לא להאמין. אני בארץ.
זה בכלל לא ברור מאליו כמו
שאפשר היה לחשוב. אבל מה
זה משנה. העיקר שאני כאן,
עם הלאפה, הליפסטיק ושאר דאווין.
בכלל לא ברור לי היחס האיטלקי לקולנוע. כלומר, ברור לי שקולנוע זה לא הקטע שלהם – בתי הקולנוע האיטלקיים מכילים, בדרך כלל, לא יותר מאולם אחד. לפעמים שניים; הסיכוי למצוא קולנוע שמקרין סרטים בשפת המקור שלהם ואינו שוחט להם את הצורה עם דיבוב, זהה לסיכוי למצוא אוכל צמחוני. כלומר, שואף לאפס.
אבל עזבו אולמות קולנוע. ממילא לא ביקרתי בהם. המקסימום שהגעתי אליו היה צפייה בערוץ שמשדר רצפים של coming-soon, והשתתפות פעילה במשחק "זהה את הסרט" (לא תאמינו עד כמה הדיבוב יכול להקשות על הנ"ל) והמסקנה שלי היא אחת: בכלל לא ברורה לי שיטת ההפצה שלהם. מצד אחד, טיטאנים כ'אקס מן 2' ו'מטריקס Reloaded' מגיעים אליהם מייד. מצד שני, טיטאנים כ'xXx' ו'דרדוויל' מגיעים אליהם רק עכשיו. גם 'יוסי וג'אגר'. וגם 'דוגמה'. כן, ההוא של קווין סמית' מגיע אליהם לקראת סוף החודש.
אז אוקיי, קולנוע זה לא מה שעושה להם את זה. אבל על החמצה אחת שלהם אני לא יכולה לסלוח: בניגוד לכל היגיון בריא, הסלוגן של חברת התעופה "גנדלף", הוא לא "Fly, You Fools!". איזו אכזבה.
כל אלה, כמובן, קשקושים שנועדו לקדם את הדוחק"ו אל עבר הארוע המרכזי שלו: המסע המופלא של מרקו, הילד האיטלקי סמוק הלחיים שיצא לחפש את אמא. טוב, אז לא. כולה דג אחד אדום, שבפרץ פולניות יצא לחפש את הבן שלו, נימו (שהוא דג, ולא אתון), ומצא את המלוכה, עם 70.6 מיליון דולר, ו(נכון לעכשיו) 99% עגבניות טריות.
הביקורות, כפי שניתן להבין, מתמוגגות מהחדש של פיקסאר. כאילו שאפשר היה אחרת. ואם לפרט יותר, הן מציינות לשבח את האנימציה המדהימה, את דיבוב הדגים ושאר שוכני הים ואת התסריט. ואם לפרט אפילו עוד יותר – הן חוזרות על כל הנ"ל, רק ביותר מילים, ועם ריר נוטף מהפה.
לי דווקא לא אכפת מהביקורות הזרות. הייתי רוצה לקרוא את הניתוח של המבקרים הישראליים הנחשבים (או לפחות, את ההתלבטות שלהם לקראת כתיבת הביקורת): מצד אחד, כולה סרט ילדים מצויר שלא שווה התייחסות נוספת מעבר לבילוי המיידי עם הילד. מצד שני, זה הסרט לדבר בו על יחסי אבות-ובנים.
במקום השלישי, כאילו כדי להזכיר לי מאיפה באתי, נחת
'The Italian Job', רימייק לסרט (באותו שם) של מייקל קיין משנת 69', ובכיכובם של מארק וולברג, שרליז ת'רון, אדוארד נורטון, וסת' גרין. צ'רלי קרוקר (וולברג) והחבורה שלו גונבים מטיל זהב השמור היטב בונציה. אלא שמישהו מתוך הצוות גנב את המטיל הגנוב (בבחינת הגונב מגנב פטור), ועל מנת להראות לו מה זה, החבורה מתגברת את עצמה בשרליז ת'רון, ושמה פעמיה ללוס אנג'לס, ליצור פקק תנועה ענקי שיאפשר להם לגנוב את המטיל בחזרה.
הביקורות חיוביות, אך לא יוצאות מגדרן. הסרט מוגדר כ-fun ומשעשע עד מאוד, אך באופן צפוי – לא מתעלה על המקור (וגם פה, כשהביקורות רוצות להרחיב, הן חוזרות אחת על השניה ואומרות את אותו הדבר בדיוק, רק בהרבה יותר מילים. כאילו שאין יותר כותבי דוחק"ו בעולם).
עוד יצא השבוע 'Wrong Turn', ובו פיית' (אלייזה דוחק"ו) ומבחר חברים נלחמים בכוחות הרשע, או לפחות, מתאמצים להשאר בחיים כאשר הם ניצודים על ידי אנשי הרים קניבליים ומרושעים. אישית, הייתי עשויה לחשוב שחבורת הטינאייג'רים שמנהיגה דושקו הם הרשעים האמיתיים בסרט, אבל כל התקצירים, ללא יוצא מהכלל, מדגישים כי דווקא באנשי ההרים הנ"ל נצפו מאפיינים של רשע טהור. שוין, שיהיה להם לבריאות.
'Wrong Turn' מתיימר להיות סרט בנוסח סרטי האימה של שנות ה-70, משודרג בעזרת אפקטים מבית היוצר של זה שעשה אפקטים ל'פארק היורה', 'שליחות קטלנית 2' ועוד, אבל האפקטים הנ"ל, אם להאמין לרוב המבקרים, רק הופכים את הסרט לעמוס בהגעלות. אחרים, לעומתם, מוצאים זאת כחלק הכיפי של הסרט ומה שהופך אותו לנסבל. אבל גם הם מודים שאין ב'Wrong Turn' שום דבר מעבר לסרט הממוצע – מעין הכלאה של מספר סרטי אימה/גועל, שהינה אפילו משעממת לפרקים.
נתוני הקופות של הסרט, 5 מיליון דולר, הקנו לו את המקום השביעי בטבלה, ולנו – את ההבטחה שהוא לא יישאר עימנו עוד הרבה.
בשבוע הבא ממשיכים להפציץ אותנו עם סרטים בפרופיל גבוה, עם יציאת 'יותר מהיר, יותר עצבני'. יחד איתו יוצאת גרסת האיימקס של 'מטריקס Reloaded'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
רשימת הסרטים המצליחים באיטליה ב-23-29 במאי, במיליוני דולרים (ביורו זה נשמע יותר טוב):
דושקו וגלר
כנראה לא ינוצלו לעולם בסרטים טובים אלא אם כן ג'וס מרעינו ינחם ויחליט לעבור למסך הגדול.
אולי עוד עשר שנים… כשהן יזדקנו ויוכיחו ששרדו את מורשת הקוטלות.
וואי האיטלקים האלו ממש
עושים טובה שהם הולכים לקולנוע…
אגב- ברוכה הבאה לארץ, זה לא איטליה אבל זה מה שיש
מה שמעלה את ההשוואה..
מה יותר פנינת תרבות? בניני בתפקיד בובת עץ מגוחכת (ואיטלקית) או בתפקיד חתולה?
למה לא בתפקיד בובת עץ מגוחכת?
אני בטוח שהוא יעשה את התפקיד הרבה יותר מגוחך משבניני יכול.
בנוונוטו, ג'ון
אגב, שמואל ניחש הכי קרוב כמה יכניס נימו, כשניחש 70 עגול.
היי, מאגניב
לפחות באיטליה יש מספרים בסוגריים...
ובכלל טוב לראות אותך בחזרה כאן באתר. התגעגענו.
אגב, ערוץ שלם שמשדר רק טריילרים לסרטים חדשים? רוצה גם!
מצאתי את נימו !!!
בוואינט יש כתבה על "הלהיט הבא של דיסני"
ובין השאר כתוב שם שהסרט יגיע לישראל ב3 ליולי.
עכשיו שאני קורא את שאר הכתבה, אני רואה שזאת מן גרסא של וואינט לדוחק"ו…
אנשי הרים קניבלים ומרושעים?
לעוד מישהו עלה השם "גברים במלכודת" לראש?
אני מעדיף את הקניבלים מאי הקופים
חחחח.. lemonhead.. הם היו ממש חמודים
אי הקופים
זה רק אני, או שבמשחק השלישי למונהד נשמע ממש כמו קווין ספייסי?
אי הקופים
המממ… ת'אמת אני כבר ממש לא זוכרת. שיחקתי במשחק השלישי רק פעם אחת לצערי כי אח שלי השאיל את המשחק למישהו והוא אף פעם לא החזיר. וגם זה היה ממש ממש מזמן.
אבל בסופו של דבר לדעתי הדמות הכי מצחיקה בסדרה הזאת היא ללא ספק מוריי… זה פשוט כל כך מצחיק!! גולגולת מדברת!!! זה ענק!!
דמות חובה בסרט שלא יעשו
אשכרה...
והאמת חבל, כי לדעתי, אם יעשו סרט על אי הקופים ויעשו אותו טוב, אין ספק שהוא יהפוך לסרט פולחן לכל הדורות.
סתם ביזבוז של גאונות צרופה.
אשכרה...
אני רק מקווה שהוא לא ייגמר כמו 'אי הקופים 2'. זה נורא ביאס אותי.
דוקא הסוף של 2 שיעשע אותי עד מאוד לא זוכרת מתי נהניתי יותר. לפחות ממשחק מחשב…
אגב, היום סיימתי את המשחק השני
מה שרשמית אומר ששיחקתי בכל ארבעת משחקי הסדרה. המסקנה שלי היא חד-משמעית: אם יעשו סרט המבוסס על סדרת אי הקופים (סביר להניח שזה יקרה קצת אחרי שיסיימו את "בשורות טובות" ), צריכים לעשות טרילוגיה המבוססת על שלושת המשחקים הראשונים. הסיבה היא שהם פשוט משלימים זה את זה, בעוד שהמשחק הרביעי די חוזר על העלילה של הראשון, רק עם כמה דמויות חדשות.
למען האמת, ניתן למצוא הקבלה בין משחקי אי הקופים 1-3* לבין מטריקס. המשחק הראשון עוקב אחרי עלילה קלישאתית, אבל מאוד מודעת לעצמה ומסתיים בצורה פתוחה, למרות שנראה כאילו כל הבעיות נפתרו. המשחק השני מתרחש זמן מה אחרי הראשון ומסתיים בצורה מאוד מוזרה ופוסטמודרניסטית (לא לדאוג, אח"כ אני אכה את עצמי על השימוש במילה). עד המשחק השלישי לא ממש ברור מה קרה בסוף של השני, מה שאני מניח שיהיה גם עם מטריקס.
*שמותיהם האמיתיים של המשחקים הם (בתרגום חופשי) "הסוד של אי הקופים", "אי הקופים 2: נקמתו של לאצ'אק" ו"קללת אי הקופים".
ועכשיו עם ים
אבל, לאי הקופים יש הומור. והרבה:
או ריקוד השלדים, או כל סצנה שתרצה.
גם אני שיחקתי רשמית בכולם
כשהייתי צעירה בימים ועוד לא ידעתי אנגלית, והמחשב היחיד שהיה בבית היה קומודור, זכור לי במיוחד שאח שלי היה חורש על המשחק הראשון נון סטופ בערך…
ואז כשגדלתי ושיחקתי ברוב התלהבות בשלישי, למרות שלא הבנתי את כל העלילה, וגם ברביעי, ניסיתי לחפש בקוצר רוח את המשחקים הראשונים. תאר לעצמך את שמחתי כי רבה היתה ברגע שמצאתי אותם וכשסיימתי אותם הרגשתי כאילו מיציתי פרק חשוב ביותר בחיי. טוב הגזמתי, אבל זה בהחלט ראוי לציון.
בקיצור, לגבי ההקבלה למאטריקס – מעניין ביותר. אולי באמת יש טעם להוציא טרילוגיית סרטים המבוססת על המשחקים. למי צריך להתחנן כדי שזה יקרה?
משחקי אי הקופים הם יחסית ישנים, לא?
מתי יצא האחרון בסדרה?
הפרק הראשון יצא ב-1990
הפרק הרביעי והאחרון בינתיים (למרות שמבטיחים שיהיו עוד) יצא בשנת 2000.
אגב, לא שזו ממש המחשבה שלי כליהוק מתאים, אבל איליין מארלי לא נראית ממש כמו ליב טיילר?
הממ.. קצת דומה, אכן.
אבל הבעיה האמיתית לדעתי היא למצוא ליהוק לגאיבראש. כרגע עולה במוחי אולי בראד פיט, ואם לסמוך על התפקידים המשכנעים שהוא גילם ב"12 קופים ו"מועדון קרב", אני חושבת שהוא מסוגל לגלם כל דבר. אבל יכול להיות שהוא יהפוך את הסרט ל"סרט בראד פיט" וזה לא יכול להיות טוב במיוחד.
כן.. למה לא?
יש ליהוק מושלם
פיליפ ג'יי פריי מ – futurama למרות שזה קצת בעייתי, הוא הרי נמצא בערך 1000 שנים בעתיד.
והוא גם דמות מצויירת...
ועכשיו כשאתה אומר את זה, אולי באמת עדיף לעשות את הטרילוגיה באנימציה!! זה יהיה הרבה יותר מצחיק והרבה יותר תואם למקור!
מה אתם אומרים? ואז מי שמדובב את פריי ידובב גם את גאיבראש…
אם כבר, שיקחו את המדובבים מהמשחק
אבל אני בכל זאת הייתי מעדיף לראות את אי הקופים כסרט א-אנימציה (יש בכלל מילה כזו? מה ההפך מאנימציה?). לגבי בראד פיט, הוא קצת מבוגר לתפקיד, לא? גייבראש בן 19 במשחק השני ויש פער של לפחות כמה חודשים (אולי יותר) בין המשחקים.
כן.. צודק.. הוא באמת מבוגר מדי.
צריך למצוא מישהו טרי וחדש.
בלונדיני עם עיניים כחולות, תמים עם מבט דבילי.
הממ…
מה בדבר – היידן כריסטנסן!!!
קצת בוק מדי אולי, עם קול קצת חד גוני ואולי נמוך מדי.
אבל לך תדע… יכול להיות שהוא מסוגל להיות תמים ודבילי מספיק
ברוכה הבאה לארץ.
וכל הכבוד על הדוחק"ו. היה סיוט, כשרק הרד פיש הזה ארגן את האתר.
יש למישהו מושג מתי The Italian Job יוצא בארץ?
רק לי הג'ורג' וושינגטון
הזכיר את קפטן ביףהארט? ()
ממש אוכל אותה בגדול (יחסית… ). 232 מיליון זה כזה באסה אבל כשחושבים על כל ההשקעה בסרט וביחצנות, מקום רביעי אחרי 3 שבועות זה לא כזה טוב.
די, די, אל תרביצו.
מילא מקום רביעי
אבל הוא גם הכניס רק 15 מליון השבוע, מה שמבחינת בלוקבאסטר אומר אסון. מצד שני, כשנימו וברוס ממשיכים לעשות כ"כ הרבה על חשבון האחרים, לא נראה כאילו רילודד ירד כ"כ מהר.
יכול להיות גם שזה בגלל שפשוט רוב הצופים הפוטנציאלים כבר ראו את רילודד ועכשיו זה בעיקר שאריות.
מה שמפתיע
הוא שבחודש מאי השנה, ארבעה סרטים פתחו עם יותר מ70 מיליון.
וגם:
שישה סרטים פתחו עם יותר מ-20 מיליון בחודשים מרץ-אפריל.
לא ברור
מאוד מאוד לא ברור מה הקטע של האיטלקים עם הדיבוב.
אני מודע לעובדה שהם מעדיפים ללמד צרפתית או גרמנית בבתי הספר, אבל לקרוא הם בטוח יודעים וצריך לנסות להסביר להם את ההבדל העצום בין המקור למדובב.
אבל בלי שום קשר, "TI AMO ITALYA"
למען האמת,
ככה זה ברוב אירופה, אבל יש להם לפעמים הקרנות במקור.
דיבוב
בהולנד חלק מהערוצים לא מדובבים. לא יודע לגבי הסרטים.
ומה שמוזר הוא שהערבים לא מדובבים תוכניות למבוגרים (חוץ מאיזו טלנובלה בMBC), ודווקא הייתי מצפה שהם יעדיפו דיבוב יותר מהאירופאיים, כי אצלם יש יותר אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב. למשל, בירדן 86.6% מהאוכלוסיה יודעים לקרוא. במצרים 51.4%. בישראל 95% ובאיטליה 98%.
הנתונים באדיבות הסי-אייי-איי:http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/is.html
אבל הדיבוב בתוכניות הערביות הוא מקצועי ואמין.
דבר ראשון הקול המקורי של הדמויות מוסר לגמרי. נשארת רק מוסיקת הרקע וצלילים. אין קולות. אחרי זה נכתב תסריט בערבית שמתאים כמעט בדיוק לתנועות השפתיים של השחקנים. המדובבים נכנסים לחדר ומשחקים את הסצנה שלהם במיטב הופעתם כשבעצם רק קולם מוקלט, אך כך הם משיגים רגש וטון דיבור מציאותי יותר.
כך צריכה להיעשות הקלטה מכובדת ולא כמו אצל הוויטנאמים. שם כמו שאמרתם יש רק אישה שמקריאה את הדייבורים וגם אומרת מהי ההתרחשות. למשל:
השחקן הראשי כועס. הוא חושב מה לעשות. הוא פותח את הדלת ואומר ביי….וכיו"ב.
אבל הדיבוב בתוכניות הערביות הוא מקצועי ואמין.
נחמד לדעת.
יש דיבוב ערבי לעוד דברים, חוץ מטלנובלות וסרטים מצויירים?
דיבוב
אם אני לא טועה, הדיבוב באירופה, ובמיוחד בארצות כמו צרפת, קשור יותר לתרבות שלהם מאשר להתחשבות באנשים שלא יודעים לקרוא. הצרפתים, למשל, מאוד שמרנים בנוגע לשפה במדינה, ולתרבות הצרפתית בכלל. הם רוצים לשמור על היחודיות שלהם. (ובאמת מתנהלים שם ויכוחים קשים בזמן האחרון, נניח בנושא שאסור למוסלמיות ללבוש כיסוי ראש בבתי הספר)
זכור לי לרעה ביקורי
מלפני כך וכך שנים בארגנטינה, שבו זכיתי לראות את כל תוכניות הטלוויזיה הפופולריות, ובכלל זה "דאלאס", מדובבות (בספרדית קוראים לזה "מקופלות") לספרדית. וחיפשנו רבות עד שמצאנו קולנוע שהקרין סרטים (אז זה היה טרמינייטור ואמאדיאוס, תעשו חשבון בעצמכם מתי זה היה) בלי דיבוב, רק עם תרגום לספרדית (גם מבלבל, אבל לא כזה נורא).
אבל זכיתי לראות סרט של הדרדסים בספרדית. היה משעשע. המבטא של גרגמל היה מדהים, ואוצר המילים הספרדי של חתחתול היה בהחלט מרשים.
מצד שני, כל מי שראה את "נשים על סף התמוטטות עצבים" (או "נשים, נשים", נדמה לי שקראו לו בארץ) של אלמודובר מכיר את זה טוב. סרט שעושה שימוש נפלא בדיבוב.
אגב, טלנובלות הם לא מדובבים שם, משום מה.
עשית לי חשק לראות את הסרט
קראתי כמה ביקורות והוא נראה נחמד, למרות שאני מעדיף להמנע מהסרטים החדשים של אלמודובר.. רק חבל שהספריות באיזור שלי מעדיפות להתמקד רק בסרטים חדשים, כך שאין הרבה סיכוי שאני אמצא אותו במקום שהוא לא האוזן..
אם אתה חושב שזה רע...
ניסית פעם לראות סרט זר בטלוויזיה הרוסית? הם עושים מין הכלאה חולנית בין דיבוב למקור שהולכת ככה:
הסאונד המקורי של הסרט נשאר, אבל מונמך עד כדי כך שאתה צריך להתאמץ כדי לשמוע אותו. מעל הסאונד הזה הם שמים מספר מצומצם של שחקנים (עד 2-3) שיקריאו את התפקידים של כל השחקנים בסרט. יוצא מצב שאם אתה מנסה לשמוע את פס הקול המקורי, דיבוב מפריע. אם אתה מנסה לשמוע את הדיבוב, קשה להתרכז כי כל הזמן יש ברקע את הקולות המקוריים.
מלבד זאת, ההקראה היא בדרך כלל חסרת רגש, שמוציאה את כל הקטע ממשחק.
ממש טמטום…
הכי זכור לי לרעה...
כשראיתי אצל חברתי את מלחמת הכוכבים- איימת הפאנטום בדיבוב כזה.
הכי מצחיק כשאובי וואן צורח- "ניייייטטטט!" כשדארת מול תוקע בקוואי גון את הסייבר שלו.
כאילו, זה לא היה מגלגל אותי מהרצפה מצחוק לפחות אם האיש שדיבב אותו היה מנסה להכניס קצת רגש לדיבור שלו. הוא נשמע כאילו הוא סובל מעצירות קשה…
הכי זכור לי לרעה...
ספוילר much?
הכי זכור לי לרעה...
זכור לי שבצבא ראיתי את מלך האריות בדיבוב לרוסית…גוועלד.
עזוב אותך מ2-3 מדובבים, היה שם מדובב אחד ויחיד שנשמע כאילו הוא הולך להרדם על המיקרופון כל רגע.
דיבוב לצרפתית או איטלקית (או ערבית ועברית לצורך העניין) לפחות מנסה להתאים למקור, הדיבוב הרוסי אפילו לא מתחיל להתאמץ.
תרגום רוסי
העניין הוא שבהרבה מקרים הדיבוב (הפיראטי בד"כ) מרוסית הוא סימולטני. זאת הסיבה לכך ששומעים קודם את התחלת הטקסט המקורי, ואחר כך את הדיבוב הזוועתי.
בנוסף לכך, (ואת זה כבר כתבתי פה מתישהו), בתקופה שברית המועצות היתה עדיין קיימת והפצה של סרטים מחו"ל היתה ברובה עסק לא חוקי, המדובבים גם סתמו לעצמם את האף בזמן הדיבוב, כדי למנוע זיהוי קולם.
הסרטים שראיתי ברוסית,
היו בשפת המקור שלהם, ככה שקשה לי להתלונן על זה, אבל אני עדיין זוכרת איך לפני שנים מספר (שנתיים, אני חושבת) ראיתי את 'המשימה למאדים' (M2M או איך שלא יקראו לו). אני זוכרת שצחקתי הרבה…
כמו שאמרו פה
ככה זה בכל מערב (ואולי מזרח)אירופה, ולא רק. דעתי מאז ומתמיד היתה שדיבוב של סרטי מבוגרים הוא סממן לפיגור, ואולי גם לשחצנות, ואירופה מתברכת בשניהם.
היה לי ויכוח על זה עם בחור צרפתי אחד, שפשוט לא הבין שיש הבדל בין אם זה הקול (והשפה) המקורי של השחקנים ובין אם לא. אבל זה הרי מובן כי גם את הסדרות האמריקאיות (חברים, ER לדוגמא) המוקרנות שם הם מדבבים, ולמעשה אין להם שום חשיפה לאנגלית למעט הכתוביות. הנורא מכל הוא שהם לא עושים אפילו מאמץ לדובב את אותו שחקן עם אותו מדובב. וחוץ מזה, איך אפשר לדובב שחקנים כמו כריס טאקר ב'אלמנט החמישי'.
זה עוד לא שיא המחדל..
החתול היה השנה בפולין ו.. ובכן.. הם הקרינו סרטים "לא הולמים" בדיבוב(לא שהחתול ראה.. חו"ח..). לפולנית. על-ידי מדובבת יחידה. שעשתה גם את הקולות של הגברים וגם את כל הקולות של הנשים. התוצאה המשעשעת הייתה בערך הנקודה המצחיקה היחידה במשלחת ההיא.
כן הדיבוב ברוסית (גם בגרמנית אגב) ממש זוועתי
אבל עזבו אתכם דיבוב, איימקס של מטריקס רילואדד? מה? מה מי ? הסברים? בבקשה..
ומתי הדג מגיע לארץ?
אם הייתי מקשיב היית יודע
3 ליולי.
באמת קרמבו, אם היית מקשיב
הוא היה יודע! יהרוג אותך להקשיב קצת? לא בשביל עצמך, בשביל אחרים…
מצטער
לא יקרה יותר.
אם הייתי מקשיב היית יודע
מקשיב? מו? מה?
איפה זה כתוב?
רגע רגע..
התכוונתי ש-דג=נימו..
כזכור לי,
הדג דווקא אמר משהו על זה שהוא עוזב את הארץ, לאחר שלונג נוחתת.
אה, ו – Welcome Back. התגעגענו.
הוא לא עזב את הארץ.
לא עד כדי כך. כולה מילואים.
_____
אגב, הוא התקשר לדווח ש"כולה" גם למקלחת צריך ללכת בנעלי צבא כי יש שם עקרבים ענקיים בכל מקום.
רוצים שינוי
אני לא יודע על רוב מערב או מזרח אירופה, אבל אני יודע שבצרפת אפשר למצוא הרבה סרטים בשפת המקור (אמנם בשאנז אליזה, לתיירים אתם יודעים…) אבל כנראה שבאמת ברוב המקומות אין, וזה באמת חבל לדעתי.
אבל יש לי רק שאלה, לא כל כך חשובה אך מעניינת אותי.
האם לכל שחקן הוליוודי יש את אותו מדובב אירופאי בכל הסרטים?
האם המדובב של פאצינו הוא אותו מדובב בכל סרטיו?
בכלל, מצחיק שבשביל האירופאים זו קריירה לא רעה. שחקנים הוליוודים עושים מאמצים אדירים, ובסוף מה שמקבלים מהם זה פאנטומימה…
רוצים שרשור
דוגמה דווקא הגיוני מאוד שיגיע רק עכשיו
אל תשכחו שהאיטלקים הם העם הכי קתולי בעולם – הוותיקן נמצא שם, האפיפיור נמצא שם – די ברור שיקח להם איזה 5-6 שנים להחליט שאפשר להציג את יצירת המופת המדהימה הזו של מר סמית'.
היו יכולים ללמוד מ-יס שמשדרת את הסרט בקביעות כל חודשיים שלושה.
ניטפוק: 4 שנים
זה הרבה לכל סרט בלי קשר למסר/לא מסר שלו.
באמת מעניין
כמה רעש דוגמה יעשה באיטליה.
אגב, יוסי וג'אגר באמת הגיע לשם?
וברוכה השבה לארץ, לונג.
נ.ב.
באיטליה הסרטים עולים פחות או יותר מאשר פה?
עד עכשיו לא ממש ברור לי.
יצא לי לברר מחירי כרטיסים לגבי שני בתי קולנוע, כך שקשה לי להסיק מזה משהו גורף. בכל מקרה, יש איזשהו הבדל שנובע (1) מהעיר בה ממוקם הקולנוע – עיר ספר תהיה זולה יותר מקולנוע בעיר מרכזית, או (2) אופי הקולנוע – מחיר כרטיס בקולנוע שמציג סרטים בשפת המקור יהיה יקר יותר ממחיר כרטיס רגיל.
בכל מקרה, בקולנוע אחד (עיירת ספר, דיבוב) כרטיס עלה 4 וחצי יורו (שזה, פחות או יותר, 22.5 או 23 ש"ח), ואילו בקולנוע אחר (פירנצה, קולנוע שמקרין 3 פעמים בשבוע סרטים בשפת המקור) כרטיס עלה 7.5 יורו (שזה משהו כמו 37.5 או 39 ש"ח. תלוי לפי איזה שער מחשבים).
יכול להיות גם שההבדל נובע מהחברה שאחראית על תפעול הקולנוע (משהו כמו ההבדל בין תיאטראות-ישראל לגלובוס אצלנו), אבל אני בספק אם ייתכנו הפרשים עד כדי כך עצומים במחיר.
בשפת מקור יהיה יקר יותר?
זה לא צריך להיות ההפך? אחרי הכל, הדיבוב מוסיף למחיר או משהו כזה…
נו, גם מדובב ואם לא, אז יקר יותר, הנה עוד סיבה להישאר בארץ
אגב, בארץ, המחיר של הכרטיסים הוא אחיד (פחות או יותר)?
ואפרופו האיימקס של מאטריקס 2, מתי אתם אומרים תצא גרסאת הבמאי?
בשנים האחרונות יש נטייה מסויימת לצמצם את המרווחים בין יציאת הסרט לבין יציאת גרסאת הבמאי שלו.
זה דווקא הגיוני:
מי שהולך לראות סרטים בשפת המקור הם תיירים. לתיירים יש כסף (אחרת הם לא היו מגיעים לטיול מלכתחילה). לכן תיירים יכולים לשלם יותר.
בארץ המחיר פחות או יותר אחיד: כשחברת הפצה אחת מעלה את המחירים – גם האחרות מעלות. וגם אם הן לא מעלות את המחיר (ע"ע 'לב', בעליית המחירים האחרונה), הרי שההפרש לא כזה גדול, ומסתכם ב-2-3 שקלים לכל היותר. כנ"ל, אגב, בכל הנוגע למחירי כרטיסים להצגות הבוקר – ההפרש בין מחיר ההצגות המוקדמות של 'תיאטראות ישראל' לזה של 'גלובוס' לא כזה רציני.
זה כנראה בגלל שהם איטלקים.
זכורים לי סיפורים משעשעים במיוחד מפיהם של אנשים שטיילו באיטליה, על כך שבכל פעם בה הם לקחו מונית מהמלון שלהם למרכז העיר (אותו מרחק) הנהג גבה מהם סכום שונה לחלוטין מהפעם הקודמת…
זה גם תלוי בשעה.
כמו שבמסעדות יש בד"כ תעריף צהריים (זול יותר, כי כולם בעבודה) ותעריף ערב.
אבל בעצם, המטרה של נהגי מוניות היא לרמות ולהרוויח כמה שיותר. הם לוקחים כמה שהם חושבים שזה שמולם יכול לשלם (ומזוודות דורשות תוספת מחיר מיוחדת).
נו, אז אם נהגי מוניות יכולים לעשות את זה
(לרמות את הלקוחות כדי להרוויח כסף) בתי קולנוע בטוח יכולים.
ואגב, מהמדגם הלא-מייצג ש סתי קולנוע שם (אחד בעיר מרכזית, אחד בפריפריה), מה האיכות של בתי קולנוע באיטליה (מושבים, סאונד, מזנון וכו')?
לא יודעת.
את המחירים ראיתי כתובים בחוץ. בזה שבפריפריה – על שלט פרסומת לסרט, וזה שבפירנצה – כי ניגשתי לקולנוע ו"דיברתי" עם הקופאית, מה שהסתכם בזה שהיא הביאה לי את התוכניה שלהם והצביעה על כל המספרים שהיו – על מחיר הכרטיס, על התאריכים וכל שעות ההקרנה (שמשתנות בהתאם למספר הכוכביות שרשום מעל הסרט).
מהקומוניקט שלהם נראה לי שהקולנוע הנ"ל (זה שבפירנצה), היה – ועדיין משמש – תיאטרון, שמדי פעם מקרינים בו סרטים. יש שם גם כתובת אינטרנט, ואולי שם יהיה יותר מידע (אבל בשביל זה אני צריכה למצוא קודם את הדף שלהם, ובהתחשב בזה שעוד לא פרקתי את המזוודה, זה ייקח קצת זמן. אני אתפנה לזה מאוחר יותר במהלך היום).
כמעט שכחתי מהאתר שלהם.
מצאתי את הכתובת האבודה, אבל אין שם תמונות או משהו, רק מידע אינפורמטיבי לחלוטין. הכתובת, למי שבכל זאת מתעניין: http://www.cinehall.it
קחו בחשבון שזה לא לינק לאיזו מעצמת קולנוע. סתם רשת קטנה שיש לה בתי קולנוע בכמה ערים.
נו, אבל שלא תגידו שאני לא משקיעה.
סרקתי את התמונה שהיתה על הקומוניקט. האיכות לא משהו, וקחו בחשבון שהתמונה נצבעה בגוון ירקרק – הסרתי חלק מהירקרקות, אבל לא הכל.
אבל זה נותן מושג כלשהו לגבי אחד מבתי הקולנוע שם: http://www.fisheye.co.il/static/odeon.htm
נחמד, אבל לא מתעלה על חן כיכר דיזינגוף
מידע אינפורמטיבי?
זה משהו כמו איש מקצוע פרופסיונלי? או אולי כמו דיקטטורה רודנית?
כן, כן, שוב אני צריכה לעבוד ולא בא לי. אז מה עוד חדש.
מידע אינפורמטיבי
זה מה שנותנים לאנשים חכמים, שיודעים לקרוא. מידע לא אינפורמטיבי זה מה שנותנים לאלה שלא יודעים לקרוא וצריכים ציורים יפים וגדולים, צבועים בצבעים עליזים. הבעיה היא שבמקרים כאלה, יש גבול לכמות המידע שיכול הציור להעביר, וכמו כן לא כולם מתייחסים אליו ברצינות (בבחינת "זה כולה ציור. ציורים זה לילדים. לא צריך לשים לב לזה").
או משהו כזה. כבר מאוחר, ושעות השינה האבודות שלי הן על מצפונך.
יכול להיות שהן על מצפוני.
לא השתמשתי בו בזמן האחרון, ואין לי מושג איפה הנחתי אותו, אז בהחלט יכול להיות שמונחים עליו כל מיני דברים שלא שמתי לב אליהם.
אבל כל עוד לא תסבלי מנדודי שינה אינסומניים, אני מניחה שזה בסדר.
אה, אז בהזדמנות,
תחזירי לי בבקשה את הגרב השמאלית שלי. עד עכשיו הייתי בטוחה שהחתולות סחבו אותה, אבל נראה שהיא מונחת במקום אחר.
מרטין סקורסזה כמותג -
הידיעה הבאה אמנם נחשבת כרכילות (בכל זאת, מישהו בא ופותח את הפה על סקורסזה, סתם כי בא לו לדבר), אבל אם יש בה מן האמת – זה מטריד:
לשחקן פיט פוסטלטוויט ( http://us.imdb.com/Name?Postlethwaite,+Pete ), שהרזומה שלו מרשים והוא אף היה מועמד לאוסקר באיזה שלב, הוצע להשתתף ב'כנופיות ניו יורק' של סקורסזה. הוא סירב, לאחר שהתברר לו שהמשכורת שם נמוכה יותר מההסכמים אליהם הגיע איגוד השחקנים. ההסבר שניתן לו למשכורת הרעב הזו: "זה סקורסזה, וכולם רוצים לעבוד איתו".
לינקים:
http://www.ananova.com/entertainment/story/sm_786839.html?menu=entertainment.films.latestfilmheadlines
וגם טיפה פה: http://www.showbizdata.com/contacts/picknews.cfm?id=32573
אני מוצאת את זה מקומם, מה גם שעולות לי כמה שאלות:
• איפה איגוד השחקנים כשצריך אותו? לשבות הם ידעו יפה מאוד, אבל למה עכשיו, כשהעניין מפורסם כבר בכלי התקשורת ואי אפשר להגיד "לא ידענו" – הם לא עושים כלום?
• מעניין אותי אילו עוד במאים מתנהגים בצורה דומה. אני מניחה שעד כה לא שמענו על זה כי שחקנים פשוט מפחדים להוציא את זה החוצה, או שבאמת הם מסתנוורים מההילה שסובבת סביב הבמאי והעבודה איתו חשובה להם יותר מהשכר.
• למי הוא חושב את עצמו? ימיו היפים של סקורסזה חלפו מזמן. כיום הוא נישא על תהילת העבר. אפילו אוסקר הוא לא קיבל, אז שיירד מהפלטפורמות העצומות עליהן הוא תפס גובה.
• ובעצם, למה רק במאים? מי אמר שהבמאי חשוב יותר מהשחקן או מהתסריטאי? מתי יבוא היום בו שחקן יקבל שכר רעב רק בשביל הזכות לשחק יחד עם שחקן זוכה אוסקר, או סתם שחקן מוערך (שוורצנגר!)? ואם כבר – ככל שהתפקיד שלו יותר גדול ודורש יותר עבודה מול השחקן המוערך – ככה השכר שלו צריך לרדת, כי הוא נוגע בתהילת עולם.
מרטין סקורסזה כמותג -
משום מה, אחד הדברים שמעולם לא הדירו שינה מעיני, הוא המשכורות של שחקני הקולנוע בהוליווד. באמת מסכנים.
לא, למה?
נכון, השחקנים הבכירים מרוויחים יפה מאוד ולא צריכים את רחמינו. אבל כל מי שטרם הגיע לדרגה בה הוא יכול להתמקח על השכר שלו – סובל. זה בערך כמו שוק העבודה בישראל: המנהלים יכולים לקבוע לעצמם את השכר ולדאוג לרפד את עצמם. כל מי שלא – מרוויח מעט, ואפילו לא יכול להתווכח על זה כי ישר מאיימים עליו שיפטרו אותו ויביאו מישהו אחר שיעבוד בשכר נמוך.
כי
"מרוויח מעט" הוא עניין מאוד יחסי. בהתחשב בהשקעה הלא-גבוהה של שחקני קולנוע (לימוד משחק במקרה הטוב), הם אף-פעם לא "מרוויחים מעט". על שורה וחצי בסרט עושה שחקן סוג ד' שמרוויח מעט מה שאני עושה בחודש של עבודה מאומצת.
צרת רבים אמנם אינה נחמה, אבל המצב שתיארת קיים בכל תעשיה ובכל שוק תעסוקה. אם השוק רווי, רוב העובדים לא יכולים להתמקח על השכר, וייקחו מה שיציעו להם. כזה הוא העולם. בניו-יורק היום, בחור עם תואר שני מרוויח $30K לשנה – סכום הנחשב נמוך מאוד כאן. ארה"ב במצב כלכלי קשה כבר מעל לשנתיים; למה שדווקא שחקני הוליווד יטרידו אותי? יותר מטרידים אותי המובטלים הרבים, או אותם אנשים בעלי תואר שני, שלא מצליחים למצוא עבודה במשכורת שתכסה שכר דירה.
לא מדויק ובכלל לא.
קודם כל, רובם המוחלט של השחקנים מקבלים משכורת מאד נמוכה (במיוחד בנטו- כי את מהמשכורת שלהם הם צריכים להפריש לסוכן)- מאות דולרים בודדים, במקרה הטוב, בשביל "שורה וחצי". בשביל לקבל יותר, הם צריכים לעבוד יותר. וכמובן, אין להם עבודה קבועה- הם מקבלים שכר לתפקיד אחד, וכשהוא נגמר- הם צריכים לחפש אחד אחר. אין בטחון בעבודה. התשלום נמוך. מתייחסים אליך כמו עוד פרצוף יפה וזהו, והתקווה היחידה שלך היא שיום אחד אתה תפרוץ בגדול, או שאשתך, שאותה הכרת על הסט, תהפוך לכוכבת בינלאומית שתוכל להשוויץ בה.
לא מדויק ובכלל לא.
או לכתוב תסריט זוכה אוסקר עם החבר הכי טוב שלך ולהשיג את רובין וויליאמס לתפקיד בסרט .
לא מדויק ובכלל לא.
או לעבוד בתור מלצרית עד שיום אחד שואלת אותך אחת הסועדות אם את שחקנית ופתאום לפני ששמת לב היא מסדרת לך תפקיד בסטארגייט.
לא כל השחקנים מרוויחים טוב
בעיקר לא שחקנים מתחילים שמקבלים שורה וחצי בסרט. חוץ מתשלום לסוכן, רוב השחקנים צריכים להירשם לשורה ארוכה של אודישנים ולעבוד בעוד עבודה עד שהם מקבלים תפקיד ששווה כספית את המאמץ.
לא כל השחקנים מרוויחים טוב
מה לעשות, אבל אין בי רחמים. אנשים בוחרים להיות שחקנים ועוברים לקליפורניה כי הם רוצים להיות מצליחים ומפורסמים. הם יודעים היטב שאולי חצי אחוז מכלל הפרצופים היפים ברחובות הוליווד יהפכו לפרצוף מוכר, ועדיין הם נכנסים לזה בגלל התאווה להצליח בגדול. אין בי שום רחמים עליהם.
ד"א, האם שודרה בארץ סדרה דוקומנטרית בשם "the it factor"? מי שראה את הסדרה אולי יבין למה אני מתכוונת.
להבדיל מאנשים שבוחרים להיות
כל דבר אחר מתוך התקווה להצליח ולהתקדם, ובינתיים עובדים במשכורת רעב. המממ… המילה "כולנו" (טוב, חוץ ממשפחת נמרודי, כנראה) עולה בדעתי.
ממתי התאווה להצליח בגדול היא פשע שאין עליו כפרה ולמי שיש לו את התאווה הזאת מגיע כל מה שהוא חוטף, לא ברור לי, אבל שיהיה.
אבל זה בסדר, אתה לא חייב לרחם עליהם. לא כל אחד חייב להיות אנושי, אתה יודע.
אנשים שבוחרים להיות
משהו כדי להצליח ולהתקדם הם כמו רוצחי תינוקות. הם הולכים אחרי העדר. והם לא אנושיים.
עדר... של רוצחי תינוקות?
להבדיל מאנשים שבוחרים להיות
בחורה, בחורה, אני בחורה.
אני חושבת שההקבלה שעשית היא לא במקום.
בכל מקצוע קיים יחס של נסיון-מול-הצלחה (איזה אחוז ממי שרוצה לחדור למקצוע מצליח), ובהתאמה יחס של תגמול להצלחה (כמה כסף או יוקרה מקבלים על הצלחה מסויימת במקצוע). רובנו נכנסים למקצועות בהם היחס נסיון-מול-הצלחה הוא יחס סביר, ואנחנו מוותרים על תגמול עתידי כדי להגביר את סיכויינו לחדור למקצוע. ככל שיותר קל לחדור למקצוע שבחרת, יירד התגמול העתידי.
אין בי רחמים על מי שבחר מקצוע עם יחס מטורף של נסיון-מול-הצלחה, כמו היחס בהוליווד לשחקנים. בשביל תגמול עתידי פוטנציאלי של מליונים והכרה בינלאומית, הם החליטו לקחת את הסיכון של אי הצלחה בחדירה למקצוע (או ליתר דיוק, חדירה למקצוע אבל בלי להיות "מצליח"). זהו הימור מטורף, ואני לא אוהבת מהמרים מטורפים. אם מישהו הימר הימור סולידי ונכשל, אני ארגיש רע בשבילו. אבל בשביל המהמר המטורף? אם מישהו קנה כרטיסי לוטו בכל כספו ולא זכה, האם תרגישי רע בשבילו?
את שוכחת נקודה חשובה:
אנשים לא נכנסים למשחק רק בגלל הסיכויים להיות פעם סופרסטאר. אנשים נכנסים למשחק גם כי הם אוהבים את זה. כי זה מתאים להם. כי זה בוער בדמם. כי אלה הכשרונות שלהם. כמו בכל מקצוע אחר.
אז מה צריך להגיד לאנשים האלה, בדיוק? "עזוב משחק, כי הסיכויים להצליח בגדול קלושים, אז מה אם זה מה שאתה אוהב לעשות ומה שמתאים לך"? למה בדיוק למי שבוחר לעסוק במשחק מגיע יחס פחות הוגן מאשר למי שבוחר לעסוק בכל מקצוע אחר?
לעניות דעתי, היחס השלילי שאת מפגינה נובע מקנאה כלפי אלה שהצליחו בגדול, או מתפיסה מעוותת של האנשים שהולכים להיות שחקנים, או משהו כזה. כי באמת, אם תחשבי על זה קצת עד הסוף תגלי שאין שום דבר רע באדם שבחר להיות שחקן, ומגיע לו אמפתיה בדיוק כמו לכל אדם אחר. ואין שום סיבה ששחקנים בדרגים הנמוכים לא יקבלו משכורות הוגנות, רק בגלל שהבודדים שבפיסגה מקבלים משכורות ענק. זה מצב מעוות לחלוטין.
לא ממש ברור לי למה את יוצרת אנלוגיה בין משחק לבין הימורים. הימורים זה לא מקצוע. הימורים זה לא עבודה. זה פשוט לא אותו דבר.
האמנם נקודה חשובה
ההימורים היו מטאפורה. נעזוב את זה.
בדמו של מי בוערת עשיית סרטים הוליוודיים? בדמו של השחקן שנכנס למקצוע כי הוא אוהב את זה וכי זה בדמו? מסופקתני. בהוליווד, אהמ, כשרון משחק ואיכות משחק הם לרוב לא העיקר.
לכתוב למישהו מבוגר בפורום "את מקנאה" קצת סוגר את הדיון, לא? כי מה אפשר לכתוב חזרה? "לא אני לא, את בעצמך"?
מאוד טוב לי בחיי המקצועיים, תודה.
מזווית אחרת
דווקא באמריקה המצב הוא טוב למדי לשחקנים ועוד יותר לניצבים. החוקים בארה"ב דורשים תשלום מסוים, מינימלי, לשחקנים ולניצבים (אפילו בסרטי סטודנטים, מה שמייקר אותם באופן משמעותי). דווקא באירופה החוקים גמישים יותר.
מצד שני, הבעייה שתיארת אינה בחוקים אלא ביישום ובאכיפה שלהם.
זה (בין השאר) העניין.
קשה לי להאמין שיוציאו צו מעצר כנגד סקורסזה. מה גם שתמיד הוא יכול להגיד שהשחקן ההוא ניסה לתפוס טרמפ על ההצלחה שלו (למרות שאם הוא היה רוצה לעשות דבר כזה, הוא מן הסתם היה מוציא את זה לעיתונות בשלב מוקדם יותר), ואז לך תוכיח שאין לך אחות.
נו, אז נגיד שיוציאו נגדו
צו מעצר.
הוא תמיד יוכל לברוח מהארץ ואז לקבל איזה אוסקר של כבוד על סרט שהוא יעשה בהיותו בגלות. ככה מתחילים מיתוס
אפילו בסרטי סטודנטים
ואולי בעיקר. רוב הסרטים שאינם עצמאים והרבה מאלה שכן מצולמים מחוץ לארה"ב.
בקשר לשאלה השנייה
וודי אלן
זאת ועוד:
סקורסזה קיבל 97 מיליון דולר מהאולפן כדי להרים את "כנופיות ניו-יורק". להגיד "אני לא משלם את תעריפי איגוד השחקנים כי לא בא לי" אחרי שהוא קיבל תקציב כזה זו חוצפה שאין כדוגמתה.
זה מזכיר לי מרצה שהיה לי
באוניברסיטה. רוב הסטודנטים חיפשו הזדמנות לעבוד כעוזרי מחקר – דרך להתפרנס וגם לזכות בהמלצות לתואר שני. בפגישה שקיימו איתו כל האנשים שקיוו לעבוד אצלו כעוזרי מחקר, הוא אמר, "ברור שהעבודה היא ללא שכר, כשהשכר שלכם הוא האפשרות שאני אתן לכם המלצה בסוף".
לא רק לשחקנים קשה.
אוי, מניאק.
דעי לך שבמצטבר, סיפורי האימה שלך מהלימודים יצרו אצלי תמונה של החוג לפסיכולוגיה (בהנחה שעל זה דיברת פה – אבל גם אם לא) כסוג של ספינת עבדים.
יש בזה משהו,
אבל זה לא הכל ככה. כל הדברים האלה הם פונקציה של אנשים, וכשהאנשים מתחלפים, ככה גם המציאות שהם אוכפים.
היו גם המון דברים יפים. היו גם המון אנשים נהדרים. ואלה שלא היו מוכנים למכור את הסבתא שלהם בשביל המלצה לקלינית (אני אחת מהם. לא היתה לי סבתא), זכו לעבוד עם אנשים קצת יותר נורמלים.
אם כבר רשמתם
את רשימת הסרטים שהכניסו הכי הרבה השבוע באיטליה בא לכם לעשות סקירה קצרה של הסרטים הזרים שלא הגיעו לארץ שנמצאים ברשימה?
ממש בקיצור:
• The Eye: סרט מתח-אימה. הונג-קונגי/תאילנדי/סינגפורי/בריטי משנת 2002. במקור הוא נקרא 'Jian Gui'. ילדה עיוורת עוברת ניתוח שמחזיר לה את הראייה. יחד איתו היא מקבלת את היכולת לראות אנשים מתים (באמת!). עכשיו היא צריכה לברר עוד פרטים על היכולת הזו שלה ועל הקרנית המיוחדת שהשתילו לה (או משהו כזה), אחרת היא תמות.
• Il Cuore Altrove: דרמה איטלקית. פרופסור בשנות ה-30 לחייו עובר לגור עם ההורים ברומא. התלמידים שלו בהתחלה חושבים שהוא מוזר, אח"כ הם מחבבים אותו. הוא פוגש בחורה נהנתנית, אלא שההורים שלה לא רוצים שהיא תצא איתו כי הוא לא עשיר מספיק, והוא לא בטוח שהוא רוצה לצאת איתה כי היא עיוורת, והיא לא בטוחה שהיא רוצה לצאת איתו כי היא עדיין מאוהבת בחבר הקודם שלה.
• להתראות, לנין – סרט גרמני שאמור להגיע בקרוב לארץ. מתנגד למשטר נעצר בשנת 89', אימו חוטפת התקפת לב ונכנסת לקומה. כמה חודשים אח"כ היא מתעוררת. הבן שלה מנסה למנוע ממנה התרגשות מכל סוג שהוא (שלא תחטוף שוב התקף לב), אבל הזמנים השתנו ולא כל כך קל לו ליצור עבורה את המשטר שהיא מכירה.
• Perduto Amor: דרמה איטלקית. ימד"ב לא מוסר פרטים על הסרט הזה, כי אצלהם רשום שהוא עדיין בהפקה.
• Il Posto Dell'Anima: כמעט כנ"ל. קומדיה איטלקית (עם שמץ דרמה ורומנטיקה), שימד"ב לא יודע לספר עליה שומדבר.
• 'מסע בין כוכבים: נמסיס': תיאורטית הוא עוד אמור להגיע לארץ באיזשהו שלב, וגם היה כתוב עליו באיזה דוחק"ו. פיקארד והצוות נוסעים לעזור בפתרון של איזה סכסוך, ופוגשים את "התאום הרע" של פיקארד, או משהו בדומה. פיקארד צריך להביט לתוך עצמו כדי להביס את האיש הרע.
ממש בקיצור:
מתוך – http://www.tamtamcinema.it/persona.asp?ID=490&lang=eng
ממש בקיצור:
http://www.tamtamcinema.it/persona.asp?ID=595&lang=eng
להתראות לנין
אם כבר הוזכר, קוצר שבחים רבים. בגרמניה, כך שמעתי, הוא היה הצלחה גדולה, אם כי טוענים כי הרבה רעיונות התרחשויות ובדיחות יחלפו מעל לראשו של הצופה הלא גרמני. בכל אופן, המלצות חמות כבר גונבו לאוזניי מיודעי דבר (או סתם מחברים שגרים בגרמניה), ואני משער שהקרנת הבכורה של הסרט תהיה בפסטיבל ירושלים המגיע עם תחילת יולי. והרעיון הכללי נשמע מבריק.
להתראות לנין
סרט מרגש משעשע עם דמויות שנראות שטוחות בהתחלה אך אינן כלל וכלל עם בימוי מצויין ובפרט כמה סצנות באמצע שכול במאי אמריקאי היה מת לשחזר
מומלץ בחום לכול אוהבי הסרטים האיכותיים באשר הם!
סתם מתוך עניין....
כמה כסף צריך סרט להרויח כדי להחליף את ג'ורג'?
הרבה.
אבל אין איזשהו סכום מוגדר. בחודשים שחונים במיוחד סרטים מקבלים וושינגטון תמורת הכנסות נמוכות יותר ממה שמצפים מסרט בחודשי בלוק-באסטרים.
עוד שיקול, לא פחות חשוב, הוא כמה כוח יש לעורך/עורכת/עורכים לעבוד על זה.
לכל אלה שמתלוננים על התנאים בסינמה סיטי:
תאמינו לי, התנאים שלכם דה-לוקס! החיפאים צריכים לסבול אולם פצפון, מסך קטן וסאונד במונו (וגם זה, רק באוזן אחת, ואם משלמים בנפרד): http://www.fisheye.co.il/static/phonebooth.htm
תודה ללוח הסרטים של וואלה על ההארה, ותודה לקיפוד שהסב את תשומת ליבי.
גדול.
לכל אלה שמתלוננים על התנאים בסינמה סיטי:
זה לא מצחיק, זה עצוב.
התנאים בבתי הקולנוע בחיפה באמת גרועים.
בן זוגי לצפייה למשל התיישב על מסטיק לעוס כשישב על כסאו באולם 3 בקולנוע אורי בקניון חיפה- לצלילי צחוקי המתגלגל.
אני דורשת לדעת
מה עם הלינק שברק אולי יתענין בו.
הלכתי איתו להצגה,
והסתבר שבין השאר נפלנו על קון של בית איזי שפירא. מאחר והשם הנ"ל הוזכר במהלך הקון שלהם רק 37,426 פעמים, חששתי שמא הוא ישכח איפה היינו, ועל כן הלינק, למען יזכור וינצור.
הא!
בית איזי שפירא עשו קון? ולא הזמינו אותי?
(ולינק לדובלה גליקמן לא היה לך? )
גליקמן ממילא נשאר בחוץ
כל זמן הנאומים וחזר לאולם רק עם תחילת ההצגה, אז זה לא נחשב שהוא השתתף בקון. והוא גם לא אמר אפילו פעם אחת "איזי שפירא".
סנוב.
מה זה
איזי שפירא? יש גם דיפיקולט שפירא?
יש
כתבה מספר 417
קצת על תסריטאות
באתר "רשימות" מבית היוצר של קונספציה, מפרסם בחור בשם גיא מאירסון את רשמיו מהחיים וכל השאר. ואותו גיא מאירסון הוא בין השאר תסריטאי.
בין שאר רשימותיו, כמה דברים שאולי יעניינו את שוכני האקווריום:
על פורמט עברי לכתיבת תסריטים:
http://www.notes.co.il/meirson/708.asp
סצינה מהסרט פרי מקלדתו "צעד קטן", בקרוב בבתי הקולנוע:
http://www.notes.co.il/meirson/729.asp
ובדף הראשי שלו, פרט לעוד רשימות שונות, יש גם לינקים שקשורים לקולנוע:
http://www.notes.co.il/meirson/index.asp
'שודדי התיבה האבודה' - הרימייק
את הלינק הבא שלח לי אפסאלון. התלבטתי אם לפרסם את זה כיומית או "סתם" ידיעה בדוחק"ו. הדוחק"ו ניצח. אניווי, הסיפור עצמו מעניין: כש'אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה' יצא למסכים (שנת 81'), החליטו 3 חברים שהם רוצים לצלם את הסרט shot-for-shot, בערך כמו השחזור שעשה גאס ואן סאנט ל'פסיכו', רק יותר מדויק. אז הם לימדו את עצמם לתפור, והכינו תלבושות, ודאגו לבנות תפאורה, ודאגו לצלם ולערוך. להזכירכם כל הנ"ל התרחש בתקופה של טרום עידן המצלמות המשוכללות ותוכנות העריכה. אה, כן, והם היו בני 12 כשהם התחילו לצלם, וסיימו את הפרוייקט שלהם כשהם בני 18.
רק בשנה-שנתיים האחרונות הסרט החל להתגלגל מיד ליד והפך לקאלט פרטי, עד שהוא הגיע אפילו לידיו של שפילברג. ראיונות עם השלושה אמורים להכלל בדויד של 'אינדיאנה ג'ונס' (כי זה שפילברג. אם זה היה לוקאס הוא בטח היה תובע אותם…), אולם את הסרט שלהם לא ניתן יהיה לראות בדויד.
טריילר לסרט שלהם (אם כי רובו טקסט, ויש רק מעט סצינות משוחזרות שרואים בו): http://www.drafthouse.com/trailers/raiders.mov
לינק לידיעה המלאה: http://www.aint-it-cool-news.com/display.cgi?id=15348
אוי פשוט נפלא
כשהייתי ילד זה היה גם החלום שלי.
לפי מה שהבנתי אין סיכוי לראות את הסרט הזה מתישהו. חבל.
מיני ראיון עם היוצרים
אפשר לקרוא כאן:
http://www.austinchronicle.com/issues/dispatch/2003-05-30/screens_feature4.html
(זה מגיע אחרי כמה פסקאות שבהן מספרים את כל הסיפור, לטובת אלה שלא קראו אותו באתרים אחרים, ורק אח"כ מגיעות הפסקאות שבהן מספרים היוצרים פכים מאחורי הקלעים וכו').
עוד
שמועות מוזרות גונבו אליי, וידידים רכלנים אמרו לי שהחלו בצילומי פארק היורה 4. האם יש אמת בשמועה? האם ייצא סרט כזה? האם אנו צופים בסדרה חדשה שמתממשת מול עיננו? והאם יש על הסרט פרטים?
ייצא סרט כזה
כבר הרבה זמן מדברים עליו: כתבה מספר 1003
פרטים חדשים לגמרי – עוד אין ממש (או לפחות, לא שאני ראיתי כאלו במהלך חיפושי היומיות. מצד שני, הרי הפסדתי שבועיים, ויכול להיות שבמהלך הזמן שלא הייתי פה כן התפרסם משהו על זה באיזה מקום).
אני פשוט
לא מבינה את האמריקקים האלו….
מגיע לקולנוע MATRIX ואחרי שבוע המ זורקימ אותו כמו עצמ מיובשת בשביל סרט שהוא, בואו נאמר- לא מטריקס! אבל ניתן לו קרדיט כי ג'ניפר אניסטון שם.. ואז הם זורקים גם אותו כי יש להם סרט על דג!
נראה לי שהם צריכים להפסיק לאכול מקדנולדס, זה עושה להם הזיות…
(:
היי, זה לא סתם דג
זה דג של פיקסר, קצת כבוד.
אז זהו ,שלא
לא הגיע לאולמות הקולנוע "מטריקס" אלא "מטריקס Reloaded" שזה ממש לא אותו סרט. רצו שנחשוב ככה, אבל זה לא.
שולי לשטוף בו את העיניים:
השרירי הזה הוא אכילס: http://www.thezreview.co.uk/news/news951.htm
אבל לפעמים הוא גם בראד פיט: http://www.thezreview.co.uk/news/news941.htm
עוד תמונות: http://www.thezreview.co.uk/news/news939.htm
תמונות טובות עם הפלאפון.
אוי ויי. טיילר התחפש לזינה.
ג'וליאן מור זכתה באוסקר ולא גילו לי?
מוסף "השבוע" של "מעריב" ממשיך לטעות. בכתבה על דניס הייסברט (עמ' 36, 5.6.2003), המגלם את הסנטור פאלמר בסדרת הטלוויזיה "24" וכן משחק בסרט "הרחק מגן עדן" לצידה של מור, מצויין ש"…בקולנוע הופיע הייסברט בתפקיד ריימונד דיגן, הגנן השחור בו מתאהבת גיבורת "הרחק מגן עדן"(ג'וליאן מור, בתפקיד שהביא לה את פרס האוסקר)…"
אז אלא אם כן צפיתי במארס השנה בטקס שונה…
או שמא כותבי "השבוע" הם מאסכולת "עצם המועמדות הינה זכייה בפני עצמה"?!
אגב, מי שלא רוצה לדעת אם דיויד פאלמר יהיה או לא יהיה נשיא בעונה שנייה של "24" – שלא לדבר על אם הוא יהיה בכלל בעונה השנייה, ככלות הכל יש איום על חייו בעונה הראשונה – מוטב לו שלא יקרא את הכתבה.
כן כן, גם טועים וגם מספיילרים.
מאוחר מדי!
כבר קראתי וספויילרתי קשות!
(וגם אני שמתי לב להכתרתה של ג'וליאן מור, ותהיתי אם לא זכרתי נכון).
מזל שהרשימה היתה ללא קרדיט. ברור שמישהו שם מתבייש בה.
אזי המסקנה היא
לא לקרוא "מעריב"!
מצד שני, אני גם לא ממש מעודד אתכם לקרוא את "ידיעות" או את אפילו את "הארץ" (שבכתבה על הארווי וויינסטיין תרגמו את הסרט "כף רגלי השמאלית" ל"הרגל השמאלית שלי" שזה אולי מדויק יותר אבל זה לא השם שקראו לסרט בישראל. וגם "הפצוע האנגלי" ו"שייקספיר מאוהב" לא יצאו ב-1997 ו-1999 כי אם שנה קודם לכן ב-1996 ו-1998. ייתכן שיש שם אולי עוד כמה אי דיוקים קלים שלא עליתי עליהם. אם כי הטעויות של "הארץ" "עדיפות" על הטעויות של "מעריב". בקיצור – קראו רק את "עין הדג" ו"המסך המפוצל" )
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=300004&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
אפשר לשלוח להם מכתב זועם
באימייל, בסנייל או בפקס.
לא יזיק להעיר את תשומת לב העורכים שלהם לכמה כללי נימוס בסיסיים, ואם אפשר – לכמה עובדות שלא מאוד מקצועי לטעות בהן.
סרט על מגיפת הסארס
http://nfc.msn.co.il/archive/001-D-24983-00.html?tag=21-02-29
לא נראה לכם שיהיה קצת מסוכן לצלם את זה?
:-)
חוץ מזה, ברצינות, גם ככה ההיסטריה היתה מוגזמת, למה צריך לנסות לעורר אותה מחדש?
ישן, ישן.
הייתה על זה יומית לפני כמעט חודש
:
כתבה מספר 1526
ישן, ישן.
טוב, לא תמיד אפשר לקרוא את הכל…
איזה מוגזמת?
אני לא מבין למה כולם אומרים שההיסטריה מסביב למגיפה הייתה מוגזמת. אם לא שמתם לב, מתו הרבה אנשים מהמחלה הזאת והיא עוברת דרך הנשימה. כל מי שחזר במטוס מסין הדביק הרבה נוסעים ודיילות שישבו לידו. אלה הולכים למקום אחר ומדביקים את קרובי המשפחה שלהם. ואלה הולכים ומדביקים אנשים בבי"ס ובעבודה.
לא! ההיסטריה לא הייתה מוגזמת בכלל, לעומת ההיסטריה שהייתה סביב ה"מלחמה". היסטריה כמעט ולא הייתה, היה נסיון פאטתי מצד העיתונים למכור כמה שיותר עותקים בעזרת כותרות מפחידות!
אתה מגזים.
כל מי שחזר במטוס מסין הדביק דיילות ואת הנוסעים שלידו? אם זה היה נכון, המגיפה כבר מזמן היתה מתפשטת בארץ. ככל הזכור לי, מכל הטיסות מהגיעו מהמזרח ונחתו פה, רק אדם אחד או שניים אושפזו עקב כאבי ראש, וגם זה היה ליתר בטחון ולא כי התגלו בהם סימנים של המחלה.
אז נכון, היו ארצות שבהם המגיפה התפשטה. אבל אם הסינים לא היו מוכנים למסור פרטים על ממדי המגיפה, ולא ניסו במיוחד לעצור אותה, אז שלא יתפלאו שהיא לא הפסיקה להם כל כך מהר.
נכון, הגזמתי קצת,
אבל להכחיש שיש מגיפה ולהגיד שהכל טוב זו לא אדישות זו טיפשות.
הייתה מגיפה, הייתה סכנה שהיא תתפשט (תתפרס) בעולם ותגבה הרבה קורבנות. במזל זה לא קרה.
היסטריה הייתה מוגזמת? ממש לא.
לא במזל.
זאת הייתה מגפה עם אחוזי תמותה משמעותיים (גם אם לא גבוהים מאד) ורמת הדבקה גבוהה (אם כי לא ידועים בדיוק). אבל המגיפה נבלמה באמצעות השגחה וטיפול קפדניים. המצב הרבה יותר גרוע באיידס, למשל, שעדיין רחוק מבלימה.
הנקודה היתה בעיקר שאחוזי התמותה לא גבוהים, רוב אנשים מחלימים, לעומת האיידס שאפשר במקרה הטוב להאירך את חיי החולה, אבל המוות שלו בטוח.
זה בגלל שמדובר במחלות שונות
ההשוואה לאיידס הייתה בעייתית. השוואה הרבה יותר טובה היא לשפעת העופות שהרגה כמה מיליונים טובים בתחילת המאה: סארס ושפעת, כל סוג של שפעת שלא תהיה, הן שתיהן מחלות של דרכי הנשימה. ממחלות של דרכי הנשימה מתים, בהחלט, אבל עם טיפול טוב אפשר לשמור על אחוזי תמותה סבירים. לסארס היו כל הסיכויים להתפתח למגפה ברמה של שפעת העופות- היא מדבקת והיא קטלנית. אבל הצליחו למנוע הדבקות על ידי בידוד והסגר, והצליחו להוריד את אחוזי התמותה עד למינימום, כך שבסופו של דבר הסארס נבלם. עדיין מוקדם מכדי להפסיק את אמצעי המניעה, אבל סארס בהחלט נמצאת תחת שליטה, וכל מי שהחליט שזאתי איזו אפוקליפסה חדשה יכול לרדת מהעץ שלו. אנחנו עוד לא מארקבים, עדיין.
סליחה,
אבל אף אחד לא אמר שהכל טוב. רק שההיסטריה מוגזמת. וההיסטריה מוגזמת כי רובנו חיים במדינות בעלות רפואה מתקדמת ובעלות חוקי/הנחיות כניסה לארץ מסוימים מאוד (שלא המציאו לרגל המגיפה אלא היו שם מאז ומעולם) כך שלא היתה שום סכנה ברורה ומיידית שהמגיפה תתפשט.
הייתי שמחה אם המשך הדיונים היו מתקיימים בלינק שנתן נונין, ואמור לדון בנושא זה בדיוק.