לכתוב על 'מכוניות' אמור להיות הדבר הכי קל בעולם: זה סרט של פיקסאר, כך שכל מה שצריך לכתוב זה תיאור עלילה קצר, ובמשך שארית הביקורת לשבח, להלל ולקלס את פיקסאר הגדולים, שעשו את זה שוב עם העלילה הכי מצחיקה, הרעיונות הכי מעולים והבדיחות הכי קורעות. אבל משהו קרה לי בשנים האחרונות: האהבה שלי לפיקסאר כבר לא עיוורת. שם החברה לבדו עדיין מספיק כדי לשלוח אותי לבית הקולנוע הקרוב מיד עם בכורת כל סרט חדש שלהם, אלא שאני כבר לא צוחקת מכל בדיחה. ההסבר הראשון שעלה בדעתי הוא שהתבגרתי והרצנתי. אבל אני חוששת שאולי הבעיה בכל זאת לא בי, אלא בפיקסאר. אולי אלה הם, שכבר לא מאד מצחיקים כמו פעם.
בדומה ל'מפלצות בע"מ', גם ב'מכוניות' אנו מגלים עולם אחר, נטול בני אדם, והפעם זה עולמם של כלי הרכב, על הסדר הפנימי שבו ואירועי התרבות שמעניינים את המכוניות. לייטנינג מק'קווין (קולו של אוון ווילסון) הוא האוטו הכי צעיר במרוצי גביע הבוכנה. הוא כל כך טוב, שיש לו סיכוי של ממש לנצח, מה שיזכה אותו בחוזה שמן אצל הספונסר הכי נחשק. לייטנינג רוצה בכל מאודו לנצל את ההזדמנות הזו, ולעזוב את הספונסר הנוכחי שלו – איזו חברה שמייצרת שמן נגד חלודה, ומכריחה אותו להסתובב באירועים עם מכוניות ישנות ומתפוררות. הן לא בשבילו, הענתיקות האלה – הוא הרי נועד לגדולות, הוא נועד לחיים הנוצצים. שבוע לפני המרוץ המסכם, לייטנינג השחצן מוצא את עצמו תקוע בעיירה רדיאטור ספרינגס שבמחוז קרבורטור. במהלך נסיעה פרועה במיוחד, הוא הורס את כביש הכניסה לעיירה, והשופט מטיל עליו עונש חינוכי: לסלול כביש חדש.
לייטנינג לא מבין למה הוא צריך לטרוח כל כך, שכן גם כשהכביש היה תקין, אף אחד ממילא לא ביקר בעיירה. הוא מוחה ללא הרף שזה סתם בזבוז זמן והוא חייב להגיע למסלול המרוץ וללמוד אותו. אלא שאין לו ברירה, והוא לא רק כבול למקום, אלא צריך גם לסבול את חברת המקומיים המטושטשים. אלה כוללים את לואיג'י וגווידו האיטלקיים, בעלי חנות לממכר צמיגים; פולקסווגן היפי ומסטול, שריד משנות השישים; רד, רכב כיבוי אש רגשני יתר על המידה; ומייטר, גרר חלוד ואינפנטילי. הזויים קצת פחות אך נלהבים כמו שכניהם הם סאלי, מכונית פורשה נוצצת שהיתה עורכת דין וכיום היא בעלת מוטל נעים בעיירה, ודוק האדסון הקשוח, המשמש כשופט לעת מצוא. בקיצור, זאת פחות או יותר גלריה סטנדרטית של טיפוסים "צבעוניים" שתורגמו למכוניות.
הבדיחות ב'מכוניות' לא מאד מושקעות. כרגיל, נחמד לראות את העולם שלנו מותאם למאפייניהן של המכוניות, אבל שאר ההומור לא מאד מקורי ובטח שלא נצחי. יחסית, יש מעט בדיחות שנשענות על רעיון יצירתי ואבסורדי (כמו שדה הטרקטורים המלחכים באחו), ויותר סיטואציות מעלות בת-שחוק במקרה הטוב, וחידודים אקטואליים במקרה הרע. ולא שזה לא הומור נחמד – לא אכחיש שמשעשע לראות את בעל תוכנית האירוח ג'יי לימו, או טנדר חסון שהתברר כמושל מדינת קליפורניה. אבל ההתחכמויות האלו סחטו ממני גיחוכים חלשים, וברור לי שבעוד חמש שנים אף אחד לא יזכור מה היה מצחיק בזה.
גם האווירה הנוסטלגית של הסרט לא גרמה לי לרוות נחת. המיקום שבחרו פיקסאר לעיירה שלהם, הנמצאת על כביש 66, בעייתי: 'מכוניות' מציג את רדיאטור ספרינגס ואת כביש 66 – החוצה את ארה"ב ממזרח למערב – כמקומות יפים אך שכוחי אל, שכיום רק מי שלא מוצא את הכביש המהיר מגיע אליהם בטעות, ומת לברוח משם כדי לחסוך עוד 10 דקות נסיעה. בעיני, קל מדי לבכות איך פעם הכל היה נחמד, אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. קל, וגם לא לגמרי נכון, כי כביש 66 הנ"ל הוא בפני עצמו אטרקציה תיירותית ממוסחרת שמבקרים מגיעים אליה במיוחד, כך שהגישה הפולנית, כאילו הכביש נזנח לאנחות, בפינה, בחושך, לבד, מזויפת..
מה שמציל את 'מכוניות' מלהפוך לעוד סרט אנימציה נחמד ולא יותר מזה, היא תשומת הלב לפרטים הקטנים שמרכיבים את העולם הממונע (אפילו החרקים הם חיפושיות), ועיצוב הדמויות החמוד. לא ממש היה אכפת לי מלייטנינג (שהתרגום לעברית שחט את שמו והתעלל בגופתו של משחק המילים שנגזר ממנו) – התלהבתי יותר מדמויות משנה שהופיעו לרגעים ספורים. למשל, פרנק הזועם, עם נזם באפו, והמכונית היפנית הורודה, עם עיני המנגה הענקיות.
בסך הכל, 'מכוניות' הוא סרט בסדר. הוא טוב יחסית לסרטי אנימציה אחרים, והוא מהנה למדי בזמן הצפייה. הבעיה הגדולה היא שהוא סרט של פיקסאר, ומפיקסאר, כידוע, רובנו מצפים ליותר. 'מכוניות', לדעתי, הוא סרט שיישכח במהרה, ושהבדיחות הטובות ביותר בו הן הקריצות לסרטים קודמים של החברה שמופיעות על רקע כתוביות הסיום. לו הייתי צריכה לאייר את האסוציאציה שלי למושג "פיקסאר 2006", הייתי מציירת פרצוף מלא ומדושן, עם גומה חיננית בסנטר. פיקסאר הפכה לחברה שבעה ומרוצה מעצמה. חברה שיודעת שאוהבים אותה, שצוחקים ממנה ושהקהל כבר מונח בכיס הקטן שלה. מפה, אפשר רק לרדת.
- אתר רשמי
- אתר ישראלי
- פיקסאר – האתר הרשמי
- פיקסאר – בלוג מעריצים
- תזמורת איש אחד
- כביש 66
- מכוניות קלאסיות
- אוטו
- מכוניות מצחיקות
מכוניות
היו הרבה דברים לא ברורים בסרט הזה. על ההתחלה שלו, למשל היה לי קשה מאוד לסספנד ולהתנתק מהעובדה שזהו עולם של מכוניות, שבכל זאת נשאר מותאם לבני אדם (הי – אם חתול לא יכול להוריד את המים כי אין לו אגודל, אז איך מכוניות מפתחות מצלמות ובונות בניינים בלי ידיים בכלל?), ככה שהיו מספר רגעים מביכים משהו שלא הסתדרו לי בשום אופן, למשל מי לכל הרוחות משתמש בדלתות המכוניות? רגע, בעצם אולי משם יוצאים הבייבי מכוניות בשעת "לידה".
בכל אופן, האקסיומה בסרט היא שזהו עולם של מכוניות וזהו, ולמרות כל חוסר ההיגיון (וכן, אני מדברת גם על היגיון פנימי) אני מוצאת שיש הצדקה לכך. מספיק שנחשוב על כל אותם ילדים שנהנים לשחק בדגמי מכוניות ולהתייחס אליהם כדמויות לכל דבר – בלי נהג בפנים, על מנת שנדע שקיים כאן קהל שישמח לצפות ב"כוכבי" הסרט.
ואילו אני נהניתי במיוחד- מלבד שותפי האיכותי לצפייה,- מהאנימציה המהממת על כל ההשתקפויות והטקסטורות הנהדרות.
אבל החלק המרכזי שמחדש בסרט הזה לעומת קודמיו, הוא נושא העריכה. לאורך הסרט, במיוחד בקטע ההתחלתי במירוץ אבל גם לאחר מכן, ניתנת הרגשה שאני בכלל צופה בערוץ ASPN וכדומה. הצבעוניות, המהירות, התזזיתיות של כל מה שקורה על המסך באותם רגעים יפיפה בעיניי, ואינו דומה לשום דבר שראיתי אי פעם בסרט מצוייר. לדעתי מדובר בפריצת דרך.
…והסרטון בהתחלה מזה מאמי!!
מכוניות לא צריכות ידיים
כל הקטע בסרט הוא שיש סוגים שונים של מכוניות, כשלכל אחת יש יעוד. אז אני מניח שכדי לבנות בניין צריך מערבל בטון, מכונית מנוף, מכונה מרתכת וכו'. כדי להשיג חומרי גלם צריך מכונה כורתת עצים, כורה וכו'.
בקשר לדלתות, אתה לא שואל למה יש לך איברים מסוימים בגוף. אתה מקבל את זה. כך ע"פ תאוריית האבולוציה של CARWIN, התפתחו מכוניות עם דלתות, או שלא.
מניין לך שמכוניות צריכות ללדת? אולי מייצרים אותן במפעל ע"פ דרישות השוק, כך וכך גוררים, כך וכך מכוניות מרוץ. או סתם יוצרים מכוניות רגילות ואם מכונית רוצה לרכוש מקצוע רציני היא עוברת שיפוץ.
דווקא שואלים. שוב ושוב ושוב.
למה יש לך דווקא חמש אצבעות? למה יש תוספתן? למה לגבר יש פטמות? למה אנחנו מזיעים? למה (רובנו) לא ממש פרוותיים?
וכן הלאה, והלאה. אלו שזה תפקידם מנסים לספק תשובות. לפעמים מספקות יותר, לפעמים פחות.
מכוניות לא צריכות ידיים
סבבה, שמתי לב שיש סוגים שונים של מכוניות וכל זה, ועדיין לא תוכל לשכנע אותי שמערבל בטון או מכונה מרתכת יכולים להתעסק עם מיכשור עדין כמו שלל המצלמות הקטנות שצילמו בסרט. ואני לא מדברת רק על לבנות את כל המיכשור שבסרט, אלא גם איך לעזאזל הם משתמשים בו? ואפילו לא צריך להתרחק עד למיכשור, מספיק שנחשוב על המחסן המבולגן של דוק האדסון – כל הפריטים הקטנטנים שהיו שם, איך למכונית יש בכלל גישה להתעסק עם זה? מה גם שמדובר במחסן של מכונית פרטית (pan intended) שלא מרשה לרכבים מסוג שונה להיכנס, ככה שכל מה שנמצא שם אמור להיות נגיש לשימוש בשבילו.
ולגבי הלידה – זאת הייתה סוג של הלצה, אני מאוד מקווה שהם לא מגיעים לעולם בלידה, אבל בכל מקרה הפריע לי הבחירה להתעלם לחלוטין מהנושא הזה, של איך מגיעות מכוניות לעולם. עושה לי רושם שהיוצרים לא חשבו עד הסוף על כל הפרטים בעולם הזה.
עכשיו אתם סתם מטופשים.
איך באים דרקונים חמורים מוטאנטים לעולם???
גם אם אתם מאוד יצירתיים, יונק לא יכול להתייחד עם זוחל.
ובכך הוכחת שמכוניות יכולות להזדווג?
ובכך הוכחת שמכוניות יכולות להזדווג?
תראה, לא הוכחתי כלום, וגם עוד לא ראיתי את הסרט, אבל יש דברים שפשוט אין טעם לנטפק.
את הסרט עוד לא ראיתי,
אבל קשה להתייחס לירידה באיכות של פיקסאר כמגמה, אחרי שהסרט הקודם שלהם היה רמה אחת מעל כל סרט שהם, או הקולגות, עשו בעשור האחרון (וגם הטריילר ל"ראטאטוי" משתפר עם כל צפיה).
TS2 יצא בשנת 1999. לדעתי, מדובר בסרט הטוב ביותר של פיקסר, כשעל המקום השני מתחרים TS הראשון ו'משפחת סופר על'.
בחודשיים האחרונים ראיתי את TS2 לפחות עשר פעמים, וחלקים שונים ממנו כמה עשרות פעמים. להוציא סצנה או שתיים לקראת הסוף, הוא לא מפסיק להיות מצחיק וזורם אפילו לרגע.
עד לא מזמן גם אני חשבתי ככה.
עכשיו אני כבר ממש לא בטוח.
וגם הדיבוב לא רע
אלון נוימן ודרור קרן בתפקידים הראשיים עושים עבודה נהדרת, ורוב תפקידי המשנה גם הם מבוצעים למופת. התרגום כבר מעצבן קצת, ומפספס חלק מהבדיחות, אבל זה עדיין לא נורא בכלל.
ותאמין לי, סרט שמצליח לעמוד בלופים כאלה של צפיה זוכה להערכתי הנצחית.
לעומת זאת, התרגום של 'מכוניות' על הפנים.
לייטנינג תורגם ל"ספידי", מה שאילץ את המתרגם להדחק בגבו לקיר מאוחר יותר – לייטנינג מכנה את יריבו "ת'אנדר", וצ'יפ, היריב, מוחמא, ואז שואל לפשר העניין. לייטנינג אומר שזה בגלל שהרעם תמיד בא אחרי הברק. בתרגום, הוא מכנה את צ'יפ "גונזאלס" (לא נשמע כמו משהו שצריך להיות מוחמאים ממנו), כי ספידי בא תמיד לפני גונזאלס.
גם שאר התרגום מפספס את הסרט. רד שם לב שהתרגום באופן עקבי התייחס לראייה של המכוניות כ"רואה באמצעות הפנסים". שזה חבל, כי יש להם עיניים, ואין להן קשר לפנסים, המשמשים מעין לחיים. בכלל, ללייטנינג ולחבריו למרוצים אין פנסים אלא מקסימום מדבקות של פנסים, כי כמו שהוא טוען – הוא מכונית מרוץ. המסלול תמיד מואר בשבילו (זה, אגב, משהו שאהבתי – למכוניות מרוץ אין לא פנסים ולא צופר, וכך גם ללייטנינג וחבריו).
משהו שמעניין אותי-
האם בדיבוב לייטנינג נקרא "ספידי" כמו בתרגום?
או שהלכו על לייטינינג, או "ברק"?
לא יודע - אני דיברתי על 'צעצוע של סיפור 2'
אכן כן
קוראים לו 'ספידי'.
עוד לא ראיתי את הסרט במלואו, אבל מכל הטריילרים והמאחורי הקלעים שראיתי – זה לא סרט על טוסטרים, בסופו של דבר? למה לא היה אפשר היה לעשות את אותו הסרט בדיוק על, נגיד, רובוטים, או דגים, או טוסטרים?
באיזושהי רמה, כן.
העובדה שמדובר במכוניות היא די יסודית לסיפור (כלומר, הגיבור הראשי הוא מכונית מרוץ שמתחרה במרוצים נוסח NASCAR. אין הרבה טוסטרי-מרוץ, לפחות לא כאלה שאני מכיר), והרבה מהעולם באמת הותאם לחיי מכוניות. אבל בגדול, זה באמת סיפור שאפשר היה לספר גם על דגים או טוסטרים, הרבה יותר מכל סרטי פיקסאר עד היום.
אז תן לי דוגמה לסרט שלא היה סרט טוסטר.
ההבדל בין טוסטר לדג
ההבדל, אני חושב, הוא ביחס לעולם האמיתי. כל הסרטים של פיקסאר עד היום התקיימו, בעצם, בעולם שלנו, שבתוכו יש "עולם" סגור אחר של יצורים מסוג מסוים.
'צעצוע של סיפור' דיבר על צעצועים, ועל היחסים בין הצעצועים לבין בני האדם. 'מפלצות בע"מ' – כנ"ל. אם כל הסרט היה קורה בעולם המפלצות, אפשר היה לקרוא לזה סרט טוסטר, כי אז למפלצתיות שלהם לא היתה חשיבות. אבל העובדה שהסרט מתקשר לעולם שלנו (המפלצות נשענות על הפחדת ילדים כמקור אנרגיה, וזאת נקודת ההתחלה של העלילה) – אומרת שאי אפשר היה סתם ככה להחליף אותם בטוסטרים.
'באג לייף' היה טוסטרי למדי, ועדיין אפשר היה לראות את הקשר בין עולם החרקים לעולם בני האדם, גם אם לא רואים את בני האדם עצמם. 'מכוניות' הוא הסרט היחיד של פיקסאר שבו בני האדם לא קיימים בכלל. זה עולם אלטרנטיבי שבו בני האדם הם מכוניות, כמו שב'רובוטים' היו רק רובוטים, ב'תפוס ת'כריש' היו רק דגים, וב'הידד לטוסטר', התסריט המהפכני שאני שוקד על כתיבתו, יש רק טוסטרים.
אני מבין שאתה נמנע בדיפלומטיות מלהזכיר מאווררים.
מדחיק.
רגע,
יש איזו התרשמות מאותו סרט אווירתי?
כי מאז שהוא הוקרן בפסטיבל לא שמעתי עליו ולו מלה אחת.
מישהו ראה אותו בסופו של דבר?
לא,
אבל ממש בימים אלה הוא יוצא ב-DVD, ואתה מוזמן לקנות ולהתרשם.
http://www.globusunited.co.il/Content/MovieDetails.php?MovieId=2323
וואו, סצנות שהורדו בעריכה!
עוד דקות על גבי דקות של אנימציה נפלאה ודיאלוגים שנונים!
ולמרות הכל..
לפחות זה לא סרט טוסטרים. אלא אם טוסטרים יכולים לקרר ולעשות קולות שלא היו מביישים את ערוץ הופ.
אז מה שאתה אומר, בעצם, זה
שלסרט על משהו שהוא לא בני אדם יש סיכוי לחמוק מתווית הטוסטר רק כל עוד הוא מציג קשר כלשהו לעולם בני האדם. אני לא מקבלת את הטענה הזו כי בעיני היא מאד מגבילה.
'תפוס ת'כריש' הוא מקרה קיצוני שבו נבנה עולם זהה לעולם שלנו, רק מתחת למים. הבעיה בו היתה שלעובדה שכוכבי הסרט הם דגים לא היתה שום השפעה על מהלך העלילה או על העולם – הבדיחות כולן היו בדיחות רגילות בתכלית, פרט לעובדה שלמושאים שלהן יש סנפירים. אני יכולה לראות מה בעייתי ב'מכוניות' מהבחינה הזו, אבל נדמה לי שגם אתה תסכים שיש בו בדיחות שנשענות על העובדה שמדובר בסרט על מכוניות, וכך גם חלק מעיצוב העולם שלו. אז אוקיי, יש התאמה לעולם "שלנו", אבל לטעמי זה בעיקר ברמת הקריצות, כדי להאניש את הדמויות ולהקל עלינו לחבב אותן או להבין אותן. קח לדוגמה את הבתים שהראו ב'תפוס ת'כריש' מול אלה של 'מכוניות' – ב'תפוס ת'כריש' הבתים היו בתים רגילים, עם מעליות, מזנון, ספות, חדרי ישיבות וכו'. ב'מכוניות' לכל מכונית יש גראז' משלה, שהדברים בו מותאמים לגובה שלה. גם חדרי המלונית מעוצבים כמו משהו שמכונית יכולה לחיות בו – הכניסה לחדר המלון, למשל, או גובה החפצים בחדר, שלא חרג מגובה המכונית. כך גם "חדר הישיבות" של המכוניות (חדר השידור במרוצים) – חלל נטול כיסאות או פריטים שלמכוניות אין מה לעשות איתם.
עוד דוגמה.
ב'תפוס ת'כריש', אם זכור לי נכון, כשהדגים אכלו זה נעשה באמצעות צלחות וסכו"ם. כלי הרכב של 'מכוניות' לא אוכלים. מקסימום הם מתדלקים (וגם זה נעשה בתחנות דלק, על ידי פיית דלק – הם לא שותים את זה עם הפה או משהו). איזה עוד התאמות לעולם המכוניות אתה רוצה כדי שזה לא ייחשב סרט טוסטרים?
אני חושב שהעניין הוא האנושיות
זאת אומרת, את 'מכוניות' עוד לא ראיתי, אבל נראה לי שלקריטריונים של רד אפשר להוסיף עוד אחד: מידת הייחודיות של העולם המתואר. במלים אחרות, עולם של מכוניות לא יראה דומה במיוחד לעולם שלנו: מכוניות יחשבו אחרת, יבנו מבנים אחרים, יעריכו דברים אחרים.
לפי מה שאת אומרת, 'מכוניות' הולך חצי דרך בכיוון האמור. אני מניח שיותר מזה אי-אפשר ללכת מבלי לאבד את הקהל.
היתה לי הנחה בתחילת הסרט
לפיה מדובר בעולם שלנו בעוד כמה שנים, רגע אחרי שהמכוניות הגיעו לרמת אינטיליגנציה גבוהה מספיק בשביל להשמיד סוף סוף את בני האדם שלא מפסיקים לחלק הוראות ולחטט להם בקרביים.
למרבה הצער, התיאוריה קצת נפגמה ברגעים נוסטלגיים מסוימים.
מה שכן, אני לא בטוח עד כמה מה שאנחנו רואים בסרט שונה ממה שמכוניות היו בונות בעולם משלהן – רוב המבנים שם הם בכיוון של איצטדיונים עם מסלולי מירוץ, כבישים ומוסכים. אין מצבים טיפשיים כמו ב"תפוס ת'כריש", שבו רואים דגים עולים במעליות.
אבל אני מסכים.
ובגלל זה היססתי לתת לסרט את התואר "סרט טוסטרים" בלי התסייגויות. הוא לא לגמרי כזה. אם המכוניות היו אוכלות עם סכין ומזלג, אז באמת אפשר היה להכריז על טוסטריזציה. אבל כמו שאדם אמר, הסרט הולך רק חצי דרך.
בעיניי זה כן ''סרט טוסטרים''
מבחינת העלילה, הסרט יכל גם לעסוק בנהג מירוצים שמגיע לעיירה נידחת, במקום במכונית המירוץ עצמה. זה שהם השקיעו בעיצוב ובקונספט עוד טיפה מחשבה לא משנה את העובדה הזאת.
מה שכן, אם הסיפור הוא לא עד כדי כך מרתק (והוא לא…) אז לפחות קיבלנו דמויות חדשות מעניינות להסתכל עליהן, לעומת שוב פעם בני – אדם (שיו, אי אפשר איתם, הם נמצאים בכל סרט בימינו!!)
אני בהחלט מסכימה שקיים הבדל בין לקחת מכונית ולהאניש אותה כך שהיא תתיישב על כיסא ותאכל, לעומת האנשה העדינה יחסית בסרט, שם אכן השתדלו לשמור על רמת מכוניו?ת מסויימת.
אבל השאלה האמיתית
היא האם הסרט יכול גם לעסוק בטוסטרים.
גם בסרט על טוסטרים
יש בני אדם!
http://www.imdb.com/title/tt0092695/
את באמת צודקת
אם זכור לי נכון, "הטוסטר הקטן והאמיץ" מספר על טוסטר ישן שמחפש, יחד עם עוד כמה מכשירי חשמל זנוחים, את האיש שהיה הבעלים שלו בילדותו.
מצד שני, הסרט יכול היה באותה המידה בדיוק לעסוק בכלבים או בחתולים ובתכל'ס אין שום סיבה הגיונית שהוא יהיה דווקא על טוסטר.
וואי... את עושה לי נוסטלגיה!
איזה סרט חמוד זה הסרט הזה "טוסטי"!
יש לי אותו בוידיאו מאז שאני תינוק!!!
ממליץ לכולכם לראות אותו…
לאו דווקא (\ה לפי הוראת האקדמיה).
כן השתמשו במאפיינים שלהם כאביזרי חשמל. המנורה הייתה מאירה להם, השואב אבק הסיע אותם, והרדיו השמיע להם שירים. אי אפשר היה להחליף את מכשירי החשמל בחתולים או בכלבים ושעדיין הסרט יעבוד- היו קטעים רבים שהדגישו את העובדה שהם אביזרי חשמל (כמו הקטע במזבלה, הקטע שהם נפגשו עם המזגן.. וכ'ו).
בכל מקרה, סרט נהדר ומחמם לב.
לא חשבתי שמישהו חוץ ממני מכיר את הסרט.
הסרט האהוב עלי בילדותי.
לא חשבתי שמישהו חוץ ממני מכיר את הסרט.
אני חושב שפחות או יותר כל מי שצפה בערוץ הילדים במהלך שנות ה-90, יש סיכוי סביר שנחשף לסרט. אני ראיתי אותו לפחות ארבע פעמים.
לא חשבתי שמישהו חוץ ממני מכיר את הסרט.
בעיקר כי בשנות ה90 ערוץ הילדים נהג להקרין אותו בכל פעם שאילוצים שונים (כמו יום השואה) שיבשו את לוח המשדרים הקבוע.
!!
מצטרף! הוא באמת הוקרן כל כך הרבה פעמים. אבל תמיד הטריד אותי איך הילד התכסה עם "שמיכי", אני חושב שכך קראו לה. היא\הוא היו ממש קטנים. אפילו לתינוק זה לא מתאים.
אפרופו קריצות של פיקסאר לעצמה,
מתישהו בדרך לקליפורניה, רואים למשך פריים אחד בערך את הציפורים הקטנות מ-'For the Birds'. כלומר, יותר משממש שמים לב שאלה הציפורים ההן, שומעים את הפטפוטים המקסימים שלהן.
ואושר גדול ממלא את הלבבות.
אני לא יודע מה אתכם,
אני ממש אהבתי את הסרט. מלבד ההתחלה שהייתה מייגעת, מתישהף מיותרת וארוכה מדי, הסרט הזה גמר אותי מצחוק, והקסים אותי.
אני לא אגיד שזה הסרט הטוב ביותר של פיקסאר עד פה, אבל הוא בהחלט משתווה לסרטים האחרים שלהם ואני בטוח שלא מאכזב ציפיות של רבים.
"מכוניות" הוא הסרט הכי מצחיק של פיקסאר, ואני לא מבין למה הוא לא הצחיק את המבקרת.
אבל על טעם ועל ריח, אין מה להתווכח.
אז יאללה, ספר למה הוא הצחיק אותך
הרבה יותר מכל סרט אחר שלהם?
בעיני הבדיחות לא היו כאלה מיוחדות.
הטרקטורים כן, וגם הזכרתי אותם בביקורת בתור רעיון יצירתי מהסוג שאני אוהבת. אבל מה מיוחד או מתוחכם כל כך בזקנה שמדברת לעצמה, או באינפנטיל התמים והחמוד עם השיניים העקומות? אלה דמויות שהופיעו גם בסרטים אחרים בדיוק באותה צורה – וזה מה שמפריע לי: הן מין מגנט מוכח למשיכת צחוקים. לא משנה מה מייטור יעשה, כולם יתמוגגו ממנו כי הוא כזה חמוד ונאיבי; לא משנה מה הזקנה תגיד, כולם ייקרעו כי היא כזו מנותקת מהעולם (טוב, אין לי שום דבר נגד זקנות מנותקות. גם אותי זה די הצחיק, בעיקר כי הדמות שלה נעשתה ברצינות, לעומת מייטור שישר קיבל עיצוב "מפגר", כאילו שבלעדיו הוא לא יכול להיות חמוד).
* להודעה הזו אמור להיות המשך, שיסביר מה אני כן אוהבת בהומור של פיקסאר, ולמה הוא לא בא לידי ביטוי בסרט הזה. אבל אני חייבת לזוז אז אעשה זאת בהודעה נפרדת.
שאלה
ראיתי רק את הטריילר. הרושם שקיבלתי ממנו הוא שהסרט הזה, מבחינה עלילתית, הוא סוג נחות במיוחד של סרטי ה"לקום אתמול בבוקר" – כלומר, סרט שבו מישהו ציני/שחצן-מצליחן/אוהב רק את עצמו נלכד בעיירה מבודדת מלאה אנשים "פשוטים" ו"אותנטיים", מתאהב באורח החיים שלהם והופך לסופר אלטרואיסט שמעריץ את הקרקע עליה דורך אחרון בני העיירה.
האם טעיתי?
זו גם השאלה שלי - ''מכוניות'' נשמע ממש כמו ''דוקטור הוליווד'',
סרט זניח לחלוטין עם מייקל ג"י פוקס (שהרגע היחיד המעניין בו הוא ברידג'ט פונדה שיוצאת מהמים בעירום חזיתי, בלי שום סיבה טובה. כנראה גם התסריטאי הרגיש שהסרט משעמם ורצה לזרוק איזו עצם לצופים).
מישהו אולי ראה את שני הסרטים ויכול להגיד לי אם הדמיון אכן בולט?
זו היתה ג'ולי וורנר
פונדה נותרה לבושה.
אה, טעות שלי. כנראה שמסיבה כלשהי, לא הסתכלתי דוקא על הפרצוף שלה.
לא ראיתי עדיין...
רק רציתי לציין שלפיקסאר כבר היו סרטים פחות טובים.
"מפלצות בע"מ" די חלש, ובצפיה שניה הוא אפילו ממש משעמם.
לא כל סרט הוא סופר על.P:
לא, לא, לא.
זו כבר הכרזת מלחמה.
בביקורת על 'סופר על' יש מספיק אנשים שחשבו שהוא שבלוני.
אפשר לעשות את זה שם. אחרי הכל, אמנם פה זו הביקורת ל'מכוניות', אבל זה עדיין לא אומר שזה טופיק לדבר על כל סרטי פיקסאר לדורותיהם (אלא אם כן זו השוואה ישירה ל'מכוניות').
ואגב, מבחינתי הכרזת המלחמה היתה להגיד ש'מפלצות בע"מ' לא מחזיק צפיה שניה. פויה! (אבל גם את הדעה המפורטת לגבי 'מפלצות בע"מ' אפשר להביע בביקורת המתאימה).
ושסופר-על יותר טוב ממפלצות בע"מ…
(לא ממשיכה את הדיון, רק רציתי לציין את ההעלבה.)
מישהו יכול להגיב על סרטון הפתיחה?
מצאתי התייחסות קטנה לנושא, לדעתי זה החלק הכי טוב בפיקסאר.
הציפורים במפלצות בע"מ היו היסטרים, bounding עשה לי לבכות…
מישהו יכול להגיב על סרטון הפתיחה?
אני חושב שאתה יכול להבין לבד מהנסיון שלך בפעמים הקודמות.
אחלה אחלה אחלה.
איזה פיקסאר יותר מוצלח וכו'
יש לי בעיה עקרונית עם הסרטים של פיקסאר. הם פשוט אמריקאים נורא (במובן של 'אמריקאים! כמה נורא!').
החל ממפלצות 'תראו איזה אפקט של פרווה. עכשיו במחיר מיוחד' בע"מ, עבור דרך מחפשים את נימו, אבל מוצאים את אלן הדגנרטית וכלה במשפחה מעצבנת שזה לא יאמן, הסרטים שלהם – חוץ מהקטע הטכני, נניח – די מבאסים.
את הסרטים הראשונים שלהם דוקא אהבתי. והקצרצרים שלפני הסרטים – הם הברקה טהורה. בהחלט יש להם זכות לקיום עצמאי באיזה אוסף.
אמנם גרמתם לסרט להישמע טיפה יותר מעניין
משחשבתי קודם, אבל סביר להניח שאני עדיין לא אלך לראות אותו, וזאת כי המכוניות נראות נורא. נורא נורא נורא. העיניים בחלונות? הפה בפגוש? אויה. גם קריפי וגם מכוער.
אמנם גרמתם לסרט להישמע טיפה יותר מעניין
הרבע שעה הראשונה של הצפייה מוזרה, אבל התרגלתי די מהר לדמויות.
בדיבוב לעברית...
מי שרואה את הסרט בעברית אז יש קטע לפני הסרט הוא גם בעברית? מי מדבב בו? יודעים?
לא מדברים בו.
כביש 66
מעניין שהזכרתם את הנושא של כביש 66 שכוח האל.
כבר נעשה בעבר סרט מצויין של רוברט זמקיס שנקרא interstate 66, כביש שכוח אל שלא מופיע על שום מפה (הכביש שכן מופיע הוא route 66).
אמנם זה קצת אוף טופיק, אבל זה באמת סרט מצויין שנזכרתי בו בפיסקה ההיא. מומלץ בחום.
לסרט קוראים 'Interstate 60'
ואין לו קשר לרוברט זמקיס. וכביש 66 (בניגוד למה ש'מכוניות' מנסה לטעון) הוא לא שכוח-אל – הוא תעשיית נוסטלגיה משגשגת.
יש קשר עקיף לזמקיס
הבמאי של "אינטרסטייט 60" הוא בוב גייל, שותפו של רוברט זמקיס ליצירת סדרת "בחזרה לעתיד". כמו כן, מייקל ג'יי. פוקס עושה הופעת אורח בתחילת הסרט.
(וכן, אני מבין שידעת את זה כבר).
יש קשר עקיף לזמקיס
אכן, טעות שלי. משום מה לא זכרתי לא את המספר הכון ולא את העובדה שלא מדובר בזמקיס אלא בבוב גייל.
מה שכן, חוץ מהופעת האורח של ג' פוקס, גם הדוק כריטופר לויד משחק בסרט, כך שמדובר בכל זאת במעין מיני איחוד.
ואם כבר אני בכל זאת מתאמץ לחפר על הפדיחות ולמצוא קשר בין cars לרוברט זמקיס – אז זמקיס ביים את הסרט העתיק used cars (וגם כתב אותו עם בוב גייל) והנה מצאתי את תאוריית הקשר שלי.
כביש 66
הסרט נקרא INTERSTATE 60.
ולגבי כביש 66, זה נכון שהוא נהיה אטרקציה תירותית אבל זה יותר מתבטא ע"י שלטים למכירה, אלבומי תמונות וכו'. האמת היא שחלקים גדולים מהכביש כיום הם באזורים נידחים ושכוחי אל שרק בטעות (כמוני) מגיעים אליהם. העיירה בסרט לא רחוקה בעליבותה מחלק מהעיירות האמתיות לאורך הכביש. זהו פיסת אמריקנה, שריד מפעם שהולך ונעלם ולכל מי שמתעניין מומלץ בחום לבקר בקטעים ממנו, בעיקר במערב.
יחי הפרטים הקטנים!
(תגובה מאוחרת מאוד. את הסרט ראיתי כבר לפני שבוע, אבל נו, כזה אני).
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. במקרה הזה, לאלוהים כנראה יש ג'וב בפיקסאר. רק מה, ב"מכוניות" הוא היה קצת שיכור.
קצת שיכור, כי כמו שכבר העירו פה קודם, לעולם של "מכוניות" אין את חצי מהאמינות שיש לסרטים אחרים של פיקסאר. אבל כבר כולם דיברו על "מכוניות – סרט טוסטרים – כן או לא?" מקודם, אז אני לא אמשיך ללחוץ את הנקודה.
מצד שני, זה עדיין פיקסאר. והם עדיין מנסים לדחוף המון פרטים לכל סצינה. לא הייתי שם לב, למשל, לעובדה שהעננים ב"מכוניות" נראים כמו סימני צמיגים, אם שותפתי לצפייה (האיכותית, אגב – היא בהחלט שדרגה את הצפייה בסרט עבורי) לא היתה מעירה לי על זה. וזה לא רק שם. לפעמים נראה לי שיש בסרט סצינות שכל מטרת הקיום שלהן היא שאנשים יעצרו עליהן כשהסרט יוצא ב- DVD רק כדי לראות את כל מה שיש בהן. הסצינה שבה עוברים ממש מהר על כל הסטיקרים בחנות הסטיקרים, למשל, היא בהחלט אחת כזו. וכן, מאוד אהבתי את הציפורים מ- For the Birds שהופיעו לשני פריימים וחצי.
אז הרבה אנשים כאן אמרו שהסרט לא כל כך מצחיק, וכנראה שהם באמת צודקים… אבל הוא עדיין חביב. אם -זה- הסרט הכי גרוע של פיקסאר, מצבנו עדיין טוב (ובהתחשב בעובדה שאמרתי את זה כבר על "מוצאים את נמו", ושנה אחר כך יצא "משפחת סופר-על" המופתי, הסטטיסטיקות לטובתנו).
אה, וגם כאן, כמו בכמה סרטים אחרים של פיקסאר, הקטעים הכי טובים בסרט היו לפני ההתחלה (One Man's Band היה מעולה!) ובסוף ("מכוניות צעצוע של סיפור" היה מעולה!). כן ירבו.
הדיבוב יפה מאוד מושקע!
אהבתי את הדיבוב העברי של הסרט!
תגידו מישהו יודע מי דיבב את דוק הדסון בעברית?
יהודה אפרוני
נהנתי מאוד מהסרט, ובאמת ניכר בו החיסכון בקטעים קומיים...
אבל זה לא אומר שהוא רע.
האמת, שאני אישית, מחכה לסרט האנימציה הראשון שיבוא ויראה תוכן דרמטי למבוגרים ופחות קומי. זה יהיה מעניין ואני חושב שאפילו יצליח בקופות.
ולגבי הסרט.
נהנתי ממנו מאוד והוא העביר לי שעתיים בכיף.
אני לא חושב שהוא הכי טוב של פיקסאר, אבל הוא בהחלט מעולה.
בינתיים, "מפלצות בע"מ" הבאמת מרגש ומחמם את הלב, נשאר עם הכתר על ראשו.
דרך אגב!
אני היחיד שריקד לצלילי Life is a Highway?
(דרך אגב, בקטע הזה הופגנה אנימציה מדהימה. זה היה הקטע שראו את המשאית נוסעת ברחבי המדינה)
קבל, בבקשה:
http://www.imdb.com/title/tt0405296/
אתה מחכה לסרט האנימציה *הראשון* למבוגרים?
אז אני מבין שאף פעם לא שמעת על 'כשהרוח נושבת', 'גבעת ווטרשיפ', 'חוות החיות', 'פריץ החתול', 'חיים בהקיץ', 'משפחת סופר-על', 'הנסיכה מונונוקי', 'קבר הגחליליות', 'אקירה' או 'סאות' פארק'?
''כשהרוח נושבת'',
זה הסרט עם שני הבריטים המבוגרים בעולם שאחרי שואה אטומית? איזה סרט מדכא.
בעולם _בזמן_ שואה אטומית
ואכן, סרט מדכא להפליא. אבל גם נהדר.
שם באינגליש?
http://us.imdb.com/title/tt0090315/
למה ראיתי את זה?!
בא לי למות.
חה!
זה די מצחיק, מאחר וראיתי את כ-ל הסרטים שהצגת פה. (ולמען האמת, הכי מדכא הוא ללא ספק "קבר הגחליליות". שהיה נפלא)
בכ"מ, התכוונתי לסרט שמכוון למבוגרים פרי עמלו של פיקסאר. סליחה על האי הבנה. אני אלך להמשיך לחלום בהקיץ.
חה!
*וסדרות.
הוא הזכיר את ''משפחת סופר-על''.
אכלת אותה.
כן, אבל
הוא דיבר על דרמה למבוגרים.
ואני לא מסכימה עם זה, אני חושבת שאם פיקסאר יוציאו פתאום סרט אנימציה למבוגרים, סליחה, *דרמה* למבוגרים, הם יצאו עם הפסדים גדולים.
אני לא חושבת שרוב האנשים מוכנים עדיין לזה. המון המון אנשים עדיין מעקמים פרצוף למשמע המלצה על סרט טוב, שהוא במקרה גם נוצר באנימציה. וזה עוד כשהם מחפשים קומדיה טובה. אני לא רוצה לחשוב על הפרצוף שהם יעשו במקרה של דרמה – קח בחשבון שרוב מי שמחפש לראות איזו דרמה, לא רוצה לראות מד"ב או פנטסיה, אלא פשוט דרמה. ואני לא רואה שום פואנטה בהפקת ענק שכזאת שתניב בסופו של דבר סרט שיכל בקלות רבה להיות מצולם.
וכל זה בהחלט לא אומר שאין לדעתי דרמות אנימציה טובות, רק שההימור שלי הוא שהן לא הצליחו מי יודע מה בקופות.
*הנתונים בתגובה זאת מבוססים על ניסיון כעובדת בלוקבאסטר, לאחר אינטראקציה ארוכת טווח עם לקוחות מעצבנים.
משפחת סופר-על הוא דרמה (בין השאר) והוא למבוגרים.
משפחת סופר-על הוא דרמה (בין השאר) והוא למבוגרים.
יש בו אלמנטים דרמתיים במידת מה, כמו ברוב הסיפורים, אבל בעיקרו מדובר בסרט סופר -גיבורים: קטגוריית הפנטסיה והאקשן, שלא לדבר על כך שזאת גם קומדיה לא רעה בכלל.
אה, וכמובן:
הוא ממש לא "סרט מבוגרים", כן, אני בהחלט נהנתי ממנו למרות שאני מזמן כבר לא קטינה, אבל המוני אנשים נהרו לקולנוע עם ילדיהם הקטנים כדי לצפות בו. וכן, הוא יצא גם עם דיבוב לעברית. זה כבר אומר משהו – כלומר, אפילו את בובספוג לא דובבו.
*ואם נחזור רגע לבלוקבאסטר – הוא אכן היה מונח באיזור סרטי הילדים… (אז מה אם אנחנו שלטנו באיפה מונח מה?)
שבובספוג ייצא לdvd
דיבבו אותו לעברית,אבל הסיוט שלפני חג המולד,סאות' פארק,עבודת נמלים וחתונת הרפאים (אני לא בוטח בקשר לחתונת הרפאים) הם סרטי האנימציה היחידים שלא דיבבו אותם.
שבובספוג ייצא לdvd
לא, לא, בדויד של בובספוג אין דיבוב לעברית, זה בטוח.
מוזר דווקא שאת עבודת נמלים לא דיבבו, כלומר, זה סרט שיצא בתפוצה רחבה והוא בהחלט מתאים לילדים, עד כמה שאני זוכרת. נראה לי שכדאי לבדוק את מה שאתה אומר.
עבודת נמלים
מתאים לילדים? תלוי לאיזה גיל. לא הייתי מראה אותו לבני שהוא בן 5.
למיטב זכרוני הרעוע יש שם מלחמה עם מראות לא הכי נעימים (נמלים קטועות איברים וכד'), שלא לדבר על עולם הנמלים עצמו שמוצג כלא סמפטי במיוחד.
כן דיבבו את בובספוג
לבן דוד שלי יש את הסרט בdvd וכתוב על האריזה שהסרט דובב,הנה העטיפה מהאתר של סטימצקי:
מסתבר שאני ובוב ספוג חולקים יומולדת
שנינו נולדנו ב14 ליולי, רק שהוא נולד ב86 ואני נולדתי קודם. מוזר.
וואלה
טוב זה ממש מוזר. בכל אופן בבלוקבאסטר לא היה לו דיבוב, אני יודעת שבדקנו את זה לפחות פעם אחת, ותמיד ילדים התאכזבו שאין לזה דיבוב אלא רק תרגום. כנראה הוציאו גרסה מדובבת בגלל הביקוש או משהו.
אם כבר אתה כל כך חביב
אתה יודע איפה ישנן המלצות לסרטי אנימציה שכאלה? ראיתי כמה מאלה, ואני ממש צמא לעוד. האם יש אתר כלשהו, שמתרכז בסרטים שכאלה?
תודה רבה!
חפש סרטים של ביל פלימפטון.
הדבר הקרוב ביותר ליוצר סרטי אינדי שעובד ביבשת ארה"ב.
http://www.imdb.com/name/nm0687739/
אם באוזן השלישית בחיפה יש כמעט את כל סרטיו באורך מלא, אני מניח שהם יהיו זמינים גם בסניפים האחרים של הרשת.
לא שזה עוזר לאף אחד,
אבל היה מרתון פלימפטון ב-YES, גם הסרטים הקצרים וגם אלו הארוכים, לפני כחודש. אמנם ראיתי רק כמה דקות פה ושם, אבל נזכרתי שאני לא ממש סובל אותו.
לא שזה עוזר לאף אחד,
לפי מגזין טיים אאוט האחרון פלימפטון יגיע לפסטיבל האנימציה והקומיקס הקרוב, כך שאם ממש בא למישהו הוא יוכל לגשת אליו ולתת לו נשיקה, מכל סוג שהוא רק רוצה.
http://digital.timeout.co.il/activemagazine/welcome/timeout_192.asp (עמוד 39)
פיקסאר חזרו לעצמם.
לאחר לחפש את נמו הבינוני ומשפחת סופר על הגרוע, פיקסאר שוב התעלו לרמתם המקורית משני סרטי צעצוע של סיפור, באג לייף ומפלצות בע"מ (שכולם זוכים למחווה משעשעת בכותרות הסיום) וחוזרים עם סרט נפלא, מצחיק, מרגש ומהנה, כמו שכל סרט צריך להיות. רוצו לראות.
פיקסאר חזרו לעצמם.
לא קל למצוא אנשים שלא אהבו את נמו ומשפחת סופר על. אמנם לא חשבתי שהם גרועים, אבל בסך הכל אני איתך (גם לגבי מכוניות).
יש איזושהי בעיה טכנית לשים באנימציה ממוחשבת בני אדם?
למה כל הזמן שמים חיות ומכונות שמאנישים? בסופר על זה עבד מצוין,
וחוצמיזה אני מתגעגעת למצוירים של פעם הטכניקה הממוחשבת הזאת קצת נמאסה עלי….
ה-18 בברומיר של לייטנינג מקווין.
בפרק הראשון של הקפיטל מתאר מרקס תופעה שהוא מכנה "הפטיש (fetish) של הסחורה", שבמסגרתה ערך-החליפין (כלומר שוויה הכספי) של הסחורה נעשה חשוב יותר מערך-השימוש שלה. החיוניות של הכסף למרבית האינטראקציות בין בני האדם הופכת את היחסים האנושיים ליחסים בין סחורות, ואת היחסים בין הסחורות ליחסים אנושיים.
האמירה הזו, שכנראה אינני מפרשה היטב, הידהדה בראשי לאורך הצפייה "במכוניות". יש אירוניה גדולה ומענגת בכך שעל מנת למחות על התיעוש והקפיטליזציה הדורסים את אמריקה הישנה והטובה יוצרי הסרט בחרו להאניש מכוניות. אם אינני טועה, מי שתרם יותר מכל אדם אחר להתפתחות קו-הייצור התעשייתי והמנוכר א-לה "זמנים מודרניים" היה הנרי פורד, שמכוניות היו העסק שלו. לקפיטליזם התעשייתי והממוכן שזכה לכינוי "פורדיזם" יש חלק גדול בהחרבת האידיאילה הכפרית שמייצגים תושבי העיירה הקטנה על כביש 66. מה שלייטנינג רוכש בעיירה זו הוא בדיוק היכולת לחזור ולנהל קשרי אנוש ולהשתייך לקהילה; ובאופן תמוה, קונוונציות הז'אנר של תעשיית האנימציה ההוליוודית מחרות-מחזיקות אחרי מרקס: המקום היחיד שבו ניתן למצוא יחסי אנוש טהורים מכוונת רווח ועטופים ברוך משפחתי הוא בין סחורות מדברות. בניגוד לדעה הרווחת כי המרקסיסטים הם זן עגמומי וחסר הומור של בני אדם, הרי תובנה זו של מרקס סיפקה לי שעשוע-זוטא עת "מכוניות" שירך את דרכו הבינונית לקראת סוף ידוע מראש.
אם כי בלי ה''פורדיזם''
לא הייתה הקהילה על כביש 66 ממילא. גם לא היה כביש 66.
נכון.
מה שמעלה את השאלה: מדוע יוצרי הסרט מהללים את קהילת הספר ובזים לסגנון החיים השטחי של "נאסקר" (נניח), אם שניהם יונקים מאותה משאבת דלק?
אני לעומת זאת, חשבתי על העיירה – איך קראו לה, נווה ניטים? – כדוגמא לעיירת חקלאים עצמאיים נוסח תומס ג'פרסון, ואז ההנגדה בין סגנון החיים המתועש לזה הכפרי הגיונית יותר.
אחת התשובות היא,
שמיתוס הספר נולד במידה רבה בידי אנשים שלא היו שותפים לו. כמו שלמעשה 'אמריקה' של הוליווד נולדה בידי מהגרים הרבה יותר מאשר בידי אנשים שהיו שותפים לאותה אמריקה.
ככה שיש פה אידיאה-פיקס של אנשים שסיכוי סביר שרובם לא גדלו באיזה חור נידח ביוטה.
תשובה נוספת היא אותה סיבה שגוררת את זה שלמרות שבארצות מסויימות יש במשאלים תיעוב כמעט-מוחלט לארה"ב, עדיין יש כל שנה המוני מבקשי הגירה לארה"ב. אנשים, אם הם יכולים, תמיד יעדיפו את הפלוסים בלי המינוסים, וזה כולל נוסטלגיה מומצאת.
סרט מקסים!
טוב, "מכוניות" היה הרבה יותר ממקסים, אני לא מבין איך הוא מאכזב, או פחות טוב משאר סרטי פיקסר (שכל אחד ו*אחד* מהם הוא אובר-רייטד גדול!). העלילה מקורית הדיאלוגים מקסימים, סצינות המירוצים מצוינות, הסוף של המירוץ הראשון העמיד אותי על רגלי באולם הקולנוע, העלילה שבאמצע את הציגה את "המישהו הרע הופך לטוב" בצורה הכי משכנעת שראיתי בסרט. והטוויסט בסוף היה מדהים, מאוד מדהים.
הדרך הכי טובה להציג טוויסטים, היא, לפי דעתי, להכין אותך למשהו שהוא 'משעמםו רגיל' ואז להציג את ההפך, זה בדיוק מה שהיה לקראת הסוף, כשבאו חבריו של הגיבור לעודד אותו, היה ברור שמצפה לנו (או לי לפחות) סוף קלשיאתי ומטופש, אך אז, התפנית המפתיעה בעלילה באה כמכה חזקה, אותו דבר היה ב"ממלכת טראביתיה" וזה מה שעשה אותו מבחינתי לסרט טוב כל-כך.
סוף
שווה להזכיר גם את הפסקול, אף פעם לא אהבתי את רנדי ניומן ככה, גם מוזיקה מצוינת ויותר מזה, שירים מקסימים. כל אחד ואחד מהם.
בדרוג בין סרטי פיקסאר, "מכוניות" הוא השלישי, מיד לאחר שני סרטיו של אנדרו סטנטון ("וול-י" ואז "מוצאים את נמו").
''בדירוג בין סרטי פיקסאר, 'מכוניות' הוא השלישי מיד לאחר שני סרטיו
סרטיו של אנדרו סטנטון ('וול-י' ואז 'מוצאים את נמו')."
למרות ש-"שכל אחד ו*אחד*" מ-"שאר סרטי פיקסר" הוא "אובר-רייטד גדול!"?
אז מה? גם ''מוצאים את נמו'' ו''וול-י'' הם קצת אובר-רייטד
לא היה בזה משהו לא הגיוני, אם כי שניהם היו הכי פחות אובר-רייטד.
תגיד, אתה עוסק במקרה בחיבור שאלות לוגיקה לפסיכומטרי?
כי תמיד חשדתי שלחלק מהשאלות האלה אין באמת אף תשובה נכונה, והן נמצאות שם כדי לשגע (עוד קצת) את השכל של הנבחנים.
בקיצור, הצלחת להפוך את הודעתך הקודמת לעוד פחות ברורה משהיתה במקור.
לא הייתה שאלה.
זה נורא פשוט, היקורות עושות רושם ש"מוצאים את נמו" ובמיוחד "וול-י" הם כמעט יצירות מופת. לפי דעתי הם רק מצוינים (שזה פחות מיצירת מופת, ולכן הם קצת אובר-רייטד). על "מכוניות" אמרו שהוא בסדר, כזה ואני חושב שהוא מצוין (שזה יותר מ'בסדר, כזה' ולכן הוא אנדר-רייטד (אם יש משהו כזה). אז יש לנו כעת שלושה סרטים מצוינים, אני חושב ש"וול-י" הוא הטוב ביותר ו"מכוניות" הוא השלישי. יש מבין?
ככה לפחות המורה שלי לפסיכומטר היה מסביר זאת.
מבחן התוצאה.
אני לא יודע עד כמה הסרט טוב כי אף פעם לא הצלחתי לצלוח אותו עד סופו. מה שחשוב יותר הוא שהבן שלי, חובב פיקסר גדול, גם הוא לא הצליח – והוא כל-כך אוהב את הדמות של ספידי מקווין שהוא ניסה לפחות שש פעמים. אלא שבכל פעם בסביבות האמצע (במקרה הטוב) הוא מאבד עניין.
בשביל פיקסר, שהעלילות שלהם הן בדרך כלל מופת של הידוק תסריטאי, זאת נפילה לא נורמלית.
אוף! שוב נכשלתי.
נראה שהתפוח נפל לא רחוק מהעץ. אם כי אתה מגזים, זאת אומרת, למרות שהביקורות לא כל כך מוצלחות, להגיד שאי אפשר לצלוח אותו זו הגזמה. אם כי די ברור לי שילדים לא יתעניינו בו (כך גם קרה לילדים שאני מכיר שניסו לצפות בו) בעיקר בגלל שהוא מתמקד יותר בדיבורים והתפתחות בדמות, אלא אם אתה מדבר על בן בוגר.
כאמור, מדובר על מבחן התוצאה.
לא אמרתי שאי-אפשר לצלוח את הסרט – אלא רק שאני והבן שלי (שצלח את כל שאר הסרטים של פיקסר, ושאינו בוגר) לא צלחנו אותו.
אגב, הקטעים בסרט שכן ראיתי הם מלאי אקשן ובהחלט יש בהם יותר מדיבורים.
באמת? חוץ מסצינות המירוצים
קשה לי לחשוב על סצינה *פעולתית* כלשהי, אולי רק כשהוא הולך לאיבוד וזהו. דרך אגב, שכחתי להזכיר את האנימציה, הכי טובה של פיקסאר עד כה (ואני לא מדבר רק על המכוניות, אלא בעיקר על הנופים).
האנימציה באמת נהדרת.
אבל מרגע שהסרט מתחיל ועד לסצנת בית המשפט אין רגע דל אחד (אולי חוץ מהפרסומת שלו לנוזל נגד חלודה, אבל היא קצרצרה וחיונית לאפיון והדמות).
בכל מקרה, עזוב – זה עניין של טעם.
לפי דעתי זה לא עניין של טעם.
מצטער אדון האופל, אני לא מתכוון לפגוע, אבל אני אדבר לשנייה בכנות. הטעם שלך לפעמים כל כך לא אחיד, שלפי דעתי יש משהו אחר חוץ מאיך שהסרט גורם לך להרגיש. מהתגובות שלך פה אני מבין שאתה בנאדם אינטילגנט, אבל אולי יש מצב שתנאי הצפייה שלך שונים מסרט לסרט וככה דעתך משתנה עליהם. לדוגמא; סרטים שאתה שוכר בספרייה וצופה בהם במערכת הקולנוע, אתה אוהב, וסרטים שאתה מוריד למחשב אתה לא אוהב?
אני באמת חושב שאתה בנאדם אינטיליגנט ואני לא אומר זאת בציניות, ואני מבין שטעם יכול להשתנות מאדם לאדם. אני פשוט לא מבין איך אדם כמוך שמתעניין בסרטים באמת חושב ש'מוצאים את נמו' או 'מכוניות' הוא סרט מצויין, מצחיק, מקורי, מעניין והכל ולא התפעל מ'מפלצות בע"מ' או 'רטטוי'.
מצטער אם העלבתי, אני שואל מתוך סקרנות גרידא.
(אם אני מתעכב עם התשובה שלי, זה מפני שאני חוזר לצבא בעוד כמה שעות ובמשך שבוע-שבועיים לא יהיה לי איך להגיב.)
נ.ב:
דיברתם באחד הדיונים שאני לא מוצא על טלפונים סלולרים וגלישה לאינטרנט. אז דבר ראשון לא ידעתי שאני גולש באתר של זקנים ;-)
דבר שני להסבר קצר; כל פלאפון דור שלישי כיום יכול להיכנס לאינטרנט ולגלוש באיזה אתר שהמתפעל רוצה. גם אני בזמן שהותי בצבא מתעדכן בנתוני הדוחק"ו. הפלאפון לא חייב להיות יקר או טוב במיוחד (ויעיד על כל המכשיר המסריח שיש לי!), הוא פשוט צריך להיות מחובר לשירות כזה ושיהיה מסוגל לקרוא את כתבי הקדושים של האינטרנט.
מדוע אני מעלה זאת? בזמן שהותי בצבא אני מתעדכן בנתוני הדוח"קו (ואני מניח שהרבה גולשים ישמחו לגלוש באתר בזמן נסיעה ברכבת למשל) והאתר מאוד לא נוח לגלישה שם. אני יודע שלוואינט וואללה יש אתר מיוחד בפריסה לפלאפון, וכאמור לעין הדג לא. מה שגורם לכך שאני צריך לעבור את כל הטור הימני (כותרות ה'מה יש', 'מה היה', סקרים וכמות תגובות וכל מה שנמצא שם) עד שאני מגיע לביקורות או יומיות. דבר שני אי אפשר להגיב שם (זה למה אני מגיב באיחור ונעלם מדי פעם). חבל.
אולי תרצו לבדוק זאת ולהפעיל אתר עם פריסה לפלאפון.
לגבי זה...
"אני פשוט לא מבין איך אדם כמוך שמתעניין בסרטים באמת חושב ש'מוצאים את נמו' או 'מכוניות' הוא סרט מצויין, מצחיק, מקורי, מעניין והכל ולא התפעל מ'מפלצות בע"מ' או 'רטטוי'."
בקלות דווקא. מ'מפלצות בע"מ' ו'רטטוי' מאוד נהניתי כשראיתי אותם בקולנוע, והם אכן מושקעים ומקוריים ונראים נפלא ועם עלילה מהודקת וכו' וכו'. אבל כיום הם בספריית ה-DVD שלי רק לשם שלמות האוסף, כי ממש לא מתחשק לי לראות אותם שוב. אם שמים רגע בצד את העובדה שהם סרטי אנימציה, הם פשוט לא מז'אנרים שמעניינים אותי. 'מוצאים את נמו', 'משפחת סופר-על' ו'וול-E' קלעו לטעם שלי, 'מפלצות בע"מ' ו'רטטוי' לא.
(אבל כחולת אנימציה, בתוספות המיוחדות אני מוכנה לצפות עד מחר.)
רק הערה בקשר לתנאי הצפייה.
תנאי צפייה עלולים לפעמים להפריע ("זה יגמר בדם", "חומות של תקווה") ולפעמים לעזור ("שודדי 1"), אבל אי אפשר לטעון שסרטים שאני רואה בקולנוע אני אוהב ואילו שאני רואה במחשב אני שונא, בעיקר מכיוון ששלושה מחמשת הסרטים הי אהובים עליי ראיתי במחשב. בקשר ל"רטטוי", לפי דעתי הסיבה שהתאכזבתי היא הציפיות, מ"מיכוניות" לא היו לי ציפיות אב לאחר סצינת פתיחה מעולה הסרט ממשיך עם אווירה מעולה המצופה באנימציה מרהיבה ודמויות נחמדות, דווקא מה שהכי אהבתי ב"מכוניות" היה העניין של *להפוך מישהו מקרציה למלאך*, את "רטטוי" ראיתי עם ציפיות בשמיים בעיקר בגלל הביקורות המשבחות ולכן כשאני מצפה למשהו שישאיר אותי בשוק, די התאכזבתי (זה לא שלא אהבתי, "רטטוי" היה סרט מעולה). בקשר לטעם שלי, כן, הוא מוזר. וגם אני לא ממש מבין אותו.