די כבר עם החגים האמריקאים האלה. בנאדם יושב, מחכה לנתוני הדו"חקו שלו – שיהיה משהו לכתוב עליו או לספר לנכדים. ויוק. גורנישט מין גורנישט. עוצר. פנו דרך לחג (יום מרטין לותר קינג, גם כן חג) ולעזאזל עם הכל. זה לא שהפסדתם משהו חשוב, למשל איזה 'שרה"ט' או משהו כזה. אז מותר, למה לא. זו התעללות בחסרי ישע, זה מה שזה.
השבוע אמנם לא יצאו סרטים חשובים במיוחד או גדולים במיוחד, אבל זה לא אומר שלא קרה כלום בקופות. דווקא הפעם היה מאד מעניין. אתם יכולים לצחוק כמה שבא לכם, אבל הדו"חקו של השבוע הוא כן משהו לספר עליו לנכדים.
בפינה אחת של הזירה: 'Glory Road' של מלך המפיקים, ג'רי ברוקהיימר. בפינה הנגדית: 'Last Holiday', של המלכה האם, קווין לטיפה. שניהם התכוננו היטב לקרב על המקום הראשון בטבלת הדו"חקו של חג מרטין לותר קינג. לפני שנפנה לתוצאות, אולי כדאי לומר כמה מילים על כל סרט. אתם יודעים, כדי לשמור על סדר מינימלי. אחר כך זה יהיה מלוכלך מדי.
'דרך המלך' הוא סיפורה ההיסטורי, מעורר ההשראה, האגדי, האגדו-דו-דו-דו של קבוצת הכדורסל טקסס ווסטרן, הראשונה שהיתה על טהרת השחקנים השחורים. כמו כל אנדרדוג מוצלח (היינו: כזה שיצטלם טוב לסרט), הם התחילו בתור קבוצה לא חשובה, עד שהגיע אליהם המאמן דון הוסקינס (ג'וש לוקאס, 'חמקן', 'אין כמו אלבמה'), שהביא אותם לניצחון אחרי ניצחון, בסוף שנות ה-60. 'דרך המלך' עשה הכל נכון ואפילו הביא את הביקורות הטובות, אלה שאומרות שהסרט אמנם נוסחתי, אבל יש בו את האיזון הנכון בין ספורט, פוליטיקה ומסר חברתי. גם המשחק הטוב והאמין לא מזיק לסרט. אבל הוא לא היה היחיד שהלך על נוסחה מנצחת.
'Last Holiday' הביא נוסחה בדוקה משלו: קומדיה של קווין לטיפה עם ראפר מוכר לחיזוק השורות (אל אל קול ג'יי) וקמצוץ ניחוח צרפתי (ז'ראר דפרדייה). הפעם מגלמת לטיפה את דמותה של מוכרת ביישנית בחנות עודפים, המקבלת בשורה מרה: היא חולה במחלה קשה וימיה ספורים. היא מחליטה לנצל את הזמן שנותר לה לחופשת חלומות באירופה, ושם, מתוך ידיעה שאין לה מה להפסיד, עוברת מהפך אישי ומתבלטת מעל כולן. 'הפגרה האחרונה', אמרו המבקרים, מביא סיפור מעניין, שהבמאי, וויין וואנג ('יפה במנהטן') לא ידע מה לעשות איתו. גם לא עם הכוכבת שלו, שמסתדרת לא רע בכוחות עצמה וסוחבת על גבה את הסרט.
בקרב בין שני הסרטים הללו, זכה 'דרך המלך' במקום הראשון לסופ"ש של שלושה ימים. מדובר בסכום של 13.6 מיליון דולר – לא משהו להתגאות בו. אבל היי, מקום ראשון זה מקום ראשון. בכל מקרה, ההפרש מול 'הפגרה האחרונה' התברר כקטן משמעותית – 'הפגרה' סיים סופ"ש של שלושה ימים עם 12.8 מיליון דולר – כך שכולם חיכו בציפיה לנתוני הסופ"ש הארוך, הכוללים את יום שני, למקרה ש'הפגרה האחרונה' יעקוף את ברוקהיימר בשניה האחרונה. ופה קרה משהו בלתי צפוי: שניים רבים – השלישי לוקח.
מן האפלה הגיח סרט אחר, שנעשה עצמאית בתקציב זעום של 15 מיליון דולר, וכולל, בהתאם, אנימציה מכוערת. 'Hoodwinked' הוא הגרסה הפלילית לאגדה המוכרת של כיפה אדומה. יש בו ארבעה חשודים – כיפה אדומה, סבתא אקסטרימית, זאב סרקסטי וחוטב עצים מטומטם – מפקח משטרה קרפדי ונלהב, והומור שחור (בכל זאת, חג מרטין לותר. אם לא הדמויות, לפחות שההומור יהיה שחור). למזלו של 'Hoodwinked', הוא נלקח תחת חסותם של האחים ויינסטיין ומכונת היחצ"נות המשומנת שלהם, וזו עבדה, ובגדול. בסופ"ש הארוך, בן ארבעה ימים, עקף 'Hoodwinked' את מתחריו, עם 16.6 מיליון דולר – הפרש של 100,000 דולר בלבד לעומת הסרט שבמקום השני ('דרך המלך', אגב. למלכה לטיפה לא היה מזל).
בהמשך הטבלה, אין הרבה מה לספר. 'הוסטל', במקום הראשון בשבוע שעבר, נפל השבוע, כנהוג אצל סרטי אימה, והתמקם במקום החמישי. 'קינג קונג' חצה סופסוף את קו הרווחים של 200 מיליון דולר, 'מינכן' עזב את העשיריה המובילה מוקדם מהצפוי בעוד 'הר ברוקבק' ממשיך להוציא את ממוצעי ההכנסות הגבוהים שלו. רק במקום השמיני אפשר למצוא עוד משהו חדש: 'טריסטן ואיזולדה'. מדובר בסיפור אהבה ידוע מאד וטרגי, שהגיע זמנו לעיבוד הוליוודי חדש ונוצץ. או לפחות, עיבוד לפי אחת מהגרסאות הרבות לסיפור. הזמן הוא קצת אחרי נפילת רומא. השבטים האנגליים מדוכאים בידי המלך האירי, שלו בת יחידה: איזולדה. במרחק, הלורד מארק חולם על אנגליה עצמאית ומאוחדת, ומקווה שאת המתקפה על המלך האירי יוביל האביר טריסטן (ג'יימס פרנקו, גובלין ג'וניור). טריסטן מסתיר מאלופו כי באחת ממשימותיו, הוא נפצע אנושות ומי שהצילה אותו היתה איזולדה (שהחביאה אותו מאביה). בינתיים, אביה של איזולדה מעוניין לפצל את המחנות האנגליים ועל כן מודיע כי ישיא את ביתו למי שינצח בטורניר שהוא מארגן. טריסטן משתתף בטורניר ומנצח בו, אך עושה זאת כנציגו של הלורד מארק, שעתה אמור לשאת את איזולדה לאישה.
הבמאי הוא קווין ריינולדס ('הרוזן ממונטה כריסטו', 'עולם המים'), שניסה גם הפעם לעשות סרט אפי מרשים. מרבית המבקרים לועגים לניסיונו זה, וטוענים כי זה נראה יותר כמו הצגה של תיכון. אולי זה בגלל התסריט, שנכתב על ידי דין ג'ורגריס ('צ'ק פתוח' 'טומב ריידר'. הבנתם את הנקודה). הסרט עצמו, אומרים המבקרים, לא מסביר מדוע סיפור זה עובר מדור לדור. מה שכן, הצילום יפה והסרט מהנה למדי. כל זה לא עזר לסרט, שסיים את הסופ"ש עם 6.6 מיליון דולר לשלושה ימים, ו-7.9 לסופ"ש של ארבעה ימים.
בשבוע הבא יגיעו 'העולם החדש' של טרנס מאליק, ו-'מלחמת האופל 2'. לא סביר שמישהו מהם יגרום לנו להפסיק לקטר.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
רגע, הנתונים כוללים את יום שני או לא?
כי עכשיו שני בערב אצלנו ואנחנו מתכננים (אולי) ללכת לסרט, ואני מניח שהדו"חקו לא יתעדכן אוטומטית עם 30 הדולר שלנו (ואני בטוח שחוץ מאיתנו יהיו עוד כמה אנשים באולם…)
ואגב, חגים אמריקאים זה הכי כיף שיש. אם יש משהו שאנחנו צריכים ללמוד מהם, זה חגים. רוב החגים פה מתחברים לסופי השבוע (במכוון, לא במקרה), וכך קורה שיש לא מעט סופי שבוע ארוכים במהלך השנה! כיף כיף כיף!
שניה, אני אנסח את השאלה שלי אחרת:
במה היום הנוסף של הסופ"ש משנה אם גם ככה לא סופרים אותו בדו"חקו? ולמה לא סופרים אותו בדו"חקו אם הוא נחשב חלק מהסופ"ש?
מדובר בהערכות.
על פי ביצועי הסרטים בימים שישי ושבת, ובהתאם להתנהגות הקופות בשנים קודמות, סוג הסרט (סרטי אנימציה בד"כ רושמים עליות בשבת לעומת שישי) וכו', מומחי הדו"חקו יודעים לשער כמה ימכור הסרט ביום ראשון ושני. בד"כ בסופ"שים רגילים ביום א' מתפרסמות הערכות וביום ב' יש כבר את תוצאות האמת. הפעם, בגלל החג, ביום ב' היו עדיין רק הערכות לסופ"ש – לארוך ולקצר. נתוני האמת מן הסתם יתעדכנו היום או מחר.
מדובר בהערכות.
תודה, טוב לדעת :)
מתי כבר
יתנו לג'יימס פרנקו סרטים טובים לשחק בהם? ב"פריקס אנד גיקס" הוא הוכיח שיש עליו, וגם בספיידרמן הוא עושה עבודה נאה מאוד. האיש דיי בבירור יודע לשחק, רק שיתנו לו מקום להפגין את זה בו.
אוי, ז'ראר, הולך ונהיה קשה לזכור לך חסד נעורים.
האם מישהו ראה את הסרט ויכול להגיד לי שדפרדייה לא משחזר רגעי שפל כמו מאה ושניים דלמטים? כי אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם כל העניין.
חלה טעות בהודעה, כמובן.
במקום "חסד נעורים" זה אמור להיות "חסד סיראנו דה-ברז'ראק".
מה לעשות שבבקרים המוח שלי לא מתפקד מספיק, לא כדי לזכור את שמו של אחד הסרטים האהובים עלי, ולא כדי להצליח למצוא אותו בפילמוגרפיה של דפרדייה בימד"ב…
טריסטן ואיזולד
השבטים הבריטים !-!-!
לא האנגלים
לא האנגלו-סקסונים
ה-ב-ר-י-ט-י-ם!!
אררררגג
ו-king mark מלך בקוורנוול, ואיך בשם סינט. ג'ימס הגענו לאירים המטורפים?!
לא, לא, תבדיל בין הסרט להיסטוריה.
בסרט זה שבטים אנגלים, ויש שם איזה מלך אירי שאני לא יודעת לתעתק את שמו (Donnchadh), ובחיפוש מהיר בין הגרסאות השונות לסיפור, לא מצאתי שום רמז אליו.
לא, לא, תבדיל בין הסרט להיסטוריה.
עדיין,
אם הם ממקמים את התקופה בסיומה של השלטון הרומי באיים הבריטים/ברטונים (תלוי איך מתרגמים לעברית..)
אזי אין כל כך הרבה אנגלים בבריטניה, בטח שלא מלכים או שבטים.
מקסימום בחלקו הדרומי של האי היה תחילת האחזות של פולשים סאקסונים.
לא בריטונים?
ברטונים
ברטונים/בריטונים
מתורגם לרוב לבריטים
הביטוי ברטונים הוא איזשהו שעטנז המתייחס לאזרחים רומים,בעלי תרבות רומית, שפשוט נולדו/גדלו בפרובינציה הבריטית לאחר הכיבוש הרומי השני (זה שתפס…)
אחרי הנסיגה הרומית בשלהי המאה החמישית היו כמה כאלה שיצרו תרבות מעורבבת רומית/בריטית ואליהם לרוב מתייחסים כברטונים
אבל למען האמת זו פשוט טעות תרגום שחלה בשל הערבוב של הצרפתית בעניין.
חלק מתושבי האי הבריטי פשוט גלו לצרפת בשל הרומי למקום שעד היום נקרא "בריטניה הקטנה" או בריטני.
תוסיפו מבטא צרפתי וקיבלתם ברטוני.
אלו היו 60 שניות….
נשמע כמו עוד נסיון מוטעה לנאמנות היסטורית.
לטעמי, העובדה ההיסטורית הכי רלוונטית היא שסיפורים בימי הביניים לא שיקפו היסטוריה וזהו. אבל וואטאבר, ממילא אין איך לעבד את הסיפור המעוות הזה למשהו הוליוודי בלי לשבור אותו לגמרי.
טריסטן ואיזולד
מעניין.
פיסת הטריוויה היחידה שאני יודעת על "טריסטן ואיזולדה" היא שזו אופרה של ואגנר, לכן תמיד הנחתי שהסיפור הוא גם גרמני.
כנראה שלרומנטיקה הלאומנית היו גבולות נזילים.
הסיפור קלטי במקור,
אבל הגרסה הכי מפורסמת שלו נכתבה ע"י משורר גרמני בימי הביניים (עשיתי קורס, אז אני יודעת עוד כמה פיסות טריוויה ).
הסיפור קלטי במקור,
אני לא מכיר מקור קלטי אבל אם קיים אשמח.
עד כמה שאני זוכר המקור הוא צרפתי מן המאה ה1, ואם אינני טועה המחבר המקורי הוא כריסטין דה-טרויש.
סתם שאלה כללית, הקורס שעשית הוא של דניאלה גורביץ'?
לא, קורס בחוג לספרות אנגלית
על רומאנסות מימי הביניים.
שניה, אני אוריד אבק מהספר… אוקיי, כתוב שהגרסאות הכתובות הכי מוקדמות הופיעו במאה ה-12 (בין השאר בצרפת), וכולן וריאציות על סיפור/ים קלטי/ים עתיק/ים שלא נשמרו. אין גרסה של כרטיין.
הסיפור קלטי במקור,
אני לא חושב שהייתה אז צרפת
ווקיפידיה, וויקיפדיה שעל הקיר.....
http://en.wikipedia.org/wiki/Tristan#Brythonic_roots
זה היה אמנם לפני צרפת, אבל אחרי פריז.
שגיאות ופליטות מקלדת
לפעמים שלא שמים לב
נופלים להם כמה תווים
לרוב אין מדובר בטעות קריטית
אולם לפעמים
רק לפעמים
הולכים לאיבוד להם 1000 שנים…
כמובן שבהודעה ההמקורית שלי כוונתי היתה למקור צרפתי מן המאה ה12 ולא כמו שכתוב…
טרנס מאליק
אני מתרגש, לא בכל יום יוצא סרט חדש שלו. בעצם, לא בכל עשור. אתרע מזלו של "הקו האדום הדק" (The Thin Red Line) והוא יצא במקביל למופע הראווה של ספילברג, טוראי ראיין. לאף אחד לא היה כח לעוד מלחמתון והוא נמוג. חבל מאוד, לדעתי מדובר האחד הסרטים הטובים של העשור הקודם.
כולי צפייה לחדש.
טרנס מאליק
גם אני מצפה לסרטו החדש אבל עולה התהייה למה הוא יצא מהמרוץ לאוסקר?
הוא אמור היה לצאת בדצמבר ולהתחרות ראש בראש עם הקליברים הכבדים, אבל הסרט החליט לוותר. שום אוסקר הוא לא יקבל עכשיו.
אני לא יודע אם הוא יצא מהמירוץ, אבל די במפתיע, הביקורות לא כל-כך
מפרגנות. נכון לכרגע מדד העגבניות עומד על 55% טריות אצל כולם ו-59% אצל הנחשבים. המספר הזה עוד יעלה או ירד (אם כי, כשיש כבר חמישים ומשהו ביקורות, תנודות קיצוניות מדי למעלה או למטה הן עניין נדיר), אבל עם העגבניות הנוכחיות שלו – זה לא סרט אוסקר.
איכס מאליק.
תגידו לי, מה הקטע שלו? בכל 20 שנה הוא מוציא סרט שכל המבקרים ישבחו? אני ממש לא אוהב אותו. אמנם ראיתי רק סרט אחד שלו ("שבילי הזעם"), אבל הוא היה כל כך גרוע שאני חושב שהוא הבמאי הכי אוהרייטד בהסטוריה. נו, שיהיהץ
טרנס מאליק
"הקו האדום הדק" סרט מעולה, סרט המלחמה האהוב עליי ביותר. כמובן שזה לא מונע ממני לאהוב במידה רבה סרטי מלחמה אחרים, אבל משהו בסרט הזה תפס אותי…
לונג ג'ון למה אתה לא מזכיר את הסרט של קארי
דאגת לומר לכולם כמה גים קארי לא צוחק עכשיו עם הכישלון החדש שלו
אוטוטו עובר את ה100 מיליון פשוט לא יאומן
פתח עם 14 מיליון והולך לעבור את ה100 מיליון
הביקורות לא מהללתו כמו בכל סרט של גים קארי
אבל אין מה לעשות הקהל אוהב ומצביע ברגלים
גם עם יגידו שזה הסרט הגרוע של השנה !
ג'ים קארי זה כסף והרבה
גב היום הוא חוגג יום הולדת שיהיה לו מזל טוב
ועוד סיבה למסיבה שזה הסרט ה10 של קארי עובר את ה100 מיליון
בסוני מחייכים רק אתה אממ עזוב לא נרד רמה
כשיעבור את ה-100 - אכתוב עליו.
עד אז אין ממש מה להגיד ("הוא עדיין בטבלה! ייפי"). חוץ מזה, ממילא בקרוב תעלה ביקורת.
כשיעבור את ה-100 - אכתוב עליו.
ראית את הסרט?
אולי אתה יודע באיזה רשת הוא יוקרן?
אבל נכון שזה אדיר כי חשבו שהסרט הזה יהיה כישלון
והוא מחזיק ממש טוב הוא בטח ידיע ל120 ככה
תגיד, כמה זמן ייקח לך לקלוט
שלונג ג'ון היא היא?
תגיד, כמה זמן ייקח לך לקלוט
מאיפה אני יודע שהיא היא ולא הוא
לא אמרו לי אף פעם
סורייייייי
ראיתי, והוא יוקרן בקולנועים של רשת רב-חן.
ראיתי, והוא יוקרן בקולנועים של רשת רב-חן.
איזה כיף לך
זרקי מילה עליו
פליזזזזזז
הדבר קם והיה: דו''חקו ישראלי.
מתוך הבלוג של יאיר רוה, שאליו לינקקנו אתמול: טבלת נתוני מכירת הכרטיסים השבועית הישראלית, כנראה הראשונה שהתפרסמה אי פעם.
http://cinemascope.co.il/?p=19
מותר שאלת תם?
מעבר לעובדה שזה מעניין, למה זה חשוב? מה הנתונים האלה מלמדים אותנו ואיך הם עוזרים לנו?
זה שזה מעניין, לא מספיק?
זה גם מאפשר לדעת את הטעם של הקהל הישראלי ולראות איזה סרטים אנשים כאן הולכים לראות. הטבלה מספקת כמה הפתעות:
1.אנתוני זימר מצליח מאוד.
2.ימים של אהבה באמת מצליח. יחד עם העדרות של "שנת אפס" מטבלה, אפשר לומר כי לפחות לגבי סרטים ישראלים, לקהל כאן לא איכפת מביקורות.
אני לא חושב ש'אנתוני זימר' מצליח מאוד.
מכיוון שזאת הפעם הראשונה שהטבלה מתפרסמת, אנחנו עדיין צריכים להתרגל לפרופורציות כדי לדעת כמה זה הרבה. אבל ממה שאנחנו יודעים עד עכשיו, אני חושב שאף אחד מהסרטים השבוע לא הצליח במיוחד. הסרטים המצליחים באמת הם 'נרניה', 'קינג קונג' ו'הארי פוטר', שהגיעו למאות אלפי צופים. 'אנתוני זימר', שהביא בשבוע הראשון שלו 6,600, יגיע בסך הכל ל… כמה? אם הפרופורציות בין סופ"ש הפתיחה להכנסות הכוללות בארץ הן אותו הדבר כמו בארה"ב, אז מדובר ב-20, 30 אלף צופים, מקסימום. זה לא הרבה.
ובלי שום קשר, 'אנתוני זימר' סרט מחורבן.
הוא הכי מצליח מבחינת הצלחה יחסית למספר עותקים
ובהחשב בכך שלא ראיתי הרבה ביקורת על הסרט, זה שהעלילה שלו לא נשמעת לי מקורית במיוחד וזה שאתה אומר שהוא סרט מחורבן זה מאוד מפתיע. האם יתכן שיש אנשים שהולכים לסרטים רק כי הם מוצגים ברשת לב הזוכה למוניטן של רשת איכותית? הצלחה של "הר ברוקבק" תענה חלקית על השאלה הזאת (חלקית מכיוון שהסרט זוכה להרבה כיסוי תקשורתי)
נכון. טוב, צריך לחכות לשבועות הבאים
(בתקווה שהטבלה תמשיך להתפרסם) כדי להתחיל לנסות להבין את הכללים בארץ.
השאלה איננה האם ''ימים של אהבה'' מצליח.
השאלה היא, האם אנשים רוקדים ספונטנית במעברים?
לא, אבל אנשים מתגלגלים ספונטנית בכיסאות.
הישג מרשים.
חבל שזה לא בדיוק מעניין אף אחד. מעניין שהסרטים הקופתיים בארץ מסתדרים בדיוק לפי הסדר שלהם בארה"ב.
זה מעניין אותי.
זה מעניין עוד הרבה אנשים שמגיבים ממש כאן. אז כנראה שלהגיד ש"זה לא מעניין אף אחד" זה לא מדויק, ולהגיד שהסרטים מסתדרים בדיוק כמו בארה"ב זה עוד יותר לא מדויק.
למה לא?
הארי פוטר מכר הכי הרבה כרטיסים, נרניה במאחוריו וקונג במקום השלישי. בדיוק כמו בארה"ב, לא?
(זה מעניין גם אותי. ציינתי פשוט שאת הרוב המוחלט של האנשים [לא אתה] זה לא מעניין ולכן השגת הנתונים האלו לא תיראה להם כהישג מרשים או כמשהו שראוי לתשומת לב מיוחדת, או במלים אחרות לא תזכה לתשומת הלב הראויה.)
זה נכון לגבי שלושת הסרטים האלה,
אבל הסרט שמכר הכי הרבה כרטיסים בארץ ב-2005 הוא דווקא 'מדגסקר', בזמן ש'נקמת הסית' לא נמצא אפילו בעשיריה המובילה. ו'ימים של אהבה' לא מכר בארה"ב כרטיסים בכלל. ברור שיהיה הרבה דמיון בין הנתונים בארץ לאלה של אמריקה, אבל למצוא את ההבדלים זה מה שמעניין.
מה?!
אבל חשבנו שבארץ אוהבים את סטאר וורס בדיוק כמו באמריקה, אם לא יותר!
מעניין ש...
נראה שהמפיצים מאוד חוששים מהפצת הדו"ח. מעניין למה?
אולי הם פוחדים שנתחיל להכפיל מספרים ולראות כמה הם מרווחים על כל סרט שובר קופות. תמיד תהיתי כמה הם מרוויחים על כל כרטיס.
בינתיים הדבר היחיד שאני חוששת ממנו הוא העיצוב ה"אומנותי" של האתר. עוד מישהו מצליח לראות סוס בתמונה של הכותרת?
(:
חבל לי להיות קטנוני...
אבל זה:
גורנישט מיט גורנישט!
הכל נגמר בטית (שם טוב לסרט, אגב)
חבל שאתה מזלזל.
יש צורות יותר נחמדות להגיד שזה לא מעניין אותך.
ולבטל משהו שמישהו אחר עשה לחלוטין- זה כבר מרתיח אותי לגמרי.
אני לא מאמינה שהתייחסתי להודעה כזאת ברצינות אבל זה פשוט צורם לי.
הוא לא מזלזל.
הוא מתייחס לפיסקה הראשונה של הדו"חקו, בה כתבתי "בנאדם יושב, מחכה לנתוני הדו"חקו שלו … יוק. גורנישט מין גורנישט. עוצר."
אז זה לא מין, אלא מיט. החכמתי.
גם אני..
על השרשור
מה שמזכיר לי את שתי המילים
היפות ביותר בשפה הגרמנית (לדעתי, בכל אופן, ולא, הן לא מהוות תרגום של cellar door):
מיט זאהנה (mit sahne).
לא כשאומרים לך את זה בזמן שמגישים לך שניצל
בד''כ הייתי מסכים איתך,
רק שבמקרה הזה הוא פשוט תיקן שגיאת כתיב בדוחק"ו, ולא הגיב לרד כמו שחשבת.
התמונה בראש הכתבה
מהווה ספוילר חמור ומעצבן לדוחקו, היה לי ברור לכל אורך הדרך שסרט שלישי יקח את הקופה.
אני יודע שתמיד יש את התמונה של הסרט החדש הכי מצליח, אבל זה עדיין ספוילר.
הוא מעניין יותר מאחרים,
אז במקרה הזה העדפנו לשים תומנה של המנצח בסופ"ש של ארבעה ימים, מאשר המנצח בסופ"ש ה"רגיל".
קראת מה שכתבתי
או שזאת מערכת התגובות האוטומטיות?
קראתי.
ומה שאני אומרת זה שהטענה שלך כאילו אפשר היה לנחש מראש את "המנצח" לא נכונה, כי היו פה שני מנצחים: זה של הסופ"ש הרגיל, וזה של הסופ"ש הארוך. ובדרך כלל אנחנו שמים את התמונה של המנצח בסופ"ש הרגיל, כך שאם כבר, זה היה ספוילר שקרי.
חוץ מזה – מה לעשות – החיים קשים.
אהה
בכלל לא הרגשתי שאלה שני מנצחים אלא רק אחד.
מה שאת עשית, אם כך, רק עזרת להתמרמרות שלי ואמרת שאפשר אפילו להגיד שהסרט של הסופש הקצר ניצח, וכך גם המסורת לא תיפגע לגמרי
אבל לדעתך, למרות שזה ספוילר, ולמרות שהמסורת לא תיפגע לגמרי, שלימות המסורת חשובה יותר.
סבבה.
איזה מסורת?
המטרה של הדו"חקו היא לספר על הסרטים החדשים בארה"ב, ולעדכן מי נמצא בראש הטבלה. כמעט תמיד בפסקה הראשונה תוכל לקרוא מי הסרט שניצח, רצוי עם תמונה. במה זה שונה מדו"חקואים אחרים – רק כי אמרתי שהפעם היה מאבק צמוד בין שני סרטים?
המסורת של לשים את התמונה של הסרט המנצח
הרי זה יראה מוזר אם הסרט שלא ניצח יופיע בתמונה.
אני באמת לא מבין מה הבעיה
נו, ומה אמרתי?
זה לא שונה מכל דו"חקו אחר.
נו, ומה אמרתי? (כה''ב)
האמת שכל הדיון\ויכוח\וואטאבאר הזה לא ברור לי מה קרה בו. נו? טוב.
אני הבנתי
היתה כאן בדיחה שלא הובנה ככזו. זו אי הבנה, משעשעת למדי. ההסבר ההגיוני בעיני: עייפות החומר.
שאלה: האם כל סופשבוע של מרטין לותר קינג יוצאים סרטי כושים
או סרטים המיועדים לכושים כמו שבכרימס יוצאים סרטי כריסמס?
בסוף שבוע מרתין לותר קינג לא משתמשים במילה כושים
ואני מניח שיציאה של סרטים המיועדים לקהל השחור בתאריך זה אינה מקרית.
מה יש לכל העולם מקאובויים הומואים?
אמא שלי הייתה שלשום בטרום בכורה של ברוקבק מאונטיין(לאחר שאמרתי לה שכדאי לה וכל מיני דברים בגלל ששמעתי שזה סרט אוסקר והפצה איטית וכו') והיא פשוט אמרה לי שזה הסרט הכי טוב של השנה, אחד מסרטי האהבה הטובים אי פעם, בלה בלה בלה בלה בלה. ואני מרגיש טיפש. למה טיפש? כי קאובויים הומואים עולים לי בהקשר של הפרק של סאות' פארק עם הפסטיבל סרטים.
ניטפוק
בשפה המקורית, זה "גורנישט מיט גורנישט". אבל מין זה בעברית, ככה שהשילוב לא רע.
החופשה האחרונה
הסרט צולם בפראג (ומן הסתם גם סובל מקללת פראג הבלתי נמנעת), ועל כן אני תוהה: האם גם בעלילת הסרט ברור שדמותה של קווין לאטיפה נסעה לצ'כיה כדי לבלות את ימיה האחרונים?
בטריילר רואים אותה "מתפעלת" משמו של המלון המפורסם ביותר בקרלובי וארי (שעתיים מפראג) – Grand Hotel Pup, כך שאני משער שכן.
ואגב, את הבמאי וויין וואנג לא הייתי מזכיר בהקשר של "יפה במנהטן" הזניח, אלא בהקשר של "עישון" ו"מוציאים עשן", שזכו להצלחה רבה בארץ ונחשבים לסרטים המוכרים ביותר שלו.
ראיתי סרט רע.
הייתי אומרת "סתמי", אבל סתמי נשמע כמו משהו שלא הוציא ממני שום תגובה, בעוד שהסרט הזה הוציא ממני קריאת "איכס" נלהבת. קוראים לו "אהבה של קיץ" (My Summer of Love), הוא עוסק בקשר המעוות משהו בין שתי נערות בעיירה אנגלית נידחת, וכל הדמויות בו שטוחות ומטופשות ודוחות והן עושות דברים מטופשים ודוחים ותמוהים. כדי להוסיף חטא על פשע, אחת מהנערות מכוערת ועם קול מעצבן. באמת שאין לי מושג למה מישהו החליט לביים דבר כזה, אלא אם זה ספציפית כדי לגרום לי לסבול.
את מתכוונת לסרט הזה
http://www.imdb.com/title/tt0382189/
נכון? לא ראיתי.
גם לא הבנתי בדיוק האם עליי להתרחק מהסרט הזה (ומשאר הסרטים שהבמאי עשה). אני תוהה, אולי יש לך טעם מאוד ספציפי בסרטים וכדאי להתייחס למה שנכתב במשנה זהירות :)
וואלה, זה היה ניסוח אגוצנטרי מדי.
קבל תיקון: "אלא אם זה כדי לגרום לאנשים לסבול".
רק שהסרט זכה באוסקר הבריטי (?) ושאר פרסים, אז אני משערת שיש אנשים שנהנו ממנו (?).
טוב, אני לא מוצא את הפתיל המדובר
בו התדיינו בסיבה למה לשחקנים ישראלים להיכנס לסרט של ספילברג גם אם זה לכמה שניות ובסכום זעום.
אז כן, כדאי להם כדי שספילברג יכיר אותם. מי יודע, אולי יצאו מזה תפקידים חדשים.
(טוב, התכוונתי לשים פה את הכתבה שסרקתי מהעמוד האחרון של ידיעות היום אבל המחשב שלי עוד עושה בעיות. וגם לא מצאתי את זה ב-ynet)
אז בקיצור, בעמוד האחרון של ידיעות יש ידיעה קטנה שספילברג ביקש מאיילת זורר להופיע באינדיאנה ג'ונס 4. היא עדיין לא אישרה ועדיין לא סגור כלום אבל זאת גם התקדמות.
אבל עד שהסרט ייצא היא תיאלץ לשחק את הסבתא.
הריסון כמובן ישחק את אביה.
את בנה. הוא לא מזדקן.
פתאום חשבתי באמת,
מה אם בנה ישתתף ב'הקיץ של אביה' עם אביב (גפן)?
אריק בנה?
רק אם גפן יחתום בהוצאת זמורה ביתן.
המופע החדש של פולונין עם האפקטים של גיליאם
אם מישהו במקרה תוהה כמה עולה כרטיס ואיפה לקנות:
70 ש"ח + המון נקודות של ישראכרט, לא יודע כמה בדיוק, או 250 ש"ח בלי נקודות.
להזמין בתיאטרון גשר, מספר טלפון: 03-5182812, 03-5182853
ראיון עם גיליאם ב''הארץ''
לרגל המופע עם פולונין והגעתו ארצה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=686027&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
ספר הפנטזיה ''סימנים טובים'' נשמע מאוד מבטיח.
מעניין שאף פעם לא שמעתי עליו. אה, רגע.
טוב, אני צריכה להימנע מיפו במהלך מרץ, אני עלולה להשתגע מקרבת יתר לגיליאם. אני לא חושבת שמעריצה מטורפת זה תפקיד שמאוד מתאים לי… אמ… למישהו יש כרטיס מיותר?…
( , פשוט כי זה האמוטיקון הכי ביזארי שמצאתי, ולכן הכי קרוב לבטא את רגשותי כרגע.)
ובסרט על פי ספר הפנטזיה ''סימנים טובים''
היו אמורים להשתתף ג'וני דפ ורובין וויליאמס?! פעם ראשונה שאני שומע על זה. ליהוק מעניין דווקא, אם רק וויליאמס היה נשאר במוד ה"רציני" שלא ולא מתחיל לעשות שטויות.
אם רובין וויליאמס היה מגלם את אזירפאל - הוא היה מתאים מאד לדמות
ולא רק במוד הרציני נטו, אלא בחצי הילוך לכיוון השובבי.
אוי, רובין ויליאמס הוא כל כך לא אזירפל.
ג'וני דפ, אולי… אבל אני תמיד מדמיינת את ג'יימס מארסטרס (ספייק מבאפי) בתור קראולי, ואת אנטוני הד (ג'יילס מבאפי) בתור אזירפל.
זה לא ''אומנס'ים טובים''?
סרט על חיי משפחתו של זוכה הנובל הישראלי האחרון בנתיים?
מזל שהעיבוד לפיליפ ק. דיק לא יצא לפועל.
עוד הייתי לועס לעצמי את היד מרב ציפיה. בחיי, יש הפקות שהן פשוט מבטיחות מכדי להתקיים.
יצא מהדו''ח
North Country, 12 שבועות, 18M$
תוצאות אמת: Glory Road לקח גם את הסופ"ש של 4 ימים (פוטו-פיניש של 48 אלף דולר).
אני רק רוצה ליין, שאם מישהו מחפש סרט מתח טוב,
מחיר הבגידה הוא לטעמי סרט נפלא. ערוך היטב, עם משחק נהדר של קלייב אוון ותפקיד לא שגרתי בשביל ג'ניפר אניסטון, עלילה מותחת ובלתי צפויה לחלוטין ומתח שבהחלט בנוי היטב.
את דעתי הארוכה והמנומקת אפרט בביקורת, כשתהיה. בינתיים, רק רציתי להגיד שאהבתי מאוד.
נ.ב, הסרט הוא גם תקדים – השם המתורגם הראשון בזמן האחרון שאשכרה מתאים להפליא לסרט עצמו. שאפו.
לא ראיתי את הסרט,
אבל הפוסטר הישראלי שלו הוא אחד הגרועים ביותר שראיתי בימי חיי. הוא היה יכול להיות פוסטר לכל סרט שאי פעם נוצר, פשוט הכי חסר יחוד שראיתי בחיי. זוועה.
זה באמת קטע מוזר
הוא נראה כמו שלט שמודיע על מכירת סוף עונה בחנות הבגדים הסמוכה. לקח לי זמן להבין שבאמת מדובר בסרט.
אני לא יודע,
השם 'מחיר הבגידה' אמנם קשור לעלילה, אבל נשמע לי נורא כבד ונפוח, יותר כמו כותרת למאמר אקדמי או לרומן מהמאה ה-18 מאשר לסרט עכשווי וסקסי.
(את הסרט לא ראיתי).
''מחיר הבגידה'' ככותרת למאמר אקדמי?
הצחקתני.
אם כבר, זה יהיה ככה:
"בין העלמה לקטסטרופה: עיונים בעלות השולית של בגידה ביחסים בין-מגדריים בסרטי ג'ניפר אניסטון".
מה זה שם למעלה?
זה מטוס? זו ציפור? לא, אלה שני בוקרים עליזים וטיוואני אחד מאושר, צוחקים על כולם מלמעלה. נבואה אחרונה לפני הכרזת המועמדים לאוסקר (נא לקחת בערבון מוגבל):
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=155226
טריילר חדש לסיילנט היל
http://movies.yahoo.com/feature/silenthill.html
יש ממש סיכוי שזה יהיה הסרט הטוב הראשון שמבוסס על משחק מחשב\ וידיאו.
אני חושב שכרטיס המסך שלי לא מספיק חזק.
הוא שם לי יותר מדי ערפל בכל סצינות ה-Outdoors.
דרוג נמוך ב-Mass Particle Rendering?
להגנתו של הסרט...
הדברים נראים ככה בדיוק גם ב- Silent Hill הוירטואלית. למעשה, המצב שם הוא אפילו יותר גרוע. וכן, זה בכוונה.
ובנוגע לסרט עצמו – אני מתלבט. מצד אחד, אני מסכים עם הדעה שאם יש סיכוי לסרט טוב כלשהו לפי משחק מחשב, Silent Hill נראה כמו מועמד הולם. מצד שני, הסרט הזה יכול כל-כך בקלות להפוך לזוועתון סוג ז', שאני מאוד סקפטי בקשר לנושא. והשחקנית הראשית צורחת יותר מדי. זה מציק.
מעט
אני וחברתי נוהגים לדאוג לראות סרטים מספר שבועות לאחר תחילת ההקרנה כדי להימנע מעדרי אנשים ובעיקר ערבי כיתה של ד'2 וכד'.
אך כאשר רצינו לראות את "הארי פוטר וגביע האש" נראה שחיכינו יותר מדי כיוון שבסינימה סיטי כבר הפסיקו להקרין את הסרט בימי שישי בכלל וביום שבת לא בשעות שנוחות לנו (קרי, חצות והלאה).
לכן, למרות נסיון עבר מצער ולמרות מיטב שיפוטינו האישי, פילסנו את דרכינו אל עבר גלובוס "עזריאלי", שהיה הקולנוע הקרוב ביותר עם חניה מסודרת שידענו איך להגיע אליו והקרין את הסרט בשעות סבירות (התפשרנו על 22:20).
למרות שכבר הרבה נכתב ונאמר על גלובוס בכלל ועל גלובוס עזריאלי בפרט, אתן את התמונה הכללית הרגילה:
כעשרים דקות פרסומות (ורק שני טריילרים), כסאות צפופים, מושבים גרועים על אף שטרחנו להזמין מראש בטלפון, הפסקה באמצע סצינה, חזרה לסרט לאחר שכמה שניות נקטעו ממנו וכן הלאה וכן הלאה עינויים ידועים.
השיא היה שבמשך כל הסרט נאלצתי לרכון קדימה, להתרכז ואף להיעזר בתרגום (בדרך כלל אינני צריך) בשביל לשמוע משהו ממנו כיוון שפסקול של צעקות אימה, פיצוצים, עוד צעקות וסתם דיאלוגים רעשניים חדרו לתוך האולם מהאולם השכן.
כאשר הגיעה ההפסקה, קמתי מתוך סקרנות לברר איזה סרט פעולה רב-צעקות אני מפסיד באולם השכן. לתדהמתי גיליתי שמדובר במותחן האקשן-אימה הישראלי הראשון "ימים של אהבה" (בכיכובן של הרביעייה מאיה בוסקילה ומורן אטיאס). לא זכיתי לראות טריילר לסרט, שלא נדבר על לראות אותו, אבל לפי מה ששמעתי ב"הארי פוטר" מדובר ב"שליחות קטלנית 4: אקסטרה דם" מינימום. אני מסוגל לדמיין את יוסף שילוח, קלצ'ניקוב בכל יד, קוצר להנאתו את מיטב בנות ישראל המשופצות וברקע מטוסים מתרסקים למבנים גבוהים ומיכליות "פז-גז" מתפוצצות.
מישהו ממליץ?
הקולנוע הקרוב ביותר עם חניה מסודרת
הוא רב חן בקניון שבעת הכוכבים. האולמות גדולים ומרווחים, הסאונד באולם 1 מצוין ויש איזור מסעדות גדול ומאוד מגוון. ראיתי שם את הארי פוטר וגביע האש לאחר שלא היו כרטיסים במקומות ריאליים בסינמה סיטי. פחות מחמש דקות נסיעה מהסינמה.
איך אתה יודע מה קרוב אלי?
ידעתי שהזקן על הספסל היה מרגל!
התכוונתי לקרוב ביותר לסינמה סיטי
בכל מקרה זה לא משנה,
שכחת את תנאי ה"יש לנו מושג איך להגיע אליו". אני בטוח שיש שילוט וכל זה, אבל אנחנו מעדיפים לדעת מראש לאן אנחנו הולכים.
בתי קולנוע חדשים אנחנו מוצאים כאשר אנו (בכל זאת ועל אף הכל) טועים בדרך. זו לא שיטה או עקרון, כמובן – זו עצלנות.
ואולי הקהל באמת נבהל ממה שהוקרן על הבד?
'טריסטן ואיזולדה'
הופץ במחוזותינו כבר לפני שנתיים : 'האביר והנסיכה'.
זה לא אותו סרט.
ה'טריסטאן ואיזולדה' שהופץ בארץ לפני שנתיים היה סרט מצויר.