תעשיית הקולנוע הישראלית היתה בסוף השבוע כמרקחה, בגלל הסיפור של 'ביקור התזמורת'. במקרה שבדיוק חזרתם מתאילנד, זהו תקציר האירועים: הסרט הישראלי שנחשב למועמד מוביל לפרס נפסל, מכיוון שהוא מכיל יותר מדי אנגלית, ולכן לא עומד בתקנות האקדמיה האמריקאית כ"סרט הדובר שפה זרה". 'בופור', שהגיע למקום השני באופיר, נשלח במקומו. וכאן הגללים פגעו במאוורר, כמו שאומרים: הטוקבקים והצהובונים התמלאו בחילופי האשמות, שעיקרן: יוסף סידר המגעיל הזה לא יודע להפסיד בכבוד. הוא-הוא זה שהלשין לאקדמיה האמריקאית על 'ביקור התזמורת'! אם הוא לא היה מספר, הם לא היו שמים לב! באמת! דוד שלי חבר של מישהו באקדמיה והוא אמר לי! פשוט נורא, צרות העין של אנשים במדינה הזאת. מה עם קצת פרגון?!
ובכן, אין ספק שזהו אכן המצב. הפסילה של 'ביקור' נבעה מהלשנה מכוערת מצד אנשי 'בופור'. זה חמור מאוד, אבל זה הביא לי רעיון שבוודאי יהיה מקובל על כולם, ויביא לתעשיית הקולנוע הישראלית הרבה כבוד. בשנה הבאה, אני מציע לשלוח כנציג ישראל לאוסקר הסרט דובר השפה הזרה הטוב ביותר את 'קזבלנקה', סרטו של מייקל קורטיז משנת 1942. על יתרונות הסרט הזה כנציג לאוסקר אי אפשר לערער – זהו סרט קלאסי, מוכר היטב, בכיכובם של שחקנים מפורסמים, ומה שאולי הכי חשוב, הוא כבר זכה באוסקר פעם אחת, אז אין שום סיבה שלא יעשה את זה שוב (אלא אם האנטישמיות האמריקאית תרים ראשה). כמובן, זהו אינו סרט ישראלי מהשנה האחרונה אלא סרט אמריקאי דובר אנגלית בן 65 שנה, אבל כל עוד אף אחד לא ילשין, אני בטוח שאף אחד לא ישים לב. אז שיישאר בינינו, כן? סומך עליכם.
אם כן, 'קזבלנקה', נציג ישראל לאוסקר 2009, ומלחשים שכבר התעורר סביבו באז לא קטן. בהצלחה לנציגנו בתפוצות, בתקווה שיביא לנו הרבה כבוד!
אם כבר מדברים על נציגנו בתפוצות, נעבור לנעשה בקופות בארה"ב. Nrg מדווח: "מוני המלך! סרט בהשתתפותו של מוני מושונוב הגיח אל המקום הרביעי בטבלת שוברי הקופות האמריקנית". אין צורך לומר שזהו האירוע המרכזי של השבוע בקופות. הסרט 'We Own the Night', בו מככב למשך דקות מספר מוני מושונוב כמאפיונר רוסי (בתפקידי משנה: מארק וואלברג וחואקין פניקס), הגיח (ואני מבקש, לא סתם הגיע – הגיח) היישר אל המקום הרביעי, כשהוא מדלג בזינוק נחשוני מעל, אר, כל הסרטים שהיו מתחת למקום הרביעי! זהו שיא חדש של כל הזמנים לסרטים שמגיעים למקום הרביעי ושקוראים להם 'We Own the Night'. עוד ניצחון גדול לקולנוע הישראלי!
אנשים קטנוניים וקטנים כגון יוסף סידר עשויים לטעון שהמקום הרביעי נמוך יותר מהמקום הראשון, ואפילו יותר מהמקום השלישי, שהסכום שהביא את הסרט אליו מאכזב למדי (11 מיליון דולר), שהביקורות עליו היו פושרות והרבו להתייחס אליו כאל 'השתולים' לעניים, ושתפקידו של מוני מושונוב בסרט שולי במידה כזאת שאף מבקר לא טרח להתייחס אליו (אבל רואים אותו בטריילר!). כמו שאמרתי, אין פרגון בארץ הזאת.
במקום הראשון, עם 21 מיליון דולר אבל בלי ישראלים, נמצא 'Why Did I Get Married', סרטו האחרון של טיילר פרי – אחד מהשמות האלה שבאמריקה אין צורך להציג, אבל בארץ צריך להציג אותו כל פעם מחדש. נו, טיילר פרי ההוא, זה שביים ושיחק והפיק וכתב וחילק מים בלהיט המפתיע 'יומנה של שחורה מטורפת',וגם בסרט ההמשך המצליח (אבל כבר לא מפתיע). טיילר פרי עובד מספיק מהר כדי לייצר שני סרטים בשנה: מוקדם יותר השנה יצא 'Daddy's Little Girls', הסרט הראשון שלו שאכזב מסחרית (פתיחה של 11 מיליון דולר בלבד). פחות משבעה חודשים לאחר מכן, כבר יש לו סרט חדש, ושוב הוא מכניס את ה-20 מיליון. 'למה התחתנתי?' הוא, כרגיל אצל פרי, שילוב בין קומדיה נמוכה ודרמה סנטימנטלית, שגיבוריה כולם על טהרת הגזע האפרו-אמריקאי (וכך גם הקהל שלה). מבקרים ממש לא מעניינים את פרי – הם שנאו את כל סרטיו הקודמים, והסרט החדש לא הוקרן עבורם בכלל.
גם בלי אישור המבקרים, הסרט הזה היה הדבר הכי דומה לאירוע קופתי גדול שקרה בסוף השבוע הזה. במקום השני, עם 11.5 מיליון דולר, נמצא 'The Game Plan' – אותה קומדיה לכל המשפחה עם דוויין ג'ונסון, ששהתה בשבועיים האחרונים במקום הראשון. עם הכנסות כוללות של 59 מיליון דולר, זהו הסרט המצליח ביותר שיצא בארה"ב בחודשיים האחרונים.
אל המקום השלישי הגיע, אחרי שבוע בהפצה מצומצמת, 'מייקל קלייטון', בכיכובו של ג'ורג' קלוני. קלוני הוא שחקן שכמעט אף פעם לא מפספס: מלבד היותו כוכב-על בעיני הקהל, כמעט כל סרט שבו הוא משתתף נחשב גם לאיכותי בעיני המבקרים, ו'מייקל קלייטון', סרטו הראשון כבמאי של התסריטאי טוני גילורי, לא יוצא דופן. זה סרט חכם ומתוחכם, הם אומרים. קלוני מגלם עורך דין חלקלק (לא הייתם מנחשים) בעלילה משפטית מסובכת, שאולי היתה מסובכת מדי. בשבוע שעבר קלייטון השיג ממוצע הכנסות לאולם אדיר בהפצה זעירה, אבל השבוע, כשהסרט הגיע ל-2,500 בתי קולנוע, האולמות לא היו מלאים, והסרט השיג רק 11 מיליון דולר וקצת – מה שממקם אותו טיפה מעל 'הסרט עם השחקן הישראלי'.
עוד סרט שלא הצליח כמצופה הוא 'Elizabeth: The Golden Age', אבל את האכזבה הזאת אפשר היה לראות מרחוק. על הנייר, זה נשמע פשוט גדול: סרט המשך ישיר ל'אליזבת' משנת 1998, הסרט שהביא לקייט בלאנשט את המועמדות הראשונה לאוסקר, וגילה אותה לעולם. סרט ההמשך עוסק באותה מלכה – רק בוגרת ואפלה יותר, כמובן – עם אותו במאי, שקאר קאפור, אותה קייט, אותו ג'פרי ראש, ובתוספת סמנתה מורטון וקלייב אוון. הטריילרים נראו נפלא, והסרט נמצא גבוה ברשימות הניחושים לגבי האוסקר הקרוב – עד שהוקרן לראשונה בפסטיבל טורונטו. מהרגע שבו הוקרן, היה ברור שמועמדויות לאוסקר הוא לא יביא, מלבד אולי על עיצוב תלבושות. המבקרים התאכזבו בקול רם וברור: מתחת לשמלות הענק והעיצוב המרשים, אין לסרט שום דבר להציע. הסרט הופץ ב-2,000 בתי קולנוע והכניס 6 מיליון דולר.
אני לא יודע אם השבוע הבא יהיה שמח יותר קופתית, אבל לפחות אפשר להבטיח שיהיה צפוף. יוצאים סרט האימה '3O Days of Night'; 'נראתה לאחרונה' בבימוי בן אפלק; 'חקירה מעבר לקווים' עם ג'ייק ג'ילנהול וריס ווית'רספון; קומדיית הספורט 'The Comebacks' ההפצה החוזרת השנתית של 'הסיוט שלפני חג המולד', ועוד ועוד.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
לזכות באוסקר? זה לא קשה, זה לא קשה בכלל.
בהוליווד יש כל כך הרבה יהודים בעמדת כוח, אנחנו מדינת היהודים, אי אפשר לנכס את הקולנוע האמריקאי? מי הם שיגידו לנו מה כן ומה לא ישראלי?!
ו… בן אפלק מביים? מביים?! לא מספיק גרוע כשהוא משחק? הוא לפחות טורח להישאר מאחורי המצלמה, או שהוא מתעקש גם להופיע בדבר הזה? כי זה נראה לי פוטנציאל לטראומה לכל החיים.
אני רוצה להזכיר
את האוסקר שלו, בן אפלק קבל על עבודה מאחורי המצלמה. אז זה היה כתסריטאי (על סיפורו של וויל האנטינג) ומתברר שגם כבמאי, הביקורות ברובן חיוביות.
במילים אחרות, בן אפלק הוא כנראה הכל חוץ משחקן.
ואני רוצה להזכיר
שזכיה באוסקר אינה ערובה לכשרון. המקרה של בן אפלק, והתסריט האובר-רייטד עליו זכה עם דיימון, הוא אחת הדוגמאות לכך.
אחד הדוחקוא''ים המשעשעים ביותר שקראתי
ורציתי לשאול: מאיפה קיבל הביטוי "הי תראו זה X" את תהילתו? (בהנחה שהוא קיבל תהילה מתישהו)
אחד הדוחקוא''ים המשעשעים ביותר שקראתי
דוח"קו קורע, צחקתי בקול רם כמה פעמים. כן ירבו!
אחד הדוחקוא''ים המשעשעים ביותר שקראתי
אכן!
הוא בטח ייקח מקום רביעי בתחרות הדוחקוא"ים המשעשעים.
ברצינות, התפוצצתי מצחוק!
נשמע טוב ה'קזבלנקה' הזה.
יש שם ציצים?
גם כן הבופור הזה..
היינו צריכים לשבת ולראות 3 עותקים רצוף כדי להלחליט מי פחות שרוט כדי לשלוח לחו"ל…
אדון רד היקר-אתה לא חושב שנסחפת?
מר רד היקר-אתה פשוט חצוף! חצוף ! חצוף! זה משהו אחד לנהל ויכוח פורה על גבי האתר , וזה משהו אחר להשמיץ אדם ועוד בשפה של כתב של מעריב לנוער(לא כתב מן המניין- אלא כתב נוער). האם אתה מכיר את מר סידר אישית? האים אימך היא דבורה קולירן?(סתם זרקתי שם….)
מדוע אתה פוצח במילים כאלה שליליות ומכוערות על אנשים שסביר להניח ,אינך מכיר כלל. לי זה נראה כאילו ההערה שנמצת בדוח"ק ללא שום קשר והמספרת על אמא של הדודה של הנכדה של החברה של השכנה של השרת מבית הספר של חברת ילדותך נתנאלה אשר היא נערת הסנדוויצים במשרדי האקדמיה והיא שמעה משהו מלחשש—-כאילו מה אתה בן 12? באמת ירדנו לזה? חבל, פשוט חבל.
אני בדילמה
אני לא מצליח להחליט אם זו בדיחה כושלת, או בן אנוש כושל.
עזרה?
כשקראתי את הדוחק''ו
סיקרן אותי לדעת כמה אנשים לא יקלטו את הציניות, ויחשבו שבאמת יורדים על יוסף סידר באכזריות.. כל הציניות הזו יכולה לחמוק לגמרי מעיניהם של ילדים, למשל – אם כי בדרך כלל לילדים אין כל כך מה לחפש פה.
אם להסתמך על התגובות בתקשורת לאחרונה
כנראה שיש הרבה מאוד ילדים באקדמיה הישראלית. זה לפחות יסביר את גישת "הכל עובר עליך וקקה בידיך" שמאפיינת את מלחמת בופור התזמורת. זהו כנראה המאבק הכי מיותר מאז נסיונה של גברת מ.פדרבסקי מאור עקיבא להשיג הכרה בכיור שלה כשמורת טבע לברחשים. בשני המקרים, מבקשים להתעלם מתקנון התקף לכולם בכדי להצדיק את הטינופת במקום אחד.
עם כל הבלגן הזה, אני כבר לא בטוח אם האקדמיה הישראלית ראויה לבחור את הנציג לאוסקר. שישאירו את כל הפוליטיקה וחילופי ההאשמות לפרסי אופיר ולא יתעסקו במסגרת שככל הנראה גדולה עליהם. אולי עדיף להשאיר את הבחירה לגוף אחר שמנוהל בידי אנשים ש:
א. יודעים לקרוא תקנון.
ב. שמים על התקנון.
ג. טורחים לבדוק מראש אילו סרטים עומדים בתקנון ואילו לא.
ד. לא מתנערים מאחריות אם בחרו בסרט שלא עומד בתקנון.
ה. לא מאפשרים למנכ"ל מפעל הפיס לנאום.
נזכרתי במקרה דומה מעולם הכדורגל
לפני כמה שנים, הוחלט להעניק למוראד מגמדוב אזרחות ישראלית בכדי שיוכל לשחק בנבחרת. כולם שמחו, אמרו שסוף סוף יהיה לנבחרת שחקן הגנה ברמה ושנראה לסלובנים האלה מה זה. גם מגמדוב עצמו התראיין רבות ואמר כמה הוא מתרגש להתאמן במדי הנבחרת.
זמן קצר לפני המשחק, חשף עיתונאי מעריב (אאל"ט, יכול להיות שעיתון אחר) שמגמדוב שחק בצעירותו בנבחרת הנוער של רוסיה. לפי תקנון פיפ"א, שחקן יכול לשחק רק בנבחרת מקצוענית אחת בכל הקריירה שלו, מה שאומר שמגמדוב פסול מלהשתתף במשחקים רשמיים של נבחרת ישראל. בתגובה, תקפו אנשי ההתאחדות לכדורגל את אותו עיתונאי ש"הלשין" לפיפ"א ואת העיתון שבגד במדינה ופרסם את המידע. במקום לטפוח על השכם לעיתונאי שמנע מהנבחרת הפסד טכני, יצאו במסע צלב נגדו, כאילו אף אחד בפיפ"א, או בנבחרות האחרות בבית, לא היה טורח לבדוק את עברו של מגמדוב ולהעיר על כך ששיתופו מנוגד לתקנון.
אותו הדבר מתרחש גם עכשיו. הייתה התרגשות מכך שיש לישראל סיכוי להתמודד על האוסקר בזכות נער הפלא קולירין ותזמורתו, אבל ברגע שהתברר כי הסרט אינו עומד בתקנון, יורים בשליח. ההבדל הבולט הוא שבהתאחדות ידעו מי הפנה את תשומת לב פיפ"א לנושא, בעוד בתעשיית הקולנוע, מעדיפים את הפתרונות הפרנואידים יותר. עם כזו רמת פרגון, מדהים איך אין לישראל יותר השגים בעולם.
היה גם משהו דומה בבחירת שיר לאירוויזיון
משהו שקשור לזמן בין סוף השירה לסוף השיר. אם הנוירונים שלי היו מתקשרים, אולי הייתי יכול לפרט יותר. בגלל שהם לא, סתם לא תרמתי לדיון ואני מתוסכל מזכרוני הרעוע.
ענת עצמון נגד דפנה דקל
שירה של דפנה דקל 'זה רק ספורט' זכה בקדם-אירוויזיון, למרות שהיה ארוך יותר ב-17 שניות מהמותר. אם אני לא טועה, במקרה הזה זה באמת היה מחנה ענת עצמון (שהגיעה למקום השני בקדם) שהתלונן על כך – מה שלא שינה שום דבר, וד"ד הופיעה באירוויזיון עם גירסה מקוצרת קלות של השיר. מקום שישי, אם אני לא טועה.
זה לא היה סתם מחנה ענת עצמון נגד דפנה דקל
ענת עצמון, שהגיעה למקום השני בקדם, תבעה את דפנה דקל (או נציגיה/רשות השידור) והמקרה נדון בבית המשפט. השופט פסק לטובתה של דקל שהיא/נציגיה הבטיחו לקצץ את השיר כדי שיתאים למסגרת של 3 דקות וכך אכן היה. ואכן, מקום שישי.
עזרה?
אני אפתור לך את הדילמה:
בוא נאמר שאני מבין באירוניה, בוא נאמר שפרסמתי שני ספרים בימי חיי ובוא נאמר שאני גורם ברמת חשיבות מסויימת בתעשיית הקולנוע, ובוא נאמר ש יוס זה כינוי סתמי שכזה כמו ש "חול טובעני"(קצת דרמטי) הוא גם סוג של כינוי. עכשיו נחבר את המשוואה ונוסיף את העובדה שכשהייתי קטן המורה שלי לכיתה א סיפרה לכולנו שיש שלום עם המצרים – ונקבל תמונה שונה במעט ממה שההערות מלמטה ציירו אותי.
ולגבי ציניות- ספריי מלאים בכך ואמנם הייתי בטוח שכמו שאר הטורים והביקורות (שהם בד"כ מעולים) פרי עיטו של רד, גם כאן זה המקרה , אך הפסקה השנייה הבהירה לי מעבר לכל ספק שלא כך המצב וכי הציניות בפסקה הראשונה היא היא אינה צינות מאחר והכותב חוזר על הנושא בפסקה השנייה באומרו"…הפסילה של 'ביקור' נבעה מהלשנה מכוערת מצד אנשי 'בופור'. זה חמור מאוד…"
זהו , זה מה שרציתי לומר, אני מתנצל אם הסערתי כאן רוחות.
אכן, הפסקה השניה רצינית להחריד.
או שאולי אנשים כאן מפקפקים ברצינותו של הרעיון לשלוח את "קזבלנקה" לאוסקר?
עזרה
אז אתה לא ילד. זה עדיין לא הופך את מה שרד פיש כתב על הפסילה למה שאתה מחפש לקרוא. גם כאדם מבוגר וגורם בתעשיה, הבנת הנקרא היא דבר שאפשר לטעות בו ומה לעשות, הפעם טעית. הימים האחרונים אולי גורמים לך לפספס את ההומור ולחפש ישר את ההשמצות. אני רק מקווה שבשאר הזמן, אתה באמת מבין באירוניה. אני מגיב גם כדי למנוע תגובה דומה למה שכתבתי ביומית.
אבל לפחות היית מקשר ליומית
בהתחלה חשבתי שאתה מדבר על היומית "ביטול התזמורת", ואז התברר לי שטעיתי, והתכוונת לזה: כתבה מספר 4133
(איחרת את הרכבת. מקומון בית אלפא כבר בעורפך)
למען האמת
כל הפרשה ובמיוחד התגובות המכוערות אליה, די עצבנו אותי. יש סיכוי לא רע שגם ביומית "ביטול התזמורת" כתבתי משהו שיגרום לאי אלו מקומונים וחברי אקדמיה לרצות לבייץ את ביתי.
הצילו
בכלל קראת את הכתבה עד הסןף?
איך ידעת שהרגע חזרתי מתאילנד:-O
חבל על אליזבת2 דווקא מאוד ציפיתי לסרט הזה, אבל כנראה שאין למה לצפות החורף הזה
דרך אגב אמרו למה הסרט כל כך אכזב?
סתם תהייה.
איך מושונוב קיבל את התפקיד? נסע להוליווד לאודישנים? חבר של המפיק?
הוא פשוט שירת בצבא, אז הם לקחו אותו.
סנדרה שדה סיפרה בראיון אצל ליאור שליין
שהבמאי ראה אותו ב"חתונה מאוחרת", היה משוכנע שהוא רוסי (לא ברור למה),ליהק אותו והיה המום שהתברר לו שהוא לא יכול לאלתר ברוסית כי הוא לא דובר את השפה.
דנקה.
מעולה!
איזו שאלה???
המפיק ראה "זהו-זה", שאל מי זה בז'יז'ינה וחומוס וכל יתר החברים, אמרו לו – ומכאן לטלפון, הדרך קצרה.:-))
אין על "זהו-זה".
תודה על הדיווח, גם אני חזרתי מתאילנד!
דו''ח משעשע ביותר.
כל הפוליטיקה מאחורי האוסקר, מה אנשים חשבו? שהנציגים שם יראו את הסרט ויגידו "אוי, יש פה יותר מידי אנגלית, אבל כבר שלחו את זה וזה סרט טוב, בואו נתעלם מהתקנון."?
סתם מהומה, ועל שום מה? הסרט לא עמד בקריטריונים, וזה באמת חבל, אבל אין מה לעשות וזה מה יש. אם בופור הוא האלטרנטיבה, so be it.
בן אפלק מביים, זה משהו שהייתי רוצה לראות. לשחק הוא ברור שלא יכול, אז אולי בימוי ילך לו, כי הוא הוכיח שלכתוב עם מאט דיימון הוא יודע.
תיקון קטן - כבש בסערה את המקום השלישי!
http://www.boxofficemojo.com/weekend/chart/
הידד! הישג עצום לישראל!
היום המקום השלישי בדוחק"ו מחר… אה… עזבו, לא חשוב.
נו בוודאי, זה הכל בזכות Money שלנו.
ובשבוע הבא - יגאל נאור כובש את הקופות!
נאור משחק בתפקיד די גדול [כך אומרים, אנא עארף] בסרט "הצלה מעבר לגבול"[מקווה שלא התבלבלתי בשם] בכיכוב ג'ק גילנהול, ריס ויתרספון, אלן ארקין ומריל סטריפ. שיהיה בהצלחה.
אכן התבלבתי, השם הוא ''חקירה מעבר לקווים''
והוא יוצא בארה"ב שבוע הבא.
יש עוד אופציה
אם מישהו יואיל, בטובו, לבדוק תסריט שאני הצעתי בבלוגי פעם, הוא יביא לא רק את האוסקר, אלא גם את הדוז-פואה…
תמצית התסריט: שימו יחד את "מרחק נגיעה", "מדריך הטרמפיסט" וכל דבר, שצחי גראד וי'ודה לוי, שיחקו בו מימיהם, הוסיפו כמויות מטורפות, של הומור פסיכופאטי – ויש מצב.
יש עוד אופציה
שאלה שטיפה העסיקה את מוחי בזמן האחרון היא:בטח יש מלא אנשים בעולם שיכולים להמציא רעיונות מבריקים לסרטים שיביאו מיליונים.אין דרך שבה אפשר להציג את הרעיונות הללו לאולפנים
יש עוד אופציה
אכן.
ננסה לשנות זאת?
יש עוד אופציה
דואר יונים?
ינשופים הם היונים החדשות.
ינשופים הם היונים החדשות.
אני רואה בזה שתי בעיות עיקריות:
1. הם יצטרכו לעבור שינוי מין
2. הם גדולים, ולא מזן הדורסים שעף מרחקים גדולים.
אם כבר, אז בז יהיה דורס אידיאלי לנשיאת דואר אגרסיבי.
ועכשיו במידה טיפה יותר פרקטית, אם כבר עוסקים בדואר חיות, אז פילים. כשפיל דואר שועט בטירוף, מעטפת דואר חשובה מתנוססת על חיטו, אף אחד לא יעמוד בדרכו, אפילו לא מחסומים וקירות.
רק שרוב הסיכויים שהוא גם ידרוס את הנמען עצמו.
רק שרוב הסיכויים שהוא גם ידרוס את הנמען עצמו.
אבל תוכל להיות בטוח ומבוטח שהתסריט ששלחת יגיע עד שולחן הישיבות של אולפן ההפקות הגדול.
יש עוד אופציה
יש בעיה: זה לא כל כך קל כתוב תסריט.לכתוב תסריט טוב לסרט באורך מלא זה לא פחות קשה מלכתוב ספר טוב. חוץ מזה, תסריטים טובים באמת בד"כ יהפכו לסרט בארץ שבה הם נכתבו ולאו דווקא בהוליווד, כך שעדיף פשוט לשלוח את התסריט לקרן לקולנוע ולא לשים אותו על פיל לאמריקה.
(אני מנסה כבר שלושה חודשים לחשוב על תסריט אחד, לסרט של 2 דקות, בלי דיאלוגים. זה הרבה יותר קשה משזה נשמע, באמת)
יש עוד אופציה
רעיון:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1087067&passok=yes
יש לי תסריט בשבילך, אם תרצה לעיין.
ועכשיו למשהו שונה לגמרי- רצינות
בתור מי-שרוצה-להיות-סופר-אבל-לא-ממש-הולך-לו: רעיונות טובים הרבה יותר נפוצים ממה שחושבים, נכון, הם לא נפוצים כמו רעיונות מחורבנים (היחס, לפי סטרג'ון, הוא 90/10 לטובת המחורבנים) אבל עדיין יש מספיק מהם כדי ליצור סרטים טובים מכאן ועד המילניום הבא.
אבל מה לעשות שרעיון טוב הוא רק המדרגה הראשונה (והקלה יחסית) בתהליך היצירה, ליצור סיפור, לכתוב תסריט, זה קשה בהרבה ממה שאפשר לחשוב, רעיון זה גוש חמר גולמי- אנשים בעלי כישרון אמיתי יכולים ללוש אותו לפסל יפיפה, אנשים כמונים יכולים רק להסתכל על הגוש, לדמיין את הצורה הסופית ולסיים עם- גוש מעוך קצת יותר מקודם.
ועוד לא הגענו לשלבים של- להשיג מימון, למצוא חברת הפצה, שחקנים טובים, במאי איכותי….
נו - בעד זה
צריכים כמה אנשים לעבוד יחדיו.
ועכשיו למשהו שונה לגמרי- רצינות
זו בעיקר פונקציה של השקעה ביצירה בכל שלביה.
דוגמה נהדרת היא ונדטה, או 300, שסבלו מחוסר השקעה בחלקים מסויימים של היצירה, וכתוצאה לא מיצו את הפוטנציאל שלהם.
הנסיון שלי, שאינו גדול במיוחד, הוא שכדי ליצור תסריט איכותי, לסרטון של 10 דקות, לקחו לי ולארבעה חברים בערך 3 חודשים של עריכה חוזרת ונשנית של הרעיון והתסריט. גם אז, כשהגענו לשלב ההסרטה התסריט לא שרד בפורמט המקורי.
הנקודה פה היא שזוהי אחריות היוצר לשים דגש על איכות היצירה. אם הוא לא יעשה את זה, אולי יצא בפוקס משהו טוב, כמו מאטריקס, וברוב המקרים, לא יצא מזה שום דבר טוב.
ועכשיו למשהו שונה לגמרי- רצינות
את זה אני יודע ולכן אני אומר "למה?" למה לא להקל את העניין.יש רבים עם דמיון מפותח רק שאין להם את הזמן.יכולת.אהבה לשבת ולעבוד על זה.אולי אם יעשו איזו פינה שבה שומעים רעיונות או מחפשים השראה מאנשים.במקום לתת לרעיונות לטבוע.וחוץ מזה למצוא שחקנים מתאימים במאי וכו" היא לא עבודתו של התסריטאי.הוא רק צריך לכתוב את התסריט ולמסור אותו לחברה
ואתה, כמובן, מניח
שיותר מאנשים עם רעיונות טובים יש אנשים עם יכולת טכנית לכתוב תסריט אבל בלי רעיונות בכלל. אני יודע שהיצע הסרטים הנורמלי של הוליווד יכול לבלבל אותך, אבל זה רחוק מלהיות המקרה.
חחח יאאא איך אני מת על הכתבות שלך רד פיש !!!
תודה נשמה. אתה עושה טוב על הלב
אכן
"כעס יעוור עיני חכמים" חז"ל
במקור זה לא על כעס.
"לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים".
סליחה?
ואיך אתה קורא לראש של גווינית' פאלטרו?
צר לי, לא מכיר פנים.
בטח לא בשעה הזו.
סנל''ל לשבעה חטאים.
שו.
בעיני הסוף לא היה צפוי. לא הצלחתי לנחש אותו, בצפיה ראשונה.
לירות בפסיכופט זה לא מעשה שהוא לא חכם. הוא כרגע כרת את הראש של אשתו האהובה וההרה. הדמות של פיט [השם ברח לי] לא עוצרת לחשוב על זה, או לנתח את הסיטואציה כדי לראות מה חכם לעשות. היא מונעת מזעם עיוור, מרצון לנקמה.
. לכו!
הוא שואל את עצמו האם אכפת לו כבר לתת לפסיכופט להשלים את התוכנית שלו או לא. ראבק, זה מצב עדין מאוד, הוא כרגע איבד ת אשתו ואת הילד שלו, הוא מתפרק כי הוא בעצם חושב שלא נשאר לו בשביל מה לחיות, והיי, למה לא, אני אהרוג את הפסיכופט אפילו אם זה מה שהוא רוצה.
אני גם רוצה לציין שבראד פיט מבצע את הקטע הזו בצורה ממש מזעזעת [במובן הטוב של המילה]. הלבטים שלו והדרך שבה הוא הביע אותם היו ממש אמינים והרגשתי ממש רע אחרי הסצנה הזו. בכלל, יצא לי לראות בזמן האחרון הרבה סרטים שבהם בראד פיט נותן תצוגת משחק טובה [שבעה חטאים, מועדון קרב, ראיון עם ערפד]. איכשהו הוא עדיין לא נחשב לשחקן טוב, אלא תמיד ל"פרצוף יפה." מעניין למה. גם אדוארד נורטון הוא גבר יפה מאוד, אבל אליו מתייחסים בתור שחקן ולא דוגמן. סוגיה מעניינת.
איך את בכלל משווה בין שניהם?
אדוארד נורטון לא נראה כמו דוגמן, נקודה.
הוא גבר נאה, כשהוא מבקר במכון הכושר בתכיפות גבוהה יותר יכול להיות לו אחלה גוף (אם את אוהבת רזים שריריים) אבל בראד פיט הוא פשוט גבר יפהפה, והגוף שלו שרירי ומחוטב, לא רזה ושרירי, וזה הבדל.
ואם ההשוואה היא מבחינת כישרון משחק, אז אותו הכנ"ל חל על השניים, רק במהופך.
בראד בהחלט שחקן טוב, אפילו מצוין. אבל המנעד שלו מוגבל יחסית לזה של נורטון.
נורטון, את יכולה להתבלבל ולפספס אותו בסרט כמעט – עד כדי כך הוא נבלע בדמויות שהוא משחק ושונה ממה שהוא היה בעבר, או יהיה בעתיד.
בראד פיט חוזר על אותם שטיקים.
המטורף שהוא בשניים עשר הקופים, הוא אותו מטורף שרגעים האחרונים בשבעה חטאים, אותו המטורף במועדון קרב ואותו המטורף (פלוס מבטא משובח וראוי לציון) בלוק סטוק. אותם טיקים, אותה הבעה בעינים, אותו הבראד פיט.
ואם כבר, אז למה לא להשוות אותו כבר לקווין ספייסי, שהוא שחקן ע-נ-ק כשלעצמו?
כמובן, ספייסי ונורטון נמצאים באותו הקליבר, ופיט, הגם שהוא נהדר, לא מתקרב לאף אחד מהם.
אני חייבת לציין, שלפחות מבחינת יופי,
בעיני פיט ונורטון על אותה הסקאלה [נורטון מינוס שפם, כן?]
במיוחד אחרי "בעמק" או, "אל תוך העמק" שלו, שהיה פשוט סרט נפלא. נורטון שיחק נהדר [הייתה לי תערובת מוזרה של רחמים ושאת נפש ממנו] וגם נראה מצוין.
כן, בראד פיט גבר יפה, אבל פרט לראיון עם ערפד, שם היופי שלו היה כל כך עז ויוצא דופן [בגלל העיניים והשיער], לא ראיתי בו משהו כל כך יפיפה כמו שעשו ממנו. נורטון יותר שווה.
אוי, אוי, איזה
איך איכות המראה והמשחק של שני כוכבי קולנוע,
בסדר הגודל של פיט ונורטון, הם אוף-טופיק?
ההודעה שלי התרכזה באיכות המראה.
וזה, אה, די
ל''שבעה חטאים''
תאר לך שאתה פקעת עצבים מהלכת, גם ביום יום, גם במצבים רגילים לחלוטין. פתאום אתה מגלה שהרוצח הסדרתי הארור שהתאמצת כל כך לתפוס אותו לפני שירצח עוד אנשים, רצח את אשתך. כאילו אין די בכך, אתה מקבל את ראשה הכרות במשלוח, וכאילו אין די בכך, האישה היתה בהריון. (באמת? שכחתי את הפרט הזה.) הרוצח נמצא בהישג ידך. האם תעצור כדי לחשוב בהגיון, וכדי לשקול את כל ההשלכות האפשרות של מעשיך במצב שבו אתה נמצא? אני בספק.
השניות העוברות עד שבראד פיט יורה ברוצח, אינן שניות שבהן הוא שוקל את מעשיו בכובד ראש. אלה שניות שבהן הוא מנסה להשתלט על עצמו, אולי מנסה לשכנע את עצמו שרצח הרוצח אינו שווה את הרס הקריירה שלו, אבל כיוון שהוא מהאנשים שהרגש אצלם מנצח בקרב עם ההגיון, הוא אינו מצליח להשתלט על עצמו והורג את הרוצח. הסוף של "שבעה חטאים" אינו טיפשי, מעשיו של בראד פיט מתאימים בדיוק לדמות שהוא משחק בסרט.
סליחה, ההשלכות *האפשריות*.
הסוף של Se7en
אם כבר:
http://www.youtube.com/watch?v=X5gw7ec4KyY
אני לא רק שונאת את
הסוף של הסרט, אלא גם כל שניה ממנו.
וכשחזרתי מהסרט הזה, אספתי בשקית נילון את כל ספרי המתח ובמיוחד רוצחים סדרתיים שהיו לי בבית, שמתי אותם מחוץ לדלת.
הסרט הזה עשה לי כזה גועל נפש שלא רציתי יותר לראות או לקרוא שום סרט או ספר מהז'אנר הזה. והגועל נפש הזה מחזיק כבר איזה עשר שנים או יותר.
יאאאאייייייי!
http://www.imdb.com/title/tt0408236/
טלסינמה
ראיתי את התוכנית ששודרה היום בערוץ 1 והיה שם מבקר בשם יקיר שספיילר את הצורה לסרט בשם "המבוקש" עם ריצ'ארד גיר. לא רק שהם הראו את הטריילר + קליפ עם כמה תהפוכות קריטיות בעלילה, אלא שגם אחרי זה הוא אמר מה קורה בסוף הסרט ללא שום אזהרה!
מה הקטע? למה ערוץ 1 עושים את זה?
נ.ב. תוכנית די גרועה, ראיתי רק כי היה משעמם. המנחה מדברת כאילו שהיא מורה בכיתה ב'.
רעיון ! ! !
רעיון מוזר שצץ במוחי היום.למה לא לאסוף את כל מבקרי האתר(לפחות אלו שרוצים)ולהפיק סרט משלנו כשכל אחד יעשה חלק מהעבודה.ואולי בסוף נציג את הסרט במסיבה/פסטיבל/בתי קולנוע.אם כי זה רק הדמיון שלי.עד היום לא היתה לי תגובה באתר שלא הושמצה ושלא הגיבו נגדה.
מצטער להגיב נגדך
אבל זה רעיון די גרוע. =)
אני לא יודע כמה ממבקרי האתר באמת עוסקים ביצירת קולנוע
ויש להם את המיומנות הטכנית ההכרחית כדי להיות חלק מעשיית סרט – בין אם מדובר על ידע בצילום, בתאורה או בסאונד, ובין אם מדובר על ביום או משחק.
בכל מקרה, כדי להפיק סרט צריך קודם כל רעיון, או במילים אחרות, תסריט. יש לך תסריט שאתה מעוניין להפוך לסרט? תתאר אותו כאן בקצרה, ואז אותם גולשים שבאמת מתעסקים ישירות בעשיית סרטים יגידו לך אם הרעיון מעניין ואם הם רוצים לשמוע עליו עוד.
אני לא יודע כמה ממבקרי האתר באמת עוסקים ביצירת קולנוע
רעיון זו לא בעיה גדולה.רק אתמול העלה מישהו באתר רעיון לסרט.סדרה.ובכלל אנחנו יכולים לעשות רימייק רק שהבעיה היא כמו שאמרת הדברים הטכניים.הלוואי שיש מבקרים באתר שמבינים בזה.טוב,בכל זאת אנו יכולים לצלם סרט פשוט וקצר שאפשר להקרין בקון הבא.
אני מצטער, אני לא מסכים איתך.
רעיון זה כן בעיה גדולה.
אבל אם אתה חושב שרעיון הוא לא בעיה גדולה, סבבה. כמו שאמרתי – תיקח רעיון, תכתוב תסריט טוב (או תמצא מישהו שכבר כתב תסריט טוב) – ותציג גרסה קצרה שלו באתר. אם הוא באמת יהיה מעניין, יש סיכוי טוב שאנשים ירצו לקבל את התסריט המלא, ירצו לעשות איתו משהו, ובסוף, אולי גם יצא מזה סרט.
אני מצטער, אני לא מסכים איתך.
בספרי הלימוד שלנו יש מלק סיפורים קצרים שיכולים לצאת נפלא בתר סט של 10-15 דקות.וחוץ מזה לא אמרתי שהסרט חייב להיות מקצועי.כלומר את הצילומים לא נעשה עם צלמים מקצועניים ומצלמות באיכות קולנוע . גם מצלמות גדולות ורגילות מאלה שמשתמשים בהן בחתונות עם אדם שיכול להחזיק אותה ביציבות יהיו בסדר.אפשר להשתמש במנוף אם יש צורך.ואם אתם בכל זאת רוצים אנשים מקצוענים אז אפשר למצוא כמה שלא ממש חיבים להיות ממבקרי האתר.אנו יכולים לאסוף כסף מתרומות ולהשקיע אותו בסרט . סיפורים קצרים שאהבתי הם "פסל המים" (של שלומית כוהן-אסיף)."סימני דרך" (סיפור עממי)ויש עוד עשרות .
נראה לי שלא הבנת אותי קודם.
אם אתה רוצה שאנשים יתייחסו לרעיון שלך ברצינות וישקיעו בו אפילו רגע של מחשבה רצינית – אתה צריך קודם כל להשקיע בו בעצמך.
היית רוצה שיעשו סרט קצר מ-"פסל המים" או מ-"סימני דרך"? תכתוב תסריט טוב לפי אחד מהם – או תמצא מישהו שכתב תסריט טוב, ושרוצה לשתף איתך פעולה – ואז יהיה לך על מה לדבר עם אנשים (כאן, ובכל מקום אחר).
אני מקשיב זה זמן רב לשיחה שלכם ומטרידה אותי שאלה אחת -
מה עם הקטע של זכויות יוצרים?
קראת את התגובה הקודמת שלי?
קודם שמישהו יכתוב תסריט אמיתי (לא היפותטי), ואז יהיה טעם לדבר על כל דבר אחר.
רעיון ! ! !
י א ל ל ה ! !
הפוסטרים החדשים של ''המצפן הזהוב''
http://www.worstpreviews.com/headline.php?id=6145
זה נראה כל-כך מלאכותי.
עדיף היה לעשות את הפוסטרים לסרט הזה בסנגון מצוייר סטייל שנות ה-80.
כל-כך צודק
wtf הם עשו לסרפינה?
יופי עכשיו יש לי סיבה לא לראות את הסרט. ולמה הקאובוי יותר מבוגר מאבא של ליירה?
והאם לג'יימס בונד תמיד היו אוזניים כאלה?
רגע של גיקיות משתוללת:
התגובה הזאת בשבילי היא סוג של סגירת מעגל.
אפשר לחגוג את האירוע עם עוגה [סוג של]
אמריקאית!
האירוניה היא
שמי שמזהה מוכיח שהוא מרובע.
כל הפתיל הזה הוא פשוט בלתי רציונלי.
שלשום חשבתי לעצמי שהיום הזה קרב ובא.
חבל לי שאני פספסתי את ההזדמנות, אבל אני שמח שיש אנשים טובים פה. חבל רק שזה לא קרה בארבעה עשר במארס.
סיימת רק חצי דרך....
… ולקח לך שבע שנים לעשות חצי עבודה[1]. בזמן שייקח לך לסיים הכל אפשר להספיק להתחתן עם שתי אחיות או להפוך פרות שמנות לרזות.
למי שלא הבין עדיין על מה מדובר:
הדבר המטריד
הוא המחשבה שלמעשה ישבת ימים ולילות במשך שבע שנים ועקבת אחרי מספרי ההודעות רק כדי לפרסם את זו.
אני חוששת שיש להמית אותך המתת חסד (וגם אותי).
קחי אותי איתך כשאת הולכת, אני חוששת.
?
מה מיוחד במספר 314159?
3.14159
3.14159
דווקא די פשוט.
אני התחלתי לחשוב שמדובר באיזה בדיחה פרטית של פורום גיקי במיוחד
וכמובן לשים בהודעה בעלת המספר הזה את המילה מעגל.
וכמובן לשים בהודעה בעלת המספר הזה את המילה מעגל.
עוד לא ראיתם כלום.
ואם אי פעם יצא לכם להיות נוכחים בפטנהאוס\מועדון של הנדסת פיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה בארבעה עשר למרץ, בסביבות 1:59 …. כן. תברחו. זה נוראי.
מצד שני, אין שיעורי בית ל3.14… סוג של יום חג בחוגי המדע.
למה לברוח?
איזה דברים נוראים ולא רציונליים הם כבר יכולים לעשות בזמן הפאי?
בתור מישהי
שיוצאת עם מתמטיקאי, מבלה עם מתמטקאים בזמנה הפנוי ועובדת עם מתמטיקאים – תתפלא מה הם יכולים לעשות, ותתפלא כמה זה נוראי.
מה למשל?
דברים כמו זה?
http://xkcd.com/314
אתם חושבים שזה מצחיק.
אני חיה את זה.
(ורק העובדה שאני מכירה את xkcd מוכיחה כמה זה רע).
סליחה?! יש לך משהו נגד XKCD?
לי יש. הוא מעדכן את האתר רק שלוש פעמים בשבוע.
היפי ארור.
אין לי משהו נגד הקיום של הקומיקס.
יש לי משהו נגד זה שהקומיקס איכשהו תמיד מוצא את דרכו אליי, ושאני כל הזמן מצליחה להבין אותו. =\
הו לא, רק לא להבין הומור אינטליגנטי ומצוין.
עירפו את ראשה.
אני מצטערת,
אני לא בטוחה שאני רוצה לחיות ביקום שבו SQL injection נחשב הומור משובח (שלא לדבר על בחורים שזורקים בחורות כי הן אוהבות את הספר הלא נכון בסדרת "המשחק של אנדר", אנשים שנלחמים עם חברות אור בזמן שהם מקמפלים, או בחורים שמדברים על משוואות מתמטיות במיטה).
וניחא אם זה רק היה קומיקס. כשאתה מתחיל להכיר אנשים כאלה, המצב נהיה רע.
למה רע?
כלומר, אני מבין את כל הקטע הזה של "אוי, הבנתי משהו גיקי מאוד, מצבי ממש קשה", אבל זה בצחוק. אני מקווה שאת לא *באמת* חושבת שיש משהו לא בסדר בלהבין קומיקס שעוסק בין השאר בתיכנות ומתמטיקה. להיות אינטליגנטי זו לא בושה.
לא שאני עושה את זה אישית, אבל למה לדבר על משוואות מתמטיות במיטה זה דבר שצריך להתבייש בו, ולדבר על הפרק האחרון של 'השיר שלנו' לא?
אה, ברור שאני לא *באמת* רצינית.
אבל תקשיב, כשמישהו אומר "כוסיות או בסיסי גרבנר?" בתור ניסיון להחליף נושא שיחה, ואנשים בוחרים בבסיסי גרבנר, אני מרשה לעצמי לרחם על עצמי. מאוד.
חוץ מזה, אנשים שמדברים על משוואות מתמטיות במצבים אינטימיים – צריך להוציא אותם להורג. כנ"ל אם הם מדברים על הפרק האחרון של השיר שלנו.
אבל משום מה נתקלתי ביותר אנשים שאמרו שלדבר על מתמטיקה במיטה של turn-on, מאנשים שאמרו את זה על נינט.
מה אפשר לומר על כוסיות?
זה נשמע לי כמו רעיון ממש גרוע לשיחה. כל מה שאפשר להגיד, אני יכול לראות בעצמי. אין פלא שאנשים מעדיפים בסיסי מה-שלא-יהיה.
זה לא ש''SQL injection'' נחשב להומור משובח,
זה שהבדיחה ההיא, ספציפית, היתה משובחת, גם אם רק נישה קטנה מתוך האנושות יכולה להבין אותה. חוץ מזה, מה שרד אמר.