהים יודע איפה העסק הזה ייגמר, או עד מתי הסרט עוד יישאר בעשיריה. זה עוד לא הסוף.

הבדיחה העצובה של השבוע נמצאת במקום העשירי: הסרט 'הרפתקאותיו של פלוטו נאש', בשבוע הראשון והאחרון שלו ברשימה. 'פלוטו נאש', קומדיה עתידנית בנוסח 'פיוצ'רמה', הוא סרט גרוע מאוד, ואת זה אני יכול לומר בבטחון בלי לראות אותו או אפילו לקרוא ביקורת אחת. כשמועד הפצתו של סרט נדחה שוב ושוב, זה סימן רע – ו'פלוטו נאש' נדחה במשך שנתיים. הסרט מוכן ושוכב על המדף מאז סוף שנת 2000. כשסרט בהשתתפות כוכב ענק מופץ דוקא בימים החלשים של סוף אוגוסט, זה סימן רע – וב'פלוטו' מככב אדי מרפי, מה שבדרך כלל מבטיח הכנסות גדולות בלי שום קשר לרמת הסרט. וכשהאולפן מחליט שלא להקרין את הסרט שלו למבקרים, זה סימן מאוד, מאוד רע – וזה בדיוק מה שקרה במקרה הזה. מעט הביקורות שהתפרסמו בכל זאת שחטו את הסרט ללא רחם (כמה לא מפתיע), ומה שיותר גרוע – אף אחד לא בא. הסרט עשה השבוע סכום עלוב של 2 מיליון דולר, והוא לא יצליח להשיג הרבה יותר לפני שיתפוגג. בהתחשב בכך שעלות הפקת הסרט עומדת כנראה על קרוב ל-100 מיליון דולר, יש לנו מתחרה חדש על תואר הסרט הכושל ביותר בכל הזמנים.

גם בשבוע הבא לא נראה סכומים גדולים מדי בקופות, כשאנחנו מתקרבים יותר ויותר לתקופת השפל של ספטמבר. הסרטים שינסו להשיג מה שיש: 'סימון', הסרט המסקרן שבו אל פאצ'ינו ממציא שחקנית וירטואלית; 'Serving Sara', קומדיה רומנטית עם מתיו פרי ואליזבת הארלי; ודרמת האיגרוף 'Undisputed'. השעה עכשיו 12:17. אולי אני אספיק אפילו שנת לילה נורמלית לפני שאני קם מחר.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים הולכים על גחלים.

1. xXx – 22.1 (84.0)
2. Signs – 19.4 (150.5)
3. Blue Crush – 14.2 (14.2)
4. Spy Kids 2 – 11.5 (45.6)
5. Austin Powers in Goldmember – 8.7 (183.9)
6. My Big Fat Greek Wedding – 5.7 (52.8)
7. Blood Work – 4.8 (15.3)
8. Road to Perdition – 3.8 (90.3)
9. Master of Disguise – 3.2 (30.3)
10. The Adventures of Pluto Nash – 2.2 (2.2)
תגיות: