תגידו, לא הבטיחו איזו ירידת טמפרטורות נחמדה? אני אפילו מוכנה לקבל כל דרך להתמודדות עם החום, שלא מצריכה כילוי ליטרים על גבי ליטרים של גלידה. לא שיש לי בעיה עם גלידה, אבל אני מעדיפה ליהנות ממנה לגמרי, ולא לשאוב אותה כאילו אין מחר. אבל לא. בחוץ חם. לא סתם חם – מדבר ממש. סהרה.
כמו שניתן לנחש, 'סהרה' כבש בסערה את המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות השבועית. טוב, אולי המילה "בסערה" מוגזמת. נתפשר על סופה במדבר? סופת חול? סופיה קופולה?
בעלילה המבוססת על ספר של קלייב קאסלר, מגלם מת'יו מקונוהיי את דירק פיט, סוג של אינדיאנה ג'ונס לעניים. פיט מאמין שהוא מצא ספינת אוצר, ומגייס לשם כך את פנלופה קרוז, היא הדוקטור אווה רוחאס – סוג של מריון רייבנווד לעניים. כמובן, הספינה האבודה, שנמצאת במקדש הארור, מתגלה כמין מסע צלב אחרון עבור כולם, ובמיוחד עבור סטיב זאהן, סוג של סייד-קיק לעניים.
לאור כל זאת, אין פלא שהמבקרים לא יצאו מגדרם. הם אמנם לא שיסו מקלדות בסרט, אבל בכל זאת היה מי שהספיק להעיר כי ברעק אייזנר, במאי הסרט והבן של, הוא, נו, סוג של דרעק לעניים. בסופו של עניין, היה זה הקהל שעשה צרות. לקהל הצופים, מסתבר, נמאס מהוואנביז של עולם הקולנוע – חיקויים בלתי מזיקים שהשקיעו בהם ים כסף, אבל אף טיפת רגש. אי לכך, הסרט הגיע למקום הראשון בטבלה, עם 18.1 מיליון דולר. לכאורה, כיבוש המקום הראשון הוא תואר שיש להתכבד בו. בפועל, מדובר באסון קטלני. או משהו. חודש אפריל אינו המקום לשחרר בו להיטי קיץ עתירי תקציב. לכן, ממש לא ברור למה הוחלט לשחרר את הסרט דווקא עכשיו. אחרי הכל, כיאה לעוד סרט שרוצה להיות אינדיאנה ג'ונס, רק גדול יותר, ב'סהרה' הושקעו 130 מיליון דולר, וזה לא כולל את תקציב הפרסום (שמקפיץ את ההשקעה בו לסביבות 180 מיליון). אפשר להבין את האכזבה, כשבשבוע הראשון לצאתו למסכים, הסרט החזיר רק עשירית מהסכום שהושקע בו. אם להסביר את זה ברוח הסרט – היתה ספינת אוצר, והיא נעלמה כשהזהב בבטנה.
תנו לי לנחש שאף אחד מכם לא מתעניין ב'סהרה', ובטח שלא במת'יו מקונהיי. השאלה הכי גדולה היא "נו, מה עם 'עיר החטאים'?". ובכן, החוטאים מתבררים כבני תמותה רגילים, שאינם שונים מכל סרט אחר. עיר החטאים ספג את ההתדרדרות הרגילה של 50% ברווחיו, והוסיף לעצמו 14.2 מיליון דולר השבוע. מה שמביא את רווחיו לסך של 50.7 מיליון, ומכסה את עלויות הפקת הסרט (40 מיליון).
במקום השלישי השבוע, נמצא 'Fever Pitch', קומדיה רומנטית עם דרו בארימור וג'ימי פאלון (השוטר הנעבעך מהגרסה האמריקאית ל'טקסי'). בארימור היא אשת עסקים מצליחה, וורקהוליקית בדם, שמתאהבת בפאלון, מורה נחמד. האהבה ביניהם פורחת, ונדמה שהוא האחד בשבילה, עד שמתחילה עונת הבייסבול, ופאלון חוזר לאהובתו האמיתית: קבוצת ה-Red Sox. מדובר, אגב, בקבוצה שרובצת עליה 'קללת Ulong' – הם מאד אהובים, מאד טובים, אבל תמיד ברגע האחרון משהו מתפקשש והם מפספסים את האליפות (באליפות האחרונה, כדי להכעיס, הם דווקא זכו).
אם עלילת הסרט מצלצלת לכם מוכר, אין זו טעות. 'Fever Pitch' מבוסס על ספר של ניק הורנבי, שכבר עובד לסרט, והפך לקומדיה הבריטית 'אהבה על הדשא'. העיבוד הנוכחי, גרסה אמריקאית לסיפור, עבר לידיהם האמונות של זוג במאי קומדיות בעלי ניסיון עשיר – האחים פארלי. לזכות האחים יצוין, שהפעם הם לא ניסו להפוך את התסריט לקומדיית-גועל. מה אתם יודעים – היו אפילו כמה מבקרי קולנוע שתיאוריהם את הסרט כללו את המילים "עדין", "אמין" ו-"חכם".
מחוץ לטבלה, במקום ה-20, נמצא 'Kung Fu Hustle' – קומדיית אקשן הונג-קונגית-סינית המתרחשת בשנות ה-40, אודות בחור צעיר שרוצה להצטרף לכנופיית פשע. שווה לציין את הסרט הזה בזכות ממוצע ההכנסות המדהים שלו: 38,000 דולר לקולנוע. מדובר בשבעה בתי קולנוע, כך שהכנסותיו הכוללות עומדות כרגע על 266,000 דולר. המבקרים נלחמים זה בזה מי ישבח את הסרט יותר, אך אנו נחכה עם סיכומי הביקורות, כיוון בעוד שבועיים הפצתו של הסרט אמורה להתרחב משמעותית.
בפינה הישראלית: 'ללכת על המים' עושה חיל, ומוקרן כבר ב-46 בתי קולנוע. השבוע הוא הרוויח 127,790 דולר – כמעט כמו 'פאנטום האופרה'. גם ל'אסונות של נינה' לא חסר, והשבוע נוספו להפצתו תשעה בתי קולנוע (ובסך הכל הוא מופץ ב-15). בזכותם הוא נמצא במקום ה-52, מתחת ל'למצוא את ארץ לעולם לא'. גם זה סוג של לגעת בזוהר.
בשבוע הבא, יגיח 'The Amityville Horror', עוד רימייק לסרט אימה על בית רדוף, ואפילו לא מדובר ברימייק לסרט יפני.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
Kung Fu Hustle, ממש חמוד, ומומלץ בחום לחובבי הז'אנר.
מאזותומרת איזה ז'אנר? קונג פו, כמובן.
מהבמאי של כדורגל נוסח שאולין
אחד הסרטים ההזויים והמצחיקים שראיתי ומדי פעם מופיע ביס
מהבמאי של כדורגל נוסח שאולין
אוי זה הסרט ההזוי הזה על חבורה שלל אנשים שמשתמשים בקונג פו דרך כדורגל? שהם בועטים ומשחקים בצורה ביזארית לחלוטין?
זה הסרט
לא רק חובבי הז'אנר
אלא כל אדם שראה אי פעם סרט קונג פו ולא התמלא שנאה כלפי הז'אנר. כמו גם כדורגל-שאולין. סרט ממש מצחיק ומשובח מכל בחינה: כתיבה, עיצוב, צילום, בימויי וכו.
-האשף הדגול
אם על הרד סוקס מוטלת קללת אולונג,
זה אומר שאהובת העם סטפני תזכה?
ואת דעתי על KFH אמרתי כבר במקום אחר (http://www.darkestablishment.org/2005/02/kung-fu-hustle.html) אם לתמצת – מצחיק, כיפי, שווה מאד, מאד, מאד.
כולי תקווה שבסוף סטפני תזכה.
אני לא מצליחה להבין איך יצא להם כזה שבט בלאי, אבל היא באמת מאוד חזקה. אם השבוע יעשו אתגר חסינות בינה לבין מישהי מהאהבלות מקורור, היא תקרע אותה.
קובי! קובי!
או איאן. או טום. סטף? קלוש ביותר אבל אני בסדר עם זה (למה קובי לא לקח איתו את אנג'י, למה??)
עד כאן ה
להיום.
איכסה איאן וטום.
איכסה איאן וטום?!
מאמן דולפינים וכבאי אמיץ, איחסה?
הבעיה עם קורור היא שהם מתחילים לעלות זה לזה על העצבים. יש שם כמה שהייתי שמה על סירה ושולחת לקצה המרוחק של האי כבר מזמן. הקטע עם סטפני, שהרבה פעמים אולונג הפסידו לא באשמתה, ורואים כמה זה מתסכל אותה. אם בסופו של דבר היא תעמוד מול איאן או טום, אני אעודד אותה.
טום הוא מין אבא כל יכול, מוצלח ואמיץ, שפורש חסותו על שאר העם, והעם מיד מתעלף לרגליו בצווחות הערצה וצועק "עוד! עוד!". אם הוא רק היה מחייך, הוא היה סוג של ג'ון טרבולטה.
איאן הוא כמעט כמו טום, רק עם "שובבות נעורים", שישר גורמת לכולם לחשוב שהוא הכי טוב בעולם, הכי חמוד והכי מצחיק. אני לא יכולה לשים את האצבע מה גורם לי לסלוד ממנו כל כך, אבל זה שם.
הפתיל הזה כל כך הולך להימחק
ואני בכלל מתעניין בעיקר בשאלה מה יישאר מג'נו עד שקורור יועילו בטובם להעיף אותה. (מחשבה פתאומית: היא בטח תמצא שפה משותפת עם גיבור '18 קילו של אהבה'. הם קצת דומים).
ברשותך,
אני אקייפסט אותו לכאן
http://www.sayit.co.il/forum/all.asp?fnumber=24
תודה לאל (כאילו... לאספטיוי)! סופסוף אני מבינה על מה אתם מדברים!
אפשר לשאול באיזה ערוץ אתם רואים את זה?
בערוץ ההורדות
בעסה. הוא לא כלול בחבילת הלווין שלי.
אחרי שהיא תפסיד עוד 70 פעם בערך, כן.
שאלה לגבי ההכנסות
קצת מוזר לי: אם הכנסות הסרט ממכירת כרטיסים עומדות על, נניח, 50.7 מיליון דולר, ואם ההפקה עלתה 40 מיליון דולר, איך אפשר להסיק שהסרט רווחי — הרי חלק ממכירת הכרטיסים הולך לבתי הקולנוע עצמם, לא? (גם אם בתי הקולנוע בבעלות המפיקים, יש הוצאות של בתי-הקולנוע — מארנונה ועד שכר המקרין).
אתה צודק.
בתי הקולנוע בארה"ב (כמו בכל מדינה מתוקנת – כלומר, בניגוד לישראל) לא נמצאים בבעלות האולפנים, ובעלי בתי-הקולנוע מתחלקים ברווחים עם האולפנים. אני לא בטוח לגבי המספרים המדויקים, אבל אחוז נכבד למדי ממכירות הכרטיסים הולך לבית הקולנוע, לא לאולפן.
בממוצע, ענין של חצי-חצי.
נכון.
האולפנים מקבלים בערך חצי מהכנסות הסרט בקופות. מצד שני, אחר כך יש גם הכנסות מחוץ לארה"ב, DVD, זכויות שידור, מרצ'נדייזינג. וכד'. מצד שלישי, הסכום האמיתי שמגיע לאולפן עשוי להיות 70% מהכנסות הסרט בקולנוע בשבועיים הראשונים, פלוס 35% מההכנסות בשבועות שלאחר מכן, פחות 12% שהלכו למפיק ו-4% לבמאי, פלוס 30 מיליון דולר שהם קיבלו מראש על מכירת זכויות ההקרנה בסין, פלוס מע"מ, וממה שהתקבל צריך כמובן להפריש 33% לאולפן השכן שלקח חלק בהפקה. בקיצור, לעקוב אחרי ההכנסות ו/או ההפסדים של האולפן זה מסובך מדי, ולא ממש קשור להצלחה או לכשלון של הסרט עצמו. אולפנים עשויים להרוויח כסף על סרט שנראה כמו כשלון, או להפסיד כסף על סרט שעל פניו היה מאוד מצליח. אז לצורך העניין, אנחנו לא עוסקים כאן ברווחים של האולפן אלא של היישות הערטילאית שנקראת "הסרט". כשהכנסות הסרט בבתי הקולנוע בארה"ב משתוות להוצאות ההפקה שלו, זה לא בהכרח אומר שבאותו רגע אדם מסוים כלשהו הפסיק להפסיד והתחיל להרוויח, אבל זה ציון דרך נאה.
זה גם נותן באז חיובי
אם הסרט הכניס יותר מהסכום שהושקע בו הוא מקבל תוית של סרט מצליח, מה שעוזר לשווק אותו אח"כ ב-DVD ככזה ולהדביק עליו תו מחיר גבוה כאשר מוכרים את זכויות ההקרנה שלו לטלוויזיה וכדומה.
אני חושב שזה די שולי.
למפרסמים הרי אין בעיה להכריז על סרט "שובר הקופות החדש!!" עוד לפני שהוא יצא. רוב הקהל לא עוקב אחרי הכנסות סרטים, וזה לא ממש אכפת לו.
מסכימה.
כשהמפיצים, במיוחד בארץ, מפרסמים סרט, לא משנה להם אם הוא הרוויח 250 מיליון דולר או 25 מיליון דולר. עושה רושם שאם זה מיליון, וזה בדולרים – זה נחשב אוטומטית ל'הרבה'.
באותה מידה, כל סרט ישראלי שמופץ בארה"ב, ישר מקבל תוויות מחמיאות על ההצלחה שלו. "יו, הוא הרוויח 100,000 דולר!" זועקים העיתונים, או "וואו! הוא כבר הגיע למיליון דולר!". אבל זה שאין לנו את הסכום הזה בבנק, עוד לא הופך אותו להרבה.
עכשיו, כן, אני מודעת לזה שהסרטים הללו מופצים בצורה מוגבלת, ולכן מיליון זה באמת הרבה יחסית. מצד שני, כמעט כל סרט שמופץ שם באופן מוגבל מגיע לאותם ציוני דרך, אז אין מה להתלהב כאילו זה ייחודי וכאילו הקולנוע הישראלי כובש את העולם.
''או לונג ג'ון'' - או מה?
רק לא בובי ג'ון
זה לא ''או? לונג''
זה "או? לונג", כמו במשפט "או?, לונג, את כל כך שולתת!1"
תיכף גם תתקטנן איתי שלא כותבים 'בית כברות לחיות'.
Ulong? הא..
אם כך, אז אני דורש שגם רד פיש ישנה את שמו ל'רד סוקס'.
לפעמים צריך להיכנע לדרישות
סרטי קדחת הדשא באמת מביאים אליפויות
גם ארסנל וגם רד סוקס לקחו אליפות כשעשו עליהם סרט כזה, הגיע הזמן לגרסה ישראלית עם קבוצתי האהובה הכח ר"ג, אולי זה יעזור לגביע, נקרא לו "קדחת בוינטר"
שימו לב !!!
ב23.4, ישודר בYES 1 בשעה 16:46 הסרט "הנסיכה הקסומה"
"הנסיכה הקסומה"? כי אם כן אז ההודעה שלך במקום…..
עכשיו כשאני חושבת על זה…..זה אותו הסרט שאני חושבת שאתה מדבר עליו או שזה סרט חדש עם אותו השם?
אני לא ראיתי
ואני לא גאה בזה… והבאסה זה שגם אין לי YES
אני אישית חושבת
שכדאי לך למצוא מישהו עם YES שיקליט לך את הסרט ככה שתוחל לראות אותו כשיהיה לך זמן…..
זה אחד הסרטים שכולם ראו, גם אם מישהו חושב שהוא לא ראה את הסרט בסוף הוא מגלה שהוא כן ראה….. אני חושבת. בכל זאת, תמיד יש נספחים- כאלה שלא קשורים לעולם (זה לא אישי).
אני ממליצה על הסרט, ונרא לי שאני אל היחידה…..כדאי לראות- סתם בשביל להשכיל.
אני מסכים
עם זה שכולם צריכים לראות את הסרט. לצערי אני ראיתי אותו מאוחר יחסית(בגיל 25) אך מאז אני פועל להפצתו לכל אלה שאני מכיר ולא ראו אותו. זה כולל הקרנות במחשבי אוניברסיטה ואספקה של פופקורן לצופים.
איך זה...
שכשסרטים נופלים, סליחה-צונחים ב-50% זה כשלון (או סרט אימה), ומצד שני, כשסין סיטי ירד ב-50% זה ירידה טבעית, כמו כל סרט בעולם.
ואם כבר, אז בלי קשר, מספיק להיות מופתעים כשסרטי כושים לא נופלים.
הידרדרות של 50% זה לא כיף
אבל זה בכל זאת די סטנדרטי לסרטי אקשן (ולסרטי אימה, עוד יותר). 'סין סיטי' אולי זכה להרבה התלהבות מהקהל והמבקרים, אבל – מסתבר – זה לא עזר לו להימנע מ"ההידרדרות הרגילה" (בניסוח של לונג).
ניטפוק! ניטפוק!
במאמר כתוב: עיר החטאים ספג את ההתדרדרות הרגילה של 50% ברווחיו, והוסיף לעצמו 14.2 מיליון דולר השבוע.
וכמו שרד פיש כתב עכשיו בתגובה שלו, צריך לכתוב הדרדרות ולא התדרדרות מכיוון שבמילה התדרדר (בניין התפעל) חלה הידמות מלאה של האות ת' עם האות ד'.
לפחות כשאני למדתי בבית הספר,
מותר היה לכתוב 'התדרדרות' ולבטא 'הדרדרות'. כמו שכותבים 'לנסוע' אבל אומרים 'לסוע'.
כותבים ''לנסוע'' ואומרים ''לנסוע''.
ליסוע זו שגיאה, שנובעת מהכללת יתר של כלל, כי במקרה זה הנ' לא נטמעת.
יצאו מהדו''ח
להיות ג'וליה, 22 שבועות (כולל טרום 25), 7M$
מחול הפגיונות, 16 שבועות (כולל טרום 18), 11M$
Fat Albert, 15 שבועות (בלי טרום ובלי טררם), 48M$
Man of the House, 6 שבועות, 19M$
מסתרי המזרח
'מחול הפיגיונות' – 11 מיליון
'גיבור' – 54 מיליון
'נמר, דרקון' – 128 מיליון
מישהו מבין מה הולך כאן?
מסתרי המזרח
נמר דרקון יותר טוב מגיבור, גיבור יותר טוב ממחול.
קודם כל, לא נכון.
חוץ מזה, מה הקשר?
עזוב את עניין הדעה האישית. נניח שיש הבדל של איכות בינהם, הוא כל כך גדול? 'גיבור' פי 5 טוב מ'מחול הפיגיונות'? הרי ממילא העלילה בסרטים האלה היא משנית. רוב מי שהלך ל'גיבור' הלך לשם בשביל לראות את הקרבות והצילומים המדהימים. ומאלה יש עוד הרבה, בסגנון דומה מאוד ומדהימים לא פחות, ב'מחול'. אז מה? כולם החליטו שנמאס להם?
כן.
הגיוני, לא? היו אנשים בארץ שאמרו לי ששלושתם אותו דבר, ושזה מיצה את עצמו.
אני לא ראיתי אף אחד מהשלושה, אז אין לי מושג.
שמע
יש בהחלט דימיון בין 'נמר, דרקון' ו'גיבור'. אני לא אגיד שלא. היה ברור לי שגם 'מחול' יהיה בסגנון דומה. ועדיין, דווקא בגלל זה, לא הייתי מוותר עליו.
להגיד שהם אותו הדבר וזה מיצה את עצמו זה כמו להגיד אחרי שלושה סרטי אקשן טיפוסיים שהז'אנר מיצה את עצמו.
כן נכון.
לא דיברתי על דיעה אישית דווקא – גם בביקורות אפשר לראות הבדל כזה.
ואם אתה טוען שהעלילה בסרטים האלה היא משנית ענית לעצמך על השאלה; ראית סרט אחד עם אמנויות לחימה וצילומים מדהימים, ראית את כולם. אם כל מה שהסרט מנסה לחדש או להציע נכלל תחת צילום וסינמטוגרפיה אז ממש לא מעניין לראות אותו בקולנוע, במיוחד אם כבר ראית שני סרטים כאלה.
בקשר לסרטים הספציפיים, נראה לי שהגורם המכריע הוא ההייפ, בסדר יורד.
לא נכון (ענה בבגרות ראויה לציון).
סרטי אקשן בכלל וקונג-פו בפרט היו לפני השלישיה הזאת ויהיו גם אחריה. גם עלילה טפשית היא לא דבר חדש. לקהל לא נמאס מהז'אנר בכלל. מה שמבדיל בין הסרטים האלה לאחרים, כמו שציינת בעצמך, הוא "צילומים מדהימים". אז זה מה שנמאס? קשה לי להאמין. אני לא חושב שג'ו אמר לחברה שלו "עוד סרט מצולם מדהים? ראינו אחד כזה בחודש שעבר, זה כבר מה-זה מיצה את עצמו. הפעם בא לי לראות סרט מצולם חרא".
לא נכון (ענה בבגרות ראויה לציון).
נו, וכמה מתוך הסרטים הללו הרוויחו מיליונין רבים בארה"ב? לא בדקתי, אבל בטוח לא הרבה.
נו,
ל"נמר, דרקון" לא הייתה עלילה טפשית לדעתי, אל בכל זאת – היית ממשיך ללכת לסרטים עם "צילומים מדהימים" אם הייתה להם עלילה שולית/טפשית/וואטבר? אני אישית מאמין שגם לאיכות של הסרט ולא רק לצילומים המדהימים שבו יש חלק בהצלחה שלו. הציבור לא כזה טיפש. גם ל"מטריקס Revolutions" ול"רידיק" היו צילומים מדהימים. עדיין, הם די נכשלו.
אם הסרטים האלה מרוויחים פחות ופחות כסף, ממה אתה מסיק ש"לקהל לא נמאס מהז'אנר הזה בכלל"? אלא אם כן אתה מתכוון לסרטי פעולה בכלל. וכמו שאמרתי, לסרטים היה הייפ שונה בהתאם להצלחה שלהם.
'רידיק' ואחרים אולי נכשלו יחסית,
אבל זה לא שאחרי 'רידיק' אנשים הפסיקו ללכת לסרטי אקשן בעלי צילומים יפים. הטענה שלך היתה נכונה לו היה פה דפוס קבוע, והיה ברור שהכנסותיהם של סרטים מסוג זה יורדות לאורך השנים, עד לשפל חסר תקדים. אבל הן לא. יש סרטים שלא מצליחים, ולעומתם – יש גם סרטי אקשן מטופשים במיוחד שעושים ים כסף, עם או בלי צילומים יפים.
לא אמרתי את זה.
כל מה שאמרת נכון, אבל אני התייחסתי למה שרד פיש אמר – אנשים הולכים לסרטים האלה בעיקר בגלל הצילומים המדהימים ולכן אין שום סיבה שתהיה ה(ת)דרדרות בהצלחה. אני טענתי שהויזואליה היא גורם פחות משמעותי, ושהיא לא הסיבה המרכזית שהסרט מרוויח כסף.
כדוגמא הבאתי את רידיק ו-Revolutions, סרטים שאף-על-פי הויזואליה המדהימה שלהם היוו אסונות קולוסיאליים מכל בחינה אחרת. האמת היא שכל סרט אקשן גרוע שאני יכול לחשוב עליו (מלבד סרטיו של מייקל ביי), ולא משנה כמה יפה הוא היה, נכשל.
ה Revolutions
דווקא היה סרט נחמד מאוד. הבעיה העקרית עם סרטי המטריקס היתה המעמד הפולחני שקיבל הסרט הראשון. סה"כ סרט פעולה עשוי הייטב עם אפקטים חדשניים וקטעי קונג-פו מרהיבים. זהו. רק מה? השנה שבה יצא היתה 1999, שנה מעולה לקולנוע ובכלל, היסטריית באג 2000 ועוד כל מיני נבואות זעם אפוקלפטיות אודות השתלטות אפשרית של מחשבים על חיינו גררו דיון מופרך ומגוחך מאוד על המשמעות ה*אמיתית* של המטריקס ואולי אנחנו חיים בעולם *מדומה* וידאה יאדה בלה בלה יאדה יאדה (בלה בלה בלה). כל ההתפלספות המיותרת הזאת טענה את הסרט (המוצלח. מאוד) במשמעויות שחרגו מחשיבותו האמיתית ובהתאם העלו את הצפיות שסרטי ההמשך יגלו לנו איזו אמת נשגבת ומסתורית. בסוף קבלנו שני סרטי אקשן מעולים, עם קטעי פעולה שאני בספק אם בשנים הקרובות יופקו טובים מהם (בעיקר האוטוסטרדה והקרב בלובי בסרט השני והקרב מול הזקיפים בציון והעימות הסופי בין סמית לניאו בשלישי).
מי שציפה למד"ב עשוי טוב (עם קצת התפלספות אדיוטית הכרחית) לא התאכזב מסרטי ההמשך. כל השאר, אני מניח, דווקא כן. בעייה שלהם.
הו הו הו, נו נו נו
כל-כך, כל-כך לא נכון.
סרט ה'מטריקס' הראשון היה נהדר: הוא היה מקורי (לא באמת, אבל בערך), הוא היה מותח, הוא היה cool ברמות שקשה לתאר, האקשן היה יוצר מהכלל, והכל היה מאוד, מאוד הדוק ומוקפד.
שני הסרטים הבאים, לעומת זאת, הם בסה"כ סרטים עם קטעי אקשן טובים. הם לא cool, הם geeks שמנסים להיות cool (לצורך העניין, ההבדל בין ג'ונטרה לפני 20 שנה וג'ונטרה היום), הם לא מותחים, ואלוהים, הם כל-כך לא הדוקים שזה פשוט נורא.
נכון, הציפיות שהצופים הגיעו איתם מהסרט הראשון היו בלתי-אפשריות. אבל זה בגלל שהסרט הראשון היה כל-כך טוב. והסיבה לאכזבה הרבתי היא האיכות הירודה מאוד של ההמשכים, יותר מהציפיות (ושוב, לצורך העניין, נכון, אנשים ציפו המון מ'מלחמת הכוכבים 1', אבל לא זאת הסיבה שהוא נחשב מחורבן: הוא פשוט מחורבן).
אני מסכים שההמשכים לא
ערוכים כמו שצריך ובשלבים שונים הסרטים מתפזרים לכל מיני מקומות מיותרים (אך חוזרים לתלם בקטעי האקשן), ועדיין, צפיתי בשניהם בקולנוע (פעמיים כל אחד) והתמוגגתי. בפסאדו-פסיכולוגיה בגרוש כיוונתי את האידיומט לרמה הגבוהה ביותר (בדיוק כמו שעשיתי בשנת 1999 בעת הצפייה בסרט הראשון) ובשאר הזמן התלהבתי כמו שלא התלהבתי מזמן מקטעים עוצרי נשימה. נכון, ה COOL כבר לא אותו COOL, כי שממחזרים רעיונות ככה הם גם יוצאים – מכובסים – אבל אצלי אווירת "וואו" החזיקה מהשוט שבו טריניטי מרסקת אופנוע במפגן פיצוציישן משעשע ועד הבוקס האחרון שנותן ניאו לסוכן סמית. ובאמת שלא הבנתי את המבקרים שהתלוננו על העדר מגניבות, מבחנתי ההמשכים מספקים את הסחורה.
אפשר לקחת את נאומי ה''המצב קשה אבל אנחנו נילחם'' כמקרה מבחן
בסרט הראשון, פשוט לא היו כאלה. כשהיה צריך להילחם, הם נלחמו, ועשו את זה בצורה מהממת. בסרט השני, כשצריך להילחם, מישהו נותן נאום מוטיבציה של רבע שעה, וזה תמיד אותו נאום מקודם בשינויים קלים.
זה פשוט עוד הבדל, לדוגמא, בין סרט טוב לסרט רע. הבדל נוסף, למשל, היא סצנת הרייב/סקס ביזבוז זמן משעמם שאי אפשר למצוא כדוגמתו בסרט הראשון. וכמובן אי אפשר לשכוח שחצי מהסצנות של שני ההמשכים הם העתק של סצנות מהראשון, ושהיה שם חומר לסרט אקשן סביר מינוס אחד שנמרח על פני שניים…
אותם נאומים טרחניים
נבאו מהמעמד הפולחני של הסרט הראשון. עשו מהאחים וושאבסקי אלוהים אז מה הפלא שהדמויות שהם יצורו מתחילות לדבר ככה?
וסצינת הרייב דווקא עשויה טוב. אני אהבתי.
סצינת הרייב/ אורגיה המונית
עשויה נפלא, לטעמי. גם אם כנראה אין לה יותר מדי קשר לעלילה, מלבד הצצה לשגרת חייהם(?) של אנשי ציון, היא מרהיבה כיחידה שלמה. הפסקול, הקצב, פשוט טוב. יכול להיות שאני לא אובייקטיבית, מכיוון שהמטריקס השני הוא היחיד מבין השלושה שסחבתי את עצמי לקולנוע בשבילו? בכל מקרה, הסצנה הזו היא מה שנשאר איתי לאורך זמן, גם אם הסרט היה יכול להסתדר מצוין בלי הקליפ הזה באמצע.
הבעיה היא
(ורד ציין את זה בביקורת אם אני לא טועה), שהעלילה של הסרט פשוט נכשלה מכל הבחינות. תגיד מה שתגיד על אפקט המגניבות, ציפיות בלתי-אפשריות וכו' וסביר להניח שאני אסכים איתך. אבל העלילה של הסרט היא פשוט לא משהו שאפשר לעבור עליו בשתיקה. יכול להיות שהסרטים היו מועדים מראש להיות אכזבה בהתחשב בציפיות חסרות התקדים, אבל כבר ראיתי כמה סרטי פעולה טובים בימיי והמטריקסים, מה לעשות, פשוט לא כאלה. אני יכול להבין איך לא שנאת את הסרט השני. אפשר להתייחס אליו כאל וידאו קליפ ארוך במיוחד שעמוס בנונסנס ובמבטאים צרפתיים. וכן, האקשן היה מצוין. הסרט השלישי לעומת זאת, נכשל בכל התחומים מלבד האפקטים. אפקטים, לדעתי לפחות, לא מחזיקים סרט, ולא משנה כמה הם מושקעים.
ועוד משהו חשוב: הסרטים פשוט לא מעניינים (בניגוד לראשון שחידש משהו לרוב האנשים שצפו בו).
יהיה אנכרוניסיטי
מצידנו שוב להגרר לויכוחים האלה (זה כל כך 2003), אבל שוב אחזור על המנטרה ממקודם. מי שציפה שהסרטים האלה יחשפו בפניו אמת נסתר ומורכבת התבדה וזאת גם היתה האפשרות היחידה. לא ניתן היה להמשיך לנבור בעלילת הסרט הראשון מכיוון שאין במה לנבור. המטריקס לכאורה מכיל בתוכו אין ספור תובנות אפשריות בנוגע למהות החיים אך הכל – לכאורה. ברברת תיאורטית שהתאימה לבהלת 1999. סרטי ההמשך פשוט חשפו את ערוות הסרט הראשון.
מי אמר שציפיתי למשהו כזה?
נתתי סיבות אחרות למה הסרטים לא מצאו חן בעיני. אכן 2003 מצידנו.
לא נכון.
אפשר היה לעשות הרבה דברים מעניינים מבחינה עלילתית בתוך העולם שיצר הסרט "מטריקס", וההוכחה הטובה ביותר לכך היא סדרת סרטוני האנימציה ("האנימטריקס") שהופצו. נכון, לא כולם הין באותה רמה; אבל לא מעט מהם התעלו באופן מובהק (מבחינה עלילתית) על העומק ורמת התובנות של ההמשכים ה"רשמיים".
ה Revolutions
המטריקס הראשון היה גפשוט גאוני, לא פחות.
א.סיבה ראשונה
יש 2 אפשריות ליצירה טובה:
1.מקוריות
2. שילוב של הרבה מוטיבים ידועים לכדי דבר חדש מגובש וקוהרנטי. אז נכון ששום רעיון כשלעצמו לא היה מקורי במטריקס, אבל כדי לשלב כל כך הרבה רעיונות תוכניים וויזואלים ממקורות שונים כמו נצרות בודהיזים, תורות לחימה,פחד מטכנולוגיה, עליסה בארץ הפלאות וכו' בצורה כל כך מגובשת ולא סותרת את עצמה, צריך המון כישרון.
ב.סיבה שניה, העריכה וחוסר ה"חורים" בעלילה במיוחד מצפיה שניה (והלאה) שמים לב שכל סצינה מובילה לזו שאחריה בצורה חלקה ואמינה ושאין אף פרט מיותר בלילה שנועד סתם למלא את הסרט. זה הכי מורגש בקטע שבו הבוס של ניאו אומר לו,שהוא חייב לקבל מרות או בקיצור שהוא נונקונפורמיסט. יש כאןגם רמז לבאות, גם אנחנו לומדים על אופייו של ניאו, וגם זה נתן פתח לסצינת הבריחה מהמשרד(שהיא גם גאונית, כי היא ממחישה איך בלי שום אקשן וטררם, אפשר לעשות סצנת מרדף כל כך יפה ומותחת) שקישרה לכניסה שלו לעולם המטריקס.
ג.רבדים. נכון זה לא החטא ועונשו אבל עדיין סרט אקשן עם רבדים, גם מבחינת רעיונות מחוץ לעלילה כמו כמה ניתן לבטוח בחושינו, וגם מבחינת רמזים כמו הדוגמא שנתתי קודם בסצינה עם הבוס.
ד. שילוב של כל האמור לעיל בתוך סרט קצבי כיפי חדשני וכו' שאני מניחה שאני לא צריכה לפרט, ושגם מי שלא נפל מהכסא מהסרט הרגיש אתזה.
פיו, סיימתי וזה מה זה נתן לי חשק להשכיר את הסרט שוב.
ה matrix
אם אפשר, מה הקשר לבודהיזם בדיוק? הרי הסרט, ובמיוחד ההמשכים, מבוססים על עקרונות כל כך יהודיים-נוצריים שזה די שקוף – כל העניין עם ה"אחד" הנבחר = המשיח או ישו בכבודו ובעצמו, שזה צועק "יש אמת אחת מוחלטת מאחורי הכול ורק הנבחר יכול לראות אותה" וכו'. זו אחת מהסיבות לכך שהעלילה בהמשכים צולעת בלשון המעטה, ההיצמדות לדפוס הזה של "הנבחר".
ה matrix
כל הרעיונות בסרט שקשורים לכך שחושינו מטעים אותנו, אלו רעיונות מאוד מאוד בודהיסטים. בקשר לרעיונות יהודיים, למרות שמאוד הייתי רוצה להאמין בכך, אני בספק רב אם האחים וושאבסקי שאבו מרעיונות יהודיים. נראה לי שפשוט מדובר ברעיונות מקבילים ליהדות ונצרות.
האמת שסביר להניח
שהאחים וושובסקי פשוט עשו מיש-מש מכל מה שנמצא בהישג יד – בודהיזם, יהדות, נצרות ועוד כמה דתות ומיתולוגיות (להזכירכם, טריניטי היא אולי מהנצרות, אבל מורפיאוס הוא חבר יותר טוב של זאוס מאשר של ישו). וכל אחד מזהה בזה בעיקר את מה שהוא מכיר.
לגבי השאלה למה הם עשו את זה – התשובות נעות בין "ציניות מסחרית של תרבות הפופ" ועד "זה נסיון לומר שכל הדתות, המיתולוגיות והתרבות האנושית בכלל היא סוג של מטריקס וגו"'.
האמת שסביר להניח
נכון. רק שהטענה שלי שרעיונות יהודיים לא היו בהישג ידם.
חוצמזה, היופי במטריקס הוא לא הרעיונות עצמם (שאותם אפשר לשמוע בכל סדנא למודעות עצמית סוג ג') אלא האופן שבו הרעיונות הללו הוצגו וגרמו להזדהות רגשית מאוד חזקה (אצלי לפחות).
אמממ... zion, כאילו?
אמממ... zion, כאילו?
ולמה באמת חלק נכבד מאוד מאוכלוסיית ציון שחומי-עור עד מאוד? ולמה הם לבושים לפי צו האופנה האפריקני-שבטי? אף פעם לא חשבתי על זה מספיק לעומק וזה די מסקרן.
אמממ... נצרות כאילו?
ע"ע מסעי הצלב.
אמממ... zion, כאילו?
דווקא הקטע של ציון נלקח מהאמונות הראסטאפרניות.
(ציון היא בעצם אפריקה, או משהו, שנגזלה ע"י האדם הלבן, והאחים השחורים צריכים להתאחד בגאווה שחורה ולהחזיר לעצמם את שלהם.)
ראסטה-מן
נכון!! הייתה לי אסוציאציה לבוב מארלי ולאחים. הם נוצרים בעצם, לא? בואריאציה כזאת או אחרת. והם גם נראו די מסטולים כולם (it's all good, man).
ראסטה-מן
יש להם מקורות נוצריים, ואמונה בג'יזוס המושיע, אבל אאל"ט, יש להם גרסא משלהם לכתבי הקודש, בה הם מנסים לתקן את העיוועים שיצר האדם הלבן.
הראסטה-מן עצמו, אגב, הוא קייסר אתיופיה בשנות השלושים של המאה הקודמת, שנתן השראה לתנועה. שמו, לפני משיחתו לקיסר, היה "ראס טאפרי", או משהו בסגנון.
ראסטה-מן
על הקיסר קראתי משהו פעם, באיזה מדריך טיולים לג'מייקה. השם שלו הרבה יותר ארוך, אבל ה"ראס" מופיע ראשון. נראה שבמטריקס באמת ערבבו מכל הבא ליד, למרות שאני עדיין חולקת על המקורות הבודהיסטיים. בבודהיזם אין משיח, אין יום הדין, אין ממש נבחר אחד – לפי מה שהבנתי כל אחד יכול להגיע לרמת ההארה של בודהא. אבל אני לא בקיאה, אז אולי…
ובנצרות אין ראסטות
אז מה? כשלוקחים מכל הבא ליד, קצת קשה לצפות לאחידות רעיונית.
אני יכול לדמיין את התקציר שהאחים וושובסקי הגישו לאולפנים לפני תחילת הצילומים:
אל השינה היווני מורפיאוס, גברת השילוש הקדוש והאקר משיחי שעוקב אחרי הארנב הלבן, הולכים להציל את העיר ציון מידי גולם שקם על יוצרו, ולאחר שהם נועצים באוראקל הם פוצחים בקרבות קונג פו ומגלים שהם בסך הכל מוח בגיגית. וכל זה עוד מבלי להזכיר שבתחילת הסרט מר אנדרסון, הלא הוא נאו, קורא ספר שכותרתו היא On Nihilism. אהה. הכל מאוד הגיוני ואחיד. אבל זה חלק ממה שעשה את הסרט הראשון לכל כך כיפי, לדעתי.
בהמשכים האלמנטים הנוצרים באמת הרסו את איזון הבולשיט העדין של הסרט הראשון, והפכו אותו מקשקוש מגניב לקשקוש מעיק.
הגיוני.
בנצרות יש ראסטות.
כתוב במפורש בספר רופוס שבאוונגליון.
ובנצרות אין ראסטות
ראסטה-מן
כל הרעיון של המטריקס הוא השאלה האם מה שאנחנו חשים שווה ערך אם הוא לא קורה אובייקטיבית. כמו הדיון סביב הפעם הראשונה שניאו אוכל והוא תוהה האם הוא יודע בעצם מה זה טעם של אוכל. זה רעיון מאוד מרכזי בבודיהיזים- החושים שלנו מטעים אותנו מה שמוביל בסופו של דבר לצורך להגיע לנירוונה. זה גם מזכיר את האימרה של הזן "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע האם הוא השמיע קול?"
בודהיזם
לא בדיוק. הבודהיזם לא שולל את העולם שלנו (עולם התופעות), כמו שמטריקס עושה את זה. לא חושבת שהכוונה בנירוונה היא לראות את המציאות כמו שהיא וכו'. תמיד חשבתי שזה סוג של אושר, שלמות, יציאה מגלגל הקרמה וכו', ובמטריקס הם נשארים לחיות בעולם, ברמת מודעות אחרת פשוט. אבל היי, זה רק סרט! מותר לו לערבב פילוסופיות ועניינים ומה לא, כי בסוף הרי יצא משהו טוב ומהנה (לפחות הראשון). רק די עם השטויות על השימוש המקורי ברעיונות המקוריים.
אבל בערך, בים בם בום
הרעיון שהחושים שלנו מטעים אותנו מופיע גם (באופן די אינטנסיבי) בפילוסופיה היוונית, למשל. למען האמת, נראה לי שהוא מופיע כמעט בכל זרם פילוסופי שהוא. נכון, בבודהיזם הוא עיקרון דתי, אבל גם (למשל) בנצרות לאורך כל ימי-הביניים.
ציון שלהם היא אתיופיה,
ליתר דיוק.
אתיופיה כסמל לאפריקה כולה.
כמדינה עצמאית גאה וחופשית מהקולוניאליזם.
(ואל תטרידו אותם בקטנות. קשה לבנות זהות לאומית כשעוסקים בקטנות.)
האיטלקים לא זיינו להם תצורה
עם נשק כימי?
זה בא אח''כ, נדמה לי.
אבל אם אתה רוצה ספר מגניב לחלוטין על אתיופיה במאות 17-18, כמו שהיא מעולם לא היתה, נסה את "האל שהוליד תן".
פרק ראשון אפשר לקרוא כאן –
http://www.kinnblog.com/blog/2004/10/__81.html
הדרך הטובה ביותר כן להגדיר את הספר, כי קשה לי לחשוב על דרכים אחרות, היא להשוות אותו לפנטסיה הירואית שגרתית. הרי אירופה הפיאודלית מעולם לא נראתה באמת כמו ספרים נוסח שר הטבעות. אז כאן זה מבוסס על אתיופיה הפיאודלית (הפיאודליזם שם נמשך הרבה יותר), אלא שהמיתוסים נכונים.
אה, ובערך באמצע הוא שוכח שהוא ספר פנטסיה, והופך להיות סאטירה משעשעת ביותר.
מעניין.
אנסה. תודה.
האיטלקים הוכיחו שהם לא יודעים להלחם ונאלצו בסוף המלחמה להשתמש בו
יש גם לציין כי הסיבה היחידה שאתיופיה הייתה עצמית היא כי האיתלקים לא הצליחו לכבוש אותה בסוף מאה ה19, אז כן האיטקים ניצחו את האתיופים אבל מאז רומא, האיטלקים לא "זיינו" אף אחד במלחמה… או כמו שאמר גנרל ימי בריטי לפני מלחמת העולם הראשונה "איטליה עדיפה כניטרלית מכבעלת ברית"
מסכימה חלקית
אבל אולי ההזדהות הזאת הייתה באמת כשמטריקס יצא, כי הרעיון הפשטני של האמת שנמצאת מאחורי ה"מטריצה" באמת מושך. אבל…מאז יצא "אקזיסטנס", ששם בכיס הקטנה את הרעיון ההוא. אגב, אפשר להזכיר באתר הזה מילים פלצניות כמו מודרניות ופוסט-ההיא? כי אם כן, אז מטריקס מודרניסטי ואקזיסטנס פוסט. סורי אם נסחפתי
מסכימה חלקית
שני הסרטים יצאו בהפרש של פחות מחודש אחד מהשני. טכנית, הקרנת הבכורה של אקזיסטנז היתה קודם.
לא ידעתי
את זה, וגיליתי את אקזיסטנס הרבה יותר מאוחר. אז אני לא ממש מקרה מייצג, נו. בכל מקרה, סרט הרבה הרבה יותר חכם, לטעמי. הרבה פחות ראוותני ונטול אקשן כמעט (שזה לאו דווקא טוב אך גם לא ממש רע), אבל מסוגנן ויזואלית לא פחות, וגורר מעבר להנאה השטחית גם חשיבה הלאה. לא שהמטריקס הראשון לא עשה את זה, אבל אקזיסטנס פשוט הרבה יותר טוב. לדעתי.
לי, לפחות, לא היה ברור כך.
אני מאוד אוהב את
"Dead Ringers" (אאל"ט "תאומי המריבה" או משהו דומה בעברית). דרמה פסיכולוגית מצמררת שבכל צפייה חושפת בפני עוד רובד נוסף.
את "Naked Lunch" ("ארוחה עירומה") שלו עדיין לא ראיתי. קראתי שנה שעברה את הספר (מאת William S. Burroughs) ואני סקרן לדעת איך הוא הפך את הנובלה הסוטה, המזעזעת ונטולת העלילה לסרט. לכאורה בלתי אפשרי. חייב למצא זמן.
ארוחה עירומה
אחד הדברים היותר ביזאריים שיצא לי להיתקל בהם. מענג, אבל בצורה מעט מזוכיסטית, ומדי פעם יש הבזק כזה של "מה לעזאזל אני רואה? זה נוראי", אבל הוא נמוג לתוך הסצנה המבלבלת הבאה. כמובן, יכול להיות שהוא פשוט קנה אותי באיזכור של קפקא על ההתחלה, זה נוטה להוציא את הצופה הפחות אובייקטיבית שבי.
''תאומי המריבה''
היום בשעה 0112 ב YES2
תבלו.
''וידאודרום''
נחשב לסרט המעבר של קרוננברג מקולנוע טראש לקולנוע רציני יותר, אם כי הוא כולל לא מעט gore אופייני. סרט שלדעתי הקדים את זמנו בשני עשורים לפחות (הוא נעשה ב-1982), שמציג מנהל תחנת כבלים קטנה שמגלה תוכנית סנאף הזויה ומחתרתית.
ו"ארוחה עירומה" שאדם הזכיר אכן מומלץ, אבל כדאי להוריד את הציפיות להבין את הסרט בצפייה ראשונה, או בצפייה ה-16.
קרוננברג
לא ראיתי את כל הסרטים שלו, אבל להוציא ההמלצות שכבר ניתנו כאן (ואני ממליץ לנסות ולראות את "ארוחה עירומה" בכל זאת), מצאתי את "ספיידר" יוצא מהכלל – סרט קצת פחות עמוס וגרוטסקי מהקרוננברג הרגיל, אבל עם תצוגות משחק מדהימות, ועם התיאור הטוב ביותר של מחלת נפש שנתקלתי בו בקולנוע.
בכלל, קרוננברג חזק במיוחד כשהוא עוסק בטבע האנושי – ולכן גם "קראש" שלו מומלץ בחום.
ספיידר
ספיידר הוא אולי אחד הסרטים הכי משעממים וחסרי התוחלת שראיתי בחיים שלי. בהחלט לא מומלץ לדעתי.
אכן, איום ונורא.
כל כך נורא, שכשאני מנסה לחשוב מה אני מעדיף, לראות אותו שוב, או חהגיע לארוחת ליל-סדר משפחתית – התשובה אינה ברורה מאליה.
אני מהבודדים
שדווקא אין להם שום בעיה עם ארוחות חג משפחתיות?
אולי בגלל שגיליתי שקרובת משפחה שלי חולקת את האהדה לבאפי, אבל גם בלי זה, באים, נפגשים עם משפוחה שהרבה זמן לא ראינו, ותוך כמה שעות הכל נגמר והולכים הביתה. אם מצליחים לזוז כמובן, אחרי בליסת הררי אוכל.
אצלי זה אותו הדבר, רק עם חתונות.
של המשפחה, של חברים, לא משנה לי של מה.
יש אוכל טוב, תאורטית זה לא עולה כניסה, ויש אחלה של מוזיקה, ובדרך כלל לפחות כמה אנשים שאני מכירה בשביל ליהנות בחברתם.
חתונות זה אחלה דבר.
רק לא חתונות של המשפחה המאוד קרובה שלך. זה מכניס ללחץ רב מסתבר.
שתייה חינם. הכי חשוב!
בתאוריה זה כמבון נכון
בפועל, לצערי, אני לא שתיינית גדולה.
אז תרכיז סירופ קולה עם מים ופחמן דו חמצני חינם!
גם את אלה אני לא שותה.
הדבר היחיד שאני עוד איכשהו שותה בכמויות זה מיץ תפוזים, או קפה ברד.
חינם?
בפעם האחרונה שאני הייתי בחתונה (לפני איזה שבוע) מדובר במכה כלכלית. במחיר מתנה סבירה אפשר ללכת ולהתפטם במסעדה משובחת. כולל קולה. אם כי לפחות בחתונות שאני הייתי הקולה הייתה בבקבוקים אישיים של קוקה-קולה (כולל הזולה מבין 3-4 החתונות האחרונות).
אני אפילו אוהב אותן
ולא סתם: בין אם הם במשפחה שלי, ובין אם הם במשפחה של שתחיה.
פשוט נורא, הא?
גם אני
אולי נקים קבוצת תמיכה?
אני אביא את המצות
וגם ''מ. באטרפליי''
דרמה מורכבת על רקע האופרה הידועה, וכל פירוט עלול לספיילר.
ועוד – "וידאודרום", שמכיל לא מעט מהרעיונות הויזואליים של "אקזיסטנס", אבל בתוך מערכת יותר מבולגנת (ויש מי שיגיד – פחות צפויה).
וכמובן
"הקומה ה-13" מפתח את הרעיון יותר מאקזיסטנז, ויש את עיר אפלה…
משחק המציאות-לא-מציאות נעשה הרבה באותה תקופה, ואקזיסטנז הוא לאו דווקא פאר היצירה של הזרם. חוץ מג'וד לאו לעומת קיאנו ריבס, אני לא זוכרת שהיה לו משהו שהתעלה על מטריקס.
ובסוף השנה, יצא A history of violence
כרגע, הוא אמור להיות מוצג בפסטיבל קאן הממשמש ובא. הבאזז סביב הסרט רומז שיש לו סיכוי טוב להיות מועמד לאוסקר. קרוננברג באוסקר? האם יתכן?
את *זה* אמרו גם על פאנטום האופרה.
אחרי השנה, אני משתדלת להימנע מתחזיות אוסקר; המגמה היא שכל סרט שאומרים שיהיה מועמד לאוסקר הוא גם מאכזב וגם מזוויע.
תודות תודות
לכל הממליצים, אני בהחלט רוצה להשלים את החור הזה בהשכלתי, מה גם שכל הסרטים שהזכרתם נשמעים לי מוכרים לפחות בשמם. יום טוב!
לא ממש.
הסרט שהזכרת לא ממש מושך את הרעיון הרבה יותר מאקסיסטנז, והוא גם צפוי יותר והרבה פחות ויזואלי (למרות שיש בו דברים חביבים).
מסתרי המזרח
כנראה שלאנשים לאט לאט נמאס לראות את Zhang Ziyi השולתת!!1
אז חדשות רעות ל''זכרונותיה של גיישה''?
אז חדשות רעות ל''זכרונותיה של גיישה''?
אולי. נחכה עוד קצת ונראה. אבל כנראה שהעתיד של קולנוע סיני בהוליווד לא ורוד
זה היה ברור מכך שלא תכננו להקרין שם את הסית'.
למה בדיוק אתה מתכוון?
ביומית לא כל כך מזמן
מדובר על חובבי מס"ב שמתגודדים מסביב לקולנוע הסיני בלוס אנג'לס למרות שלא מתכננים (כרגע, לפחות) להקרין שם את נקמת הסית'….
אה
א)תודה על ההסבר
ב)לא בלבלת קצת את הסרטים:זה אמור להיות מה"כ ולא מס"ב?
ג)סרוב הקרנה בא בגלל הבדלים תרבותיים בין מזרח למערב או שהם פשוט לא רוצים להקריןאת הסרט?
רק בשביל שיהיה ברור לגמרי-
אתה מודע לכך שהקולנוע הסיני בהוליווד הוא לא באמת סיני?
רק בשביל שיהיה ברור לגמרי-
כן אני מודע לזה כמו שעוגיות מזל סיניות הן לא באמת עוגיות מזל סיניות.
אז בסדר.
אז בסדר.
תודה בכל זאת על הדאגה.
אכן כן
ככה זה כשסנילים. ר"ת של מד"ב אחד נדמים כר"ת של מד"ב אחר. התנצלותי הכנה.
מסתרי המזרח
ההסבר למצב:
נמר דרקון הצליח מאוד באוסקר והיה הראשון מסוגו בארה"ב.
גיבור קיבל קצת פרסום בזכות ג'ט לי (וגם קוונטין טרנטינו, אם תרצו)
ובמחול הפגיונות אין אף יתרון בולט כדי להתעלות על קודמיו.
סתם מעניין להשוות בין הטריילר המבדח של הסרט המיושבן מ-79' (עם לויס ליין!) וטריילר של הגירסה החדשה, שמבטיחה גדולות ונצורות:
ישן – http://www.movie-list.com/a/amityville-horror.html
חדש – http://www.apple.com/trailers/mgm/the_amityville_horror/trailer_2/large.html
היא גם מבטיחה ''מבוסס על סיפור אמיתי''
שזה, אני מבטיח בלי לבדוק, בולשיט, ומתחיל לעצבן.
לא הבנתי, הם ''מבוססים'' על סיפור אמיתי
וגם על ספר "שנקרא על ידי מיליונים"?
המממ… כנראה מסוג הספרים שמבוססים על מקרה אמיתי
לא הבנתי שהספר "The Amityville Horror" התיימר לספר על מקרה אמיתי.
הבחורה שיחקה לפני
המון זמן ב"קרוב רחוק". לפחות יצא ממנה משהו (חבל שהסרט נראה מחורבן לחלוטין)
הבחורה היא מליסה ג'ורג'
וסה"כ היא הופיעה מאז "קרוב רחוק" בסדרות מצליחות ("חברים", "זהות בדויה"), אם כי בעיקר בתפקידי אורח
http://www.imdb.com/name/nm0313534/
''חברים''... נכון....
גם משם.
האם אפשרי לארגן מרתון מלחמת הכוכבים?
תגידו לי דגיגים יקרים (ויש גם עכרור ופירטית)
מה ידרש כדי לגרום לאנשים הלא נחמדים ברב חן ב7 הכוכבים לארגן מרתון מלחמת הכוכבים לקראת הבכורה כמו שעשו לשר הטבעות?
ו…
מי בא איתי לארגן??
נראה לי שלהשיג עותקים
בפילם של התקווה החדשה מכה בשנית את שובו של הג'די יהיה קצת בעייתי (לוקאס ידוע כקנאי ביותר ולכל הקרנה צרכים אישורים מיוחדים שלו).
הסינמטק בי-ם עשה לפני כמה שנים
הקרנה שכזו, רק לטרילוגיה הראשונה (או השנייה. נו, המקורית). למיטב ידיעתי, הם לא הזדקקו לאישור מיוחד לשם כך.
למה שתהיה בעיה?
הרי יש את הגרסא המחודשת שהוקרנה לא יותר מלפני 7 שנים
תתחיל מלפנות ל'רב חן' ולהציע להם את הרעיון.
אני לא רואה סיבה עקרונית שתגרום להם לסרב לעשות מרתון כזה (אם כי אני בטוח שההענות תהיה הרבה פחות גדולה מאשר למרתון 'שר הטבעות').
או למטלון
ומי שרוצה ''סתם'' טרום בכורה
http://www.starbase972.com/modules.php?name=News&file=article&sid=293
מניח רעפים טורקי
קיבלתי מהיחצ"נים של פסטיבל הסרטים באשדוד קסטה של הסרט שינעל את הפסטיבל, 'איפה פירוזה' שמו. אנחנו מדברים על סרט טורקי שהעלילה שלו על פניה מזכירה את 'B קול' (ודווקא היה מצולם וערוך באופן די מגניב, נדמה לי), אבל לא זאת הנקודה.
בהתחלה חשבתי שאני פשוט עייף, וסרטים בשפות זרות ומתרבויות זרות דורשים, כידוע, רמת ריכוז מסוימת, מה עוד שהסרט הוא תזזיתי ומהיר. אחרי כמה דקות שבהן המשכתי לא להבין כלום הבנתי שזה לא אני – זה הם, או יותר נכון, התרגום שלהם: הסרט היה בטורקית, בלוויית כתוביות תרגום לאנגלית, שהתואר היחיד שבו אני יכול להשתמש כדי לתאר אותן נכונה הוא "WTF". בנקודה מסוימת התחלתי לכתוב את מוצא פיהן של הדמויות, שעסקו באותו זמן בדיאלוג הבא:
בכל זאת התמדתי בניסיון לראות את הסרט, עד שמפיק(?) התקליטים אמר לעובדיו(?) את המשפט –
בשלב הזה הרמתי ידיים, או כמו שאומרים אצלנו בעברית, I me took hand upwards stop please the movie. מעניין רק אם זה התרגום שיופיע בגוף הסרט גם בהקרנה שלו בפסטיבל.
מנוחה טורקית על הרעפים
זה נראה לי יותר מדי ביזארי בשביל לא להיות מכוון. אפשרי שחלק מהמהות של הסרט היא דיאלוגים בלתי מובנים בעליל?
לפי הפרסומים של הפסטיבל, הסרטים שהם יקרינו אמורים להיות עם תרגום לעברית, אז כנראה שהתרגום ה*זה* לא יהיה בפסטיבל (אלא אם התרגום לעברית יעשה ממנו).
המשפט ששמת בסוגריים דווקא נשמע לי אפשרות סבירה לחלוטין.
ואני אפילו לא סומך יותר מדי על המתרגם שיקרא את הטקסט ויגיד לעצמו "רגע, משהו פה לא בסדר…".
לך מפה עם מים פושרים!
האם אין שם דג שחי בתחת? מהו שמו?
ROFL! הזוי.
ראית Ghost in the Shell 2: Innocence?
כי קרה לי בדיוק אותו הדבר. ישבנו עם עותק יפני של הסרט, עם כתוביות באנגלית. הסרט יוצא מהכלל – כמו הראשון – אבל גם מאוד מבלבל (כמו הראשון) ועמוס פילוסופיה ודיאולוגים ארוכים ומורכבים.
עכשיו, אני לא מבין יפנית, כך שאין לי יכולת להשוות, אבל אין לי ספק שמה שהם אמרו לא היה מה שהופיע בכתוביות למטה. ישבנו בפה פעור, מנסים נואשות להבין מה, לעזאזל, קורה כאן. מדי פעם אחת הדמויות אמרה "אני לא מבין", וכולנו מחאנו כף בהתלהבות.
נקווה שהגרסה המדובבת לאנגלית תהיה קצת יותר הגיונית.
'איפה פירוזה' זכה בפסטיבל אשדוד.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3078624,00.html
מים פושרים לכולם!
אכן, מנורה דבוקה.
שאלה למנויי הכבלים
האם גם אצל לטרמן התארח אחד מכוכבי(?) "סהרה" (או יותר מאחד) והציג בהתלהבות את הקטע הידוע בשם "פנמה"?
כי בלוויין ראיתי אותו כבר בשלוש תוכניות אירוח שונות ואיכשהו נראה שמפיקי הסרט החליטו שזהו הקטע היחיד ששווה איזכור בכל הסרט.
השאלה החשובה באמת
מה גורם לך לראות שלוש תכניות אירוח שונות?
ג'יי לנו, קונן אובריאן והדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט
שלושתן תוכניות אירוח ב'יס' ושלושתן טובות, במידה זו או אחרת.
עדיין, זה מחייב אותך לשעה וחצי בכל יום.
המון זמן.
מי אמר שהוא רואה אותן כל יום?
דיילי שואו זה בכלל פעם בשבוע (והתוכניות האחרות הן בנות 50 דקות, אבל עזוב פרטים).
אני רואה אותן כשיוצא לי, שזה לא הרבה אבל מספיק בדיוק ככה שלא יימאס.
הבורות שלי מדהימה אותי בכל פעם מחדש
הדיילי שואו זה פעם בשבוע
זה לא סוג של מניח רעפים?
הדיילי שואו מחולקת לשתי תוכניות:
התוכנית האמריקאית שאכן משודרת כל יום, והתוכנית העולמית, שמשודרת פעם בשבוע.
לא כל יום, ולא באותו יום
ולא ראיתי את כל התוכניות.
אבל כן – הטלוויזיה המקוללת נשארת פתוחה אצלי בבית במרבית שעות הערב והלילה, וכך במקום לעסוק בשאלות הרות גורל, מטרידות את ראשי מחשבות בדבר שיקולי מפיקי סהרה בבחירתם קטעים לשיווק.
נראה לי שאסגור את המכשיר הזה אחת ולתמיד ואתפנה לעיסוקים מועילים יותר. גלישה באינטרנט, למשל.
בכבלים יש דיליי של שבוע,
אז רק היום ראיתי חלק מהתכנית עם 'סהרה' במקרה. והתשובה היא לא.
שאלה למנויי הכבלים
התארחה אצל לטרמן הגיבורה של הסרט, פנלופה קרוז ובירברה רבות על אהבתה לאלמודובר. את הקטע המכונה "פנמה" אני לא זוכר, כי מה שנחרט לי בזיכרון זו תובנה, שפנלופה החלעטה לחלוק עם הצופים. היא סיפרה, שכשהיא ראתה את כל תוכניות האירוח, בתחילת דרכה ההוליוודית, היא חשבה שמי שמופיע כאורח בתוכנית, "has very big balls" והנה היא מופיעה בתוענית בעצמה, אז מה זה אומר עליה. לקח ללטרמן 30 שניות למצוא תשובה לשאלה. אחרי הקטע הזה, הרעיון איתה הפך לרעש רקע.
אז מה הוא אמר?
אז מה הוא אמר?
הוא הסתכל על שלו ואמר ש"כן, האורח צריך".
לא ידעתי איפה לשים את התגובה, אז שמתי אותה בדוחק"ו האחרון.
מישו יודע מתי הסרט "דאגון" מציג בישראל?
ניסית כאן?
http://www.fisheye.co.il/chronica/movie?movie=711
דאגון?
מאיפה צצה לה אל"ף באמצע?
שאתה תתהה לגבי מקורן של אל''פים?
האדם שמוסיף אל"ף איפה שצריך ואיפה שלא צריך?
(רוצה דוגמא? פנה לאקדמיא ללשון העברית).
לא נגענו
מתוך הקומוניקאט על 'גיבורים דמיוניים', בנוגע לדן האריס, במאי ותסריטאי, שבימים אלה עוסק בכתיבת התסריט ל'המשחק של אנדר':
"דן נולד וגדל בפנסילבניה. כשהיה בן 17 וודי אלן העיף לו בטעות מכה עם המטקה שלו ומאז הוא חולם להיות במאי."
בקטע המופרך הזה, אגב, יש טעות מהותית אחת:
זו לא היתה מטקה. זה היה כדור טניס.
עזרה
ראשית, יצא לי לבקר באתר דיי הרבה ואני מאוד נהנת מהביקורות והתגובות,למעשה זוהי הפעם הראשונה שאני לוקחת יוזמה ואכן כותבת שורות אלה.
בכל אופן אני צריכה עזרה בשם של סרט שצפיתי בו לפני כמה שנים טובות, מדובר בסרט אימה מסוף שנות השבעים(אם זכרוני אינו מטעני)בכיכובו של רון סליבר בתפקיד פסיכאטר החובר למדענית החוקרת תופעות על טבעיות יחד עם תלמידיה במטרה לעזור או לגלות לאישה ממוצעת אמא לכמה ילדים,אלמנה אני חושבת, מהו,מיהו או מהי היישות הבלתי נראית התוקפת את האישה בלילה ואף אונסת אותה.ידעתי את שם השחקנית הראשית אבל ממש עכשיו ברח לי …
אודה לכם מאוד.
עזרה
זה, אולי?
http://www.imdb.com/title/tt0082334/
עזרה
קיפוד ,אתה ענק! גדול מהחיים!!באיזה קלות מצאת ?! חודשים שאני חורשת את האינטרנט ,
תודה לך… מאוד…
עזרה
אגב, מפחיד אה?!
האמת, לא יודע.
לא ראיתי. עדיין לא.