בוקר טוב לכולם. הקורא ברק מתבקש לסור בדחיפות למזכירות, על מנת לתאם יום חדש לכדורסל.
ולחדשות בהרחבה: BS מדוכדך. המכונית שלו שבקה חיים, והוא רוצה סופר כוחות כמו של ספיידרמן. כיוון שהמשרה תפוסה, המזכירות שלחה אותו אחר כבוד למלא טפסי הרשמה למשרת סופרמן ו/או באטמן.
"לא רוצה באטמן", הוא התמרד, "המשרה שלו מעיקה. אין לו בכלל כוחות על, ובלי זה – זה לא שווה".
הג'ירפה שרבבה את ראשה מעמדת המזכירות, והסבירה בסבלנות: "בגלל זה הוא מגיע עם משרת אישי והרבה גאדג'טים".
"הגאדג'טים שלו לא שווים כלום. אף אחד מהם לא מאפשר להרוג ג'וקים בלי לקום מהכסא. אני רוצה ראיית לייזר".
"תפוס", חתכה הג'ירפה. "אף פעם לא חשדת במשקפי השמש הנצחיות של שי andherfangies? קח טיגון. ככה גם תוכל להכין צ'יפס".
"מצחיק. סופר מהירות".
"זה בא עם הזעת יתר".
כיוון שהג'ירפה נחמדה (רק לפעמים) במהרה נשמעו קולות דפדוף מהירים , ולאחריהם היא שרבבה את צווארה בשנית: "קח אייסמן. יש בו הכל – צינון קולה, קירור רדיאטורים, הקלה מהלחות הבלתי נסבלת של הקיום".
"צינון קולה זה טוב".
"ואם יבואו נציגי מכירות שאתה לא חפץ בייקרם, תמיד תוכל לארגן בפתח הדירה דוקרני קרח".
יד אדומה הונפה למעלה במחאה, שריריה האדירים מנפצים את מעט הרהיטים כמקבת: "ומה איתי?"
שתיקה, ואז: "שב ותחזור לכתוב ביקורות, ברזהל-בוי".
הסרט שבמקום הראשון השבוע, דווקא הגיע לשם מבלי שעשה שימוש בכוחות-על מיוחדים כלשהם. "אני, רובוט", עם וויל סמית' בתפקיד הראשי התעלה מעל הציפיות והשיג 52.2 מיליון דולר במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו.
העלילה, ששאבה את הרעיון (כן, שאבה. ירדו מעניין ה"השראה") מסדרת סיפורים של אייזק אסימוב, עוסקת בעתיד הלא רחוק, בו רובוטים הם עניין שבשגרה, במיוחד בכל הקשור לענייני אחזקת הבית ושאר זוטות. הם מתוכנתים לא לפגוע בבני אדם ולא להרוג אותם, אפילו לא ברכות, כך שמבחינת כולם המצב סבבה אגוזים. רק בלש אחד, שהשתתף ביותר מדי סרטי מדע בדיוני ולכן מבין בזה, נשאר סקפטי. הוא חוקר פרשת רצח, שלפי דעתו רובוט קשור אליה, ואם רובוט קשור אליה, אז זה לא טוב.
באופן מאוד מפתיע, למרות הטריילרים ולמרות הסיפור המפוקפק שמאחורי התסריט, מרבית הביקורות סבורות שמדובר בסרט משובח, בעיקר בגלל הבמאי, אלכס פרויאס ('עיר אפילה'). הביקורות מציינות אקשן טוב, מתח שנשמר עד הסוף וכיף אדיר. מי שלא מרוצים הם אלה שמכירים את המקור הספרותי. הם טוענים לשימוש עודף באנימציה ממוחשבת, סיום מאכזב, וחיוורות כללי על רקע העולם המופלא של אסימוב. כמו במקרה של 'טרויה', הסרט מתגונן מהטענות על חוסר הנאמנות למקור הספרותי בכך שהוא טוען שהוא בכלל לא מבוסס עליו, אלא רק טיפלה מושפע ממנו, וגם זה רק לפעמים.
במקום השני, נמצא גיבור העל, מגן הצדק, ודוקטור לחוקי תנועה, הוא מר ספיידרמן בכבודו ובעצמו. עם כסף גדול באה אחריות גדולה, וספיידרמן, כזכור, החליט שלא בא לו עליה. אחרי נפילה חופשית מוצלחת אחת (מבחינתו), הוא התלהב מהרעיון וגם השבוע עשה תרגיל דומה, ובכל זאת הספיק כבר לצבור 300 מיליון גובלינים ירוקים.
איזה כוח-על יש להילארי דאף ('ליזי מגווייר')? אין לי מושג. אולי בעצם היא כמו קולוסוס מה'אקס מן': אם מנסים לפגוע בה היא מיד מצפה את גופה בשריון אטום לכל. רבאק, הבחורה הוציאה סרט שיכול להיחשב כשיא הקיטש, ולמרות מטחי אש מכל הכיוונים, היא עוד חיה. 'A Cinderella Story' הוא מין שילוב בין 'אסתי המכוערת' לסיפור סינדרלה, כפי שכולנו מכירים. דאף היא סאם התיכוניסטית, שיש לה בבית אמא חורגת ואחיות חורגות, שרק מתעללות בה כל היום. אחרי שהיא מאבדת את טלפון סלולרי-הזכוכית שלה, היא פוגשת באינטרנט את קפטן נבחרת הפוטבול של בית הספר, והם מתאהבים. יופי, עכשיו אתם מבינים לבד למה היא צריכה שריון עבה.
ביקורות? לא, תודה. ובכל זאת: משעמם, מרושל, מטופש, מפוהק, סכריני, כלומי, אידיוטי, עינוי, ומעל לכל – איום ונורא.
בינתיים, במקום אחר, בארץ רחוקה רחוקה, ישב מפיק העל ג'רי ברוקהיימר וזעק "I'm back! I'm back!". פתיחה לא טובה של 'המלך ארתור', שלוותה בנפילה של מעל 50% בהכנסות הסרט במהלך סוף השבוע השני שלו, שיגרה אותו הביתה בזעקות "My back, My back".
על סף ירידה מהטבלה – האבטיח שרק (כלומר, בהנחה שהוא אדום בפנים. לא בדקתי). הכוח של שרק, למקרה שתהיתם, זו היכולת להרים תיבות כבדות ולהכות בהרבה אויבים בבת אחת.
בשבוע הבא יהיה מוי כיף. על-לי ברי תגיע עם 'אשה חתול', ותשלוף ציפורניים עשויות היטב מול מאט דיימון, שיגיע מצויד ב'זהות כפולה 2'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
בשולי החדשות
• "פרנהייט" צפוי לעבור את ה-100M. מכובד לתיעודי, לא?
• "בוקר טוב מסייה שלומי" עלה בכמעט 40% לאחר שהוקרן ב-33% יותר קולנועים (4 לעומת 3…)
אופס, צ''ל 140% !
ככה זה כשקוראים טבלאות ב-5 לפנות בוקר…
מה אתם אומרים?
שרק 2 יצליח להכניס עוד 11 מיליון ולהפןך לסרט השלישי המכניס ביותר?
רבותי וגבירותי, מהפך
דוחק"ו של הג'ירפה ללא איזכורים קולינרים (להכניס את המילים צ'יפס וקולה לא נחשב).
האם עידן חדש התחיל בארץ הדגים?
וכדי לשמור על קשר לדוחק"ו, אתמול ב-YNET מופיעה הכותרת " 'אני רובוט' עבר את 'ספיידרמן' ". בשניה הראשונה שראיתי חשבתי לתומי שנשבר איזה שיא אבל כל המהומה היתה על זה ש'ספיידרמן' כבר לא במקום הראשון (בכל זאת זה קיץ ושבועיים במקום הראשון זה מכובד).
כמה תגובות.
1.אני רובוט-קצת רעיון לא מקורי לא?-רובוטים שמשתלטים על העולם. ואז הקרב מול הרובוטים? קצת מטופש ולא מקורי במיוחד.
לא סבלנו מספיק מהמאטריקס?
2.הילרי דאף-השיגה סכום נאה אבל הפסידה בתחרות מול לינדסי לוהן(נערות רעות).
מי אמר שהם משתלטים על העולם?
אם הסרט דומה במשהו לסרטים מהם שאב השראה/ביסוס/מי מעיין/מה-שזה-לא-יהיה – הרובוטים לא משתלטים על העולם ולא נעליים. הרובוטים של אסימוב מצייתים לשלושת החוקים – כולל אי פגיעה בבני אדם וכולל ציות לבני אדם. יש לפעמים כל מיני משחקים סביב החוקים, אבל גם אז אלו רק רובוטים אינדבידואלים. אם הוא תיאר מרד מאורגן של קבוצת רובוטים, הוא נכלל בספר שאני לא קראתי (וקראתי לא מעט אסימוב, אבל זה עדיין אפשרי – הוא כתב המון).
אני לא מבינה מה הבעיה
במה כבר אני,רובוט מתבסס על אסימוב? בסך הכל לקחו… לא יודעת, את חוקי הרובוטיקה, את הרעיון, את כל הבסיס של הסרט, בעצם. זה לא אומר שהם צריכים לנסות לא להוציא לאסימוב שם רע. (וכן, אני יודעת שזה היה משפט מזעזע מבחינה תחבירית, אבל זה מה שפגיעב בכבודו של אחד מגדולי סופרי המד"ב עושה לי, כנראה).
אני לא מבינה מה הבעיה
הסרט לא מתבסס על הספר אלא לפי מה שהם כותבים "SUGGESYED" ע"פי הספר. כמו שלונג כתבה, הם אכן 'שואבים' מהאוירה ולא נצמדים לסיפור הבסיסי זה או אחר מהספר. יש כל מיני ענינים קטנים שמזכירים כל מיני דברים קטנים אחרים מהאסימוב ובעיקר העניין של שלושת החוקים, עליהם מתבססת כל ההנחה שהרובוטים אינם מסוגלים להזיק.
הטריילר ששודר לפני ספיידרמן 2
של אני רובוט, עושה, למרבי ההפתעה, רושם לא רע בכלל. אני רוצה לראות את הסרט הזה (אל אף העיצוב המכוער של הרובוטים.
והסרט הזה גם נורא מזכיר לי את הרנסאנס השני ואת המטריקס. כנראה שהאחים וושובסקי קוראים אסימוב.
ויש מי שנזכר בקליפ של ביורק
(או בז'רק, כפי שיאהו מתעקש לקרוא לה).
http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story&cid=794&ncid=790&e=10&u=/eo/20040716/en_movies_eo/14531
ולא רק שם
גם על העטיפות של התקליטים שלה.
על העטיפות כתוב Bjork, לא Bjrk
אופס, הסתכלתי רק על הכותרת.
תגידי, מה זה הניק הזה? חסידה שוטה על משקל חסידים שוטים – נגיד. אבל מה הוואו הזה עושה בהתחלה?
לא ברור בעליל.
ה-Wow היה התגובה הראשונה שלה ל'שר הטבעות: שיבת המלך'. לי תמיד היה נדמה שזו תגובה לסרט, שחלקה נכנס לשורת הניק במקום לכותרת. אבל יכול להיות שאני טועה.
האמת, לא היה לי כינוי אז הדבר הראשון שחשבתי עליו היה וואו, ולכן רשמתי את הכינוי הזה, אך בתור כינוי זמני. עם הזמן עדיין לא מצאתי כינוי יותר טוב והכינוי הזה די השתרש אצלי, אז נשארתי וואו. החסידה השוטה-ניהלתי וויכוח עם מישהו פעם, נדמה לי שהבלתי נסלח, והוא אמר להפסיק להיות כמו כל החסידים השוטים. וככה נוסף המשפט האמור לכינוי שלי.
אלו היו 34.56 שניות מיותרות לגמרי על הכינוי שלי.
ואת לא חושבת להחליף אותו למשהו אמ...
יותר קל?
אני למשל קורא לך וואו. אנשים אחרים קוראים לך חסידה. ומי שמנהל איתך וויכוח כנראה ייקרא לך שוטה. אז עדיף להלחיף לא?
יש לי רעיון: הכינוי של שרודינגר...
…הכינוי שלה יהיה גל הסתברות משולש שיתמוטט לאחת האפשרויות רק כשמישהו יגיב למה שהיא כותבת.
או שלא.
אחחחח...קולוסוס... זה מעלה זכרונות...
אקס מן הייתה ותמיד תישאר בטופ 5 של הסדרות המצויירות הכי טובות אי פעם !!!
נ.ב-שאלה:
קולוסוס היה בפרק עם אומגה האדום נכון? שוולברין סיפר איך כשהוא היה צעיר הוא הקפיא אותו?
אחחחח...קולוסוס... זה מעלה זכרונות...
כמובן, ומשם לקוח המשפט הניצחי
"והכול בזכות חברים כמו אקס-מן". כמובן שבמבטא רוסי כבד זה נשמע הרבה יותר טוב
ובכן, זה רשמי. באמצע עונת הסרטים יורדים לי בהדרגה המזומנים(בלי שום קשר כמובן, בסך הכל ראיתי לאחרונה סרט אחד בתשלום[ספידרמן 2], פשוט צצו כל הזמן הוצאות אחרות…).
קיצר, הנה הצעה:
קרובים לקרית אונו? רוצים לראות שמש נצחית בראש צלול בחצי מחיר(או אם אתם נשמות טובות במחיר מלא ולתת לי כניסה בחינם[או אם אתם נשמות טובות עוד יותר, להתחלק בפופקורן(-:]) מתישהו בין יום חמישי ל-18 באוגוסט?
גם אם לא תמצא שותפים עיסקיים
שווה לשלם את המחיר המלא. באמת.
דא''ל אלי הערב.
אני רוצה לחיות אבל...
שלום לכולם, אני קורא הדג מזה זמן רב אך אף פעם לא הגבתי עד עכשיו.
זה רק אני או שככל שהזמן עובר הדו"חקואים נעשים יותר ויותר בדיחה פרטית של עורכי האתר (הנפלאים, אני באמת אוהב את הדג) ופחות ופחות דו"חקואים?
אני אוהב את הדג מכל הלב אבל עם הזמן האתר נראה יותר ויותר כמו הבלוג של לונג ג'ון ופחות כמו אתר ביקורת סרטים.
אני לא מתכוון להעליב אף אחד וזה לא האתר שלי, אני פשוט מתגעגע לביקורות על סרטים ולדו"חקואים שהנושא בהם הוא סרטים ולא מצב המכונית של BS.
מישהו חושב כמוני?
נא לא לצלוב אותי, תודה.
אני רוצה לחיות אבל...
אדון אלמוני שלא כתב עד עכשיו –
אתה בהחלט צודק, אבל לטעמי זה מה שמבדיל את האתר הזה משאר האתרים שבהם יש ביקורות קולנוע "יבשות" בלי שמץ של רגש או אישיות, מה שלפעמים הופך אותם ל-משעממים. אני, בגדול, נהנית לקרוא מה לונג ג'ון, החברים שלה, המכונית שלה, הילדים ההיפותתים (אה, זה לא שלה), והכלב שלה מוקי חושבים על הסרט האחרון שיצא לקולנוע.
ממה שאני הבנתי
*כדאי* שהילדים ההיפוטתיים יהיו שלה…
למה? מה עשיתי רע?
אם רד רוצה ילדים היפותטיים, שיילד אותם בעצמו.
לקחתי לתשומת לבי
ואני מתנצלת בהכנעה.
זה בסדר, גם אני ככה חשבתי בהתחלה.
זהו היחוד של עין הדג...
זה שהביקורות לא משעממות ויבשות כמו באתרים אחרים והם מצחיק ביותר ומענינות ביותר זה רק הבונוס שבקריאה בעין הדג.
איפה עוד תמצא אתרים שבהם מדברים על ילדים היפוטתים ומכוניות של חברים בקהילה וקהילה שהיא בעצם גן חיות שלם?
זה ממש לא נכון
הדוחק"ו הנ"ל ממש לא מייצג את הכלל. להיפך, בזמן האחרון הדוחק"ואים יותר ארוכים ומפורטים מבד"כ.
בשמי ובשם המכונית שלי...
אני חייב לציין שאני לא מבין מה מקור הפאניקה. אז היתה לך פסקה אחת שעוסקת בעניינים אוף-טופיקיים לגמרי. פסקה אחת. מתוך דוח"קו בשבוע שבו יצאו בסך הכל שני סרטים חדשים. מה חסר לך כאן, בדיוק? האם יש איזושהי פיסת מידע שהדוחק"ו אמור לעסוק בה, אבל מעדיף לוותר לטובת התעסקות בנושאים שוליים?
את העובדה שהכנסת גם את נושא הביקורות לתלונה שלך אני בכלל לא מסוגל להבין. ביקורות, מאז ומתמיד, הכילו בדיחה פרטית אחת או שתיים, במקרה הטוב. האחרונה שאני זוכר היא זו שעוסקת בבחורה שצועקת "החתולים שלי" בהל-בוי.
אני איתך במובן זה שחתולים מופרעים ומחשבים מקולקלים
(או מה שזה לא יהיה הפעם) לאו דווקא מעניינים אותי. מצד שני, גם דו"חקואים און-טופיק לא מעניינים אותי, כך שהכל בסדר. אני מדלגת עליהם לגמרי וקוראת רק את התגובות.
ואני ממש לא חושבת שכמות האוף-טופיק בכתבות עלתה לאחרונה. לא בדקתי כמותית אבל אני מוכנה להתערב שזכרונך מטעה אותך.
מי מזלזל בבטמן?
בטמן הסתובב עם קים בייסנגר, מישל פיפר, ניקול קידמן, ואל מקפירסון. וזה בלי לדבר על ילד הפלא שלא ברור מה בדיוק הוא עושה שם. לספיידרמן יש רק את קירסטן דנסט שזה פחות (אבל עוד מכאיב) וגם היא גדולה עליו. עם כוח רב מגיעות הרבה בחורות וברור שרק בטמן יודע להשתמש בכוח – המכונית, הקטע של ג'ו מליונר, הפוזה של הרגו לי ת'הורים ואני נורא מדוכא. אז בשביל להרוג ג'וקים לוותר על הכל? חוצמזה בחגורה בטוח יש איזה קוטל חרקים.
מי מזלזל בבטמן?
אני חייבת להסכים. וזה עוד בלי לקחת בחשבון שלבאטמן אין בעצם שום כוחות על טבעיים. מרשים ביותר.
ורק למען הרקורד..
אני בעד דן ברזל כגיבור-על. סתם, מתוך סקרנות.
לוותר על הכל בשביל חיסול ג'וקים?
חס וחלילה. ויתרתי על הכל בשביל צינון קולה. ותפעול רכב ללא רדיאטור.
אוףף!!!
למה ספיידרמן ירד???
אני בטוח שהוא יותר שווה מ"אני רובוט".
אני לא סובל את וויל סמית תמיד ממחזר את עצמו בסרטים.
לפחות אני מסתפק בזה שלבחור יש שני ראזי בארון
ספיידרמן כבר הרוויח את ה300 מיליון שלו.
שייתן גם לאחרים קצת, מה קרה?
הוא בסך הכל ירד מהמקום הראשון, אפשר לחשוב.
הוא עדיין נמצא בטבלה ומרוויח יפה מאוד.
ספיידרמן בקופות
נכון שהוא ירד "רק" למקום השני והוא מרוויח טוב אך עדין הרבה אנשים רוצים שהוא יעבור את ההכנסות של הסרט הראשון שנעמדות ב400 מיליון דולר
ו'אני, רובוט' מאיים עליו במשהו?
שני כדורי אימודיום יעזרו לך?
תמיהה
למה אנשים שלא מרוויחים מזה רוצים שהוא יעבור את הכנסות הסרט הראשון במקום לרצות לעזור לרעבים ולעשות שלום עולמי?
אני יודע שאני אישית
נהנה לעקוב אחרי טבלאות שוברי הקופות, וכל סרט ששובר שיאים גורם תענוג (אם הוא שווה את זה, כמובן. על הפסיון התרגזתי)
למשל עכשיו, אני מחכה בקוצר רוח ששרק 2 יגיע ל435 מיליון דולר הכנסות ויהיה הסרט הרביעי המכניס ביותר, ואם הוא כבר שם אז אולי שיכניס עוד 4 ויהיה השלישי.
אופס...
(ככה זה כשחושבים יותר מדי קדימה)
אני מחכה שהוא יגיע ל431 מיליון דולר הכנסות ויעקוף את מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום, ואם הוא כבר שם אז שיכניס עוד 4 ויעבור את ET (עם 435 מיליון).
כמה פעמים צריך להסביר?
זה ספורט. זה ספורט. זה ספורט. אנחנו רוצים (או שלא) שסרט אחד יעקוף סרט אחר מאותה הסיבה שאנחנו בעד הפועל או מכבי. זה לא בא על חשבון השאיפה לשלום עולמי.
שניצר
לא ראיתי שזה אוזכר כאן, ואם כן אז סליחה.
מאיר שניצר התארח לא מכבר בפורום "בקר את המבקר" של nrg. להלן סיכום של הביקור שלו:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/751/538.html
וואלה.
חבל שלא ידעתי על זה קודם. האיש התייחס ברצינות לשאלות, וזה שהוא הודה בכך שיש ז'אנרים שהוא לא מבין בהם ולא צריך לבקר אותם זה יותר ממה שתוציא ממבקרים אחרים, לדעתי. רק מה, חבל שהמראיינים לא נגעו בשאלת הספוילרים, אחד הנושאים החשובים שבהם הוא דווקא חוטא באופן קבוע.
(אה, וכדי לשמור על איזון, מישהו באמת מוכן להקים לו אתר שנאה? ולנחמן, גם. לא פייר שרק לקליין יש).
המראיינים
היו אנשי הפורום (שאני מוצא מייגע, ובכל זאת מבקר בו מידי פעם). בדפדוף בדפי הפורום עולות עוד שאלות ותשובות, ודיונים מסביב להן. באמת חבל שלא הייתה נציגות עינדגית.
ניסיתי להגיע לזה
אבל כרגע הפורום הזה יכול לשמש רק כהנמקה מפורטת למה ב'עין הדג' אנחנו לא נותנים לפתח דיונים על פוליטיקה.
תגידו, עשו פעם סקר על בית הקולנוע הכי טוב בארץ (או בעולם)? כי יש לי מועמד.
לא. אבל נשמח לשמוע.
אני חושב שיהיה קשה לערוך סקר כזה מפני שרוב הגולשים מגיעים רק למספר מוגבל של בתי קולנוע. הבעיה היא שמי שגר באיזור המרכז לא יסע עד חיפה, או אילת רק בשביל סרט וכנ"ל מי שגר באיזורים אחרים.
צודק,
אבל עדיין יהיה נחמד לשמוע על בתי קולנוע טובים – אם לא בתור סקר אז סתם בתור הודעות של אנשים.
עשו בידיעות אחרונות לפני יותר משנה
מקום ראשון נדמה לי היה רב חן דיזנגוף, ושני רב חן רחובות (קולנוע הבית שלי).
זה היה כחלק מהמוסף
"הכי טובים" או משהו כזה? שדרגו בו מכוניות, רופאים, צימרים וכאלה? כי אם כן אז הכל שם היה בתשלום ואני גם זוכר שהקולנוע בקריון זכה לאחד המקומות הגבוהים ומדובר במפגע סביבתי נוראי ואולי בקולנוע הגרוע בצפון (אפילו יותר מהזה בפנורמה).
כעיקרון אני מתכנן להקים קולנוע ראוי בסטנדרט של לוקאס בארץ אבל אני משתחרר רק באפריל אז סבלנות. באמת. זה עוד יקרה.
אם בקולנועים טובים עסקינן.
לב, במרכז אלרם הוא האהוב עלי (יותר מהסינמה סיטי).
קולנוע נהדר.
לא
זאת היתה בדיקה של ממון.
רד, אם תשאל אותי הקולנוע הכי טוב בארץ הוא "סינמה קפה מוריה" בחיפה – הקולנוע היחיד שביקרתי בו ואני יכולה להגיד שיש לו אוירה.
כמובן שאי אפשר בלי להזכיר את "סינמה פרדיסו" בואנאקה, ניו זילנד (כל מי שהיה שם יודע על מה אני מדברת).
אבל רד, עורך יקר, הכיצד תיתן יד לדיון כה חשוב להתפתח בשוליו של דו"חקו? "הקולנוע הכי טוב" למדור הסקרים – לאלתר!
(ולמגיבים האחרים: נכון שמי שבמרכז לא יסע עד אילת, אבל יהיה לי נחמד לדעת אם אני נוסעת לאילת, לאיזה קולנוע כדאי ללכת).
סינמה קפה מוריה.
מאחר ומי שבא עם האמירה שעומדת להגיע מייד במקור, עשוי להתבייש לחזור עליה בפומבי, אגיב בשמו –
"סינמה קפה מוריה הוא כמו בחורה מכוערת, אבל עם אופי נהדר".
סינמה קפה מוריה.
ארר. לא "אגיב בשמו". אני לא מציין את שמו, כמובן.
וואלה צודק!
לסינמה קפה מוריה יש אופי ואווירה, בהחלט. והאנשים בו נחמדים, והוא סימפטי ויש לו טעם של פעם. רק מה, במונחים טכניים – איכות הקרנה וקול – הוא פשוט לא קולנוע כל כך טוב. אז מה יותר חשוב? עניין של טעם. חסידי "סינמה פרדיסו" כמובן יגידו שהאווירה חשובה הרבה יותר מהאיכות הטכנית, אבל הם גם מתלוננים כשהם נתקעים ב'מטריקס' בלי סראונד.
את רוצה להגיד לי שתבחרי סרט
בהתאם לאיכות של בית הקולנוע בלבד?
ברוב הערים, בתי הקולנוע מקרינים סרטים ששייכים רק לרשת "שלהם" (כלומר, גלובוס מקרינים סרטים שגלובוס מפיצים, רב-חן מקרינים סרטים של מטלון ופורום פילם). כך שלפי מה שאת אומרת, אם תגיעי לעיר אחרת, לא תלכי לראות סרט טוב, אלא תלכי לקולנוע טוב, גם אם יש בו סרטים מחורבנים ובקולנוע הפחות טוב יש סרטים טובים יותר.
רד ניסה לדחוף כמה פעמים פרויקט-סקרים שיבדוק את בתי הקולנוע הטובים בהתאם לאזורים בארץ. הבעיה עם דבר כזה היא מיעוט ההצבעות. זה אומר שכל סקר כזה יוגבל מהותית מבחינת מספר האנשים שמצביעים בו, ולהצבעה למעשה לא תהיה משמעות (אפילו פחות מחוסר המשמעות שיש לסקרים הנוכחיים
) כי על סמך הצבעה של 10-30 איש אי אפשר להחליט שבית קולנוע מסוים הוא הטוב ביותר, ובטח שלא לפתח דיון מעניין (במיוחד בגלל שהוא יהיה מוגבל במשתתפים).
חוצמזה, יש את הבעיה של לכמה אזורים לחלק את הארץ והאם יש צורך להכניס את כל הקולנועים האפשריים, או רק את המרכזיים שבהם. כי אם פוסלים מראש את הקולנועים הלא טובים, אז בסקר על חיפה לא היינו מכניסים את פנורמה (קולנוע זה לא) ולא את סינמה מוריה, שאכן מעניק אווירה, אבל זהו בערך.
את רוצה להגיד לי שתבחרי סרט
אז זהו,
שבדרך כלל אני משאירה את התלבטויות העורכים אותן ציינת ללא אחרים מאשר… העורכים. :)
כן, כן, יש המון חסרונות והכל, מה להכניס ומה לא, אבל:
1. כמו שאמרת, גם לסקרים הנוכחיים אין הרבה משמעות פרקטית.
2. כמובן שאלך לסרט אותו אני רוצה, אבל זה יהיה נחמד לקבל קצת מידע פנימי (אני, למשל, עד היום לא הצלחתי להבין איזה אולמות קולנוע בכרמיאל הם גדולים ויפים ואיזה קטנים ומחניקים. אולי יש מנוסים ממני?)
3. זה לא חשוב, אבל זה מעניין!
כרמיאל דווקא?
נורא פשוט: כל האולמות ברמה גבוהה. באולם מס' 1 (שהוא הגדול ביותר) הכי טוב לשבת בשורות 7-9, ואסור בשום פנים לנסות את שורות 1-5. בשאר האולמות, עדיך לשבת בשורות האחרונות: http://www.fisheye.co.il/chronica/cinema.php3?cinema=46
(ושוב תןדה ל-OKOK4 על הדיווח, וסליחה מכל אלה ששלחו ביקורת בתי קולנוע שעוד לא הספקתי להעלות).
כרמיאל דווקא?
מה רע בכרמיאל?
תודה רבה, כן ירבו!
לא התכוונתי להגיד שזה רע,
התכוונתי שמכל הערים, בחרת אחת שיש לנו ביקורת מפורטת על אולמות הקולנוע שלה.
לב-סמדר ירושלים
אולם אחד, בדיוק כמו שהוא היה לפני שנים (מה שאומר שאם לוקחים את ההורים לסרט יהיו הרבה סיפורי נוסטלגיה, אבל לא משנה…), בית קפה / בר חביב (והם מרשים להכניס את הכלים לסרט), חביות עץ ענקיות…
אמנם לוקה במבחר הסרטים בגלל האולם הבודד, אבל עדיין הקולנוע הכי נחמד בירושלים (לא שיש הרבה מהם).
נחמד אבל...
http://www.fisheye.co.il/chronica/cinema.php3?cinema=43
זו עוד בעיה שסקר בתי הקולנוע צריך להתמודד איתה – עושה רושם שמי שאוהב אולם קולנוע מסוים מייחס חשיבות פחותה לבעיות שבו.
אני מודה
לב-סמדר הוא לא מושלם. מצד שני, המחירים בבית הקפה לא כל כך מזעזעים בסטנדרטים ירושלמיים, האנשים נחמדים, והעובדה שהכל קצת מיושן דווקא נחמדה, וגם מובנת – זה קולנוע קטן, שיש בו בעיקר סרטי "איכות"; כאלה שלא ממש מושכים קהל. אין להם את התקציבים של רב-חן. למרות ההבדלים באיכות הסאונד, לדעתי חוויית הצפייה בסמדר טובה בהרבה משאר הקולנועים בירושלים (חוץ, אולי, מהסינמטק).
דווקא אם כבר ירושלים
אז הסינמטק שלהם שולתת!!!1 לגמרי.
לגמרי.
אבל ככה, באמת רב חן 1 בכיכר דיזינגוף (ורצוי שורות 15-18 כסאות 17-24) וגם הקולנוע הזה ששכחתי את שמו בכיכר רבין.
אוף טופיק גדול!
אני מחפש wallpaper של אומה תורמןבתלבושת הצהובה בלהרוג את ביל ואני לא מוצא תעזרו לי בבקשה!!!
סליחה שאין קשר לספיידרמן 2
(זו הודעה שפורסמה במקור בביקורת ל'ספיידרמן 2',
בגלל זה ההתנצלות שבסופה).
השאלה היא
אם מישהו שלא הצליח למצוא את הוולפייפר של אומה תורמן יצליח למצוא את ההודעה שלו בדוחק"ו?
ושל מי, אתה חושב, הבעיה הזו?
ושל מי, אתה חושב, הבעיה הזו?
האמת שההערה שלי הייתה יותר בגדר הלצה מאשר ביקורת של המערכת…
גם שלי.
נדמה לי שהיו פה דיבורים איפשהו על הסרט הזה. הנה ציטוט מימד"ב על העלילה:
מישהו יודע עוד פרטים? נכון שזה מזכיר מאוד את "Dirty dozen" (או בשמו העברי "12 הנועזים" או משהו בסגנון)?
שמעתי
לפני מספר שבועות דיבורים על כך שהאחים כהן מתכננים לעשות סרט על מלהח"ע ה-2 בכיכובו של בראד פיט.
לא האמנתי שכוחות הטבע בכלל יתנו לי להזכיר את שמותיהם של האחים כהן והאדון פיט באותו משפט, והם מתכננים לעשות סרט ביחד?
מה יש לאנשים נגד ברד פיט.
מה, הוא לא שיחק בסרט של גיליאם? הוא לא שיחק בסרט של רידלי סקוט? הוא לא שיחק בסרט של בארי לוינסון? הוא לא שיחק בסרט של גאי ריצ'י? הוא לא שיחק במועדון קרב (אחד מ"ה"סרטים האהודים ביותר בעין הדג).
ובכלל ברד פיט הוא שחקן נהדר. לא בסדר, לא יפיוף לא כוסון. שחקן פשוט טוב. נקודה.
נדמה לי שהיא לא נגדו.
אני קיבלתי את הרושם שמתילדה אוהבת את האחים כהן ואת בראד פיט, וכיוון שעד כה הם לא עשו פרויקטים ביחד, היא חשבה ששתי האהבות הגדולות שלה ימשיכו להתעסק איש איש בענייניו. לי דווקא נדמה שהיא מרוצה מאוד מהרעיון של איחוד הכוחות הזה.
סורי לונג ג'ון...
אבל בתחום הקולנוע אין לי אהבה יותר גדולה מ"האחים כהן". כל השינויים האלו בגישה שלהם בשנים האחרונות (כולל רעיונות על שילובו של בראד פיט) מדאיגים אותי מאוד, כי אפילו שיש אפשרות שזה יעבוד – אני לא חושבת שהם צריכים את זה.
ממני את מבקשת סליחה?
אני בכלל לא מחבבת את האחים כהן.
מסכימה
איתך ב-100%. מלבד מספר סרטים שהוא כן לוהק, השתתף ושיחק בהם לפי סטריאוטיפ היפיוף החתיך ("רוחות של תשוקה" – What the hell were they thinking???), אני כן חושבת שהוא שחקן טוב, ויש לו יכולות משחק טובות מאוד, ובהחלט יש לתת לו את הקרדיט על כל הסרטים שהזכרת. אבל, בכל זאת, הוא סופר מגה סטאר שידוע ומוכר לפי המראה שלו, והוא גם לא מהסס לבחור את התפקידים האלו, אפילו שהוא גם דואג לעשות דברים קצת יותר איכותיים. הוא עדיין ידוע לפי פריצת הדרך שלו ב"תלמה ולואיז".
אם תשים לב – אצל האחים כהן, הם עושים הכל כדי לא ללהק אנשים מהסוג הזה, ואם הם כן, זה בתור בדיחה או כדי ליצור אירוניה צינית כלשהי (ג'ורג' קלוני). אני לא רואה תפקיד אחד בהיסטוריה של הסרטים שלהם שבראד פיט יכול להיות מלוהק אליו. אז יש שני דברים שזה יכול להצביע עליהם:
א. שהאחים יורדים רמה עד לזה שהם צריכים ללהק כוכבים הוליוודיים גדולים כדי להגדיל את ההכנסות של הסרטים שלהם (מה שמתחיל לקרות להם בזמן האחרון).
ב. שיש להם איזה רעיון מתוחכם וגאוני לשילובו של בראד פיט במלחה"ע ה-2.
בין אם זה זה או זה – משהו קורה אצלם במח, ואני לא בטוחה שזה משהו טוב, אם לוקחים בחשבון את שני הסרטים האחרונים שהם הוציאו (שהיו טובים מאוד, אבל לא ברמה שגואל ואית'ן רגילים לעבוד בה)…
הבנתי
קודם כל אני מתנצל על אי ההבנה שלי מקודם.
תראי. אני לא רואה פסול אמיתי בליהוקו של ברד פיט. בליידיקילרס שיחק טום הנקס שגם הוא נמצא על תקן בלוקבאסטר. והשאלה היא באמת מה עושים עם השחקן.
בראד פיט למיטב הבנתי. הוא טיפוס שמאד נהנה לרקוד על שני החתונות. מצד אחד ליהנות מהכוסיות (בשורוק) שלו, מהכסף ומהתהילה, אבל מצד שני דואג לעשות דברים חתרניים למדי. בקיצור, אדם כלבבי. האחים כהן מצידם אכן נמצאים בירידה מתמדת כבר הרבה מאד זמן, אבל אין בכך בכדי להמעיט מהערך של שיתוף פעולה אפשרי ביניהם, ובתנאי ששני הצדדים יגייסו את האספקטים החיוביים שלהם ויזנחו את האספקטים הפחות חיוביים.
השאלה היא גם מה בדיוק הם מנסים לעשות בסרט המלחמה. אם מדובר באפוס, הרי שזה לא כהני, ובראד פיט אולי מתאים אבל תחת השרביט של שפילברג. אבל אם מדובר במשהו אוואנגרדי ומיוחד (נגיד, שבילי התהילה+הצחוקים של ד"ר סטריינג'לאב ובביצוע מודרני) אז – ברד פיט יכול יותר מלהתאים.
כמו שאני מכיר את האחים כהן. אין סיכוי בעולם שמדובר באפוס. הם לא שפילברג, והם לא אוליבר סטון. אני בהחלט יכול להיות אופטימי.
טום האנקס לא כוכב ברמה של בראד פיט?
טום האנקס לא כוכב ברמה של בראד פיט?
אם אני לא טועה, טום האנקס נחשב הכוכב הגדול ביותר בהוליווד עד לפני שנה – כזה שאם אתה רוצה שהסרט שלך ירוויח כסף, תיקח אותו בכל מחיר. אולי הכהן האחרון והשפילברג האחרון שינו את העניין.
טום הנקס
אפילו נחשב לכוכב יותר גדול.
אבל הוא לא נודע בזכות המראה שלו, ושיתופו ב"ליידיקילרס" הוא עדות לכך שהאחים כהן נמצאים במצב דיי שברירי בקריירה שלהם.
הזכרתי כבר מקודם – שאם הם ימשיכו ללכת בדפוס שהם התחילו לבנות ב"אכזריות בלתי נסבלת" ו"לחסל את הליידי", אז אני אהיה מאוכזבת למדי. זה פשוט לא משהו שהיה אופייני לאחים כהן -לעשות סרטים המוניים בשביל ההכנסות בקופות (זאת על ידי ליהוק כוכבנים לתפקידים הראשיים מה שיוצר שינוי משמעותי בגישה שלהם ובאופי ובאווירה שבסרטים שלהם בכלל).
ניקולס קייג'
היה כוכב עולה בשנות השמונים. אחרי בירדי, וסרטיו של דודו פרנסיס פורד. וקצת לפני moonstruck ולהתחתן שנית. (ואולי עוד כמה).
בקיצור, היה לו מעמד יציב מאד גם כשהוא שיחק בבייבי אריזונה
לניקולס קייג'
במקרה יצא לעשות את התפקיד של החיים שלו בסרט הזה. אם בראד פיט יצליח לעשות תפקיד ברמה שהוא עשה ב"בייבי" (כולל השיער, העין הקופצנית והגיחוכים) אז אני אוריד את הכובע בפניו. אבל אני בספק אם הם החליטו לבחור את קייג' בגלל המעמד שלו בהוליווד.
נראה לי שמה שאני מתכוונת זה שבדרך כלל אין יפיופים הוליוודיים בסרטים שלהם, הם מתאמצים לבחור את המוזרים והיחודיים ביותר (זה, כמובן, גם תלוי באופי הסרט והתפקיד עצמו).
מה יש לאנשים נגד ברד פיט.
אין לי שום דבר נגד בראד פיט – בחור יפה מאוד, עם הסוכן הטוב ביותר בהוליווד בערך (או יכולת בחירה יוצאת מהכלל של סרטים בעצמו).
מצד שני, בוא לא נשלה את עצמנו. העובדה שהוא לוהק כמה פעמים בתפקידים לא סטריאוטיפים, והעובדה שהוא יודע לקרוא שורות מהדף יפה ולהשתולל כשצריך, לא עושות אותו שחקן טוב. מגוון הדמויות שהוא מסוגל לשחק מוגבל, השטיקים שלו חוזרים על עצמם עד לזרא, והוא, מה לעשות, פשוט לא שחקן טוב במיוחד. לדוגמא, תשווה את המשחק (המצוין, יחסית) שלו ב"טרויה" לזה של אריק באנה. באנה לוקח אותו עם שתי ידים קשורות מאחורי הגב וחנית בתוך העין. הסיבה אינה התפקיד העסיסי יותר של באנה: הוא פשוט שחקן ברמות אחרות לגמרי מבראד פיט.
ושוב, אין לי שום דבר נגד פיט. יחסית לכוסונים הוליוודים, הוא בהחלט חביב ולא מזיק. אבל בוא לא נעשה אותו שחקן דרמטי, בסדר?
אני לא חושב
אני חושב שהוא אחד השחקנים הטובים כיום בהוליווד. באמת. בקשר לדרמות, ב"שבעה חטאים" הוא היה נהדר לדעתי, וגם ב"12 קופים". וגם בקומדיות – "המקסיקני" או "סנאצ"'. אני חושב שבסרטים האלו הוא עשה עבודה נהדרת (לא ראיתי "טרויה").
לדעתי גם בטרויה הוא היה נהדר
הוא נטף כריזמה ויוהרה, בדיוק כפי שהסרט מנסה לצייר את הדמות שלו. אותי הוא שיכנע לגמרי.
אריק באנה?
זאת הדוגמא שלך. האיש שבשני הסרטים שראיתי ממנו שיחק פחות או יותר את אותה דמות (הגיבור המיוסר). והאיש שדוק של מלנכוליה נמצא דרך קבע על פניו, גם ברגעים בהם הוא צריך לצחוק, לחייך, לאהוב או להרגיש משהו אחר חוץ מייסורים פנימיים. אריק באנה – האיש והעצירות?
לא, בראד פיט הוא אכן שחקן נהדר. נכון שהשטיקים שלו ב12 קופים וברומן על אמת למשל דומים. אבל קשה שלא להתעלם מהתרומה שלו לדמות היפיוף (בתלמה ולואיז או ברוחות של תשוקה). למעשה, אם תשווה יפיופים אחרים בהוליווד לבראד פיט. למשל אית'ן הוק של פעם ועד אורלנדו בלום והית' לדג'ר, אין לי ספק שבראד פיט עולה עליהם בכל פרמטר. החל מההילה שהוא מקרין, ועד המודעות העצמית הקלה.
וכמובן, יש לו את התפקידים הדרמטיים שלו. הזכרתי את סליפרס המצוין, אבל זה לא המקום היחיד.
ולא, אין לי ספק שהרבה שחקנים עולים על בראד פיט. אבל בקרב הדור שלו (נגיד שחקנים בני 30-45, וכללתי את טום קרוז) הוא השלישי בטיבו, להערכתי.
אריק באנה?
כן, זאת הדוגמא שלי. נכון שב"הענק" הוא לא מעורר סימפטיה במיוחד, אבל זאת לא אשמתו – זה התסריט. לגבי "טרויה", הוא דווקא יוצא מהכלל, והוא היחיד שם חוץ מאביו שזוכר שהוא בטרגדיה יוונית – ככה זה, הכל מוגזם (והוא אפילו לא מוגזם במיוחד), ובעיקר הכל טרגי (טרגדיה, אתה יודע).
אבל לא בבאנה עסקינן. הוא לא, לא, לא שחקן נהדר. הוא אולי שחקן לא רע, אבל נהדר? בלום הוא לא שחקן, ולדג'ר דווקא לא רע (אבל גם לא משהו), ואית'ן הוק דווקא שחקן לא רע בכלל, ובטח בליגה מעל פיט (ראה "גאטקה" אבל בעיקר "טייפ". בוא נראה את פיט משחק שעה וחצי בחדר אחד עם עוד שני שחקנים בלבד, בלי מניירות).
לגבי תפקידים דרמטיים: לסרט לא קוראים "סליפרס" לחינם, פיט נראה בו חצי ישן כל הסרט.
לגבי הדור שלו, בבקשה, אנא, במטותא אמור לי שאתה צוחק. אפילו טום קרוז מתעלה על פיט (ראה "מגנוליה"), וגם הוא לא ממש שחקן. אם אתה מדבר על דוגשחקנים, אז כן, הוא לא רע. אבל _שחקנים_, באמת? הוא אפילו לא מתקרב לקרסוליים של אדוארד נורטון, סתם בתור דוגמא, או פיליפ סימור הופמן, או ג'וד לאו וכו' וגו' וכד'.
לגבי הילה ומודעות עצמית, אגב: כן, לפיט יש משניהם. זה נובע מכך שהוא א) יפה, וב) שחקן גרוע. הרי לשחקן טוב _אין_ מודעות עצמית, הוא משחק את הדמות. פיט תמיד משחק את פיט.
הדור.
השקעתי קצת, והכנתי רשימה מפורטת של 25 השחקנים הטובים בדור (30-45). כולם בנים (הבנות זכאיות לרשימה נפרדת).
משני הצדדים של הסקאלה לא נכנסו ליאונרדו דיקפריו מצד אחד, שצעיר בארבעה חודשים מהקריטריון. וקווין ספייסי מהצד השני שחגג היום יומולדת 45
1. אד נורטון (כל מילה נוספת מיותרת)
2. מאט דיימון (כן, כן. המשחק שלו בהמשחק של ריפלי נוגע בשלמות).
3. ג'וני דפ (דוקא לא ברד פיט)
4. בראד פיט.
5.ניקולס קייג' (בעיקר בגלל אדפטיישן וסרטי שנות השמונים שלו).
6. ראסל קרואו (קצת חד מימדי, אבל קשה להתעלם מהאיכויות הברורות שלו).
7. ג'ים קארי (שהוא השחקן המגוון מכולם, בדור הזה).
8. פורסט וויטאקר – (מפתיע, אבל הבן אדם כמעט המציא סוג נוסף של שחקן).
9.טום קרוז (ולא, מגנוליה היא לא הוכחה. פ"ת אנדרסון יכול להוציא משחק טוב גם מקיאנו ריבס, תנסה אותו).
10.יואן מקגרגור (אף פעם לא אהבתי אותו. אבל הוא מגוון מספיק ושיחק בכמה תפקידים גדולים).
11. ג'ון קיוזאק (לא, לא גבוה יותר. הוא יותר מדי דומה לעצמו ברוב הסרטים שלו).
12.אית'ן הוק (בזכות גאטאקה, אבל הבן אדם אפור משהו.
13.פיליפ סימור הופמן (מצטער, אבל רק במוכה אהבה ראיתי חידוש כלשהו. שחקן מנייריסטי למדי, אם כי לזכותו יאמר, שהוא שכלל את המנייריסטיות שלו לשלמות).
14. מאט דילון (בזכות הניגוד בין ראסטי ג'יימס לדבר ההוא עם ליב טיילר ששכחתי את שמו).
15. מניח הרעפים הנוצרי (הת'רס היה מספיק טוב, עבור הילד הנצחי).
16. ג'וד לאו (מאד איכזב אותי בקולד מאונטיין אבל היה מצוין באי.איי ובדרך לפרדישן).
17. ראף פיינס (מה עם חיוך?)
18.וודי הרלסון (שאמנם לא עשה משהו משמעותי כבר הרבה זמן. אבל היי, הבן אדם היה מושלם ברוצחים מלידה).
19.בן סטילר (בעיקר קומיקאי, אבל מסוגל גם לתת רגעים דרמטיים (משפחת טננבאום) ולכן הוא מקדים את…
20. וויל סמית' (קומיקאי מחונן יותר, אבל נופל כל כך כשהוא צריך למחוק את החיוך).
21. בן אפלק (הוא לפעמים בסדר).
22. מרק וולברג (דפק קצת את כוכב הקופים, אבל היו לו את הרגעים שלו פה ושם).
23. כריסטיאן בייל (כי כשהוא היה ילד, הוא ידע לשחק).
24. מת'יו מקונוהיי (מצטער, לא מסמפט את השחקן הזה).
25. קיאנו ריבס (וכל מילה נוספת מיותרת).
הרשימה אגב, מורכבת בעיקר מהשחקנים היותר מפורסמים וחשובים של הדור, ולאו דוקא מהטובים ביותר. בכל מקרה אלו השמות הדומיננטיים של הדור ואם שכחתי מישהו, עימו הסליחה.
(ועוד מילה אחת. כן, מודעות עצמית זה לפעמים טוב. עיין ערך "אורלנדו בלום").
אכן, המשחק של מאט דיימון ב-''המשחק של ריפלי'' נוגע בשלמות.
חיקוי כל-כך מדהים בשלמותו של ג'ון מלקוביץ' לא ראיתי אף-פעם. והבנאדם ממש השקיע: ניתוח פלסטי כדי להיראות כמוהו, והכל
(וברצינות, אני מניח שהתכוונת ל-"כישרון של מר ריפלי" – שם דיימון אכן עשה תפקיד משובח).
הדור.
סחתיין על ההשקעה. באמת.
אתה יודע מה? עניין של טעם. מכל השחקנים שרשמת כאן, רק שניים היו נכנסים אצלי אחרי בראד פיט באיכויות משחק (לא בדמויות נבחרות או סרטים שהם שיחקו בהם – במובן הזה, פיט כמעט לא בחר אף סרט גרוע או דמות מחורבת, להוציא אולי "רוחות של תשוקה" ו"יריב אינטימי"). השניים הם מרק וולברג, שאני פשוט לא סובל (הוכחה לכך שאפילו אנדרסון לא מסוגל להציל שחקן גרוע באמת), וקיאנו, שלמרות שהוא חבר טוב שלי, לשחק הוא לא יודע. לגבי מקונוהיי, בייל, אפלק וסמית' אין לי ממש דעה, לא ראיתי מספיק סרטים בהשתתפותם.
אגב, סאם רוקוול הוא לא מעל לגיל 30? כי גם הוא שחקן מצוין.
זה דור זה? זה חרא!
אני לא מסוגל לדרג ככה אז אני אחלק אותם לקבוצות:
שחקנים באמת טובים:אד נורטון,ג'וני דפ, ניקולס קייג',ג'ים קארי, ג'ון קיוזאק, ראף פיינס, **גאי פירס**
שחקנים 'סדר: ראסל קרואו, פורסט וויטאקר, יואן מקגרגור, אית'ן הוק, ג'וד לאו' וודי הרלסון, בן סטילר (למרות שאוון ווילסון פשוט יותר טוב), מת'יו מקונוהיי
שחקנים שאני לא מכיר מספיק: מאט דיימון,פיליפ סימור הופמן, מאט דילון' כריסטיאן בייל
שחקנים יפים וכריזמטים שיכולים לעשות תפקיד שהוא טיפה (אבל טיפה) מעל יפה וכריזמטי: בראד פיט, טום קרוז, מניח הרעפים הנוצרי, וויל סמית'
שחקנים???:מרק וולברג, בן אפלק
קיאנו ריבס: קיאנו ריבס – אבל הוא לא כזה גרוע, הוא לא מסוגל להרים סרט אבל גם לא לחרב סרט כמו החבר'ה בשתי הקבוצות העליונות, מי היה עושה את המטריקס יותר טוב?
מסכים
משחק זה בעיקר ענין של טעם. מצד שני, נורטון וריבס הם קונצנזוסים לטוב ולרע (גם אם בעוצמות שונות), אז אולי לא.
בקשת סליחה מ: מגאי פירס, סם רוקוול,צ'ארלי שין, אנטוניו בנדראס, קיפר סאת'רלנד, קנת' בראנה, ג'ורג' קלוני, מת'יו ברודריק, וקווין בייקון.
השחקים האלה, היו צריכים השקעה של רבע שעה נוספת בשביל למצוא אותם. וחלקם בטח היה משתבץ ברשימה איפה שהוא.
מסכים חלקית. הראשונים בעיני הם:
1) ניקולאס קייג'. שחקן מדהים.
כל השאר בלי סדר מסויים אלא לפי הסדר שאתה כתבת:
אד נורטון, ג'ים קארי, טום קרוז (רק בגלל ג'רי מגוויר), מאט דילון, בן סטילר, וויל סמית.
ושניים שלא רשמת – קובה גודינג ג'וניור ובעלה של ריס וויטרספון (מה אני יעשה
שכחתי איך קוראים לו, אבל זה לא מוריד מיכולת המשחק שלו)
גם אני חושב
שרייאן פליפה הוא שחקן טוב למדי. רק שבלי לבדוק, קשה לי להאמין שהוא בן 30. אם כן, עמו הסליחה.
עוד חודשיים
אני בעיקר מסכימה אתך אבל קצת חולקת עליך
מסכימה אתך שלבראד יש מניירות ושטיקים קבועים, ושאיכויות המשחק שלו מוגבלות. מנגד, זה לא מפריע לו לתת הופעות מצוינות בסרטים שצוינו לעיל.
כלומר, במלים אחרות – הוא לא שחקן גרוע או דוגשחקן – הוא שחקן מוגבל. יש רק דברים מסוימים שהוא יכול לעשות, ואת אלו הוא עושה טוב.
ושון פן, למשל, לא חף ממניירות, ובכל זאת הוא שחקן לעילא, וקשה לי להאמין שיש תפקיד שלא היה מסוגל לבצע כהלכה. כנ"ל אל פאצ'ינו או ג'ק ניקולסון, שהם שחקנים נפלאים.
בקיצור, זה נכון שהוא לא גאון הדור במשחק, אבל בסה"כ לא פייר לקבוע ששחקן מוגבל הוא שחקן גרוע. לא כל שחקן צריך לדעת לעשות הכל, וכל שחקן משחק את עצמו תמיד – כל פעם בנסיבות אחרות ומצדדים אחרים באישיות שלו.
הטרגדיה היוונית והסרט טרויה
לפי מה שאני הרגשתי בסרט, הם די ניסו להוציא את ה"טרגדיה" מהיוונית הזו. הם חתכו את המאפיינים החדים של הטרגדיה – של הגורל, האלים וכל מה שנובע מהם והפכו את הסיפור הישן למודרני בגישה שלו, כך שהמשחק המוגזם והמיוסר לא משוייך בעיני למאפיינים המתאימים לסרט הזה.
אם כי הוא עדיין ניגש לקהל כאפוס גדול מהחיים, לכן יש משהו הולם בפומפוזיות – שלדעתי הייתה גם במשחק של פיט, רק לכיוונים שונים, בהתאם לדמות שלו.
רק אורלנדו בלום נראה רוב הסרט כמו צבי מול פנסי המכונית (אם כי גם לגביו עוד אפשר אולי לטעון שזו פשוט הדמות היבבנית והמעצבנת שלו שלוהקה היטב)… מהשאר נהנתי.
אריק באנה?
אז עכשיו הומרוס חיבר טרגדיות?
אית'ן הוק?
אני משאירה כאן מקום לספק (הגדר: "של פעם"), אבל אית'ן הוק הוא שחקן מצויין, למרות היותו אדם יפה, ובשום אופן אין סיבה להזכיר אותו באותו משפט, ואותה קטגוריה, כמו אורלנדו בלום.
מסכים
בראד פיט שחקן לא רע, אבל ממש לא מדהים.
כשהוא משחק את היפיוף הוא בעיקר יפיוף.
בסרטים שבהם הוא לכאורה משחק טוב, המשחק שלו מנייריסטי, טכני ומבוסס בעיקר על שטיקים.
כן, ב"מועדון קרב" ו"12 קופים" הוא עושה דמויות מעניינות, אבל אפשר די בקלות לראות את השחקן שמאחורי הדמות, ואת המאמץ שהוא משקיע (בעיקר מבחינת מניירות) בלעשות את הדמות. אצל נורטון, למשל, זה הרבה יותר טבעי. אצל בראד, כמה שלא ינסה, זה נורא טכני.
מה שכן, לפיט יש יתרונות מהותיים על-פני יפיופים הוליוודיים: היכולת שלו לקחת את הדמות לאקסטרים והנכונות (או אפילו העדפה) שלו להתמודד עם טיפוסים מוזרים. אם נשווה אותו, נגיד, לטום קרוז או להאריסון פורד, שלא משילים מעליהם את תפקיד הגבר המושלם, אפשר להבין למה הוא זכה למעמד של "שחקן טוב".
לא נכון.
הסוכן הכי טוב בהוליווד, בלי ספק, הוא זה של אורלנדו בלום. האיש גאון.
אז זהו
שאתם מבלבלים בין סוכן ומנהל.
סוכן לא בוחר לשחקן תפקידים וגם לא מייעץ לו מה לקחת. סוכן רק שולח את השם של השחקן למלהקים (ובדרך עקיפה לאודישן).
בארץ הסוכנים הם גם מנהלים אישיים, אז אולי מכאן הבלבול, אבל סוכן בהוליווד תפקידו מאוד מוגדר ומאוד מצומצם (זו המון עבודה לשלוח אנשים לאודישנים).
נו, ומה בדיוק רד אמר?
רד לא דיבר על התפקידים המאתגרים שאורלנדו בלום קיבל. הוא דיבר על זה שלאיש יש יכולת משחק אר… לא טובה במיוחד, אבל בגלל שהוא משווק בצורה טובה, הוא נחשב לשם הכי חם ומככב בלהיטים הכי גדולים. סוכן, בטח שסוכן (סמית', אם אפשר).
למרות שאת תפקידו
הראשון בקולנוע – שרתהבעות – הוא קיבל אחרי אודישן כשר למהדרין. ללא רזומה. וזאת היתה הקפיצה הגדולה ביותר שלו. ועוד עם שם מוזר "אורלנדו בלום" (חצי חבר בלהקת בנים וחצי לבלר נודד בשנות השלושים במזרח אירופה).
אני מאחל לו חיים טובים.
אם יש לו סוכן טוב,
הוא לא צריך רזומה מרשים (או רזומה בכלל).
''אורלנדו בלום''
שיר קלאסי שכתב וולט וויטמן בעקבות ביקורו הראשון בדיסניוורלד.
''אורלנדו בלום''
הגיבור שלא נכנס ל"יוליסס".
''אורלנדו בלום''
דראג-קווין עם השכלה ספרותית רחבה יתר על המידה.
רד אמר שיש לו הסוכן הטוב ביותר בהוליווד
ואני מסבירה לכם שזה לא הסוכן, כי אם המנהל.
המנהל הוא זה שמשווק את השחקן. לא הסוכן.
''סוכן רק שולח את השם של השחקן למלהקים (ובדרך עקיפה לאודישן)''.
אני כתבתי את זה, אני יודעת שזה נכון
אבל הוא לא משווק את השחקן בשום צורה. הוא שולח את השם שלו למלהק – ובזה זה נגמר.
אם יש לך מנהל טוב, או יחצ"ן טוב, או שאתה פשוט מנהל את עצמך מספיק טוב, אז המלהק גם מכיר אותך או מקבל טלפונים של כמה אתה נהדר והכל, וכמה חייבים לזמן אותך לאודישן לפני הבמאי.
גם אז זה לא אומר שקיבלת את הג'וב, ואם כן קיבלת, זה לא תלוי בסוכן, בשום צורה.
לונג ג'ון, בתור אחת שישבה במספיק הרצאות של מנהלים, סוכנים ומלהקים, תאמיני לי כשאני אומרת לך: רק בארץ הסוכן זה המנהל גם, והוא שאחראי ישירות על הצלחתו של הקליינט. בעולם המערבי הנאור אלו הם שני (ויותר) תפקידים שונים לחלוטין.
מאמינה לך,
אבל כשאת כותבת משפט כמו "הסוכן שולח את השם של השחקן", ומיד מסיקה שסוכן זה לא מנהל מבלי לפרט, אז לי נותר רק להסיק ששליחת השם כוללת גם את דחיפת שמו של השחקן ושיווקו, וניהול הקריירה שלו זה אכן משהו אחר.
אם כך הרשי לי לפרט;
הסוכן מקבל רשימה של תפקידים שמחפשים עם תיאורים שלהם.
לדוגמא "גבר לבן, אמצע שנות העשרים, נראה טוב מאוד". לפעמים מתווסף גם צבע שיער או אפיון חיצוני אחר. לא מעט פעמים מבקשים מישהו שהוא "שם בהוליווד".
עכשיו הסוכן לוקח את *כל* השחקנים שרשומים אצלו ועונים על ההגדרה הזו, ושולח אותם ברשימה מסודרת למלהק, בצירוף הד שוט ורזומה של השחקנים ברשימה.
למשל:
לתפקיד הגיבור:
קולין פארל
ג'וש הארטנט
הית' לדג'ר
אורלנדו בלום
ג'וש דוהמל
מרק בלוקס
פרדי פרינס ג'וניור
(בהנחה שכולם רשומים באותה סוכנות כמובן…)
המלהק מקבל רשימות דומות מסוכנים אחרים, ואז, לרב על סמך היכרות אישית עם השחקן (ראה אותו משחק/עבד אתו פעם/עשה לו אודישן) והיכרות עם הבמאי ובטעם שלו, הוא מזמין את האנשים להיבחן לפני הבמאי. לא את כל מי שברשימה, רק את הקומץ שהוא בחר.
אי לכך, לסוכן אין שום השפעה what so ever על הבחירה, ומכאן שום השפעה ישירה על הקריירה של שחקן כלשהו.
ובמיוחד בשבילך, שלפתי דוגמא להודעת ליהוק שכזו, מסדרה שמשודרת היום בארה"ב וישראל במקביל. על מנת לצמצם פגיעה ספוילרית לאפס, לא ארשום את שם הסדרה.
מקווה שהפעם אני מובנת.
מיקה.
זה כבר הובן,
אבל מה עם המנהל?
אז ככה;
קודם כל, יש מנהל, יש יחצ"ן ויש דובר. לפעמים יש להם את אותה העבודה, ולפעמים המנהל מעסיק את היחצ"ן והדובר.
גם לא לכל שחקן יש מנהל, כי הרבה שחקנים יודעים לנהל את עצמם, הם רק צריכים גישה לאודישנים.
מנהל טוב עוזר לשחקן לבחור את התדמית שלו ולשווק אותה. החל ממראה חיצוני – מה ללבוש, איך להסתרק ועד לעם מי לצאת (שוב, לא כל שחקן הוא בובה על חוט של המנהל, זה יותר היה ככה בעבר, אבל עד היום יש כאלה שמכתיבים להם אספקטים כאלה). בדרך כלל זה יותר בכיוון של עצות.
הוא שולח את השחקן שלו להתמנגל (mingle) בקרב אנשי תעשיה, בין אם בהזמנות למסיבות חשובות, פגישות עם מלהקים (לאו דווקא לצורך ליהוק ספציפי, סתם שהמלהק יכיר את השחקן) או בארוחות ערב עם אנשי מפתח.
הוא זה ששותל מידע בצהובונים, שמארגן ראיונות והופעות טלוויזיוניות וכדומה.
כשמעסיקים יחצ"ן, אז היחצ"ן יכול לעזור או לדאוג לדברים האלה.
מנהל גם עוזר לשחקן למצוא סוכן טוב (סוכן שמקושר למלהקים היותר עסוקים שיש להם היצע תפקידים גדול יותר) או סוכן בכלל. למרות שתאורטית, מנהל יכול לסדר לקליינט שלו אודישנים.
בקיצור, מנהל טוב זה מי שמצליח להביא את השחקן שלו לדרגת כוכב.
למשל, ג'יי לו הייתה אחלה מנהלת בשביל עצמה.
בארץ, עדי ברקן ועובד מחפוד (הסיבה לבלבול שלכם מקודם) היו הדוגמאות הכי טובים ל"בוני כוכבים".
לאורלנדו דנן, יש גם מנהל (איילין קשישיאן), גם יחצ"ן (רובין באום) והסוכנות שלו מייצגת בין היתר את: אדם גרסיה, אלן אלדה, אלברט פיני, אנדי מקדאול, אן בנקרופט, אנג'לה לנסברי, אשאנטי, בארי ווטסון (שאגב, מתחרה באורלנדו מבחינת טיפוס), באז לורמן, בן קינגסלי ועוד. יו גט דה פוינט.
הם התכוונו, פעם.
היה איזה סרט שהם היו אמורים לצלם איתו, 'אל הים הלבן' קראו לו. הם ירדו מזה מזמן. אז או שהם חזרו לחשוב על הנושא, או שמדובר בסרט אחר שלא שמעתי עליו, או שהשמועות לא נכונות.
הם התכוונו, פעם
שמעתי על זה מזמן, והייתי בטוחה שאלו תכנונים לעתיד הרחוק, אבל אם אתה אומר – אז זה כנראה כבר ירד מהפרק.
אני מתנצלת על הפצת שמועות הכזב הללו.