הייתם מצפים שאחרי האוסקר ייפתחו שערי הדו"חקו והמון אדם יצבא על דלתות הקולנועים כדי לדעת מי זכה במה, והאם הזכייה מוצדקת. אבל לא. נאדה. קפוטה. 'התרסקות' חזר להקרנות ייצוגיות ב-175 קולנועים, אבל כמעט אף אחד לא טרח לבוא. בכל זאת, אי אפשר להגיד שלא היו הפתעות השבוע: סרט אימה חדש יצא – רימייק, כמובן – והוא לא התמקם במקום הראשון בטבלה. יש כאלה שהיו מעדיפים את שגרת האימה, כי זה לא שהחלופה הנוכחית טובה יותר. סוג של אימה, בדרכה שלה.
אם להגיע כבר לנקודה, הסרט שגרף השבוע את מרב הרווחים הוא קומדיה רומנטית בשם 'Failure to Launch' (או בעברית: 'אין כמו בבית'). זה גרם קצת כאב ראש לכותבי דו"חקו שמחפשים לעצמם חיים קלים: במצב רגיל, הם היו מזדרזים להגרר למשחקי מילים שמשווים בין שמו של הסרט לבין הישגיו העלובים בקופות. אבל כאמור, הוא דווקא הגיע למקום הראשון, עם 24.4 מיליון דולר, וגרם לכך שכל משחקי המילים הופנו כלפי איכותו של הסרט. שערורייה.
מת'יו מקונהיי הוא בטלן בן 30 ומשהו, שעדיין גר עם ההורים. הוא חושד שההורים שלו מנסים לשדך לו מישהי כדי שיעוף כבר מהבית. המישהי הזאת היא שרה ג'סיקה פרקר, שבאמת מתייחסת אליו כאילו הוא פרויקט-יחסים כמו ב'סקס והעיר הגדולה'. השחקנים אמנם נשמעים מבטיחים, אבל הבמאי כבר פחות: טום דיי הגיש לנו בעבר את 'שואוטיים', קומדיה וונאבי עם אדי מרפי ורוברט דה נירו, ואת 'שנחאי נון',עם ג'קי צ'אן.
הביקורות לא מאכזבות – רבות מהן מגחכות ואומרות שהשחקנים נחמדים אבל הסרט לא מצליח להמריא (או, בהתאם לשם העברי: עזבו קולנוע, אין כמו בבית). הגרפומנים מרחיבים ומספרים שהסרט לא מצחיק, לא רומנטי ולא נעליים. אלינו הוא יגיע ב-30 בחודש.
מקום אחד למטה המצב לא נעשה אופטימי יותר. מספיק שאזכיר את שמו של הסרט, 'The Shaggy Dog', ואני סומכת עליכם שתוכלו להשלים את שאר הפרטים לבד. בואו נתחיל מזה שזה רימייק עצמי של דיסני, לסרט באותו שם שהם הוציאו בשנת 59'. בגדול, תיאור העלילה מבטיח קומדיה ובה טים אלן הופך לכלב. אלן כמעט גמר את הסוס לפני ארבע שנים, אחרי שורה של כשלונות. מאז, מדי זמן מה הוא מקפיד להתקמבק עם קומדיות לא מאד מצליחות, אבל כאלו שמשאירות אותו בתודעה, לפחות בזו שלו, עוד קצת.
נחשו מה? הביקורות קוטלות. המבקרים, מה לעשות, מזלזלים בבדיחות פיפי, ובפסקול הצפוי שכולל, למשל, את "Who let the dogs out". הם גם לא אוהבים קלישאות, ובכלל, לא מתאים להם סרט שמכוון לקהל יעד צעיר במיוחד, אבל מעשית מביך את קהל היעד הזה בבדיחות (אם אפשר לקרוא לזה בדיחות) שמתאימות למבוגרים. אבל הסרט סיים את הסופ"ש כש-16.3 מיליון דולר בכיסו.
הלאה, אל המקום השלישי. גם הוא רימייק. אי אפשר לברוח מזה, מוהאהא האהא – זה זמן סרטי האימה! 'The Hills Have Eyes' הוא רימייק לסרט של ווס קרייבן משנת 77'. כיאה לסרטי אימה שרוצים להצהיר על עצמם משהו, גם הרימייק נעשה בתקציב נמוך – 15 מיליון דולר, ויוצריו אף ציוותו את קרייבן כמפיק. הסיפור הוא סיפורה של משפחה אמריקאית, שיוצאת למסע גיבוש על גלגלים. כרגיל במקרים מעין אלה, אבי המשפחה נוסע בדרך עוקפת, שמביאה עליהם צרות: הם מוצאים עצמם במדבר עם רכב מקולקל, ועם שבט כורים-מוטנטים צמאי דם מסביבם. אגב, הסרט יגיע למדבר הישראלי ב-13 באפריל תחת השם 'גבעות הפחד'. יש שיטענו שהשם 'נוער הגבעות' מעביר את המסר באופן חד לא פחות.
במפתיע, הביקורות לא קוטלות את הסרט באופן אוטומטי, אלא חצויות בדעתן. מרבית המבקרים מסכימים כי הסרט התאים עצמו בצורה טובה לזמנים המודרניים, בכל הקשור לדברים כמו קצב הסרט, אבל גם הגעלות למיניהן ואלימות גרפית. המקטרגים מוציאים קצפם בעיקר על הבמאי, שבחר לו דרך נוחה להיכנס לעולם סרטי האימה: לרכב על ההצלחה של מישהו אחר.
'16 בלוקים' של ברוס וויליס אמנם קלישאתי לחלוטין ונוסחתי, אבל לצופים האמריקאים זה לא כל כך הפריע והשבוע הוא חווה ירידה צנועה למדי של 37%. לעומתו, 'הקרוסלה הקסומה' לא יצא בזול – הסרט נפל ב-80.6% כואבים. עוד בגזרת הסרטים הישנים: 'הפנתר הורוד' מתאמץ לכסות על תקציב הפקתו, 80 מיליון דולר. כרגע חסרים לו שישה מיליון להשלמת המשימה, וזו נראית רחוקה ומתסכלת מתמיד.
בשבוע הבא סופסוף יתחיל להיות פה מעניין. בשלב ראשון נקבל את 'V for Vendeta' (או 'ונדטה' בעברית). יחד איתו יגיעו גם 'Shes the Man' ('יש לה ביצים') ו-'Find Me Guilty' עם וין דיזל. עובדה רנדומלית על וין דיזל: וין דיזל בנה את רומא ביום אחד, מלגו.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
לגבי ''אין כמו בבית''
בסרט משחק גם כוכב הפוטבול טרי בראדשו. האם הוא לוהק רק בגלל הדמיון של השם שלו לשם של הדמות שת שרה ג'סיקה פרקר בסקס והעיר הגדולה?
על התרגום היצירתי...
אולי אם נארגן מתקפת פתע, תוכלי לתפוס את מקומם של האנשים שתירגמו את ונדטה ואף אחד בחוץ לא ידע או יבין למה שמות הסרטים השתפרו.
תגיד תודה שלא תרגמו את זה בנוסח
"נקמה קטלנית", "גורל נקמני", או "אותיות של נקמה". יצאנו בזול, לדעתי.
יצאו מהדו''ח
הטיסה, 24 שבועות, 89M$
השמועה אומרת ש…, 11 שבועות, 43M$
Wolf Creek, 11 שבועות, 16M$
Casanova, 9 שבועות (+2 טרום), 11M$
Last Holiday, 8 שבועות, 38M$
End of the Spear, 7 שבועות, 11M$
Something New, 5 שבועות, 11M$
ב''הארץ'' חיים בבועה
בדוחק"ו שלהם היה כתוב שהמבקרים אהבו את "אין כמו בבית" מדד העגבניות הרקובות מצביע אחרת.
מי המתרגם
שלא צלח לתרגם את she's the man לפשוט היא "הגבר"? יש לה ביצים? מה עובר על אנשים?
''יש לה ביצים'' זה תרגום הגיוני.
הוא מעביר במידה סבירה את שתי המשמעויוות של השם המקורי. וזאת אחרי הכל קומדית נוער, ככה שהשם הזה נשמע בסדר. כל עוד לא קראו ככה ל'טרנסאמריקה' זה בסדר.
לא כ''כ מסכימה איתך
עד שיש שם של סרט שניתן לתרגם מילולית וזה יצא הגיוני, אין צורך לחפש ביטוי אחר לגבריות (ביצים במקרה שלנו) ולהשתמש במושג עבש משהו לכותרת שתרגומה המילולי יותר רלוונטי לדיבור היומי.
את די צודקת.
בתרגום הלא-רשמי של שם הסרט ב"לא סופי" תרגמתי אותו ל'היא כאן הגבר'. ובכל זאת, 'יש לה ביצים' לא נראה לי כמו שם נורא. ברור שמישהו השקיע בזה מחשבה, מה שאי אפשר לומר לגבי הרבה שמות אחרים.
אני מאחל לסרט שיקבל בסוף השבוע הראשון שלו בארה"ב מעל ל-100 מיליון דולר ומקווה שיגיע לשלושת הסרטים המרוויחים של שנת 2006!
אתה רוצה לגרום לאלאן מור לבכות?
ראית The League?
מעיין דמעותיו של אלאן מור יבש מזמן.
תרגום, בקשה
ועכשיו תסבירו לי מה שאמרתם שניכם – אבל בעברית!
אלאן מור הוא זה שכתב את הקומיקס עליו מתבסס הסרט.
סרט אחר שהתבסס על קומיקס שלו הוא 'The League of Extraordinary Men', שהגיע לארץ תחת השם 'ג'נטלמנים מובחרים'. לטענת אלה שמכירים את הקומיקס המקורי, הסרט הרס אותו לגמרי, ביתר את גופתו והתעלל בכל נתח בנפרד. גם בפני עצמו הסרט ההוא לא היה משהו.
והשבוע ב''עין הדג'' - מבחר גופות מבותרות להנאתכם.
היזהר במשאלותיך.
''לא משהו''? סרט זוועה.
לפי הנתונים שמצאתי
זה עומד לקרות:
http://www.leesmovieinfo.net/Predictions.php?per_day=417&full_chart=1
רק שאני לא מבין לאילו ימים(או לאיזה יום) זה מתייחס.
זאת תחזית. ניחוש. לא נתונים.
ובכל מקרה, זה די רחוק מהאיחולים (הלא מציאותיים) של Go Vendetta.
תוצאות יום שישי:
http://www.leesmovieinfo.net/WBOdb.php?chart_id=2633
הילד בן 30, יש לו חום גבוה
"אין כמו בבית" נשמע לי מסקרן. בדרך כלל לא נותנים לאנשים פרס על זה שהם לא מוכנים לעזוב את הקן, אבל לגיבור הסרט נתנו פרס מאוד יפה. וגם מעניין אותי לדעת איזו סיטואציה גרמה לו להיות קשור לכסא.
חבל שהסרט לא ראוי לצפיה.
הייתי בטוח שזה עוד סרט תיעודי על בדיחה, כמו 'האריסטוקרטים'.
רכילות קטנה על ''אין כמו בבית''
ראיתי בחדשות E קטע על הסרט, בו אמרו שהכימיה מאחורי הקלעים בין שני כוכביו היתה, אהם, די פקקטה. אח"כ הראו את שרה גסיקה פרקר מתפתלת בניסיון לומר משהו נחמד על מקונהי.
אם היא לא הצליחה לומר שהיא חיבבה אותו, אפילו לצרכי יחצ''נות,
כנראה היא באמת שנאה אותו. או שאולי לה, באופן אישי, קצת יותר קשה להעמיד פנים.
בדרך כלל כוכבי הסרט מלהגים בכל פה כמה השחקנים לצידם היו נפלאים. במיוחד ב-E, ערוץ שסלע קיומו הוא השמעת מחמאות מלוקקות להחליא על הכוכבים.
כנראה,
E בדרך כלל זה כמו סדנת אי אם גדולה של סלבס. זה מזכיר לי חברה שלי, שהיתה צריכה להתפעל מתינוק מכוער ודוחה במיוחד ופלטה בסוף: אוי, איזה קטנצ'יק! (אח"כ, שראיתי את סיינפלד עם הפרק על התינוק המכוער, ישר נזכרתי בתגובה שלה).
וואי, זה ממש שימושי.
למרות שלמקרה הצורך, יעילה מאד גם האופציה ההפוכה:
"וואו, הוא כל כך גדול! כמה הוא שקל בלידה?"
זה גם טוב...
ואפשר גם להחמיא להורים הגאים והמאושרים שהצפרדע הקטנה והכעורה ממש דומה להם.
תינוקות זה דווקא דבר שימושי.
אפשר לשים עליהם ספר – זה הופך את הקריאה להרבה יותר נוחה.
''הו, איזה מחזיק ספרים דקורטיבי!''
אני אנסה את זה בפעם הבאה כשיזמינו אותי לברית או לבריתה.
מדובר באחת מהנשים המזוייפות,
המלוקקות והמתנחמדות ביותר בעולם. אם היא לא הצליחה להעמיד פנים שהיא מחבבת את מקונוהי, כנראה היא לא רצתה.
אצל ג'יי לנו היא דווקא די התמוגגה ממנו
עוד יותר טוב, ככה גם אפשר לצחוק עליה שהיא לא עקבית.
אף פעם לא אהבתי אותה.
במקרה?
האם במקרה הבדיחה על וין דיזל היא רפרנס לבדיחות צ'אק נוריס?
וין דיזל היה קודם.
יו! התגובות נפתחות כמו בתפוז!
אבל הן לא נסגרות!
(הופך את השולחן בזעם והולך לבדוק מה יש במקרר)
אוף אוף אוף טופיק
בעקבות טקס האוסקר שחלף עלינו לטובה יש לי שאלה לא ממש קשורה- איך אני יודעת על איזה פרק השחקנים זוכים/ זכו באמי שלהם? (או: איפה מוצאים את פיסת המידע הכה-חיונית הזו באינטרנט?)
תודה,
ואני מבטיחה להישאר להבא בעולם הקולנוע.